גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שי גולדן נגד אור סיגולי במלחמת תרבות: "1917" - סרט חד פעמי או יצירה גנרית?

"1917" - קלישאה או יצירת מופת? אור סיגולי בטוח שזהו סרט גנרי ושטחי ● שי גולדן משוכנע שזה סרט היסטורי תרתי משמע ● מדור התרבות של G מכריז מלחמה

צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג
צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג

ברשימת ההישגים הקולנועיים של השנה, "1917", שהשבוע חטף 10 מועמדויות לאוסקר, יקבל מקום של כבוד. זה מה שקורה כשכמה מטובי המוחות בתעשיית הקולנוע מתקבצים לתצוגת יכולת מרהיבה, מהצלם רוג'ר דיקינס (שמאחוריו 13 מועמדויות לאוסקר וזכייה על "בלייד ראנר 2049"), המלחין תומס ניומן, המעצב האמנותי הוותיק דניס גאסנר ואשפי סאונד, כולם תחת הנהגתו של הבמאי זוכה האוסקר והטוני סם מנדס.

את סרט מלחמת העולם הראשונה שלהם בחרה החבורה ליצור באשליה של שוט אחד רציף (כלומר, כמה שוטים ארוכים שמחוברים בקאטים בלתי נראים), ובכך לנסות ולהעביר את אימת המלחמה תוך כדי שהם שומטים את לסתותינו בעזרת אימג'ים מרהיבים והרפתקאות מסמרות שיער. אך יותר מהכול, הבחירה האמנותית-טכנית הזאת מרשימה במיוחד כשהיא למעשה מטשטשת את זה שחוץ מהיכולות הטכניות, שבהן אין לזלזל, ל"1917" אין שום דבר אחר להציע.

נדמה שמהותו של "1917" נשענת כולה על אשליית השוט הרציף. בלעדיה, מדובר באחד מסרטי המלחמה הגנריים ביותר שראינו לאחרונה, כזה ההולך בכל הקלישאות המוכרות של הז'אנר, מהחייל שימות לאחר שהזכיר לנו את אהוביו המחכים לנו בבית, סצנת הצלף הבודד, הקטלני וחסר הפנים, רגע החמלה לאויב שמביא לתוצאות הרות אסון ועוד.

אל אלה מצטרפת החולשה בדמות הגיבור, שאומנם מגולם באופן נהדר על-ידי ג’ורג’ מקיי הצעיר, אבל לדמותו אין מטען מסקרן מספיק, והמסע הרגשי שלו מסומן כמו הערה תסריטאית שהתווספה בחטף. אומנם לא כל גיבור של מסע חייב לעבור תהליך נפשי, כמובן, אבל סקופילד של "1917" גם לא עובד כדימוי או ככלי קולנועי שיעביר גם אותנו חוויה ויגרום לנו להיות אנשים אחרים מאלו שהחלו את המסע יחד איתו.

גם ההישענות על קאטים מוחבאים לא לגמרי מובנת כקונספט דוגמטי, במיוחד כשנזכרים בסרטי מלחמה כמו "פלאטון", "אפוקליפסה עכשיו", "הסרבן" ו"מטען הכאב", שיכולים לגרום לקוצר נשימה אפילו בצפייה טלוויזיונית, ושם החיתוכים חוגגים כמו רחובות פריז עם דבר ניצחונן של בעלות הברית.

"1917" הוא סרט מהנה, לרוב סוחף, ובעיקר מרשים. על זאת אין ויכוח. אבל אם לתסריט היה איזשהו רובד של עומק והוא לא היה מסתמך על כל מה שעבד בסרטי מלחמה אחרים, אז אולי אשליית השוט הרציף הייתה נתפסת כשדרוג לסרט טוב גם ככה, ולא כגימיק ניסיוני שמשמש כקליפה. מספיק להיזכר בניסיונות קולנועיים זהים לזה מהעת האחרונה כמו "בירדמן", "Enter the Void" הבלתי נתפס של גאספר נואה, "הבן של שאול" או סרטי בלה טאר ההונגרי בשביל לדעת ששוט רציף צריך להיות תמיכה בסיפור ולא מהותו. ואם כבר לפזול לצדדים, חפשו את "ויקטוריה" הגרמני מ-2015, סרט שודים סוחף שמצולם כולו בוואן-שוט אמיתי ללא קאטים מוסתרים, או את "בליינד ספוט" הנורבגי שצץ בסינמטקים. אלו אינם סרטים מושלמים, אבל הם היו שם לפני "1917", ובדרכם עשו זאת לא פחות טוב.

דירוג: 3.5

אור סיגולי

אפתח בשלושה הימורים, ברשותכם: 1. סם מנדס יזכה בטקס האוסקר הקרוב בפרס על בימוי. אם אתם מהמהמרים - שימו על זה כסף. 2. רוג'ר דיקינס יזכה בטקס האוסקר הקרוב בפרס על צילום. היחס על זה גבוה אפילו יותר מהליין על מנדס כבמאי. למעשה, אם היו מעניקים אוסקר על עבודת צילום מראשית המילניום הנוכחי, גם בו היה זוכה דיקינס. 3. "1917" יהווה רפרנס לכל במאי קולנוע, מבקר קולנוע וחובב קולנוע שיתפתה לעסוק בסרט מלחמה. בדיוק כפי שאי אפשר לעסוק בדיון על סרטי מלחמה מבלי להתייחס ל"במערב אין כל חדש", "להציל את טוראי ראיין", "אפוקליפסה עכשיו" ו"פלאטון" - לא יהיה אפשרי לעסוק בדיון או ביצירה של סרט מלחמה החל מעכשיו מבלי להתייחס ל"1917". בהיבט זה, "1917" קנה את מקומו בהיסטוריה, והוא מובטח לו. ובצדק רב.

קראתי בהנאה ובעניין רב את הביקורת של מבקר הקולנוע של G, אור סיגולי, על הסרט. ואני סבור שהוא החמיץ. ובגדול. כן, "1917" אינו סרט חף מבעיות. ציר הזמן שעליו הוא נע לא אחיד, ולעיתים פוגע באמינות הריאליסטית של האירועים. גם התסריט עצמו נגוע בכשלים - חלקם כמעט צורמים - ועדיין, וזה הדבר היחיד החשוב: "1917" הוא הישג של ממש. הוא חובת צפייה לכל מי שקולנוע מעניין אותו ואהוב עליו. והוא סרט שאין אדם אחד שיצפה בו ולא יפלוט מפיו לפחות פעם אחת את המילה "וואו!". נסו ותיהנו.

טכניקת הצילום בשוט אחד ששכללו דיקינס ומנדס ביחד - הופכת את הצפייה בסרט למסע מתמשך, שעוצמתו הוויזואלית חסרת תקדים בקולנוע של ימינו. הטכניקה הזאת אינה ראשונית או ייחודית - "בירדמן", למשל, היה משופע בסצנות שוט אחד ארוכות מאוד - אבל מעולם לא נעשה ניסיון (מוצלח מאוד) לצלם סרט שלם בטכניקת שוט אחד. קשה לתאר את חוויית הצפייה ואת האפקט המצטבר שלה על הצופה, בעוברו ביחד עם שני גיבורי הסרט את המסע לאורכה ולרוחבה של אירופה הבוערת, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, כאשר המצלמה מלווה אותם ואת הסובב אותם כאילו היא זוג עיניו של הצופה עצמו, המצוי כזבוב על כתפיהם, או כמלאך מלווה.

העוצמה הרגשית שנטענת בה כל סצנה לצד הקצב המואץ של הדופק ושל ההתפעמות מבטלים כמעט כל שיקול אחר וכל חולשה אחרת של הסרט. ההישג הזה, האפקט הזה, הביצוע הזה, כה וירטואוזיים, כה פוקחי עיניים ומשני תודעה, עד כי בשלב מסוים ניכר על כל הצופים באולם הקולנוע שבו ישבתי כי הם מצויים בסוג של הלם תרבות.

מבחינה זו, בדומה ל"זמר הג'אז", ל"צעצוע של סיפור", ל"התפוז המכני", ול"בלייד ראנר" - "1917" הוא סרט שהשפעתו על יוצרי קולנוע ועל הקהל קשה לאומדן ולהערכה, אבל ברור שהיא תהיה. והיא תהיה דרמטית. אומר זאת בלשון חדה וברורה: אם תלכו לראות סרט קולנוע אחד השנה - מוטב שזה יהיה "1917". במידה רבה, הוא החוויה העזה ביותר שהציע הקולנוע לצופיו מזה הרבה מאוד זמן.

דירוג: 5

שי גולדן

עוד כתבות

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; ירידה חדה בצמיחה בארה"ב

הניקיי צלל בכ-2% ● החוזים העתידיים בארה"ב יורדים ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק