גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם נטילת כדורים פסיכיאטריים יכולה להביא לביטול הסכם גירושים?

אישה שחתמה על הסכם גירושים השולל ממנה את מרבית הרכוש שהיה לה ולבעלה במהלך הנישואים, עתרה לביה"ד הרבני בבקשה לבטל את ההסכם, בטענה כי חתמה עליו תחת השפעת כדורים פסיכיאטריים ● ביה"ד הרבני הגדול אכן ביטל את ההסכם - אבל מסיבה אחרת לגמרי

דיני משפחה / צילום: שאטרסטוק
דיני משפחה / צילום: שאטרסטוק

אישה חתמה בעת שהייתה תחת השפעת כדורים פסיכיאטריים, על הסכם גירושים מעורפל השולל ממנה את מרבית הרכוש שהיה לה ולבעלה במהלך הנישואים, מבלי לפרט מהו הרכוש הנשלל. זמן קצר לאחר מכן היא עתרה לבית הדין הרבני האזורי ולבית הדין הרבני הגדול לערעורים בבקשה לבטל את ההסכם, בטענה כי הוא נחתם כשהייתה במצב נפשי קשה ותחת טיפול תרופתי.

מה הייתה הסיבה לביטול ההסכם לבסוף על-ידי בית הדין הרבני הגדול? לא המצב הנפשי בו שרתה. מה שהכריע לרעת ההסכם הייתה דווקא הלשון העמומה של ההסכם, והעובדה שהוא נישל את האישה מנכסים שלא פורטו בהסכם ולא היה ברור כלל מה היקפים.

דייני בית הדין הרבני הגדול קבעו כי "טענות האישה בדבר מצבה הנפשי הקשה לא מקובלות, ובוודאי לא הוכחו. אין ספק כי מצבם הנפשי של רוב הזוגות בעת סכסוך גירושים הוא קשה. התרופות שקיבלה האישה באותה עת הן תרופות סטנדרטיות ולא יוצאות דופן, ורופאים נותנים אותן כדי להקל על מצוקה נפשית. למיטב ידיעתנו, אחוזים לא מבוטלים בציבור לוקחים תרופות אלה בעיתות משבר ולחץ, והמינונים של תרופות אלה שאותן קיבלה האישה לכאורה אינם פוגעים בשיקול-הדעת (אף שאין אנו יכולים לקבוע מסמרות בדבר), ועל כל פנים לא באופן מהותי".

עם זאת, הדיינים קבעו כאמור כי יש לבטל את ההסכם מסיבה אחרת: הרכוש הנשלל מהאישה לא פורט בהסכם, ולא היה ברור אם היא יודעת למה היא מסכימה בעת אישור ההסכם בבית הדין. "בעת אישור ההסכם לא נערך בירור יסודי ומספיק אם האישה מודעת לזכויותיה ומוכנה לוותר עליהן. משלא נערך בירור זה, נפל פגם מהותי באישורו, ומשכך האישור שנתן בית הדין לפסק הדין בטל", נכתב בהחלטה.

ההחלטה ניתנה בעניינם של בני זוג שהכירו כאשר הגבר היה איש צבא קבע, נשוי (לאשתו הראשונה) ועתיר נכסים. הגבר מבוגר מהאישה בכ-20 שנה. השניים ערכו ביניהם הסכם קדם-נישואים וחיים משותפים, ולאחר גירושיו של הבעל הם נישאו כדת משה וישראל. בעת נישואיו היו בבעלות הבעל דירת פאר, שתי חנויות, מניות בעלות בחברה המפעילה רשת מסעדות יוקרתית וכן שכר וזכויות של איש צבא קבע.

עם הנישואים חתמו הצדדים על הסכם ממון ואיזון משאבים, הקובע כי כל הרכוש שהיה לבעל לפני הנישואים יישאר ברשותו. במהלך הנישואים נמכרה דירת הבעל, ונרכשה דירה חדשה שנרשמה על שם שני בני הזוג, אך גם דירה זו נמכרה בשלב מאוחר יותר, וסך של חצי מיליון שקל מהמכירה הופקדו בחשבון הרשום על שמו בלבד. בנוסף נמכרו במהלך שנות הנישואים שתי החנויות שהיו בבעלות הבעל וכן המניות בחברת המסעדות - כך שהסכם הממון רוקן מתוכן הלכה למעשה.

לאחר כ-18 שנות נישואים עלו יחסי בני הזוג על שרטון. במהלך הפרידה החתים הבעל את האישה על הסכם גירושים, בו נכלל סעיף הקובע כי כל הזכויות הקנייניות של הצדדים יישארו בחזקתו ובבעלותו של כל אחד מהם, ולא תהיינה כל דרישות או טענות או כל חלק בזכויות הללו האחד נגד השני. הבעל היה מיוצג על-ידי עורך דין בעת עריכת ההסכם, והאישה לא הייתה מיוצגת, אך חתמה על ההסכם. בית הדין הרבני האזורי אישר את ההסכם, תוך שהוא מציין בהחלטת האישור כי "בית הדין נוכח שהצדדים עשו את ההסכם בהסכמה חופשית והבינו את משמעותו ואת תוצאותיו".

בשלב מאוחר יותר פנתה האישה לבית הדין האזורי בבקשה לבטל את הסכם הגירושים. לטענתה, סעיף ההסכם הכללי עליו היא חתמה "סתום וחתום", לא מפרט מהו הרכוש הרשום על שם כל אחד מהם, לא אימתי נצבר ולא איך נצבר. לדברי האישה, כל הרכוש שצברו הצדדים היה רשום על שם האיש, ועל שמה לא היה רשום רכוש כלל.

עוד לדבריה, בעת אישור ההסכם היא לא הייתה מודעת לרכוש הרב הרשום על שם האיש ולא הבינה שהיא יוצאת מנישואים אלה וידיה על ראשה. בנוסף טענה האישה כי בעת החתימה על ההסכם היא הייתה במצב נפשי קשה ונטלה כדורים פסיכיאטריים, ולכן היא לא בדקה ולא הייתה יכולה לבדוק את ההסכם לעומק ולהבין את מלוא משמעותו.

בית הדין הרבני האזורי לא קיבל את בקשתה של האישה לביטול ההסכם, וכך הגיע התיק אל בית הדין הרבני הגדול לערעורים.

דייני בית הדין הרבני הגדול, הרב אליעזר איגרא, הרב אהרון כץ והרב שלמה שפירא, נחלקו בדעתם וכתבו שלושה פסקי דין שונים, ארוכים ומנומקים, אך בשורה התחתונה של פסק הדין התקבלה דעת הרוב, לפיה יש לבטל את ההסכם.

הדיינים הרב שפירא והרב כץ, שהחליטו ברוב דעות לקבל את הערעור, דחו את טענת המצב הנפשי הקשה ככזה העשוי להביא לביטולו של ההסכם, אך קבעו כי לאור היעדר המידע לגבי הרכוש שנשלל מהאישה, לא ניתן לקבוע כי בעת החתימה על ההסכם היא הבינה את תוכנו ועל מה היא מוותרת. שני הדיינים ציינו כי הם שאלו את הצדדים, "חזור ושאול", מהו הרכוש שהיה רשום על שם האיש בעת הגירושים, אך בית הדין לא קיבל תשובה לדבריו. "אף שאין ספק שהאיש ודאי יודע מה היה רשום על שמו, לא ברור לבית הדין אם האישה ידעה או יודעת מה היה רשום על שם האיש, בין בעת הגירושים ובין כיום", ציינו הדיינים.

בהסתמך על פסיקת בתי המשפט האזרחיים קבעו הדיינים כי הגם שאין להתערב בהסכם שנחתם בין בני זוג, גם אם הוויתורים שנעשו בו נראים לבית הדין בלתי סבירים - במקרה הנדון יש להתערב בהסכם, היות שלא ברור האם הוויתורים אכן נעשו בהסכמה ובהבנה של האישה על מה היא מוותרת.

הדיינים קבעו כי היה על בית הדין האזורי לברר האם האישה מבינה על מה היא מוותרת, וציינו כי "עצם הקביעה הכללית והסתומה בהסכם, המפרטת שכל זכות ממונית ללא יוצא מן הכלל הרשומה על שם אחד מיחידי הצדדים תהיה שייכת לו, מורה שאכן יש זכויות כאלה ומצריכה את בית הדין לבדוק הדברים ואף לתעדם. במקרה שלפנינו לא נראה שנערך הליך זה, ועל כן נפל פגם מהותי באישור ההסכם".

לבסוף כתבו הדיינים בדעת הרוב כי "אין מנוס מלקבוע כי בעת אישור ההסכם לא נערך בירור יסודי ומספיק אם האישה מודעת לזכויותיה ומוכנה לוותר עליהן. משלא נערך בירור כזה, נפל פגם מהותי באישורו, ומשום כך האישור שניתן לפסק הדין על-ידי בית הדין האזורי - בטל".

מנגד, דיין בית הדין הרבני הגדול, הרב אליעזר איגרא, ציין בדעת מיעוט כי "על-פי הסכם קדם-הנישואים ועל-פי הסכם הממון, כל נכסי האיש שהיו לו מלפני הנישואים ופירותיהם שייכים רק לו"; לכן, קבע, עסקים שנפתחו ונסגרו, הרוויחו או הפסידו, שייכים רק לו מכוח ההסכם. 

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי