גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קשת 12 יוצאת למהלכים דרמטיים בשוק התקשורת. מה עומד מאחוריהם, ומהם הסיכונים?

ערוץ הטלוויזיה החזק בישראל מקדם במקביל שני מהלכים שעשויים לייצר טלטלה בשוק התקשורת ולהוות מנועי צמיחה לחברה ● מהם הסיכונים בהקמת N12 ובחבירה לאקספון?

מנכ"ל קשת אבי ניר / צילום: תמר מצפי
מנכ"ל קשת אבי ניר / צילום: תמר מצפי

בתוך ימים ספורים בלבד התגלה כי קבוצת קשת מבשלת שני מהלכים משמעותיים, אשר כל אחד מהם דרמטי בתחומו: בדיגיטל - היא מקימה אתר חדש תחת מותג חדש - N12 - לחברת חדשות 12 שבבעלותה; ובתחום תוכן הטלוויזיה היא חתמה על מזכר הבנות עם חברת אקספון לבחינת היתכנות למיזם שבו קשת תרכוש 50% ממניות החברה לצורך הקמת טלוויזיה אינטרנטית. לכאורה, מדובר בשני מהלכים נפרדים, אבל יש ביניהם קשר בכל הנוגע למקום בשוק התקשורת בו מכוונת קשת להיות בעתיד.

קשת, רשת, כמו גם תעשיית הדפוס, אתרי האינטרנט, יצרני התוכן - כולם מתמודדים בעולם שבו הענקים הבינלאומיים והטכנולוגיה שהתפתחה, מאיימים למשוך את השטיח מתחת למודלים הכלכליים עליהם הושתתה התעשייה. מצד אחד נתחים הולכים וגדלים מעוגת הפרסום נחתכים לטובת פלטפורמות כמו גוגל ופייסבוק, ומהצד השני העיניים הצופות נודדות למסכים אחרים זולים יותר - בנטפליקס, בסלקום TV, בפרטנר ואחרים - וזה עוד לפני שאמזון ודיסני נכנסו לארץ.

אם מסתכלים על המגמות בעולם, קל להניח שבעתיד הלא רחוק רוב התקשורת הישראלית תהיה שייכת למפלצות התקשורת הבינלאומיות, אך לצידן יהיה מקום לגורמים מקומיים, אם כי הוא יהיה מוגבל במספר השחקנים שמשחקים בו. ולכן, את כל המהלכים שנוקטת קשת, נכון לבחון בפריזמה הזאת.

קשת היא היחידה מבין יצרני התוכן בישראל שהפסיקה להגדיר את עצמה על-פי הכלי דרכו החלה דרכה (במקרה של קשת טלוויזיה), ובפועל מתבוננת על עצמה כבית תוכן שמייצר תוכן ישראלי, שהטלוויזיה היא רק אפיק אחד שלו. ולתוכן הזה קשת מחפשת גורמי הפצה חדשים, שאו ישלמו לה עליו או יאפשרו לה ליצור מודל הכנסות ושאין באפשרותה לקיים היום. 

באינטרנט, במדיה ועל המסך  כל נכסי קשת

מאזן הכוחות כבר הוכרע

בכל הקשור למסך הטלוויזיה, אין לקשת עוד הרבה לאן להתפתח: המלחמות מול רשת הן אולי פיקנטריה נאה, אבל בפועל מאזן הכוחות בין הצדדים הוכרע, ואפילו לפי הנחות העבודה האופטימיות של רשת - שבאו לידי ביטוי בתהליכי המיזוג של רשת וערוץ עשר - הערוץ הממוזג לא יחזיק יותר מ-40% מסך הצפייה המסחרית. ובכל מקרה, עוגת הפרסום בטלוויזיה הולכת ומצטמצמת, כך שאפילו כבעלת רישיון מובילה, זה לא מספק בסיס רחב או תחמושת לעתיד הרחוק בקרבות מול הגוגל והפייסבוק של העולם.

הנחת העבודה אומרת שבשוק המקומי יש עתיד למי שמייצר תוכן מקומי, כלומר חדשות ובידור (סדרות ריאליטי, קומדיות וכדומה) שלא סביר שגורם בינלאומי יוכל לעסוק בו. בתחום הבידור קשת שולטת - יש לה את ערוץ הטלוויזיה החזק ביותר ואת מאקו - אחד משלושת אתרי הבידור הגדולים המזוהה לחלוטין עם התחום.

אבל בכל מה שקשור לחדשות, קשת כקבוצה רחוקה מלמקסם את יכולותיה. אומנם חברת החדשות שלה היא החזקה בישראל, אבל עדיין עיקר הזיהוי שלה הוא עם הטלוויזיה, וגם מקור עיקר ההכנסות שלה משם; בעוד שזירת החדשות המשמעותית האמיתית היא דווקא הדיגיטל - ובעיקר הסלולר. אם מהדורת החדשות היא גם מדורת השבט, החדשות בדיגיטל הן המסלולים המובילים אליה. ושם קשת לא הייתה עד עתה. השותפות בין קשת ורשת על חברת החדשות יצרה אינטרסים מנוגדים, ולא ניתן היה לייצר ממנה זרוע דיגיטלית אחת שתשרת את קשת בלבד. מיזוג רשת-עשר ורכישת חברת החדשות פתרו את הבעיה וסללו את הדרך עבור קשת לנסות להשתלט על הטריטוריה שנשלטת כיום על-ידי ynet.

לכאורה, יש לחברת חדשות 12 את כל הדרוש כדי להצליח - היא נחשבת לחברת החדשות המובילה, העיתונאים שלה הם בני בית קבועים ומזוהים כמעט בכל המסכים בישראל - בשונה מהמתחרים שלה ב-ynet - שם נהנים אולי מטראפיק גבוה באתר אבל הכותבים באתר מזוהים הרבה פחות מהעיתונאים של החדשות 12. עד עתה באתרי החדשות התחרות הייתה בין בתי התוכן עצמם. המותגים היו ynet, מאקו, וואלה וכדומה. חדשות 12 מייצרים סוג חדש של מותג, כי המותג חדשות 12 בנוי מכלל העיתונאים שהם עצמם היו מותגים.

תידרש התאמה של המערכת

אבל במהלך כזה יש אתגרים לא פשוטים. החל מהצורך לשנות דפוסי גלישה של צופים שרגילים לחפש במשך היום את סוג התכנים של חדשות 12 באתרים אחרים, ונכנסים לאפליקציה רק כדי להשלים משהו שפספסו. ויש גם צורך לשנות דפוסי עבודה מושרשים של עיתונאים, שרגילים שמרכז העשייה שלהם מתנקז לשמונה בערב, וכעת יידרשו לפזר אייטמים שיהוו מניע חזק עבור הגולשים להיכנס גם לאתר. ואתר, מבחינת ייצור תוכן, הוא מפלצת שלא יודעת שובע. לחדשות 12 יש יתרון עצום על פני ynet בתוכן וידאו, שמשמעותי מאוד גם מבחינת הגשת פרסום. אבל מצד שני, העיתונאים שלהם מורגלים הרבה פחות בכתיבה לאתר, ובמהלך היום חלק ניכר מהצופים לא פנויים לצפייה בכתבות מצולמות ו"מסתפקים" בקריאת היילייטס של כתבות. כך שגם במובן הזה תידרש התאמה של המערכת.

המהלך השני של קשת - בחינת הקמת פלטפורמה משותפת עם אקספון היא ניסיון לייצר מודלים חדשים של הכנסה. בכל החלק העסקי שבו הצופה משלם על התוכן שלו במסדרת מנוי, לקשת אין כיום דריסת רגל. אומנם סלקום ופרטנר משלמות לה בשלב הזה על התוכן שהן משדרות במסגרת אפליקציות הטלוויזיה שלהן, אבל הנושא איננו מוסדר רגולטורית באופן קבוע. קשת היו רוצים להפוך בעצמם חלק מפלטפורמה שמגישה תוכן ומקבלת עבורו תשלום. ולכן החיבור עם גוף שיש לו פלטפורמה הוא מתבקש.

את האינטרס של אקספון בסיפור קל להבין: הם מעוניינים לעשות בדיוק את הדרך המשלימה של קשת - יש להם פלטפורמה, אבל אין להם תוכן להעביר עליה כפי שעושים המתחרים הגדולים בסלקום ובפרטנר. ובנוסף הם מחפשים שותף שיסייע במימון התשתיתיות שלה.

למה דווקא אקספון

השאלה הגדולה היא מדוע קשת בוחנת את החיבור דווקא עם אקספון - גוף שאיננו מוביל בתחומו. לאקספון יש כיום כ-300 אלף מינויים. לשם השוואה - זה מספר המינויים שיש לפרטנר רק בפרטנר TV. כך שמראש אופציית הגידול על הפלטפורמה של אקספון מוגבלת. כדי להגדיל אותה נדרשת השקעה כספית עצומה בתשתיות ובשיווק. האם בעלי המניות של קשת יהיו מוכנים להשקיע אותה? זו שאלה גדולה. והאם ללא השקעה בתשתיות, החיבור עם אקספון יסייע לקשת?

התשובה המיידית היא לא. אך כדאי להתבונן על מה שקשת עשתה בעבר ואולי ללמוד משם על ההתנהלות שלה בעתיד. למשל, כשקשת זיהתה את השוק הבינלאומי כאופציה לשיווק תוכן, היא הקימה לפני מספר שנים את קשת אינטרנשיונל. החברה ידעה עליות ומורדות, אולם עצם זה שהיא פועלת, יוצרת שיתופי-פעולה ורוכשת חברות הפקה - כל זה יוצר נכס שביום מן הימים אפשר או למכור אותו או לצרף לו שותף פיננסי או אסטרטגי.

יש להניח כי אם היה אפשר, קשת הייתה חוברת לאחת השחקניות הגדולות יותר - סלקום, פרטנר או הוט, אבל אין סיכוי שהרגולציה תאשר את זה. לכן קשת משחקת עם הקלפים שיש לה על השולחן. ובתוך החפיסה הזאת אקספון היא האופציה היחידה הסבירה. 

לא ברור מה יקרה בסוף בדיקת ההיתכנות והאם בסופו של דבר עסקה תצא לפועל. אבל גם אם זה לא ייצא, אפשר לסמוך על קשת שתעשה מהלימון לימונדה, ותשתמש בזה כדי ללחוץ על הרגולציה ולהסביר לה עד כמה מגבילים אותה יחסית למתחרים. 

עוד כתבות

תל אביב./  צילום: גיא ליברמן

מחירי השכירות בישראל נחשפים לראשונה: איפה הם זינקו ואיפה תמצאו 3 חדרים ב-4,000 שקל לחודש

לפי מדד של הלמ"ס המתפרסם לראשונה, אשקלון היא העיר שבה עלו מחירי השכירות בצורה החדה ביותר, למרות המצב הביטחוני • בת"א תשלמו על דירת שני חדרים כמו על דירת חמישה חדרים בב"ש • לפי הנתונים, מחירי השכירות לא מפסיקים לטפס וחצו את רף ה-4,000 שקל בממוצע

בני גנץ / צילום: דנה בר-און, יח"צ

ח"כ גנץ: דיון החסינות של כץ יהיה האחרון, אקים ועדה חיצונית

יו"ר כחול לבן הודיע כי יפעל להוציא את הדיונים על החסינות מהכנסת ולהעביר אותם לוועדה שתוכל לקבל "החלטה עניינית ומקצועית" ● "עצם הדיון של חברי הכנסת בחסינות חבריהם הוא פתח לשחיתות"

סמי תותח, יו"ר ומנכ"ל זמני של מטומי / צילום: יחצ

אקורד סיום: ויולה מכרה את יתרת המניות שלה במטומי; סמי תותח פרש מהחברה

ויולה החזיקה ב-9.5% ממניות מטומי, ואם מכרה אותן במחיר השוק, הרי שהיקף המכירה עומד על פחות מ-2 מיליון שקל ● למרות הצניחה החדה בשווי מטומי בשנים האחרונות, ויולה כבר החזירה למעשה את ההשקעה הראשונית שלה בחברה

נשים בדירקטוריון - הוועדים המנהלים של האוניברסיטאות

באוניברסיטאות יש הרבה סטודנטיות - אך לא מספיק דירקטוריות

בעוד שנשים מהוות כ-60% מקרב הסטודנטים באוניברסיטאות, בוועדים המנהלים הן פחות מרבע

אלכס שניידר, בעלים משותף של מישורים / צילום: Viktor Korotayev, רויטרס

חברת מישורים מוכרת נכס בפתח תקווה ב-43 מיליון שקל

מדובר ב"בית מישורים" - מבנה בן 6 קומות שממוקם ברחוב השילוח בקריית מטלון עם שיעור תפוסה בהיקף 83% ● המבנה נרכש ע"י מישורים לפני 12 שנה בתמורה ל-19 מיליון שקל

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 16 בפברואר

אתמול באיכילוב: 8 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

חיים כץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת אישרה את בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ

(עדכון) - לפני כשבועיים קיבלה ועדת הכנסת את בקשתו של ח"כ כץ להעניק לו חסינות, וכעת הבקשה אושרה גם במליאה ● ח"כ גדעון סער: "כל הרטוריקה של 'עיר מקלט' לא מתאימה כאן" ● משמר הדמוקרטיה לבג"ץ: לבטל את הענקת החסינות לח"כ כץ

נפתלי בנט / איל יצהר

האם נפתלי בנט באמת הפחית את ירי הרקטות ב-80%

בנט מתפאר שגישתו הנחרצת צמצמה את הירי מעזה פי חמישה ● ספרנו שיגורים ● המשרוקית של גלובס

אמיר נחום, מנכ”ל אורתם סהר, בבית המשפט / צילום: אמיר מאירי

תחזית מקורות ושימושים: תחזית לחוד ומציאות לחוד

תחזית מקורות ושימושים שצריך לפרסם תאגיד הנמצא בקשיים פיננסים, היא כלי חשוב למשקיעים אך בהחלט לא נטול קשיים ובעיות ● על מה נשענות התחזיות, כיצד השוק מעריך אותן, ומה נאמר על הפערים המטרידים בכמה מקרים בולטים בין התחזיות למציאות? ● כתבה ראשונה בסדרה

זוהר לוי - יו"ר סאמיט / צילום: יחצ

מכונת המזומנים של זוהר לוי: מחיקת החברה הבת מהמסחר בלונדון תניב לסאמיט תזרים של 176 מיליון אירו

סאמיט, הפועלת בשוקי הנדל"ן של ישראל וגרמניה, נסחרת בשווי שיא של 3.9 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה הניבה תשואה של 800% בעשור האחרון ● החברה הבת, סאמיט גרמניה, מעוניינת לבצע רכישה עצמית של שליש ממניותיה, בפרמיה של 1.4% על מחיר המניה בבורסה

ריאן מואנד / צילום: איל יצהר, גלובס

לאחר ההנפקה מגיעה התביעה: יזם שחיבר בין גולדמן זאקס לחברת המימון החוץ בנקאי מלרן טוען כי הוא זכאי ל-50% ממניותיה תמורת 15 מיליון שקל

עו"ד ירון ברנהולץ טוען כי יזם את העסקה בה אמור בנק ההשקעות האמריקאי להעמיד למלרן מסגרת אשראי של 350 מיליון שקל ● טוען כי "בעל השליטה ריאן מואנד החליט לקטוף את פירות העסקה שיזם בחוסר תום לב קיצוני" ● מלרן: "אין בסיס לתביעה"

מתחם לפינוי בשכונת נווה דוד, חיפה / צילום: פאול אורלייב

רוצים עוד 25 מ"ר? יש לכם 45 יום לחתום: בחיפה נכנסים למרוץ נגד הזמן בפרויקטי פינוי בינוי

עיריית חיפה הציבה אולטימטום להחתמה על מיזמי פינוי בינוי בתנאים משופרים - אחר כך תוגבל התמורה לדיירים ל-12.5 מ"ר בלבד

רכבת המימן של אלסטום בגרמניה / צילום: Serene Stache, AP

הסכם ראשוני: אלסטום הצרפתית תקנה את בומברדייה הקנדית ב-7 מיליארד דולר

זהו ניסיון נוסף של אלסטום להתמזג עם חברה ובכך להגדיל את התחרות מול חברת CRRC הממשלתית הסינית - ספקית הרכבות הגדולה ביותר בעולם

נורד סטרים 2. צינור הגז של פוטין / צילום: רויטרס

ארה"ב מתגאה: סיכלנו את פרויקט צינור הגז "נורד סטרים 2" מרוסיה לגרמניה

שר האנרגיה האמריקאי אמר כי הולך להיות עיכוב ארוך מאוד בהשלמת פרויקט "נורד סטרים 2"

שכונת "דניה הירוקה" / הדמיה: אנדו סטודיו

חיפה: התנגדויות תושבי דניה נדחו - ואושר הפרויקט להקמת 226 יח"ד בדרום השכונה

הוועדה המחוזית חיפה הטילה את האחריות על שיפור דרכי התחבורה בשכונה בעת חירום על העירייה, ותוכנית הבינוי תחויב בקבלת אישור ע"י רשות הכבאות ● עמותת המתנגדים הודיעה על כוונתה לערער על ההחלטה

רחוב רשב"ם 3, רמת השרון / הדמיה: n-trace אנטרייס הדמיה אדריכלית

דיירי הבניין במרכז רמת השרון שיקבלו דירה חדשה ומרפסת

התחדשות עירונית ברמת השרון: משלוש קומות ו-12 דירות ל-8 קומות ו-28 דירות

מצביעה בקלפי/ צילום: רויטרס

היועמ"ש והרשות להגנת הפרטיות: לוועדת הבחירות אין סמכות לדון באפקליציית אלקטור

תשובת היועמ"ש והרשות להגנת הפרטיות הוגשה בתגובה לעתירה נגד השימוש באפקליקציית אלקטור, המשמשת בידי הליכוד ומפלגות נוספות להמרצת מצביעים ● בחוות-דעת שהגיש המכון הישראלי לדמוקרטיה ליו"ר ועדת הבחירות נטען כי "איסוף המידע והצלבתו פותח כר נרחב לזיופים"

מסכה על הפנים ברחובות בייג'ין בנובמבר 2018  בגלל הזיהום / צילום : AP \ Andy Wong

נזקי זיהום האוויר בעולם עולים לנו מיליארדים מדי יום

דו"ח של גרינפיס מעריך את עלות זיהום האוויר שנגרם משימוש בדלקים פוסיליים ב-8 מיליארד דולר ביום ● בישראל נמצא הנושא במקום נמוך בסדר היום הציבורי, למרות העדויות המצטברות על הנזקים של נשימת אוויר מזוהם

ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"נוכל להתמודד טוב יותר עם העלמות מס אם נעבור לתהליך של מניעה"

מנהל רשות המסים ערן יעקב התייחס היום לחשיפת "גלובס" בנוגע לתוכנית הרשות לחייב את כל העסקים במשק לדווח על כל עסקה מעל 5,000 שקל ● "לא צריך להתלונן על התהליך אם הוא ימגר את התופעה שפוגעת בכסף של כולנו"

אפליקציה של ויזה / צילום: יח"צ

האם ויזה גילתה דרך להרוג בעדינות חברות פינטק חדשות?

הבנקים מחויבים לאפשר לחברות פינטק להתקשר אל חשבונות הלקוחות שלהם, אבל איך זה מתבצע בפועל? ● חברת Plaid היא אחת מיצרניות צינורות התקשורת שעונות על הצורך ● האם ויזה קנתה את החברה כדי לפתח אותה או כדי להרוג אותה בעדינות? ● האזינו