גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: בחלוף שלוש שנות טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית

בחלוף שלוש השנים הראשונות של דונלד טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית ● ברד הכזבים הבלתי פוסק שממטיר טראמפ (15,413 מאז השבעתו על פי ה'שקר-מטר' של "וושינגטון פוסט") עלול להקהות את החושים, וזו אולי המטרה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque
הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

אני זוכר היטב את השקר הראשון של דונלד טראמפ כנשיא. לפעמים יש לשקרים ממד פיזי, וזה היה אחד מהם. הוא נחרט בזכרוני כי ראיתי את נסיבותיו במו עיניי. זה קרה בטקס ההשבעה של טראמפ לנשיאות, ב-20 בינואר 2017. בשדרה הרחבה שנמתחת מגבעת הקפיטול ("המול") דרך אנדרטת וושינגטון והלאה עד לאנדרטת לינקולן, הסתובבו המוני אנשים. בכל זאת, לא היה צפוף. פלחים שלמים במתחם העצום נותרו ריקים מאדם. גם סמוך למפלס שעליו נערך הטקס, במעלה הגבעה, היה אפשר לראות פיסות דשא. אלמלא הקור העז, היה אפשר לפרוש שמיכה ולעשות פיקניק.

מעניין, ציינתי אז לעצמי. בטקסי ההשבעה של ברק אובמה, ב-2013 וב-2009, לא היה אפשר לזוז. הרגשתי בהם כאילו אני לכוד בקרון צפוף של הרכבת התחתית בניו יורק בשעות הדוחק. לא אשכח כיצד השתדלתי לדכא את ניצני הקלסטרופוביה שהחלו לבצבץ בי בהשבעתו הראשונה של אובמה, כאשר קהל נלהב של אזרחים מניפי דגלים סגר עליי מכל עבר ונהרות אדם זרמו למתחם מכל הכיוונים.

אבל במהרה התנערתי מההשוואה הזו. בעודי ממתין לנאום הבכורה של טראמפ חשבתי שלדוחק, או להיעדרו, בטקס השבעה נשיאותי אין משמעות. עכשיו, כשטראמפ הוא קיסר היקום, כשמאות מיליונים מייחלים למוצא פיו, איזו חשיבות יש למספר האנשים שבאו לראותו בשעתו הגדולה? אוי, כמה תמים הייתי.

התפכחותי החלה למחרת ההשבעה, כאשר שון ספייסר, הדובר הטרי של הבית הלבן, הדהים את ארה"ב בהצהרה הבאה: "הקהל בטקס ההשבעה של טראמפ היה הגדול ביותר אי פעם, נקודה - הן מבחינת מספר הנוכחים בשטח והן מבחינת מספר הצופים בטלוויזיה בעולם כולו". התקשורת, הוא אמר, מקצצת במספר הנוכחים האמיתי, "כדי להפחית את ההתלהבות מטקס ההשבעה".

"איך אתה מעז?" צרחתי (בשקט). הרי הייתי בשטח אתמול, ונכחתי בטקסי ההשבעה של אובמה לפני שנים. אתה מ־ש־ק־ר! האינך דובר של נשיא ארה"ב? כזב הוא אמת? ומה הלאה? עוברים ל־1984? "מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח"? לא יכולתי להחליט מה מטריד יותר: השקר הגס של ספייסר (לימים יתברר שהוא פעל לפי הוראה ישירה של הנשיא) או הקטנוניות המהממת והאגו הפריך של הבוס שלו.

רוצים לשמוע על בחירות 2020 לנשיאות ארה"ב? האזינו לפודקאסט "המדריך לטראמפיסט"

השקר-מטר

כך החלה המלחמה הגדולה של הנשיא טראמפ נגד המציאות, נגד עולם העובדות, נגד האמת, מלחמה שמתנהלת בעצימות גבוהה עד היום. המערכה הזו מייצגת את התפיסה של טראמפ, שלפיה יש עובדות, ויש "עובדות אלטרנטיביות", ביטוי שנולד במוחה של קליאן קונוויי, יועצת בכירה לנשיא. דברי ספייסר על קהל השיא שנכח בהשבעת טראמפ הם פשוט "עובדות אלטרנטיביות", היא אמרה, ומעולם לא חזרה בה.

קאט ל-2020. בשלוש השנים שחלפו מאז השבעתו, השמיע טראמפ 15,413 שקרים, נכון ל־16 בדצמבר 2019, על פי "השקר־מטר", מאגר הנתונים של מחלקת בודקי העובדות (fact checkers) ב"וושינגטון פוסט". נשיאות טראמפ נתנה תנופה חזקה לפלח זה של מקצוע העיתונות, אבל מעטים אמצעי התקשורת שסורקים כל התבטאות של טראמפ ביסודיות כה רבה כמו ה"פוסט", אחד מהשומרים הנאמנים ביותר על גחלת האמת בארה"ב, יחד עם "ניו יורק טיימס" וכן, גם "וול סטריט ג'ורנל".

חשבו על כך: 15,413 שקרים, כזבים, בדיות וסילופים ב־1,055 ימים, כלומר כמעט 15 שקרים ביום בממוצע מאז יומו הראשון של טראמפ בבית הלבן (ויותר מ־32 כזבים ביום בין 15 באוקטובר ל־16 בדצמבר 2019).

הראש מסתחרר משפע כזבי טראמפ שמתחרים על מקום טוב בצמרת מידרג האבסורדיות: "הרעש שבוקע מטורבינות הרוח גורם לסרטן", 18 באפריל 2019 (באמת? יש מסמוך רפואי?); "אבי, פרד, נולד במקום נהדר בגרמניה", 4 באפריל 2019 (פרד טראמפ נולד בברונקס, ניו יורק); "קליפורניה 'הודתה' שמיליון טפסי בחירות בלתי חוקיים נחשפו בבחירות לנשיאות ב־2016", 24 ביוני 2019 (מעולם לא היתה "הודאה" כזו); "הדמוקרטים רוצים לתת מכוניות למהגרים בלתי חוקיים", 22 באוקטובר 2018 (טוב, אולי זו הייתה בדיחה); "ברק אובמה הקים את דאעש, יחד עם הילארי קלינטון הנכלולית", 11 באוגוסט 2016 (מה כבר אפשר להגיד?).

20% מהשקרים - כלכליים

יקצר המצע מלפרט עוד, אבל אפשר להצביע על מגמות, לפי פילוחי ה"פוסט". כ-20% מהטענות השקריות נוגעות בכלכלה ובשוק העבודה. כך, למשל, טען טראמפ 242 פעמים שכלכלת ארה"ב בתקופת נשיאותו היא הטובה ביותר אי פעם. אז זהו, שלא, קובע ה"פוסט". הכלכלה עתה אכן משגשגת, אבל לפי כל פרמטר אפשרי היא אינה מגיעה לרמת השגשוג הכלכלי בתקופות הנשיאות של דווייט איזנהאואר, לינדון ג'ונסון או ביל קלינטון.

אחד מכל שישה שקרים קשור להגירה. 235 פעמים טען טראמפ שהחומה לאורך הגבול עם מקסיקו הולכת ונבנית (ובמקרים רבים הוא ניסה לאשש את הטענה בתצלומים של מה שנראה כשלד של גדר). ובכן, לא. בגלל המכשולים שעורמים לפניו הקונגרס ובתי המשפט, הפרויקט לא זז. בטקסס, למשל, נבנה קטע חומה באורך 6.5 ק"מ. 181 פעמים הכריז טראמפ שקיצוץ המס שהוא יזם הוא הגדול בתולדות ארה"ב. שוב, בדיה. הקיצוץ של טראמפ הוא התשיעי בגודלו. וכך הלאה והלאה. הזרוע הנשיאותית עודה נטויה.

בוודאי, כל נשיא מותיר אחריו שובל של סילופי מציאות, טיוחים, שערוריות ולפעמים שקרים בוטים (פרשת איראן־קונטרה של הנשיא רייגן, למשל, או טענת הכזב שלעיראק יש נשק גרעיני להצדקת הפלישה למדינה זו בממשל בוש הבן). אבל אין בהיסטוריה של ארה"ב אח ורע לממשל ששקרים הם חלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה שלו. ונשאלת השאלה: מה מניע את טראמפ להכתים כך את נשיאותו?

אופי פגום תאב סיפוקים מיידיים והעדר מודעות היסטורית הם, אולי, תשובות חלקיות. אך האם יש מניע פוליטי להתנהלות הנשיא הנוכחי? ושאלה חשובה לא פחות: מדוע פלח גדול יחסית של האזרחים, אמנם לא רוב, בכלל קונה את שקריו?

במאמר "גורם המשיכה האמיתי של הדמגוג השקרן" (The Authentic Appeal of the Lying Demagogue), מ־2018, טוענים המחברים - הסוציולוגים אוליבר האל, מינג'ה קים ועזרא צוקרמן - כי גורמים ששואפים להרוס את "הממסד הפוליטי" יאמצו אל ליבם בשמחה שליט שקרן מפני שהם מבינים שהשקרים כשלעצמם הם מכשיר הרסני. אלה שרוצים להשמיד את הממסד הפוליטי בארה"ב בתקופה זו הם אזרחים שחשים עצמם מאוימים לנוכח השחיקה המתמדת במספר הלבנים בחברה האמריקאית. השקרים של טראמפ מסייעים להם להתעמת עם ממסד שלדעתם מחיש את התמעטות כוחם של הלבנים, אומרים המחברים.

חותם על המצח

כאשר מתערפל הקו בין עובדה לבדיה, בין אמת לשקר, אנשים מתחילים להגיע למסקנה שהאמת אינה ידועה, שהכל יחסי. בהעדר מסד של הסכמה כלל-אזרחית על העובדות הבסיסיות, כאשר המציאות עצמה נתפסת באופנים שונים על ידי פלחים שונים של האוכלוסיה, המושל (ובמקרה שלפנינו ממשל טראמפ), יכול להשיל מעל עצמו את כבלי החוק מפני שהחוק עצמו נתפס כמשהו יחסי. כאשר בית הנבחרים מטביע על מצחו של טראמפ את חותם האימפיצ'מנט - הליך שמעוגן בחוקה - טוען הנשיא שהוא קורבן של ניסיון הפיכה נגדו, וכשליש מהאזרחים יהנהנו בראשם בהסכמה.

התקשורת מטבעה עשויה לבלום מגמות כאלה, וזו בדיוק הסיבה למאמצים המתמידים של טראמפ להכפישה. ההכרזה ש"העיתונות היא אויב העם" היא רכיב קבוע בנאומי הבחירות שלו. הגורו של טראמפ, אסטרטג הבחירות סטיב בנון, אמר פעם: "האופוזיציה האמיתית (לממשל) היא התקשורת. הדרך להתמודד עמה היא להציף את השטח בחרא".

ברד הכזבים הבלתי פוסק של טראמפ עלול להקהות את החושים, אבל חובה לזכור: לא, זו אינה נשיאות נורמלית. יכול, וצריך, להיות אחרת. 

עוד כתבות

שי-לי עטרי / צילום: מתוך חשיפה עם חיים אתגר, ערוץ 12

העליון: בימ"ש השלום ידון מחדש בפרסום שמו של החשוד באונס שי-לי עטרי

שם החשוד לא יפורסם עד להכרעת בית משפט השלום ● שופט העליון אלכס שטיין: אין צורך בחוות-דעת פסיכיאטרית כדי לבסס סיכון לאובדנות, אלא ניתן להסתפק בחוות-דעת מתחום הפסיכולוגיה הקלינית

דגל ישראל מונף לצד דגל האיחוד האירופי בבניין הפרלמנט בבריסל / צילום: Shutterstock

מיליון חתימות באירופה מציתות מחדש איום על הסכם הסחר עם ישראל

עצומה כלל אירופית הצליחה לאסוף יותר ממיליון חתימות בקרב תושבי האיחוד האירופי, בקריאה להשהות את הסכם האסוציאציה המשמש כבסיס ליחסי הסחר התרבות וקשרי החוץ עם ישראל ● הנימוק: "היקף חסר תקדים של הרג ופציעת אזרחים" ● בתום תהליך אימות החתימות, העצומה תחייב דיון בנושא בפרלמנט האירופי ● ומה תהיה עמדת הונגריה?

דריו אמודיי מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Don Feria

תחום אחרי תחום, ההשקות של אנתרופיק מטלטלות את שוק הטכנולוגיה

רצף ההשקות האגרסיבי של אנתרופיק מוגדר ע"י אנליסטים כ"מרחץ דמים" ● החברות שעל הכוונת שלה מחקו בתוך שלושה חודשים בלבד שווי שוק מוערך של יותר מ־300 מיליארד דולר ● כעת תוהים בוול סטריט: איזה סקטור הוא הבא בתור לחטוף מענקית הבינה המלאכותית?

קריסת החניון ברחוב הברזל בת''א / צילום: שלומי יוסף

קריסת חניון הברזל: המהנדס בן ה-91 נידון ל-6 חודשי מאסר על-תנאי

המהנדס חנוך צחר, שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים באסון קריסת חניון הברזל בשנת 2016, חויב לשלם פיצוי כולל בסך 1.2 מיליון שקל למשפחות הנפגעים ● הסיבה לעונש המקל היא קביעה של מומחי פסיכו-גריאטריה לפיה מצבו הרפואי של צחר לא יאפשר לו לעמוד בתנאים של מאסר בפועל

ניתוח חברה / צילום: ורד פיצ'רסקי

שני מהלכים נותנים למניה הזו גב פיננסי אדיר

חברת הנדל"ן המניב המסורתי שייסד ומוביל נחמיאס, מושבניק משילת, נכנסה לפעילות בתחום הדאטה-סנטרים, שבו היא מבססת מובילות מקומית ושותפויות אסטרטגיות עם ענקיות הטכנולוגיה העולמיות ● האם הימרה על התחום הנכון, שיתגבר גם על המינוף הגבוה והסיכון הגיאו-פוליטי? ● ניתוח חברה, מדור חדש 

טיל מיירט אמריקאי נורה מספינה / צילום: ap, U.S. Navy

תקציב הביטחון הגדול בתולדות ארה"ב: כמעט ללא ישראליות וסין כאיום מרכזי

כ־1.5 טריליון דולר - זינוק של מעל 40% לעומת 2026, זהו סכום תקציב הביטחון האמריקאי ל־2027, בין היתר בגלל השימוש באמל"ח בשאגת הארי ● עם זאת, במפלגה הרפובליקנית יש מי שלא ששים להירתם לבקשות התקציביות של הנשיא ● ברקע התקציב: האיום הסיני

כותרות העיתונים בעולם

בגלל המלחמה: סין מצאה את עצמה תלויה ביבוא מפתיע מארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: המלחמה עם איראן הובילה לזינוק ביבוא אתאן מארה"ב לסין, סגירת מצר הורמוז חונקת את שוק הגופרית העולמי, והאנטישמיות בבריטניה שוברת שיאים ויהודים רבים מתמיד עולים לישראל • כותרות העיתונים בעולם

ספינות בסמוך לאי האיראני קשם במצר הורמוז, יום שבת / צילום: ap, Asghar Besharati

הסיבה שספינות מסחר לא ימהרו לחזור למצר הורמוז, גם כשיכריזו על פתיחתו

איראן חוזרת בה מפתיחת המצר, כשבשטח נמשכת תנועה דלילה בצל דיווחים על ירי לעבר ספינות ● המהלך מלווה במסרים סותרים וחילוקי דעות חריגים בין משרד החוץ האיראני למשמרות המהפכה

סניף של יוחננוף ''סיטי'' / צילום: יוחננוף

המחירים יעלו: רשת יוחננוף ממירה סניפים לסניפי "סיטי"

רשת יוחננוף ממירה 14 מבין 46 הסניפים שלה לסניפי "סיטי" ● המיתוג של "סיטי" מתייחס לחנויות העירוניות הקטנות של יוחננוף, שבהן המחירים לרוב גבוהים יותר מאשר בחנויות האחרות של הרשת ● בעקבות המהלך, חלק גדול מהמוצרים בסניפים שיומרו יתייקרו בשיעור של עד 10%

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

הממשל בארה"ב מאמין ב־AI, והתחום החם במדע שכדאי להכיר

הבית הלבן פרסם עקרונות שנועדו להנחות את הקונגרס בעיצוב רגולציה ל־AI ● תחום הארכת תוחלת החיים גולש לשוק פעיל וחם בביומד ● ומערכת החינוך בארה"ב עוברת שינוי מבני מואץ הישר לשוק כלכלי ● מדור חדש

בנקים בישראל

"אנטי-שבירות": בנק אוף אמריקה בהמלצה חמה למניות הישראליות האלו

האנליסטים מפרסמים המלצה אוהדת במיוחד למניות הבנקים הישראלים: "הם בנויים חזק באופן מבני" ● בבנק אוף אמריקה אף מציינים שהשלכות המלחמה נותרו מרוסנות ומזכירים שנתוני המאקרו של המשק חסינים

בועז לוי. ימונה ליו''ר התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

"הדמות הפסיבית": בועז לוי אושר ליו"ר התע"א, ודאג למנכ"ל נוח

דירקטוריון התעשייה האווירית אישר את מינויו של בועז לוי, המכהן כמנכ"ל החברה, ליו"ר ● בתוך כך אישר הדירקטוריון את מינויו של הסמנכ"ל משה לוי למנכ"ל בפועל, אשר ישמש בתפקיד זה באופן זמני עד לסיום הליך בחירת מנכ"ל קבוע לחברה

רס''ר קרן טנדלר ז''ל / צילום: פרטי

"מפחדת שישכחו אותה": 20 שנה לנפילת קרן טנדלר, האישה שעשתה היסטוריה

המכונאית המוטסת הראשונה במערך מסוקי היסעור פרצה דרך עבור נשים בחיל האוויר ונהרגה במלחמת לבנון השנייה, במשימה שאליה התעקשה להצטרף ● כעת, אמה מבקשת להנציח את דמותה ולהבטיח כי מורשת הנחישות והנתינה שהותירה אחריה תישמר בזיכרון

הרברט סמואל 10 / צילום: שניר לוי

עסקת ענק בתל אביב: דירה של 400 מ"ר נמכרה ב-70 מיליון שקל

בפרויקט הרברט סמואל 10, על קו החוף בתל אביב, נמכרה לאחרונה דירה במחיר עתק; הוועדה המחוזית אישרה תוספת קומות לפרויקט ורטיקל ברמת גן; והותמ"ל אישרה תוכנית רחבת-היקף להתחדשות עירונית בשכונת דניה ברחובות • חדשות השבוע בנדל"ן 

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

הקבלן המוביל מנתיבות שולף פעם אחר פעם שפן באחוזת בית

הריטואל הקבוע חזר על עצמו בפעם השלישית: הקבלן יגאל דמרי גייס מאות מיליוני שקלים ממוסדיים ברגע האחרון, במטרה להבטיח את הישארותו במדד ת"א 35 ● מה הרציונל בפרקטיקה שבה הוא נוקט פעם אחר פעם, ומה בכל זאת עלול לגרום לכך שימצא עצמו מחוץ למדד?

עדי חכמון / צילום: דניאל אדרי

הסטארט־אפ של בוגרי תלפיות שמייצר מיליוני דולרים כשהביקוש למזגנים בשיא

אחרי שנים באוצר, עדי חכמון מנסה לפתור בעיה שהטרידה אותה במשרד בירושלים: מערכת חשמל יקרה ומסורבלת שנבנתה עבור רגעי שיא בודדים ● עם הסטארט־אפ nGrid וצוות בוגרי תלפיות, הם הקימו "תחנת כוח וירטואלית" מבוססת AI - שמייצרת מחזור של מיליוני דולרים

גבול סוריה (ארכיון) / צילום: Reuters, Hamad Almakt

תמורת 10 מיליון דולר: החברה האמריקאית שתפנה מוקשים בגבול סוריה

אונדס האמריקאית קיבלה ממשרד הביטחון זיכיון לפינוי מוקשים בגבול המזרחי, כחלק מיוזמה להקמת מכשול ביטחוני בעלות כוללת של כ־1.7 מיליארד דולר ● החברה, שרכשה בתקופה האחרונה שורה של חברות ביטחוניות מקומיות, פועלת גם בגבול ישראל-סוריה

מיקי זוהר / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השר מיקי זוהר נחקר במשטרה בפרשת ההסתדרות

השר מיקי זוהר נחקר במשטרה בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים בפרשת ההסתדרות ● זוהר בתגובה: "הגעתי למשטרה להשיב על כל השאלות ולהפריך את כל הטענות שיעלו"

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

בדרך לרבנות עוצרים ברשות המסים: הדרישה החדשה של היועמ"שית והמחלוקת

חוות דעת שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ מאיימת להפוך הליכי גירושים רבים לאירוע מס ● בלשכת עורכי הדין טוענים: "דרישה שגויה ומרחיקת לכת של היועמש"ית, שמבקשת להפוך את רשות המסים לחלק בלתי נפרד מהליכי הגירושים"

אבי באום, יו''ר קבוצת חילן / צילום: חילן

ב-192 מיליון שקל: חילן רוכשת את חברת התוכנה הזו

באמצעות החברה הבת נס (NESS), חילן רוכשת את חברת התוכנה Log-On ● סכום של 164.5 מיליון שקל ישולם לרוכשים המחזיקים במניות לוג-אין, ו-27.5 מיליון נוספים יועברו לצורך תשלום דיבידנד למוכרים ● ברקע, רק לפני יומיים הודיעה חילן על רכישה עצמית של מניותיה תמורת עד 150 מיליון שקל