גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא מבינים איך סתיו שפיר מצאה את עצמה ללא בעלי ברית ומחוץ לכנסת? זה ההסבר

חברת הכנסת סתיו שפיר, שצמחה במחאה החברתית, הביאה רוח לחימה אקטיביסטית גם לכנסת • אלא שאויבים שצברה מימין ומשמאל טוענים שהיא עסוקה רק בתדמית • למרות שפרשה, שפיר עוד לא אמרה את המילה האחרונה ● ניתוח

חברת הכנסת סתיו שפיר כבר לא תכהן בכנסת הבאה, אבל ספק רב אם הקריירה הקצרה אך התזזיתית שלה תסתיים. בוודאי לא אם שואלים אותה. שפיר הודיעה על החלטתה לוותר כעת על ריצה לכנסת בראש התנועה הירוקה, מתוך אחריות למחנה השמאל וכדי לא לבזבז קולות ולהמתין לשעת כושר אחרת. שפיר נדחקה החוצה מהאיחוד בין מרצ, העבודה-גשר וח"כ יאיר גולן, לאחר מאבק קצר ובין השאר בשל יחסים אישיים עכורים עם כמה מהאישים הבולטים במחנה, בהם יו"ר העבודה עמיר פרץ שנגדו התמודדה בפריימריז על ראשות התנועה בקיץ; ויו"ר מרצ ניצן הורוביץ, שאותו האשימה בשקרים על המיקום שהוצע לה ברשימה משותפת.

אבל גם ההחלטה של שפיר לפרוש תהיה זמנית בלבד. למה כל כך בטוח שהיא תחזור? כי היא אקטיביסטית מלידה. "ברור שזו הפגנה פוליטית, הפוליטיקה היא זו שמזיזה דברים", אמרה שפיר בקיץ 2011, כשהייתה מראשי תנועת המחאה החברתית שהוציאה מאות אלפים לרחובות. היא אמרה את הדברים בראיון לרשת ב' מאחת ההפגנות שהתקיימו בפריפריה, ראיון שהיה לי הכבוד לעשות.

שפיר הבהירה אז, בניגוד לעמיתתה להנהגה דפני ליף, כי מטרת המחאה היא לצבור כוח ציבורי פוליטי מספיק כדי להביא לשינוי, ולא רק להניף שלטים ולצעוק סיסמאות.

ואכן, כבר ב-2012 הצטרפה שפיר למפלגת העבודה ביחד עם איציק שמולי, ממנהיגי המחאה גם הוא, ובפריימריז שהתקיימו בה לקראת בחירות 2013 קיבלה את המקום התשיעי, עם קידום מסוים בזכות השריון לאשה. לאחר שנבחרה לכנסת מונתה לעמוד בראש ועדה לשקיפות השלטון - יעד עיקרי שהציבה, ושגם לדעת מבקריה הצליחה בו לא מעט. אבל מה יש בח"כית הצעירה והלוחמנית שמעורר כלפיה אנטגוניזם רב כל כך?

"עוסקת רק בדיבורים וחיה בקמפיין"

חלק מאותו אנטגוניזם אולי הגיע מהחוזקה שהראתה ברשתות החברתיות - שם היא מובילה על כמעט כל פוליטיקאי. לשפיר יותר ממאה ושבעים אלף עוקבים בטוויטר ועשרות אלפים בפייסבוק ובאינסטגרם.

ההאשמה הבולטת ביותר כלפיה מצד פוליטיקאים היא שעשתה הכל למען המצלמה, ולא באמת פעלה לשינוי. כך למשל צייצה חברת הכנסת לשעבר מירב בן ארי בטוויטר השבוע: "הגעתי לכנסת בהערצה קלה לשמולי ולשפיר, גיבורי המחאה. מהר מאוד הבנתי שאין קשר בין השניים. הראשון מנסה לפעול למען הציבור במעשים, והשנייה בעיקר עוסקת בדיבורים. לכל הכלום שהיא עושה תמיד מתלווה מצלמה וצוות. בוועדת הכספים, מתוך הרגל הח"כים כבר נותנים לה להיכנס באמצע הדיון, לצעוק על הפקידים וללכת. זו הבחורה, חיה בקמפיין". לעמדה זו שותפים חברי כנסת נוספים ואנשי אוצר.

לחבר הכנסת משה גפני הייתה דווקא התחלה טובה עם שפיר. בכנסת ה-19 כשהיה עמה באופוזיציה אמר שהיא "חרוצה, מוכשרת ורצינית.עוד ילמדו איך כשרצו להוציא אותה מוועדת הכספים אני וליצמן נלחמנו שתישאר". אבל בכנסת שאחר כך, באחד הדיונים על העברות תקציביות הוא היה זה שהוציא אותה והטיח בה "את רק מנסה להצטלם". באותה ישיבה גם סמוטריץ' קרא לעברה "את ילדה קטנה חצופה ושקרנית".

שפיר טענה כי מדובר היה בקרב לחשיפת פרטי העברות תקציביות במסגרת הסכמים קואליציוניים לרשת החינוך של ש"ס ולגרעינים תורניים. אלא שהיא נכנסה לדיון כשהקרב כבר הסתיים, החלה מהומה, והפיצה סרטון משם ברשתות החברתיות.

פקיד בכיר באגף תקציבים שעסק בהעברות תקציביות ובקשר עם ועדת הכספים אמר ל"גלובס": "שפיר התחילה טוב ורצתה ללמוד, אבל מהר מאוד הפכה לעומתית במופגן. הדרישות שלה לחשיפת מידע היו בהתחלה הגיוניות ואחר כך נועדו למטרות תעמולתיות ולא ענייניות. ועדת הכספים היא מקצועית מאוד וגם באופוזיציה יודעים לשחק את המשחק, אבל היא שברה את הכלים, והערימה קשיים רק לשם ההצגה".

גם את חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן מ"כולנו" שפיר הוציאה מכליו כשתקפה את מנכ"ל משרד האוצר שי באבד. לדבריו "כמעט כל האמירות שלה הן דעות. באופן עקבי היא לא נצמדת לעובדות. זה שהיא ח"כית זה לא צ'ק פתוח להכפיש פקידי ציבור".

ביקורת מסוג אחר מתח עליה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה בנאום בכנסת ב-2015 כשטען שהיא מתעלמת ממנו וכינה אותה "גזענית של התעלמות".

אבל אוהדיה אומרים שדווקא השימוש במצלמות והקולניות, הביאו את אור הזרקורים למקומות חשובים ומוסתרים בפוליטיקה, ובראשם ועדת הכספים. היא פרסמה אינספור הודעות וסרטונים על המתרחש בוועדה תוך דרישה מפקידי האוצר ומהקואליציה לתת סיבות להעברות תקציביות, שפעמים רבות מתרחשות הרחק מעין הציבור. היא הייתה חביבת ארגונים חברתיים שידעו שאם תשתתף בדיון, הפקידים והקואליציה יתמודדו עם דרישות להסברים.

ח"כ ותיק במשכן ובוועדת הכספים אומר שהבעיה היא שהיא מיקדה את המצלמה בעצמה ולא בדרישות - שרבות מהן היו צודקות, ושכשהיה צורך להישאר בוועדה שעות ארוכות ולהיאבק היא כבר לא הייתה שם.

ואולי זה מעיד על הכל. שפיר היא פוליטיקאית צעירה מהדור החדש, זה שחי בסרטונים קצרצרים, והודעות של 140 תווים ומיד קופץ לנושא הבא. היא פשוט מקדימה את זמנה.

סכסוכים עם מנהיגי השמאל

לשיא כוחה במפלגת העבודה הגיעה שפיר בבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר המפלגה בקיץ, אז הגיעה למקום השני. וכאן היא עשתה אולי את הצעד שכעת נראה מוטעה. היא עזבה את מפלגת העבודה, לטובת המחנה הדמוקרטי שהקים אהוד ברק בשילוב מרצ וכוחות אחרים, וקיבלה את התואר יו"ר משותף. הרשימה הזו אכזבה במספר המנדטים שקיבלה, חמישה בלבד, והאכזבה הולידה את הקרב הפנימי שפירק את השותפות.

במהלך סיקור המגעים לאיחוד בשמאל בשבועות האחרונים, ניכר היה שלא רק שיקולים קרים אלקטורליים מדברים, אלא גם אמוציות וסוגיות אישיות. היריבה העיקרית שלה היא תמר זנדברג שסתיו האשימה לא אחת שדוחפת אותה החוצה, אך גם ניצן הורוביץ ועמיר פרץ לא זוכים ממנה למחמאות. בשבוע שעבר אמרה על פרץ כי "עמיר עזב שלוש פעמים את העבודה, בשביל מטרות אחרות, וחזר. אני בטוחה שזה שעזבתי, זו לא סיבה רצינית לנתק בינינו".

על הורוביץ אמרה ששיקר כשאמר שהציע לה מקום ברשימה, כשלמעשה כלל לא דיבר איתה. עוד טענה שלאחר מכן הציעו לה מקום מכובד בתנאי שיאיר גולן ידחק החוצה, ולזה היא סירבה.

שפיר אמרה כי "לא פרשתי מהעבודה כי נכשלתי במרוץ. דווקא באופן אישי חוויתי אותו כהישג והתחזקתי מאד בעקבותיו בעבודה. עזבתי כדי לאחד את השמאל לאחר שעמיר פרץ סירב לעשות כן, ובעצם הצלתי אז את מרצ. מרצ לא עברה את אחוז החסימה לפני החיבור, ובאפריל ניצלה בזכות 15 אלף קולות מהערבים". גם כשהודיעה על פרישתה הזכירה שפיר כי היא דחפה מעל שנה לאיחוד בין מפלגות השמאל והיא גאה שיצא בסופו של דבר לפועל - "האיחוד הזה יותר חשוב ממני", אמרה.

שפיר אמרה לתומכיה כי "במערכת הבחירות הזו לא אתמודד לכנסת אבל אמשיך להתמודד על המדינה. היום אנחנו לוקחים את התנועה החוצה כדי לבנות את המחר ולחזור חזקים יותר. הקרב של היום הוא להרחיק את ראש המאפיה מכיסא ראש הממשלה, ולנקות את השלטון מהשחיתות ומההסתה".

תרגום: גם אם סתיו שפיר לא רצה במערכת הבחירות הקרובה - את הפוליטיקה היא לא תעזוב. וכפי שנראית כרגע המערכת הפוליטית שלנו, לא מן הנמנע שתחזור לפוליטיקה כבר בקרוב. 

עוד כתבות

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוחות חברות הנדל"ן מגלים כמה הן שילמו על מבצעי המימון לרוכשי הדירות

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

יו"ר רשות ניירות ערך: הרפורמה בדוחות החברות תושלם עד סוף 2026

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר" ● וגם: איך הוא רואה את ההתפתחויות בשוק ההון?

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

הנציבות האירופית פתחה בחקירה נגד גוגל בחשד להפרת חוקי תחרות

הדאקס עולה בכ-0.4% ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● הביטקוין יורד שוב מתחת לרף ה-90 אלף דולר