גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מס שבח ומס הכנסה: היילכו שניים יחדיו?

למרות ניצחונה של רשות המסים, פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין החברה הזרה PIV BV עשוי להיות שימושי ביותר דווקא בידי ציבור הנישומים

שופט העליון עופר גרוסקופף בהשבעה לבית המשפט העליון / צילום: שלומי יוסף
שופט העליון עופר גרוסקופף בהשבעה לבית המשפט העליון / צילום: שלומי יוסף

בחודש האחרון ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין חברת PIV BV, שנראה כי למרות ניצחונה של רשות המסים, יהווה פסק דין שימושי ביותר דווקא בידי ציבור הנישומים.

בפסק הדין נדונו יחסי הגומלין בין מס הכנסה החל על ההכנסות מהמקרקעין בתקופת החזקתם בידי הנישום, לבין מס השבח החל בעת מכירתם. כידוע, לצורך שלמות הרצף בין הטיפול לצורכי מס הכנסה לבין הטיפול לצורכי מס שבח, נקבעו בחוק מיסוי מקרקעין שתי הוראות דומות במהותן.

על פי ההוראה הראשונה, לצורכי מס השבח החל במכירה, יופחתו משווי המקרקעין הוצאות מסוימות כדוגמת הוצאות השבחה, שהוציא הנישום במהלך חיי הנכס, בתנאי שהוצאות אלה לא נתבעו בניכוי לפי פקודת מס הכנסה. על פי ההוראה השנייה, משווי הרכישה של הנכס ינוכה הפחת לצורכי מס הכנסה - כלומר, אם חלק מעלות הרכישה כבר נתבעה כהוצאה לצורכי מס הכנסה באמצעות מנגנון הפחת, אז היא לא תיחשב כחלק מעלות הנכס לצורכי חישוב מס שבח במועד המכירה.

ההוראות האמורות הן הוראות הגיוניות בתכלית, שמטרתן למנוע מהנישום ליהנות מתביעת הוצאה פעמיים: פעם אחת - לצורכי מס הכנסה במועד "חיי הנכס", ופעם שנייה - לצורכי מיסוי מקרקעין במועד מכירת הנכס. יישומן של הוראות הגיוניות אלה מסתבך מעט, שעה שהנישום יכול היה לתבוע את הוצאת הפחת או הוצאה אחרת כנגד ההכנסה שהופקה במהלך "חיי הנכס", אבל לא עשה כן. האם במצב מעין זה ייהנה הנישום מהפחתת ההוצאה מהשבח, כמו גם מהוספת הפחת שלא נתבע ליתרת עלות הרכישה, כך שמס השבח יהווה מעין מועד ב' לתיקון שומות מס ההכנסה? או שמא משהחמיץ הנישום את ההזדמנות לתבוע את ניכוי ההוצאה השוטפת לצורכי מס הכנסה, שוב לא יוכל לתקן את המצב לצורכי מס הכנסה?

לפני שנפנה לעובדותיו הייחודיות של פסק הדין, נציין כי נוסחן המילולי של הוראות החוק הנדונות אינו מקל כלל ועיקר על הפרשנות הכלכלית של הסוגיה. במסגרת לשונית זאת מוגדר "הפחת" בחוק מיסוי מקרקעין כסכום הניתן לניכוי לפי פקודת מס הכנסה, ולעניין ההוצאות המותרות בניכוי מהשבח, קובע החוק כי ההפחתה מהשבח תותר, בתנאי שההוצאות הנדונות אינן מותרות בניכוי לפי פקודת מס הכנסה.

ועדת הערר הסכימה עם הנישומה

בפסק דין PIV נדון עניינה של חברה זרה, שמכרה דירת מגורים בקיסריה. החברה הייתה זכאית לנכות לצורכי מס הכנסה את הוצאות הפחת מהכנסות השכירות שהפיקה מהדירה. בפועל, אותה חברה זרה לא דיווחה לרשות המסים על הכנסותיה מהשכירות, וממילא לא קיזזה נגדן את הוצאות הפחת.

בעת מכירת המקרקעין, נחלקו רשות המסים והחברה בשאלה האם לצורכי חישוב מס השבח יש להקטין את עלות הרכישה של המקרקעין בסכום הוצאות הפחת התיאורטיות. ועדת הערר, שדנה במחלוקת זאת קודם להגשת הערעור לבית המשפט העליון, פסקה כי הצדק עם הנישומה, וכי אין להפחית משווי הרכישה את הפחת שלא נוכה בפועל. עוד הוסיפה הוועדה וקבעה כי תכלית חישוב מס השבח אינה תכלית עונשית, ואם נוצרה חבות מס הכנסה שוטפת מהשכרת הנכס, אז שמורה לרשות המסים הזכות לשום את הכנסות השכירות.

בפסק דין מנומק להפליא של השופט עופר גרוסקופף נתקבל ערעורה של רשות המסים. במסגרת פסק הדין איבחן העליון בין נישום שדיווח כדין על ההכנסה שהפיק מהנכס, אבל נמנע בשל אי-ידיעה או טעות מתביעת פחת, לבין נישום שלא דיווח כדין על הכנסותיו מהנכס, וממילא כפועל יוצא גם לא תבע את הוצאת הפחת.

ככלל, נישום שדיווח כדין על הכנסותיו, זכאי לכך שסכומי הפחת שלא נוכו, לא יתווספו לחישוב השבח - כלומר, הפחת לא יופחת משווי הרכישה. מנגד, נישום שלא דיווח כדין על הכנסותיו מנכס המקרקעין, וכתוצאה מכך לא ניכה פחת, יש להפחית לגביו את סכומי הפחת בעת חישוב מס השבח.

בעניין זה הסביר בית המשפט כי אף עיקרון מס האמת ומניעת כפל הטבה אינו מאפשר להיטיב את מצבה של חברה, שלא דיווחה ולא שילמה מס על הכנסותיה החייבות, ביחס לחברה שדיווחה כדין על הכנסותיה החייבות, אבל לא שילמה בפועל מס כתוצאה מניכוי הפחת בהתאם להוראות דין המס.

לסיום, ייאמר כי ההיגיון העומד בבסיס פסק דין מבורך זה, נכון מן הסתם גם למקרים של נכס הון רגיל, שאינו כפוף למיסוי מקרקעין, ואשר נשאלת במועד מכירתו שאלת יחסי הגומלין בין ההוצאות שתבע הנישום במהלך חיי הנכס, לבין ההוצאות שיוכרו במועד מכירתו.

מוקדם מדי לקבוע כי מס רווח ההון או מס השבח מהווה מועד ב' אולטימטיבי לתביעת הוצאות שלא נתבעו במהלך חיי הנכס, ובוודאי שעל הנישום מוטל הנטל להוכיח כי לא תבע בניכוי את ההוצאות במהלך חיי הנכס. מנגד, מובן כי לאחר פסק דין זה לא תוכל רשות המסים להשתמש בסד הפרוצדורלי כלפי הנישום, ולטעון כי נישום שטעה ולא תבע באופן שוטף הוצאות מסוימות, כדוגמת הפחת, יוכל ליהנות מתיקון המצב, אך ורק דרך הגשת דוחות שנתיים מתקנים.

אכן, מס רווח ההון, כמו גם מס שבח המקרקעין, מהווים מסים משלימים למס שהוטל באופן שוטף על הכנסות הנישום מהנכס הנמכר. עיקרון הטלת מס האמת מחייב את רשות המסים להתחשב במקרים המתאימים באי-תביעת הוצאות הקשורות לנכס הנמכר במהלך "חיי הנכס", תוך מתן הזדמנות לנישום ליהנות מתוצאת מס נכונה במועד המכירה.

הכותבים הם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו-האפט

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים