גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: בחלוף שלוש שנות טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית

בחלוף שלוש השנים הראשונות של דונלד טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית ● ברד הכזבים הבלתי פוסק שממטיר טראמפ (15,413 מאז השבעתו על פי ה'שקר-מטר' של "וושינגטון פוסט") עלול להקהות את החושים, וזו אולי המטרה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque
הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

אני זוכר היטב את השקר הראשון של דונלד טראמפ כנשיא. לפעמים יש לשקרים ממד פיזי, וזה היה אחד מהם. הוא נחרט בזכרוני כי ראיתי את נסיבותיו במו עיניי. זה קרה בטקס ההשבעה של טראמפ לנשיאות, ב-20 בינואר 2017. בשדרה הרחבה שנמתחת מגבעת הקפיטול ("המול") דרך אנדרטת וושינגטון והלאה עד לאנדרטת לינקולן, הסתובבו המוני אנשים. בכל זאת, לא היה צפוף. פלחים שלמים במתחם העצום נותרו ריקים מאדם. גם סמוך למפלס שעליו נערך הטקס, במעלה הגבעה, היה אפשר לראות פיסות דשא. אלמלא הקור העז, היה אפשר לפרוש שמיכה ולעשות פיקניק.

מעניין, ציינתי אז לעצמי. בטקסי ההשבעה של ברק אובמה, ב-2013 וב-2009, לא היה אפשר לזוז. הרגשתי בהם כאילו אני לכוד בקרון צפוף של הרכבת התחתית בניו יורק בשעות הדוחק. לא אשכח כיצד השתדלתי לדכא את ניצני הקלסטרופוביה שהחלו לבצבץ בי בהשבעתו הראשונה של אובמה, כאשר קהל נלהב של אזרחים מניפי דגלים סגר עליי מכל עבר ונהרות אדם זרמו למתחם מכל הכיוונים.

אבל במהרה התנערתי מההשוואה הזו. בעודי ממתין לנאום הבכורה של טראמפ חשבתי שלדוחק, או להיעדרו, בטקס השבעה נשיאותי אין משמעות. עכשיו, כשטראמפ הוא קיסר היקום, כשמאות מיליונים מייחלים למוצא פיו, איזו חשיבות יש למספר האנשים שבאו לראותו בשעתו הגדולה? אוי, כמה תמים הייתי.

התפכחותי החלה למחרת ההשבעה, כאשר שון ספייסר, הדובר הטרי של הבית הלבן, הדהים את ארה"ב בהצהרה הבאה: "הקהל בטקס ההשבעה של טראמפ היה הגדול ביותר אי פעם, נקודה - הן מבחינת מספר הנוכחים בשטח והן מבחינת מספר הצופים בטלוויזיה בעולם כולו". התקשורת, הוא אמר, מקצצת במספר הנוכחים האמיתי, "כדי להפחית את ההתלהבות מטקס ההשבעה".

"איך אתה מעז?" צרחתי (בשקט). הרי הייתי בשטח אתמול, ונכחתי בטקסי ההשבעה של אובמה לפני שנים. אתה מ־ש־ק־ר! האינך דובר של נשיא ארה"ב? כזב הוא אמת? ומה הלאה? עוברים ל־1984? "מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח"? לא יכולתי להחליט מה מטריד יותר: השקר הגס של ספייסר (לימים יתברר שהוא פעל לפי הוראה ישירה של הנשיא) או הקטנוניות המהממת והאגו הפריך של הבוס שלו.

רוצים לשמוע על בחירות 2020 לנשיאות ארה"ב? האזינו לפודקאסט "המדריך לטראמפיסט"

השקר-מטר

כך החלה המלחמה הגדולה של הנשיא טראמפ נגד המציאות, נגד עולם העובדות, נגד האמת, מלחמה שמתנהלת בעצימות גבוהה עד היום. המערכה הזו מייצגת את התפיסה של טראמפ, שלפיה יש עובדות, ויש "עובדות אלטרנטיביות", ביטוי שנולד במוחה של קליאן קונוויי, יועצת בכירה לנשיא. דברי ספייסר על קהל השיא שנכח בהשבעת טראמפ הם פשוט "עובדות אלטרנטיביות", היא אמרה, ומעולם לא חזרה בה.

קאט ל-2020. בשלוש השנים שחלפו מאז השבעתו, השמיע טראמפ 15,413 שקרים, נכון ל־16 בדצמבר 2019, על פי "השקר־מטר", מאגר הנתונים של מחלקת בודקי העובדות (fact checkers) ב"וושינגטון פוסט". נשיאות טראמפ נתנה תנופה חזקה לפלח זה של מקצוע העיתונות, אבל מעטים אמצעי התקשורת שסורקים כל התבטאות של טראמפ ביסודיות כה רבה כמו ה"פוסט", אחד מהשומרים הנאמנים ביותר על גחלת האמת בארה"ב, יחד עם "ניו יורק טיימס" וכן, גם "וול סטריט ג'ורנל".

חשבו על כך: 15,413 שקרים, כזבים, בדיות וסילופים ב־1,055 ימים, כלומר כמעט 15 שקרים ביום בממוצע מאז יומו הראשון של טראמפ בבית הלבן (ויותר מ־32 כזבים ביום בין 15 באוקטובר ל־16 בדצמבר 2019).

הראש מסתחרר משפע כזבי טראמפ שמתחרים על מקום טוב בצמרת מידרג האבסורדיות: "הרעש שבוקע מטורבינות הרוח גורם לסרטן", 18 באפריל 2019 (באמת? יש מסמוך רפואי?); "אבי, פרד, נולד במקום נהדר בגרמניה", 4 באפריל 2019 (פרד טראמפ נולד בברונקס, ניו יורק); "קליפורניה 'הודתה' שמיליון טפסי בחירות בלתי חוקיים נחשפו בבחירות לנשיאות ב־2016", 24 ביוני 2019 (מעולם לא היתה "הודאה" כזו); "הדמוקרטים רוצים לתת מכוניות למהגרים בלתי חוקיים", 22 באוקטובר 2018 (טוב, אולי זו הייתה בדיחה); "ברק אובמה הקים את דאעש, יחד עם הילארי קלינטון הנכלולית", 11 באוגוסט 2016 (מה כבר אפשר להגיד?).

20% מהשקרים - כלכליים

יקצר המצע מלפרט עוד, אבל אפשר להצביע על מגמות, לפי פילוחי ה"פוסט". כ-20% מהטענות השקריות נוגעות בכלכלה ובשוק העבודה. כך, למשל, טען טראמפ 242 פעמים שכלכלת ארה"ב בתקופת נשיאותו היא הטובה ביותר אי פעם. אז זהו, שלא, קובע ה"פוסט". הכלכלה עתה אכן משגשגת, אבל לפי כל פרמטר אפשרי היא אינה מגיעה לרמת השגשוג הכלכלי בתקופות הנשיאות של דווייט איזנהאואר, לינדון ג'ונסון או ביל קלינטון.

אחד מכל שישה שקרים קשור להגירה. 235 פעמים טען טראמפ שהחומה לאורך הגבול עם מקסיקו הולכת ונבנית (ובמקרים רבים הוא ניסה לאשש את הטענה בתצלומים של מה שנראה כשלד של גדר). ובכן, לא. בגלל המכשולים שעורמים לפניו הקונגרס ובתי המשפט, הפרויקט לא זז. בטקסס, למשל, נבנה קטע חומה באורך 6.5 ק"מ. 181 פעמים הכריז טראמפ שקיצוץ המס שהוא יזם הוא הגדול בתולדות ארה"ב. שוב, בדיה. הקיצוץ של טראמפ הוא התשיעי בגודלו. וכך הלאה והלאה. הזרוע הנשיאותית עודה נטויה.

בוודאי, כל נשיא מותיר אחריו שובל של סילופי מציאות, טיוחים, שערוריות ולפעמים שקרים בוטים (פרשת איראן־קונטרה של הנשיא רייגן, למשל, או טענת הכזב שלעיראק יש נשק גרעיני להצדקת הפלישה למדינה זו בממשל בוש הבן). אבל אין בהיסטוריה של ארה"ב אח ורע לממשל ששקרים הם חלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה שלו. ונשאלת השאלה: מה מניע את טראמפ להכתים כך את נשיאותו?

אופי פגום תאב סיפוקים מיידיים והעדר מודעות היסטורית הם, אולי, תשובות חלקיות. אך האם יש מניע פוליטי להתנהלות הנשיא הנוכחי? ושאלה חשובה לא פחות: מדוע פלח גדול יחסית של האזרחים, אמנם לא רוב, בכלל קונה את שקריו?

במאמר "גורם המשיכה האמיתי של הדמגוג השקרן" (The Authentic Appeal of the Lying Demagogue), מ־2018, טוענים המחברים - הסוציולוגים אוליבר האל, מינג'ה קים ועזרא צוקרמן - כי גורמים ששואפים להרוס את "הממסד הפוליטי" יאמצו אל ליבם בשמחה שליט שקרן מפני שהם מבינים שהשקרים כשלעצמם הם מכשיר הרסני. אלה שרוצים להשמיד את הממסד הפוליטי בארה"ב בתקופה זו הם אזרחים שחשים עצמם מאוימים לנוכח השחיקה המתמדת במספר הלבנים בחברה האמריקאית. השקרים של טראמפ מסייעים להם להתעמת עם ממסד שלדעתם מחיש את התמעטות כוחם של הלבנים, אומרים המחברים.

חותם על המצח

כאשר מתערפל הקו בין עובדה לבדיה, בין אמת לשקר, אנשים מתחילים להגיע למסקנה שהאמת אינה ידועה, שהכל יחסי. בהעדר מסד של הסכמה כלל-אזרחית על העובדות הבסיסיות, כאשר המציאות עצמה נתפסת באופנים שונים על ידי פלחים שונים של האוכלוסיה, המושל (ובמקרה שלפנינו ממשל טראמפ), יכול להשיל מעל עצמו את כבלי החוק מפני שהחוק עצמו נתפס כמשהו יחסי. כאשר בית הנבחרים מטביע על מצחו של טראמפ את חותם האימפיצ'מנט - הליך שמעוגן בחוקה - טוען הנשיא שהוא קורבן של ניסיון הפיכה נגדו, וכשליש מהאזרחים יהנהנו בראשם בהסכמה.

התקשורת מטבעה עשויה לבלום מגמות כאלה, וזו בדיוק הסיבה למאמצים המתמידים של טראמפ להכפישה. ההכרזה ש"העיתונות היא אויב העם" היא רכיב קבוע בנאומי הבחירות שלו. הגורו של טראמפ, אסטרטג הבחירות סטיב בנון, אמר פעם: "האופוזיציה האמיתית (לממשל) היא התקשורת. הדרך להתמודד עמה היא להציף את השטח בחרא".

ברד הכזבים הבלתי פוסק של טראמפ עלול להקהות את החושים, אבל חובה לזכור: לא, זו אינה נשיאות נורמלית. יכול, וצריך, להיות אחרת. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

שני עורכי דין חשודים בתרמית של מאות מיליונים. כך עבדה השיטה

פרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום חמורים נגד חמישה נאשמים, בהם שני עורכי־דין ומהנדס, בטענה כי פעלו במשך שנים לשיווק קרקעות ציבוריות באזור סכנין תוך זיוף מסמכים, הצגת מצגי שווא והלבנת הון בהיקף של כ־200 מיליון שקל ● יחד עם כתבי האישום הוגשה בקשה לתפיסת רכוש בשווי כ־55 מיליון שקל

המאבק על ביטוחי הרכבים עולה מדרגה / צילום: Shutterstock

האולטימטום והתגובה החריפה: המאבק על ביטוחי הרכבים עולה מדרגה

מניות הביטוח צנחו בחדות אחרי שהמפקח דרש משמונה חברות בענף לעדכן עד פברואר את התעריפים שהן גובות על ביטוח מקיף וביטוח צד ג' ● בחברות זועמים, וטוענים כי המחירים ממילא יורדים, אבל גורמים בענף מסבירים כי האיום מצד הרגולטור עשוי להוריד אותם עוד יותר

סכר מרכזי באיראן שנפגע מהבצורת / צילום: Reuters, Vantor

כך מייצר המחסור במים במדינות שכנות הזדמנות לגופי אנרגיה והתפלה בישראל

בעוד איראן מתפוררת כתוצאה ממחסור במים, גם ירדן ומצרים בסיכון גבוה להתייבשות, והופכות לתלויות בישראל לאספקת מים ואנרגיה ● מהן המשמעויות הכלכליות שייגזרו מכך, היכן הזדמנויות ההשקעה, ואיך זה יתגלגל עד האג"ח הממשלתיות והדירוג של ישראל

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

עופר ינאי מבצר שליטה בנופר באמצעות לאומי פרטנרס

ינאי יעביר את מניותיו בנופר לחברה משותפת, שלתוכה תזרים לאומי פרטנרס כחצי מיליארד שקל בהון וחוב לטובת רכישת מניות נוספות ● בחודש האחרון מניית החברה סובלת ממומנטום שלילי ואיבדה כ-11%

מייסדי Spacial. מימין: מאור גרינברג ועמי אברהמי / צילום: Spacial

"אנחנו מחליפים את מהנדסי הבניין והאינסטלציה ב-AI, מי שיישאר זה רק האדריכל"

עמי אברהמי רצה להדפיס קירות במפעל ולהרכיב בית חדש בתוך שבועות. אבל החברה שהקים, Veev, קרסה - עד שצצה מחדש תחת בעלות אחרת ● עכשיו הוא חוזר עם סטארט־אפ חדש לשילוב בינה מלאכותית בתכנון, ומגייס מיליוני דולרים מאחת מקרנות הצמרת הישראליות

עוצר הוטל על מעון הנשיא / צילום: ap, Mark Schiefelbein

שני אנשי המשמר הלאומי נורו מחוץ לבית הלבן, עוצר הוטל על מעון הנשיא

יריות בוושינגטון: חשוד אחד נעצר אחרי שפתח באש לעבר אנשי המשמר הלאומי • שני הנפגעים הובהלו לבתי חולים, אחד מהם במצב קריטי • היורה הוא אזרח אפגניסטן בן 29, שנכנס לארה"ב ב-2021, ולפי דיווח ב-CNN לא משתף פעולה בחקירה • הנשיא טראמפ נמצא בביתו שבפלורידה ושיתף ברשת החברתית שלו: "החיה שירתה באנשי המשמר הלאומי - תשלם על זה מחיר כבד"

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיילי מילואים בחוף עזה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

רגע לפני מועד התשלום, מאות קצינים עלולים לאבד מענק של אלפי שקלים

כחלק ממתווה הסיוע למשרתי המילואים, הממשלה הבטיחה לפני כחצי שנה מענקים מיוחדים למפקדים לוחמים עבור שירותם במלחמה ● המענקים, בגובה של עד 20 אלף שקל אמורים לעבור ללוחמים ב-1 בדצמבר, אולם כעת מתברר שעשרות עד מאות מפקדים נשמטו מהרשימה למרות זכאותם ● היום יתכנסו נציגי משרד האוצר ומערכת הביטחון בניסיון לפתור את הסוגייה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; פומה מזנקת בכ-16%

הדאקס מטפס בכ-0.4% ● הניקיי עלה בכ-1.3% ● וול סטריט סיכמה אתמול יום רביעי רצוף של עליות, אם כי לא ברור כמה זמן המגמה תימשך ● אנבידיה טיפסה ואלפאבית נפלה, אך האחרונה עדיין לא רחוקה מרף שווי השוק של 4 טריליון דולר ● הביטקוין התאושש אתמול ונסחר הבוקר סביב 91 אלף דולר ●

מוצרי סוגת בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנפקת סוגת מתקרבת: תגייס 300 מיליון שקל, לפי שווי של 850 מיליון שקל

חברת המזון, שבשליטת פורטיסימו, ממשיכה לקדם את הנפקתה שצפויה לצאת לדרך עד סוף השנה ● הנהלת סוגת, בראשות המנכ"ל גיא פרופר, תחזיק מניות בהיקף של כ-28 מיליון שקל

מגדל ביונד של תדהר ויוניון / הדמיה: סטודיו 84

למרות שחתם על חוזה שכירות: משרד עוה"ד פישר לא יעבור למגדל ביונד

משרד עורכי הדין פישר-בכר-חן החליט לוותר על המעבר ולהישאר במגדל עזריאלי טאון ● רמ"י והרצליה חתמו על הסכם גג, במסגרתו יושקעו בעיר יותר מ-5.5 מיליארד שקל ● רק עם 60% הסכמה: זו רפורמת ההתחדשות העירונית שמקודמת בחוק ההסדרים ● וגם: שתי תוכניות לשכונות ענק עשו צעדים משמעותיים ● חדשות השבוע בנדל"ן

מודעות של כאל, טפחות, בנק לאומי, ישראכרט / צילום: צילומי מסך

הסיבה שהלוואות מפתות עם פרזנטור מחויך דווקא מייצרות אצלנו דחייה

מחקר ישראלי חדש ניתח את הבעות פנים ותנועות העיניים מול פרסומות של בנקים וחברות כרטיסי אשראי וביטוח ● תנאי ההלוואה והסכום התגלו כחשובים בהרבה מהמעטפת השיווקית

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

סמטוריץ' מכפיל את הפטור ממע"מ על רכישות באינטרנט - יעלה ל-150 דולר

משרד האוצר פרסם צו להערות הציבור שיכפיל את הפטור ממע"מ על רכישת מוצרים מהאינטרנט מחוץ לארץ ● לגלובס נודע כי המהלך כבר מעורר התנגדות בכנסת

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות ● כמעט עשור אחרי שהממשלה החליטה על האצת מיזמי הענק בתחום התחבורה, איפה הם עומדים כיום? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח - בשיתוף 15 דקות, ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל - עוקב אחרי ההשקעה בפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים

מימין לשמאל: ערן בילסקי, יוני אושרוב, אבי אייל ורן אחיטוב / צילום: Entrée Capital

בתוך חצי שנה: אנטרי קפיטל גייסה 300 מיליון דולר לקרנות AI ודיפטק

קרן ההון סיכון אנטרי קפיטל גייסה 300 מיליון דולר להשקעה בסטארט-אפים בתחומי הבינה המלאכותית, דיפ-טק וקריפטו ● הודעת הגיוס אינה מסגירה את זהות המשקיעים, אך לגלובס נודע כי ביניהם גם גופים מוסדיים ישראלים וזרים ● הקרן המוצלחת ביותר של אנטרי השיגה למשקיעים תשואה של פי 30.2

סופר ספיר ו-A2Z חתמו על עסקת עגלות חכמות בהיקף 30 מיליון דולר

בעסקה ששווה 30 מיליון דולר, חברת A2Z חתמה על הסכם לאספקת 3,000 עגלות חכמות לרשת סופר ספיר ● "זה יאפשר לנו להגדיל ב–10% את סל הקנייה", אמר אורן ספיר, מנכ"ל הרשת

רני צים / צילום: רמי זרנגר

היעד הבא? רני צים מתרחב למדינה חדשה

איש העסקים נכנס לפעילות משותפת עם רשת המרכולים מאס (MAS) מקפריסין ● חברת התוכנה אלעד מערכות פועלת להכשיר ולגייס 120 ג'וניורים ופונה במיוחד ללוחמי צה"ל ● חברת סופרגז משיקה שירות לאספקת גז המבוסס על בינה מלאכותית ● אירועים ומינויים

מוסך דן ברמת החייל / צילום: איל יצהר

הפרויקט השאפתני של דן בצפון ת"א מסתבך בגלל מחלוקת על 20 דירות

עיריית ת"א דרשה לקבל 20 דירות בפרויקט המיועד לקום במקום חניון האוטובוסים ברמת החייל, אך ועדת הערר המחוזית התנגדה ● בעירייה יגישו עתירה: "מדובר בשטחים השייכים לציבור"

מפעל מרצדס־בנץ. תעשיית הרכב הגרמנית היא בין הנפגעות העיקריות מהמשבר הכלכלי / צילום: Reuters, Christoph Steitz

כך קורסת התעשייה הגרמנית: רבבות עובדים מפוטרים בעלות של מיליארדים

שישה מיליארד אירו הוציאו השנה חברות ענק כחלק מ"ארגון מחדש" בגרמניה ● "הן מפטרות בלי להתחשב בעלויות", נכתב ● הרקע: המשבר הכלכלי בתעשייה וקריסת שוק הרכב הגרמני בסין

מנכ''ל מקורות, עמית לנג, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: רפי קוץ

דוחות מקורות: הרווחים קפצו ב-47% בתשעת החודשים הראשונים של 2025

הזינוק ברווחי חברת המים הממשלתית נרשם בעיקר בעקבות עלייה בשיעור התשואה על ההון שמוכר לה, בעקבות העלייה בתשואות על אגרות החוב הממשלתיות ● מתחילת השנה, השקיעה החברה כ-1.3 מיליארד שקל בהקמה וחידוש מפעלי מים