גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

בזכות הגז: כך השתלט עידן עופר בתוך חודשיים על שוק תחנות הכוח הקטנות

חודשיים חלפו מאז יצא לדרך המהלך שנועד לקדם הקמת תחנות כוח פרטיות, והקרב בין היזמים בשיאו • עידן עופר הולך וכובש נתחי שוק בזכות המחיר הזול שישלם על הגז ממאגרי תנין וכריש • המתחרים טוענים כי מדובר ביתרון לא לגיטימי • OPC: אנו מגישים ללקוחותינו את ההצעה התחרותית ביותר

עידן עופר ותחנת כוח של OPC במישור רותם / צילומים: איל יצהר, רפי קוץ; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
עידן עופר ותחנת כוח של OPC במישור רותם / צילומים: איל יצהר, רפי קוץ; עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בתוך חודשיים בלבד הפכה חברת OPC שבשליטת איש העסקים עידן עופר לשחקן הדומיננטי בשוק תחנות הכוח הקטנות, כך עולה מבדיקת "גלובס". מבחינת עופר מדובר בצעד חשוב בדרך להגשמת החזון האסטרטגי הישן: להקים את יצרנית החשמל הפרטית הגדולה בישראל.

את הדרך לדומיננטיות המדוברת עושה עופר בתוך חודשיים בלבד, מאז יצא לדרך המהלך הממשלתי לקדם את הקמתן של עשרות תחנות כוח קטנות ברחבי ישראל.

איך הצליח עופר - שמחזיק בנכסים משמעותיים כמו מפעלי ים המלח ובתי הזיקוק בחיפה - להשתלט על כרבע משוק תחנות הכוח בתוך זמן קצר? והאם יש למתחרים סיכוי לשכנע את הרגולטור כי יש מקום להתערב?

כולם רוצים תחנות: מרפאל ועד בילינסון

למדינת ישראל ישנו אינטרס ברור לעודד הקמת תחנות כוח קטנות. הן חוסכות למדינה משאבים רבים בהקמת רשתות הולכת חשמל, ומבטיחות רציפות תפקודית למשק בשעת חירום במקרה של קריסת רשת החשמל הארצית. מדובר בתחנות כוח יעילות מאוד, שיכולות להוזיל את מחיר החשמל לתעשייה ולשפר את התחרותיות של הייצוא הישראלי.

בנוסף, הקמת תחנת כוח יוצרת תמריץ לזרז את חיבור אזורי התעשייה לצנרת הגז הטבעי - ובכך מטפלת באחד המחדלים הגדולים ביותר של השנים האחרונות.

עד היום הוקמו בישראל תחנות כוח קטנות ספורות, אבל הרפורמה במשק החשמל הסירה חסמים ואפשרה לכל יזם המעוניין בכך לפנות לרשות החשמל ולקבל היתר להקמת תחנת כוח קטנה בסיוע נדיב של המדינה. לפני כחודשיים, פרסמה רשות החשמל מכרז למכסת ייצור יעודית לתחנות קטנות, בהיקף כולל של 450 מגה-וואט. מדובר בתחנות שרובן בהספק של 3 עד 5 מגה-וואט המופעלות בגז (ובסולר כדלק לגיבוי) ומסוגלות לספק לא רק חשמל, אלא גם קיטור היכול לשמש לחימום או להפעלת צ'ילרים לקירור.

המחסום העיקרי בבניית תחנות אלו היא העלות. ההשקעה בהקמת תחנה ממוצעת נעה בין 10 ל-30 מיליון שקל, על פי המפתח הבא: כל 1 מגה-וואט שמיוצר, עולה מבחינת בנייה כארבעה מיליון שקל. כדי לעודד יזמים להשקיע, מבטיחה המדינה לכל מי שיקבל היתר במסגרת המכסה, מימון של כ-80% מההשקעה. ההשתתפות של המדינה נינת באמצעות מענק שיתפרס על-פני עשר שנים, זאת בתנאי שהקמת התחנה תסתיים בתוך ארבע שנים ממועד הזכייה.

מאות יזמים השתתפו במכרז שפרסמה רשות החשמל, ובסיומו חולקו היתרים למעל 150 פרויקטים. ברשימת הזוכים נמצאים רבים מצרכני החשמל הגדולים בישראל - מפעלי תעשייה כמו כתר פלסטיק, פניציה, טמפו וישקר; בתי החולים תל השומר וסורוקה; נמל אשדוד; המרכזים הרפואיים של קופת חולים כללית; חברת רפאל, מקורות, בסיסי צה"ל ומתקנים של משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה, ועוד.

לאחר הזכייה במכרז עומדת בפני הזוכים בחירה קשה: הם יכולים להקים את התחנה בעצמם או לתת ליזם להקים את התחנה תמורת התחייבות לרכוש ממנו את כל החשמל שיופק ממנה למשך 25 שנה. מאחר שלגופים רבים אין ניסיון בהקמת תחנות כוח ולעתים קרובות אין להם גם את האיתנות הפיננסית הדרושה - הם מעדיפים להתקשר בהסכם BOO עם יזם המתמחה בכך.
כאן גם נכנס לתמונה עידן עופר.

המתחרים: "המדינה שוב מייצרת מפלצת"

בשוק פועלות כיום כ-10 חברות המציעות שירותי הקמה והפעלה של תחנות כוח ומתחרות ביניהן על השוק החדש, ביניהן: טלמניע, רימון, זוקו שמרלינג, גלובל פאוור, AB וסופרגז. אחת החברות המתחרות היא אנרג'י, של נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש.
בתחרות הזו מסתמנת מנצחת ברורה: חברת OPC מקבוצת קנון של עידן עופר. החברה דיווחה ברבעון השלישי כי בידיה צבר "הסכמות מסחריות" עם צרכני חשמל בהיקף כולל של 65 מגה-וואט להקמת תחנות כוח קטנות. מדובר על כרבע מכלל הפרויקטים שיצאו ליזמים בשוק.

איך זכתה OPC של עידן עופר בבכל כך הרבה חוזים, וביתרון גדול על פני המתחרות? ובכן, מאחר שהתחרות היא על מחיר החשמל ללקוח, יש חשיבות קריטית למחיר הגז המשמש להפעלת התחנה. על-פי גורמים בשוק, עלות הגז מהווה כ-80% מהעלות הכוללת של ההצעה (כשהקמת התחנה ממומנת כאמור במענק מדינה).

חברת OPC מתבססת על גז שנרכש בשעתו בהסכם בין קבוצת החברה לישראל לקנון מול חברת אנרג'יאן המפעילה את מאגרי כריש ותנין. בנוסף ל-OPC, ההסכם כולל גם רכישת גז לתחנת הכוח של כיל במפעלי ים המלח ולבתי הזיקוק של בזן במפרץ חיפה. מחיר הגז בהסכם שנחתם בדצמבר 2017 נחשב לנמוך ביותר שהושג עד היום בישראל, ועומד לפי הערכות על בין 4 ל-4.2 דולר ליחידת חום.

החוזה עם החברה לישראל, נזכיר, היה חוזה עוגן ובזכותו הצליחה אנרג'יאן לקבל את המימון לפיתוח מאגרי הגז שלה.
כהשוואה, מתחרותיה של OPC רוכשות את הגז מחברות השיווק במחיר שבין 4.9 ל-5 דולר ליחידת חום. למרות שמחירי הגז ירדו לאחרונה משמעותית (לאחר שהגיעו בשיא ל-7 דולר), מדובר עדיין בפער דרמטי של כמעט דולר לכל יחידת חום.
מחיר הגז הנמוך מאפשר ל-OPC "לשבור את השוק" ולהציע ללקוחות הפוטנציאליים הנחה של עד 15% על תעריף החשמל, בעוד שהצעות המתחרים נעות בין 8% ל-10%. את האומדן הזה קשה לאמת משום שמדובר בנתונים מסחריים מסווגים, אך ב-OPC לא סתרו את ההערכה הזו.

מבחינת הלקוחות, ובהם הגופים הגדולים בישראל כמו משרד הביטחון ובתי החולים, עופר מציע חשמל במחיר אטרקטיבי. אלא שהמתחרים של עופר כמובן זועמים, וטוענים כי עופר מנצל את הכוח של הקבוצה שבבעלותו כדי להציע מחירים שאף אחד לא יכול להתמודד איתם. "המדינה שוב מייצרת מפלצת שתשלוט בשוק, ובעוד חמש שנים ישאלו איך זה קרה לנו", אומר מנכ"ל של אחת החברות המתחרות ב-OPC.

ב-OPC מודים: נכון שיש לנו יתרון

ב-OPC לא מנסים להסתיר את העובדה, כי הם מנצלים את מחיר הגז הזול שהושג בין היתר בזכות יתרון הגודל של הקבוצה - אך טוענים כי מדובר ביתרון מסחרי לגיטימי. לדברי גורמים הקשורים לחברה, "זה נכון שהעובדה שיש לחברה את מחיר הגז הטוב ביותר נותנת לה יתרון, אבל בסך הכול זה טוב לכולם. החברה הרי הייתה יכולה לספק את החשמל למפעלים ישירות מתחנות הכוח הגדולות שלה - אז במקום לעשות את זה, היא מקימה תחנות כוח קטנות ובעצם מתחלקת בהנחה על מחיר הגז עם הלקוחות שלה. בכך גם OPC, גם הלקוחות וגם המשק הישראלי כולו - נהנים. כך שלא ברור על מה המתחרים מלינים".

ארנון רונד מחברת הלוי דוויק, שמשמש יועץ כלכלי וטכני בתחום הגז הטבעי, סבור כי היתרון של OPC בתחום מחיר הגז הוא אכן משמעותי. עם זאת, לדבריו עדיין מורגשת בשוק תחרות אמיתית. "באופן כללי ומבלי להתייחס לגורם ספציפי, ניתן לומר שיש יתרון ליצרני החשמל הפרטיים (היח"פים) כיון שהם קונים את הגז בזול ויש להם אפשרות לסחור בו", אומר רונד ל"גלובס". "אך צריך לזכור שגם למשווקים יש יתרון על פני שחקנים אחרים ושיש שיקולים נוספים מעבר למחיר, כמו למשל - מחיר הציוד, טיב השירות והמקצועיות בשלב התחזוקה (O&M) שהוא בעל חשיבות רבה לאור תקופת הפעילות הממושכת של התחנות. כמו כן, ישנם לקוחות רבים שבוחרים במסלול של EPC ומבצעים את הקמת התחנה והפעלתה בעצמם ולא באמצעות יזם".

תגובת OPC אנרגיה: "חברת OPC אנרגיה הינה חלוצה בתחום ייצור חשמל פרטי ואספקה לצרכני קצה. ככזו, פועלת החברה להרחיב את פעילותה בתחום ייצור חשמל מבוזר אשר לו יתרונות רבים למשק. להקמת תחנות כוח קטנות בחצרות מפעלים יתרון בהפחתת העומס על מערכת ההולכה, הקטנת פליטות וסיוע בחיבור מפעלים לרשת הגז הטבעי. בתוך כך, OPC פועלת בהתאם לאמצעים העומדים לרשותה על מנת ליתן ללקוחותיה את ההצעה התחרותית ביותר".

הכניסה של עופר לייצור חשמל פרטי

תוכניותיו של עידן עופר להפוך ליצרן החשמל הפרטי הגדול בישראל מתקדמות כיום בקצב מהיר, לאחר שידעו במהלך השנים עיכובים רבים. זמן קצר לאחר שהחל להפעיל את תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל ב-2013, במישור רותם, ביקש עופר להכפיל את הספק התחנה את בקשתו נתקלה בהתנגדות מצד חברת החשמל בשל מגבלות רשת ההולכה.

מכה נוספת הנחיתה על עופר הוועדה למניעת הריכוזיות: זו המליצה באוגוסט 2017 לרשות החשמל שלא להקצות לחברת צומת אנרגיה שנרכשה על-ידי עידן עופר, רישיון מותנה לייצור חשמל משיקולים של ריכוזיות כלל-משקית.

אולם בינואר 2019 הגיע עופר להסכם עם ועדת הריכוזיות שבמסגרתו התחייב למכור את מלוא זכויותיו ברשת, והתחייב שלא להחזיק החזקה כלשהי בתחום התקשורת ב-25 השנים הבאות. הוועדה הסכימה כי לאחר השלמת המכירה לא תהיה מניעה מטעמים של ריכוזיות, להתפתחות הקבוצה בתחום ייצור החשמל.

חברת OPC של עידן עופר, שמנייתה זינקה בשנה האחרונה בבורסה של ת"א ביותר מ-40%, נחשבת לאחת השחקניות הבולטות בתחום ייצור החשמל הפרטי. לצד תחנת כוח במישור רותם, החברה תתחיל בקרוב בהפעלת תחנת כוח בחדרה ומקדמת הקמת תחנת כוח שלישית בצומת פלוגות.

החברה בניהולו של גיורא אלמוגי הייתה חלק מקבוצת החברה לישראל, אך בעקבות השינוי הארגוני בעסקיו של עופר עברה במרץ 2016 לבעלותה המלאה של קנון, חברת ההחזקות החדשה שהקים עופר.

תחנת הכוח שהקימה OPC במישור רותם היא בעלת הספק של 446 מגה-וואט, והייתה הראשונה לפעול בשק החשמל. היא מספקת חשמל לכמה מהלקוחות העסקיים הגדולים בישראל, ביניהם מפעל אינטל בקריית גת ובתי הזיקוק של בזן במפרץ חיפה השייכים לקבוצת החברה לישראל.

הדרך הסלולה של עידן עופר להשתלטות על שוק תחנות הכוח הקטנות

1. פרויקט תחנות הכוח

המדינה הוציאה לדרך בנובמבר 2019 אסדרה שמעודדת הקמה של תחנות כוח קטנות, במסגרתה תממן המדינה עד 80% מעלות הקמת התחנות

2. מי מעוניין בתחנות

מדובר ב־160 פרויקטים ברחבי הארץ שקיבלו היתר לבניית תחנת כוח, ביניהם: משרד ראש הממשלה, בסיסי צה"ל, בתי החולים תל השומר, בילינסון ושערי צדק, מפעל כתר פלסטיק ועוד

3. עלות ההקמה

כל 1 מגה־וואט שיוצא מתחנת כוח - שקול לעלות בנייה של 1 מיליון אירו; התחנות הגדולות מספקות 16 מגה־וואט (16 מיליון אירו עלות הקמה)

4. מי ייבנה את התחנות

התחנות עובדות על גז, והלקוח מעוניין להתקשר עם החברה שתבטיח לו את מחיר הגז הזול ביותר

היתרון של עידן עופר

חברת OPC שבשליטת החברה לישראל של עידן עופר כבר סגרה חוזים בהיקף של כרבע מהשוק. איך? בזכות הגודל של הקבוצה הם השיגו ממאגרי כריש ותנין את מחיר הגז הנמוך בשוק, ולכן הם יכולים להציע ללקוחות שמעוניינים בתחנות הכוח מחיר חשמל נמוך, שהמתחרים לא מסוגלים לעמוד בו

עוד כתבות

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

העסקה נחשפה בתקשורת, וישיבת הדירקטוריון התפוצצה: מאחורי הקלעים של מכירת ארקיע

שעתיים אחרי שהכריזו על סכסוך עבודה, עובדי ארקיע גילו דרך הפושים שהעסקה למכירת החברה כבר נחתמה – בלי שהתייעצו איתם ● לאחר שיחה שכללה צעקות ודפיקות על השולחן, החל מרוץ למציאת משקיע חלופי, שכלל גם את ישראייר ובלו בירד, ובסופו נבחר רונן אלעד ● כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי בסרטון ברשת X / צילום: רשתות חברתיות

מה חשבו הגולשים על הסרטון שפרסם מנכ"ל בנק לאומי?

חנן פרידמן ניסה להסביר את רווחי הבנק ברשת X, ומחצית מהתגובות שקיבל היו שליליות ● עם זאת, לפי הניתוח של סוכנות DABUR, הגולשים מפרגנים לשקיפות

דויטשה בנק / צילום: אסנת פרץ שמש

אוליגרכים וקשר לפרשת מין: ההדלפה שמטלטלת בנק ענק

הדלפת ענק בגרמניה מעלה חשד כי למרות אזהרות, דויטשה בנק המשיך לנהל קשרים פיננסיים עם אוליגרכים רוסים שנמצאים ברשימות סנקציות ופשיעה ● בנוסף, נחשף כי הבנק ניהל בעבור פושע המין ג'פרי אפשטיין כ-600 מיליון אירו בהשקעות "חשודות"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

"עשיתי טעויות חמורות": ג'נסן הואנג שובר שתיקה

הואנג הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת, לאחר גל לחצים מצד עובדים, משקיעים ואפילו הנשיא טראמפ ● אלא שלמרות הקריאות הגוברות להחזירו, הדירקטוריון אינו שוקל בשלב זה את חזרתו ● במקביל, הואנג התנצל על קשריו מחוץ לנישואים והודה: "עשיתי טעויות חמורות" ● ההצהרה המלאה בסוף הכתבה

משה ממרוד, מנכ''ל תדיראן ובעל השליטה בה / צילום: סיוון פרג'

שמה את השנים הרעות מאחוריה? רווחי תדיראן קפצו ב-75%

פעילות האנרגיה ומוצרי החשמל העלו את הכנסות החברה שבשליטת משה ממרוד בכ-9% ● שיפור ברווחיות התפעולית, לצד רווחי שיערוך הנוגעים לאופציות שהיא מחזיקה בחברה־הבת האיטלקית, הקפיצו את השורה התחתונה

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: ap, Khalil Hamra

המדינה האפריקאית שרואה בישראל "איום קיומי"

כותרות העיתונים בעולם: נשיא סומליה אמר בנאום כי ישראל וטייוואן הן איום מסוכן על ארצו, אנקרה מנסה לקדם הקמת בסיס צבאי בערב הסעודית והיקף התקיפות של איראן במדינות המפרץ נחשף • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

120 חברי קונגרס חדשים בתמונה קבוצתית בגבעת הקפיטול / צילום: Reuters, CNP Matt Rourke

בחירות האמצע שינו את מאזן הכוחות בשוק הבריאות: מה כדאי למשקיעים לדעת?

הניצחון הגורף של הדמוקרטים צפוי להשפיע על סדר היום בשוק הבריאות ● מהלחץ להורדת מחירי התרופות ועד ביטול תוכנית הקיצוץ בבתי החולים והחזרת התקציבים למדע - אנליסטים מנתחים מי המרוויחים והמפסידים, ואיך כל זה ישפיע על חברות הביוטק הישראליות

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

אבי שבתאי, מנכ''ל רמון ספייס / צילום: רמון ספייס

בונה את התשתית לחוות שרתים בחלל: החברה הישראלית שגייסה 124 מיליון דולר

חברת החלל הישראלית רמון ספייס השלימה סבב גיוס בהיקף של 124 מיליון דולר בהובלת קרן PSG ובהשתתפות ענקית השבבים מיקרון והפניקס ● החברה, המפתחת תשתיות מחשוב ללוויינים, מעסיקה כ-130 עובדים ומתכננת להכפיל את מצבת כוח האדם שלה ● המנכ"ל אבי שבתאי: "אנחנו נמצאים בתקופה של מהפכה בתעשיית החלל"

בניין אנבידיה ביוקנעם / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה בדוח ראשון אחרי ג'נסן: ניפצה את התחזיות, המניה עולה ב-2% במסחר המאוחר

כשבוע לאחר ההתפטרות של ג'נסן הואנג, אנבידיה דיווחה הלילה על תוצאות הרבעון השלישי ● ההכנסות, 115 מיליארד דולר הרבה מעל הצפי, גם הרווח עקף את הצפי ● הצפי לרבעון 4: הכנסות של 130 מיליארד, גם הן מעל הצפי ● החברה מרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית של מניותיה ● מוקדם יותר היום שבר ג'נסן שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות"

בצלאל מכליס, מנכ''ל ונשיא החברה / צילום: אסף שילה ישראל סאן

"נקבל עשרות מיליוני דולרים": הבשורה שחשף מנכ"ל אלביט

החברה הביטחונית הציגה עלייה דו־ספרתית בהכנסות וברווח הנקי ברבעון השלישי, וצבר ההזמנות טיפס לשיא של 33 מיליארד דולר ● המנכ"ל בצלאל מכליס חשף כי נחתם הסכם מול משרד הביטחון לפיצוי של עשרות מיליוני דולרים בגין עיכוב תשלומים מתחילת המלחמה ● "מגדילים את קיבולת הייצור ומטמיעים שימוש בבינה מלאכותית בכל רחבי הארגון כדי לקדם פרודוקטיביות"

מייסדי פאפאיה גיימינג: אוריאל בכר, אלכס ליאכובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

"תרנגולת שמטילה ביצי זהב": דיון דרמטי על הסדר החוב של פאפאיה גיימינג

ביהמ"ש המחוזי בת"א דן בהסדר החוב החדש שהציעה פאפאיה גיימינג, לאחר שחויבה לשלם למתחרה סקילז 719 מיליון דולר בפסק דין בניו יורק ● השופטת ייחסה חשיבות רבה לשמירה על פעילות החברה, הקשתה על נציגי סקילז המתנגדים להסדר, וקבעה כי עליהם להציג חלופה קונקרטית

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

"מקסימום חשיפה": ההמלצה המפתיעה של ענק ההשקעות

על אף הטלטלות בשווקים, בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מאמינים שהגיע הזמן להיכנס לנכסי סיכון גלובליים במלוא הכוח, ומאמינים שה-S&P 500 יטפס ביותר מ-15% עד סוף השנה הבאה ● בבנק צופים כי בום ה-AI יחלחל לאזורים נוספים בשוק, ומסמנים סקטור אחד במיוחד

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

בפעם השלישית: בנק הפועלים מחלק מניות ללקוחותיו. מה התשואה מהחלוקה הראשונה?

לקוחות זכאים יוכלו לבחור בין קבלת מניה בשווי של כ-73.65 שקל - שווי השוק של המניה נכון לסוף המסחר אתמול - לבין מענק כספי בסך 70 שקל ● לקוחות שהצטרפו או יצטרפו לאפליקציית "פועלים ג'וניור" יוכלו לקבל מניה נוספת או מענק כספי נוסף

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם / צילום: ap

ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות; שר החוץ: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה"

שמונה חברות המעורבות לפי בריטניה בבנייה בהתנחלויות נכנסו לרשימת הסנקציות של הממשלה, הכוללת הקפאת נכסים וכן צעדים נגד מי שממונה כדירקטור באותה חברה ● מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה של ממשלת בריטניה במסגרת שינוי המדיניות שלה כלפי ישראל ● שר החוץ גדעון סער בהודעה רשמית: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה, עליהן הודיעה היום ממשלת הלייבור בבריטניה"

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Kwiyeon Ha

כשהמנכ"ל הופך לכוכב־על, מי מפקח עליו? אנבידיה, ה־G שנשכחה והחשיבות של ממשל תאגידי תקין

האירועים סביב אנבידיה וג'נסן הואנג, והדיון הציבורי בגורלו של מנכ"ל החברה, מזמנים הזדמנות לחשוב על נושא חשוב בעולם העסקי, שלעיתים נדמה כי נדחק לשוליים: ממשל תאגידי תקין

הסוכן של Muse, הדמות של Grok bot ו-DOTS / צילומים: Shutterstock

היום שבו סוכני AI יעשו את הקניות עבורנו כבר כאן. את מי זה מדאיג?

ענקיות הטק השיקו בחודשים האחרונים סוכני בינה מלאכותית שמתמחים בקניות, ובארה"ב כבר מדובר בפעילות שצוברת תאוצה - אבל דווקא גופים כמו איביי ואמזון מנסים לבלום אותה ● מה מפחיד אותם, מתי זה ישתנה, וכיצד זה ישפיע על מבצעי נובמבר ודצמבר?

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו