גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: בחלוף שלוש שנות טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית

בחלוף שלוש השנים הראשונות של דונלד טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית ● ברד הכזבים הבלתי פוסק שממטיר טראמפ (15,413 מאז השבעתו על פי ה'שקר-מטר' של "וושינגטון פוסט") עלול להקהות את החושים, וזו אולי המטרה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque
הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

אני זוכר היטב את השקר הראשון של דונלד טראמפ כנשיא. לפעמים יש לשקרים ממד פיזי, וזה היה אחד מהם. הוא נחרט בזכרוני כי ראיתי את נסיבותיו במו עיניי. זה קרה בטקס ההשבעה של טראמפ לנשיאות, ב-20 בינואר 2017. בשדרה הרחבה שנמתחת מגבעת הקפיטול ("המול") דרך אנדרטת וושינגטון והלאה עד לאנדרטת לינקולן, הסתובבו המוני אנשים. בכל זאת, לא היה צפוף. פלחים שלמים במתחם העצום נותרו ריקים מאדם. גם סמוך למפלס שעליו נערך הטקס, במעלה הגבעה, היה אפשר לראות פיסות דשא. אלמלא הקור העז, היה אפשר לפרוש שמיכה ולעשות פיקניק.

מעניין, ציינתי אז לעצמי. בטקסי ההשבעה של ברק אובמה, ב-2013 וב-2009, לא היה אפשר לזוז. הרגשתי בהם כאילו אני לכוד בקרון צפוף של הרכבת התחתית בניו יורק בשעות הדוחק. לא אשכח כיצד השתדלתי לדכא את ניצני הקלסטרופוביה שהחלו לבצבץ בי בהשבעתו הראשונה של אובמה, כאשר קהל נלהב של אזרחים מניפי דגלים סגר עליי מכל עבר ונהרות אדם זרמו למתחם מכל הכיוונים.

אבל במהרה התנערתי מההשוואה הזו. בעודי ממתין לנאום הבכורה של טראמפ חשבתי שלדוחק, או להיעדרו, בטקס השבעה נשיאותי אין משמעות. עכשיו, כשטראמפ הוא קיסר היקום, כשמאות מיליונים מייחלים למוצא פיו, איזו חשיבות יש למספר האנשים שבאו לראותו בשעתו הגדולה? אוי, כמה תמים הייתי.

התפכחותי החלה למחרת ההשבעה, כאשר שון ספייסר, הדובר הטרי של הבית הלבן, הדהים את ארה"ב בהצהרה הבאה: "הקהל בטקס ההשבעה של טראמפ היה הגדול ביותר אי פעם, נקודה - הן מבחינת מספר הנוכחים בשטח והן מבחינת מספר הצופים בטלוויזיה בעולם כולו". התקשורת, הוא אמר, מקצצת במספר הנוכחים האמיתי, "כדי להפחית את ההתלהבות מטקס ההשבעה".

"איך אתה מעז?" צרחתי (בשקט). הרי הייתי בשטח אתמול, ונכחתי בטקסי ההשבעה של אובמה לפני שנים. אתה מ־ש־ק־ר! האינך דובר של נשיא ארה"ב? כזב הוא אמת? ומה הלאה? עוברים ל־1984? "מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח"? לא יכולתי להחליט מה מטריד יותר: השקר הגס של ספייסר (לימים יתברר שהוא פעל לפי הוראה ישירה של הנשיא) או הקטנוניות המהממת והאגו הפריך של הבוס שלו.

רוצים לשמוע על בחירות 2020 לנשיאות ארה"ב? האזינו לפודקאסט "המדריך לטראמפיסט"

השקר-מטר

כך החלה המלחמה הגדולה של הנשיא טראמפ נגד המציאות, נגד עולם העובדות, נגד האמת, מלחמה שמתנהלת בעצימות גבוהה עד היום. המערכה הזו מייצגת את התפיסה של טראמפ, שלפיה יש עובדות, ויש "עובדות אלטרנטיביות", ביטוי שנולד במוחה של קליאן קונוויי, יועצת בכירה לנשיא. דברי ספייסר על קהל השיא שנכח בהשבעת טראמפ הם פשוט "עובדות אלטרנטיביות", היא אמרה, ומעולם לא חזרה בה.

קאט ל-2020. בשלוש השנים שחלפו מאז השבעתו, השמיע טראמפ 15,413 שקרים, נכון ל־16 בדצמבר 2019, על פי "השקר־מטר", מאגר הנתונים של מחלקת בודקי העובדות (fact checkers) ב"וושינגטון פוסט". נשיאות טראמפ נתנה תנופה חזקה לפלח זה של מקצוע העיתונות, אבל מעטים אמצעי התקשורת שסורקים כל התבטאות של טראמפ ביסודיות כה רבה כמו ה"פוסט", אחד מהשומרים הנאמנים ביותר על גחלת האמת בארה"ב, יחד עם "ניו יורק טיימס" וכן, גם "וול סטריט ג'ורנל".

חשבו על כך: 15,413 שקרים, כזבים, בדיות וסילופים ב־1,055 ימים, כלומר כמעט 15 שקרים ביום בממוצע מאז יומו הראשון של טראמפ בבית הלבן (ויותר מ־32 כזבים ביום בין 15 באוקטובר ל־16 בדצמבר 2019).

הראש מסתחרר משפע כזבי טראמפ שמתחרים על מקום טוב בצמרת מידרג האבסורדיות: "הרעש שבוקע מטורבינות הרוח גורם לסרטן", 18 באפריל 2019 (באמת? יש מסמוך רפואי?); "אבי, פרד, נולד במקום נהדר בגרמניה", 4 באפריל 2019 (פרד טראמפ נולד בברונקס, ניו יורק); "קליפורניה 'הודתה' שמיליון טפסי בחירות בלתי חוקיים נחשפו בבחירות לנשיאות ב־2016", 24 ביוני 2019 (מעולם לא היתה "הודאה" כזו); "הדמוקרטים רוצים לתת מכוניות למהגרים בלתי חוקיים", 22 באוקטובר 2018 (טוב, אולי זו הייתה בדיחה); "ברק אובמה הקים את דאעש, יחד עם הילארי קלינטון הנכלולית", 11 באוגוסט 2016 (מה כבר אפשר להגיד?).

20% מהשקרים - כלכליים

יקצר המצע מלפרט עוד, אבל אפשר להצביע על מגמות, לפי פילוחי ה"פוסט". כ-20% מהטענות השקריות נוגעות בכלכלה ובשוק העבודה. כך, למשל, טען טראמפ 242 פעמים שכלכלת ארה"ב בתקופת נשיאותו היא הטובה ביותר אי פעם. אז זהו, שלא, קובע ה"פוסט". הכלכלה עתה אכן משגשגת, אבל לפי כל פרמטר אפשרי היא אינה מגיעה לרמת השגשוג הכלכלי בתקופות הנשיאות של דווייט איזנהאואר, לינדון ג'ונסון או ביל קלינטון.

אחד מכל שישה שקרים קשור להגירה. 235 פעמים טען טראמפ שהחומה לאורך הגבול עם מקסיקו הולכת ונבנית (ובמקרים רבים הוא ניסה לאשש את הטענה בתצלומים של מה שנראה כשלד של גדר). ובכן, לא. בגלל המכשולים שעורמים לפניו הקונגרס ובתי המשפט, הפרויקט לא זז. בטקסס, למשל, נבנה קטע חומה באורך 6.5 ק"מ. 181 פעמים הכריז טראמפ שקיצוץ המס שהוא יזם הוא הגדול בתולדות ארה"ב. שוב, בדיה. הקיצוץ של טראמפ הוא התשיעי בגודלו. וכך הלאה והלאה. הזרוע הנשיאותית עודה נטויה.

בוודאי, כל נשיא מותיר אחריו שובל של סילופי מציאות, טיוחים, שערוריות ולפעמים שקרים בוטים (פרשת איראן־קונטרה של הנשיא רייגן, למשל, או טענת הכזב שלעיראק יש נשק גרעיני להצדקת הפלישה למדינה זו בממשל בוש הבן). אבל אין בהיסטוריה של ארה"ב אח ורע לממשל ששקרים הם חלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה שלו. ונשאלת השאלה: מה מניע את טראמפ להכתים כך את נשיאותו?

אופי פגום תאב סיפוקים מיידיים והעדר מודעות היסטורית הם, אולי, תשובות חלקיות. אך האם יש מניע פוליטי להתנהלות הנשיא הנוכחי? ושאלה חשובה לא פחות: מדוע פלח גדול יחסית של האזרחים, אמנם לא רוב, בכלל קונה את שקריו?

במאמר "גורם המשיכה האמיתי של הדמגוג השקרן" (The Authentic Appeal of the Lying Demagogue), מ־2018, טוענים המחברים - הסוציולוגים אוליבר האל, מינג'ה קים ועזרא צוקרמן - כי גורמים ששואפים להרוס את "הממסד הפוליטי" יאמצו אל ליבם בשמחה שליט שקרן מפני שהם מבינים שהשקרים כשלעצמם הם מכשיר הרסני. אלה שרוצים להשמיד את הממסד הפוליטי בארה"ב בתקופה זו הם אזרחים שחשים עצמם מאוימים לנוכח השחיקה המתמדת במספר הלבנים בחברה האמריקאית. השקרים של טראמפ מסייעים להם להתעמת עם ממסד שלדעתם מחיש את התמעטות כוחם של הלבנים, אומרים המחברים.

חותם על המצח

כאשר מתערפל הקו בין עובדה לבדיה, בין אמת לשקר, אנשים מתחילים להגיע למסקנה שהאמת אינה ידועה, שהכל יחסי. בהעדר מסד של הסכמה כלל-אזרחית על העובדות הבסיסיות, כאשר המציאות עצמה נתפסת באופנים שונים על ידי פלחים שונים של האוכלוסיה, המושל (ובמקרה שלפנינו ממשל טראמפ), יכול להשיל מעל עצמו את כבלי החוק מפני שהחוק עצמו נתפס כמשהו יחסי. כאשר בית הנבחרים מטביע על מצחו של טראמפ את חותם האימפיצ'מנט - הליך שמעוגן בחוקה - טוען הנשיא שהוא קורבן של ניסיון הפיכה נגדו, וכשליש מהאזרחים יהנהנו בראשם בהסכמה.

התקשורת מטבעה עשויה לבלום מגמות כאלה, וזו בדיוק הסיבה למאמצים המתמידים של טראמפ להכפישה. ההכרזה ש"העיתונות היא אויב העם" היא רכיב קבוע בנאומי הבחירות שלו. הגורו של טראמפ, אסטרטג הבחירות סטיב בנון, אמר פעם: "האופוזיציה האמיתית (לממשל) היא התקשורת. הדרך להתמודד עמה היא להציף את השטח בחרא".

ברד הכזבים הבלתי פוסק של טראמפ עלול להקהות את החושים, אבל חובה לזכור: לא, זו אינה נשיאות נורמלית. יכול, וצריך, להיות אחרת. 

עוד כתבות

חדר מסחר / צילום: תמר מצפי

האם בגלל השינוי בבורסה יקוצרו שעות העבודה בכלל המשק?

החל מינואר 2026, המסחר בבורסה בת"א יתקצר מ־36 ל־34 שעות שבועיות, בעקבות ביטול יום העבודה בראשון והוספת ארבע שעות מסחר בשישי ● מעבר למטרות הסנכרון עם הבורסה בעולם, קיצור שבוע העבודה מסמל את המשך המגמה של איזון בין עבודה לפנאי בשוק המקומי

דן גרטלר / צילום: שלומי יוסף

בית המשפט בביקורת על הבורר אורנשטיין: "בהתנהלותו נפלו פגמים"

בית המשפט המחוזי קבע כי הפסק, שפרסם השופט בדימוס איתן אורנשטיין באפריל 2024, לא יקבל כרגע תוקף של פסק דין, אך גם לא יבוטל ויחזור לאורנשטיין ● השופטת דחתה את טענת גרטלר כי אורנשטיין היה בניגוד עניינים אך מתחה ביקורת על השופט לשעבר לגבי פגיעה בזכות הטיעון של הצדדים

מצעד של קבוצת פוליסריו, התנועה לשחרור סהרה המערבית / צילום: ap, Guidoum Fateh

תפקידה של ישראל בעסקה שתצייד את מרוקו במטוסי F-35 אמריקאים

הממלכה הצפון־אפריקאית מעוניינת לרכוש מארה"ב מטוסי קרב בשווי 17 מיליארד דולר, ברקע המתיחות בסהרה המערבית ● לפי דיווחים, ישראל לא מתנגדת לעסקה ותשתף פעולה בהליך ● הרצון להתחמש מסביר את "השקט התעשייתי" שהפגינה מרוקו במהלך המלחמה

עדי ברונר, גיל סמסונוב, רונן גולדשמידט, יגאל שמיר / צילום: באדיבות החברה

גליקמן-שמיר-סמסונוב זכה שוב בתקציב הפרסום של קופ"ח כללית בהיקף 30 מיליון שקל

מכרז הפרסום של קופת החולים הגדולה בישראל כלל תנאי שחייב שימוש באותם פרזנטורים - והסתיים כצפוי בניצחון המשרד שמלווה אותה בעשור האחרון ● yes השיקה את סדרת הדוקו-ריאליטי "אני נועה קירל" ● בשיבא נחנך "משעול לאה רבין" להנצחת פועלה ● ושמוליק ארבל מונה למשנה למנכ"ל בנק הפועלים ● אירועים ומינויים 

עו''ד יפעת תומר ירושלמי, צילום: דובר צה''ל

מעצרה של הפצ"רית הוארך בשלושה ימים: "חשש לשיבוש לפחות בשתי פעולות חקירה"

הדיון על הארכת המעצר התקיים בדלתיים פתוחות, הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי נכנסה לאולם הדיונים לא אזוקה • החוקרת הציגה לשופטת דוח סודי והבהירה: "מדובר בפרשה לא פשוטה" • עורך דינה: "אין שום סיבה להניח שהפצ"רית תשבש חקירה" • הסיבה להארכת המעצר: שיבוש ומסוכנות

קמפיין וולט שעלה בסוף השבוע / צילום: צילום מסך

פניתם לוולט וקיבלתם הודעה שהנציג דובר אנגלית? זו הסיבה

בחודשים האחרונים מצאו באפליקציית המשלוחים פתרון לעומס הפניות: חלקן מנותבות לנציגי שירות הממוקמים בגאורגיה, שלא תמיד מתקשרים היטב עם הלקוחות ● לפי החברה, שמעסיקה כ־1,400 נציגי שירות בישראל, מדובר בעיקר בזמן אירועי ספורט גדולים ובערבי חמישי

מחבלי חמאס לאחר הפסקת האש / צילום: ap, Jehad Alshrafi

ראש הממשלה נתניהו החליט - 200 מחבלי חמאס לא יורשו לעבור לשטח העזתי

משפחותיהם של החטופים החללים אל"ם אסף חממי ז"ל וסמ"ר עוז דניאל ז"ל עודכנו כי יקיריהן הושבו לישראל ● טראמפ בישר על הזיהוי של עומר נאוטרה; אביו רונן: עומר בישראל, כמה כאב והקלה ● קנצלר גרמניה פרידריך מרץ שוחח אמש עם נתניהו: "הפסקת האש בעזה חייבת להימשך ולהחזיק מעמד" ● טראמפ: "הייתי צריך ללחוץ קצת על נתניהו כדי להשיג את ההסכם לסיום המלחמה" ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות בת"א; מדד הבנקים עולה ב-1.2%, מניית ג'י סיטי מזנקת ב-8%

ג'י סיטי רוכשת 8% ממניות חברת הבת הפינית, סיטיקון ● שפיר הנדסה מכניסה שני גופים מוסדיים לפרויקטי הזכיינות לפי שווי של כמיליארד שקל ● סיגמא קלריטי: הזינוק במניות הבנייה, מוגזם, ההזדמנויות בת"א הן לא בענף הזה ● ה-OECD נותן לישראל תחזית פיסקאלית ארוכת טווח יחסית חיובית ● וול סטריט: שבע המופלאות מהוות כבר כ-40% מ-S&P 500, "ביג שורט" מזהיר מבועה ו"מלך האג"ח" מוכר אג"ח ארה"ב

סיכום חודש ספטמבר בתעשיית הקרנות / צילום: Unsplash

סיום המלחמה החזיר את הישראלים לבורסה בת"א: גיוסים של 2.7 מיליארד שקל בקרנות

אחרי חודשיים בהן נרשמה זליגה משמעותית של כספים מהקרנות המשקיעות בבורסה המקומית אל מעבר לים, המשקיעים הישראלים בקרנות חזרו באוקטובר לשוק המקומי ● לראשונה מזה 7 חודשים פדיונות בכוכבת של התעשייה – הקרנות הכספיות

תשואות הגמל והפנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock, Lady_Luck

בדקנו 17 שנה של תשואות הגמל והפנסיה כדי לנסות לענות על שאלה אחת: איך תיראה 2026?

ב־17 השנים האחרונות היו רק 3 פעמים שבהן המסלולים הכלליים בפנסיה ובגמל הציגו תשואה גבוהה מזו שהחוסכים הישראלים נהנים ממנה עד כה השנה ● בדרך כלל, שנה פנומנלית גררה אחריה שנה יחסית חלשה, אבל הפעם יש מי שמשוכנעים שהסטטיסטיקה משקרת

תאת טכנולוגיות / צילום: איור: גיל ג'יבלי, צילום: מתוך אתר החברה

האם יש עוד הזדמנות במניה הביטחונית שזינקה 100% בשנה?

מדור מיוחד של גלובס מנתח פעם בשבועיים מניה אחת. והפעם: תאת טכנולוגיות היא אחת מחברות התעופה והביטחון הוותיקות בבורסה עם חוזים מול ענקיות כמו לוקהיד מרטין ובואינג השוק שלה צומח בקצב מסחרר, המניה עלתה 300% בשנתיים, והתמחור עדיין לא יקר ביחס לענף ● מדור חדש

ניו דלהי / צילום: Shutterstock

המסלול למזרח יתקצר? הקו הישיר להודו תלוי באור ירוק מהמדינה הזאת

ארקיע הודיעה כי היא מקיימת מגעים לחידוש הקו הישיר בין ישראל להודו, שנסגר במהלך הקורונה ● הסיבה: הפסקת האש החזירה לשולחן את האפשרות לטוס מעל עומאן – התפתחות שעשויה לקצר את המסלול למזרח ולהפוך את הקו לרווחי עבור החברות הישראליות, במיוחד כל עוד אייר אינדיה נעדרת מנתב"ג

אילוסטרציה: Shutterstock

פרשת השחיתות החדשה: איך התגמול של סוכני הביטוח שוב במרכז

תגמול סוכני הביטוח נמצא במוקד פרשת השחיתות הגדולה "יד לוחצת יד", שנחשפה הבוקר ● על פי החשד, בעלים של סוכנות ביטוח העניק הטבות שונות בתמורה להעברת לקוחות לסוכנות שלו ● על שולחן האוצר נמצאת רפורמה שאמורה להסדיר את הענף ולמנוע ניגודי עניינים, אך היא כנראה לא תקודם בשל לחצים פוליטיים

מהפכת ימי המסחר מתקרבת / צילום: שלומי יוסף

"לא אכפת לי ימי הולדת או ימי נישואים, אף אחד לא יוצא": אחד השינויים הגדולים בשוק ההון מגיע

בעוד חודשיים בדיוק תעבור הבורסה בתל אביב שינוי היסטורי: שבוע המסחר יתחיל ביום שני ויימשך עד יום שישי ● אבל שבועות ספורים לפני המהלך, בבתי ההשקעות בבנקים ובקרב הגופים המוסדיים משדרים מסרים סותרים ● בעוד שחלק כבר הודיעו לעובדים על עצירת חופשות והחלו להיערך במרץ, אחרים צופים יום מסחר מנומנם ביום שישי ומחכים לראות את הנולד ● גלובס שוחח עם האנשים שיובילו את מהפכת ימי המסחר בת"א

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

סם אלטמן כנראה לא יהיה המרוויח הגדול מהנפקת טריליון הדולר. אז מי כן יהנו?

בסוף השבוע האחרון, דיווחים ברחבי העולם ניסו לחזות איך הולכת להיראות הנפקת OpenAI, שמתוכננת לפי שווי של כטריליון דולר ● אבל יש עוד דרך ארוכה עד ההנפקה, ובינתיים סם אלטמן יצטרך להוכיח שהוא יודע להרוויח כסף מהעסק הכי מדובר בעולם ● ומי הנהנית העיקרית?

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

מה אומרת חוקת ההסתדרות על מעורבות היו"ר בפלילים?

לפי חוקת ההסתדרות, במקרה ש"הוגש כתב אישום נגד יו"ר ההסתדרות בגין עבירה שיש עמה קלון, יפנה יועמ"ש ההסתדרות לראשות השיפוט בתביעה להשעייתו" ● לפיכך, כרגע אין מניעה מיידית מבר-דוד להמשיך לשאת בתפקידו בגדר נחשד בפרשה; תהליך כזה יתחיל אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום בשחיתות שתוגדר כעבירה שיש עמה קלון

לוגו ביט / צילום: יח''צ

הקרב על הפקדונות: ביט תיתן ריבית 4%, אבל יש כוכבית חשובה

ביט מציעה ללקוחות להפקיד כסף באותם כיסי חיסכון כך שיצבור ריבית בפיקדונות ייעודיים ● הסכום המקסימלי להפקדה הינו 20,000 שקל, לאחר שלושה חודשים, הקרן והריבית ייפרעו אוטומטית

שפיר הנדסה / צילום: בר - אל

שפיר הנדסה במימוש ראשון: מוכרת כ-40% משלושה פרויקטים למוסדיים

על פי מזכר ההבנות, ההחזקות בפרויקטים, יועברו לשותפות מוגבלת בשליטת שפיר, והגופים המוסדיים ירכשו ממנה יחידות בשיעור שבין 33.5% ל־38.5% ● העסקה, שנעשית לפי שווי של כמיליארד שקל, היא למעשה מהלך ראשון של מימוש נכסים בתחום הזכיינות מצד החברה

מארק צוקרברג, סונדאר פיצ'אי, סאטיה נאדלה, אנדי ג'סי / צילום: ap

"הקפקס": הסעיף שנחשב לשולי בדוחות ענקיות הטק, וכעת גונב את ההצגה

גוגל, אמזון, מיקרוסופט ומטא הציגו זינוק בהוצאות הון, קפקס (CAPEX), אך גם שמרו על רווחיות ● הוצאות אלה הן השקעות בתשתיות ובציוד הוני לטווח ארוך, שהפכו לליבת מהפכת ה־AI ● אולם בשוק עולות תהיות: האם ההחזר העתידי יצדיק את ההשקעה המסיבית?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

כצמן מבצר את השליטה במדינות הנורדיות: קונה מניות סיטיקון בפרמיה של 36% על מחיר השוק

חברת המרכזים המסחריים ג'י סיטי נדרשת לפי החוק בפינלנד להגיש הצעת רכש על סיטיקון בעקבות עלייתה בשיעור האחזקה בה ● בנוסף מקדם כצמן הנפקת נכסים בפולין