גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר השכר של עורכי הדין: אלה הפערים בשכר בין הפירמות הגדולות למשרדים הקטנים

לפי חלקו השני של סקר השכר של חברת ההשמה "קודקס", ככל שהמשרד גדול יותר - השכר הממוצע גבוה יותר • עוד עולה כי שכרם הממוצע של עורכי דין המועסקים כיועצים משפטיים בחברות דומה לשכר במשרדים הבינוניים

טקס הסמכת עורכי דין בבנייני האומה בירושלים / צילום: רפי קוץ
טקס הסמכת עורכי דין בבנייני האומה בירושלים / צילום: רפי קוץ

בשנה האחרונה, שנת 2019, היו רשומים בישראל 67,291 עורכי דין. שוק עריכת הדין הוא אומנם ענק, אבל גם מאוד מגוון ויש שונות רבה בין המשרדים השונים. חלק מעורכי הדין שייכים לשכבת "העסקים הקטנים" - מנהלים משרד קטן עם מזכיר/ה ומעסיקים עורכי דין בודדים. לעומת זאת, ישנן פירמות עורכי דין ענקיות - שרובן ממוקמות במרכז הארץ - שמעסיקות מאות עובדים, ונותנות שירותים משפטיים במגוון רחב של תחומים.

סקר השכר לשנת 2019 של חברת ההשמה "קודקס", המתמחה בתחום המשפטים, מעלה כי לגודל המשרד שבו עובד עורך דין שכיר יכולה להיות השפעה רבה על השכר שהוא מקבל. לפי הסקר שמתפרסם ב"גלובס" בבלעדיות, קיימת קורלציה בין גודל הפירמה לבין השכר שמרוויחים עורכי הדין השכירים. ככל שהמשרד גדול יותר, השכר גבוה יותר לעורך דין בעל אותו ותק, כאשר הפער בין שכר של עורך דין בפירמת ענק (שמעסיקה מעל 150 עורכי דין) למשרד קטן (שמעסיק עד 9 עובדים) מגיע לכ-50%. הפערים מצטמצמים ככל שקטן הפער בין גודל המשרדים.

חלקו הראשון של הסקר: פערי השכר - עורכות דין עם אותו ותק ואותו היקף משרה עדיין משתכרות 30% פחות מעורכי דין

השכר הממוצע של עורך דין מתחיל שמועסק באחת מפירמות הענק בארץ הוא 13,342 שקל ברוטו לחודש, והוא גבוה ב-4,580 שקל משכרו הממוצע של עו"ד מתחיל שמועסק במשרד קטן, שבו מועסקים עד 9 עורכי דין. מדובר בפער של כ-51%.

שכר עורכי דין באלפי שקלים לפי ותק וסוג מעסיק בשנת 2019

בשנת 2019, עמד שכרו הממוצע של עו"ד מתחיל שמועסק במשרד שבו מועסקים בין 70 ל-149 עורכי דין, על 12,450 שקל ברוטו לחודש. שכרו הממוצע של עו"ד מתחיל במשרד שמעסיק בין 40 ל-69 עורכי דין, עמד על 11,452 שקל ברוטו בממוצע לחודש; ואילו עו"ד מתחיל שעובד במשרד בינוני-קטן, שבו מועסקים בין 10 ל-39 עורכי דין, הרוויח 10,923 שקל ברוטו לחודש בממוצע.

לפי סקר השכר השנתי, הפערים בין השכר שמשלמות פירמות הענק לבין השכר המשולם על-ידי משרדי עורכי הדין הקטנים, נשארים באותה רמה לאורך שנות הוותק של עורך הדין. עו"ד בעל ותק של שבע שנים בפירמת ענק מרוויח בממוצע בחודש 24,022 שקל ברוטו. זאת, לעומת שכר חודשי ממוצע ברוטו של 16,073 שקל במשרד קטן (פער של כ-50%); 19,262 שקל במשרד שבו בין 10 ל-39 עובדים (פער של כ-24%ׂׂ); 21,511 שקל, במשרד המעסיק 40-69 עובדים (פער של כ-12%); ו-22,755 שקל במשרד גדול המעסיק 70-149 עובדים (פער של כ-5%).

עוד עולה מהסקר כי שכרם הממוצע של עורכי דין שמועסקים כיועצים משפטיים בחברות דומה לשכר הממוצע של עורכי דין שמועסקים במשרדי עריכת הדין הבינוניים. עו"ד מתחיל בחברה משתכר 10,225 שקל ברוטו בממוצע לחודש, ואילו שכרו הממוצע של עו"ד ותיק שעובד כיועץ משפטי בחברה מגיע ל22,204 שקל בחודש. גם כאן חשוב להדגיש כי מדובר בנתונים ממוצעים וכי ישנה שונות רבה בשכר בין חברות מסוגים שונים ובגדלים שונים.

בסקר השכר השנתי של עורכי הדין שערכה קודקס, השתתפו כ-1,600 עורכי דין המועסקים במגוון משרדים ומעסיקים, 51% מתוכם נשים. הסקר בוצע באמצעות שאלון מקיף, שהופץ במגוון ערוצי מדיה ושולב באתר קודקס. לדברי חברת ההשמה, מרבית הנשאלים שמילאו את הסקר (כ-76%) מועסקים באזור המרכז, 9% בצפון, 6% באזור ירושלים, 4% בשרון, 3% בדרום ו-2% בשפלה.

מגמת עלייה בשכר

כאשר משווים את נתוני סקר השכר של 2019 לסקר השכר של שנת 2016, אז נערך סקר שכר מקיף של קודקס, למדים כי בסך הכול חל גידול בשכר הממוצע של עורכי הדין. כך למשל, עורך דין מתחיל במשרד קטן השתכר ב-2016 כ-7,200 שקל ברוטו בממוצע לחודש, בעוד שעורך דין מתחיל במשרד קטן ב-2019 מרוויח בממוצע 8,762 שקל ברוטו לחודש.

עורך דין מתחיל בפירמת ענק השתכר בממוצע ב-2016, 12,600 שקל ברוטו לחודש, בעוד שעו"ד מתחיל בפירמת ענק ב-2019, קיבל שכר בסך 13,342 שקל בחודש בממוצע.

עם זאת, חשוב לסייג: ישנה שונות גדולה מאוד בין המשרדים הקטנים לבין עצמם, ובין המשרדים הגדולים לבין עצמם. כך למשל, משרד תל-אביבי קטן שעוסק בתחום מסוים אינו דומה בהכרח למשרד קטן בפריפריה שעוסק בתחום אחר, או אפילו באותו תחום. מטבע הדברים, כשעורכים סקר עוסקים גם בהכללות.

הייטק בראש

חלקו הראשון של סקר השכר השנתי פורסם ב"גלובס" ב-6 בינואר השנה. בחלק הראשון מיקדנו את תשומת הלב בתופעה מדאיגה שחשפו נתוני הסקר על פערים משמעותיים בשכר בין עורכות דין נשים לעו"דים גברים. כפי שפרסמנו, עורכות דין עם אותו ותק ואותו היקף משרה של עמיתיהם הגברים, משתכרות עד 30% פחות מעורכי דין.

עוד פורסם בחלקו הראשון של הסקר כי לתחום העיסוק יש השפעה מכרעת על גובה השכר של עורכי הדין. על-פי הסקר של קודקס, תחום העיסוק הרווחי ביותר בענף המשפט הוא ההייטק, שעקף את תחום המשפט המסחרי הבינלאומי, ששהה שנים רבות בראש צמרת תחומי העיסוק הרווחיים ביותר. לאחר תחום המשפט המסחרי הבינלאומי (שכלל בסקר גם את תחום המיזוגים והרכישות), נמצאים תחום שוק ההון ותחום המיסוי, שעקפו את תחום הקניין הרוחני והליטיגציה. לדברי קודקס, מהסקר עולה שהתחומים שהשכר בהם הוא הנמוך ביותר הם פלילי, נזיקין וביטוח, דיני משפחה ומעמד אישי, והוצאה לפועל.

לדברי מנכ"לית קודקס, ליאת בן צבי שבח, "תחומי ההייטק ומסחר בינלאומי, הם התחומים הרווחיים ביותר במשרדי עורכי הדין ובחברות, והם גם אלה שמציבים רף קבלה גבוה במיוחד, שדורש מיומנויות שונות ואנגלית ברמת שפת אם". בן צבי שבח ציינה, כי "לעורכי דין שצברו ניסיון בתחום, יש אלטרנטיבות טובות, כמו מעבר לחברות, משרדים מתחרים או משרדי בוטיק, ולכן, כשהם עוברים למקום עבודה חדש, לרוב השכר שלהם ושל מחליפיהם עולה".

עוד כתבות

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הרמז של המקורב לטראמפ לתקיפה יחד עם ישראל: "כוח מרשים"

הסנטור האמריקאי לינדזי גרהאם: "אי אפשר לתת להם למשוך זמן" ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה