גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: בחלוף שלוש שנות טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית

בחלוף שלוש השנים הראשונות של דונלד טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית ● ברד הכזבים הבלתי פוסק שממטיר טראמפ (15,413 מאז השבעתו על פי ה'שקר-מטר' של "וושינגטון פוסט") עלול להקהות את החושים, וזו אולי המטרה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque
הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

אני זוכר היטב את השקר הראשון של דונלד טראמפ כנשיא. לפעמים יש לשקרים ממד פיזי, וזה היה אחד מהם. הוא נחרט בזכרוני כי ראיתי את נסיבותיו במו עיניי. זה קרה בטקס ההשבעה של טראמפ לנשיאות, ב-20 בינואר 2017. בשדרה הרחבה שנמתחת מגבעת הקפיטול ("המול") דרך אנדרטת וושינגטון והלאה עד לאנדרטת לינקולן, הסתובבו המוני אנשים. בכל זאת, לא היה צפוף. פלחים שלמים במתחם העצום נותרו ריקים מאדם. גם סמוך למפלס שעליו נערך הטקס, במעלה הגבעה, היה אפשר לראות פיסות דשא. אלמלא הקור העז, היה אפשר לפרוש שמיכה ולעשות פיקניק.

מעניין, ציינתי אז לעצמי. בטקסי ההשבעה של ברק אובמה, ב-2013 וב-2009, לא היה אפשר לזוז. הרגשתי בהם כאילו אני לכוד בקרון צפוף של הרכבת התחתית בניו יורק בשעות הדוחק. לא אשכח כיצד השתדלתי לדכא את ניצני הקלסטרופוביה שהחלו לבצבץ בי בהשבעתו הראשונה של אובמה, כאשר קהל נלהב של אזרחים מניפי דגלים סגר עליי מכל עבר ונהרות אדם זרמו למתחם מכל הכיוונים.

אבל במהרה התנערתי מההשוואה הזו. בעודי ממתין לנאום הבכורה של טראמפ חשבתי שלדוחק, או להיעדרו, בטקס השבעה נשיאותי אין משמעות. עכשיו, כשטראמפ הוא קיסר היקום, כשמאות מיליונים מייחלים למוצא פיו, איזו חשיבות יש למספר האנשים שבאו לראותו בשעתו הגדולה? אוי, כמה תמים הייתי.

התפכחותי החלה למחרת ההשבעה, כאשר שון ספייסר, הדובר הטרי של הבית הלבן, הדהים את ארה"ב בהצהרה הבאה: "הקהל בטקס ההשבעה של טראמפ היה הגדול ביותר אי פעם, נקודה - הן מבחינת מספר הנוכחים בשטח והן מבחינת מספר הצופים בטלוויזיה בעולם כולו". התקשורת, הוא אמר, מקצצת במספר הנוכחים האמיתי, "כדי להפחית את ההתלהבות מטקס ההשבעה".

"איך אתה מעז?" צרחתי (בשקט). הרי הייתי בשטח אתמול, ונכחתי בטקסי ההשבעה של אובמה לפני שנים. אתה מ־ש־ק־ר! האינך דובר של נשיא ארה"ב? כזב הוא אמת? ומה הלאה? עוברים ל־1984? "מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח"? לא יכולתי להחליט מה מטריד יותר: השקר הגס של ספייסר (לימים יתברר שהוא פעל לפי הוראה ישירה של הנשיא) או הקטנוניות המהממת והאגו הפריך של הבוס שלו.

רוצים לשמוע על בחירות 2020 לנשיאות ארה"ב? האזינו לפודקאסט "המדריך לטראמפיסט"

השקר-מטר

כך החלה המלחמה הגדולה של הנשיא טראמפ נגד המציאות, נגד עולם העובדות, נגד האמת, מלחמה שמתנהלת בעצימות גבוהה עד היום. המערכה הזו מייצגת את התפיסה של טראמפ, שלפיה יש עובדות, ויש "עובדות אלטרנטיביות", ביטוי שנולד במוחה של קליאן קונוויי, יועצת בכירה לנשיא. דברי ספייסר על קהל השיא שנכח בהשבעת טראמפ הם פשוט "עובדות אלטרנטיביות", היא אמרה, ומעולם לא חזרה בה.

קאט ל-2020. בשלוש השנים שחלפו מאז השבעתו, השמיע טראמפ 15,413 שקרים, נכון ל־16 בדצמבר 2019, על פי "השקר־מטר", מאגר הנתונים של מחלקת בודקי העובדות (fact checkers) ב"וושינגטון פוסט". נשיאות טראמפ נתנה תנופה חזקה לפלח זה של מקצוע העיתונות, אבל מעטים אמצעי התקשורת שסורקים כל התבטאות של טראמפ ביסודיות כה רבה כמו ה"פוסט", אחד מהשומרים הנאמנים ביותר על גחלת האמת בארה"ב, יחד עם "ניו יורק טיימס" וכן, גם "וול סטריט ג'ורנל".

חשבו על כך: 15,413 שקרים, כזבים, בדיות וסילופים ב־1,055 ימים, כלומר כמעט 15 שקרים ביום בממוצע מאז יומו הראשון של טראמפ בבית הלבן (ויותר מ־32 כזבים ביום בין 15 באוקטובר ל־16 בדצמבר 2019).

הראש מסתחרר משפע כזבי טראמפ שמתחרים על מקום טוב בצמרת מידרג האבסורדיות: "הרעש שבוקע מטורבינות הרוח גורם לסרטן", 18 באפריל 2019 (באמת? יש מסמוך רפואי?); "אבי, פרד, נולד במקום נהדר בגרמניה", 4 באפריל 2019 (פרד טראמפ נולד בברונקס, ניו יורק); "קליפורניה 'הודתה' שמיליון טפסי בחירות בלתי חוקיים נחשפו בבחירות לנשיאות ב־2016", 24 ביוני 2019 (מעולם לא היתה "הודאה" כזו); "הדמוקרטים רוצים לתת מכוניות למהגרים בלתי חוקיים", 22 באוקטובר 2018 (טוב, אולי זו הייתה בדיחה); "ברק אובמה הקים את דאעש, יחד עם הילארי קלינטון הנכלולית", 11 באוגוסט 2016 (מה כבר אפשר להגיד?).

20% מהשקרים - כלכליים

יקצר המצע מלפרט עוד, אבל אפשר להצביע על מגמות, לפי פילוחי ה"פוסט". כ-20% מהטענות השקריות נוגעות בכלכלה ובשוק העבודה. כך, למשל, טען טראמפ 242 פעמים שכלכלת ארה"ב בתקופת נשיאותו היא הטובה ביותר אי פעם. אז זהו, שלא, קובע ה"פוסט". הכלכלה עתה אכן משגשגת, אבל לפי כל פרמטר אפשרי היא אינה מגיעה לרמת השגשוג הכלכלי בתקופות הנשיאות של דווייט איזנהאואר, לינדון ג'ונסון או ביל קלינטון.

אחד מכל שישה שקרים קשור להגירה. 235 פעמים טען טראמפ שהחומה לאורך הגבול עם מקסיקו הולכת ונבנית (ובמקרים רבים הוא ניסה לאשש את הטענה בתצלומים של מה שנראה כשלד של גדר). ובכן, לא. בגלל המכשולים שעורמים לפניו הקונגרס ובתי המשפט, הפרויקט לא זז. בטקסס, למשל, נבנה קטע חומה באורך 6.5 ק"מ. 181 פעמים הכריז טראמפ שקיצוץ המס שהוא יזם הוא הגדול בתולדות ארה"ב. שוב, בדיה. הקיצוץ של טראמפ הוא התשיעי בגודלו. וכך הלאה והלאה. הזרוע הנשיאותית עודה נטויה.

בוודאי, כל נשיא מותיר אחריו שובל של סילופי מציאות, טיוחים, שערוריות ולפעמים שקרים בוטים (פרשת איראן־קונטרה של הנשיא רייגן, למשל, או טענת הכזב שלעיראק יש נשק גרעיני להצדקת הפלישה למדינה זו בממשל בוש הבן). אבל אין בהיסטוריה של ארה"ב אח ורע לממשל ששקרים הם חלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה שלו. ונשאלת השאלה: מה מניע את טראמפ להכתים כך את נשיאותו?

אופי פגום תאב סיפוקים מיידיים והעדר מודעות היסטורית הם, אולי, תשובות חלקיות. אך האם יש מניע פוליטי להתנהלות הנשיא הנוכחי? ושאלה חשובה לא פחות: מדוע פלח גדול יחסית של האזרחים, אמנם לא רוב, בכלל קונה את שקריו?

במאמר "גורם המשיכה האמיתי של הדמגוג השקרן" (The Authentic Appeal of the Lying Demagogue), מ־2018, טוענים המחברים - הסוציולוגים אוליבר האל, מינג'ה קים ועזרא צוקרמן - כי גורמים ששואפים להרוס את "הממסד הפוליטי" יאמצו אל ליבם בשמחה שליט שקרן מפני שהם מבינים שהשקרים כשלעצמם הם מכשיר הרסני. אלה שרוצים להשמיד את הממסד הפוליטי בארה"ב בתקופה זו הם אזרחים שחשים עצמם מאוימים לנוכח השחיקה המתמדת במספר הלבנים בחברה האמריקאית. השקרים של טראמפ מסייעים להם להתעמת עם ממסד שלדעתם מחיש את התמעטות כוחם של הלבנים, אומרים המחברים.

חותם על המצח

כאשר מתערפל הקו בין עובדה לבדיה, בין אמת לשקר, אנשים מתחילים להגיע למסקנה שהאמת אינה ידועה, שהכל יחסי. בהעדר מסד של הסכמה כלל-אזרחית על העובדות הבסיסיות, כאשר המציאות עצמה נתפסת באופנים שונים על ידי פלחים שונים של האוכלוסיה, המושל (ובמקרה שלפנינו ממשל טראמפ), יכול להשיל מעל עצמו את כבלי החוק מפני שהחוק עצמו נתפס כמשהו יחסי. כאשר בית הנבחרים מטביע על מצחו של טראמפ את חותם האימפיצ'מנט - הליך שמעוגן בחוקה - טוען הנשיא שהוא קורבן של ניסיון הפיכה נגדו, וכשליש מהאזרחים יהנהנו בראשם בהסכמה.

התקשורת מטבעה עשויה לבלום מגמות כאלה, וזו בדיוק הסיבה למאמצים המתמידים של טראמפ להכפישה. ההכרזה ש"העיתונות היא אויב העם" היא רכיב קבוע בנאומי הבחירות שלו. הגורו של טראמפ, אסטרטג הבחירות סטיב בנון, אמר פעם: "האופוזיציה האמיתית (לממשל) היא התקשורת. הדרך להתמודד עמה היא להציף את השטח בחרא".

ברד הכזבים הבלתי פוסק של טראמפ עלול להקהות את החושים, אבל חובה לזכור: לא, זו אינה נשיאות נורמלית. יכול, וצריך, להיות אחרת. 

עוד כתבות

רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון

"87% מהקבלנים נדרשים לשלם פרוטקשן": המספרים מאחורי אובדן המשילות

מבקר המדינה ממשיך להתריע על אוזלת־היד בטיפול בפרוטקשן ● בביקורת מעקב שפרסם על היבטי משילות בנגב מציין המבקר אנגלמן כי "פעולות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט אינן מתקיימות", וכי קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק ● עוד הוא מתריע: "חלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבות הפזורה הבדואית הולך ונסגר"

דניאל שרייבר (למונייד), מיכה קאופמן (פייבר), יקי פייטלסון (ורוניס) / צילום: דור מלכה, רמי זרנגר, תומר פולטין

הישראליות בוול סטריט מככבות: דוחות חזקים לורוניס ופייבר

חברת אבטחת הסייבר ורוניס דיווחה על צמיחה של 26.9% בהכנסות וסיפקה תחזית חיובית לרבעון השני ● חברת התוכנה פייבר עקפה את תחזיות האנליסטים גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח ● למונייד צופה רווחיות עוד השנה ומעלה את תחזית ההכנסות

נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ

הרצוג מזמן את הצדדים במשפט נתניהו למגעים - לפני הכרעה בבקשת החנינה

היועצת המשפטית לנשיא פנתה ליועמ"שית, לפרקליט המדינה ולסנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד וביקשה לבחון אפשרות לגיבוש הסכמות כשלב מקדים, לפני ש"תישקל הפעלת סמכותו" של הרצוג בנוגע לבקשת החנינה של רה"מ ● בבית הנשיא מדגישים: מיצוי המגעים עשוי לאפשר "שיח מאחה" ולהוביל להסדר

שמואל רופא, מנכ''ל ריט 1; שמואל סלבין, יו''ר וממייסדי סלע קפיטל; שרון שוופי,  יו''ר מניבים / צילום: נטי לוי, איל יצהר, נועה זני

מיליארדים יזרמו לשוק: קרנות הריט רוצות להיכנס לתחום החם של חוות השרתים

חוק חדש יאפשר לקרנות הריט להגדיל משמעותית ייזום ובניית פרויקטים של נדל"ן מניב ● בריט 1 מציינים כי היתרון הוא רווחיות גבוהה יותר מברכישת נכסים קיימים והיכולת להיכנס לענפים חדשים, כמו חוות שרתים, "שלא עומדות למכירה או שידרשו עבורן מחיר גבוה מאוד"

מייסדי פאפאיה, אוריאל בכר, אלכס ליאחובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

פאפאיה גיימינג תשלם 420 מיליון דולר, בגלל בוט: ההחלטה שמטלטלת את ענף הגיימינג

חבר מושבעים בניו יורק קבע כי החברה הישראלית תשלם 420 מיליון דולר למתחרה האמריקאית סקילז ● השופטת תחליט על הסכום הסופי ● זאת, לאחר שקבע כי הפעילה בוטים שהתחזו לשחקנים אנושיים ● בעוד שבתעשייה טוענים כי מדובר ב"סוד גלוי", ההחלטה מחייבת את הענף לאמץ סטנדרט חדש של שקיפות ● פאפאיה גיימינג: "נמתין לבחינה של פסק הדין"

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

בלי כרטיס אשראי ובלי טיסות: כך עלולים להיראות חייו של נוחי דנקנר

בית המשפט שידון בבקשת הבנקים להכריז על מי שהיה האיש החזק במשק כפושט רגל, עלול להטיל הגבלות מחמירות על חיי היומיום שלו ולאפשר לנאמן לממש לו נכסים אישיים: "אי־אפשר להישאר אמיד בפשיטת רגל" ● וגם: מדוע שינו הבנקים גישה, והאם משפחת דנקנר תסייע?

אילן סיגל, יו''ר תחרות האפי, והזוכים בפרס הגרנד אפי: שטראוס עם דוריטוס ומשרד הפרסום אדלר-חומסקי & ורשבסקי GREY / צילום: עזרא לוי

הזוכים הגדולים של טקס פרסי האפי: שטראוס ומחלבות גד

תחרות השיווק האפקטיבי התקיימה הערב, וחברות המזון כיכבו בה ● מחלבות גד זכו בקטגוריית הפלטינום, ודוריטוס של שטראוס זכה בזהב בקטגוריית שיווק משפיענים וכן בפרס הגרנד אפי היוקרתי ● מקאן ת"א גרף את מספר פרסי הזהב הגדול ביותר ● מושיק תאומים קיבל פרס מפעל חיים

מטה סנדיסק בקליפורניה, ארה''ב / צילום: Shutterstock

המניה הכי לוהטת בוול סטריט שברה שיא נוסף, ומאות עובדים בישראל נהנים

מניית סנדיסק עקפה לראשונה את רף ה-1,000 דולר, כשנה וחודשיים לאחר שהתחילה להיסחר בנאסד"ק והשלימה קפיצה מטאורית של כמעט 3,000% ● ליצרנית רכיבי הזיכרון יש מרכזי פיתוח בישראל - לאחר שרכשה בעבר את M-Systems של דב מורן, שפיתחה את הדיסק און קי

מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות / צילום: Reuters, Abd Rabbo Ammar

אחרי כמעט 60 שנה: מה עומד מאחורי הודעת הפרישה של איחוד האמירויות מאופ"ק?

ההודעה נמסרה ערב פגישת הקרטל בוינה, בעיצומו של משבר היצע חריג על רקע המלחמה באיראן ● כעת, באבו דאבי מבקשים להשתחרר מהמכסות שמכתיבה ערב הסעודית, ולפלס דרך עצמאית שתאפשר להגביר את היצוא ● שאלת השעה

לארי אליסון / צילום: ap, Mark J. Terrill

אחד מעשירי העולם או הכי שקוע בחובות? במקרה של לארי אליסון זה לא סותר

מייסד ובעלי אורקל התחייב לשעבד חלק ניכר מהחזקותיו בחברת הטכנולוגיה לטובת הלוואות אישיות ● כל זה עוד לפני שהעניק גיבוי אישי בעשרות מיליארדים לעסקת הענק בתחום המדיה לרכישת וורנר ● מה יכולים להסיק מכך משקיעי אורקל ומיליארדרים אחרים בעולם

מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות

אצבע בעין הסעודית ועקיפת המצור: הסיבות מאחורי המפץ האמירותי בשוק הנפט

המאבק הגיאו־אסטרטגי בין אבו דאבי לריאד עולה שלב עם עזיבת המפיקה הרביעית בגודלה בקרטל אופ"ק ● בזכות תשתיות שעוקפות את מצר הורמוז, האמירותיים הופכים לשחקני מפתח שיכולים לאזן את מחירי האנרגיה העולמיים ולשרת את האינטרס של וושינגטון מול טהרן

כותרות העיתונים בעולם

"במצב הכי חלש": האיראנים לא מצליחים יותר לממן את חייהם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סוכנות החירום הבריטית שמנהלת את אירועי המצוקה בהורמוז ממרחק של אלפי קילומטרים, המחיר שתעשיית השבבים משלמת בעקבות המלחמה, והמצוקה הכלכלית באיראן  • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''לי מטא, גוגל, אמזון ומיקרוסופט / עיבוד: דגנית נחום ג'מצ'י

הערב הדרמטי של וול סטריט: מה צפוי בדוחות ענקיות הטכנולוגיה?

אלפאבית, מיקרוסופט, מטא ואמזון מפרסמות היום דוחות אחרי סגירת המסחר בוול סטריט ● למה צריך לשים לב ומה תחזיות האנליסטים? ● גלובס עושה סדר

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר, בסניף פארם פלוס בת''א / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר משיק רשת פארם חדשה ומבטיח: נהיה יותר זולים מהמתחרים

בעלי קבוצת ספיר, המונה עשרות סניפים, משיק את רשת הדיסקאונט "פארם פלוס", עם הבטחה ל־25 סניפים עד סוף השנה ● סגמנט הספורט סומן כמנוע צמיחה

גורניצקי מתמזג עם מקוב נוף הוברמן / צילום: צילום: פרטי

משרד גורניצקי ממזג לתוכו את משרד הנדל"ן מקוב נוף הוברמן עם 25 עורכי דין

משרד הבוטיק שיצטרף לגורניצקי מייצג, בין היתר, את קבוצת בסר ואת חברת גיא ודורון לוי ● המשרד הממוזג צפוי למנות 375 עורכי דין ● שוק המיזוגים בענף חווה ירידה במלחמה, אך בשנה החולפת נרשמת בו התאוששות

ישראל יקרה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המחקר שטוען: יוקר המחיה בישראל עשוי לעודד הגירה

ישראל יקרה ב־21% ממדינות סקנדינביה וב־68% ממדינות הים התיכון - כך חושף מחקר חדש של מכון אהרן ● הגורמים העיקריים הם צמיחה מתמדת של מחירי הדיור, הפירות והירקות ● החוקרים מתריעים: לא מדובר בגזירת גורל אלא בכשל רגולטורי ובלחצים פוליטיים

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

אילון מאסק בדרך לישראל: נקבע תאריך חדש לוועידה בהשתתפותו

לאחר דחייה בעקבות המלחמה עם איראן, אילון מאסק מנכ"ל טסלה, צפוי להגיע לישראל ולנאום לצד בכירי תעשיית הרכב האוטונומי והתחבורה החכמה

מייסדי מג'סטיק לאבס: מאסומי ריינדס (מימין), עופר שחם ושאה ראבי

"יעיל פי 50 מהשרת של אנבידיה": הטכנולוגיה מאחורי חברת השבבים הישראלית

מג'סטיק לאב של עופר שחם - מי שהיה בעבר בכיר במטא ובגוגל - ושותפיו האמריקאים חושפת לראשונה את הטכנולוגיה שעומדת מאחורי חברת השבבים  ● כך היא עוקפת את האתגרים מתחום הזיכרון שיאפשרו ללקוחות שלה לספק שירותי AI יעילים יותר

בין הסיבות לעיכובים. השרים חיים כץ (משמאל) ויריב לוין / צילומים: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שוק הנדל"ן בקיפאון ניהולי: המינויים הבכירים שתקועים בעיצומו של משבר

חצי שנה מאז פרישת ינקי קוינט מרשות מקרקעי ישראל, והתפקיד טרם אויש ● גם יו"ר מטה התכנון עזב, ואין מי שיחתום על מחליף בשל היעדר שר פנים קבוע ● אילו תפקידים בכירים נותרו ללא מנהל?

יואל אסתרון / איור: גיל ג'יבלי

מו"ל כלכליסט יואל אסתרון פורש אחרי 18 שנים

אסתרון צפוי לפרוש ב-30 ביוני, 18 שנים אחרי שהקים את העיתון ● "זו הייתה זכות גדולה ומרגשת להוביל את כלכליסט שהגשים את החלום שלנו", כתב לעובדים