גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלחמה הגדולה של הטבע על מקורות ברזל

פרופ' יואב קבנצ'יק, נשיא האגודה הבינלאומית לחקר מחלות ברזל, מסביר כיצד הבדלים בין סוגי ברזל ואופני הצריכה שלו משפיעים על הבריאות וטוען שלמרות השיח על רפואה מונעת, רופאים עדיין לא יודעים מספיק על השפעות התזונה

פופאי חוטף תרד / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency
פופאי חוטף תרד / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

אם נשאל אנשים מה הם יודעים על ברזל, הרוב ודאי יידע שאנחנו זקוקים לו, שמחסור בו גורם לאנמיה, שהוא חסר במיוחד אצל צמחונים, ואולי גם שעדיף לצרוך אותו עם ויטמין C ובנפרד מחלב וקפאין. אולם ההשפעה של הברזל בגוף היא הרבה יותר רחבה ומורכבת, ועולם הרפואה עדיין לא הפנים שההתייחסות למחסור בברזל או לעודף ממנו צריכה להשתנות בהתאם לאדם. פרופ' יואב קבנצ'יק, נשיא האגודה הבינלאומית לחקר מחלות ברזל וחוקר באוניברסיטה העברית, רוצה לשנות את המצב.

"את הסיפור שלי על ברזל, אני נוהג להתחיל בשמש", הוא אומר. "הברזל הגיע לכדור הארץ מהתפרצויות של השמש, ובין היסודות שנוצרו על ידי השמש, ברזל הוא אחד היציבים. לכן הוא היסוד הנפוץ ביותר. 30% ממאסת כדור הארץ הם ברזל. 80% מליבת כדור הארץ עשויה ברזל. ככל שמתרחקים מהליבה, האחוזים קטנים. מעל הקרקע הברזל הוא כבר לא האלמנט השולט אלא החמצן".

קבנצ'יק משוכנע שלפני שהיה חמצן כמעט כל החיים נוהלו על ידי ברזל. "הוא מאוד זמין, הוא בונה קשרים, הורס אותם, מגיב עם כל דבר כמעט, כולל חומרים אורגניים. אין חיים בלי ברזל", הוא אומר. "בלעדיו אין התחלקות תאים, אין סינתזה של דנ"א, אין נשימה, אין פעילות מוח. אבל כיוון שהוא פעיל מאוד, הוא גם יכול לגרום נזק".

הנזק העיקרי מתרחש במפגש של ברזל וחמצן. "כאשר נוצר חמצן על פני כדור הארץ, הוא חימצן את כל הברזל, שהיה מומס וזמין ליצורים החיים באגמים והימים, וגרם למתכת לשקוע ולהפוך לפחות מסיסה וקשה להשגה. זאת הייתה זוועה לטבע שהיה שם", אומר קבנצ'יק ונשמע נרעש כאילו היה שם בכבודו ובעצמו. "ומי שרד? כמובן, מי שמתאים.

פרופ' יואב קבנצ'יק / צילום: רפי קוץ

"כל היצורים מתחרים על ברזל"

האם אנחנו, בני האדם, מתאימים להיות חיות התלויות בברזל בעולם חמצני? עד גבול מסוים, אומר קבנצ'יק. אנחנו אמנם זקוקים לחמצן כאוויר לנשימה, אבל יש לכך גם מחיר.

"אחוז אחד מהחמצן שאנחנו צורכים לא ממלא את תפקידו ביצירת האנרגיה בתא אלא ממשיך להסתובב בגוף, כרדיקלים חופשיים שפוגעים בדנ"א. הגוף בונה מנגנונים שונים להתמודד עם הנזק, ובזכות זה אנחנו שורדים, אבל במצבי מחלה שונים נוצר פי 100 יותר נזק חמצוני, והגוף לא יכול להתמודד".

"הצמחים החשופים ישירות לקרינת השמש, מתמודדים עם עקה חמצונית רבה יותר, ולכן מייצרים נוגדי חמצון כחלק מהצמח. אבל גם הצמחים נשענים על ברזל שכולו שוכן בקרקע מוצקה והשגתו דורשת מנגנוני השגה וקליטה ייחודיים. חלקם בנויים על הפרשת חומצה לצרכי המסת המתכת, ל כן לפעמים צמח יכול לעשות אפילו חור בקיר בגלל החומצה שהוא מפריש.

אבל זה שלצמח יש נוגדי חמצון לא אומר בהכרח שאם תאכל אותו יהיו לך בגוף נוגדי חמצון פעילים. רוב נוגדי החמצון התעשייתיים לא הוכחו בשום מחקר קליני כבעלי ערך תרופתי. חשוב גם לדעת, שכשמטפלים במחלת הסרטן באמצעות נוגדי חמצון, מי שנהנה מכך הוא בעיקר הסרטן עצמו. זה עוזר לו לשרוד. כשאנשים לקחו בטא קרוטן כדי להתמודד עם נזקי עישון, הם מתו כתוצאה מהטיפול".

אז לא כדאי לקחת ברזל עם ויטמין C, שהוא נוגד חמצון?

"ויטמין C מחבר ברזל שנקרא ברזל 3 לסוג אחר שנקרא ברזל 2, והוא הצורה שנקלטת בגוף, ולכן השילוב הזה הוא טוב. אבל כאשר אנחנו נותנים את הוויטמין בכמויות גדולות, הוא גם יכול להזיק, בעיקר לילדים. תלוי ברמה שלו, בסביבה שהוא פוגש ובשאר התזונה. עדיף לקחת ברזל עם תפוז ולא עם כדור. אז ברור שהמינון לא גבוה מדי".

עם השינויים בהרכב כדור הארץ, הפך הברזל למוצק ולא זמין. "היכן ניתן למצוא היום ברזל בטבע? בסלעים, באדמה לא מסיסה. אז איך קולטים אותו? זו המלחמה הגדולה של הטבע. כל היצורים מתחרים אלה באלה כדי להשיג ברזל. קשה להאמין כמה אנרגיה מוקדשת לקליטה שלו. לחיידקים יש בממוצע כ-40 גנים שמוקדשים רק לקליטה של ברזל. הם מייצרים חומרים אורגניים עם זיקה לברזל, פי 20 בעוצמתה מזו שיש לנו".

מהיכן קולטים בני האדם את הברזל? "בואו נתחיל מהצומח. מהתקופה שבה בני אדם הפכו מציידים ללקטים, והפסיקו לצוד בשר כמזון עיקרי, ועד שהם החלו לגדל בשר, עבר זמן - מאות אלפי שנים של הסתגלות לתזונה חדשה, שבה צריך לקלוט ברזל מצמחים. לאותם חקלאים ראשונים הייתה אנמיה. אפשר לראות זאת כשחוקרים את העצמות שלהם. זה קרה בעיקר באזור אנטוליה, בטורקיה, המקום שבו התפתחה החקלאות..חלק מהחקלאים הללו התפתחו כך שהתאימו למצב החדש הזה, ושרדו". כך התפתחו מנגנוני ספיגת הברזל בגוך של האדם המודרני.

"המקום היחיד שבו הברזל נקלט בגוף שלנו הוא התריסריון - 12-18 סנטימטר בגוף המהווים את תחילתו של המעי הדק. בעצם המזון מגיע לקיבה אחרי שעבר טיפול על ידי הרוק ובעיקר על ידי הקיבה, הסביבה החומצית של הגוף, כי אי-אפשר לעשות את כל הגוף חומצי אבל חומציות היא הדבר היחיד שיכול למצות את הברזל ממקורות צמחיים.

"אחרי פירוק הברזל משאר המזון בקיבה, הוא מגיע לתריסריון ופוגש אנזים שמחזר (כלומר,ההיפך ממחצמן) את הברזל למצב שבו הגוף יכול לנצל אותו. זו בעצם התרומה של ויטמין C, אם לא הגזמנו בו. הוא מאפשר לברזל להגיע כבר מחוזר ומקל על התריסיריון. בדופן התריסריון יש קולטן שמעביר אותו למחזור הדם".
כשמבינים את המנגנון הזה לעומק, אפשר להתחיל להבין את המחלות הקשורות בברזל, ומדוע לא כולן דומות.

"אם יש לנו, למשל, חיידק הליקובקטר בקיבה, או צליאק, זה יכול להשפיע על התקינות של קליטת הברזל והתוצאה היא אנמיה. גם ניתוח בריאטרי יכול לגרום לכך, אם מקצרים את התריסריון. זה תלוי בסוג הניתוח. גם החומציות של הקיבה היא קריטית, ומי שלוקח נוגדי חומצה עלול להיות אנמי גם אם הוא לוקח ברזל, כי הוא פשוט לא נקלט.

"אוכלי בשר לרוב יהיו פחות אנמיים גם בתנאים האלה, אבל בישראל יש לנו כבר אחוזים גדולים של טבעונים וצמחונים, והרפואה צריכה לשים לב לזה. הצריכה של הבשר פר נפש לא מייצגת, כי אלה שאוכלים בשר בארץ, נותנים עבודה".

מה הההבדל בין הברזל בבשר לברזל בצמחים?

"יש חומר בשם מיוגלובין שאגור והוא עתיר ברזל. גם הוא תלוי בקיבה לשם שחרורו מחלבון השריר, אבל כשהוא מגיע לתריסריון, יותר קל לו להיקלט, והוא פחות תלוי בנוכחות של חומצה או ויטמין C .אז יש לנו שאלה של כמויות, וגם שאלה של סוג. אולי לא ידעתם, אבל בתרד יש יותר ברזל לגרם מאשר בסטייק - השאלה היא אם הוא זמין לקליטה כמו בבשר - והוא לא. אבל אם התריסריון לא עובד בכלל, אז גם הברזל מהבשר לא יעזור".

"אפילו האופן שבו אנחנו אוכלים את המזון משפיע. למשל, בקטניות ובדגנים יש פוליפוספטים קושרי ברזל שלא משחררים את הברזל אפילו תחת החומציות של הקיבה, ואז הברזל לא זמין למרות שהוא קיים במזון. אפשר להרתיח את הקטנייה, אבל זה עוזר במידה מוגבלת. הבנות שלי, צמחוניות חכמות, מכינות מהקטניות ומהשקדים מין ממרק ואוכלות אותו אחרי שהותסס עם פרוביוטיקה, ואז היא מצליחה לשחרר את הברזל מהפוליפוספט שמנע את ספיגתו".

"אם הצלחנו לקלוט את הברזל בתריסריון, הוא יעבור למחזור הדם. אם לא, הוא שוקע שם ונקלט על ידי המיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים בגוף - ג"ו). לא רק שהוא יהיה בחוסר, אנחנו נשנה את המיקרוביום לטוב או לרע".

הרופאים יודעים להתאים את סוג הברזל לסוגי הבעיות?

"הרופאים הבכירים הם מהגורמים במערכת הבריאות שלא מייחסים מספיק חשיבות לגבי השפעת התזונה על מצבי חולי, גם כשזה נופל בתחום התמחותם. הם כבר לא מתעלמים מהתחום, אבל ברור שאין באפשרותם לקרוא את כל הספרות בתחומם וסמכותם, והם קוראים רק מטא-אנליזה של מטא-אנליזה, ציטוט של ציטוט. הם לא עודכנו במהפכה שהחלה בהבת הפיזיולוגיה של הברזל ב-20 השנה האחרונות".

"הרופאים הבכירים הם מהגורמים במערכת הבריאות שמבינים הכי מעט לגבי השפעת התזונה על הבריאות. הם כבר לא מתעלמים מהתחום, אבל הם קוראים רק מטא-אנליזה של מטא-אנליזה, ציטוט של ציטוט.

"הרופאים בעיקרון לא כל כך מתלהבים מתחום תוספי תזונה, כי בעבר היו הרבה שרלטנים בתחום הזה, וגם כי המחקרים הם לא גדולים ומבוקרים כמו מחקרי התרופות. לכן הם גם לא לומדים את התחום לעומק כפי שאולי היה רצוי. לעומת זאת, לדיאטנים הקלינים אין ההבנה העמוקה של המנגנונים הביולוגיים של הגוף. אז אנחנו, חוקרי המנגנונים בגוף המושפעים מחומרים שמגיעים מהתזונה, עושים מאמץ חינוכי גדול מול שני הקהלים הללו.

"האידיאל הוא שהמחקרים הדרושים לאישור תוסף תזונה יהיו מחמירים יותר. החברות הגדולות והטובות כבר עושות זאת מיוזמתן, אבל המחקר הזה צריך להביא בחשבון מה אוכלים, לצד השאלה עם מה ומתי, ומי האדם ומה הרקע הרפואי שלו. אלה לא מחקרים פשוטים".

"מנגנון 'מטומטם' שמעודד הישרדות"

לפעמים קיים ברזל בגוף, אך הוא לא נקלט. המצב הזה נקרא "אנמיה פונקציונלית", והוא מתרחש בגלל תקלה במנגנוני הבקרה, שנועדו למנוע מאיתנו לקלוט מנת יתר של ברזל.

אצל מי שאינו חולה, הגוף מבקר את צריכה הברזל בדיוק רב וביעילות רבה. "בעיקרון כל אדם מכיל 3-4 גרם ברזל. 3 לנשים בגיל המחזור, ו-4 לגברים ולנשים אחרי גיל המחזור. כל אדם קולט בכל יום מיליגרם או שניים של ברזל, לאורך כל החיים. אם תרמת דם, או אם את אישה שהמחזור שלה חזק, אולי תקלטו עד 5 מיליגרם ביום. אבל איך הגוף יודע לא לקלוט יותר מ-2 מיליגרם ביום אלא כאשר הוא זקוק לכך? מנגנון כלשהו בגוף חייב לתת פקודה לתריסריון כמה ברזל לקלוט דרך הדופן שלו לתוך מחזור הדם. שם אפשר למצוא תאים שפונים בצד אחד לאזור שבו עובר המזון המעוכל, ובצד אחר למחזור הדם. הברזל עובר דרך התא באמצעות החלבון פרופרוטאין. אם רוצים לקלוט יותר ברזל, אנחנו צריכים יותר מהחלבון הזה. אבל איך הוא מתרבה לפי הצורך שלנו בברזל? זו הייתה האניגמה הגדולה".

קבנצ'יק היה שותף למחקר שבו פוענחה התעלומה. "חיפשו את המנגנון בכל הגוף. בסוף התברר שזה קורה בכבד. ברזל בדרך כלל קשור לחלבון בשם טרנספרין, והכבד יודע מהי רמתו בגוף. אם יש יותר מדי, הכבד משחרר חלבון קטן בשם הפסדין, שבתהליך תקשורת ארוך בסופו של דבר מעביר את המסר להרוס את הפרופרוטאין, כלומר לא לאפשר העברת ברזל.

"התברר שכל המחלות הדלקתיות שאינן מקומיות גורמות להפרשה של הפסדין ולאנמיה. אדם עם מחלה דלקתית יפתח אנמיה, והוא לא יקלוט ברזל מביצה או קטניה או פרה, לא משנה מה תעשה. בטח תשאלי, 'איך הטבע כזה מטומטם?'.

איך הטבע כזה מטומטם?

"לרוב הטבע 'מטומטם' כשלמנגנון שהוא ברא יש יתרון אבולוציוני. אם אצל הקלטים, בתופעה שנקראת 'קללת הקלטים', יש ספיגה של יותר מדי ברזל וזה מאפשר חגיגה לחיידקים, אז לפעמים הגוף יוצר אנמיה 'במכוון', כדי למנוע התפתחות של מחלות שמקורן בחיידקים. בעולם שבו חיידקים הם הסיכון החמור ביותר, מנגנון כזה מעודד הישרדות.

"הבעיה היא שהגוף מפעיל את המנגנון הזה בכל פעם שהוא חש דלקת, כלומר גם הדלקות הלא זיהומיות יכולות לגרום אנמיה, בלי שיש לכך יתרון. לספורטאים שסובלים מדלקות חוזרות ונשנות, אם הם צמחונים ואז גם מאבדים דם, עלולה להיות בעיה.

"אפשר להתגבר על חלק מהבעיה על ידי הזרקת ברזל ישירות לדם, כי כך אנחנו נותנים כמות מאוד גדולה שלו, ואולי המערכת של הכבד וההפסדין לא מספיקה לעשות את הבקרה (המוטעית) וחלק בכל זאת נספג. אפשרות אחרת היא לתת 'ברזל ליפוזומלי' בשיטת הסוכרוזול, תכשיר שבו הברזל עטוף במולקולות שומן, המאפשרות לו להיקלט על ידי מערכת אלטרנטיבית. אם צורכים את המוצר בכמות סבירה, הוא לא מזין את החיידקים ולא עושה נזקים למערכת העיכול".

"חטאי חברות המזון? מאיפה להתחיל?"

אם למזון יש השפעות כה מרחיקות לכת על הבריאות, האם אפשר לצפות מתעשיית המזון לקבל על עצמה את התפקיד לחקור אותן? קבנצ'יק סקפטי. מאוד. "החטאים של תעשיית המזון? מאיפה אני מתחיל? המטרה של חברות המזון היא לספק יותר מזון. את החומרים הן בוחרות כך שהמזון יהיה זול ויפה, ואנחנו מכירים הרעלות המוניות שנגרמו בגלל חומרים במזון.

"אני אוהב את הסיפור על החומר כינין. זו הייתה תרופה למלריה. חשבו שזו תרופת-על שפותרת את כל הבעיות. לכנסייה הישועית היה מונופול על החומר ולכן הפרוטסטנטים נמנעו ממנו והפיצו שמועות שלפיהן הישועים משתמשים בו כדי להרעיל אותם. השליט האנגלי אוליבר קרומוול התעקש על זה ואומרים שהוא בסוף מת ממלריה בעצמו. אבל כל מה שחוסמים תמיד נכנס בדלת האחורית. היה סוחר שקנה כינין מהפיראטים וטשטש את הטעם הדומיננטי שלו באופיום, והוא מכר את זה כ'טוניק ללא כינין'. כשפרצה מגפה של מלריה בססקס, התברר שהוא הציל את כולם. הוא חשב שיהרגו אותו, אבל העלו אותו דרגה. כמובן, כולם התמכרו לאופיום. כך קרה גם באמריקה כשהוציאו את האלכוהול מחוץ לחוק אבל מכרו קוקה קולה, עם קוקה. זה נעלם רק בשנות ה-50-60, אבל היום יש שם קרמל שיש לו הצרות שלו.

"אני לא אגיד שעושים את זה כדי לפגוע באנשים, אבל לפעמים משתלטים שיקולים של תאוות בצע וציניות, ומתעלמים מהמציאות. במקומות שבהם אין רגולציה אפשר להכניס כל דבר לכל מזון, בעיקר אם זה 'בא מהטבע'. אפשר למכור רעל אם זה רעל אורגני. ואם אנחנו רוצים להבין עד לאן זה יכול להגיע, תחשבו על פרשת רמדיה".

עוד כתבות

אודי בן שימול, מנכ''ל סודקסו ישראל, בחנות נוחות בחברת מגדל. פותחים גם סופרמרקטים / צילום: יח''צ

חמישה סניפים כבר נפתחו בתע"א: הסופרים מגיעים למקומות העבודה

סודקסו ישראל החלה להפעיל סופרמרקטים וחנויות נוחות במקומות עבודה גדולים - כולל חמישה סניפים בתעשייה אווירית, בשטח שמגיע עד ל-250 מ"ר לחנות ● המנכ"ל: "הביקוש מהשטח גובר"

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

בינה מלאכותית ציבורית בסין / צילום: Shutterstock

מודל AI חדש הושק היום. מה תהיה ההשפעה שלו על התחום החם בוול סטריט?

חברת באידו הסינית הכריזה על הפיכת מודל השפה של לקוד פתוח, שניתן להשתמש בו באופן עצמאי ובחינם ● מדובר על בשורה מרעישה בתחום הבינה המלאכותית, אך יש מי שלא ממהר להתרגש: "קוד פתוח אינו בהכרח שקול לשקיפות מלאה", מסבירים אנליסטים

יצחק מירילשוילי, בעלי רוטשטיין וערוץ 14 / צילום: wikimedia ,RONENGOLDMAN.COM

קבלת פנים צוננת: המניה שנפלה ביומה הראשון במסחר

אנשי העיר, חברת הנדל"ן שבשליטת רוטשטיין, ירדה בחדות בבורסה בתל אביב, לאחר שהשלימה הנפקה ראשונית לפי שווי של רבע מיליארד שקל

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

דגם Aion V של המותג GAC / צילום: GAC

מי יעמוד בראש מותג הרכב הסיני שנכנס מחדש לישראל

מותג הרכב הסיני GAC יושק מחדש בספטמבר הקרוב בישראל, כאשר בשלב הראשון, יושקו בארץ ארבעה דגמים חשמליים ● קבוצת אגד חתמה על הסכם להקמת מרכז לוגיסטי חדש באזור התעשייה תימורים ● וגם: חברת ההתחדשות העירונית שמשפצת ומרהטת בהתנדבות מקלטים בבניינים ישנים ● אירועים ומינויים

שלמה קרמר / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

חברת הסייבר של שלמה קרמר מגייסת 360 מיליון דולר והופכת לאחת הגדולות בישראל

סבב הגיוס הנוכחי של קייטו נטוורקס בוצע לפי שווי חברה של כ-4.8 מיליארד דולר, זאת לעומת 3 מיליארד דולר לפני פחות משנתיים ● בכך היא הופכת לאחת מחברות הסייבר הישראליות בעלות השווי הגבוה ביותר ● שיעור הצמיחה הגבוה של החברה מקרב אותה ליציאה להנפקה, אם כי טרם נודע האם היא מתקרבת לרווחיות

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

השקעה של עשרות מיליוני דולרים: תוכנית החדשנות שמשיקה טבע

ענקית התרופות טבע משיקה תוכנית חדשנות לסטארט-אפים, במסגרתה יושקו אתגרים פעמיים בשנה, שיעסקו בשילוב חדשנות בתחומי הפעילות של החברה ● דוגמה לאתגר: טכנולוגיות משלימות או חלופיות לניסויים בבעלי חיים

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

"כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: קרן הפנסיה הנורבגית הודיעה כי לא תשקיע עוד בחברות טינסקרופ ואושקוש, פרטים חדשים על חיסול מדעני הגרעין האיראנים, וגרמניה מקימה עם ישראל "כיפת סייבר" ● כותרות העיתונים בעולם

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

קרנות עם תשואה נאה אבל גם עם קץ' / צילום: Unsplash, kenny eliason

הקרנות האלה משלמות סכומים נאים למשקיעים לצד תשואות אגדיות. איפה הקץ'?

קרנות סל המבטיחות הכנסה שבועית או חודשית גבוהה באמצעות מסחר בחוזי אופציות על מניה בודדת, משכו אליהן 6.4 מיליארד דולר של השקעות השנה ● הכנסה קבועה בדרך-כלל מקושרת עם ביטחון, אך זה לא המקרה כאן, בעיקר לנוכח התנודתיות הגבוהה של נכסי הבסיס

ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בעקבות חשיפת גלובס: דרישה לדיון בוועדת הכספים בנושא מצוקת השוכרים והמשכירים

חברי הכנסת נאור שירי וולדימיר בליאק מבקשים דיון דחוף בנושא הסדרת הפיצויים לשוכרים ולמשכירים עקב הטילים מאיראן ● בבקשה נכתב כי "בעלי הדירות נמצאים במצב בעייתי, הם נותרים עם נכס שאינו ראוי למגורים ושאינו מניב הכנסה"

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר בשבוע הבא

לפני פריצת המערכה מול איראן, השוק בישראל העריך כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית במשק בהחלטת הריבית בספטמבר ● כעת יש מי שמעריכים בהסתברות של 50% כי הפחתת הריבית תוקדם כבר לחודש אוגוסט

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

עלות היירוטים האמריקאים במלחמה: כמעט מיליארד דולר

לפי דיווח שהתפרסם, עולה כי במשך 12 ימי המלחמה, ארה"ב שיגרה כ־15%-20% מכלל מיירטי מערכת THAAD בעולם לעבר הטילים הבליסטיים האיראניים, בסך כולל של יותר מ־800 מיליון דולר ● מזכירות ההגנה האמריקאית הציגה בשבוע שעבר את בקשת התקציב שלה לשנה הפיסקלית 2026, שעומדת על כ־961.6 מיליארד דולר

מבנה בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי, נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בן זוגה ● שופטת העליון יעל וילנר קבעה כי התנהגות הזוג לאורך השנים, מלמדת על הסכמה ביניהם לשתף גם את הנכס שהיה רשום רק על שם האישה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

זהבית כהן יוסף / צילום: רמי זרנגר

מצטרפת למימושים: קרן אייפקס מוכרת מניות מקס סטוק ב-120 מיליון שקל

לאחר שמניית מקס סטוק זינקה ב-34% בחודש האחרון, מצטרפת בעלת המניות הגדולה בה, אייפקס, למגמת המימושים בבורסה ● החברה מכרה 5.5% מניות מקס סטוק ב-15.4 שקל למניה - הנחה של 5% על מחיר השוק