גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

דעה: בחלוף שלוש שנות טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית

בחלוף שלוש השנים הראשונות של דונלד טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית ● ברד הכזבים הבלתי פוסק שממטיר טראמפ (15,413 מאז השבעתו על פי ה'שקר-מטר' של "וושינגטון פוסט") עלול להקהות את החושים, וזו אולי המטרה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque
הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

אני זוכר היטב את השקר הראשון של דונלד טראמפ כנשיא. לפעמים יש לשקרים ממד פיזי, וזה היה אחד מהם. הוא נחרט בזכרוני כי ראיתי את נסיבותיו במו עיניי. זה קרה בטקס ההשבעה של טראמפ לנשיאות, ב-20 בינואר 2017. בשדרה הרחבה שנמתחת מגבעת הקפיטול ("המול") דרך אנדרטת וושינגטון והלאה עד לאנדרטת לינקולן, הסתובבו המוני אנשים. בכל זאת, לא היה צפוף. פלחים שלמים במתחם העצום נותרו ריקים מאדם. גם סמוך למפלס שעליו נערך הטקס, במעלה הגבעה, היה אפשר לראות פיסות דשא. אלמלא הקור העז, היה אפשר לפרוש שמיכה ולעשות פיקניק.

מעניין, ציינתי אז לעצמי. בטקסי ההשבעה של ברק אובמה, ב-2013 וב-2009, לא היה אפשר לזוז. הרגשתי בהם כאילו אני לכוד בקרון צפוף של הרכבת התחתית בניו יורק בשעות הדוחק. לא אשכח כיצד השתדלתי לדכא את ניצני הקלסטרופוביה שהחלו לבצבץ בי בהשבעתו הראשונה של אובמה, כאשר קהל נלהב של אזרחים מניפי דגלים סגר עליי מכל עבר ונהרות אדם זרמו למתחם מכל הכיוונים.

אבל במהרה התנערתי מההשוואה הזו. בעודי ממתין לנאום הבכורה של טראמפ חשבתי שלדוחק, או להיעדרו, בטקס השבעה נשיאותי אין משמעות. עכשיו, כשטראמפ הוא קיסר היקום, כשמאות מיליונים מייחלים למוצא פיו, איזו חשיבות יש למספר האנשים שבאו לראותו בשעתו הגדולה? אוי, כמה תמים הייתי.

התפכחותי החלה למחרת ההשבעה, כאשר שון ספייסר, הדובר הטרי של הבית הלבן, הדהים את ארה"ב בהצהרה הבאה: "הקהל בטקס ההשבעה של טראמפ היה הגדול ביותר אי פעם, נקודה - הן מבחינת מספר הנוכחים בשטח והן מבחינת מספר הצופים בטלוויזיה בעולם כולו". התקשורת, הוא אמר, מקצצת במספר הנוכחים האמיתי, "כדי להפחית את ההתלהבות מטקס ההשבעה".

"איך אתה מעז?" צרחתי (בשקט). הרי הייתי בשטח אתמול, ונכחתי בטקסי ההשבעה של אובמה לפני שנים. אתה מ־ש־ק־ר! האינך דובר של נשיא ארה"ב? כזב הוא אמת? ומה הלאה? עוברים ל־1984? "מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח"? לא יכולתי להחליט מה מטריד יותר: השקר הגס של ספייסר (לימים יתברר שהוא פעל לפי הוראה ישירה של הנשיא) או הקטנוניות המהממת והאגו הפריך של הבוס שלו.

רוצים לשמוע על בחירות 2020 לנשיאות ארה"ב? האזינו לפודקאסט "המדריך לטראמפיסט"

השקר-מטר

כך החלה המלחמה הגדולה של הנשיא טראמפ נגד המציאות, נגד עולם העובדות, נגד האמת, מלחמה שמתנהלת בעצימות גבוהה עד היום. המערכה הזו מייצגת את התפיסה של טראמפ, שלפיה יש עובדות, ויש "עובדות אלטרנטיביות", ביטוי שנולד במוחה של קליאן קונוויי, יועצת בכירה לנשיא. דברי ספייסר על קהל השיא שנכח בהשבעת טראמפ הם פשוט "עובדות אלטרנטיביות", היא אמרה, ומעולם לא חזרה בה.

קאט ל-2020. בשלוש השנים שחלפו מאז השבעתו, השמיע טראמפ 15,413 שקרים, נכון ל־16 בדצמבר 2019, על פי "השקר־מטר", מאגר הנתונים של מחלקת בודקי העובדות (fact checkers) ב"וושינגטון פוסט". נשיאות טראמפ נתנה תנופה חזקה לפלח זה של מקצוע העיתונות, אבל מעטים אמצעי התקשורת שסורקים כל התבטאות של טראמפ ביסודיות כה רבה כמו ה"פוסט", אחד מהשומרים הנאמנים ביותר על גחלת האמת בארה"ב, יחד עם "ניו יורק טיימס" וכן, גם "וול סטריט ג'ורנל".

חשבו על כך: 15,413 שקרים, כזבים, בדיות וסילופים ב־1,055 ימים, כלומר כמעט 15 שקרים ביום בממוצע מאז יומו הראשון של טראמפ בבית הלבן (ויותר מ־32 כזבים ביום בין 15 באוקטובר ל־16 בדצמבר 2019).

הראש מסתחרר משפע כזבי טראמפ שמתחרים על מקום טוב בצמרת מידרג האבסורדיות: "הרעש שבוקע מטורבינות הרוח גורם לסרטן", 18 באפריל 2019 (באמת? יש מסמוך רפואי?); "אבי, פרד, נולד במקום נהדר בגרמניה", 4 באפריל 2019 (פרד טראמפ נולד בברונקס, ניו יורק); "קליפורניה 'הודתה' שמיליון טפסי בחירות בלתי חוקיים נחשפו בבחירות לנשיאות ב־2016", 24 ביוני 2019 (מעולם לא היתה "הודאה" כזו); "הדמוקרטים רוצים לתת מכוניות למהגרים בלתי חוקיים", 22 באוקטובר 2018 (טוב, אולי זו הייתה בדיחה); "ברק אובמה הקים את דאעש, יחד עם הילארי קלינטון הנכלולית", 11 באוגוסט 2016 (מה כבר אפשר להגיד?).

20% מהשקרים - כלכליים

יקצר המצע מלפרט עוד, אבל אפשר להצביע על מגמות, לפי פילוחי ה"פוסט". כ-20% מהטענות השקריות נוגעות בכלכלה ובשוק העבודה. כך, למשל, טען טראמפ 242 פעמים שכלכלת ארה"ב בתקופת נשיאותו היא הטובה ביותר אי פעם. אז זהו, שלא, קובע ה"פוסט". הכלכלה עתה אכן משגשגת, אבל לפי כל פרמטר אפשרי היא אינה מגיעה לרמת השגשוג הכלכלי בתקופות הנשיאות של דווייט איזנהאואר, לינדון ג'ונסון או ביל קלינטון.

אחד מכל שישה שקרים קשור להגירה. 235 פעמים טען טראמפ שהחומה לאורך הגבול עם מקסיקו הולכת ונבנית (ובמקרים רבים הוא ניסה לאשש את הטענה בתצלומים של מה שנראה כשלד של גדר). ובכן, לא. בגלל המכשולים שעורמים לפניו הקונגרס ובתי המשפט, הפרויקט לא זז. בטקסס, למשל, נבנה קטע חומה באורך 6.5 ק"מ. 181 פעמים הכריז טראמפ שקיצוץ המס שהוא יזם הוא הגדול בתולדות ארה"ב. שוב, בדיה. הקיצוץ של טראמפ הוא התשיעי בגודלו. וכך הלאה והלאה. הזרוע הנשיאותית עודה נטויה.

בוודאי, כל נשיא מותיר אחריו שובל של סילופי מציאות, טיוחים, שערוריות ולפעמים שקרים בוטים (פרשת איראן־קונטרה של הנשיא רייגן, למשל, או טענת הכזב שלעיראק יש נשק גרעיני להצדקת הפלישה למדינה זו בממשל בוש הבן). אבל אין בהיסטוריה של ארה"ב אח ורע לממשל ששקרים הם חלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה שלו. ונשאלת השאלה: מה מניע את טראמפ להכתים כך את נשיאותו?

אופי פגום תאב סיפוקים מיידיים והעדר מודעות היסטורית הם, אולי, תשובות חלקיות. אך האם יש מניע פוליטי להתנהלות הנשיא הנוכחי? ושאלה חשובה לא פחות: מדוע פלח גדול יחסית של האזרחים, אמנם לא רוב, בכלל קונה את שקריו?

במאמר "גורם המשיכה האמיתי של הדמגוג השקרן" (The Authentic Appeal of the Lying Demagogue), מ־2018, טוענים המחברים - הסוציולוגים אוליבר האל, מינג'ה קים ועזרא צוקרמן - כי גורמים ששואפים להרוס את "הממסד הפוליטי" יאמצו אל ליבם בשמחה שליט שקרן מפני שהם מבינים שהשקרים כשלעצמם הם מכשיר הרסני. אלה שרוצים להשמיד את הממסד הפוליטי בארה"ב בתקופה זו הם אזרחים שחשים עצמם מאוימים לנוכח השחיקה המתמדת במספר הלבנים בחברה האמריקאית. השקרים של טראמפ מסייעים להם להתעמת עם ממסד שלדעתם מחיש את התמעטות כוחם של הלבנים, אומרים המחברים.

חותם על המצח

כאשר מתערפל הקו בין עובדה לבדיה, בין אמת לשקר, אנשים מתחילים להגיע למסקנה שהאמת אינה ידועה, שהכל יחסי. בהעדר מסד של הסכמה כלל-אזרחית על העובדות הבסיסיות, כאשר המציאות עצמה נתפסת באופנים שונים על ידי פלחים שונים של האוכלוסיה, המושל (ובמקרה שלפנינו ממשל טראמפ), יכול להשיל מעל עצמו את כבלי החוק מפני שהחוק עצמו נתפס כמשהו יחסי. כאשר בית הנבחרים מטביע על מצחו של טראמפ את חותם האימפיצ'מנט - הליך שמעוגן בחוקה - טוען הנשיא שהוא קורבן של ניסיון הפיכה נגדו, וכשליש מהאזרחים יהנהנו בראשם בהסכמה.

התקשורת מטבעה עשויה לבלום מגמות כאלה, וזו בדיוק הסיבה למאמצים המתמידים של טראמפ להכפישה. ההכרזה ש"העיתונות היא אויב העם" היא רכיב קבוע בנאומי הבחירות שלו. הגורו של טראמפ, אסטרטג הבחירות סטיב בנון, אמר פעם: "האופוזיציה האמיתית (לממשל) היא התקשורת. הדרך להתמודד עמה היא להציף את השטח בחרא".

ברד הכזבים הבלתי פוסק של טראמפ עלול להקהות את החושים, אבל חובה לזכור: לא, זו אינה נשיאות נורמלית. יכול, וצריך, להיות אחרת. 

עוד כתבות

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

בורסת ת"א תקבל הבוקר רוח גבית מנתוני האיפלציה שהפתיעו לטובה ● מנגד, הדואליות יכבידו, בעיקר טאואר שתרד בכ-6% ● בנק הפועלים: הרווח וההכנסות ירדו, יחלק דיבידנד ענק ● ישראכרט: ההכנסות עלו והרווח נשחק, תפטר מאות עובדים ● השקל מאבד הבוקר גובה, שער הדולר עומד על 3.22 שקלים ● חברת המחקר שטוענת שמניית אפל הפכה למקלט בטוח עבור אלה שמבקשים לצמצם חשיפה ל-AI ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

אבי נקש, לשעבר נציג הבעלים בדירקטוריון ארקיע ועוז ברלוביץ', מנכ''ל ארקיע / צילום:  ארקיע, איל יצהר, שי יחזקאל

"הטעות הקטלנית" שעלתה 107 מיליון דולר, והקרבות בצמרת: מסלול ההתרסקות של ארקיע

גלובס חושף את שרשרת האירועים שהובילה את משפחת נקש לוותר על השליטה בארקיע אחרי 20 שנה ● ההחלטה לא לגדר את מחירי הדלק שהכניסה את החברה לסחרור וקירב אותה לחדלות פירעון ● חילופי המהלומות בין הבעלים להנהלה ● והלחץ מצד היורשים, למכור את ההחזקה שלא הצליחה להניב דיבידנדים מעולם

נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט / צילום: ap

נושאת מטוסים אמריקאית שלישית הגיעה לאזור האחריות של CENTCOM במזרח התיכון

נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ●  הישראלי שנעצר בירדן שוחרר ממעצר ושב ארצה ● עדכונים שוטפים

קריית ביאליק. מצטיינת בשקיפות תקציב ובמדד הדמוקרטיה / צילום: איל יצהר

מה העיר שלכם עושה עם הכסף? מתברר שקשה לקבל תשובה

הרשויות המקומיות מחליטות איך לחלק את המשאבים הכלכליים, אבל לתושבים - מקבלי השירות ומשלמי המסים - כמעט אין גישה להליך ● אלא שהמחקרים מגלים שחוסר השקיפות הזה עלול לפגוע ביציבות הפיננסית של העירייה ● ומי הערים שבכל זאת מצטיינות בשקיפות תקציבית? ● מדד הדמוקרטיה המקומית

פוקט, תאילנד / צילום: ap, Sakchai Lalit

ארקיע תבטל את הקו ליעד הפופולרי במזרח - חצי שנה בלבד לאחר שהושק

החברה תפסיק את הטיסות לתאילנד בינואר 2027, בעקבות הנחיות ביטחון האוסרות על חברות תעופה ישראליות להפעיל טיסות ליעד באמצעות מטוסים חכורים • הקו הושק רק ביולי האחרון, ומצטרף לטיסות לטוקיו ולמרקש שבוטלו או הוקפאו בחודשים האחרונים ● בימים אלה מתקדמת עסקת מכירת השליטה בארקיע לקבוצת משקיעים חדשה

Solos, הפחתה והסרת אלכוהול ממשקאות אלכוהוליים / צילום: יח''צ

הפטנט הישראלי שיכניס יין ללא אלכוהול למחלקת העסקים של לופטהנזה

לופטהנזה בחרה ביין ללא אלכוהול של יקב גרמני המשתף פעולה עם חברת פרודלים הישראלית, שפיתחה את הטכנולוגיה להסרת האלכוהול תוך שימור הטעמים והארומות • המרכז הרפואי מאיר משיק מרפאת לייזר חדשה במחלקה לכירורגיה פלסטית, בהשקעה של כמיליון שקל ● אירועים ומינויים

חיפה / צילום: Shutterstock

הדירות בחיפה חוזרות להגרלה עם מחיר בסיס משנת 2020

כמעט שבע שנים אחרי המכרז, 41 דירות בפרויקט שעבר מחנן מור לחברת שתית מוצעות בהגרלות המשך, במחיר בסיס של כ-8,000 שקל למ"ר לפני מע"מ והצמדה ● לצד המחיר הנמוך, הזוכים יצטרכו להביא בחשבון את המלאי שנותר ואת ההמתנה: בחוזה של אחד המתחמים נקבעה מסירה בדצמבר 2029

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

מרחק נגיעה מהגבול התחתון: מה הפיל את המדד רגע לפני החלטת הריבית?

מדד המחירים ירד באוקטובר בניגוד לתחזיות, למרות התחזקות הדולר ביותר מ־3.6% בתוך חודש, והאינפלציה השנתית התמתנה ל־1.1% בלבד ● רונן מנחם ממזרחי טפחות מסביר מדוע הפיחות בשקל עדיין לא הגיע למדד, ומזכיר כי השפעתו עוד עשויה להופיע בחודשים הקרובים ● לאחר הנתון המפתיע הוא אומר, מרחב השיקולים של בנק ישראל לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא השתנה

כביש 6 / צילום: תמר מצפי

ההצעה הגבוהה לא הגיעה לקו הסיום: כך זכתה שפיר בכביש 6 צפון

קבוצת מנרב הציגה תחזית הכנסות הגבוהה ב־74% מזו של המדינה במכרז להקמת כביש 6 צפון, אך מנגנון התאמה שנקבע מראש במכרז הוביל לקריסת המודל הפיננסי שלה • בית המשפט דחה את העתירה נגד זכיית שפיר, והבהיר: גם הצעה שנראית אטרקטיבית יותר אינה יכולה לעקוף את כללי המכרז

תחנת הכוח רוטנברג, אשקלון / צילום: יוסי ליאון, חברת החשמל

הוועדה המקומית אשקלון ניסתה לגבות 117 מיליון שקל. היא תשלם 50 אלף שקל

ועדת הערר מחוז דרום ביטלה דרישה של עיריית אשקלון מחברת החשמל לתשלום היטל השבחה בסך 117.3 מיליון שקל בעקבות הסבת תחנת הכוח רוטנברג מפחם לגז ● נקבע כי התוכניות אינן מצדיקות גביית היטל וכי לא הוכחה עלייה בשווי התחנה או ברווחיות החברה ● בעקבות התנהלות הוועדה המקומית והשומה חסרת הבסיס, היא חויבה לשלם לחברת החשמל 50 אלף שקל הוצאות

כטב''ם הרמס 650 תוצרת אלביט / צילום: אלביט מערכות

מהפך אצל בעלת הברית של ישראל עשוי לשבש עסקאות ביטחוניות

כותרות העיתונים בעולם: סרביה הייתה עד לאחרונה אחד מידידותיה האסטרטגיות ביותר של ישראל, אך הפסדו בבחירות של אלכסנדר ווצ'יץ עלול לשבש את המצב; בארה"ב, הנשיא דונלד טראמפ הובס בבחירות האמצע, ובכל זאת המדיניות של המנהיגים הרפובליקנים בקונגרס עשויה שלא להשתנות ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

אייל גפני / צילום: אוהד רומנו

הבנקים המסורתיים אומרים ללקוח: "עזוב אותי באמא שלך"

מנכ"ל וואן זירו אייל גפני מתייחס לראשונה בפודקאסט "כוחות השוק" לדיווחים על כוונת פרופ' אמנון שעשוע להיפרד מהמיזם שהקים: "יותר מעניין שהרבה גופים רציניים רוצים להשקיע בנו" ● הוא מסביר איך מצדיקים שווי של מעל מיליארד שקל לבנק שעדיין מפסיד, למה הוא בטוח שכניסת ענקית הפינטק רבולוט היא בשורה טובה עבורו, ומדוע האיטלקים סגרו את הדלת ● וגם: התחרות מול בתי ההשקעות

נדב בלילה / צילום: רמי זרנגר

כ-400 מיליון שקל לקרקע: נדב בלילה וקבוצת AWZ Global מקדמים פארק שבבים באשקלון

נדב ב. לוגיסטיקה חתמה על הסכם עם קבוצת AWZ Global בהובלת המייסד והמנכ״ל ירון אשכנזי, שבה שותף הרמטכ״ל לשעבר אביב כוכבי ● הקרקע תירכש מרמ״י בפטור ממכרז ● ההשקעה המתוכננת ברכישת הקרקע ובהקמת המבנים היא כ-1.5 מיליארד שקל, ובטכנולוגיה ובציוד כ-3.5 מיליארד שקל נוספים

תלמידי ישיבות / אילוסטרציה: איל יצהר

עתירה לבג"ץ: לעצור את מימון הרשויות המקומיות לישיבות

תנועת "ישראל חופשית" טוענת כי רשויות מקומיות רבות ממשיכות להעביר מאות מיליוני שקלים לישיבות וכוללים למרות פסיקת בג"ץ שניתנה לפני כשנתיים וחצי, אשר קבעה כי אין לאפשר מימון למשתמטים ולמוסדות שבהם לומדים משתמטים, באמצעות סבסוד מעונות יום, הטבות מס ושורה ארוכה של ערוצי מימון ציבורי נוספים

בנקים בישראל

שבוע דרמטי לבנקים: האנליסט שצופה שהרווחים יירדו בכל המערכת

הבנק הבינלאומי פתח עונת הדוחות של הרבעון השלישי, והציג ירידה ברווח על רקע הורדות הריבית והאינפלציה המתונה ● לפי תחזית מחלקת המחקר של לידר שוקי הון, התמונה צפויה להיות דומה אצל ארבעת הבנקים האחרים, שידווחו השבוע ● איזה בנק יהיה שיאן הרווח?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

בני זוג שלא גרים ביחד רצו לאשר הסכם ממון. מה קבע ביהמ"ש?

מד"א יפצה עובדת שהופסק שיבוצה למשמרות במהלך ההריון ב־55.8 אלף שקל ● העליון קבע כי מי שמגיש לבית המשפט מסמך שנוסח באמצעות AI אינו יכול להתנער מאחריות לתוכנו ● ובית המשפט למשפחה דחה בקשה לאישור הסכם ממון בין בני זוג שאינם נשואים ואינם ידועים בציבור ● 3 פסקי דין בשבוע

בורסת טוקיו / צילום: ap, Eugene Hoshiko

ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט; בגולדמן זאקס אופטימיים

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: הירידות במניות השבבים מתפשטות לאסיה ● החוזים בוול סטריט יורדים לקראת שבוע שבמרכזו דוחות אנבידיה וההנפקה של אנתרופיק ● בורסת ת"א תקבל רוח גבית מנתוני האינפלציה, הדואליות יעיבו ● השקל מאבד גובה, שער הדולר עומד על 3.22 שקלים ● וול סטריט בהזדמנות: בגולדמן זאקס צופים עלייה של 14% ב-S&P 500

הפגנת עובדי ארקיע

8 שעות לדד-ליין: בוועד של ארקיע אופטימיים אך נערכים לכל תרחיש

עד היום ב-17:00 נדרשים העובדים להציג משקיע חלופי שיוכל להיכנס בנעלי קבוצת הרוכשים שחתמה על עסקה עם האחים נקש • אחד השמות שעל הפרק הוא היזם החרדי־אמריקאי עזרא אונגר, שמציב תנאי: הפסקת הטיסות בשבת • במקביל, בוועד נערכים גם לאפשרות שלא יימצא משקיע חלופי

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

"אני מקווה שתמות": עדויות חדשות חושפות את התפרצויות הזעם של מנכ"ל אנבידיה לשעבר

לפי תחקיר של ה"ניו יורק פוסט", ג'נסן הואנג נהג להשפיל מנהלים ועובדים בישיבות ואף השליך לכאורה בקבוק מים לעבר בכיר בחברה ● באחד המקרים אמר למנהל בכיר: "אני מקווה שתחלה בשפעת, ושהמצב יחמיר" ● העדויות מציירות תמונה שונה מהתדמית הציבורית שטיפח המנכ"ל שהודח בעקבות פרשת הרומן והחשד לריגול סיני

המשאית החשמלית מתוצרת Windrose / צילום: פרטי

עם העתק סיני של הטסלה: דן נכנסת לרכבים הכבדים

חברת התחבורה, באמצעות יבואנית האוטובוסים פנדן, נכנסת לראשונה לתחום הרכב הכבד עם משאית חשמלית של Windrose הסינית ● עם סוללה של יותר מ־700 קוט"ש, טווח מוצהר של 670 ק"מ ועמדת נהג מרכזית, היא מזכירה מאוד את ה־Tesla Semi ● בשלב הראשון תגיע משאית אחת לפיילוט בחברת תעבורה, אך הדרך לשיווק מסחרי בישראל עוד דורשת בירור רגולטורי