גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: בחלוף שלוש שנות טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית

בחלוף שלוש השנים הראשונות של דונלד טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית ● ברד הכזבים הבלתי פוסק שממטיר טראמפ (15,413 מאז השבעתו על פי ה'שקר-מטר' של "וושינגטון פוסט") עלול להקהות את החושים, וזו אולי המטרה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque
הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

אני זוכר היטב את השקר הראשון של דונלד טראמפ כנשיא. לפעמים יש לשקרים ממד פיזי, וזה היה אחד מהם. הוא נחרט בזכרוני כי ראיתי את נסיבותיו במו עיניי. זה קרה בטקס ההשבעה של טראמפ לנשיאות, ב-20 בינואר 2017. בשדרה הרחבה שנמתחת מגבעת הקפיטול ("המול") דרך אנדרטת וושינגטון והלאה עד לאנדרטת לינקולן, הסתובבו המוני אנשים. בכל זאת, לא היה צפוף. פלחים שלמים במתחם העצום נותרו ריקים מאדם. גם סמוך למפלס שעליו נערך הטקס, במעלה הגבעה, היה אפשר לראות פיסות דשא. אלמלא הקור העז, היה אפשר לפרוש שמיכה ולעשות פיקניק.

מעניין, ציינתי אז לעצמי. בטקסי ההשבעה של ברק אובמה, ב-2013 וב-2009, לא היה אפשר לזוז. הרגשתי בהם כאילו אני לכוד בקרון צפוף של הרכבת התחתית בניו יורק בשעות הדוחק. לא אשכח כיצד השתדלתי לדכא את ניצני הקלסטרופוביה שהחלו לבצבץ בי בהשבעתו הראשונה של אובמה, כאשר קהל נלהב של אזרחים מניפי דגלים סגר עליי מכל עבר ונהרות אדם זרמו למתחם מכל הכיוונים.

אבל במהרה התנערתי מההשוואה הזו. בעודי ממתין לנאום הבכורה של טראמפ חשבתי שלדוחק, או להיעדרו, בטקס השבעה נשיאותי אין משמעות. עכשיו, כשטראמפ הוא קיסר היקום, כשמאות מיליונים מייחלים למוצא פיו, איזו חשיבות יש למספר האנשים שבאו לראותו בשעתו הגדולה? אוי, כמה תמים הייתי.

התפכחותי החלה למחרת ההשבעה, כאשר שון ספייסר, הדובר הטרי של הבית הלבן, הדהים את ארה"ב בהצהרה הבאה: "הקהל בטקס ההשבעה של טראמפ היה הגדול ביותר אי פעם, נקודה - הן מבחינת מספר הנוכחים בשטח והן מבחינת מספר הצופים בטלוויזיה בעולם כולו". התקשורת, הוא אמר, מקצצת במספר הנוכחים האמיתי, "כדי להפחית את ההתלהבות מטקס ההשבעה".

"איך אתה מעז?" צרחתי (בשקט). הרי הייתי בשטח אתמול, ונכחתי בטקסי ההשבעה של אובמה לפני שנים. אתה מ־ש־ק־ר! האינך דובר של נשיא ארה"ב? כזב הוא אמת? ומה הלאה? עוברים ל־1984? "מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח"? לא יכולתי להחליט מה מטריד יותר: השקר הגס של ספייסר (לימים יתברר שהוא פעל לפי הוראה ישירה של הנשיא) או הקטנוניות המהממת והאגו הפריך של הבוס שלו.

רוצים לשמוע על בחירות 2020 לנשיאות ארה"ב? האזינו לפודקאסט "המדריך לטראמפיסט"

השקר-מטר

כך החלה המלחמה הגדולה של הנשיא טראמפ נגד המציאות, נגד עולם העובדות, נגד האמת, מלחמה שמתנהלת בעצימות גבוהה עד היום. המערכה הזו מייצגת את התפיסה של טראמפ, שלפיה יש עובדות, ויש "עובדות אלטרנטיביות", ביטוי שנולד במוחה של קליאן קונוויי, יועצת בכירה לנשיא. דברי ספייסר על קהל השיא שנכח בהשבעת טראמפ הם פשוט "עובדות אלטרנטיביות", היא אמרה, ומעולם לא חזרה בה.

קאט ל-2020. בשלוש השנים שחלפו מאז השבעתו, השמיע טראמפ 15,413 שקרים, נכון ל־16 בדצמבר 2019, על פי "השקר־מטר", מאגר הנתונים של מחלקת בודקי העובדות (fact checkers) ב"וושינגטון פוסט". נשיאות טראמפ נתנה תנופה חזקה לפלח זה של מקצוע העיתונות, אבל מעטים אמצעי התקשורת שסורקים כל התבטאות של טראמפ ביסודיות כה רבה כמו ה"פוסט", אחד מהשומרים הנאמנים ביותר על גחלת האמת בארה"ב, יחד עם "ניו יורק טיימס" וכן, גם "וול סטריט ג'ורנל".

חשבו על כך: 15,413 שקרים, כזבים, בדיות וסילופים ב־1,055 ימים, כלומר כמעט 15 שקרים ביום בממוצע מאז יומו הראשון של טראמפ בבית הלבן (ויותר מ־32 כזבים ביום בין 15 באוקטובר ל־16 בדצמבר 2019).

הראש מסתחרר משפע כזבי טראמפ שמתחרים על מקום טוב בצמרת מידרג האבסורדיות: "הרעש שבוקע מטורבינות הרוח גורם לסרטן", 18 באפריל 2019 (באמת? יש מסמוך רפואי?); "אבי, פרד, נולד במקום נהדר בגרמניה", 4 באפריל 2019 (פרד טראמפ נולד בברונקס, ניו יורק); "קליפורניה 'הודתה' שמיליון טפסי בחירות בלתי חוקיים נחשפו בבחירות לנשיאות ב־2016", 24 ביוני 2019 (מעולם לא היתה "הודאה" כזו); "הדמוקרטים רוצים לתת מכוניות למהגרים בלתי חוקיים", 22 באוקטובר 2018 (טוב, אולי זו הייתה בדיחה); "ברק אובמה הקים את דאעש, יחד עם הילארי קלינטון הנכלולית", 11 באוגוסט 2016 (מה כבר אפשר להגיד?).

20% מהשקרים - כלכליים

יקצר המצע מלפרט עוד, אבל אפשר להצביע על מגמות, לפי פילוחי ה"פוסט". כ-20% מהטענות השקריות נוגעות בכלכלה ובשוק העבודה. כך, למשל, טען טראמפ 242 פעמים שכלכלת ארה"ב בתקופת נשיאותו היא הטובה ביותר אי פעם. אז זהו, שלא, קובע ה"פוסט". הכלכלה עתה אכן משגשגת, אבל לפי כל פרמטר אפשרי היא אינה מגיעה לרמת השגשוג הכלכלי בתקופות הנשיאות של דווייט איזנהאואר, לינדון ג'ונסון או ביל קלינטון.

אחד מכל שישה שקרים קשור להגירה. 235 פעמים טען טראמפ שהחומה לאורך הגבול עם מקסיקו הולכת ונבנית (ובמקרים רבים הוא ניסה לאשש את הטענה בתצלומים של מה שנראה כשלד של גדר). ובכן, לא. בגלל המכשולים שעורמים לפניו הקונגרס ובתי המשפט, הפרויקט לא זז. בטקסס, למשל, נבנה קטע חומה באורך 6.5 ק"מ. 181 פעמים הכריז טראמפ שקיצוץ המס שהוא יזם הוא הגדול בתולדות ארה"ב. שוב, בדיה. הקיצוץ של טראמפ הוא התשיעי בגודלו. וכך הלאה והלאה. הזרוע הנשיאותית עודה נטויה.

בוודאי, כל נשיא מותיר אחריו שובל של סילופי מציאות, טיוחים, שערוריות ולפעמים שקרים בוטים (פרשת איראן־קונטרה של הנשיא רייגן, למשל, או טענת הכזב שלעיראק יש נשק גרעיני להצדקת הפלישה למדינה זו בממשל בוש הבן). אבל אין בהיסטוריה של ארה"ב אח ורע לממשל ששקרים הם חלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה שלו. ונשאלת השאלה: מה מניע את טראמפ להכתים כך את נשיאותו?

אופי פגום תאב סיפוקים מיידיים והעדר מודעות היסטורית הם, אולי, תשובות חלקיות. אך האם יש מניע פוליטי להתנהלות הנשיא הנוכחי? ושאלה חשובה לא פחות: מדוע פלח גדול יחסית של האזרחים, אמנם לא רוב, בכלל קונה את שקריו?

במאמר "גורם המשיכה האמיתי של הדמגוג השקרן" (The Authentic Appeal of the Lying Demagogue), מ־2018, טוענים המחברים - הסוציולוגים אוליבר האל, מינג'ה קים ועזרא צוקרמן - כי גורמים ששואפים להרוס את "הממסד הפוליטי" יאמצו אל ליבם בשמחה שליט שקרן מפני שהם מבינים שהשקרים כשלעצמם הם מכשיר הרסני. אלה שרוצים להשמיד את הממסד הפוליטי בארה"ב בתקופה זו הם אזרחים שחשים עצמם מאוימים לנוכח השחיקה המתמדת במספר הלבנים בחברה האמריקאית. השקרים של טראמפ מסייעים להם להתעמת עם ממסד שלדעתם מחיש את התמעטות כוחם של הלבנים, אומרים המחברים.

חותם על המצח

כאשר מתערפל הקו בין עובדה לבדיה, בין אמת לשקר, אנשים מתחילים להגיע למסקנה שהאמת אינה ידועה, שהכל יחסי. בהעדר מסד של הסכמה כלל-אזרחית על העובדות הבסיסיות, כאשר המציאות עצמה נתפסת באופנים שונים על ידי פלחים שונים של האוכלוסיה, המושל (ובמקרה שלפנינו ממשל טראמפ), יכול להשיל מעל עצמו את כבלי החוק מפני שהחוק עצמו נתפס כמשהו יחסי. כאשר בית הנבחרים מטביע על מצחו של טראמפ את חותם האימפיצ'מנט - הליך שמעוגן בחוקה - טוען הנשיא שהוא קורבן של ניסיון הפיכה נגדו, וכשליש מהאזרחים יהנהנו בראשם בהסכמה.

התקשורת מטבעה עשויה לבלום מגמות כאלה, וזו בדיוק הסיבה למאמצים המתמידים של טראמפ להכפישה. ההכרזה ש"העיתונות היא אויב העם" היא רכיב קבוע בנאומי הבחירות שלו. הגורו של טראמפ, אסטרטג הבחירות סטיב בנון, אמר פעם: "האופוזיציה האמיתית (לממשל) היא התקשורת. הדרך להתמודד עמה היא להציף את השטח בחרא".

ברד הכזבים הבלתי פוסק של טראמפ עלול להקהות את החושים, אבל חובה לזכור: לא, זו אינה נשיאות נורמלית. יכול, וצריך, להיות אחרת. 

עוד כתבות

מייקל ג'קסון בהופעה בימי התהילה. היעד: אייקון מופשט / צילום: Reuters, Laszlo Balogh

על "מייקל" - הסרט שיקבע את עתידו של הנכס הכי רווחי ושנוי במחלוקת

הביופיק החדש על מלך הפופ הוא חלק מאסטרטגיה רחבה שמטרתה להחזיר את המוזיקה שלו למרכז, להגדיל את ההכנסות ולהפעיל מנוע כלכלי שממשיך לייצר ערך מהמורשת שלו ● בכך הוליווד מנסה לחזק את מעמדו של מייקל ג'קסון כאחד המותגים הרווחיים בעולם המוזיקה, אחרי שחמק מציפורני תרבות הביטול

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניית אינטל זינקה ביותר מ-23%

מחירי הנפט בירידה ● אירופה ננעלה באדום ● עסקת הענק בין וורנר ברדרס דיסקברי לבין פרמאונט סקיידנס יוצאת לדרך ● מטא מתכננת לקצץ 10% מכוח האדם שלה, המסתכמים בכ-8,000 עובדים

האם יש מתכון לפרישה בטוחה? / אילוסטרציה: Shutterstock

המתמטיקה של החופש: האם יש מתכון לפרישה בטוחה?

מחקר מיתולוגי הבטיח נוסחה מנצחת לפרישה, אם רק תמשכו מהחיסכון עד 4% בשנה ● אבל כשצוללים לנתונים' מתברר המרחק בין התיאוריה למציאות ● מאינפלציה שוחקת, דרך הסיכון שעלול לחסל את התיק בדיוק כשיצאתם לגמלאות ועד האגו שדוחף לטעויות בזמן הכי גרוע: המומחים מסבירים מה באמת צריך לקחת בחשבון, והאם בעידן של חוסר ודאות ניתן בכלל לייצר ביטחון כלכלי לעשרות שנים קדימה

איזו מדינה היא שיאנית בייצור פחם ומה המילה העברית למנגל? / צילום: Shutterstock

איזו מדינה היא שיאנית בייצור פחם, ומה המילה העברית למנגל?

מהי התחנה המזרחית ביותר של רכבת ישראל, איזה הישג רשמה הג'ודוקא רז הרשקו בשבוע שעבר, וכמה שמות יש לאריה בתנ"ך? ● הטריוויה השבועית

עומס בנתיבי איילון / צילום: Shutterstock

היכונו לשלם יותר על המכונית: הגזירות שבוחנים באוצר

צעדים שיישומם הוקפא בשנים האחרונות, כמו ביטול הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי והחלת מס נסועה ואגרת גודש, חוזרים לשולחן עקב הבור התקציבי ● במקביל, יצרניות היוקרה מרצדס, ב.מ.וו ופולקסווגן ממשיכות לדחוף קדימה בתחום החשמליות, עם טווחים ארוכים יותר ומחירים תחרותיים ● השבוע בענף הרכב

משתתפים במיזם ''אמץ עסק'' שמחבר בין עסקים קטנים לגדולים / צילום: מירב אור לב

יין בין הדן לחרמון וכנאפה גלילי ליד הנחל: העסקים בצפון נפתחים מחדש

בירה על הגבול, יקב וגבינות, סטודיו שדומה ליער פיות וירקות אורגניים מהשדה ● העסקים בקו העימות חוזרים לפעילות, ואתם יכולים לבקר, להזמין ולתמוך

ביירות, ספטמבר 2024, מספר שעות לאחר פיצוץ הביפרים / צילום: ap, Hassan Ammar

בכיר המוסד שחשף את הסיפור מאחורי מבצע הביפרים: "אסור לספר לעצמנו שחיזבאללה תמיד יישאר מורתע"

בצהרי יום רגיל בדאחייה, אלפי זימוניות הפכו בבת־אחת לכלי נשק שזעזע את חיזבאללה ● שנה וחצי לאחר מכן, כשהפסקת האש מול ארגון הטרור עשויה לקרוס בכל רגע, גוברות השאלות עד כמה באמת הוא נפגע ● "אדם פיין" (שם בדוי), בכיר לשעבר שהיה בלב המבצע הדרמטי וחיבר ספר שחושף את מאחורי הקלעים שלו, מדבר בראיון לגלובס על שנות התכנון הארוכות - ומזהיר מפני קונספציה חדשה

מי הגוף הפנסיוני שמוביל בתשואות מתחילת השנה

מהו המס החדש שמבקש ראש עיריית ניו יורק החדש להטיל, ואשר עורר סערה סביבו? וגם: איזה נתח שוק תופסים הרכבים הסיניים מכלל המסירות של כלי רכב חדשים בישראל? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

ההמלצה החמה של בנק אוף אמריקה למניות הישראליות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

גלובס התחקה אחרי המניות 'כחול לבן' שהכי עניינו את המשקיעים הישראלים בשנה החולפת ● בנק אוף אמריקה ממליץ על מניות הבנקים הישראליות ● האם כדאי לרכוש דולרים כשהשקל חזק ● וגם: רועי ורמוס שובר שתיקה

איוניק 3 של יונדאי

בגלל ארדואן: המכונית הזולה שלא תגיע לישראל

האיוניק 3 אמורה להיות החשמלית המשפחתית הזולה של יונדאי באירופה ולהתחרות ישירות בדגמים סיניים ● אלא שהייצור במפעל החברה טורקיה והחרם של ארדואן משאירים את ישראל מחוץ לתמונה - לפחות לעת עתה

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

היממה המדהימה של אינטל עוד לא הסתיימה

לאחר שניפצה אמש את כל התחזיות, אינטל בדרך לפתוח את יום המסחר היום בשווי של מעל ל-412 מיליארד דולר ● זו הייתה ללא ספק השנה של המנכ"ל ליפ-בו טאן, שהבין היטב את התפקיד שהחברה יכולה למלא בטרנספורמציה הדרמטית שעוברת כיום תעשיית הבינה המלאכותית ● עם צמיחה של 81% מאז תחילת השנה, ובסך-הכול 224% בשנה האחרונה

שיקגו. בניין שנמכר לפני עשור ב־68 מיליון דולר, נמכר תמורת 4 מיליון דולר / צילום: Shutterstock

מכירת חיסול: בנייני משרדים בארה"ב נמכרים ב־90% הנחה

מדנבר ועד וושינגטון די.סי, יזמים מקבלים הנחות עתק לרכישת מגדלי משרדים שנקלעו לקשיים ● איפה נמצאות ההזדמנויות, ומי מוכר את הנכסים?

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: ap, ChiangYing-ying

אינטל הציגה דוחות חזקים; המניה מזנקת בחדות במסחר המוקדם

הכנסות החברה עמדו על 13.6 מיליארד דולר, לעומת צפי של 12.3 מיליארד; הרווח - 29 סנט למניה, הרבה מעל הצפי ● המאמץ של ליפ-בו טאן בתחום חוות השרתים נושא פרי עם גידול חד של 22% בהכנסות ● לעומת זאת, פעילות הייצור עבור לקוחות חיצוניים נותרה הפסדית ● החברה מעלה תחזיות

צילומים: מנש כהן, שאטרסטוק, טל שחר ויהודה ויינברג, יח''צ

עובדי אלביט התעשרו, בצ'ק פוינט חטפו מכה: תמונת האופציות נחשפת

בדיקת גלובס את תגמולי האופציות של עובדים בחברות ישראליות בוול סטריט, מלמדת כי הללו מימשו הטבה של 1.4 מיליארד דולר בשנה החולפת, ומחזיקים אופציות "בתוך הכסף" בשווי יותר מכפול ● רוב העושר שבידי עובדי הייטק מקומיים מרוכז בידי מי שמועסקים בחברות גלובליות הפועלות בישראל, והשפעותיו ניכרות גם בכלכלה ובבורסה ● ומה קרה לתגמול ההוני בחברות התוכנה

אוטובוסים של אגד בתחנה המרכזית ראשון לציון / צילום: Shutterstock, shutterstock

13 מיליארד שקל בשנה: למה מדינת ישראל מסבסדת אלפי אטובוסים שנוסעים ריקים

האוטובוסים הריקים עולים לנו 13 מיליארד שקל בשנה ● נתוני משרד התחבורה לרבעון הראשון של 2026 חושפים את "קווי הרפאים" בישראל ואת האבסורד שבסבסוד נסיעות בודדות במאות שקלים ● בבורסה המקומית, אגד ודן הופכות לסחורות הלוהטות של המשק

ניר שפיר, מנהל הפעילות של חברת השבבים ARM בישראל / צילום: אייל לייבל

בלי תואר ואחרי 24 שנים בחברה אחת, הוא עבר לנהל את המתחרים

"בגיל 8 שיחקתי הוקי גלגיליות והצלחתי לשכנע את אבא שלי לרכוש את הזיכיון להבאת ציוד למשחק מאיטליה וספרד. היה לו מחסן עם המון ציוד, ואני שכנעתי אנשים לקנות" ● שיחה קצרה עם ניר שפיר, מנהל הפעילות של חברת השבבים ARM בישראל

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

פוטר עוד לפני שהתחיל לעבוד. איזה פיצוי פסק ביהמ״ש?

סטארט־אפ יפצה ב־10,000 שקל מועמד שהעסקתו בוטלה ברגע האחרון ● מה קבע ביהמ"ש ביחס לבן 80 שעשה שימוש ברכוש משותף במשך 50 שנה? ● והאם שופטת שביקרה את אחד מהצדדים בדיון צריכה להיפסל? ● 3 פסקי דין בשבוע

אפיקי החיסכון התאוששו מהר מחודש קשה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

"השווקים מתמחרים סיום מלחמה": אפיקי החיסכון התאוששו במהירות מחודש קשה

החודש שעבר היה גרוע לחוסכים בישראל, אבל באפריל התחוללה "התאוששות מטורפת - לא הספקת למצמץ והשווקים חזרו לשיא", אומרים באנליסט, שנפגע פחות במרץ ● ומה הלאה? "ארה"ב פחות יקרה ונראית בתמחורים סבירים", אומרים במור, שגם בלט לחיוב ● ומי בתחתית?

בשוק שנשלט בידי מונופול: חברת התה ממגדל העמק שנכנסת למגרש של הגדולים / צילום: באדיבות סרמוני טי

20 תיונים ב-20 שקל: חברת התה שיצאה מהחובות והפכה לשם נרדף ליוקרה

אלי ואפרת שור רכשו את מותג תה הפרימיום סרמוני לפני 14 שנה, כשהיה על סף פשיטת רגל ● מאז הוא מתרחב - ובחמש שנים רשם עלייה של יותר מ־200% בהכנסות ● בחודשים הקרובים, בעקבות הסכם הפצה חדש עם טמפו, הוא צפוי להיכנס לסופרים ולהתחרות בשחקניות המובילות

אדם משקיף לכנרת. האקלים שלה נכרך במספר קווי עלילה / צילום: Reuters, Jim Hollander

הפראייר החילוני פוגש את ישו: "חנוך הרופא מכורזים" נוגע בנקודות העיוורון של בני אדם

בספרו החדש מציב ישי שריד רופא רציונלי, פשוט ונבון שמגדל משפחה בתנאים בלתי אפשריים, ואת התנגשותו בסביבתו הדתית ● מפגש עם ישו הנוצרי שופך אור עליו ועל שאלות של מוסר ואמונה