גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוזלת ידן של הממשלות בעולם המערבי: תנו לשוק התחרותי לנצח

הפיכת התאגיד העסקי לנושא חובות חברתיות, במקביל להיותו משרת מטרות נוגדות, מהווה ערבוב עולמות שלא לצורך ● ערבוביה זו תגרום לפגיעה בחופש בכללו, לרבות החופש העסקי, ביוזמה, בהמצאה ולבסוף גם בעושר הלאומי ● מאמר תגובה לצבי סטפק

מילטון פרידמן מדבר בזמן שאשתו רוז משוחחת עם הנשיא ג’ורג’ בוש הבן / צילום: רויטרס
מילטון פרידמן מדבר בזמן שאשתו רוז משוחחת עם הנשיא ג’ורג’ בוש הבן / צילום: רויטרס

קפיטליזם הוא מונח המתאר שיטה כלכלית וחברתית, המבוססת על שילוב של הזכות לקניין פרטי, הסדרת יחסים כלכליים באמצעות מנגנון השוק התחרותי וכן על תפקיד המדינה לאכוף זכויות, שהושגו בהסכמה בין צדדים פרטיים. השיטה מבוססת על גישה ליברלית, הרואה את האדם החופשי כתכלית אנושית מרכזית. שיטה זו משנה גוונים וצורות, בהתאם לאתגרים ולנסיבות של כל תקופה.

לאחרונה, כמו גם בעבר, מתגלות חולשות בשיטה הקפיטליסטית המעוררות דיון חברתי, פוליטי וכלכלי חשוב, כפי שניתן לראות בשני טורים שפרסם צבי סטפק ב"גלובס": "מה הביא את מנהלי החברות הגדולות בעולם לאמץ את הקפיטליזם הקשוב?" ו"מנכ"לים קשובים - לציבור או לאינטרסים שלהם?".

אבל על הרקע הזה, צריך להקפיד לא להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה את מנוע יצירת העושר המבוסס על היוזמה והחופש הכלכלי בשוק תחרותי. בקצרה, ניתן לציין מספר תופעות חיוביות הקשורות בקפיטליזם: שיעור העוני המוחלט בעולם ירד באופן דרמטי (אך העוני היחסי טעון שיפור), הבריאות משתפרת ותוחלת החיים עולה, הטכנולוגיה מתקדמת ופורצת גבולות ותקשורת ההמונים משתפרת ומאפשרת ליחידים לקבל מידע רב, להפיץ דעות ולגבש פעולות משותפות בהיקף ארצי או גלובלי. נראה כי רמת החיים הבסיסית בעולם במגמת עלייה קבועה.

השוק הלא חופשי של וורן וסנדרס

בהיעדר תשובות טובות לחולשות הקפיטליזם ולמבוכה בעולם הרעיונות החברתיים והפוליטיים, עולים רעיונות ביניים, שאינם פותרים דבר, אך מוסיפים לבלבול. לדוגמה, מתגבשות גרסאות אינסטנט לקפיטליזם כגון: חזירי, מרוכך, של מקורבים, קשוב, מבוקר ומצפוני. שוק הרעיונות צריך לשמור על פתיחות ודינמיות, אך רעיונות לא אפויים צוברים תאוצה פוליטית ועלולים ליצור מכשולים. לדוגמה, בארה"ב, המהווה את כלכלת השוק החופשי הגדולה בעולם, עולים קולות צורמים. הסנטורית אליזבת וורן, שטוענת שהיא "קפיטליסטית עד העצם", מריצה הצעת חוק שפוגעת בעליל בחופש העסקי ובכלים העסקיים המקובלים ליצירת עושר כלכלי, כגון התאגיד העסקי. ואם זו עמדתה, מה יגיד ברני סנדרס?

הסנטורית וורן מציעה לדרוש מכל חברה עסקית בארה"ב, שמחזור המכירות שלה עולה על מיליארד דולר, לקבל רישיון פעולה פדרלי. רישיון זה יתנה את יכולתה של החברה לנהל עסקים כחברה בע"מ, בקיום תנאי החוק המוצע והרישיון. תנאי לתקפות הרישיון הוא שמטרת השאת הרווח לטווח ארוך לחברה ולבעלי מניותיה תפסיק להיות מטרת החברה הבלעדית, כמקובל היום. למטרות החברה יתווספו מטרות נוספות, בעלות משקל זהה למטרת השאת הרווח ובהן פעולה לטובת העובדים, הנושים, הסביבה, הקהילה בה קיימים מפעלי החברה ועוד. אי מימוש המטרות הנוספות, יהווה הפרת חוק של הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה. בנוסף על כך, החברה המפרה את החוק המוצע, לא תוכל לנהל את עסקיה כחברה בערבון מוגבל. כמו כן, העובדים יהיו זכאים למנות דירקטורים בחברה, בדומה למצב בגרמניה.

לפי הצעת חוק זו, הדירקטורים והמנהלים בחברה יצטרכו לשרת מטרות נוגדות במקביל. הדבר משול למרכבה, שרתומה למספר סוסים, כאשר כל סוס מושך לכיוון אחר. בפועל, המרכבה תעמוד במקום או שתנוע לכיוון הכוחות החזקים ולא בהכרח למטרת הרווח. מדוע אין די בחוקים הנקבעים על ידי נבחרי הציבור בפרלמנט והמסדירים, בין היתר, את שמירת הסביבה, חוקי מגן לעובדים, חוקי בריאות, חוקי צרכנות, חוקים להגנת נושים ואכיפת חוזים וכן חוקי תחרות? חוקים אלו חלים על כל אדם ועל תאגידים עסקיים בכלל זה. אם צריך לקבוע תקנים וכללי התנהגות מחייבים נוספים, הדבר בידי הפרלמנט או הממשל כמחוקק משנה, והמילה האחרונה בידי האזרח, הבוחר כל מספר שנים את הנציגים למוסדות החקיקה והממשל.

הפיכת החברה למשרתת מטרות רבות ונוגדות, הופכת את ניהול העסקים למלאכת איזון אינטרסים נוגדים ופשרות, שהן מלאכת הפוליטיקאים. שילוב עובדים בדירקטוריון יכול להיות פתיחת דלת לדרישה למנות דירקטורים מהקהילה, מקרב נושים או מקרב השלטון. הדבר יכול להתגלגל לכדי איום מהותי על החופש העסקי. הדירקטוריון יכול להפוך לפרלמנט של דעות ואינטרסים שונים, בדומה לממשלה קואליציונית, שישתק את המגזר העסקי ואת חופש היזום והפתוח העסקי. ניתן לראות בחברות הממשלתיות בישראל דוגמה לחברות "לא עסקיות", שהיקף פעילותן גדול, אך סכימת רווחיהן אפסית.

לאחרונה, פורום המנהלים הבכירים של החברות הגדולות בארה"ב תמך דקלרטיבית בחשיבות של המטרות החברתיות, בנוסף לרווח (עובדים, נושים, סביבה, קהילה) בחברה העסקית. פורום המשקיעים המוסדיים בארה"ב הגיב בעמדה נוגדת, לפיה יש לשמור על מרכזיות מטרת הרווח בחברה העסקית. האם תמיכת פורום המנהלים במטרות הנוספות היא טקטית בלבד, כדי למנוע גל חקיקה נוסח אליזבט וורן או בדומה לו, או שמא זוהי תקופה חדשה? נקווה שמדובר בטקטיקה בלבד.

להיאחז בעקרונות הליברליזם ההומניסטי

בעידן זה, עלינו להיאחז בעקרונות הקיימים של הגישה הליברלית ההומניסטית, לשמור על חופש ההתאגדות וכן על חירות האדם על כל סוגיה ולצמצם את כוחם של כל האחרים, להיקף המינימלי הנדרש. בכלל זה ביזור וצמצום כוחם של המוסדות החברתיים לתפקידים החיוניים, בהם שמירה על חיינו מפני איומים מבית ומחוץ, הסדרת חוקי מגן, תיקון כשלי שוק ואכיפת הסכמים שנחתמו כדין. לא בכדי פרופ' מילטון פרידמן נתן לספרו כותרת: "קפיטליזם וחירות", ולא בכדי קבע פרופ' פרידמן שהחובה החברתית של החברה היא למקסם את רווחיה במסגרת שוק תחרותי. הפיכת התאגיד העסקי לנושא חובות חברתיות, במקביל להיותו משרת מטרות נוגדות, תורמת תרומות לנזקק ולפוליטיקאים, וממילא שחקן מרכזי בשדולת השפעה על החקיקה מהווה ערבוב עולמות שלא לצורך. ערבוביה זו תגרום לפגיעה בחופש בכללו, לרבות החופש העסקי, ביוזמה, בהמצאה ולבסוף גם בעושר הלאומי.

סעיף 11 לחוק החברות הישראלי משנת 2000, הוא מעשה חקיקה הבנוי לתלפיות. הסעיף קובע את תכלית החברה. "תכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה..", פשוט ובהיר. מוסיף המחוקק וקובע "...ניתן להביא בחשבון שיקולים אלה (הכוונה לשיקולים העסקיים - התוספת שלי), בין השאר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה, ואת עניינו של הציבור"; כלומר, תכלית השאת הרווחים היא העיקר, כאשר החברה רשאית להבין בחשבון, משיקולים עסקיים, בין השאר, את עניינם של נושי החברה, עובדיה ואת עניינו של הציבור. אין צורך ביותר מזה.

מה נאמר למנהל שלא מצליח להפוך את החברה העסקית לארגון מרוויח ובר קיימא לטווח ארוך? יהיו למנהל תירוצים רבים לכישלונו, כגון טיפול בקהילה, בסביבה, בנושים, רק לא בבעלי המניות וברווח. לעיתים אני חושב שכל הבוקה והמבולקה הזאת מקורה בדלדולה של הרוח ובכישלון המערכות הפוליטיות למצוא פתרונות לבעיות העידן הנוכחי. מנהלים שחונכו להכרת הטוב ולפעולה מוסרית, מייתרים את הצורך בחקיקה משונה זו. אין לטשטש את ההבדל בין חברה עסקית לבין חברה לתועלת הציבור, שאינה למטרות רווח.

נראה כי אוזלת ידן של הממשלות בעולם המערבי, ש"אינן מספקות את הסחורה", גורמת למחוקקים להפוך את שחקני השוק ואת החברות העסקיות לסוכני השינוי. זוהי פגיעה במנהלים, בעסקים ובשוק התחרותי כמסדיר הנבון והיעיל ביותר. צריך לקבל שהיוזמה החופשית, הרווח האישי והרצון להצליח, הם המניעים המרכזיים של היזם והמנהל העסקי בכפוף לחוקים השונים. כך היה בתקופת חמורבי לפני אלפי שנים, וכך יהיה גם בעתיד, כל עוד נפש האדם הינה מה שהיא. תנו לתחרות בשוק החופשי לנצח. 

עו"ד דוד חודק הוא ראש משרד עורכי הדין GKH, שבין היתר מייצג כמה מהגופים הפיננסיים הגדולים בשוק. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים