גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: בחלוף שלוש שנות טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית

בחלוף שלוש השנים הראשונות של דונלד טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית ● ברד הכזבים הבלתי פוסק שממטיר טראמפ (15,413 מאז השבעתו על פי ה'שקר-מטר' של "וושינגטון פוסט") עלול להקהות את החושים, וזו אולי המטרה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque
הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

אני זוכר היטב את השקר הראשון של דונלד טראמפ כנשיא. לפעמים יש לשקרים ממד פיזי, וזה היה אחד מהם. הוא נחרט בזכרוני כי ראיתי את נסיבותיו במו עיניי. זה קרה בטקס ההשבעה של טראמפ לנשיאות, ב-20 בינואר 2017. בשדרה הרחבה שנמתחת מגבעת הקפיטול ("המול") דרך אנדרטת וושינגטון והלאה עד לאנדרטת לינקולן, הסתובבו המוני אנשים. בכל זאת, לא היה צפוף. פלחים שלמים במתחם העצום נותרו ריקים מאדם. גם סמוך למפלס שעליו נערך הטקס, במעלה הגבעה, היה אפשר לראות פיסות דשא. אלמלא הקור העז, היה אפשר לפרוש שמיכה ולעשות פיקניק.

מעניין, ציינתי אז לעצמי. בטקסי ההשבעה של ברק אובמה, ב-2013 וב-2009, לא היה אפשר לזוז. הרגשתי בהם כאילו אני לכוד בקרון צפוף של הרכבת התחתית בניו יורק בשעות הדוחק. לא אשכח כיצד השתדלתי לדכא את ניצני הקלסטרופוביה שהחלו לבצבץ בי בהשבעתו הראשונה של אובמה, כאשר קהל נלהב של אזרחים מניפי דגלים סגר עליי מכל עבר ונהרות אדם זרמו למתחם מכל הכיוונים.

אבל במהרה התנערתי מההשוואה הזו. בעודי ממתין לנאום הבכורה של טראמפ חשבתי שלדוחק, או להיעדרו, בטקס השבעה נשיאותי אין משמעות. עכשיו, כשטראמפ הוא קיסר היקום, כשמאות מיליונים מייחלים למוצא פיו, איזו חשיבות יש למספר האנשים שבאו לראותו בשעתו הגדולה? אוי, כמה תמים הייתי.

התפכחותי החלה למחרת ההשבעה, כאשר שון ספייסר, הדובר הטרי של הבית הלבן, הדהים את ארה"ב בהצהרה הבאה: "הקהל בטקס ההשבעה של טראמפ היה הגדול ביותר אי פעם, נקודה - הן מבחינת מספר הנוכחים בשטח והן מבחינת מספר הצופים בטלוויזיה בעולם כולו". התקשורת, הוא אמר, מקצצת במספר הנוכחים האמיתי, "כדי להפחית את ההתלהבות מטקס ההשבעה".

"איך אתה מעז?" צרחתי (בשקט). הרי הייתי בשטח אתמול, ונכחתי בטקסי ההשבעה של אובמה לפני שנים. אתה מ־ש־ק־ר! האינך דובר של נשיא ארה"ב? כזב הוא אמת? ומה הלאה? עוברים ל־1984? "מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח"? לא יכולתי להחליט מה מטריד יותר: השקר הגס של ספייסר (לימים יתברר שהוא פעל לפי הוראה ישירה של הנשיא) או הקטנוניות המהממת והאגו הפריך של הבוס שלו.

רוצים לשמוע על בחירות 2020 לנשיאות ארה"ב? האזינו לפודקאסט "המדריך לטראמפיסט"

השקר-מטר

כך החלה המלחמה הגדולה של הנשיא טראמפ נגד המציאות, נגד עולם העובדות, נגד האמת, מלחמה שמתנהלת בעצימות גבוהה עד היום. המערכה הזו מייצגת את התפיסה של טראמפ, שלפיה יש עובדות, ויש "עובדות אלטרנטיביות", ביטוי שנולד במוחה של קליאן קונוויי, יועצת בכירה לנשיא. דברי ספייסר על קהל השיא שנכח בהשבעת טראמפ הם פשוט "עובדות אלטרנטיביות", היא אמרה, ומעולם לא חזרה בה.

קאט ל-2020. בשלוש השנים שחלפו מאז השבעתו, השמיע טראמפ 15,413 שקרים, נכון ל־16 בדצמבר 2019, על פי "השקר־מטר", מאגר הנתונים של מחלקת בודקי העובדות (fact checkers) ב"וושינגטון פוסט". נשיאות טראמפ נתנה תנופה חזקה לפלח זה של מקצוע העיתונות, אבל מעטים אמצעי התקשורת שסורקים כל התבטאות של טראמפ ביסודיות כה רבה כמו ה"פוסט", אחד מהשומרים הנאמנים ביותר על גחלת האמת בארה"ב, יחד עם "ניו יורק טיימס" וכן, גם "וול סטריט ג'ורנל".

חשבו על כך: 15,413 שקרים, כזבים, בדיות וסילופים ב־1,055 ימים, כלומר כמעט 15 שקרים ביום בממוצע מאז יומו הראשון של טראמפ בבית הלבן (ויותר מ־32 כזבים ביום בין 15 באוקטובר ל־16 בדצמבר 2019).

הראש מסתחרר משפע כזבי טראמפ שמתחרים על מקום טוב בצמרת מידרג האבסורדיות: "הרעש שבוקע מטורבינות הרוח גורם לסרטן", 18 באפריל 2019 (באמת? יש מסמוך רפואי?); "אבי, פרד, נולד במקום נהדר בגרמניה", 4 באפריל 2019 (פרד טראמפ נולד בברונקס, ניו יורק); "קליפורניה 'הודתה' שמיליון טפסי בחירות בלתי חוקיים נחשפו בבחירות לנשיאות ב־2016", 24 ביוני 2019 (מעולם לא היתה "הודאה" כזו); "הדמוקרטים רוצים לתת מכוניות למהגרים בלתי חוקיים", 22 באוקטובר 2018 (טוב, אולי זו הייתה בדיחה); "ברק אובמה הקים את דאעש, יחד עם הילארי קלינטון הנכלולית", 11 באוגוסט 2016 (מה כבר אפשר להגיד?).

20% מהשקרים - כלכליים

יקצר המצע מלפרט עוד, אבל אפשר להצביע על מגמות, לפי פילוחי ה"פוסט". כ-20% מהטענות השקריות נוגעות בכלכלה ובשוק העבודה. כך, למשל, טען טראמפ 242 פעמים שכלכלת ארה"ב בתקופת נשיאותו היא הטובה ביותר אי פעם. אז זהו, שלא, קובע ה"פוסט". הכלכלה עתה אכן משגשגת, אבל לפי כל פרמטר אפשרי היא אינה מגיעה לרמת השגשוג הכלכלי בתקופות הנשיאות של דווייט איזנהאואר, לינדון ג'ונסון או ביל קלינטון.

אחד מכל שישה שקרים קשור להגירה. 235 פעמים טען טראמפ שהחומה לאורך הגבול עם מקסיקו הולכת ונבנית (ובמקרים רבים הוא ניסה לאשש את הטענה בתצלומים של מה שנראה כשלד של גדר). ובכן, לא. בגלל המכשולים שעורמים לפניו הקונגרס ובתי המשפט, הפרויקט לא זז. בטקסס, למשל, נבנה קטע חומה באורך 6.5 ק"מ. 181 פעמים הכריז טראמפ שקיצוץ המס שהוא יזם הוא הגדול בתולדות ארה"ב. שוב, בדיה. הקיצוץ של טראמפ הוא התשיעי בגודלו. וכך הלאה והלאה. הזרוע הנשיאותית עודה נטויה.

בוודאי, כל נשיא מותיר אחריו שובל של סילופי מציאות, טיוחים, שערוריות ולפעמים שקרים בוטים (פרשת איראן־קונטרה של הנשיא רייגן, למשל, או טענת הכזב שלעיראק יש נשק גרעיני להצדקת הפלישה למדינה זו בממשל בוש הבן). אבל אין בהיסטוריה של ארה"ב אח ורע לממשל ששקרים הם חלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה שלו. ונשאלת השאלה: מה מניע את טראמפ להכתים כך את נשיאותו?

אופי פגום תאב סיפוקים מיידיים והעדר מודעות היסטורית הם, אולי, תשובות חלקיות. אך האם יש מניע פוליטי להתנהלות הנשיא הנוכחי? ושאלה חשובה לא פחות: מדוע פלח גדול יחסית של האזרחים, אמנם לא רוב, בכלל קונה את שקריו?

במאמר "גורם המשיכה האמיתי של הדמגוג השקרן" (The Authentic Appeal of the Lying Demagogue), מ־2018, טוענים המחברים - הסוציולוגים אוליבר האל, מינג'ה קים ועזרא צוקרמן - כי גורמים ששואפים להרוס את "הממסד הפוליטי" יאמצו אל ליבם בשמחה שליט שקרן מפני שהם מבינים שהשקרים כשלעצמם הם מכשיר הרסני. אלה שרוצים להשמיד את הממסד הפוליטי בארה"ב בתקופה זו הם אזרחים שחשים עצמם מאוימים לנוכח השחיקה המתמדת במספר הלבנים בחברה האמריקאית. השקרים של טראמפ מסייעים להם להתעמת עם ממסד שלדעתם מחיש את התמעטות כוחם של הלבנים, אומרים המחברים.

חותם על המצח

כאשר מתערפל הקו בין עובדה לבדיה, בין אמת לשקר, אנשים מתחילים להגיע למסקנה שהאמת אינה ידועה, שהכל יחסי. בהעדר מסד של הסכמה כלל-אזרחית על העובדות הבסיסיות, כאשר המציאות עצמה נתפסת באופנים שונים על ידי פלחים שונים של האוכלוסיה, המושל (ובמקרה שלפנינו ממשל טראמפ), יכול להשיל מעל עצמו את כבלי החוק מפני שהחוק עצמו נתפס כמשהו יחסי. כאשר בית הנבחרים מטביע על מצחו של טראמפ את חותם האימפיצ'מנט - הליך שמעוגן בחוקה - טוען הנשיא שהוא קורבן של ניסיון הפיכה נגדו, וכשליש מהאזרחים יהנהנו בראשם בהסכמה.

התקשורת מטבעה עשויה לבלום מגמות כאלה, וזו בדיוק הסיבה למאמצים המתמידים של טראמפ להכפישה. ההכרזה ש"העיתונות היא אויב העם" היא רכיב קבוע בנאומי הבחירות שלו. הגורו של טראמפ, אסטרטג הבחירות סטיב בנון, אמר פעם: "האופוזיציה האמיתית (לממשל) היא התקשורת. הדרך להתמודד עמה היא להציף את השטח בחרא".

ברד הכזבים הבלתי פוסק של טראמפ עלול להקהות את החושים, אבל חובה לזכור: לא, זו אינה נשיאות נורמלית. יכול, וצריך, להיות אחרת. 

עוד כתבות

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות