"סטארט-אפ ניישן". זו האסוציאציה הראשונה של משקיעים בעולם כשהם חושבים על ישראל. ואולם, כשבוחנים את מדדי המניות בשוק הישראלי ואת תיקי ההשקעות של המשקיע המקומי הממוצע, אפשר להתרשם שישראל היא דווקא "נדל"ן ניישן" או אולי "בנקים ניישן".
ההטיה של המשקיעים לסקטורים האלה בישראל הצדיקה את עצמה ב-2019, שהיתה שנה מצוינת בשוק המניות הישראלי. הנדל"ן היה הסקטור המצטיין עם עלייה של מעל 70% וגם הבנקים בלטו לטובה עם עלייה של כמעט 30%. אך נראה כי משקיעים רבים פספסו את מדד ת"א טכנולוגיה שהניב בשנה החולפת תשואה של מעל 55% (!).
אכן, כשהמשקיע הישראלי חושב על טכנולוגיה, המחשבות שלו מיד נודדות לעמק הסיליקון והמניות הראשונות שעליהן הוא חושב, הן של חברות כמו אפל, פייסבוק, אמזון, נטפליקס ומיקרוסופט. אך בדיוק אותן חברות עושות הפוך. הרי ידוע שכל החברות הגדולות בעולם והמשקיעים בחו"ל מחפשים לקנות חברות טכנולוגיה ישראליות. אז האם לא הגיע הרגע לחשוב על ה"נאסד"ק הישראלי"?
2019 הייתה אחת השנים הטובות ביותר בעשור האחרון לתעשיית ההייטק הישראלית; היקף האקזיטים הוכפל בהשוואה לשנה הקודמת לכ-10 מיליארד דולר ומספר העסקאות עלה בכ-30%. עסקה ממוצעת בשנה האחרונה עמדה על כ-124 מיליון דולר, עלייה של 53% לעומת 2018, בה עסקה ממוצעת עמדה על 81 מיליון דולר. האקזיט הגדול ביותר השנה בתחום הטכנולוגיה הוכרז רק לפני כשלושה שבועות - הרכישה של אינטל את סטארט-אפ הבינה המלאכותית האבנה לאבס, תמורת 2 מיליארד דולר. ואילו רק לפני שבוע שמענו על עסקת ענק נוספת, הגדולה ביותר בתחום הסייבר הישראלי, שבה נמכרה חברת ארמיס ב-1.1 מיליארד דולר.
למרות שחלק גדול מפעילות זו היא של חברות פרטיות, גם החברות הציבוריות נהנות מהצלחה כבירה. ב-12 החודשים האחרונים זינק מדד תל אביב טכנולוגיה בכ-63%, הרבה מעל ת"א 125 שעלה כ-21% השנה או אפילו כפול מהנאסד"ק, שבמונחים שקליים הניב 30%. הביצועים העודפים האלה אינם תופעה נקודתית - מאז הושק מדד ת"א טכנולוגיה באמצע 2011 הוא מניב ביצועים עודפים משמעותית. מדד ת"א טכנולוגיה עלה במהלך התקופה בכ-200%, לעומת 34% בלבד למדד ת"א 125.
בזכות הביצועים החזקים האלה, משקל המניות מתחום הטכנולוגיה בבורסה המקומית עלה מאוד בשנים האחרונות. חברות הטכנולוגיה כיום מהוות כ-18% ממדד ת"א 125, כולל ענפים כמו שירותי מידע, תוכנה, מוליכים למחצה וקלינטק. המשקל הזה קרוב מאוד למשקלם של הבנקים במדד (כ-20%) וגם הנדל"ן (כ-18%).
טכנולוגיה ישראלית, מובילה עולמית
התעשייה הטכנולוגית הישראלית הגיעה בשנים האחרונות להישגים יוצאי דופן בקנה מידה עולמי. הישגים אלה מהווים ביטוי שיא לצמיחה טכנולוגית רציפה שנמשכת למעלה מ-25 שנה ומקורה בשילוב ייחודי שבין הבשלת תוצרי חינוך והשכלה טכנולוגיים, יישום בתעשייה הביטחונית והסיוע הממשלתי בגיוס הון. חברות הטכנולוגיה הישראליות נמצאות בסביבה שנהנית מתשתית תומכת במערכת החינוך והצבא, תמיכה רגולטורית, הכרה בינלאומית והון אנושי מעולה.
החברות בתחום עוסקות במציאת פתרונות טכנולוגיים יצירתיים כמעט בכל תחומי החיים, החל מפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לשיפור התפוקות בתעשייה ובחקלאות, מכשור וציוד רפואי חדשני, מערכות תקשורת, מידע ובינה מלאכותית וכלה במערכות סייבר, ריגול ומערכות ביטחוניות מתקדמות, שבכולן ישראל נחשבת למובילה עולמית. בין ההצלחות הבולטות שהחלו כסטארט-אפ ישראלי ומוכרות בכל העולם נכללים הדיסק-און-קי, מערכת הניווט של ווייז, מערכות אבטחת המידע של צ'ק-פוינט (וגם המתחרה הצעירה והתזזיתית יותר פאלו אלטו), מערכות ההתראה לרכב האוטונומי של מובילאיי (עוד אקזיט ענק), גלולת המצלמה לאבחון רפואי של גיוון אימג'ינג והרשימה עוד ארוכה.
ת"א טכנולוגיה - החברות שכולנו מכירים
כשמביטים ברשימת 48 החברות המרכיבות את מדד ת"א טכנולוגיה, אפשר למצוא שם הרבה חברות המובילות בתחומן וחברות הממוקדות בענפים צומחים או כאלה שמרכזים תשומת לב עולמית. כך לדוגמה, יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מיטרוניקס (חברה עם שווי שוק של כ-3 מיליארד שקל), שנהנית מנתח שוק עולמי של 45% ורושמת צמיחה דו-ספרתית במשך שנים. דוגמאות מעניינות אחרות הן החברות הפועלות בתחום ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת וירוקה, תחום שכולל חברות כמו אנרג'יקס בעלת שווי שוק של 5 מיליארד שקל או אנלייט (3.6 מיליארד שקל), המפגינות שיעורי צמיחה גבוהים מאוד מדי רבעון.
לצד החברות האלה יש גם חברות ותיקות יותר שמניותיהן מפגינות ביצועים טובים לאורך זמן, כמו חברות שירותי ה-IT, ובראשן חילן ומטריקס, וכן חברות דוגמת נייס שבשנים האחרונות נהנית מצמיחה איתנה בזכות תחום הענן ואודיוקודס, שמציעה ללקוחות מגוון רחב של מוצרים ונהנית מלקוח עוגן גלובלי בדמותה של מיקרוסופט.
אלביט מערכות היא אחת הדוגמאות המעניינות שממחישה כיצד הצלחתה הטכנולוגית הישראלית בזירה הגלובלית נעוצה בין השאר בהתפתחות סביבה ייחודית שנשענת על הפיתוח הצבאי הביטחוני המקרין על הסקטור האזרחי. הזליגה של הון אנושי, רעיונות ותקציבים מהצבא לשוק האזרחי, היא אחד ממכפילי הכוח הבולטים של תעשיית ההייטק בישראל. חברה כמו אלביט מערכות ממחישה זאת היטב מאחר שניתן ללמוד ממנה כיצד הטכנולוגיה משנה גם ענפים אחרים כמו ביטחון, כך שהחברה נהנית לא רק מהגידול בתקציבי הביטחון העולמיים, אלא גם מהקצאת משאבים גבוהה יותר לטכנולוגיה גם בתחום זה.
מדד הטכנולוגיה מציע פיזור ברמה גבוהה של חברות מתחומים רבים, רובן בעלות פוטנציאל צמיחה גדול. עד היום החשיפה של הציבור ורוב המוסדיים לתחום הזה היתה נמוכה יחסית - אך על רקע האפשרות הנוחה יותר להיחשף לחברות האלה באמצעות מדד מפוזר ובזכות הביצועים החזקים, נראה כי יש סיכוי גדול לשינוי המגמה בשנים הקרובות.
הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו, ו/או לנהל מכשירי השקעה בתחום הנזכר בכתבה זו שהשקעותיהם יכללו ניירות ערך ונכסים פיננסיים המצוינים בכתבה. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים והמיוחדים של כל משקיע