שר הבריאות יעקב ליצמן / צילום: שלומי יוסף
בראיון לערוץ הכנסת התגאה שר הבריאות יעקב ליצמן בהישג שישפר את מצב מערכת הבריאות: הסכם עם ראש הממשלה ושר האוצר על העלאת מס בריאות בחצי אחוז. "אבל את החצי אחוז אתה מפיל בסוף על הציבור", אמרו לו המראיינים. "במס בריאות אנחנו הכי נמוכים בעולם", השיב ליצמן, "אז מותר לקחת. תשאל כל בן אדם אם הוא מוכן לשלם את החצי אחוז כדי שיהיה יותר חדרי מיון, יותר מיטות אשפוז".
הכי נמוכים בעולם? מס הבריאות בישראל עומד 5%, והוא נגבה הן משכירים והן מעצמאים לצד דמי הביטוח הלאומי. לכאורה זה נטל נמוך לעומת מדינות אחרות; אבל הרושם הזה הוא אחיזת עיניים.
מס בריאות הוא מס ייעודי שההכנסות ממנו מוקדשות למימון מערכת הבריאות. הוא לא המקור היחיד: חלק נכבד מהוצאות המערכת בא ישירות מתקציב המדינה. יש מדינות, כגון בריטניה ודנמרק, שבחרו לא להטיל מס כזה. מחקר של המוסד לביטוח לאומי איתר 22 מדינות בארגון OECD שהטילו מס בריאות ב-2017. החוקרים - ברכה על ראשם - ביררו מהו שיעור המס בכל מדינה.
ההשוואה מלמדת שישראל, עם חמשת אחוזי המס שלה, היא לא הזולה ביותר אבל קרובה לתחתית. רק חמש מדינות נמצאות מתחתיה. השיעור הנמוך ביותר מוטל בפינלנד: 1.3%.
איפה המלכוד? מס הבריאות מתחלק בדרך כלל בין שניים: העובד והמעביד. אם נסדר את המדינות לפי המס שמשלם העובד בלבד, ישראל תהיה פתאום חמישית מלמעלה, לצד יפן. הממוצע במדינות שנבדקו הוא שהעובד משלם כמס בריאות רק 3% מהכנסתו.
העניין הוא שישראל היא אחת מחמש המדינות היחידות שבהן רק העובד משלם. בכל השאר, המעסיק אחראי למחצית או יותר. כך זה היה פעם גם בישראל: המעסיקים היו מפרישים "מס מקביל" בשיעור זהה לזה של העובדים. אבל רפורמות שביצע נתניהו כראש ממשלה ב-1997 שמו קץ למס המקביל.
■ בשורה התחתונה: דברי ליצמן מטעים. שיעור מס הבריאות בישראל נמוך רק כי בניגוד לרוב המדינות שהנהיגו מס בריאות ייעודי, המעסיק אינו משלם חלק מהמס. השיעור הנגבה מהעובד דווקא גבוה יחסית.
● תחקיר: אוריה בר-מאיר