גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: בחלוף שלוש שנות טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית

בחלוף שלוש השנים הראשונות של דונלד טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית ● ברד הכזבים הבלתי פוסק שממטיר טראמפ (15,413 מאז השבעתו על פי ה'שקר-מטר' של "וושינגטון פוסט") עלול להקהות את החושים, וזו אולי המטרה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque
הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

אני זוכר היטב את השקר הראשון של דונלד טראמפ כנשיא. לפעמים יש לשקרים ממד פיזי, וזה היה אחד מהם. הוא נחרט בזכרוני כי ראיתי את נסיבותיו במו עיניי. זה קרה בטקס ההשבעה של טראמפ לנשיאות, ב-20 בינואר 2017. בשדרה הרחבה שנמתחת מגבעת הקפיטול ("המול") דרך אנדרטת וושינגטון והלאה עד לאנדרטת לינקולן, הסתובבו המוני אנשים. בכל זאת, לא היה צפוף. פלחים שלמים במתחם העצום נותרו ריקים מאדם. גם סמוך למפלס שעליו נערך הטקס, במעלה הגבעה, היה אפשר לראות פיסות דשא. אלמלא הקור העז, היה אפשר לפרוש שמיכה ולעשות פיקניק.

מעניין, ציינתי אז לעצמי. בטקסי ההשבעה של ברק אובמה, ב-2013 וב-2009, לא היה אפשר לזוז. הרגשתי בהם כאילו אני לכוד בקרון צפוף של הרכבת התחתית בניו יורק בשעות הדוחק. לא אשכח כיצד השתדלתי לדכא את ניצני הקלסטרופוביה שהחלו לבצבץ בי בהשבעתו הראשונה של אובמה, כאשר קהל נלהב של אזרחים מניפי דגלים סגר עליי מכל עבר ונהרות אדם זרמו למתחם מכל הכיוונים.

אבל במהרה התנערתי מההשוואה הזו. בעודי ממתין לנאום הבכורה של טראמפ חשבתי שלדוחק, או להיעדרו, בטקס השבעה נשיאותי אין משמעות. עכשיו, כשטראמפ הוא קיסר היקום, כשמאות מיליונים מייחלים למוצא פיו, איזו חשיבות יש למספר האנשים שבאו לראותו בשעתו הגדולה? אוי, כמה תמים הייתי.

התפכחותי החלה למחרת ההשבעה, כאשר שון ספייסר, הדובר הטרי של הבית הלבן, הדהים את ארה"ב בהצהרה הבאה: "הקהל בטקס ההשבעה של טראמפ היה הגדול ביותר אי פעם, נקודה - הן מבחינת מספר הנוכחים בשטח והן מבחינת מספר הצופים בטלוויזיה בעולם כולו". התקשורת, הוא אמר, מקצצת במספר הנוכחים האמיתי, "כדי להפחית את ההתלהבות מטקס ההשבעה".

"איך אתה מעז?" צרחתי (בשקט). הרי הייתי בשטח אתמול, ונכחתי בטקסי ההשבעה של אובמה לפני שנים. אתה מ־ש־ק־ר! האינך דובר של נשיא ארה"ב? כזב הוא אמת? ומה הלאה? עוברים ל־1984? "מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח"? לא יכולתי להחליט מה מטריד יותר: השקר הגס של ספייסר (לימים יתברר שהוא פעל לפי הוראה ישירה של הנשיא) או הקטנוניות המהממת והאגו הפריך של הבוס שלו.

רוצים לשמוע על בחירות 2020 לנשיאות ארה"ב? האזינו לפודקאסט "המדריך לטראמפיסט"

השקר-מטר

כך החלה המלחמה הגדולה של הנשיא טראמפ נגד המציאות, נגד עולם העובדות, נגד האמת, מלחמה שמתנהלת בעצימות גבוהה עד היום. המערכה הזו מייצגת את התפיסה של טראמפ, שלפיה יש עובדות, ויש "עובדות אלטרנטיביות", ביטוי שנולד במוחה של קליאן קונוויי, יועצת בכירה לנשיא. דברי ספייסר על קהל השיא שנכח בהשבעת טראמפ הם פשוט "עובדות אלטרנטיביות", היא אמרה, ומעולם לא חזרה בה.

קאט ל-2020. בשלוש השנים שחלפו מאז השבעתו, השמיע טראמפ 15,413 שקרים, נכון ל־16 בדצמבר 2019, על פי "השקר־מטר", מאגר הנתונים של מחלקת בודקי העובדות (fact checkers) ב"וושינגטון פוסט". נשיאות טראמפ נתנה תנופה חזקה לפלח זה של מקצוע העיתונות, אבל מעטים אמצעי התקשורת שסורקים כל התבטאות של טראמפ ביסודיות כה רבה כמו ה"פוסט", אחד מהשומרים הנאמנים ביותר על גחלת האמת בארה"ב, יחד עם "ניו יורק טיימס" וכן, גם "וול סטריט ג'ורנל".

חשבו על כך: 15,413 שקרים, כזבים, בדיות וסילופים ב־1,055 ימים, כלומר כמעט 15 שקרים ביום בממוצע מאז יומו הראשון של טראמפ בבית הלבן (ויותר מ־32 כזבים ביום בין 15 באוקטובר ל־16 בדצמבר 2019).

הראש מסתחרר משפע כזבי טראמפ שמתחרים על מקום טוב בצמרת מידרג האבסורדיות: "הרעש שבוקע מטורבינות הרוח גורם לסרטן", 18 באפריל 2019 (באמת? יש מסמוך רפואי?); "אבי, פרד, נולד במקום נהדר בגרמניה", 4 באפריל 2019 (פרד טראמפ נולד בברונקס, ניו יורק); "קליפורניה 'הודתה' שמיליון טפסי בחירות בלתי חוקיים נחשפו בבחירות לנשיאות ב־2016", 24 ביוני 2019 (מעולם לא היתה "הודאה" כזו); "הדמוקרטים רוצים לתת מכוניות למהגרים בלתי חוקיים", 22 באוקטובר 2018 (טוב, אולי זו הייתה בדיחה); "ברק אובמה הקים את דאעש, יחד עם הילארי קלינטון הנכלולית", 11 באוגוסט 2016 (מה כבר אפשר להגיד?).

20% מהשקרים - כלכליים

יקצר המצע מלפרט עוד, אבל אפשר להצביע על מגמות, לפי פילוחי ה"פוסט". כ-20% מהטענות השקריות נוגעות בכלכלה ובשוק העבודה. כך, למשל, טען טראמפ 242 פעמים שכלכלת ארה"ב בתקופת נשיאותו היא הטובה ביותר אי פעם. אז זהו, שלא, קובע ה"פוסט". הכלכלה עתה אכן משגשגת, אבל לפי כל פרמטר אפשרי היא אינה מגיעה לרמת השגשוג הכלכלי בתקופות הנשיאות של דווייט איזנהאואר, לינדון ג'ונסון או ביל קלינטון.

אחד מכל שישה שקרים קשור להגירה. 235 פעמים טען טראמפ שהחומה לאורך הגבול עם מקסיקו הולכת ונבנית (ובמקרים רבים הוא ניסה לאשש את הטענה בתצלומים של מה שנראה כשלד של גדר). ובכן, לא. בגלל המכשולים שעורמים לפניו הקונגרס ובתי המשפט, הפרויקט לא זז. בטקסס, למשל, נבנה קטע חומה באורך 6.5 ק"מ. 181 פעמים הכריז טראמפ שקיצוץ המס שהוא יזם הוא הגדול בתולדות ארה"ב. שוב, בדיה. הקיצוץ של טראמפ הוא התשיעי בגודלו. וכך הלאה והלאה. הזרוע הנשיאותית עודה נטויה.

בוודאי, כל נשיא מותיר אחריו שובל של סילופי מציאות, טיוחים, שערוריות ולפעמים שקרים בוטים (פרשת איראן־קונטרה של הנשיא רייגן, למשל, או טענת הכזב שלעיראק יש נשק גרעיני להצדקת הפלישה למדינה זו בממשל בוש הבן). אבל אין בהיסטוריה של ארה"ב אח ורע לממשל ששקרים הם חלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה שלו. ונשאלת השאלה: מה מניע את טראמפ להכתים כך את נשיאותו?

אופי פגום תאב סיפוקים מיידיים והעדר מודעות היסטורית הם, אולי, תשובות חלקיות. אך האם יש מניע פוליטי להתנהלות הנשיא הנוכחי? ושאלה חשובה לא פחות: מדוע פלח גדול יחסית של האזרחים, אמנם לא רוב, בכלל קונה את שקריו?

במאמר "גורם המשיכה האמיתי של הדמגוג השקרן" (The Authentic Appeal of the Lying Demagogue), מ־2018, טוענים המחברים - הסוציולוגים אוליבר האל, מינג'ה קים ועזרא צוקרמן - כי גורמים ששואפים להרוס את "הממסד הפוליטי" יאמצו אל ליבם בשמחה שליט שקרן מפני שהם מבינים שהשקרים כשלעצמם הם מכשיר הרסני. אלה שרוצים להשמיד את הממסד הפוליטי בארה"ב בתקופה זו הם אזרחים שחשים עצמם מאוימים לנוכח השחיקה המתמדת במספר הלבנים בחברה האמריקאית. השקרים של טראמפ מסייעים להם להתעמת עם ממסד שלדעתם מחיש את התמעטות כוחם של הלבנים, אומרים המחברים.

חותם על המצח

כאשר מתערפל הקו בין עובדה לבדיה, בין אמת לשקר, אנשים מתחילים להגיע למסקנה שהאמת אינה ידועה, שהכל יחסי. בהעדר מסד של הסכמה כלל-אזרחית על העובדות הבסיסיות, כאשר המציאות עצמה נתפסת באופנים שונים על ידי פלחים שונים של האוכלוסיה, המושל (ובמקרה שלפנינו ממשל טראמפ), יכול להשיל מעל עצמו את כבלי החוק מפני שהחוק עצמו נתפס כמשהו יחסי. כאשר בית הנבחרים מטביע על מצחו של טראמפ את חותם האימפיצ'מנט - הליך שמעוגן בחוקה - טוען הנשיא שהוא קורבן של ניסיון הפיכה נגדו, וכשליש מהאזרחים יהנהנו בראשם בהסכמה.

התקשורת מטבעה עשויה לבלום מגמות כאלה, וזו בדיוק הסיבה למאמצים המתמידים של טראמפ להכפישה. ההכרזה ש"העיתונות היא אויב העם" היא רכיב קבוע בנאומי הבחירות שלו. הגורו של טראמפ, אסטרטג הבחירות סטיב בנון, אמר פעם: "האופוזיציה האמיתית (לממשל) היא התקשורת. הדרך להתמודד עמה היא להציף את השטח בחרא".

ברד הכזבים הבלתי פוסק של טראמפ עלול להקהות את החושים, אבל חובה לזכור: לא, זו אינה נשיאות נורמלית. יכול, וצריך, להיות אחרת. 

עוד כתבות

לאיזו חברה ביטחונית ישראלית יש את צבר ההזמנות הגדול ביותר?

מי העיר שמובילה בשיעור הדירות לשכירות, וגם: איראן שיגרה לישראל כ-700 טילים בשבועיים הראשונים של המלחמה. כמה מהם הגיעו? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

הדירה ברחוב מעלה חסון במעלות תרשיחא / צילום: פרטי

השוק במעלות נחתך: דירה בלי ממ"ד נמכרה ב־560 אלף שקל

דירת 2.5 חדרים בשטח של 50 מ"ר ללא ממ"ד, נמכרה במעלות תרשיחא תמורת 560 אלף שקל ● הדירה נרכשה על ידי משקיע שבונה על פינוי־בינוי עתידי, במחיר נמוך ב־10% ממחיר השוק

צבי זיו / צילום: מכלול

"נכנסנו לקריפטו מוקדם מדי": צבי זיו על הכישלון של סילבר קסטל

צבי זיו, בעבר מנכ"ל בנק הפועלים וכיום יו"ר חברת האשראי החוץ בנקאי מכלול מימון, סבור שיוזמת האוצר למסות את רווחי הבנקים מיותרת ומהווה "מס עקיף על הציבור" ● מי שבעבר היה שיאן השכר במשק, טוען היום שהגבלת שכר הבנקאים גרמה לכך ש"בתור מנכ"ל בנק הידיים שלך כבולות" ● וגם: כיצד הוא מציע להגביר את התחרות על כספי הציבור, ומדוע הוא לא מודאג מהמצב בשוק הנדל"ן שבו פועלת מכלול

טראמפ. ''אין לו הרבה עניין בהישרדות הדמוקרטיה'' / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

"48 שעות מרגע זה": טראמפ שולף איום דרמטי נגד איראן

נשיא ארה״ב איים כי אם איראן לא תפתח את מצרי הורמוז תוך 48 שעות הוא יורה על תקיפה רחבה של תחנות הכוח במדינה ● אלא שבפוסט קודם דיבר דווקא על סיום המלחמה הקרב

בודקים את המיתוס. ח'ומייני שב לטהרן, 1979 / צילום: ויקישיתוף

שמים סוף למיתוס: המהפכה האסלאמית באיראן - לא הייתה אסלאמית

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנו מכירים את המהפכה של 1979 באיראן כעניין דתי־אסלאמיסטי. המציאות יותר מורכבת

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

מחירי הדלק מזנקים: חברות התעופה כבר מקצצות קווים ומתכוננות להעלאות מחירים

בזמן שבישראל השמיים סגורים לחברות זרות, הן כבר מוחקות יעדים ובונות על העלאת מחירים ● מנכ״ל יונייטד סקוט קירבי שלח מכתב לעובדים כדי להרגיע את הרוחות ● וגם:חברות התעופה האירופיות דורשות מהאיחוד להפחית רגולציה ירוקה

פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס–טק קינטיקה / צילום: קארן לנדאו

הדרך מהשירות ביחידה הסודית להקמת קרן שמשקיעה בחברות ביטחוניות

"היה לי שירות מרתק. למדתי איך אנשים פועלים ומה יכול להניע אותם, איך להיכנס לחדר, לסרוק להבין ולבנות סיטואציות מאוד מהר, לזהות סכנות ואיומים אבל גם הזדמנויות" ● שיחה קצרה עם פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס־טק קינטיקה

כיפת ברזל. חוד החנית בהגנה אווירית / צילום: Reuters, Wisam Hashlamoun

רבין לא רצה לריב עם צה"ל, אהוד ברק רצה לחכות לאמריקאים: ההיסטוריה המדהימה מאחורי פרויקט החץ

ארבע שכבות שומרות עלינו היום מפני איום הטילים ממזרח ומצפון, עם שיעור הצלחה של יותר מ־90% ● אלא שהדרך לשם הייתה רצופת התנגדויות ומלחמות תקציב ● גלובס צולל לדיונים, ההכרעות ונקודות המפנה שהפכו את ישראל למעצמת הגנה אווירית

פגיעה בבתי הזיקוק באזור חיפה / צילום: לפי סעיף 27 א'

בזן מתייחסת לראשונה לפגיעה בבתי הזיקוק. המניה מזנקת

בזן מדווחת כי התרחשו פגיעות נקודתיות וכי במהלך הלילה התברר שנפגעה תשתית חיצונית שחיונית לפעילות ● החברה בוחנת כעת את ההשפעה על פעילותה ותוצאותיה הכספיות ואף מעדכנת כי יש לה פוליסת ביטוח שמעניקה "כיסוי מסוים כנגד נזק תוצאתי הנובע מפעולות טרור ומלחמה" ● לאחר הדיווח, מניית החברה זינקה בפתיחת המסחר בכ-7%

פנקייקים / צילום: Shutterstock

מייפל אמיתי? בתי המשפט צריכים להתמודד עם "הטרמפיסטים" של הייצוגיות

יומיים לפני פרוץ "שאגת הארי", נחתה על שולחנה של רשת "בית הפנקייק" תביעת ענק: האם המייפל שלה הוא אכן מייפל? ● הצצה לתעשיית התביעות הייצוגיות שהפכה סכסוכי שוקולד ו"אובדן נוחות" בשל נוזל שמשות למרדף אחר הון - והשופטים שמחזירים את השכל הישר למדף

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אירוע ציון תחילת נסיעות המבחן בקו האדום של הרכבת הקלה / צילום: איל יצהר

הרכבת הקלה חוזרת: אלו המקטעים שיפעלו ומה עושים בזמן אזעקה

ביום שני הקרוב הרכבת הקלה בגוש דן צפויה לשוב לפעילות באופן חלקי ● אלו שני המקטעים הנפרדים שיופעלו בקו האדום, מה קורה אם יש אזעקה בזמן נסיעה ומה עם התחנות התת-קרקעיות? ● שאלת השעה

זירת נפילה בתל אביב במטח האחרון / צילום: ap, Maya Levin

6 שיגורים מהבוקר מאיראן, 4 פצועים בינוני במרכז

מהבוקר: שיגור שישי מאיראן, 4 פצועים בינוני במרכז; הרוג במשגב עם ● 88 נפצעו בפגיעה הישירה בערד; 10 מהם קשה ובהם ילדים ● פיקוד העורף החמיר את ההנחיות, בוטלו הלימודים בכל הארץ ● צה"ל פתח בגל תקיפות בטהרן ● רה"מ: "ערב קשה מאוד במערכה. נחושים להמשיך להכות באויבינו בכל החזיתות" ● דובר צה"ל: "המערכות פעלו אך לא יירטו את הטיל, ‏לא מדובר בחימוש מיוחד או שונה מהמוכר" ● עדכונים שוטפים

שוקי ניר, יגאל זמיר וראסל אלוונגר / צילום: דורון לצטר, תאת טכנולוגיות, ענבל מרמרי

הישראלית שזינקה על רקע הטלטלה במחירי הנפט, וזו שצללה בכ-30%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● טאואר זינקה במעל 30%, בעקבות שני מהלכים חדשים עליהם הודיעה בתחום התשתיות ל-AI ● תאת טכנולוגיות נפלה בשיעור דו־ספרתי אחרי הדוחות, אך האנליסטים עדיין חיוביים לגביה ● וסולאראדג' קפצה בעקבות העלאת המלצה מבנק ההשקעות ג'פריז, על רקע התנודתיות במחירי הנפט

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אחות העבירה מידע לרשות המסים על אחיה ותפצה אותו ב-100 אלף שקל

באילו מקרים מתווך זכאי לדמי תיווך גם לאחר תום הבלעדיות? ● מתי מסירת פרטים לרשות המסים נחשבת להפרת חובת אמונים? ● והאם פלטפורמת ההזמנות בוקינג תחויב להשיב תשלום כפול שנעשה בטעות? ● 3 פסקי דין בשבוע 

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

הבכיר שמאמין: זו הבשורה הכי חשובה של המלחמה עד כה

מאיר בן שבת, ראש המל"ל לשעבר, מעריך שטראמפ לא יתפשר בעניין פתיחת מיצרי הורמוז ● לדבריו, ההישג הגדול של המלחמה הוא השמדת היכולת לייצר טילים נוספים ● ואיך לדעתו צריכה המלחמה להסתיים?

ישראלים יורדים למקלט בזמן אזעקה / צילום: Reuters, Paulina Patimer

בסוף מתרגלים להכל? מחקרים חדשים משנים את מה שחשבנו

מחקרי כלכלה התנהגותית מתחילת המאה הראו שאחרי שינויים גדולים בחיים, טובים ורעים, רובנו נחזור ונתייצב פחות או יותר על רמת האושר הבסיסית שלנו ● אלא שבשנים האחרונות מתרבים המחקרים שמציירים תמונה מורכבת יותר ● מהם האירועים שהאבולוציה השאירה לנו "זנב של חוסר התרגלות"?

תקיפת חיל האוויר בטהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

האם ארה"ב בדרך ל"מבצע המסוכן ביותר בהיסטוריה"?

לארה"ב יהיה קשה להשיג שליטה על האורניום המועשר של איראן, אך החלופה של להשאיר אותו שם מסוכנת מאוד ● בהיעדר שינוי משטר או לפחות עסקה למסירת האורניום המועשר, אולי לא תיוותר לה ברירה, והיא תידרש למבצע גדול ומורכב

ד''ר רון תומר / צילום: מנחם ואיתי רייס

"סמוטריץ' מחריב את הכלכלה ונתניהו לא באירוע": ראיון עם האיש שמכיר יותר מכולם איך נעים גלגלי המשק

מאז כניסתו לתפקיד ערב הקורונה חזה ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים היוצא, באופן שבו המדינה מתמודדת עם העסקים הקורסים ● אלא שלדבריו הסיבה שהמשק מצליח להתאושש היא התנהלות הסקטור העסקי ● פרויקט החל"ת "עיוור למגזר הפרטי", מתווה הפיצוי "הגיע באיחור ניכר" והנפגעות העיקריות הן נשים ● ראיון פרישה סוער

נמל באר שבע המדומיין עולה באש / צילום: מתוך לינקדאין

נתניהו עם שש אצבעות ופגיעה בנמל באר שבע: חלפו הימים שיכולנו להאמין לתמונות

שלל התמונות המופצות במערכה הנוכחית מציגות הישגים בדויים שנראים כאילו נלקחו מסרט אקשן ● אבל כמו שלימדה אותנו הסדרה הבריטית The Capture, שעונתה השלישית עלתה לשידור החודש, איש לא חסין מפני עיוותי המציאות