גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשרד להגנת הסביבה הוציא צו סגירה למפעל הביטומן של בזן

הצו ייכנס לתוקף רק בחודש אפריל בכדי לאפשר היערכות משקית ● למרות שבז"ן מודעים לדרישות הסביבתיות כבר מ-2016, החברה לא נערכה כיאות והמשמעות כעת היא הפסקת הייצור עד סוף השנה לפחות ● בזן: "נמשיך להשקיע משאבים משמעותיים במטרה לשמור על הסביבה"

מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי
מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי

לראשונה, הוציא היום (ה') המשרד להגנת הסביבה צו סגירה להפסקת פעולות הייצור, האחסון וניפוק הביטומן על ידי חברת בזן. לפי עמדת משרד התחבורה, משמעות סגירת המפעל היא הפסקת ייצור האספלט בכל המדינה ו"פגיעה בלתי מתקבלת ברמה הלאומית", ולדברי ממשרד הכלכלה הביטומן, חומר המשמש לייצור אספלט כבישים ולאיטום, חיוני למשק כאשר בתי הזיקוק של בזן הם הספק היחיד בישראל (בהיקף של כ-250 אלף טון בשנה). לאור זאת, הוארך הצו כך שלשם היערכות משקית פעילות החברה בתחום תופסק בעוד שלושה חודשים (ה-16 באפריל). כבר כעת, הורה המשרד, לחברה להודיע לאלתר ללקוחותיה על הצו האמור ועל כך שעליהם להיערך להפסקת הייצור בהקדם האפשרי. המשמעות היא שמחודש אפריל ועד סוף שנת 2020 לפחות, יופסק ייצור הביטומן בבזן.

צו מנהלי לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי מופעל כעת על ידי המשרד להגנת הסביבה בשל הפרה מתמשכת של הוראות היתר הפליטה, ובהן אי-שדרוג המתקן המטפל בפליטות מערך ייצור, ואחסון וניפוק ביטומן במפעל בזן, באופן הגורם לחריגה מערכי הפליטה בארובת המתקן במזהם חומרים אורגניים נדיפים.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הבהיר כי המפעל הוא "חיוני ביותר", וכי כל תהליך ייצור האספלט במדינת ישראל תלוי בו, כאשר משמעות סגירת המפעל היא הפסקת ייצור האספלט בכל המדינה ובכך "יצירת פגיעה בלתי מתקבלת ברמה הלאומית מבחינת פיתוח כלל מערכת הכבישים ואחזקתם". משרד הכלכלה והתחבורה ביקשו שלא לסגור את המתקן, ולאפשר לו להמשיך ולפעול במתכונת הנוכחית למרות חריגותיו, עד להקמת מתקן הטיפול בסוף שנת 2020. לאור ההשפעות הבריאותית והסביבתית של פליטת חומרים אורגניים נדיפים, ולאור עמדת בזן כי לא ניתן להפחית את הפליטות אלא באמצעות הקמת מתקן טיפול, המשרד להגנת הסביבה הוציא היום (ה') צו זה - אך הוא יובא לכדי יישום רק בעוד כשלושה חודשים, למרות הפליטות החריגות של המפעל המודע לדרישות הסביבתיות עוד מחודש ספטמבר 2016.

"זוהי סגירה של מתקן תשתית לאומית למרות התנגדות מוחלטת של שלושה משרדים: תחבורה, כלכלה ואנרגיה. לכן, קיבלנו החלטה של מינימום זמן אפשרי, לאחר שפנינו לשוק ובדקנו את מידת האופציה לייבוא", אומר גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. "סגירה מידית לא הייתה אפשרית כאשר מדובר במונופול ייצור של ביטומן לתעשיית האספלט ויריעות ביטומן - חומרים הנדרשים למשק. שלושה חודשים זהו פרק זמן קצר אך סביר ואפשרי". בפרק הזמן הזה, סמט מבהיר כי ימשיך לנטר את החברה ולבדוק את השלכות הייצור שלה על הסביבה, אך ברמה המיידית לא יינתן לכך פתרון: "לא מדובר בזיהום המסכן חיי אדם באופן אקוטי כרגע, אך זיהום סביבתי כרוני שלא ראוי שיתרחש ושיש לעצור".

צמצום תפוקת הייצור והפסקת תהליכים

בהיתר הפליטה של חברת בתי הזיקוק, נדרשה החברה לשדרג את מתקן הטיפול בפליטות לאוויר ממערך הייצור, האחסון וניפוק הביטומן באופן שיביא לעמידה בערכי הפליטה. על אף זאת, לפי המשרד להגנת הסביבה, בדיגומים שנערכו לגזים הנפלטים לאוויר מארובת הסקראבר, נמדדו חריגות מערך הפליטה המרבי המותר עבור המזהם הנקרא "כלל חומרים אורגניים נדיפים" ( TOC ) - שחלקן היו חריגות משמעותיות, של מאות ואלפי אחוזים מערך הפליטה שנקבע למזהם. לחברה נשלחו מספר התראות על חריגות אלה, כולל הוראה לנקוט בכל האמצעים הנדרשים להפסקת החריגות מערכי הפליטה - גם על-ידי צמצום תפוקת הייצור והפסקת תהליכים.

לאור העובדה שהחריגות נמשכו, ב-26 בדצמבר 2019 התקיים שימוע לנציגי חברת בזן בפני מנהל מחוז חיפה, ובמהלכו הודו נציגי החברה כי אין באפשרות החברה לעמוד בערכי הפליטה מארובת סקראבר ביטומן, עד להתקנת מתקן חדש שיפעל בטכנולוגיה טרמית ( RTO ), וכי הצפי להקמת מתקן זה עד לסוף שנת 2020. המשרד הבהיר לחברת בזן בצו כי ידעה כבר בשלב הנפקת היתר הפליטה בספטמבר 2016, כי עליה לשדרג את מתקן הסקראבר - זאת, על-מנת לעמוד בערכי הפליטה של מערך ייצור וניפוק הביטומן, לרבות עמידה בקצב הפליטה למזהם TOC , עד לא יאוחר מספטמבר 2018 ואף התריע בפניה על כך עם קבלת תוצאות דיגום בסוף שנת 2017. ואולם, לדברי המשרד, החברה לא פעלה לשדרוג מתקן סקראבר הביטומן לצורך עמידה בערכים אלה עד למועד הנדרש בהיתר הפליטה, ועד היום, על אף התראות ודרישות מהמפעל.

בשימוע בדצמבר 2019 נדון נושא נוסף, הנוגע גם לבזן וגם לחברת גדיב תעשיות פטרוכימיה, בגין חשד להפרת תנאי היתר הרעלים והוראות חוק המים הנוגעים לתחזוקת קווי הצנרת החוץ מפעלית לשינוע חומרים מסוכנים. מדובר בסיכון סביבתי ובסיכון מקורות מים כתוצאה מליקויי תחזוקה של מערכת ההגנה הקתודית נגד קורוזיה על צינורות חומ"ס (דלק) תת-קרקעיים שבבעלות בזן וגדיב. המשרד להגנת הסביבה סבור שהחברות בזן וגדיב התרשלו בטיפולן בפגמים שנתגלו בעטיפות הציפוי של הצינורות.

יחד עם זאת, לאור העובדה שמדובר בפגיעה מעטפת הצנרת ולא בצנרת עצמה, ניתנת לחברות בזן וגדיב שהות של חודשיים מהיום להשלים את הליך הוצאת היתרי חפירה ולהתחיל את פרויקט השיקום של עטיפת הציפוי לאורך כל קווי הדלק המדוברים, כך שעבודות השיקום יסתיימו עד 31 במאי 2020 לכל המאוחר - או לחלופין, להעביר "מולוך" חכם לבחינת עובי דופן הצנרת עד ל-31 במרץ 2020, כאשר המשרד מבהיר כי הוא שומר לעצמו את הזכות לנקוט צעדי אכיפה נוספים בנושא זה במידת הצורך.

תגובת קבוצת בזן: "קבוצת בזן תמשיך לפעול, כמיטב יכולתה, באחריות ובהתמדה לאספקת המוצרים הנדרשים לכלכלה הישראלית, בשגרה ובחירום. בזן תמשיך להשקיע משאבים משמעותיים במטרה לשמור על הסביבה תוך עמידה בתקנים המחמירים ביותר בעולם המערבי. כפי שהצהיר המשרד להגנת הסביבה עצמו בחודש אוקטובר האחרון, השפעתה של בזן על הסביבה היא בין הנמוכות ביחס לכל בתי הזיקוק במערב אירופה. רק בשנת 2019 השקיעה קבוצת בזן כ-88 מיליון שקל באיכות הסביבה ותמשיך השקעה זו כדי להמשיך ולקיים תעשייה בטוחה, נקייה ואחראית".

ישי וולפוביץ', מנהל הקמפיין להבראת מפרץ חיפה במגמה ירוקה אמר היום: "אנו מברכים על הצעד המשמעותי להגבלת פעילותה של קבוצת בז"ן. יחד עם זאת, הצעד המתבקש ביותר הוא לפעול בהקדם ליישום התכנית לסגירת בז"ן ולהבראת מפרץ חיפה.

"בז"ן הוא מפעל פטרוכימי המתנהל בשיגרת תקלות בסמיכות למאות אלפי תושבים. על מדינת ישראל לפעול בהקדם ליישום התכניות לסגירת בז"ן, ולשחרור מדינת ישראל מתלות בדלקים מזהמים. ביום שני תדון הועדה המחוזית בתכנית 'מפרץ החדשנות' לסגירת בז"ן מצד אחד ומנגד, מיד לאחר מכן, תדון בכוונת בז"ן להקים תחנת כוח נוספת - שבמידה ותאושר תקבעו את בז"ן אל מפרץ חיפה לשנים רבות, אנו קוראים לציבור להגיע לדיון ומפצירים בחברי הועדה לבחור נכון ולא לתת ידה להמשך העוול הזה. הגיע הזמן לסגור את בז"ן".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

נשיא ארה"ב טראמפ שולף "נשק" חדש נגד איראן

טראמפ איים הלילה בהטלת מכס של 25% על כל מדינה שתעשה עסקים עם איראן, זאת בניסיון לבודד אותה כלכלית

חותמים על העסקה. מימין: ארי קלמן, מנכ''ל מנורה, רוני נתנזון, מייסד מנורה ERN, וערן גריפל, יו''ר מנורה מבטחים / צילום: עידן שיסטר

עם 460 מיליון שקל בכיס: רוני נתנזון נפרד מהחברה שהקים לפני 25 שנה

מנורה חתמה על הסכם לרכישת יתרת המניות בחברת האשראי החוץ־בנקאי ERN תמורת 230 מיליון שקל ● רוני נתנזון, היו"ר והמייסד, משלים אקזיט מוצלח

לווינים של גילת רשתות לוויין / צילום: גילת

נהנית מסנטימנט חיובי: מה מקפיץ את מניית גילת לוויינים

חברת ציוד תקשורת הלוויינים השלימה זינוק של כ-170% בשנה האחרונה, ונסחרת כבר בשווי של מעל 1.2 מיליארד דולר ● המומנטום החיובי במניה מגיע על רקע הזמנות גדולות שגילת דיווחה עליהן בחודשים האחרונים

יואב סגלוביץ' מליאת הכנסת, 05.01.26 / צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

המהומות בתראבין: מי המפלגה שזכתה לתמיכה מפתיעה מצד היישוב?

אחרי שהיישוב הבדואי תראבין היה במוקד אירועים אלימים, באופוזיציה הצביעו על קשר מפתיע למפלגת השלטון ● מתברר שהם לא טועים - ויש לזה הסבר היסטורי ● המשרוקית של גלובס 

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

חברה שכנעה חוסכים למשוך את הפנסיה מוקדם - ותשלם קנס של 2.3 מיליון שקל

רשות שוק ההון הטילה קנס של 2.3 מיליון שקל על חברת אלמוג פתרונות פיננסים, שגרמה לחוסכים למשוך כספים מוקדם מהפנסיה תמורת עמלה גבוהה וללא רישיון פנסיוני ● לטענת הרשות מדובר בקנס הגבוה ביותר שהוטל על חברה בשל סיבה זו ● לאחרונה נחשף בגלובס כי ישראלים מושכים בכל שנה מיליארדי שקלים מחסכונות הפנסיה

שלי שמיר-קינן / צילום: איל יצהר

מנכ"לית משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי עוזבת "לפרק הבא"

שלי שמיר-קינן, מנכ"לית משרד הפרסום מבית פובליסיס, עוזבת אחרי 4.5 שנים ● היא תוחלף ע"י שני שאול-ואנגוש, שכעת תהיה אחראית על משרדים - באומן-בר-ריבנאי וליאו ברנט

נמל אילת / צילום: תמר מצפי

למרות תוכניות הממשלה: נמל אילת נותר שומם

שער הכניסה הימי של ישראל מים סוף, שהיה במשך שנים שער מרכזי ליבוא רכב, נותר שומם בימים אלה ● בוועדת הכספים הוחלט כי בשבוע הבא יכריעו בעניין ● אלו האפשרויות שעומדות על הפרק

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מתלבטים באיזה פיקדון לשים את הכסף? אלו הפערים בין הבנקים

הריבית על הפיקדונות בדצמבר בבנקים הגדולים והקטנים נעה בטווח רחב יחסית, בין 3.6% ל-5.5% ● הריבית הממוצעת על הלוואה צרכנית ירדה ל-8.96% - הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מזה שנה וחצי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

ההכנסות ממסים קפצו - והגירעון ב-2025 הפתיע לטובה

דוח ביצוע התקציב ל־2025 מציג גירעון נמוך מהתחזית של 4.7% ● הירידה בגירעון נובעת מעלייה בהכנסות ממסים, שהסתכמו השנה בכ-520 מיליארד שקל

דרכונים / צילום: Shutterstock

דירוג הדרכונים החזקים: לאילו מדינות חדשות הישראלים לא יכולים להיכנס בלי ויזה?

חברת הייעוץ הנלי ושות' פרסמה את הדירוג השנתי המעריך "חוזק" של דרכונים לאומיים לפי מספר המדינות שניתן להיכנס אליהן ללא הוצאת ויזה ● לפי הדוח, ישראל איבדה גישה חופשית לשש מדינות, אך עלתה למקום ה-18 בדירוג ● ומי במקום הראשון?

מימין: פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף של AI21; פרופ' יואב שוהם, מנכ''ל שותף ומייסד שותף; ואורי גושן, מנכ''ל שותף ומייסד שותף / צילום: עומר הכהן

AI21: "מכחישים משא ומתן על רכישה על ידי אנבידיה"

למרות דבריהם של המייסדים פרופ' אמנון שעשוע והמנכ"ל אורי גושן על "משא ומתן עם אנבידיה", בחברה מכחישים כל דיונים על רכישה אפשרית ● בשבועיים האחרונים שמרו ב-AI21 על שתיקה, אז מה קרה דווקא עכשיו?

המפגינים באיראן מבעירים רחובות / צילום: Reuters

גורם איראני רשמי: כ-2,000 בני אדם נהרגו במחאות

דיווח: כוחות הביטחון באיראן ירו בעיר פרדיס הסמוכה לטהראן גם באזרחים שלא השתתפו בהפגנות ובמחאות ● יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי אמר הבוקר לעיתון אל-ג'מהוריה הלבנוני: "האם מה שישראל עושה מאז שהוכרז הסכם הפסקת האש אינו מלחמה מתמשכת? ● קנצלר גרמניה: המשטר האיראני קרוב לקריסה ● עדכונים שוטפים 

שי אהרונוביץ' ואסף רפפורט / צילום: יוסי זמיר, איל יצהר

האקזיט הישראלי הגדול בהיסטוריה: מחלוקת על מיליארדים בין רשות המסים לוויז

קרוב לשנה לאישור עסקת הענק, לגלובס נודע כי מחלוקת בין רשות המסים לוויז באשר לתשלום המס על הקניין הרוחני של האחרונה מערימה קשיים ● בעוד שוויז טוענת כי הקניין הרוחני שלה ממוקם בארה"ב, ועל כן תשלום המס עליו בישראל הוא מופחת - הרשות סבורה ההפך ● על הפרק: כמה מיליארדי דולרים

דרוזים בדרום סוריה מניפים את דגל ישראל / צילום: ap, Fahd Kiwan

לא רק נשק וסייבר: מודל עסקי חדש למעצמה האזורית ישראל

מההכרה בסומלילנד, דרך הצטלבות אינטרסים עם סעודיה ועד הגנה על מיעוטים בסוריה ● ישראל נתפסת יותר ויותר ככוח המייצב היחיד במזרח התיכון ● כך עלייתה כמעצמה אזורית מתורגמת להזדמנויות כלכליות של מיליארדים שגם המשקיעים מזהים ● טור אורח

שיא משכנתאות בדצמבר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

יותר מ־11 מיליארד שקל: משכנתאות דצמבר שוב בשיא – ואליהן מצטרפות גם ההלוואות לכל מטרה

היקף המשכנתאות החדשות בחודש האחרון לשנת 2025 הוא הגבוה ביותר בשנה החולפת • ההלוואות לכל מטרה הסתכמו ב־791 מיליון שקל בדצמבר – הנתון הגבוה אי פעם • הלוואות הבולט והבלון גם הן ברף גבוה

מצלמה של עין שלישית / צילום: עין שלישית

לראשונה: משרד הביטחון אישר מכירת מניות בחברה ביטחונית לקבוצה אמירתית

לגלובס נודע כי אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני אישר את העסקה לפיה קונגלומרט EDGE מאבו דאבי ישקיע כ־10 מיליון דולר תמורת 30% ממניות עין שלישית, ויהפוך לבעל המניות הגדול בה ● המטרה: שילוב המערכות הישראליות במוצרי הקבוצה ומכירתן בשווקים גלובליים

שרגא ברוש / צילום: תמר מצפי

אחרי הערעור: שרגא ברוש ייכנס לשנה לכלא

בתוך כך, ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעור המדינה שביקשה להחמיר בעונשו של ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, ולגזור עליו 24 עד 40 חודשי מאסר בפועל - במקום 14 חודשי המאסר שנגזרו עליו בגין הרשעתו בעבירות מס ומרמה

סילבן שלום / צילום: מרק ישראל סלם-ג'רוזלם פוסט-פול

"מכאיב לנפגעות": הדרישה לא לאשר את מינוי סילבן שלום ליו"ר התעשייה האווירית

באיגוד מרכזי הסיוע פנו ליו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות, בדרישה שלא לאשר את מינויו של סילבן שלום ליו"ר התעשייה האווירית ● זאת, "חרף העובדה כי הוא פרש מן החיים הפוליטיים על רקע טענות להטרדות מיניות מצידו" ● יצויין כי לשלום אין הרשעה פלילית וכי כלל לא נפתחה נגדו חקירה

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ מאותת לישראל: ויתור על הסיוע האמריקאי בתמורה להקלה במכסים

נתניהו הפתיע השבוע כשהכריז על שאיפה לוויתור הדרגתי על הסיוע הביטחוני האמריקאי ● באפריל האחרון, טראמפ כבר רמז על קשר בין הסיוע להקלות בהיקף המכסים בין ישראל לארה"ב ● ההכרזה התקבלה ללא עבודת מטה באוצר, ושם מזהירים: "המהלך יוביל להעלאת מסים או הפחתת הוצאה ציבורית במקום אחר"

חנן שמש ואבי כץ, מייסדי קרן הגשמה ומנהליה / צילום: תמר מצפי ואילן בשור

מתי חייבים לשתף במידע? הפסיקה החדשה בפרשת קרן הגשמה

השופטת סיגל יעקבי, שדנה בכללים של שותפויות מוגבלות ציבוריות, ובראשן קרן הגשמה, התמקדה בשאלה עקרונית: מהי מידת האחריות של הנאמן והמפקח