גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוזלת ידן של הממשלות בעולם המערבי: תנו לשוק התחרותי לנצח

הפיכת התאגיד העסקי לנושא חובות חברתיות, במקביל להיותו משרת מטרות נוגדות, מהווה ערבוב עולמות שלא לצורך ● ערבוביה זו תגרום לפגיעה בחופש בכללו, לרבות החופש העסקי, ביוזמה, בהמצאה ולבסוף גם בעושר הלאומי ● מאמר תגובה לצבי סטפק

מילטון פרידמן מדבר בזמן שאשתו רוז משוחחת עם הנשיא ג’ורג’ בוש הבן / צילום: רויטרס
מילטון פרידמן מדבר בזמן שאשתו רוז משוחחת עם הנשיא ג’ורג’ בוש הבן / צילום: רויטרס

קפיטליזם הוא מונח המתאר שיטה כלכלית וחברתית, המבוססת על שילוב של הזכות לקניין פרטי, הסדרת יחסים כלכליים באמצעות מנגנון השוק התחרותי וכן על תפקיד המדינה לאכוף זכויות, שהושגו בהסכמה בין צדדים פרטיים. השיטה מבוססת על גישה ליברלית, הרואה את האדם החופשי כתכלית אנושית מרכזית. שיטה זו משנה גוונים וצורות, בהתאם לאתגרים ולנסיבות של כל תקופה.

לאחרונה, כמו גם בעבר, מתגלות חולשות בשיטה הקפיטליסטית המעוררות דיון חברתי, פוליטי וכלכלי חשוב, כפי שניתן לראות בשני טורים שפרסם צבי סטפק ב"גלובס": "מה הביא את מנהלי החברות הגדולות בעולם לאמץ את הקפיטליזם הקשוב?" ו"מנכ"לים קשובים - לציבור או לאינטרסים שלהם?".

אבל על הרקע הזה, צריך להקפיד לא להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה את מנוע יצירת העושר המבוסס על היוזמה והחופש הכלכלי בשוק תחרותי. בקצרה, ניתן לציין מספר תופעות חיוביות הקשורות בקפיטליזם: שיעור העוני המוחלט בעולם ירד באופן דרמטי (אך העוני היחסי טעון שיפור), הבריאות משתפרת ותוחלת החיים עולה, הטכנולוגיה מתקדמת ופורצת גבולות ותקשורת ההמונים משתפרת ומאפשרת ליחידים לקבל מידע רב, להפיץ דעות ולגבש פעולות משותפות בהיקף ארצי או גלובלי. נראה כי רמת החיים הבסיסית בעולם במגמת עלייה קבועה.

השוק הלא חופשי של וורן וסנדרס

בהיעדר תשובות טובות לחולשות הקפיטליזם ולמבוכה בעולם הרעיונות החברתיים והפוליטיים, עולים רעיונות ביניים, שאינם פותרים דבר, אך מוסיפים לבלבול. לדוגמה, מתגבשות גרסאות אינסטנט לקפיטליזם כגון: חזירי, מרוכך, של מקורבים, קשוב, מבוקר ומצפוני. שוק הרעיונות צריך לשמור על פתיחות ודינמיות, אך רעיונות לא אפויים צוברים תאוצה פוליטית ועלולים ליצור מכשולים. לדוגמה, בארה"ב, המהווה את כלכלת השוק החופשי הגדולה בעולם, עולים קולות צורמים. הסנטורית אליזבת וורן, שטוענת שהיא "קפיטליסטית עד העצם", מריצה הצעת חוק שפוגעת בעליל בחופש העסקי ובכלים העסקיים המקובלים ליצירת עושר כלכלי, כגון התאגיד העסקי. ואם זו עמדתה, מה יגיד ברני סנדרס?

הסנטורית וורן מציעה לדרוש מכל חברה עסקית בארה"ב, שמחזור המכירות שלה עולה על מיליארד דולר, לקבל רישיון פעולה פדרלי. רישיון זה יתנה את יכולתה של החברה לנהל עסקים כחברה בע"מ, בקיום תנאי החוק המוצע והרישיון. תנאי לתקפות הרישיון הוא שמטרת השאת הרווח לטווח ארוך לחברה ולבעלי מניותיה תפסיק להיות מטרת החברה הבלעדית, כמקובל היום. למטרות החברה יתווספו מטרות נוספות, בעלות משקל זהה למטרת השאת הרווח ובהן פעולה לטובת העובדים, הנושים, הסביבה, הקהילה בה קיימים מפעלי החברה ועוד. אי מימוש המטרות הנוספות, יהווה הפרת חוק של הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה. בנוסף על כך, החברה המפרה את החוק המוצע, לא תוכל לנהל את עסקיה כחברה בערבון מוגבל. כמו כן, העובדים יהיו זכאים למנות דירקטורים בחברה, בדומה למצב בגרמניה.

לפי הצעת חוק זו, הדירקטורים והמנהלים בחברה יצטרכו לשרת מטרות נוגדות במקביל. הדבר משול למרכבה, שרתומה למספר סוסים, כאשר כל סוס מושך לכיוון אחר. בפועל, המרכבה תעמוד במקום או שתנוע לכיוון הכוחות החזקים ולא בהכרח למטרת הרווח. מדוע אין די בחוקים הנקבעים על ידי נבחרי הציבור בפרלמנט והמסדירים, בין היתר, את שמירת הסביבה, חוקי מגן לעובדים, חוקי בריאות, חוקי צרכנות, חוקים להגנת נושים ואכיפת חוזים וכן חוקי תחרות? חוקים אלו חלים על כל אדם ועל תאגידים עסקיים בכלל זה. אם צריך לקבוע תקנים וכללי התנהגות מחייבים נוספים, הדבר בידי הפרלמנט או הממשל כמחוקק משנה, והמילה האחרונה בידי האזרח, הבוחר כל מספר שנים את הנציגים למוסדות החקיקה והממשל.

הפיכת החברה למשרתת מטרות רבות ונוגדות, הופכת את ניהול העסקים למלאכת איזון אינטרסים נוגדים ופשרות, שהן מלאכת הפוליטיקאים. שילוב עובדים בדירקטוריון יכול להיות פתיחת דלת לדרישה למנות דירקטורים מהקהילה, מקרב נושים או מקרב השלטון. הדבר יכול להתגלגל לכדי איום מהותי על החופש העסקי. הדירקטוריון יכול להפוך לפרלמנט של דעות ואינטרסים שונים, בדומה לממשלה קואליציונית, שישתק את המגזר העסקי ואת חופש היזום והפתוח העסקי. ניתן לראות בחברות הממשלתיות בישראל דוגמה לחברות "לא עסקיות", שהיקף פעילותן גדול, אך סכימת רווחיהן אפסית.

לאחרונה, פורום המנהלים הבכירים של החברות הגדולות בארה"ב תמך דקלרטיבית בחשיבות של המטרות החברתיות, בנוסף לרווח (עובדים, נושים, סביבה, קהילה) בחברה העסקית. פורום המשקיעים המוסדיים בארה"ב הגיב בעמדה נוגדת, לפיה יש לשמור על מרכזיות מטרת הרווח בחברה העסקית. האם תמיכת פורום המנהלים במטרות הנוספות היא טקטית בלבד, כדי למנוע גל חקיקה נוסח אליזבט וורן או בדומה לו, או שמא זוהי תקופה חדשה? נקווה שמדובר בטקטיקה בלבד.

להיאחז בעקרונות הליברליזם ההומניסטי

בעידן זה, עלינו להיאחז בעקרונות הקיימים של הגישה הליברלית ההומניסטית, לשמור על חופש ההתאגדות וכן על חירות האדם על כל סוגיה ולצמצם את כוחם של כל האחרים, להיקף המינימלי הנדרש. בכלל זה ביזור וצמצום כוחם של המוסדות החברתיים לתפקידים החיוניים, בהם שמירה על חיינו מפני איומים מבית ומחוץ, הסדרת חוקי מגן, תיקון כשלי שוק ואכיפת הסכמים שנחתמו כדין. לא בכדי פרופ' מילטון פרידמן נתן לספרו כותרת: "קפיטליזם וחירות", ולא בכדי קבע פרופ' פרידמן שהחובה החברתית של החברה היא למקסם את רווחיה במסגרת שוק תחרותי. הפיכת התאגיד העסקי לנושא חובות חברתיות, במקביל להיותו משרת מטרות נוגדות, תורמת תרומות לנזקק ולפוליטיקאים, וממילא שחקן מרכזי בשדולת השפעה על החקיקה מהווה ערבוב עולמות שלא לצורך. ערבוביה זו תגרום לפגיעה בחופש בכללו, לרבות החופש העסקי, ביוזמה, בהמצאה ולבסוף גם בעושר הלאומי.

סעיף 11 לחוק החברות הישראלי משנת 2000, הוא מעשה חקיקה הבנוי לתלפיות. הסעיף קובע את תכלית החברה. "תכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה..", פשוט ובהיר. מוסיף המחוקק וקובע "...ניתן להביא בחשבון שיקולים אלה (הכוונה לשיקולים העסקיים - התוספת שלי), בין השאר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה, ואת עניינו של הציבור"; כלומר, תכלית השאת הרווחים היא העיקר, כאשר החברה רשאית להבין בחשבון, משיקולים עסקיים, בין השאר, את עניינם של נושי החברה, עובדיה ואת עניינו של הציבור. אין צורך ביותר מזה.

מה נאמר למנהל שלא מצליח להפוך את החברה העסקית לארגון מרוויח ובר קיימא לטווח ארוך? יהיו למנהל תירוצים רבים לכישלונו, כגון טיפול בקהילה, בסביבה, בנושים, רק לא בבעלי המניות וברווח. לעיתים אני חושב שכל הבוקה והמבולקה הזאת מקורה בדלדולה של הרוח ובכישלון המערכות הפוליטיות למצוא פתרונות לבעיות העידן הנוכחי. מנהלים שחונכו להכרת הטוב ולפעולה מוסרית, מייתרים את הצורך בחקיקה משונה זו. אין לטשטש את ההבדל בין חברה עסקית לבין חברה לתועלת הציבור, שאינה למטרות רווח.

נראה כי אוזלת ידן של הממשלות בעולם המערבי, ש"אינן מספקות את הסחורה", גורמת למחוקקים להפוך את שחקני השוק ואת החברות העסקיות לסוכני השינוי. זוהי פגיעה במנהלים, בעסקים ובשוק התחרותי כמסדיר הנבון והיעיל ביותר. צריך לקבל שהיוזמה החופשית, הרווח האישי והרצון להצליח, הם המניעים המרכזיים של היזם והמנהל העסקי בכפוף לחוקים השונים. כך היה בתקופת חמורבי לפני אלפי שנים, וכך יהיה גם בעתיד, כל עוד נפש האדם הינה מה שהיא. תנו לתחרות בשוק החופשי לנצח. 

עו"ד דוד חודק הוא ראש משרד עורכי הדין GKH, שבין היתר מייצג כמה מהגופים הפיננסיים הגדולים בשוק. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

נעילה חיובית בוול סטריט; נטפליקס הובילה את הנאסד"ק לשיא כל הזמנים

תוצאות הניסוי של גיליאד מראים שהסיכון למוות בקרב חולים בנגיף הופחת בכ-62% בהשוואה לטיפול הסטנדרטי ● מספר מקרי הקורונה המאומתים בעולם הכפיל את עצמו בששת השבועות האחרונים ויו"ר ארגון הבריאות העולמי ציין כי "ניתן להשתלט על הווירוס, אך ברוב העולם הוא אינו תחת שליטה אלא מתחזק"

אתי אנטה-שגב עם זהו זה / צילום: אלבום אישי אתי אנטה-שגב

ולא אחרת: כך הפכו חמישה גברים בני 70 לדבר הכי חם על המסך

סיום העונה הראשונה של "זהו זה 2020" (כאן 11) הוא הזמנה לפענח את סוד ההצלחה של החלק הכי מקסים בתוכנית – השירים ● "אתמול ברחוב, עצר אותי מישהו על קטנוע, הרים את הקסדה ואמר לי: 'אתם הביטלס'!"

תיירות מצטלמות השבוע ליד הספינקס במצרים / צילום: Mohamed Abd El Ghany, רויטרס

מצפצפים על הרופאים, חוזרים לתיירות וקורצים לישראל: כך מתמודדים בעולם הערבי עם הקורונה

הממשלה בקהיר ממהרת לפתוח מלונות, למרות שלא בטוח שהשתלטה על המגפה שעד כה הדביקה 80 אלף מצרים ● תיירי העולם מוזמנים לבוא, אך לא הישראלים ● למרות שהסיפוח עשוי לערער את היחסים עם איחוד האמירויות, חברות מקומיות עושות עסקים עם תעשיות ביטחוניות ישראליות

מלון מריוט בשיקגו. החברה עצרה את תשלומי הדיבידנדים  / צילום: Patrick Gorski, רויטרס

שיא של יותר מעשור: קיצוץ עמוק בדיבידנדים של חברות אמריקאיות ברבעון השני של 2020

בעלי המניות בארה"ב קיבלו הודעות על הפחתה של 42.5 מיליארד דולר נטו בתשלומי דיבידנדים בחודשים אפריל-יוני - הקיצוץ החד ביותר מאז תחילת 2009, לפי מדדי S&P דאו ג'ונס

הכוח הגדול של העסקים הקטנים / איור: חן ליבמן

דווקא בעת משבר: הכוח הגדול של העסקים הקטנים

חדשנות, יצירתיות ותעוזה יכולות לסייע לעסקים קטנים לצלוח את משבר הקורונה ואפילו לצאת ממנו מחוזקים ● כך תעשו את זה נכון

אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור / צילום: שלומי יוסף, גלובס

קרן וקסנר: אהוד ברק קיבל מאיתנו 2.3 מיליון דולר

הקרן פרסמה היום הודעה בנוגע למהות העסקתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק כיועץ בין השנים 2004-2006 ● לפי הקרן, היא שילמה לברק עבור שני מחקרים, אחד בנושא מנהיגות והשני בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ● המחקר בנושא הסכסוך נכתב על פני 267 עמודים. המחקר בנושא מנהיגות לא הושלם

עבודות תשתית בתקופת הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

כלכלה בזמן קורונה: צריך פתרון לאיחורים גם במיזמי תשתיות

בעקבות הקורונה תוארך תקופת המסירה של דירות ללא תשלום פיצוי לרוכשים ● התערבות דומה דרושה בענף התשתיות

מוכר בכניסה לחנות מחכה ללקוחות. העסקים מתקשים לחזור לשגרה לאחר תקופת הסגר הממושכת / צילום: כדיה לוי, גלובס

הגרף היומי: כמה שנות חיים הציל הסגר וכמה זה עלה לנו?

כלכלנים ניסו לחשב כמה שנות חיים הרווחנו בסגר במרץ-מאי, מה הייתה העלות של כל שנת חיים שחסכנו והאם זה היה "כדאי" ● אז כמה חיים נחסכו?

מנהטן / צילום: שאטרסטוק

הקורונה מרוקנת את מנהטן, ושכר הדירה ברובע הניו יורקי נופל

שוק השכירות במנהטן מתחיל להראות סימני מצוקה על רקע עזיבה רחבה בעקבות התפרצות מגפת הקורונה בניו יורק ● שיעור הדירות הריקות ברובע בחודש יוני זינק לשיא של כל הזמנים ● שכר הדירה החציוני צנח ב-6.6% ל-3,242 דולר, הירידה הראשונה במחירי השכירות בשנה וחצי האחרונות

הלנה שלו וליאת רוזנפלד, בעלות הגן "יד ביד נצעד" בפתח תקווה / צילום: כדיה לוי, גלובס

"הגנים הפרטיים ספגו מהלומה מאוד קשה"

הלנה שלו וליאת רוזנפלד הן בעלות גן "יד ביד נצעד" בפ"ת ● "מאז הקורונה נסגרו מעל 2,000 גנים פרטיים, והיד עוד נטויה" ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press

אנחנו במשבר הכלכלי החמור בתולדות ישראל (אבל יש גם חדשות טובות)

ההיסטוריה מראה כי לאורך השנים התמודדה הממשלה עם משברים גדולים שלוו באבטלה גבוהה, מיתון ואינפלציה תלת-ספרתית • האירוע הנוכחי הוא כנראה הגדול ביותר שידעה ישראל, אבל היא נכנסת אליו עם חוסן כלכלי שלא היה לה בעבר • "גלובס" חוזר למשברים הגדולים ולתוכניות החילוץ המוצלחות

קוטג' במבשרת ציון / צילום: יח"צ

עסקת השבוע: הנחה של 400 אלף שקל על כניסה מיידית במבשרת ציון

המשא ומתן על הנכס התחיל במחיר מבוקש של 4.7 מיליון שקל והסתיים ב-4.3 מיליון שקל ● "תוך 10 ימים המשפחה הרוכשת כבר נכנסה לבית"

צוללת של טיסנקרופ בעיר הנמל הגרמנית קיל / צילום: רויטרס

ממשלת גרמניה אישרה מסירת צוללת רביעית מתקדמת למצרים

מדובר בחלק מעסקה שכבר נחתמה בעבר, אך כעת אושרה מסירת הצוללת, למרות מעורבותה לכאורה של קהיר במלחמה בתימן בין המורדים במימון איראן לבין כוחות בתמיכת סעודיה ומצרים

משתתפות בטיסת "הכאילו" בטיוואן / צילום: Chiang Ying-ying, AP

לא יכולים לצאת לנופש בגלל הקורונה? תנסו חופשה בכאילו

מגפת הקורונה שינתה את העולם התעופה והתיירות וגדעה את תוכניות הנופש של רבים מאיתנו ● אז מה עושים כשאי אפשר לטוס לשום מקום? מדמיינים ● בטייוואן ארגנו טיסה שלא טסה לשום מקום ובתל אביב תוכלו למצוא תערוכה שתמלא את החסר עם זיכרונות

ההפגנה הערב בכיכר רבין / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"הכל נמחק, כולם פוטרו": העצמאים הוציאו אלפים לרחובות

הקורונה הכלכלית איחדה את העצמאים להפגנת מחאה שהתקיימה הערב בכיכר רבין ● אתמול נפגשו נציגי העצמאים עם ראש הממשלה שהבטיח להיפגש עמם מעתה בכל יום שישי ● יוזמת ההפגנה: "רשות המסים שאומרת שרוב העסקים קיבלו מענק. זה בולשיט"

קמעונאית המוצרים לבית בסגנון יפני מוג׳י / צילום: שאטרסטוק

בצל הקורונה: קמעונאית המוצרים לבית Muji ארה״ב הגישה בקשה להגנה מפני נושים

בכך מצטרפת קמעונאית המוצרים לבית בסגנון יפני לשורה של קמעונאיות שכבר עשו זאת, על רקע השפעות משבר הקורונה על הענף ברחבי העולם ● החברה: "מוג׳י קיבלה החלטה לבצע ארגון מחדש בעסקיה מתוך כוונה לשרת טוב יותר את הקהילה שלנו"

דידס 6, ירושלים - התחדשות עירונית / הדמיה: קבוצת מנוס

"אסור שתיגמר היזמות של תמ"א. יש בניינים מאוד מסוכנים"

לדיירים ברחוב דידס 6 בירושלים היה חשוב ששיפוץ הבניין ישמור גם על האופי הייחודי של שכונת המושבה הגרמנית ● דיירת בבניין: "ראיתי איך הם חיזקו ואת החפירות לעומק - זה לביטחון כל התושבים"

ז’איר בולסונארו / צילום: רויטרס, Ricardo Moraes

עיתונאים תובעים את בולסונארו: הסיר את המסכה במסיבת העיתונאים בה הודיע שהוא חולה בקורונה

במסיבת העיתונאים בה בישר נשיא ברזיל כי הוא נדבק בנגיף הקורונה הסיר את המסכה מפניו, לאחר שהתרחק מעט מן העיתונאים ● כעת טוען נשיא התאחדות העיתונאים כי "הנשיא בולסונארו ממשיך להתנהג בצורה נפשעת ולסכן חיים של אחרים"

תחנת המטרו - כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: נת"ע

עסקה ב-512 מיליון שקל בירושלים וקטטה על 18 מיליון בחיפה - כותרות הנדל"ן

קנדה ישראל רוכשת קרקע נחשקת בבירה, המנכ"ל הוותיק של אמות פורש, תקן החנייה בת"א מצטמצם, ירידה בהרוגים בתאונות עבודה בתחום הבנייה – בגלל הקורונה, או שדפוסי העבודה השתפרו ● וגם: כל מה שאפשר להגיד על "מס המטרו" החדש

ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה על הנחיות חדשות למשבר הקורונה / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

לו הייתי בנימין נתניהו: כך הייתי מסכם את מורשתי המשפטית

השבוע בו איכזב רבים במחנה השמרני הוא הזדמנות טובה לנסות ולדמיין כיצד היה מסכם ראש הממשלה בנימין נתניהו את מורשתו המשפטית ● מסמך 10 הנקודות שמעולם לא נכתב, אבל אולי עוד ייכתב