גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: אדלשטיין צריך ללכת עד הסוף ולקבוע תקדים

חוות-הדעת שהוגשה השבוע ליו"ר הכנסת בעניין דיוני החסינות מחייבת אותו לבחור: לקיים את החוק ולאבד בכך את אהדת מפלגתו - או להפר את החוק ולומר שלום לכהונה אפשרית במשכן הנשיא ● אלא שיש גם דרך שלישית, והיא עוברת דרך התקדים של כפירה בחוות-הדעת המשפטית ● דעה

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

ההחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו להילחם בהליך החסינות עד טיפת דמו האחרונה, לא הייתה אמורה לייצר כל קושי או אתגר עבור יושב-ראש הכנסת. בסופו של דבר, זהו עניינו הפרטי של כל חשוד ונאשם, להחליט לעצמו באילו אמצעים חוקיים ינקוט בקרב על חפותו.

אלא שבימים האחרונים החלו אנשי ראש הממשלה להבהיר ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שייתכן שכדאי להדק את תיאום הציפיות בינו לבין נתניהו. בניגוד למה שניתן אולי היה להבין, תוכנית הקרב ההירואית שנהגתה בבלפור לא מתייחסת לטיפת דמו האחרונה של נתניהו, אלא לטיפת דמו האחרונה של אדלשטיין. ראש הממשלה מצפה מהרץ להקריב את עצמו לטובת המלך.

אדלשטיין של הימים האחרונים מזכיר את הגיבור משירו הישן של רוברט פרוסט (The road not taken). חבר הכנסת הוותיק והפופולרי מביט בשני השבילים המתפצלים מולו ביער הפוליטי הצהוב. הימני מוביל לבית ראש הממשלה. השמאלי מוביל למשכן הנשיא. בתוך זמן קצר יהיה יושב-ראש הכנסת מוכרח לבחור באחד משני השבילים. כל צעד שינקוט בו בקרב על הליך החסינות ימקם אותו בהכרח בתחילתו של אחד מהם. ברגע שיתחיל לצעוד בו, לא יוכל לחזור לאחור.

ריצויה של כחול-לבן והקמת ועדת הכנסת לדיון בחסינות נתניהו ירחיקו אותו מראשות הליכוד ביום שאחרי נתניהו. הוא ייתפס בעיני חבריו כמי שבגד. ריצויו של נתניהו ונעילת שערי מליאת הכנסת, כדי למנוע דיון בנושא החסינות, ירחיקו אותו ממשכן הנשיא. הוא ייתפס כמי שפעל בניגוד להוראת החוק.

על הדרך, ייתכן שהדבר גם יביא להדחתו מכהונתו, וזאת בידי גוש ה-65. למרות הנאום המוצלח שנתן אדלשטיין ביום ראשון השבוע, בו ביקש לשמר לעצמו את שני מצבי הפעולה, זמן ההכרעה שלו אזל. הניסיון להלך בשני השבילים לא יצלח יותר. המערכת הפוליטית דוחקת בו לבחור באחד מהשבילים, והוא מוכרח לבחור כעת.

יש גם דרך שלישית

אלא שבניגוד לשדר שהמערכת הפוליטית מעבירה לאדלשטיין, מתקיימת כאן גם אפשרות נוספת. זהו שביל שלישי שטרם דובר בו, ושהצעידה בו תלויה באומץ-ליבו של היו"ר. אם יבחר בשביל הזה ייתכן שיהיה בכך כדי להוכיח שדווקא הוא ראוי יותר מכולם. יותר מחברי המפלגה היריבה שמבקשים ממנו להתמקד בטובתו האישית. ויותר מחבריו למפלגה שמבקשים ממנו שלא לציית לחוק.

בשבוע שעבר גיביתי כאן את חוות-הדעת שפרסם היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון. כתבתי כי בניגוד לביקורת שנשמעה עליו, ינון צודק, והחוק אכן מאפשר (אך לא מחייב) לדון בבקשת החסינות של נתניהו (גם) כאשר המדינה מצויה חודשיים לפני הבחירות. חטפתי על כך לא מעט ביקורת, אבל אני עומד עדיין מאחורי דבריי.

אלא שהשבוע צעד ינון צעד צעד נוסף במסגרת חוות-דעת חדשה שפרסם ביום ראשון השבוע. חוות-הדעת הזו שונה מאוד מקודמתה. היא אינה נובעת באופן ישיר מלשון החוק ומהתקנון. היא פרשנות בהחלט לגיטימית, אך רחוקה מלהיות מחויבת.

ינון בחן את סמכות יושב-ראש הכנסת בזמן הפגרה. הוא קבע כי היו"ר אינו רשאי למנוע את כינוס מליאת הכנסת לטובת הקמת ועדה שתדון בחסינות של נתניהו במקרה ש-25 חברי כנסת ביקשו זאת. בכל הכבוד, אני סבור שחוות-הדעת הזו אינה מבוססת היטב.

העמדה המשפטית האלטרנטיבית שניתן להציג כאן, זו שאני סבור שמתיישבת באופן מוצלח יותר עם לשון החוק, התקנון והמסורת הפוליטית, פותחת ליושב-ראש הכנסת אפשרות לצעוד בשביל שלישי. אם יאמץ את חוות-הדעת האלטרנטיבית הוא יוכל לפלס לו דרך משלו. לא זו שכחול לבן מייעדים לו ולא זו שנתניהו מייעד לו.

כשתקנון הכנסת סותר את החוק

תקנון הכנסת קובע כי במקרה שבו 25 חברי כנסת מבקשים לכנס את המליאה בזמן פגרה, חובה על יושב-ראש הכנסת לכנס את המליאה. אלא שהתקנון קובע כי לא ניתן לכפות דיון בכל עניין, ומציין כי "יושב-ראש הכנסת יעמיד את הנושאים, כהצעות לסדר היום".

אין חולק כי הקמת ועדה שתדון בחסינות נתניהו היא עניין אופרטיבי ורחב בהרבה מהצעה לסדר היום שעניינה רק דיון בנושאים חמים המונחים על סדר היום הציבורי. גם ינון בחוות-דעתו מקבל את ההבחנה בין מעשה אופרטיבי לדיון כללי. בזה, לכאורה,נגמר הסיפור, וברור שלא ניתן לכפות על המליאה דיון לצורך מעשי של הקמת ועדה.

אז מדוע קבע השבוע ינון כי יושב-ראש הכנסת חייב לקיים דיון מליאה שבו תוקם ועדת הכנסת שתדון בחסינות?

ינון מסתמך על סעיףבחוק הכנסת, שקובע כי 25 חברי כנסת רשאים לדרוש דיון מליאה בזמן הפגרה. סעיף החוק, בניגוד לסעיף התקנון, אינו קובע כל מגבלה לעניין זה. לגבי הצעה לסדר או כל עניין אחר - 25 חברי כנסת יכולים לבקש דיון בכל נושא, לכפותו על המליאה, ולקיימו בכל צורה.

ינון רואה בכך סתירה בין התקנון לחוק. כדי ליישב את הסתירה, הוא קובע כי בכל הנוגע לחקיקה שכלליה מוסדרים בתקנון הכנסת - תקנון הכנסת גובר. ואילו בכל עניין אחר, כמו למשל הקמת ועדה שתדון בחסינותו של נתניהו, יגבר החוק. מכאן מסקנתו של ינון, שיושב-ראש הכנסת אינו רשאי למנוע דיון שמטרתו הקמת ועדה בזמן הפגרה.

כשבית המשפט פסק אחרת

וכאן צריך להדגיש: זה לא החוק שמכניס את אדלשטיין למלכוד שבו הוא מצוי כעת. זו חוות-הדעת שעושה זאת. אלא שכאמור, לטעמי היא רחוקה מלהיות מוכחת. יישוב הסתירה שבין החוק לתקנון אמור היה להיות אחר לחלוטין ופשוט בהרבה. החוק קובע את עצם הזכות של חברי הכנסת לכפות דיון בזמן פגרה, ואילו תקנון הכנסת (שנועד לקבוע את סדרי המליאה) קובע את האופן שבו תיושם זכות זו. הדיון הכפוי יתקיים, ובלבד שהוא יהיה כהצעה לסדר, ולא בשום דרך אחרת. בדרך זו אין סתירה בין החוק לתקנון, ומדובר בשני מקורות משלימים. לכן, דיון בנושא בוער על סדר היום אפשרי בזמן פגרה, אך הקמת ועדה לדיון בחסינותו של נתניהו אינה אפשרית בזמן פגרה.

העמדה הזו שאני מציג כאן, קיבלה חיזוק משמעותי בפסיקת בית המשפט העליון רק לפני שנה. בית המשפט קבע כי התכלית שעומדת מאחורי סעיף החוק היא "לאפשר לכנסת גם במהלך תקופת פגרה פיקוח פרלמנטרי על פעולות הממשלה".

כלומר, כל מטרת הסעיף היא לאפשר דיון בנושאים בוערים שעל סדר היום, שיש בהם צורך לבקר את מעשי הממשלה או לדרוש ממנה לנקוט פעולה כזו או אחרת. אז, האם ניתן להשתמש בסעיף החוק הזה כדי לכפות דיון לצורך הקמת ועדה שתדון בחסינותו של אחד מחברי הכנסת?

בית המשפט היה די ברור בעניין הזה. השופטים ציינו כי "האפשרות שניתנה ל-25 חברי כנסת ליזום דיון במליאת הכנסת היא חריג לכלל שאין מקיימים דיונים במליאה במהלך פגרה ועל כן... אין מקום לפרשנות המרחיבה את גדר הנושאים שניתן להעלות לדיון בתקופה זו".

ועוד הוסיפו וקבעו כי "הפרשנות שלפיה 25 חברי כנסת רשאים לדרוש את כינוס הכנסת בפגרה לשם העלאת נושאים דחופים ובעלי חשיבות ציבורית לדיון כהצעות לסדר היום בלבד, מגשימה תכלית זו ועל פיה יש לפרש גם את הוראת סעיף 21(א) לתקנון הכנסת".

ההחלטה נשארת בידי הלקוח

אדלשטיין צריך להחליט אם חוות-הדעת של ינון מקובלת עליו. ככל שכן, היו"ר צריך לפעול ביושר, בנאמנות לחוק ולתקנון ולבחור באחד משני השבילים. אין בחירה שתעשה לו טוב. המחיר שישלם על כל אחת מהבחירות עומד להיות גבוה מאוד. אלא שאדלשטיין אינו חייב לקבל את חוות-הדעת של ינון. ודאי שלא כאשר ההיגיון, הניסיון, ואפילו הפסיקה - לצידו.

לטעמי, חוות-הדעת שהוגשה לאדלשטיין מביאה לתוצאה משפטית שונה מזו שהתקנון מורה עליה. למעשה, התקנון מורה בדיוק את ההיפך. חוות-הדעת שונה מהנוהג המקובל בכנסת לגבי סוג הדיונים המתקיימים בה במהלך פגרה. והיא שונה מזו שאליה מובילה פרשנות בית המשפט ביחס לחוק, כפי שניתנה רק לפני שנה.

נדמה לי שהדברים האלה לא לגמרי נעלמו מעיני יושב-ראש הכנסת, שכן כבר ביום ראשון הקדים והודיע בנאומו כי הוא אינו מקבל את חוות-הדעת של ינון. אם אכן זה כך, על יושב-הראש להתעקש על עמדתו.

חלק מסיעות הבית הודיעו מראש על כך שיסרבו להעניק חסינות לנתניהו. ברור, אם כן, שההליך ה"מעין שיפוטי" שאמור היה להתקיים בעניינו של ראש הממשלה לא יוכל להתקיים בנסיבות לא ענייניות שכאלה. במקרה כזה, האפשרות שמונחת לפתחו של אדלשטיין הופכת מזכות משפטית לחובה פוליטית. הוא אמון על סדריו של הבית. הוא לא יכול לתת יד להליך שפוגע באופן אנוש כל-כך בזכות כה חשובה שבחר המחוקק להעניק לחבר כנסת.

איני מקנא באדלשטיין. לו יבחר בשביל השלישי יטענו מבקריו, שלא בצדק, כי הוא פועל באופן לא חוקי. אבל אני רואה כאן גם הזדמנות. יושב-ראש הכנסת עשוי במעשיו, ולא רק בדיבורו, להבהיר כי החוק אינו זה שנקבע בידיו של יועץ משפטי, מכובד ככל שיהיה. היועץ, ככל עורך דין אחר, מספק חוות-דעת. ההחלטה נתונה בידיו של הלקוח. במקרה הזה, אדלשטיין צריך ללכת עד הסוף ולקבוע תקדים בדברי ימי הכנסת. יושב-ראש הכנסת הוא שקובע את סדריו של הבית על פי הבנתו את תקנון הכנסת והחוק. לא היועץ. 

הכותב שימש כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש כמרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק