גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

בזכות הגז: כך השתלט עידן עופר בתוך חודשיים על שוק תחנות הכוח הקטנות

חודשיים חלפו מאז יצא לדרך המהלך שנועד לקדם הקמת תחנות כוח פרטיות, והקרב בין היזמים בשיאו • עידן עופר הולך וכובש נתחי שוק בזכות המחיר הזול שישלם על הגז ממאגרי תנין וכריש • המתחרים טוענים כי מדובר ביתרון לא לגיטימי • OPC: אנו מגישים ללקוחותינו את ההצעה התחרותית ביותר

עידן עופר ותחנת כוח של OPC במישור רותם / צילומים: איל יצהר, רפי קוץ; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
עידן עופר ותחנת כוח של OPC במישור רותם / צילומים: איל יצהר, רפי קוץ; עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בתוך חודשיים בלבד הפכה חברת OPC שבשליטת איש העסקים עידן עופר לשחקן הדומיננטי בשוק תחנות הכוח הקטנות, כך עולה מבדיקת "גלובס". מבחינת עופר מדובר בצעד חשוב בדרך להגשמת החזון האסטרטגי הישן: להקים את יצרנית החשמל הפרטית הגדולה בישראל.

את הדרך לדומיננטיות המדוברת עושה עופר בתוך חודשיים בלבד, מאז יצא לדרך המהלך הממשלתי לקדם את הקמתן של עשרות תחנות כוח קטנות ברחבי ישראל.

איך הצליח עופר - שמחזיק בנכסים משמעותיים כמו מפעלי ים המלח ובתי הזיקוק בחיפה - להשתלט על כרבע משוק תחנות הכוח בתוך זמן קצר? והאם יש למתחרים סיכוי לשכנע את הרגולטור כי יש מקום להתערב?

כולם רוצים תחנות: מרפאל ועד בילינסון

למדינת ישראל ישנו אינטרס ברור לעודד הקמת תחנות כוח קטנות. הן חוסכות למדינה משאבים רבים בהקמת רשתות הולכת חשמל, ומבטיחות רציפות תפקודית למשק בשעת חירום במקרה של קריסת רשת החשמל הארצית. מדובר בתחנות כוח יעילות מאוד, שיכולות להוזיל את מחיר החשמל לתעשייה ולשפר את התחרותיות של הייצוא הישראלי.

בנוסף, הקמת תחנת כוח יוצרת תמריץ לזרז את חיבור אזורי התעשייה לצנרת הגז הטבעי - ובכך מטפלת באחד המחדלים הגדולים ביותר של השנים האחרונות.

עד היום הוקמו בישראל תחנות כוח קטנות ספורות, אבל הרפורמה במשק החשמל הסירה חסמים ואפשרה לכל יזם המעוניין בכך לפנות לרשות החשמל ולקבל היתר להקמת תחנת כוח קטנה בסיוע נדיב של המדינה. לפני כחודשיים, פרסמה רשות החשמל מכרז למכסת ייצור יעודית לתחנות קטנות, בהיקף כולל של 450 מגה-וואט. מדובר בתחנות שרובן בהספק של 3 עד 5 מגה-וואט המופעלות בגז (ובסולר כדלק לגיבוי) ומסוגלות לספק לא רק חשמל, אלא גם קיטור היכול לשמש לחימום או להפעלת צ'ילרים לקירור.

המחסום העיקרי בבניית תחנות אלו היא העלות. ההשקעה בהקמת תחנה ממוצעת נעה בין 10 ל-30 מיליון שקל, על פי המפתח הבא: כל 1 מגה-וואט שמיוצר, עולה מבחינת בנייה כארבעה מיליון שקל. כדי לעודד יזמים להשקיע, מבטיחה המדינה לכל מי שיקבל היתר במסגרת המכסה, מימון של כ-80% מההשקעה. ההשתתפות של המדינה נינת באמצעות מענק שיתפרס על-פני עשר שנים, זאת בתנאי שהקמת התחנה תסתיים בתוך ארבע שנים ממועד הזכייה.

מאות יזמים השתתפו במכרז שפרסמה רשות החשמל, ובסיומו חולקו היתרים למעל 150 פרויקטים. ברשימת הזוכים נמצאים רבים מצרכני החשמל הגדולים בישראל - מפעלי תעשייה כמו כתר פלסטיק, פניציה, טמפו וישקר; בתי החולים תל השומר וסורוקה; נמל אשדוד; המרכזים הרפואיים של קופת חולים כללית; חברת רפאל, מקורות, בסיסי צה"ל ומתקנים של משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה, ועוד.

לאחר הזכייה במכרז עומדת בפני הזוכים בחירה קשה: הם יכולים להקים את התחנה בעצמם או לתת ליזם להקים את התחנה תמורת התחייבות לרכוש ממנו את כל החשמל שיופק ממנה למשך 25 שנה. מאחר שלגופים רבים אין ניסיון בהקמת תחנות כוח ולעתים קרובות אין להם גם את האיתנות הפיננסית הדרושה - הם מעדיפים להתקשר בהסכם BOO עם יזם המתמחה בכך.
כאן גם נכנס לתמונה עידן עופר.

המתחרים: "המדינה שוב מייצרת מפלצת"

בשוק פועלות כיום כ-10 חברות המציעות שירותי הקמה והפעלה של תחנות כוח ומתחרות ביניהן על השוק החדש, ביניהן: טלמניע, רימון, זוקו שמרלינג, גלובל פאוור, AB וסופרגז. אחת החברות המתחרות היא אנרג'י, של נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש.
בתחרות הזו מסתמנת מנצחת ברורה: חברת OPC מקבוצת קנון של עידן עופר. החברה דיווחה ברבעון השלישי כי בידיה צבר "הסכמות מסחריות" עם צרכני חשמל בהיקף כולל של 65 מגה-וואט להקמת תחנות כוח קטנות. מדובר על כרבע מכלל הפרויקטים שיצאו ליזמים בשוק.

איך זכתה OPC של עידן עופר בבכל כך הרבה חוזים, וביתרון גדול על פני המתחרות? ובכן, מאחר שהתחרות היא על מחיר החשמל ללקוח, יש חשיבות קריטית למחיר הגז המשמש להפעלת התחנה. על-פי גורמים בשוק, עלות הגז מהווה כ-80% מהעלות הכוללת של ההצעה (כשהקמת התחנה ממומנת כאמור במענק מדינה).

חברת OPC מתבססת על גז שנרכש בשעתו בהסכם בין קבוצת החברה לישראל לקנון מול חברת אנרג'יאן המפעילה את מאגרי כריש ותנין. בנוסף ל-OPC, ההסכם כולל גם רכישת גז לתחנת הכוח של כיל במפעלי ים המלח ולבתי הזיקוק של בזן במפרץ חיפה. מחיר הגז בהסכם שנחתם בדצמבר 2017 נחשב לנמוך ביותר שהושג עד היום בישראל, ועומד לפי הערכות על בין 4 ל-4.2 דולר ליחידת חום.

החוזה עם החברה לישראל, נזכיר, היה חוזה עוגן ובזכותו הצליחה אנרג'יאן לקבל את המימון לפיתוח מאגרי הגז שלה.
כהשוואה, מתחרותיה של OPC רוכשות את הגז מחברות השיווק במחיר שבין 4.9 ל-5 דולר ליחידת חום. למרות שמחירי הגז ירדו לאחרונה משמעותית (לאחר שהגיעו בשיא ל-7 דולר), מדובר עדיין בפער דרמטי של כמעט דולר לכל יחידת חום.
מחיר הגז הנמוך מאפשר ל-OPC "לשבור את השוק" ולהציע ללקוחות הפוטנציאליים הנחה של עד 15% על תעריף החשמל, בעוד שהצעות המתחרים נעות בין 8% ל-10%. את האומדן הזה קשה לאמת משום שמדובר בנתונים מסחריים מסווגים, אך ב-OPC לא סתרו את ההערכה הזו.

מבחינת הלקוחות, ובהם הגופים הגדולים בישראל כמו משרד הביטחון ובתי החולים, עופר מציע חשמל במחיר אטרקטיבי. אלא שהמתחרים של עופר כמובן זועמים, וטוענים כי עופר מנצל את הכוח של הקבוצה שבבעלותו כדי להציע מחירים שאף אחד לא יכול להתמודד איתם. "המדינה שוב מייצרת מפלצת שתשלוט בשוק, ובעוד חמש שנים ישאלו איך זה קרה לנו", אומר מנכ"ל של אחת החברות המתחרות ב-OPC.

ב-OPC מודים: נכון שיש לנו יתרון

ב-OPC לא מנסים להסתיר את העובדה, כי הם מנצלים את מחיר הגז הזול שהושג בין היתר בזכות יתרון הגודל של הקבוצה - אך טוענים כי מדובר ביתרון מסחרי לגיטימי. לדברי גורמים הקשורים לחברה, "זה נכון שהעובדה שיש לחברה את מחיר הגז הטוב ביותר נותנת לה יתרון, אבל בסך הכול זה טוב לכולם. החברה הרי הייתה יכולה לספק את החשמל למפעלים ישירות מתחנות הכוח הגדולות שלה - אז במקום לעשות את זה, היא מקימה תחנות כוח קטנות ובעצם מתחלקת בהנחה על מחיר הגז עם הלקוחות שלה. בכך גם OPC, גם הלקוחות וגם המשק הישראלי כולו - נהנים. כך שלא ברור על מה המתחרים מלינים".

ארנון רונד מחברת הלוי דוויק, שמשמש יועץ כלכלי וטכני בתחום הגז הטבעי, סבור כי היתרון של OPC בתחום מחיר הגז הוא אכן משמעותי. עם זאת, לדבריו עדיין מורגשת בשוק תחרות אמיתית. "באופן כללי ומבלי להתייחס לגורם ספציפי, ניתן לומר שיש יתרון ליצרני החשמל הפרטיים (היח"פים) כיון שהם קונים את הגז בזול ויש להם אפשרות לסחור בו", אומר רונד ל"גלובס". "אך צריך לזכור שגם למשווקים יש יתרון על פני שחקנים אחרים ושיש שיקולים נוספים מעבר למחיר, כמו למשל - מחיר הציוד, טיב השירות והמקצועיות בשלב התחזוקה (O&M) שהוא בעל חשיבות רבה לאור תקופת הפעילות הממושכת של התחנות. כמו כן, ישנם לקוחות רבים שבוחרים במסלול של EPC ומבצעים את הקמת התחנה והפעלתה בעצמם ולא באמצעות יזם".

תגובת OPC אנרגיה: "חברת OPC אנרגיה הינה חלוצה בתחום ייצור חשמל פרטי ואספקה לצרכני קצה. ככזו, פועלת החברה להרחיב את פעילותה בתחום ייצור חשמל מבוזר אשר לו יתרונות רבים למשק. להקמת תחנות כוח קטנות בחצרות מפעלים יתרון בהפחתת העומס על מערכת ההולכה, הקטנת פליטות וסיוע בחיבור מפעלים לרשת הגז הטבעי. בתוך כך, OPC פועלת בהתאם לאמצעים העומדים לרשותה על מנת ליתן ללקוחותיה את ההצעה התחרותית ביותר".

הכניסה של עופר לייצור חשמל פרטי

תוכניותיו של עידן עופר להפוך ליצרן החשמל הפרטי הגדול בישראל מתקדמות כיום בקצב מהיר, לאחר שידעו במהלך השנים עיכובים רבים. זמן קצר לאחר שהחל להפעיל את תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל ב-2013, במישור רותם, ביקש עופר להכפיל את הספק התחנה את בקשתו נתקלה בהתנגדות מצד חברת החשמל בשל מגבלות רשת ההולכה.

מכה נוספת הנחיתה על עופר הוועדה למניעת הריכוזיות: זו המליצה באוגוסט 2017 לרשות החשמל שלא להקצות לחברת צומת אנרגיה שנרכשה על-ידי עידן עופר, רישיון מותנה לייצור חשמל משיקולים של ריכוזיות כלל-משקית.

אולם בינואר 2019 הגיע עופר להסכם עם ועדת הריכוזיות שבמסגרתו התחייב למכור את מלוא זכויותיו ברשת, והתחייב שלא להחזיק החזקה כלשהי בתחום התקשורת ב-25 השנים הבאות. הוועדה הסכימה כי לאחר השלמת המכירה לא תהיה מניעה מטעמים של ריכוזיות, להתפתחות הקבוצה בתחום ייצור החשמל.

חברת OPC של עידן עופר, שמנייתה זינקה בשנה האחרונה בבורסה של ת"א ביותר מ-40%, נחשבת לאחת השחקניות הבולטות בתחום ייצור החשמל הפרטי. לצד תחנת כוח במישור רותם, החברה תתחיל בקרוב בהפעלת תחנת כוח בחדרה ומקדמת הקמת תחנת כוח שלישית בצומת פלוגות.

החברה בניהולו של גיורא אלמוגי הייתה חלק מקבוצת החברה לישראל, אך בעקבות השינוי הארגוני בעסקיו של עופר עברה במרץ 2016 לבעלותה המלאה של קנון, חברת ההחזקות החדשה שהקים עופר.

תחנת הכוח שהקימה OPC במישור רותם היא בעלת הספק של 446 מגה-וואט, והייתה הראשונה לפעול בשק החשמל. היא מספקת חשמל לכמה מהלקוחות העסקיים הגדולים בישראל, ביניהם מפעל אינטל בקריית גת ובתי הזיקוק של בזן במפרץ חיפה השייכים לקבוצת החברה לישראל.

הדרך הסלולה של עידן עופר להשתלטות על שוק תחנות הכוח הקטנות

1. פרויקט תחנות הכוח

המדינה הוציאה לדרך בנובמבר 2019 אסדרה שמעודדת הקמה של תחנות כוח קטנות, במסגרתה תממן המדינה עד 80% מעלות הקמת התחנות

2. מי מעוניין בתחנות

מדובר ב־160 פרויקטים ברחבי הארץ שקיבלו היתר לבניית תחנת כוח, ביניהם: משרד ראש הממשלה, בסיסי צה"ל, בתי החולים תל השומר, בילינסון ושערי צדק, מפעל כתר פלסטיק ועוד

3. עלות ההקמה

כל 1 מגה־וואט שיוצא מתחנת כוח - שקול לעלות בנייה של 1 מיליון אירו; התחנות הגדולות מספקות 16 מגה־וואט (16 מיליון אירו עלות הקמה)

4. מי ייבנה את התחנות

התחנות עובדות על גז, והלקוח מעוניין להתקשר עם החברה שתבטיח לו את מחיר הגז הזול ביותר

היתרון של עידן עופר

חברת OPC שבשליטת החברה לישראל של עידן עופר כבר סגרה חוזים בהיקף של כרבע מהשוק. איך? בזכות הגודל של הקבוצה הם השיגו ממאגרי כריש ותנין את מחיר הגז הנמוך בשוק, ולכן הם יכולים להציע ללקוחות שמעוניינים בתחנות הכוח מחיר חשמל נמוך, שהמתחרים לא מסוגלים לעמוד בו

עוד כתבות

מערכות ההגנה האווירית של ישראל בפעולה (ארכיון) / צילום: משרד הביטחון

המדינה שמציבה מערכות הגנה אווירית סיניות לצד ישראליות

באזרבייג'ן לא מהססים לרכוש מכל מי שהם רואים לנכון, וכך נוצר מצב שבו מערכות הגנה אווירית סיניות מוצבות לצד כאלו מישראל ● חברת המל"טים המתאבדים הישראלית יוויז'ן חתמה על הסכם עם חברת מאסטוניה ● לראשונה הושלם ייצור מלא של מיירט כיפת ברזל מתוצרת אמריקאית ● ושר ההגנה לשעבר של אוקראינה השיק פרויקט לייצור צבא רובוטים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

בשל ריכוז בנזן חריג: לימודים בוטלו, הציבור מתבקש להתרחק מבזן

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מזהירים כי התגלו בסמוך לבית הזיקוק בזן ריכוזים חריגים של בנזן ● בנזן הוא חומר מסרטן, תוצר של תעשיית הנפט ● הלימודים מבוטלים בשני בתי ספר בקרית אתא ● הציבור מונחה שלא להתקרב למרחק של קילומטר מבזן, ובפרט ילדים ונשים בהריון

אילוסטרציה: Shutterstock

"חדלת פירעון בפועל": בקשה לצו פתיחת הליכים נגד האב סקיוריטי

חברת הייעוץ אסיאג מבקשת להוציא צו פתיחת הליכים נגד האב סקיוריטי בטענה לחוב של כ־500 אלף דולר וחדלות פירעון בפועל ● במקביל נדחתה בקשת החברה להסיר עיקולים ממניות קיו פוינט המיועדות לעסקת מכירה ב־8.7 מיליון דולר, שנועדה לסייע בפירעון חובותיה ● יו"ר דירקטורון האב: "החברה אינה חדלת פירעון. היא זוכה לתמיכה חזקה מקבוצת משקיעים ובעלי המניות"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

דיווח: אמזון במגעים לרכישת דקארט הישראלית בכ-7 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מנהלת מגעים לרכישת סטארט-אפ הבינה המלאכותית דקארט, כך לפי הוול סטריט ג'ורנל ● דקארט, שגייסה יותר מ-400 מיליון דולר, הוערכה במאי האחרון בשווי של כ-4 מיליארד דולר וניהלה עד לאחרונה מגעים לרכישה עם אנתרופיק שכשלו

אייל גפני, מנכ''ל בנק וואן זירו / צילום: אוהד רומנו

בנק וואן זירו מפטר כ-10% מהעובדים בגלל "הבינה המלאכותית"

הבנק הדיגיטלי הודיע הבוקר לעובדיו על מהלך התייעלות הכולל פיטורים של כ-30-25 עובדים ● במכתב שנשלח לעובדים הסביר המנכ"ל אייל גפני כי "הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה ארגונים עובדים"

ספינת יצוא טורקית / צילום: Shutterstock

החברה של טורקיה העלתה כתבה על הסחר עם ישראל, ואז מחקה

כותרות העיתונים בעולם: סוכנות הידיעות האזרבייג'נית פרסמה ידיעה על המסחר בין ישראל וטורקיה ואז מחקה אותה, החברות הערביות בהסכמי אברהם גורפות דיבידנד ביטחוני שהולך וגדל, וההרס בעזה אחרי שלוש שנות מלחמה • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

התכתבויות של יועצו של רה"מ דלפו לרשת: איך אפשר היה להימנע מכך?

דליפת התכתבויות שיוחסו ליועץ רה"מ יונתן אוריך, הציפה מחדש את הסיכונים בשימוש בכלי בינה מלאכותית ובפיתוח מהיר של מערכות מידע ● מומחי סייבר מסבירים כיצד חשיפת מפתחות גישה, הגדרות שגויות במאגרי קוד ואחסון לא מאובטח של נתונים עלולים להוביל לזליגת מידע רגיש לרשת

שלט עם תמונה של המנהיג העליון של איראן, אייתוללה מוג'תבא חמינאי / צילום: ap, Anjum Naveed

איראן באיום חדש: "ערוכים להכניס לשימוש יכולות חדשות"

על רקע המתיחות הרב-זירתית: הדיון הביטחוני שהתקיים בקריה ● באיראן ממשיכים לאיים ומבהירים: תשובת ארה"ב "בלתי מספקת" ●  גורמים סעודיים רשמיים: הולכים ואוזלים טילי היירוט המשמשים לבלום את המתקפות של החות'ים ● דובר צה"ל: תרגיל צבאי ייערך היום (ב') בשעות הבוקר ● עדכונים שוטפים

טראמפ ופוטין / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ יעשה הכל כדי להוריד את מחירי הדלק לפני הבחירות. כולל עסקה עם פוטין

הנשיא האמריקאי סיכם עם פוטין על אספקת דיזל רוסי לשוק העולמי כדי להוריד את המחירים המזנקים, אך הכמויות הזעירות יכסו שלוש שעות צריכה בלבד ● בשוק מטילים ספק באשר ליכולתה של רוסיה לעמוד בהתחייבות ● ואיך תשפיע ההכרזה על מניות בתי הזיקוק בישראל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

סמוטריץ' מטיל "וטו" על רפורמת המס בהייטק. לא בטוח שהוא יכול

לאחר חשיפת גלובס על כוונת האוצר לחייב מימוש אופציות, השר מיהר להתנגד ● מומחים מסבירים מדוע אין משמעות להתנגדות ומה הסיכוי שהתוכנית תתממש

המאבק בשותפויות לא רשומות עולה מדרגה / איור: Shutterstock

עורכי דין, רואי חשבון ורופאי שיניים: המאבק בשותפויות לא רשומות עולה מדרגה

בעקבות ביקורת חריפה של מבקר המדינה על אובדן מאות מיליוני שקלים במסים, רשמת השותפויות ורשות המסים יצאו במבצע אכיפה נרחב ● עסקים לא רשומים נדרשים כעת להסדיר את מעמדם תוך 45 יום

האם הבחירות טובות לתיק ההשקעות / אילוסטרציה: שלומי יוסף

בבית ההשקעות IBI צוללים לביצה הפוליטית וטוענים - כך ישפיעו הבחירות על הכלכלה

במחקר חדש של IBI מעריכים כי החלפת הממשלה הנוכחית תוביל לירידה בפרמיית הסיכון, התחזקות השקל ועליות בשוק המניות, וייתכן שאף להפחתת ריבית נוספת ● מנגד, האנליסטים מזהירים כי המשך כהונת הקואליציה הנוכחית עלול להוביל לתגובה שלילית ניכרת בשוק המקומי ● ומה יקרה במצב של חוסר הכרעה פוליטית?

פרופ' יצחק ברלוביץ' / צילום: אוריה תדמור

הלך לעולמו פרופ' יצחק (ברלו) ברלוביץ', בעבר מנכ"ל וולפסון והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות

ברלוביץ' נחשב למי שהציל את בית החולים וולפסון, ובתקופה בה עבד במשרד הבריאות היה שותף בניסוח "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" ו"חוק זכויות החולה" ויזם את הסדרת הביטוח הרפואי לילדים חסרי ביטוח ● דורון אובז'נק, שניהל עמו פורום לשינוי במערכת הבריאות: "מעולם לא פגשתי אדם שידע כמוהו לגשר בין אנשים, להקשיב, להרגיע ולמצוא את המשותף"

דנה עזריאלי וד''ר יערה קידר / צילום: מאיר כהן

עזריאלי משיקה את מוזיאון האופנה הראשון בישראל, בהשקעה של 8-10 מיליון שקל

הפרויקט הוא שיתוף פעולה עם האוצרת והיסטוריונית האופנה ד"ר יערה קידר ● המוזיאון ייפתח בתחילת 2027 בעזריאלי שרונה בתל אביב, וישתרע על פני שלוש קומות ● דנה עזריאלי: "החיבור בין מסחר, קולינריה, תרבות, תוכן ופנאי הוא חלק מההתפתחות של עולם הנדל"ן המסחרי"

המניות שיקפצו היום בת"א, וההזדמנות של "פעם בדור" שמסמנים בג'יי. פי. מורגן

אחרי מתקפת החות'ים בשדה התעופה בריאד, הגאופוליטיקה תעמוד במוקד תשומת הלב ● התנודתיות בשווקים גוברת לקראת הבחירות בישראל ובחירות האמצע בארה"ב ● עונת הדוחות בארה"ב תיפתח השבוע, עם תוצאות הבנקים הגדולים ושתי ענקיות שבבים ● מה צפוי במדדי המחירים לצרכן בישראל ובארה"ב ● וגם: בג'יי. פי. מורגן ממליצים בחום על שילוב אג"ח קונצרניות בתיקי ההשקעות ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

ניסים זוארץ, נשיא הבורסה ליהלומים / צילום: טל גבעוני

יותר נמוך מדובאי ומבלגיה: ההסכם החדש בין רשות המסים והבורסה ליהלומים

רשות המסים והבורסה ליהלומים חתמו על הסכם מס הקובע שיעור מס נמוך וקבוע על הכנסות יהלומנים ומבטל את רצפת ההכנסה המינימלית ● המטרה: להחזיר את סוחרי היהלומים של העולם לבורסה הישראלית ● ההסכם מציב את ישראל מול בלגיה ודובאי בשעורי המס, ובמדדים שונים לפניהן

דנזה. מרכבי הפרימיום שיוצגו בתערוכה, והמחיר הצפוי בישראל / צילום: יח''צ

ישירות מתערוכת הרכב היוקרתית בעולם: דגמי הפרימיום שבדרך לשוק הישראלי

תערוכת פריז אמורה הייתה להציג את הקאמבק האירופי מול החשמליות הסיניות המוזלות, אך בפועל היא ממחישה בעיקר את הפיגור הדרמטי של המערב ● כעת, כשהסינים מסתערים גם על סגמנט הפרימיום ומתחרים במרצדס, אאודי ולנדרובר, הצרכן הישראלי עשוי להרוויח

רפאל מציגה בסלון האווירי של מרקש / צילום: דוברות רפאל

ממערכות הגנה אווירית ועד לווייני ריגול: כך הפכה מרוקו לרוכשת מרכזית של נשק ישראלי

המו"מ שמנהלת מרוקו לרכישת מערכת "קלע דוד" מרפאל מצטרף לשורה של שת"פים בין המדינות ● מאז הסכמי אברהם, ישראל מספקת יותר נשק למרוקו מאשר צרפת עם כרבע מהעסקאות ● בכיר באלביט: "במרוקו רוצים להעמיק את השותפות"

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

לא רק אזהרה חריפה: לריי דליו יש גם כמה עצות פרקטיות לתיק ההשקעות

ריי דליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם הזהיר השבוע בסינגפור כי עליית הריבית עלולה להתחיל לפוצץ את בועת הבינה המלאכותית ● ואיך הוא מציע להיערך לתקופה המסוכנת?

מימין: אדם סינגולדה, מייסד  ומנכ''ל טאבולה ודיוויד קוסטמן, מנכ''ל טידס (אאוטבריין לשעבר) / צילום: טאבולה, נועם גלאי

"אולי הגניבה הגדולה בהיסטוריה": אתרי החדשות מאבדים גולשים ל-AI, וענקיות הפרסום הדיגיטלי בלחץ

חד-הקרן אופן ווב הגיש לאחרונה בקשה למינוי נאמן, ומניותיהן של טידס וטאבולה, הפועלות בתחום המלצות התוכן, נחתכו מאז ההנפקה ● הסיבה היא נהירת הגולשים למנועי הבינה המלאכותית והרשתות החברתיות ששואבים למעשה תוכן מאתרי החדשות, וזו מובילה לצמצום משמעותי בשטחי הפרסום של אותם אתרים ● והעתיד? "למנועי ה-AI והחיפוש יהיו הסכמים עם אתרי חדשות - אבל אלה יהיו יוקרתיים וספורים מאוד"