גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו הכלכלה, טמבלים: 3 שנות נשיאות, 5 מגמות בולטות בכלכלה האמריקאית

בתום שלוש שנים בבית הלבן, הכלכלה האמריקאית נמצאת בנסיקה בפרמטרים רבים: אבטלה, עוני, תעסוקה, מדדי הבורסה ועוד • השאלה המרכזית היא האם הגאות צריכה להיות משויכת לטראמפ שלוקח עליה קרדיט, או שמדובר בהמשך מגמה שהחלה בתקופת אובמה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Gettyimages, Anadolu Agency
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Gettyimages, Anadolu Agency

"אנחנו מתחילים את השנה כשהכלכלה משגשגת, השכר עולה, העוני צונח, הפשע בירידה, ואמריקה היא קנאת העולם כולו - ואז היריבים שלנו אומרים שאנחנו לא הולכים לנצח" - כך התפאר השבוע הנשיא דונלד טראמפ בעצרת בחירות מלאה מפה לפה במילווקי, וויסקונסין. יש לו סיבה להיות מרוצה: הכלכלה האמריקאית באמת במצב מצוין.

טראמפ, כהרגלו, לא עצר שם. הוא הכריז גם שבתקופת קודמו בבית הלבן, ברק אובמה, "יותר מ-300 אלף איש עזבו את כוח העבודה. ותוך שלוש שנים בלבד תחת הממשל שלי, 3.5 מיליון איש הצטרפו לכוח העבודה". אבל כפי שבודקי העובדות של סוכנות הידיעות איי-פי מיהרו לציין, זה כבר לא נכון. המספרים האמיתיים הם יותר מ-5 מיליון אנשים שהצטרפו לכוח העבודה בתקופת אובמה, ועוד 4.8 מיליון שהצטרפו לכוח העבודה בתקופת טראמפ.

במילים אחרות, גם אם טראמפ היה רוצה לרשום לזכותו את השגשוג במשק האמריקאי, הרי שהוא ירש כלכלה בצמיחה מאובמה, והיא המשיכה לצמוח גם בתקופתו. למעשה, הכלכלה האמריקאית נמצאת ברצף הצמיחה הארוך בתולדותיה. חשוב לזכור: לא צריך להפריז בהשפעה שיש למנהיג בודד על הכלכלה, בוודאי על כלכלת ענק כמו המשק האמריקאי. ובכל זאת, אפשר לסמן גם חותם שהנשיא משאיר על הכלכלה האמריקאית, לטוב, וגם לרע.

במלאת שלוש שנים לכניסת טראמפ לבית הלבן, "גלובס" מסמן 5 מגמות בולטות.

רוצים לשמוע על בחירות 2020 לנשיאות ארה"ב? האזינו לפודקאסט "המדריך לטראמפיסט"

1) הצמיחה נמשכת

מאז שצלחה את שיא המשבר הפיננסי, הכלכלה האמריקאית צומחת. מקיץ 2009, המשק האמריקאי צומח רבעון אחרי רבעון. דוח התעסוקה, שמתפרסם מדי חודש, גם הוא שובר שיאים. חלק מהמדדים אמנם קצת פחות מרשימים לאחרונה, אבל האבטלה עדיין עומדת על 3.6%, שפל של 50 שנה. והגאות הכלכלית גם מוצאת את דרכה לתלוש המשכורת - ובמיוחד בקרב עובדים בשכר נמוך, שהשכר שלהם עלה בקצב גבוה יותר (יחסית) בשנים האחרונות.

האם אפשר לייחס את ההתאוששות הזאת בעיקר לטראמפ? לאו דווקא. כאמור, היא התחילה בתקופת אובמה. ויותר מכך, אם יש גורם אחד שהשפיע על הכלכלה בעשור החולף, בארצות הברית וגם בשאר העולם, אלה הבנקים המרכזיים.

הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי, התגייס בשנה האחרונה כדי להבטיח שהמשק האמריקאי ימשיך לצמוח, והוריד את הריבית שלוש פעמים, בניגוד לתוכנית המקורית. במקביל, יו"ר הפד ג'רום פאוול גם שינה את הטון, והבהיר שלשוק העבודה האמריקאי יש עוד מקום לשיפור, והפד מחויב לכך.
טראמפ, בכל מקרה, מתגאה בביצועים החזקים של שוק העבודה האמריקאי. "Jobs, Jobs, Jobs", היה לאחד הציוצים הקבועים שלו כנשיא. ומבחינתו בצדק - הציבור נוהג לייחס את ביצועי הכלכלה לנשיא, אז למה לא להתגאות. 

2) האחריות התקציבית נזנחת (שוב)

למען האמת, גם לטראמפ יש חלק בצמיחה. לא רק הפד יכול להמריץ את הכלכלה. גם הממשל יכול לעשות את זה. למשל, באמצעות הורדת מסים וגם באמצעות הגדלת ההוצאה. וזה בדיוק מה שממשל טראמפ עשה: הוא העביר בשלהי 2017 רפורמת מס דרמטית, שעיקרה הורדת מס חברות, ובמקביל הרחיב בשנים האחרונות את ההוצאות.

התוצאה המתבקשת של כל זה היא לא רק זריקת עידוד לכלכלה (ולמצב הרוח של בעלי המניות), אלא גם גירעון תופח. למרות ההבטחה הנצחית של הרפובליקאים, שהורדות המסים כל כך ימריצו את המשק עד שהן פשוט ישלמו על עצמן, הבטחה שמוכרת גם מישראל של השנים האחרונות, המציאות בפועל הייתה פשוט זינוק בגירעון. בשנת 2019, כך לפי נתונים שהתפרסמו השבוע, הגירעון הפדרלי עמד על יותר מטריליון דולר.

גירעון הוא לא בהכרח דבר שלילי: אפשר להשתמש בו כדי להמריץ את המשק בזמנים קשים. העניין הוא שהמשק האמריקאי צמח יפה גם ככה. לכן הגירעון של טראמפ נתקל במחאות מהצד השמאלי של המפה, למשל מכיוון חתן פרס נובל פול קרוגמן, שכדרכו האשים את הרפובליקאים בצביעות. האחריות שלהם לשמרנות תקציבית, שבשמה ריסנו את יכולת ממשל אובמה לטפל במשבר, נעלמה לחלוטין ברגע שחזרו לשלטון. במקרה הזה, לא מדובר ב"טראמפיזם", אלא בתופעה מוכרת ששבה וחוזרת על עצמה לאורך השנים. עוד בתחילת העשור הקודם הסביר סגן הנשיא בזמנו, דיק צ'ייני, את הלקח שלמד מתקופת רייגן: "הגירעון לא משנה". וגם את טראמפ ריסון תקציבי לא מעניין במיוחד. 

3) הנשכחים עדיין נשכחים

אחת ההבטחות המכוננות של נשיאות טרמאפ, ואחת השורות הזכורות מנאום ההשבעה שלו, היא ש"הגברים והנשים הנשכחים של ארצנו לא יישכחו יותר". טראמפ נבחר על חוט השערה, במידה רבה בזכות המצביעים הלבנים במדינות המערב התיכון, פועלי הייצור ועובדי הצווארון הכחול, שחשו זנוחים באמריקה של המאה ה-21. ההבטחה להחזיר את אמריקה לגדולה נועדה לאוזניהם. אבל השבר החברתי המתמשך באמריקה עומד בעינו.

אם יש נתון שמעיד על כך יותר מכול, זו העובדה שתוחלת החיים בארה"ב נמצאת בירידה. בין 2014, ל-2017 (השנה האחרונה שלגביה יש נתונים רשמיים), תוחלת החיים ירדה במשך שלוש שנים ברציפות. ולמרבה הזוועה, בהתפתחות הזאת יש תפקיד מפתח לזינוק במקרי מוות של אמריקאים בגילאי העבודה, בגלל מנות יתר, מחלות כבד אלכוהוליות, והתאבדויות. "מיתות של ייאוש", הגדירו אותן צמד הכלכלנים מפרינסטון פרופ' אן קייס, ובעלה זוכה הנובל פרופ' אנגוס דיטון. חלק לא מבוטל ממקרי המוות האלה, כך מצא מאמר מדעי שהתפרסם בנובמבר האחרון, מרוכזים במחוזות ספורים בעמק אוהיו: מקום מושבו של הבייס של טראמפ.

גם כאן, מדובר במגמות שהחלו הרבה לפני טראמפ. אבל קשה לומר שהמאבק העיקש של הרפובליקאים ברפורמת הבריאות של אובמה, מבלי להציע תחליף, יסייע לפתרון. בינתיים, ב-2018, לראשונה אחרי עשור, נרשם גידול במספר האמריקאים שאין להם ביטוח בריאות: 8.5% מהאוכלוסייה, או 27.5 מיליון איש (גידול של 1.9 מיליון איש). גם הצמצום בתוכנית תלושי המזון, שייכנס לתוקף בהמשך השנה, לא בהכרח יסייע לאנשים הנשכחים. 

4) הלאומנות הכלכלית בעלייה

חזית אחת שבה טראמפ כן נרתם להגנת האינטרסים של האמריקאי העובד, לפחות במישור הסמלי, היא כלפי חוץ. למשל, בהקשחת האכיפה על הגירה לארה"ב, או במלחמות הסחר שבהן פתח מול סין, ואחרות.

נבואות הזעם על כך שמלחמת הסחר תביא למיתון התבררו כמוגזמות. אבל היא כן הביאה להאטה של סקטור הייצור בארה"ב, ולהתייקרויות מחירים.

למרות העלויות, טראמפ יכול לטעון שמלחמת הסחר גם הביאה הישגים: הוא כבר חתם למשל על הסכם סחר מול מקסיקו וקנדה. נכון, האנליסטים מסבירים שהשינויים בהסכם לעומת קודמו (נאפט"א) זניחים. אם כבר, הוא יקטין מעט את הצמיחה בארה"ב. אבל זה הסכם. גם השלב הראשון של הסכם הסחר מול סין, שנחתם השבוע, מספק תמונת ניצחון, גם אם לפי ניתוחים ראשוניים אין שם הישגים מרחיקי לכת, ולא ברור איך ייראה היישום.

במישור העקרוני יותר, אפשר לזהות שינוי שכן מייחד את טראמפ ועשוי להמשיך גם אחרי כהונתו. טראמפ הפנה עורף לרעיון של סחר חופשי הנשלט על ידי כללים מוסכמים ומוסדות בינלאומיים, או אם תרצו - חבורה של ביורוקרטים רבי עוצמה שיושבים בארגון הסחר העולמי. במקום זאת הוא מוביל קו של לאומנות כלכלית: כל מדינה לעצמה.

ההסברים המוכרים שלפיהם כלכלה היא לא בהכרח משחק סכום אפס, לא מוצאים אוזניים קשובות. וכאמור, אולי זו תופעה שרחבה מטראמפ. במאמר ב"בלומברג" בחודש שעבר ביקש בעל הטור פנקג' מישרה להזכיר שהגלובליזציה של העשורים האחרונים היא החריג. לאומנות כלכלית, לפי מישרה, היא המצב הרגיל. 

5) השמאל מתעורר

כלכלה משגשגת, גירעונות תופחים, מלחמות סחר ואיים של מצוקה. כל אלה מאפיינים את נשיאות טראמפ במישור הכלכלי חברתי. יש עוד מגמה בולטת שאפשר לייחס לו, אך היא מתרחשת דווקא אצל יריביו. טראמפ היה קריאת השכמה למפלגה הדמוקרטית. הניצחון שלו על הילארי קלינטון, מועמדת הממסד האולטימטיבית, ניער את הדמוקרטים (או לפחות את חלקם), ושלח אותם לחפש מצע שיהיה אטרקטיבי יותר לבוחרים. התוצאה היא פרץ של התחדשות אינטלקטואלית, ושלל הצעות גדולות. מהכנסה בסיסית לכל אזרח, דרך השכלה גבוהה חינם, רפורמת ענק במערכת הבריאות, מלחמה על מונופולים ומס על עשירים.

לא בטוח שמשהו מההצעות האלה יקרום עור וגידים בסופו של דבר. אבל שלוש שנות הכהונה של טראמפ, ואולי פשוט עצם העובדה שניצח ב-2016, הביאו לשינוי השיח הכלכלי בארה"ב. 

עוד כתבות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

הממונה על התחרות הודיעה לאל על כי תטיל עליה עיצום בסך כ-110 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, בנוסף לעיצומים אישיים במאות אלפי שקלים על שני נושאי משרה ● הסיבה: סירוב אל על לאפשר לארקיע גישה להאנגרים עבור תחזוקת מטוסים בתקופת המלחמה ● מדובר בקנס שני לאל על בתקופה קצרה: הקנס הקודם על "מחירים מופרזים" במלחמה עומד על 121 מיליון שקל, בכפוף לשימוע ● אל על: לא נפל כל דופי במעשי החברה

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את צביקה לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?