לראשונה, הוציא היום (ה') המשרד להגנת הסביבה צו סגירה להפסקת פעולות הייצור, האחסון וניפוק הביטומן על ידי חברת בזן. לפי עמדת משרד התחבורה, משמעות סגירת המפעל היא הפסקת ייצור האספלט בכל המדינה ו"פגיעה בלתי מתקבלת ברמה הלאומית", ולדברי ממשרד הכלכלה הביטומן, חומר המשמש לייצור אספלט כבישים ולאיטום, חיוני למשק כאשר בתי הזיקוק של בזן הם הספק היחיד בישראל (בהיקף של כ-250 אלף טון בשנה). לאור זאת, הוארך הצו כך שלשם היערכות משקית פעילות החברה בתחום תופסק בעוד שלושה חודשים (ה-16 באפריל). כבר כעת, הורה המשרד, לחברה להודיע לאלתר ללקוחותיה על הצו האמור ועל כך שעליהם להיערך להפסקת הייצור בהקדם האפשרי. המשמעות היא שמחודש אפריל ועד סוף שנת 2020 לפחות, יופסק ייצור הביטומן בבזן.
צו מנהלי לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי מופעל כעת על ידי המשרד להגנת הסביבה בשל הפרה מתמשכת של הוראות היתר הפליטה, ובהן אי-שדרוג המתקן המטפל בפליטות מערך ייצור, ואחסון וניפוק ביטומן במפעל בזן, באופן הגורם לחריגה מערכי הפליטה בארובת המתקן במזהם חומרים אורגניים נדיפים.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הבהיר כי המפעל הוא "חיוני ביותר", וכי כל תהליך ייצור האספלט במדינת ישראל תלוי בו, כאשר משמעות סגירת המפעל היא הפסקת ייצור האספלט בכל המדינה ובכך "יצירת פגיעה בלתי מתקבלת ברמה הלאומית מבחינת פיתוח כלל מערכת הכבישים ואחזקתם". משרד הכלכלה והתחבורה ביקשו שלא לסגור את המתקן, ולאפשר לו להמשיך ולפעול במתכונת הנוכחית למרות חריגותיו, עד להקמת מתקן הטיפול בסוף שנת 2020. לאור ההשפעות הבריאותית והסביבתית של פליטת חומרים אורגניים נדיפים, ולאור עמדת בזן כי לא ניתן להפחית את הפליטות אלא באמצעות הקמת מתקן טיפול, המשרד להגנת הסביבה הוציא היום (ה') צו זה - אך הוא יובא לכדי יישום רק בעוד כשלושה חודשים, למרות הפליטות החריגות של המפעל המודע לדרישות הסביבתיות עוד מחודש ספטמבר 2016.
"זוהי סגירה של מתקן תשתית לאומית למרות התנגדות מוחלטת של שלושה משרדים: תחבורה, כלכלה ואנרגיה. לכן, קיבלנו החלטה של מינימום זמן אפשרי, לאחר שפנינו לשוק ובדקנו את מידת האופציה לייבוא", אומר גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. "סגירה מידית לא הייתה אפשרית כאשר מדובר במונופול ייצור של ביטומן לתעשיית האספלט ויריעות ביטומן - חומרים הנדרשים למשק. שלושה חודשים זהו פרק זמן קצר אך סביר ואפשרי". בפרק הזמן הזה, סמט מבהיר כי ימשיך לנטר את החברה ולבדוק את השלכות הייצור שלה על הסביבה, אך ברמה המיידית לא יינתן לכך פתרון: "לא מדובר בזיהום המסכן חיי אדם באופן אקוטי כרגע, אך זיהום סביבתי כרוני שלא ראוי שיתרחש ושיש לעצור".
צמצום תפוקת הייצור והפסקת תהליכים
בהיתר הפליטה של חברת בתי הזיקוק, נדרשה החברה לשדרג את מתקן הטיפול בפליטות לאוויר ממערך הייצור, האחסון וניפוק הביטומן באופן שיביא לעמידה בערכי הפליטה. על אף זאת, לפי המשרד להגנת הסביבה, בדיגומים שנערכו לגזים הנפלטים לאוויר מארובת הסקראבר, נמדדו חריגות מערך הפליטה המרבי המותר עבור המזהם הנקרא "כלל חומרים אורגניים נדיפים" ( TOC ) - שחלקן היו חריגות משמעותיות, של מאות ואלפי אחוזים מערך הפליטה שנקבע למזהם. לחברה נשלחו מספר התראות על חריגות אלה, כולל הוראה לנקוט בכל האמצעים הנדרשים להפסקת החריגות מערכי הפליטה - גם על-ידי צמצום תפוקת הייצור והפסקת תהליכים.
לאור העובדה שהחריגות נמשכו, ב-26 בדצמבר 2019 התקיים שימוע לנציגי חברת בזן בפני מנהל מחוז חיפה, ובמהלכו הודו נציגי החברה כי אין באפשרות החברה לעמוד בערכי הפליטה מארובת סקראבר ביטומן, עד להתקנת מתקן חדש שיפעל בטכנולוגיה טרמית ( RTO ), וכי הצפי להקמת מתקן זה עד לסוף שנת 2020. המשרד הבהיר לחברת בזן בצו כי ידעה כבר בשלב הנפקת היתר הפליטה בספטמבר 2016, כי עליה לשדרג את מתקן הסקראבר - זאת, על-מנת לעמוד בערכי הפליטה של מערך ייצור וניפוק הביטומן, לרבות עמידה בקצב הפליטה למזהם TOC , עד לא יאוחר מספטמבר 2018 ואף התריע בפניה על כך עם קבלת תוצאות דיגום בסוף שנת 2017. ואולם, לדברי המשרד, החברה לא פעלה לשדרוג מתקן סקראבר הביטומן לצורך עמידה בערכים אלה עד למועד הנדרש בהיתר הפליטה, ועד היום, על אף התראות ודרישות מהמפעל.
בשימוע בדצמבר 2019 נדון נושא נוסף, הנוגע גם לבזן וגם לחברת גדיב תעשיות פטרוכימיה, בגין חשד להפרת תנאי היתר הרעלים והוראות חוק המים הנוגעים לתחזוקת קווי הצנרת החוץ מפעלית לשינוע חומרים מסוכנים. מדובר בסיכון סביבתי ובסיכון מקורות מים כתוצאה מליקויי תחזוקה של מערכת ההגנה הקתודית נגד קורוזיה על צינורות חומ"ס (דלק) תת-קרקעיים שבבעלות בזן וגדיב. המשרד להגנת הסביבה סבור שהחברות בזן וגדיב התרשלו בטיפולן בפגמים שנתגלו בעטיפות הציפוי של הצינורות.
יחד עם זאת, לאור העובדה שמדובר בפגיעה מעטפת הצנרת ולא בצנרת עצמה, ניתנת לחברות בזן וגדיב שהות של חודשיים מהיום להשלים את הליך הוצאת היתרי חפירה ולהתחיל את פרויקט השיקום של עטיפת הציפוי לאורך כל קווי הדלק המדוברים, כך שעבודות השיקום יסתיימו עד 31 במאי 2020 לכל המאוחר - או לחלופין, להעביר "מולוך" חכם לבחינת עובי דופן הצנרת עד ל-31 במרץ 2020, כאשר המשרד מבהיר כי הוא שומר לעצמו את הזכות לנקוט צעדי אכיפה נוספים בנושא זה במידת הצורך.
תגובת קבוצת בזן: "קבוצת בזן תמשיך לפעול, כמיטב יכולתה, באחריות ובהתמדה לאספקת המוצרים הנדרשים לכלכלה הישראלית, בשגרה ובחירום. בזן תמשיך להשקיע משאבים משמעותיים במטרה לשמור על הסביבה תוך עמידה בתקנים המחמירים ביותר בעולם המערבי. כפי שהצהיר המשרד להגנת הסביבה עצמו בחודש אוקטובר האחרון, השפעתה של בזן על הסביבה היא בין הנמוכות ביחס לכל בתי הזיקוק במערב אירופה. רק בשנת 2019 השקיעה קבוצת בזן כ-88 מיליון שקל באיכות הסביבה ותמשיך השקעה זו כדי להמשיך ולקיים תעשייה בטוחה, נקייה ואחראית".
ישי וולפוביץ', מנהל הקמפיין להבראת מפרץ חיפה במגמה ירוקה אמר היום: "אנו מברכים על הצעד המשמעותי להגבלת פעילותה של קבוצת בז"ן. יחד עם זאת, הצעד המתבקש ביותר הוא לפעול בהקדם ליישום התכנית לסגירת בז"ן ולהבראת מפרץ חיפה.
"בז"ן הוא מפעל פטרוכימי המתנהל בשיגרת תקלות בסמיכות למאות אלפי תושבים. על מדינת ישראל לפעול בהקדם ליישום התכניות לסגירת בז"ן, ולשחרור מדינת ישראל מתלות בדלקים מזהמים. ביום שני תדון הועדה המחוזית בתכנית 'מפרץ החדשנות' לסגירת בז"ן מצד אחד ומנגד, מיד לאחר מכן, תדון בכוונת בז"ן להקים תחנת כוח נוספת - שבמידה ותאושר תקבעו את בז"ן אל מפרץ חיפה לשנים רבות, אנו קוראים לציבור להגיע לדיון ומפצירים בחברי הועדה לבחור נכון ולא לתת ידה להמשך העוול הזה. הגיע הזמן לסגור את בז"ן".
