שטח הפרויקט / צילום: שלומי יוסף
מאות משפחות שזכו בדירות מוזלות במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" באזור צומת סביון, נמצאות כבר שנה וחצי בחוסר ודאות לגבי עתיד הפרויקט. זאת כיוון שהשטח שעליו עתיד להיבנות הפרויקט נמצא בידי משרד הביטחון וטרם שוייך מוניציפלית לקריית אונו. העירייה מצידה מסרבת להוציא היתרי בנייה לשטח שאינו שלה. בזמן שחלף חלק מהזוכים התייאשו וויתרו על הדירות, אחרים מנסים לחשב מה "כלכלי" יותר עבורם: לחכות זמן רב לבניית הדירות תוך ניצול ההטבה הכספית שמוערכת בכחצי מיליון שקל; או לפרוש מהפרויקט ולמצוא פתרון מגורים אחר.
התסבוכת של הזוכים החלה ביוני 2018, אז פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מכרזים אטרקטיביים לארבעה מגרשים באזור צומת סביון, שנמצאים בשטח מחנה תל השומר ושמיועדים לעבור מוניציפלית לקריית אונו. מדובר בקרקע שעליה ניתן לבנות כ-800 דירות (729 על פי התכנון המקורי, ועוד תוספת לפי תקנת כחלון-שבס - א"מ). 580 מהן מיועדות לזכאים והיתרה להימכר בשוק החופשי. המכרזים אכן משכו קבלנים, כאשר לכל אחד מהמגרשים הוגשו בין חמש לשמונה הצעות. לבסוף זכתה אשדר מקבוצת אשטרום בכל המגרשים, תוך שהציעה מחיר ממוצע של 13-14 אלף שקל למ"ר. זאת לעומת מחירי עסקאות ממוצעים של כ-22 אלף שקל למ"ר, לפי אתר מדלן.
בקריית אונו מתנגדים ל"שיטת הסלמי"
אלא ששמחת הזכאים על הדירה המוזלת במיקום אטרקטיבי הפכה למרירות. "מדי זמן קיבלנו הודעות, פעם מהחברה הזוכה אשדר ופעם ממשרד השיכון, שממתינים להליכים מסוימים ושבנובמבר 2019 צפויים לערוך את כנס הזוכים. הזמן עבר, ואנחנו עדיין ממתינים", מספר ל"גלובס" אלכס (שם בדוי), איש הייטק שזכה בדירה בהגרלה.
ניסיון לברר מדוע הפרויקט תקוע מגלה תסבוכת ביורוקרטית. חלק מהמגרשים מצויים בשטח מחנה תל השומר, שנחשב כיום לשטח גלילי, כלומר לשטח שאין לו שייכות מוניציפלית. ב-2015 אישרה ועדת גבולות את חלוקת השטח בין אור יהודה לקריית אונו. בין היתר המליצה הוועדה שקריית אונו תקבל 1,264 דונם שנמצאים מדרום לעיר. שר הפנים דאז, סילבן שלום, אישר את המלצות הוועדה, ואולם אלה לא נחתמו סופית כך שהעברת השטח לא נכנסה לתוקף.
בניסיון לקדם את הפרויקט הודיע בתחילת החודש משרד הפנים כי בכוונתו לחתום על סיפוח 36 דונם מתל השומר לתחומה של קריית אונו, אלא שראש העירייה ישראל גל מסרב למתווה. זאת בטענה שהמהלך מנוגד להחלטת ועדת הגבולות. בשיחה עם "גלובס" אמר גל כי הוא מתנגד לעבודה "בשיטת הסלמי", וכי הוא מבקש לקבל לידיו את כל השטח בשלמותו.
"התקבל אישור מהמועצה הארצית"
חלק מהטענות של הזכאים שתלויים באוויר כל הזמן הזה מופנות למדינה שהגרילה קרקעות שמעמדן לא ברור. פנייה שקיימנו לרמ"י בעניין העלתה כי הם הסתמכו על החלטה שניתנה בעבר במועצה הארצית לתכנון ובנייה. "מדובר בשטח שאין לו שייכות מוניציפלית, ולכן המועצה הארצית לתכנון ולבנייה היא הגוף המוסמך לאשר לרשות מקומית הוצאת היתרי בנייה", נמסר. כן טוענים ברמ"י כי "נהגנו באחריות ושיווקנו את הקרקע ליזמים רק לאחר שקיבלנו את אישור המועצה הארצית שניתן יהיה להוציא היתר בנייה. נושא הגבולות מסור למשרד הפנים, אשר עדיין לא שינה את גבולות השיפוט, ככל הנראה בשל תקופת הבחירות, ומשרד האוצר - מטה הדיור, פועלים מול משרד המשפטים על מנת שיאפשר את שינוי הגבולות גם בתקופה זו. למיטב הבנתנו קריית אונו יכולה לחתום על ההיתרים גם כיום, שכן קיבלה אישור לכך מהמועצה הארצית", נמסר מרמ"י.
ראש העירייה גל מציג גרסה אחרת ומסביר כי כלל לא ניתנה בידם האפשרות להוציא היתרי בנייה לשטח. "אני לא אוציא היתרי בנייה על שטח שלא שלי. כל הפרויקטים של אשדר שנמצאים בתוך התחום של קריית אונו - יקבלו את ההיתרים. וכל אלה שלא - לא יקבלו", אמר.
בתחילת השבוע קיימה ועדת המשנה לתכנון ובנייה של קריית אונו דיון בפרויקט, בסופו הוחלט להוציא היתרי בנייה לתשעה מבנים שבגבולות העיר שנמצאים במתחם המדובר, ובהם כ-560 דירות. מאידך, הסירה הוועדה מסדר היום דיון בארבעה בניינים שאינם בגבולות העיר, ובהם כ-250 דירות.
את אלכס וחבריו זה לא מנחם היות שכרגע הם אינם יודעים מי מהם כלול במבנים שמקודמים ומי לא.
תגובת משרד הפנים: "נבחנת מחדש על ידי המשרד הסוגיה בכללותה ולא תובא להחלטת שר הפנים"
ממשרד הפנים נמסר: "החלטת שר הפנים בדבר שיוך השטח נחתמה ב-2015 עם התניה אשר מנעה את ביצועה של ההחלטה, כל עוד החזקת משרד הביטחון בשטח נמשכה. בגינה של התניה זו נדרשה קבלת החלטה חדשה על ידי שר הפנים הנוכחי, אשר על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מנוע מקבלת החלטות בנושאי גבולות בעת ממשלת מעבר ותקופת בחירות.
"עם זאת, בשל דחיפות העניין ולאור פינויו החלקי של שטח גלילי מצומצם של כ-36 דונם משטח תל השומר על ידי משרד הביטחון, שטח אשר שווק במסגרת תוכנית 'מחיר למשתכן' והדירות בו הוגרלו, קבע היועמ"ש לממשלה, בהתאם לחוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד הפנים ובתיאום עם רמ"ט הדיור זאב בילסקי, כי בשל מכלול הנסיבות הייחודיות ישנה האפשרות לקדם יישום חלקי של אותה החלטה לגבי שטח מצומצם זה ולשייכו לקריית אונו. משכך, פעל משרד הפנים להשלים את עבודת המטה הנדרשת בהקדם ולהביא את הנושא להחלטת שר הפנים בהקדם האפשרי.
"בימים האחרונים פנה ראש עיריית קריית אונו לשר הפנים והודיע על התנגדותו לקידום חלקי של ההחלטה. כעת, בשל התנגדות זו, נבחנת מחדש על ידי המשרד הסוגיה בכללותה ולא תובא להחלטת שר הפנים".