גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: בחלוף שלוש שנות טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית

בחלוף שלוש השנים הראשונות של דונלד טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית ● ברד הכזבים הבלתי פוסק שממטיר טראמפ (15,413 מאז השבעתו על פי ה'שקר-מטר' של "וושינגטון פוסט") עלול להקהות את החושים, וזו אולי המטרה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque
הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

אני זוכר היטב את השקר הראשון של דונלד טראמפ כנשיא. לפעמים יש לשקרים ממד פיזי, וזה היה אחד מהם. הוא נחרט בזכרוני כי ראיתי את נסיבותיו במו עיניי. זה קרה בטקס ההשבעה של טראמפ לנשיאות, ב-20 בינואר 2017. בשדרה הרחבה שנמתחת מגבעת הקפיטול ("המול") דרך אנדרטת וושינגטון והלאה עד לאנדרטת לינקולן, הסתובבו המוני אנשים. בכל זאת, לא היה צפוף. פלחים שלמים במתחם העצום נותרו ריקים מאדם. גם סמוך למפלס שעליו נערך הטקס, במעלה הגבעה, היה אפשר לראות פיסות דשא. אלמלא הקור העז, היה אפשר לפרוש שמיכה ולעשות פיקניק.

מעניין, ציינתי אז לעצמי. בטקסי ההשבעה של ברק אובמה, ב-2013 וב-2009, לא היה אפשר לזוז. הרגשתי בהם כאילו אני לכוד בקרון צפוף של הרכבת התחתית בניו יורק בשעות הדוחק. לא אשכח כיצד השתדלתי לדכא את ניצני הקלסטרופוביה שהחלו לבצבץ בי בהשבעתו הראשונה של אובמה, כאשר קהל נלהב של אזרחים מניפי דגלים סגר עליי מכל עבר ונהרות אדם זרמו למתחם מכל הכיוונים.

אבל במהרה התנערתי מההשוואה הזו. בעודי ממתין לנאום הבכורה של טראמפ חשבתי שלדוחק, או להיעדרו, בטקס השבעה נשיאותי אין משמעות. עכשיו, כשטראמפ הוא קיסר היקום, כשמאות מיליונים מייחלים למוצא פיו, איזו חשיבות יש למספר האנשים שבאו לראותו בשעתו הגדולה? אוי, כמה תמים הייתי.

התפכחותי החלה למחרת ההשבעה, כאשר שון ספייסר, הדובר הטרי של הבית הלבן, הדהים את ארה"ב בהצהרה הבאה: "הקהל בטקס ההשבעה של טראמפ היה הגדול ביותר אי פעם, נקודה - הן מבחינת מספר הנוכחים בשטח והן מבחינת מספר הצופים בטלוויזיה בעולם כולו". התקשורת, הוא אמר, מקצצת במספר הנוכחים האמיתי, "כדי להפחית את ההתלהבות מטקס ההשבעה".

"איך אתה מעז?" צרחתי (בשקט). הרי הייתי בשטח אתמול, ונכחתי בטקסי ההשבעה של אובמה לפני שנים. אתה מ־ש־ק־ר! האינך דובר של נשיא ארה"ב? כזב הוא אמת? ומה הלאה? עוברים ל־1984? "מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח"? לא יכולתי להחליט מה מטריד יותר: השקר הגס של ספייסר (לימים יתברר שהוא פעל לפי הוראה ישירה של הנשיא) או הקטנוניות המהממת והאגו הפריך של הבוס שלו.

רוצים לשמוע על בחירות 2020 לנשיאות ארה"ב? האזינו לפודקאסט "המדריך לטראמפיסט"

השקר-מטר

כך החלה המלחמה הגדולה של הנשיא טראמפ נגד המציאות, נגד עולם העובדות, נגד האמת, מלחמה שמתנהלת בעצימות גבוהה עד היום. המערכה הזו מייצגת את התפיסה של טראמפ, שלפיה יש עובדות, ויש "עובדות אלטרנטיביות", ביטוי שנולד במוחה של קליאן קונוויי, יועצת בכירה לנשיא. דברי ספייסר על קהל השיא שנכח בהשבעת טראמפ הם פשוט "עובדות אלטרנטיביות", היא אמרה, ומעולם לא חזרה בה.

קאט ל-2020. בשלוש השנים שחלפו מאז השבעתו, השמיע טראמפ 15,413 שקרים, נכון ל־16 בדצמבר 2019, על פי "השקר־מטר", מאגר הנתונים של מחלקת בודקי העובדות (fact checkers) ב"וושינגטון פוסט". נשיאות טראמפ נתנה תנופה חזקה לפלח זה של מקצוע העיתונות, אבל מעטים אמצעי התקשורת שסורקים כל התבטאות של טראמפ ביסודיות כה רבה כמו ה"פוסט", אחד מהשומרים הנאמנים ביותר על גחלת האמת בארה"ב, יחד עם "ניו יורק טיימס" וכן, גם "וול סטריט ג'ורנל".

חשבו על כך: 15,413 שקרים, כזבים, בדיות וסילופים ב־1,055 ימים, כלומר כמעט 15 שקרים ביום בממוצע מאז יומו הראשון של טראמפ בבית הלבן (ויותר מ־32 כזבים ביום בין 15 באוקטובר ל־16 בדצמבר 2019).

הראש מסתחרר משפע כזבי טראמפ שמתחרים על מקום טוב בצמרת מידרג האבסורדיות: "הרעש שבוקע מטורבינות הרוח גורם לסרטן", 18 באפריל 2019 (באמת? יש מסמוך רפואי?); "אבי, פרד, נולד במקום נהדר בגרמניה", 4 באפריל 2019 (פרד טראמפ נולד בברונקס, ניו יורק); "קליפורניה 'הודתה' שמיליון טפסי בחירות בלתי חוקיים נחשפו בבחירות לנשיאות ב־2016", 24 ביוני 2019 (מעולם לא היתה "הודאה" כזו); "הדמוקרטים רוצים לתת מכוניות למהגרים בלתי חוקיים", 22 באוקטובר 2018 (טוב, אולי זו הייתה בדיחה); "ברק אובמה הקים את דאעש, יחד עם הילארי קלינטון הנכלולית", 11 באוגוסט 2016 (מה כבר אפשר להגיד?).

20% מהשקרים - כלכליים

יקצר המצע מלפרט עוד, אבל אפשר להצביע על מגמות, לפי פילוחי ה"פוסט". כ-20% מהטענות השקריות נוגעות בכלכלה ובשוק העבודה. כך, למשל, טען טראמפ 242 פעמים שכלכלת ארה"ב בתקופת נשיאותו היא הטובה ביותר אי פעם. אז זהו, שלא, קובע ה"פוסט". הכלכלה עתה אכן משגשגת, אבל לפי כל פרמטר אפשרי היא אינה מגיעה לרמת השגשוג הכלכלי בתקופות הנשיאות של דווייט איזנהאואר, לינדון ג'ונסון או ביל קלינטון.

אחד מכל שישה שקרים קשור להגירה. 235 פעמים טען טראמפ שהחומה לאורך הגבול עם מקסיקו הולכת ונבנית (ובמקרים רבים הוא ניסה לאשש את הטענה בתצלומים של מה שנראה כשלד של גדר). ובכן, לא. בגלל המכשולים שעורמים לפניו הקונגרס ובתי המשפט, הפרויקט לא זז. בטקסס, למשל, נבנה קטע חומה באורך 6.5 ק"מ. 181 פעמים הכריז טראמפ שקיצוץ המס שהוא יזם הוא הגדול בתולדות ארה"ב. שוב, בדיה. הקיצוץ של טראמפ הוא התשיעי בגודלו. וכך הלאה והלאה. הזרוע הנשיאותית עודה נטויה.

בוודאי, כל נשיא מותיר אחריו שובל של סילופי מציאות, טיוחים, שערוריות ולפעמים שקרים בוטים (פרשת איראן־קונטרה של הנשיא רייגן, למשל, או טענת הכזב שלעיראק יש נשק גרעיני להצדקת הפלישה למדינה זו בממשל בוש הבן). אבל אין בהיסטוריה של ארה"ב אח ורע לממשל ששקרים הם חלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה שלו. ונשאלת השאלה: מה מניע את טראמפ להכתים כך את נשיאותו?

אופי פגום תאב סיפוקים מיידיים והעדר מודעות היסטורית הם, אולי, תשובות חלקיות. אך האם יש מניע פוליטי להתנהלות הנשיא הנוכחי? ושאלה חשובה לא פחות: מדוע פלח גדול יחסית של האזרחים, אמנם לא רוב, בכלל קונה את שקריו?

במאמר "גורם המשיכה האמיתי של הדמגוג השקרן" (The Authentic Appeal of the Lying Demagogue), מ־2018, טוענים המחברים - הסוציולוגים אוליבר האל, מינג'ה קים ועזרא צוקרמן - כי גורמים ששואפים להרוס את "הממסד הפוליטי" יאמצו אל ליבם בשמחה שליט שקרן מפני שהם מבינים שהשקרים כשלעצמם הם מכשיר הרסני. אלה שרוצים להשמיד את הממסד הפוליטי בארה"ב בתקופה זו הם אזרחים שחשים עצמם מאוימים לנוכח השחיקה המתמדת במספר הלבנים בחברה האמריקאית. השקרים של טראמפ מסייעים להם להתעמת עם ממסד שלדעתם מחיש את התמעטות כוחם של הלבנים, אומרים המחברים.

חותם על המצח

כאשר מתערפל הקו בין עובדה לבדיה, בין אמת לשקר, אנשים מתחילים להגיע למסקנה שהאמת אינה ידועה, שהכל יחסי. בהעדר מסד של הסכמה כלל-אזרחית על העובדות הבסיסיות, כאשר המציאות עצמה נתפסת באופנים שונים על ידי פלחים שונים של האוכלוסיה, המושל (ובמקרה שלפנינו ממשל טראמפ), יכול להשיל מעל עצמו את כבלי החוק מפני שהחוק עצמו נתפס כמשהו יחסי. כאשר בית הנבחרים מטביע על מצחו של טראמפ את חותם האימפיצ'מנט - הליך שמעוגן בחוקה - טוען הנשיא שהוא קורבן של ניסיון הפיכה נגדו, וכשליש מהאזרחים יהנהנו בראשם בהסכמה.

התקשורת מטבעה עשויה לבלום מגמות כאלה, וזו בדיוק הסיבה למאמצים המתמידים של טראמפ להכפישה. ההכרזה ש"העיתונות היא אויב העם" היא רכיב קבוע בנאומי הבחירות שלו. הגורו של טראמפ, אסטרטג הבחירות סטיב בנון, אמר פעם: "האופוזיציה האמיתית (לממשל) היא התקשורת. הדרך להתמודד עמה היא להציף את השטח בחרא".

ברד הכזבים הבלתי פוסק של טראמפ עלול להקהות את החושים, אבל חובה לזכור: לא, זו אינה נשיאות נורמלית. יכול, וצריך, להיות אחרת. 

עוד כתבות

נדב חנין, סמנכ''ל שיווק וחדשנות באל על, בוועידת ישראל / צילום: כדיה לוי

סמנכ"ל אל על: "יש אנומליה בין ביקוש והיצע בעולם התעופה"

נדב חנין, סמנכ"ל השיווק והדיגיטל של אל על, הסביר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי מחסור עולמי במטוסים ובמנועים ● על הביקורת שהופנתה נגד החברה במהלך המלחמה: "שעות הטיסה שלנו טובות יותר, הצוותים כחול־לבן - ויש לזה ערך" ● על הקמת בסיס פעילות מקומי לוויזאייר אמר כי כללי הרגולציה השונים יוצרים אי־שוויון

פרופ' רוני גמזו, יו''ר מגדל אחזקות, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: שלומי יוסף

פרופ' רוני גמזו: "תמיד ארגיש החמצה שלא הייתי מנכ"ל הכללית"

יו"ר מגדל אחזקות, מנכ"ל בית החולים איכילוב בעבר, אמר עוד בוועידת ישראל לעסקים של גלובס: "הפער בין שיבא לאיכילוב הוא רק בכותרות; ברמת הרופאים והרפואה לא רק שאין פער - איכילוב מוביל"

איך נראים חייו של שופט בהאג שהחליט להוציא צו מעצר לנתניהו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: השלכות הסנקציות האמריקאיות על שופטי ההאג הפעילים בהליכים נגד ישראל, סקר חדש בגרמניה מצביע על שינוי שלילי בעמדות כלפי ישראל וסימנים להיחלשות שיתוף הפעולה הביטחוני עם בריטניה ● כותרות העיתונים בעולם

ולדימיר פוטין - נשיא רוסיה, דונלד טראמפ - נשיא ארה''ב, וולודימיר זלנסקי - נשיא אוקראינה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson, Alex Brandon, Jacquelyn Martin

מניות ביטחוניות ירדו, אירופה במצוקה: ארה"ב דוחפת להסכם שלום כפוי באוקראינה

הבית הלבן הפתיע את אירופה כשדרש מקייב בסוף השבוע לקבל תוכנית שלום ובה הגבלות צבאיות וכן ויתור על שטחים ● האירופאים קוראים לתוכנית "בסיס לדיון" ושוב נאלצים לבקש מקום ליד שולחן הדיונים ● לצד ירידות במניות ביטחוניות, באיחוד מנסים לקנות זמן להקמת כוח צבאי

יאן לקון. זכה בפרס טיורינג הנחשב / צילום: Reuters, Ron Sachs - CNP

40 שנה הוא צדק לגבי הבינה המלאכותית. עכשיו הוא חושב שכולם טועים

יאן לקון המציא רכיבי בסיס רבים של ה-AI המודרני ● כעת האיש החריג במטא משוכנע שרוב השחקנים בתחום מסונוורים ממודלי שפה גדולים כמו ChatGPT ושבתוך חמש שנים לכל היותר, הם יעלמו: "אף אדם שפוי לא ישתמש בהם יותר"

אתר בנייה, ההשפעה של הרפורמות עדיין חלקית / צילום: Shutterstock

כך השפיעו הרפורמות הגדולות בתכנון ובבנייה על המצב בשטח

ארבע רפורמות גדולות שהיו אמורות להוביל לשינוי משמעותי בעולם התכנון והבנייה יצאו לדרך בסוף 2024 ● הן מחייבות הסתגלות מקצועית בענף ושינוי פרדיגמות מצד גורמים רבים, וההשפעה שלהן עדיין איטית

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האם שוק המניות האמריקאי יחזור לעלות, או שהריבאונד עדיין רחוק?

אחרי הירידות החדות שנרשמו בוול סטריט ביום חמישי האחרון, והעליות ביום שלמחרת, אנליסטים ששוחחו עם מרקטווץ' הסבירו כי התנודתיות כנראה כאן כדי להישאר ● לדברי אחד מהם: "המשקיעים רודפים אחרי רצפים של עליות, כיסי אוויר. זה שם את השוק על מסלול מאוד בלתי־יציב"

מנכ''ל הבורסה איתי בן זאב בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

האם לשוק יש עוד לאן לעלות? התשובה של מנכ"ל הבורסה בת"א

למרות השיאים והתשואות החזקות בבורסה המקומית, איתי בן זאב, סבור שהיא רחוקה מלבטא את הפוטנציאל העתידי, ובטוח שמפולת במדדים לא על הפרק ● כך אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס: "ירידות חדות מגיעות בדרך כלל בתקופה של בועה וזה לא המצב כרגע"

יונתן לבנדר בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

"האמנות האמיתית היא AI, וזה ישנה את עולם הבריאות"

בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, הציג סגן השותף המנהל וראש מערך הייעוץ של KPMG, את האופן שבו הטכנולוגיות החדשות, ובעיקר ה-AI, משנים ועתידים לשנות את חוקי המשחק ● לדבריו, ישראל מובילה באימוץ אך מעוכבת בידי רגולציה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א־נפט וגז נפל במעל 3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.2% ● טאואר צנחה במעל 8%, נייס עלתה בכ-4% ● וול סטריט מסכמת סוף שבוע מטלטל נוסף, ודברים שנשא אחד מבכירי הפד הזניקו את ההסתברות להורדת ריבית בארה"ב ● מחר, בשוק מצפים לראות הורדת ריבית של בנק ישראל ● וגם: האנליסט שמעריך - "שוק המניות האמריקאי לא יציב"

ענת לוין, ליאת חזות ולימור בקר בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה לכסף שלכם ב-2026? שלוש מנהלות השקעות בכירות עונות

פאנל המנכ"ליות הבכירות בוועידת ישראל לעסקים של גלובס סימן את 2026 כשנה של הכרעות ● לימור בקר מהמילטון ליין צופה שחלק גדול מהצמיחה העתידית בכלל לא יקרה בבורסה - אלא בחברות הפרטיות ● ענת לוין מבלקרוק סבורה שבקרוב נבין באילו מחברות הבינה המלאכותית הסיכון עולה על כדאיות ההשקעה ● וליאת חזות מהפועלים אקוויטי חושבת שדווקא העובדה שהרבה רוכשים ישבו על הגדר בשוק המגורים מייצרת הזדמנות

יו'' אגד אמיר לוי / צילום: שלומי יוסף

יו"ר אגד אמיר לוי על הנפקה אפשרית: "זו חברה קלאסית לשוק ההון"

אמיר  לוי התארח בוועידת ישראל לעסקים של גלובס וקרא למנות בדחיפות ממונה חדש לאגף התקציבים, להימנע מתוספות מוגזמות לתקציב הביטחון - ורמז כי אגד במסלול להנפקה, אחרי השבחתה: "אנחנו מחזקים את הממשל התאגידי" ● על משבר התחבורה בישראל: "צריך לשטוף את המדינה עם נתיבי תחבורה ציבורית ולצאת במכרז אגרות הגודש"

אוזניות Nothing Ear 3 / צילום: יח''צ

האם האוזניות של Nothing נכנסו לליגה של הגדולים?

האוזניות החכמות Nothing Ear 3 מנסות לספק חלופה למוצרים כמו איירפודס ו־Galaxy Buds f הן מציעות סאונד וביטול רעשים טוב, לצד מיקרופון איכותי ● מנגד, נתקלנו בבעיות בחיבוריות וגם המחיר קפץ למעלה

באי הוועידה / צילום: ראי כץ

המגזר העסקי בוועידת ישראל לעסקים: תמונות ורגעים מהמפגש

כ-250 מנכ"לים ויושבי-ראש של חברות במשק לקחו חלק בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים, שהתקיים במוצאי שבת במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב ● היום, בפעם ה-32 התקיימה ועידת ישראל לעסקים של גלובס, בסימן "חוסן מול האתגרים" ● אירועים ומינויים

מנכ''ל שיכון ובינוי, עמית בירמן, בוועידת ישראל לעסקים 2025

מנכ"ל שיכון ובינוי: "אסור להכניס חברות בבעלות ממשלה זרה לפרויקטי תשתית אסטרטגיים"

עמית בירמן, מנכ"ל שיכון ובינוי, הזהיר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "אנחנו ב-6 באוקטובר של השתלטות מדינות זרות על התשתיות הלאומיות האסטרטגיות של המדינה. אסור לתת לזה לקרות"

אולם התצוגה החדש של טסלה בקריית אתא / צילום: יח''צ טסלה

הנתונים מגלים: הישראלים קונים פחות מכוניות חשמליות

הרכב החשמלי הוא הסגמנט החסכוני והירוק בשוק, אך ב־2025 נרשמה ירידה במכירות שלו ● הסיבות: שחיקת הטבות מיסוי והפופולריות של רכבי הפלאג־אין, בעיקר עבור ציי רכב ● למרות המגמה, בטסלה מרחיבים את ההשקעות בישראל, ורק לאחרונה חנכו אולם מכירות חדש בתל אביב ומרכז בקריית אתא

מתנת הניחומים לישראל על אספקת F-35 לסעודיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארגונים פרו־פלסטינים ממשיכים לרדוף ספקיות אמצעי לחימה של ישראל, ערב הסעודיה תקבל מטוסי F-35 פחות מתקדמים מאלו של ישראל, ואיראן פונה לצעד חדש במאבק התודעה נגד ישראל: הקמת ערוץ טלוויזיה בעברית ● כותרות העיתונים בעולם

רכב ותחבורה / צילום: יח''צ

התערוכה בגואנגג'ואו החלה: הדגמים הסיניים והמערביים שעשויים להיות להיטים מקומיים

יצרני הרכב מציגים השבוע קצב התפתחות המהיר ואת התרחבותם לפלחי שוק מרכזיים בתערוכה בגואנגג’ואו, סין ● במרכז הבמה: דגמים חשמליים והיברידיים חדשים המכוונים גם לשוק בישראל ובאירופה, בעלי טכנולוגיות חדישות ובמחירים תחרותיים ● השבוע בענף הרכב 

יבגני דיברוב בוועידת ישראל / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ארמיס: "יש לנו עוד עבודה קשה כדי להגיע להנפקה"

דיברוב הציב בועידת ישראל לעסקים של גלובס את היעד של החברה להנפקה: "600 או 700 מיליון דולר בהכנסות" ● לשאלה אם מהפכת ה־AI תוביל לצמצום מקומות העבודה בחברה, השיב: "היא תהפוך את הארגון ליותר יעיל"

אריק טראמפ / צילום: ap, Daniel Ceng

מפולת הקריפטו עלתה למשפחת טראמפ מיליארד דולר. הבן אריק: "זו הזדמנות"

לפי בלומברג, קריסת שוק הקריפטו חתכה את ההון של המשפחה ל-6.7 מיליארד דולר בחודשיים ● אבל אלו שהשקיעו בעסקי הקריפטו של המשפחה הפסידו הרבה יותר ● אריק, הבן של הנשיא שמוביל את פעילות הקריפטו, משדר שעסקים כרגיל, "מעולם לא הייתי שורי יותר לגבי שוק הקריפטו"