גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשרד להגנת הסביבה הוציא צו סגירה למפעל הביטומן של בזן

הצו ייכנס לתוקף רק בחודש אפריל בכדי לאפשר היערכות משקית ● למרות שבז"ן מודעים לדרישות הסביבתיות כבר מ-2016, החברה לא נערכה כיאות והמשמעות כעת היא הפסקת הייצור עד סוף השנה לפחות ● בזן: "נמשיך להשקיע משאבים משמעותיים במטרה לשמור על הסביבה"

מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי
מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי

לראשונה, הוציא היום (ה') המשרד להגנת הסביבה צו סגירה להפסקת פעולות הייצור, האחסון וניפוק הביטומן על ידי חברת בזן. לפי עמדת משרד התחבורה, משמעות סגירת המפעל היא הפסקת ייצור האספלט בכל המדינה ו"פגיעה בלתי מתקבלת ברמה הלאומית", ולדברי ממשרד הכלכלה הביטומן, חומר המשמש לייצור אספלט כבישים ולאיטום, חיוני למשק כאשר בתי הזיקוק של בזן הם הספק היחיד בישראל (בהיקף של כ-250 אלף טון בשנה). לאור זאת, הוארך הצו כך שלשם היערכות משקית פעילות החברה בתחום תופסק בעוד שלושה חודשים (ה-16 באפריל). כבר כעת, הורה המשרד, לחברה להודיע לאלתר ללקוחותיה על הצו האמור ועל כך שעליהם להיערך להפסקת הייצור בהקדם האפשרי. המשמעות היא שמחודש אפריל ועד סוף שנת 2020 לפחות, יופסק ייצור הביטומן בבזן.

צו מנהלי לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי מופעל כעת על ידי המשרד להגנת הסביבה בשל הפרה מתמשכת של הוראות היתר הפליטה, ובהן אי-שדרוג המתקן המטפל בפליטות מערך ייצור, ואחסון וניפוק ביטומן במפעל בזן, באופן הגורם לחריגה מערכי הפליטה בארובת המתקן במזהם חומרים אורגניים נדיפים.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הבהיר כי המפעל הוא "חיוני ביותר", וכי כל תהליך ייצור האספלט במדינת ישראל תלוי בו, כאשר משמעות סגירת המפעל היא הפסקת ייצור האספלט בכל המדינה ובכך "יצירת פגיעה בלתי מתקבלת ברמה הלאומית מבחינת פיתוח כלל מערכת הכבישים ואחזקתם". משרד הכלכלה והתחבורה ביקשו שלא לסגור את המתקן, ולאפשר לו להמשיך ולפעול במתכונת הנוכחית למרות חריגותיו, עד להקמת מתקן הטיפול בסוף שנת 2020. לאור ההשפעות הבריאותית והסביבתית של פליטת חומרים אורגניים נדיפים, ולאור עמדת בזן כי לא ניתן להפחית את הפליטות אלא באמצעות הקמת מתקן טיפול, המשרד להגנת הסביבה הוציא היום (ה') צו זה - אך הוא יובא לכדי יישום רק בעוד כשלושה חודשים, למרות הפליטות החריגות של המפעל המודע לדרישות הסביבתיות עוד מחודש ספטמבר 2016.

"זוהי סגירה של מתקן תשתית לאומית למרות התנגדות מוחלטת של שלושה משרדים: תחבורה, כלכלה ואנרגיה. לכן, קיבלנו החלטה של מינימום זמן אפשרי, לאחר שפנינו לשוק ובדקנו את מידת האופציה לייבוא", אומר גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. "סגירה מידית לא הייתה אפשרית כאשר מדובר במונופול ייצור של ביטומן לתעשיית האספלט ויריעות ביטומן - חומרים הנדרשים למשק. שלושה חודשים זהו פרק זמן קצר אך סביר ואפשרי". בפרק הזמן הזה, סמט מבהיר כי ימשיך לנטר את החברה ולבדוק את השלכות הייצור שלה על הסביבה, אך ברמה המיידית לא יינתן לכך פתרון: "לא מדובר בזיהום המסכן חיי אדם באופן אקוטי כרגע, אך זיהום סביבתי כרוני שלא ראוי שיתרחש ושיש לעצור".

צמצום תפוקת הייצור והפסקת תהליכים

בהיתר הפליטה של חברת בתי הזיקוק, נדרשה החברה לשדרג את מתקן הטיפול בפליטות לאוויר ממערך הייצור, האחסון וניפוק הביטומן באופן שיביא לעמידה בערכי הפליטה. על אף זאת, לפי המשרד להגנת הסביבה, בדיגומים שנערכו לגזים הנפלטים לאוויר מארובת הסקראבר, נמדדו חריגות מערך הפליטה המרבי המותר עבור המזהם הנקרא "כלל חומרים אורגניים נדיפים" ( TOC ) - שחלקן היו חריגות משמעותיות, של מאות ואלפי אחוזים מערך הפליטה שנקבע למזהם. לחברה נשלחו מספר התראות על חריגות אלה, כולל הוראה לנקוט בכל האמצעים הנדרשים להפסקת החריגות מערכי הפליטה - גם על-ידי צמצום תפוקת הייצור והפסקת תהליכים.

לאור העובדה שהחריגות נמשכו, ב-26 בדצמבר 2019 התקיים שימוע לנציגי חברת בזן בפני מנהל מחוז חיפה, ובמהלכו הודו נציגי החברה כי אין באפשרות החברה לעמוד בערכי הפליטה מארובת סקראבר ביטומן, עד להתקנת מתקן חדש שיפעל בטכנולוגיה טרמית ( RTO ), וכי הצפי להקמת מתקן זה עד לסוף שנת 2020. המשרד הבהיר לחברת בזן בצו כי ידעה כבר בשלב הנפקת היתר הפליטה בספטמבר 2016, כי עליה לשדרג את מתקן הסקראבר - זאת, על-מנת לעמוד בערכי הפליטה של מערך ייצור וניפוק הביטומן, לרבות עמידה בקצב הפליטה למזהם TOC , עד לא יאוחר מספטמבר 2018 ואף התריע בפניה על כך עם קבלת תוצאות דיגום בסוף שנת 2017. ואולם, לדברי המשרד, החברה לא פעלה לשדרוג מתקן סקראבר הביטומן לצורך עמידה בערכים אלה עד למועד הנדרש בהיתר הפליטה, ועד היום, על אף התראות ודרישות מהמפעל.

בשימוע בדצמבר 2019 נדון נושא נוסף, הנוגע גם לבזן וגם לחברת גדיב תעשיות פטרוכימיה, בגין חשד להפרת תנאי היתר הרעלים והוראות חוק המים הנוגעים לתחזוקת קווי הצנרת החוץ מפעלית לשינוע חומרים מסוכנים. מדובר בסיכון סביבתי ובסיכון מקורות מים כתוצאה מליקויי תחזוקה של מערכת ההגנה הקתודית נגד קורוזיה על צינורות חומ"ס (דלק) תת-קרקעיים שבבעלות בזן וגדיב. המשרד להגנת הסביבה סבור שהחברות בזן וגדיב התרשלו בטיפולן בפגמים שנתגלו בעטיפות הציפוי של הצינורות.

יחד עם זאת, לאור העובדה שמדובר בפגיעה מעטפת הצנרת ולא בצנרת עצמה, ניתנת לחברות בזן וגדיב שהות של חודשיים מהיום להשלים את הליך הוצאת היתרי חפירה ולהתחיל את פרויקט השיקום של עטיפת הציפוי לאורך כל קווי הדלק המדוברים, כך שעבודות השיקום יסתיימו עד 31 במאי 2020 לכל המאוחר - או לחלופין, להעביר "מולוך" חכם לבחינת עובי דופן הצנרת עד ל-31 במרץ 2020, כאשר המשרד מבהיר כי הוא שומר לעצמו את הזכות לנקוט צעדי אכיפה נוספים בנושא זה במידת הצורך.

תגובת קבוצת בזן: "קבוצת בזן תמשיך לפעול, כמיטב יכולתה, באחריות ובהתמדה לאספקת המוצרים הנדרשים לכלכלה הישראלית, בשגרה ובחירום. בזן תמשיך להשקיע משאבים משמעותיים במטרה לשמור על הסביבה תוך עמידה בתקנים המחמירים ביותר בעולם המערבי. כפי שהצהיר המשרד להגנת הסביבה עצמו בחודש אוקטובר האחרון, השפעתה של בזן על הסביבה היא בין הנמוכות ביחס לכל בתי הזיקוק במערב אירופה. רק בשנת 2019 השקיעה קבוצת בזן כ-88 מיליון שקל באיכות הסביבה ותמשיך השקעה זו כדי להמשיך ולקיים תעשייה בטוחה, נקייה ואחראית".

ישי וולפוביץ', מנהל הקמפיין להבראת מפרץ חיפה במגמה ירוקה אמר היום: "אנו מברכים על הצעד המשמעותי להגבלת פעילותה של קבוצת בז"ן. יחד עם זאת, הצעד המתבקש ביותר הוא לפעול בהקדם ליישום התכנית לסגירת בז"ן ולהבראת מפרץ חיפה.

"בז"ן הוא מפעל פטרוכימי המתנהל בשיגרת תקלות בסמיכות למאות אלפי תושבים. על מדינת ישראל לפעול בהקדם ליישום התכניות לסגירת בז"ן, ולשחרור מדינת ישראל מתלות בדלקים מזהמים. ביום שני תדון הועדה המחוזית בתכנית 'מפרץ החדשנות' לסגירת בז"ן מצד אחד ומנגד, מיד לאחר מכן, תדון בכוונת בז"ן להקים תחנת כוח נוספת - שבמידה ותאושר תקבעו את בז"ן אל מפרץ חיפה לשנים רבות, אנו קוראים לציבור להגיע לדיון ומפצירים בחברי הועדה לבחור נכון ולא לתת ידה להמשך העוול הזה. הגיע הזמן לסגור את בז"ן".

עוד כתבות

בברודקום נערכים לבדיקת השבבים שיתחרו באנבידיה / צילום: Reuters, Ying Tang

"יש לה מלאנוקס משלה": חברת השבבים שמאיימת על השליטה של אנבידיה

שילוב בין רכישות תוכנה נועזות לפיתוח מעבדי ה־TPU המהפכניים עבור גוגל הפך את ברודקום לאיום ממשי על הדומיננטיות של אנבידיה - שנסחרת בשווי הגבוה ממנה בערך פי שלושה ● בזכות שבבי תקשורת שנולדו בישראל והתאמה אישית לצרכי ענקיות ה־AI, החברה מספקת פתרון זול ויעיל בהשוואה לאנבידיה וסוחפת את המשקיעים

פרופ' דפנה קולר / צילום: Scott R. Kline for insitro

העצה של חלוצת ה־AI למי שרוצה לשרוד בשוק העבודה העתידי

לפני 15 שנה כמעט עשתה פרופ' דפנה קולר מהפכה בגישה ללימודים כשהקימה את קורסרה, ועכשיו היא פועלת במרץ לקידום המהפכה הבאה - שינוי עולם התרופות מהיסוד, בעזרת בינה מלאכותית ● השבוע רכשה אינסיטרו, החברה שהקימה, סטארט־אפ ישראלי כדי לסייע לה במשימה ● בראיון בלעדי לגלובס היא מסבירה למה היא נלהבת כל כך מ־AI ומגלה איזו יכולת הכי חשובה כדי לשרוד בעולם העבודה העתידי

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

סופית: השקעת הענק של שותפויות הגז בהרחבת פיתוח לוויתן ב-2.4 מיליארד דולר

שותפויות מאגר לוויתן, שברון, ניו-מד ורציו, החליטו סופית להשקיע בהגדלת ההפקה במאגר לקדוח שלוש בארות נוספות, במטרה להגיע ליכולת הפקה של עד 21 BCM בשנה במחצית השנייה של 2029 ● ההחלטה התקבלה לאחר הסכם יצוא הגז הענק למצרים בהיקף של כ-12% מעתודות הגז של ישראל ובהיקף כספי של 35 מיליארד דולר

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

אחת ולתמיד: מאיפה הכי כדאי לקחת הלוואה

בעידן של פריים גבוה, הפער בין מקורות האשראי עשוי להגיע לאלפי שקלים בשנה ● האם כדאי לנצל את החיסכון הפנסיוני, למה הלוואה בקליק עלולה לחנוק את המסגרת, ומתי המסלול החוץ־בנקאי הוא הכרח ● הנה מה שאתם צריכים לדעת

פינגוויני מגלן / צילום: Shutterstock

המפגש הבלתי צפוי עם הפומה לימד את הפינגווין לחשוש לא רק מהים, אלא גם מהיבשה

שינויי האקלים וההתערבות האנושית דוחקים מינים למפגשים שלא היו קיימים בעבר ● כזה הוא המקרה של הפומה, שהייתה רגילה לרדוף אחרי חיות יבשה, וגילתה "מוצר מדף" זמין בהרבה: פינגווין מגלן

כריך בעגלת הקפה גן עד / צילום: אילון פמיליה

גם אנחנו לא האמנו שב־22:00 יש כזה תור למאפייה באמצע עיר

קינוח מושחת שמוגש במשתלה, גלריה עם אמנות ישראלית מתחלפת ומאפיית לחמים מיתולוגית שהתור משתרך אליה גם בחצות ● סיור מפתיע ברמת השרון

OnePlus / צילום: יח''צ

שיאומי רוצה תחרות עם כולם, אבל יש לה דרך ארוכה לפניה

שיאומי שחררה את סדרת Redmi Note 15 שלה, והדגם Pro+ 5G מנסה לטשטש את הגבול בין מכשיר ביניים לפרימיום ● הוא מציע חבילה מרשימה על הנייר, אלא שתחרות עזה, לצד מחיר של מעל 2,000 שקל, מעלים את השאלה האם התמורה מצדיקה את ההשקעה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המכסים החדשים של טראמפ על אירופה - בצל המאבק על גרינלנד

על רקע ניסיונותיו העקביים של טראמפ לרכוש את גרינלנד, הוא הודיע אמש על הטלת מכסים נוספים נגד שורת מדינות אירופיות, ביניהן צרפת, גרמניה ובריטניה ● החרפת הטון מגיעה לאחר שבשבוע שעבר מספר מדינות שלחו כוחות צבאיים אל האי ● באירופה יתכנסו היום לדיון חירום

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"בעל הבית היה בצרות": בכמה נמכר פנטהאוז עם 5 חדרים בירושלים?

ברחוב אריה דולצין, קרוב לגן החיות התנ"כי בירושלים, נמכר פנטהאוז עם 5 חדרים תמורת 3.13 מיליון שקל • הפנטהאוז עבר שיפוץ ומשקיף לנוף ירוק ופסטורלי לעמק • ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

בודקים את המיתוס. בעלי חיים / צילום: Shutterstock

ארבעה בעלי חיים שהשפה העברית עושה להן עוול

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: ביטויים רבים שאבו השראה מבעלי החיים, אלא שלא פעם הם נשענו על אבחנה שגויה

הפקולטה. מודלי AI שונים סחרו בקריפטו לבדם / צילום: Shutterstock

שישה מודלי AI התבקשו לסחור בקריפטו לבדם. מי הרוויח ומי הפסיד?

מודלי בינה יוצרת מובילים קיבלו 10,000 דולר למסחר בקריפטו, ללא מידע חיצוני בזמן אמת ● התחרות חשפה כיצד הם התחלקו למשפחות חשיבה על בסיס הדפוסים הקוגניטיביים שעליהם אומנו, והאופי השונה הזה צריך לעניין כל ארגון שמכניס AI לקבלת ההחלטות

דגלה של דנמרק מתנוסס על אדמת גרינלנד / צילום: Reuters, Marko Djurica

טראמפ מאיים בהטלת מכסים על מדינות שיתנגדו להשתלטות על גרינלנד

נשיא ארצות הברית אמר כי הוא שוקל להטיל מכסים על מדינות שיתנגדו למהלך האמריקאי בנוגע לגרינלנד ● “אנחנו צריכים את גרינלנד לצורכי ביטחון לאומי, ולכן ייתכן שאעשה זאת"

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

לופטהנזה מאריכה את ביטולי טיסות הלילה לישראל עד סוף החודש

המהלך נובע מהערכת המצב הביטחוני במזרח התיכון, ונועד לאפשר לצוותי האוויר לשוב לבסיסיהם ללא לינה בישראל ● לדברי החברה, מרבית הטיסות הליליות הוזזו לשעות היום, ורק מספר מצומצם של טיסות בוטל

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה הופך בשבועות האחרונים לאחד השחקנים הבולטים ב־NBA. עם זאת, השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, שככל הנראה נמצא בדרך למשחק האולסטאר היוקרתי

שנה מעולה בפנסיה ובגמל. מה צפוי בשנה החדשה? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הלקח מטבלת התשואות: אף אחד לא נשאר בצמרת לאורך זמן

חברות הביטוח כבשו את המקומות הראשונים בתשואות הגמל לשנת 2025, בזכות ביצועי השיא של הבורסה בת"א ● עם זאת, במבט ל–3 ו–5 שנים הן עדיין מאחורי בתי ההשקעות ● מדוע זה כך, האם זה ישתנה בקרוב, ומה מנהלי ההשקעות חושבים שכדאי לעשות כעת עם הכסף

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"לעולם אל תעשו את זה": העצה היחידה שוורן באפט נותן להורים

וורן באפט נודע בעיקר בגלל השקעותיו ועסקיו, אך בראיון נדיר שנתן ל-CNBC הוא מוכיח שהשיעורים החשובים של החיים לא תמיד קשורים למספרים ● מה הטיפ שלו להורים שלו חדשים, למה הפסיק לדבר על פוליטיקה ומתי הבין שהימורי סוסים לא יהפכו אותו למיליונר?

גליה באר–גבל / צילום: רון קדמי

היא שותפה באחת הקרנות הגדולות בישראל. זה מה שהיא עושה כל יום ב־23:00

כילדה נסעה שלוש שעות ביום לבית הספר, בצבא שירתה בפרקליטות, ולמרות שלמדה משפטים כי זו "תעודת ביטוח", היצר העסקי גרם לה לשנות כיוון ● אז היא פנתה למנכ"לית לאומי לשעבר: "הכרתי את רקפת רוסק-עמינח, וכשהיא הודיעה שהיא עוזבת את הבנק, הרמתי אליה טלפון" ● שיחה קצרה עם גליה באר-גבל, שותפה־מנהלת בקרן Team8

כריית זהב בוונצואלה. תפוקת המכרות לא גדלה משמעותית כבר שנים / צילום: Reuters, Henry Romero

השינויים הטקטוניים בשוק הזהב עשויים להיות רק ההתחלה

שנת 2025 הייתה חגיגה גדולה למשקיעים בזהב, אשר עלה במהלכה ב–65% ● השאלה היא האם הגל הזה מאחורינו או שמא הוא רק התחיל, לאור התנאים המאקרו–כלכליים והגאופוליטיים הנוכחיים ● כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

"האישה הראשונה של שוק ההון" הורידה פרופיל במשך שנים. עכשיו היא עושה קאמבק

זהבית כהן ידעה בעבר הצלחות עסקיות גדולות לצד מאבקים וסערות מתוקשרות בתנובה, בבית ההשקעות פסגות, בזאפ ובחברת ההסעדה שולץ ● לאחר כמה שנים שבהן הורידה פרופיל, חוזרת כהן עם אקזיט מרשים ברשת מקס סטוק, רכישת הענק של אתר יד2 וכניסה לתחום מפתיע ● וגם: איזה רווח הניבה הקרן שהיא מובילה למשקיעיה?

ג'ורדן פריד / צילום: zooz strategy

המנכ"ל שהימר על קריפטו לא מאבד תקווה: "התנודתיות במחיר הביטקוין היא פיצ'ר ולא באג"

ג'ורדן פריד מונה בקיץ האחרון למנכ"ל זוז אסטרטגיה, שקיבלה החלטה לשנות מיקוד עסקי - מתחום האנרגיה הקינטית תחת זוז פאוור, לחברת אוצר המחזיקה בנכסים דיגיטליים ● מאז המניה קרסה ב-85% עקב גיוס הון ועל רקע החולשה בשוק הקריפטו, וכיום היא בסכנת מחיקה מהנאסד"ק ● אבל פריד לא רק אופטימי, אלא משוכנע שביטקוין הוא חלק מהביטחון הלאומי של מדינה