גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו הכלכלה, טמבלים: 3 שנות נשיאות, 5 מגמות בולטות בכלכלה האמריקאית

בתום שלוש שנים בבית הלבן, הכלכלה האמריקאית נמצאת בנסיקה בפרמטרים רבים: אבטלה, עוני, תעסוקה, מדדי הבורסה ועוד • השאלה המרכזית היא האם הגאות צריכה להיות משויכת לטראמפ שלוקח עליה קרדיט, או שמדובר בהמשך מגמה שהחלה בתקופת אובמה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Gettyimages, Anadolu Agency
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Gettyimages, Anadolu Agency

"אנחנו מתחילים את השנה כשהכלכלה משגשגת, השכר עולה, העוני צונח, הפשע בירידה, ואמריקה היא קנאת העולם כולו - ואז היריבים שלנו אומרים שאנחנו לא הולכים לנצח" - כך התפאר השבוע הנשיא דונלד טראמפ בעצרת בחירות מלאה מפה לפה במילווקי, וויסקונסין. יש לו סיבה להיות מרוצה: הכלכלה האמריקאית באמת במצב מצוין.

טראמפ, כהרגלו, לא עצר שם. הוא הכריז גם שבתקופת קודמו בבית הלבן, ברק אובמה, "יותר מ-300 אלף איש עזבו את כוח העבודה. ותוך שלוש שנים בלבד תחת הממשל שלי, 3.5 מיליון איש הצטרפו לכוח העבודה". אבל כפי שבודקי העובדות של סוכנות הידיעות איי-פי מיהרו לציין, זה כבר לא נכון. המספרים האמיתיים הם יותר מ-5 מיליון אנשים שהצטרפו לכוח העבודה בתקופת אובמה, ועוד 4.8 מיליון שהצטרפו לכוח העבודה בתקופת טראמפ.

במילים אחרות, גם אם טראמפ היה רוצה לרשום לזכותו את השגשוג במשק האמריקאי, הרי שהוא ירש כלכלה בצמיחה מאובמה, והיא המשיכה לצמוח גם בתקופתו. למעשה, הכלכלה האמריקאית נמצאת ברצף הצמיחה הארוך בתולדותיה. חשוב לזכור: לא צריך להפריז בהשפעה שיש למנהיג בודד על הכלכלה, בוודאי על כלכלת ענק כמו המשק האמריקאי. ובכל זאת, אפשר לסמן גם חותם שהנשיא משאיר על הכלכלה האמריקאית, לטוב, וגם לרע.

במלאת שלוש שנים לכניסת טראמפ לבית הלבן, "גלובס" מסמן 5 מגמות בולטות.

רוצים לשמוע על בחירות 2020 לנשיאות ארה"ב? האזינו לפודקאסט "המדריך לטראמפיסט"

1) הצמיחה נמשכת

מאז שצלחה את שיא המשבר הפיננסי, הכלכלה האמריקאית צומחת. מקיץ 2009, המשק האמריקאי צומח רבעון אחרי רבעון. דוח התעסוקה, שמתפרסם מדי חודש, גם הוא שובר שיאים. חלק מהמדדים אמנם קצת פחות מרשימים לאחרונה, אבל האבטלה עדיין עומדת על 3.6%, שפל של 50 שנה. והגאות הכלכלית גם מוצאת את דרכה לתלוש המשכורת - ובמיוחד בקרב עובדים בשכר נמוך, שהשכר שלהם עלה בקצב גבוה יותר (יחסית) בשנים האחרונות.

האם אפשר לייחס את ההתאוששות הזאת בעיקר לטראמפ? לאו דווקא. כאמור, היא התחילה בתקופת אובמה. ויותר מכך, אם יש גורם אחד שהשפיע על הכלכלה בעשור החולף, בארצות הברית וגם בשאר העולם, אלה הבנקים המרכזיים.

הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי, התגייס בשנה האחרונה כדי להבטיח שהמשק האמריקאי ימשיך לצמוח, והוריד את הריבית שלוש פעמים, בניגוד לתוכנית המקורית. במקביל, יו"ר הפד ג'רום פאוול גם שינה את הטון, והבהיר שלשוק העבודה האמריקאי יש עוד מקום לשיפור, והפד מחויב לכך.
טראמפ, בכל מקרה, מתגאה בביצועים החזקים של שוק העבודה האמריקאי. "Jobs, Jobs, Jobs", היה לאחד הציוצים הקבועים שלו כנשיא. ומבחינתו בצדק - הציבור נוהג לייחס את ביצועי הכלכלה לנשיא, אז למה לא להתגאות. 

2) האחריות התקציבית נזנחת (שוב)

למען האמת, גם לטראמפ יש חלק בצמיחה. לא רק הפד יכול להמריץ את הכלכלה. גם הממשל יכול לעשות את זה. למשל, באמצעות הורדת מסים וגם באמצעות הגדלת ההוצאה. וזה בדיוק מה שממשל טראמפ עשה: הוא העביר בשלהי 2017 רפורמת מס דרמטית, שעיקרה הורדת מס חברות, ובמקביל הרחיב בשנים האחרונות את ההוצאות.

התוצאה המתבקשת של כל זה היא לא רק זריקת עידוד לכלכלה (ולמצב הרוח של בעלי המניות), אלא גם גירעון תופח. למרות ההבטחה הנצחית של הרפובליקאים, שהורדות המסים כל כך ימריצו את המשק עד שהן פשוט ישלמו על עצמן, הבטחה שמוכרת גם מישראל של השנים האחרונות, המציאות בפועל הייתה פשוט זינוק בגירעון. בשנת 2019, כך לפי נתונים שהתפרסמו השבוע, הגירעון הפדרלי עמד על יותר מטריליון דולר.

גירעון הוא לא בהכרח דבר שלילי: אפשר להשתמש בו כדי להמריץ את המשק בזמנים קשים. העניין הוא שהמשק האמריקאי צמח יפה גם ככה. לכן הגירעון של טראמפ נתקל במחאות מהצד השמאלי של המפה, למשל מכיוון חתן פרס נובל פול קרוגמן, שכדרכו האשים את הרפובליקאים בצביעות. האחריות שלהם לשמרנות תקציבית, שבשמה ריסנו את יכולת ממשל אובמה לטפל במשבר, נעלמה לחלוטין ברגע שחזרו לשלטון. במקרה הזה, לא מדובר ב"טראמפיזם", אלא בתופעה מוכרת ששבה וחוזרת על עצמה לאורך השנים. עוד בתחילת העשור הקודם הסביר סגן הנשיא בזמנו, דיק צ'ייני, את הלקח שלמד מתקופת רייגן: "הגירעון לא משנה". וגם את טראמפ ריסון תקציבי לא מעניין במיוחד. 

3) הנשכחים עדיין נשכחים

אחת ההבטחות המכוננות של נשיאות טרמאפ, ואחת השורות הזכורות מנאום ההשבעה שלו, היא ש"הגברים והנשים הנשכחים של ארצנו לא יישכחו יותר". טראמפ נבחר על חוט השערה, במידה רבה בזכות המצביעים הלבנים במדינות המערב התיכון, פועלי הייצור ועובדי הצווארון הכחול, שחשו זנוחים באמריקה של המאה ה-21. ההבטחה להחזיר את אמריקה לגדולה נועדה לאוזניהם. אבל השבר החברתי המתמשך באמריקה עומד בעינו.

אם יש נתון שמעיד על כך יותר מכול, זו העובדה שתוחלת החיים בארה"ב נמצאת בירידה. בין 2014, ל-2017 (השנה האחרונה שלגביה יש נתונים רשמיים), תוחלת החיים ירדה במשך שלוש שנים ברציפות. ולמרבה הזוועה, בהתפתחות הזאת יש תפקיד מפתח לזינוק במקרי מוות של אמריקאים בגילאי העבודה, בגלל מנות יתר, מחלות כבד אלכוהוליות, והתאבדויות. "מיתות של ייאוש", הגדירו אותן צמד הכלכלנים מפרינסטון פרופ' אן קייס, ובעלה זוכה הנובל פרופ' אנגוס דיטון. חלק לא מבוטל ממקרי המוות האלה, כך מצא מאמר מדעי שהתפרסם בנובמבר האחרון, מרוכזים במחוזות ספורים בעמק אוהיו: מקום מושבו של הבייס של טראמפ.

גם כאן, מדובר במגמות שהחלו הרבה לפני טראמפ. אבל קשה לומר שהמאבק העיקש של הרפובליקאים ברפורמת הבריאות של אובמה, מבלי להציע תחליף, יסייע לפתרון. בינתיים, ב-2018, לראשונה אחרי עשור, נרשם גידול במספר האמריקאים שאין להם ביטוח בריאות: 8.5% מהאוכלוסייה, או 27.5 מיליון איש (גידול של 1.9 מיליון איש). גם הצמצום בתוכנית תלושי המזון, שייכנס לתוקף בהמשך השנה, לא בהכרח יסייע לאנשים הנשכחים. 

4) הלאומנות הכלכלית בעלייה

חזית אחת שבה טראמפ כן נרתם להגנת האינטרסים של האמריקאי העובד, לפחות במישור הסמלי, היא כלפי חוץ. למשל, בהקשחת האכיפה על הגירה לארה"ב, או במלחמות הסחר שבהן פתח מול סין, ואחרות.

נבואות הזעם על כך שמלחמת הסחר תביא למיתון התבררו כמוגזמות. אבל היא כן הביאה להאטה של סקטור הייצור בארה"ב, ולהתייקרויות מחירים.

למרות העלויות, טראמפ יכול לטעון שמלחמת הסחר גם הביאה הישגים: הוא כבר חתם למשל על הסכם סחר מול מקסיקו וקנדה. נכון, האנליסטים מסבירים שהשינויים בהסכם לעומת קודמו (נאפט"א) זניחים. אם כבר, הוא יקטין מעט את הצמיחה בארה"ב. אבל זה הסכם. גם השלב הראשון של הסכם הסחר מול סין, שנחתם השבוע, מספק תמונת ניצחון, גם אם לפי ניתוחים ראשוניים אין שם הישגים מרחיקי לכת, ולא ברור איך ייראה היישום.

במישור העקרוני יותר, אפשר לזהות שינוי שכן מייחד את טראמפ ועשוי להמשיך גם אחרי כהונתו. טראמפ הפנה עורף לרעיון של סחר חופשי הנשלט על ידי כללים מוסכמים ומוסדות בינלאומיים, או אם תרצו - חבורה של ביורוקרטים רבי עוצמה שיושבים בארגון הסחר העולמי. במקום זאת הוא מוביל קו של לאומנות כלכלית: כל מדינה לעצמה.

ההסברים המוכרים שלפיהם כלכלה היא לא בהכרח משחק סכום אפס, לא מוצאים אוזניים קשובות. וכאמור, אולי זו תופעה שרחבה מטראמפ. במאמר ב"בלומברג" בחודש שעבר ביקש בעל הטור פנקג' מישרה להזכיר שהגלובליזציה של העשורים האחרונים היא החריג. לאומנות כלכלית, לפי מישרה, היא המצב הרגיל. 

5) השמאל מתעורר

כלכלה משגשגת, גירעונות תופחים, מלחמות סחר ואיים של מצוקה. כל אלה מאפיינים את נשיאות טראמפ במישור הכלכלי חברתי. יש עוד מגמה בולטת שאפשר לייחס לו, אך היא מתרחשת דווקא אצל יריביו. טראמפ היה קריאת השכמה למפלגה הדמוקרטית. הניצחון שלו על הילארי קלינטון, מועמדת הממסד האולטימטיבית, ניער את הדמוקרטים (או לפחות את חלקם), ושלח אותם לחפש מצע שיהיה אטרקטיבי יותר לבוחרים. התוצאה היא פרץ של התחדשות אינטלקטואלית, ושלל הצעות גדולות. מהכנסה בסיסית לכל אזרח, דרך השכלה גבוהה חינם, רפורמת ענק במערכת הבריאות, מלחמה על מונופולים ומס על עשירים.

לא בטוח שמשהו מההצעות האלה יקרום עור וגידים בסופו של דבר. אבל שלוש שנות הכהונה של טראמפ, ואולי פשוט עצם העובדה שניצח ב-2016, הביאו לשינוי השיח הכלכלי בארה"ב. 

עוד כתבות

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

הבהרת טראמפ וההנחה בישראל: "הוא יממש את האיום כשיידרש"

נשיא ארה"ב: מעדיף עסקה, אך אם לא נגיע להסכם, זה יהיה יום רע מאוד עבור איראן ● דוברת ממשלת איראן: "איראן מעדיפה דיפלומטיה על פני מלחמה, אך גם הדיפלומטיה וגם ההרתעה הן שתי אסטרטגיות לשמירת הכבוד הלאומי והאינטרסים הלאומיים" בעקבות הערכת מצב עדכנית: ארה"ב מפנה מלבנון חלק מאנשיה ● בצל פריסת הכוחות האמריקאים: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● דיווחים שוטפים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

פסק דין חדש של המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל"גורם יעיל"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

מדנקנר, דרך אריסון ועד סוגת: הרווח הנאה שיניבו קרקעות המלח באילת

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה