גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסוף של משפט טבע-פרוניורון? העליון דחה את ערעור טבע

לאחר מעל עשור של התדיינות משפטית, כשפרונוירון האשימה את טבע בסיכון חיי חולים, וטבע האשימה את מייסדת פרונוירון בסילוף תוצאות ניסויים, אושרר פסק הדין של המחוזי: טבע ביצעה ניסוי שלא תוכנן היטב, ועליה להחזיר לפרוניורון את הרישיון לקופקסון על התוויות שאינן טרשת נפוצה

בית המשפט העליון, בראשות השופטים עוזי פוגלמן, נעם סולברג ודוד מינץ, דחו אתמול (ד') את הערעור של טבע  ואת ערעור הנגד של פרוניורון במשפט המתקיים ביניהן לגבי הזכויות על מולקולת הקופקסון למחלות שאינן טרשת נפוצה. ייתכן כי זהו אקורד הסיום במשפט הסוער המתקיים בין החברות כבר למעלה מעשור ומאופיין בהכפשות הדדיות כבדות.

המשפט החל ב-2006, כאשר פרוניורון טענה כי כדי להימנע מביטול ההסכם והשבת כל הזכויות במולקולה לידי פרוניורון, טבע נכנסה לניסוי מועד לכישלון בחולים במחלת ניוון השרירים ALS, ולא רק זאת אלא שסיכנה בכך את חיי החולים ביודעין. טבע מצדה טענה כי הניסויים היו ראויים, וכי דווקא מייסדת פרוניורון, פרופ' מיכל שוורץ, סילפה תוצאות ניסויים שהראו את ההפך.

אתמול אישרר בת המשפט העליון כאמור את פסיקת השופט אבי זמיר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב. זמיר פסק כי טבע אכן נכנסה לניסוי לא מתוכנן היטב, ולכן לא עמדה בתנאי ההסכם, וכעת עליה להחזיר את הרישיון למוצר לפרונוירון. עם זאת, הוא קבע כי לא הוכח כי טבע סיכנה חולים או שידעה בוודאות כי הניסוי מיותר. הפסיקה שכתב שופט העליון מינץ מקבלת את עמדתו.

המשמעות היא שפרונוירון תוכל לפתח את המולקולה עבור מחלות שאינן טרשת נפוצה, אך לא ברור אם כדאי לה לעשות זאת, כי הפטנט הבסיסי על קופקסון כבר פקע' וממילא פרוניורון כבר לא מתפקדת כחברה. ייתכן כי בהתדיינות המשפטית אבדה בעצם האפשרות לפתח את המוצר עבור מחלות נוספות. אולם אם תימצא דרך להאריך את הפטנט, למשל על-ידי בחירה בצורת מתן חדשה, המשחק נפתח מחדש עבור פרוניורון.

את פרונוירון ייצגו עורכי הדין מנחם טולצ'ינסקי, אמיר לויצקי, יצחק מרציאנו ועמית ממשרד טולצ'ינסקי שטרן מרציאנו כהן לויצקי ושות'. את פרונוירון ייצגו עורכי הדין גבריאל מויאל מאור, מנחם אברמוביץ, רון סובול ואלינור שטרק ממשרד המבורגר עברון ושות'.

שניים אוחזין בקופקסון

מדוע הסעיר המשפט הזה את הארץ? נחזור רגע לתקציר הפרקים הקודמים: כאשר טבע רכשה ממכון ויצמן את הזכויות לקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה, שהפכה לתרופת הדגל שלה והניבה לה הכנסות של מיליארדי דולרים בשנה ואת עיקר הרווח שלה בעשור האחרון, היא לא רכשה את כל הזכויות לשימוש במולקולה בכל מחלה, אלא רק בטרשת נפוצה.

פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן, שלא הייתה ממפתחי הקופקסון במקור, ערכה ניסויים במולקולה ומצאה כי היא יכולה להתאים, בשינויים קלים, לטיפול במחלות נוספות. חברת פרוניורון הוקמה כדי למסחר את המוצר הזה ומוצר נוסף של שוורץ.

כשטבע גילתה כי אותה המולקולה שאחראית על חלק כה גדול מרווחיותה עשויה להימכר בשוק לאינדיקציות אחרות, ואולי אף להגיע לחולי טרשת נפוצה באופן שמאיים על המודל העסקי של המוצר, למעשה לא נותרה לה ברירה אלא לרכוש מפרונוירון את הזכויות למוצר. היה בכך גם פוטנציאל להגדיל את המותג הכי רווחי וחזק שלה. ההסכם בין הצדדים נחתם ב-2001.

סלע המחלוקת הוא הסעיף שנכלל בהסכם, הדורש מטבע לערוך תוך פרק זמן מוגבל ניסוי מתוכנן היטב באחת המחלות שהוגדרו בחוזה, ולא - תצטרך להחזיר את המוצר לידי פרוניורון. סעיפים כאלה נכללים לעתים קרובות בהסכמי פיתוח משותף, כדי לוודא שהחברה רוכשת את המוצר כדי להביא אותו לשוק ולא כדי "לקבור" אותו.

טבע בחרה לערוך ניסוי בניוון שרירים מסוג ALS . פרונוירון טענה, במשפט שהתחיל עוד לפני שהניסוי הזה הסתיים, כי לא זה היה הניסוי הנכון. לדבריה, טבע נכנסה לניסוי זה בידיעה כי סיכויי ההצלחה שלו קלושים, רק כדי לעמוד בדרישות ההסכם לערוך ניסוי כלשהו ולהשאיר את המוצר אצלה.

על פרונוירון היה להראות במשפט כי טבע לא ערכה "ניסוי מתוכנן היטב", ופרוניורון טענה את זה ואף הרבה מעבר לכך. כפי שצוין לעיל, היא טענה כי טבע התעלמה מראיות שהראו כי הניסוי מיותר ואף עלול להיות מסוכן. טבע טענה מנגד כי נכנסה לניסוי בתום-לב ובמטרה להצליח.

בפרוטוקולים מישיבות טבע שפורסמו במסגרת המשפט, אכן תועדו בכירי טבע אומרים כי אפשר להיכנס ל"ניסוי זול וקצר" כדי לעמוד בדרישות ההסכם עם פרוניורון. במצגת שנערכה בטבע, אמרו גורמים מהחברה כי זהו ניסוי המאפשר "להרוויח זמן", והוא "האופציה הכי קלה והכי פחות מסוכנת", למרות שבאותה מצגת ממש נאמר כי "סיכויי ההצלחה של המוצר נמוכים מאוד".

התביעה הוגשה ב-2006 תוך כדי קיום הניסוי, ועוד בתקופה בה התקיים המשפט התקבלו התוצאות: הניסוי הקליני ב- ALS אכן נכשל, אולם תוצאותיו לא הצביעו על פגיעה בבטיחות החולים או על קיצור חייהם.

בית המשפט בתל-אביב הכריע כאמור ב-2015 כי הניסוי לא תוכנן היטב. אולם השופט לא ראה בכך מזימה של טבע. "האם החליטה טבע על יציאה לניסוי מופרך, תוך הטעיה מכוונת של מאות חולים, מספר ועדות רגולטוריות, עשרות חוקרים ורופאים בעלי שם... והכול ללא שום מורא או חשש שהמזימה תתגלה"?, שאל, וקבע, כצפוי מן הניסוח, כי לא הייתה "מזימה" כזו.

השופט זמיר קבע כי הייתה הצדקה מדעית עקרונית לערוך ניסוי במוצר ב- ALS , אך בשעה שבה נערך הניסוי (ב-2006, רגע לפני שהחוזה בין הצדדים היה אמור לפוג לולא נערך ניסוי), טרם הבשילו התנאים לצאת אליו.

לדעת זמיר, לאור תמרורי האזהרה לגבי הבטיחות ומיעוט המידע הקיים לגבי היעילות, היה על החברה להעמיק את המחקר בבעלי חיים, לפני שיהיה ראוי לצאת לניסוי בבני אדם. זמיר התרשם כי אכן הניסוי נערך בעיתוי הבעייתי, בין היתר במטרה להרוויח זמן מול פרוניורון.

בעת מתן העדויות הראתה פרוניורון כי צוות שייעץ לטבע לגבי הניסוי קבע מראש כי סיכויי ההצלחה שלו "נמוכים מאוד". לכך ענה בעדותו ד"ר אהרון שוורץ, מי שניהל אז את המיזמים האינובטיביים של טבע: "אז מה". כוונתו הייתה ככל הנראה כי בעיניו, אפשרי לערוך גם ניסויים שסיכויי ההצלחה שלהם נמוכים, אם התועלת עשויה להיות גדולה כמו מציאת תרופה ל-ALS, ואולם השופט כינה את התשובה "מוקשית".

טענה נוספת שפרוניורון העלתה המשפט היא שעדיף, אפילו בטרשת נפוצה, לתת קופקסון בתדירות נמוכה מיומיומית. קופקסון נמכר במשך רוב שנות הפטנט שלו במנות של 20 מ"ג למתן יומי. רגע לפני תפוגת הפטנט על ה-20 מ"ג, הביאה טבע לשוק קופקסון 40 מ"ג הניתן רק כמה פעמים בשבוע. פרוניורון טענה כי גם את המוצר המקורי של החברה, קופקסון 20 מ"ג, היה ניתן לתת בכמות ובתדירות נמוכה יותר (ואז היו גם ההכנסות נמוכות יותר). אם אומנם כך הדבר, הרי שחולים קיבלו כמות כפולה של זריקות כואבות, ללא צורך.

פרוניורון הציגה במשפט ראיות אשר לדעתה מעידות על כך שטבע רצתה להימנע בכל מחיר מהעלאת השאלה האם ניתן לקבל את אותן תוצאות בטרשת נפוצה בחצי מכמות הקופקסון, ולכן נמנעה מלהיכנס לניסויים שהיו יכולים להיות מוצלחים יותר מהניסוי ב-ALS, אבל במשטר המופחת. בתוכנית העבודה של טבע אכן נכתב כי "משום שקופקסון משווק לטרשת נפוצה כזריקה יומית, ברור כי לא ניתן להשתמש באותו המוצר בגלאוקומה בתדירות נמוכה משמעותית בלי ליצור בעיות מסחריות".

בישיבה שנערכה בטבע כדי לדון בניסוי בגלאוקומה נאמר, לפי מסמכים שהציגה פרוניורון, כי "הצגת שני משטרי טיפול שונים בטרשת נפוצה ובמחלות של ניוון עצבי עלולה לפגוע בנתח השוק של קופקסון, משום שהנוירולוגים עלולים לשקול משטר פחות תדיר גם בטרשת נפוצה". ד"ר שוורץ ענה במשפט כי "זו שאלה לגיטימית, ואכן יש בזה אלמנט של סיכון, אך זה לא השפיע על החלטתנו".

בית המשפט קבע, כאמור, כי לא נראה שהייתה "מזימה" של טבע לבצע ניסוי מועד לכישלון ב- ALS , רק כדי למנוע מן הסוד הזה להתגלות. בית המשפט לא הכריע בסוגיה האם טבע אומנם חשבה שניתן לתת את קופקסון 20 מ"ג בתדירות נמוכה, ונמנעה מלעשות זאת מסיבות עסקיות. נקבע כי ההכרעה בסוגיה זו אינה חיונית להכרעת המשפט כולו.

בית המשפט העליון מאשרר

בערעור טענה טבע, בין היתר, כי ניסוי שסיכויי ההצלחה בו נמוכים ואפילו נמוכים מאוד, עדיין יכול להיות "ניסוי מתוכנן היטב". "קביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין לערוך ניסוי קליני כל עוד אין היתכנות קלינית ברורה או תוצאות פרה-קליניות משכנעות, מבוססת על מסקנות שגויות, והיא בעלת השלכות מרחיקות לכת על המחקר המדעי והרפואי המתמקד במחלת ניוון השרירים", טענה. "ניסוי קליני ראוי הוא ניסוי שהסיכון שבו מצדיק את עריכתו אל מול התועלת הפוטנציאלית הנשקפת ממנו. כאשר מדובר במחלה כה קשה וחמורה, התועלת שהייתה צומחת לחולים אם היה מתברר שהתרופה מועילה, הייתה כה עצומה ורבה, כך שהיה נכון לערוך ניסוי אף אם היו מתגלים (ולא היה נתון שהצביע על כך) תמרורי אזהרה כלשהם".

גישה זו, שעלולה להישמע מוזרה לקורא הסביר, מנחה בימים אלה את הפרקטיקה של הטיפול ב-ALS, כאשר ניסויים רבים מאושרים על בסיס מידע מועט, ולו לשם הסיכוי הקטן שתימצא דרך כלשהי להקל על המחלה הקשה וחשוכת המרפא.

השופט מינץ הסכים עם טבע כי לא כל מקרה שבו ניסוי לא נתמך על-ידי תוצאה טובה במודל חיה, משמעותו שאין לערוך את הניסוי, אולם טען כי במקרה הזה לא רק שלא היו ראיות תומכות לניסוי, אלא תמרורי אזהרה של ממש. למרות זאת הדגיש בית המשפט העליון כי אין לקבוע על בסיס תוצאות פסיקה זו כי טבע אכן סיכנה חיי אדם. לדברי השופט, לא נמצאה עדות לכך שחיי אדם אכן סוכנו.

בסופו של דבר החליט השופט לא לשנות את פסיקת בית המשפט המחוזי.

עוד כתבות

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

בשוק ללא חסמי כניסה, חלומות הרווח של היזמים כנראה מוגזמים

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

פסטות בטאבון וקינוחים מוגזמים: מסעדת השף החלומית במושב שלא הכרתם

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עלה ב-1% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום העצמאות במדינה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם