גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בזכות הגז: כך השתלט עידן עופר בתוך חודשיים על שוק תחנות הכוח הקטנות

חודשיים חלפו מאז יצא לדרך המהלך שנועד לקדם הקמת תחנות כוח פרטיות, והקרב בין היזמים בשיאו • עידן עופר הולך וכובש נתחי שוק בזכות המחיר הזול שישלם על הגז ממאגרי תנין וכריש • המתחרים טוענים כי מדובר ביתרון לא לגיטימי • OPC: אנו מגישים ללקוחותינו את ההצעה התחרותית ביותר

עידן עופר ותחנת כוח של OPC במישור רותם / צילומים: איל יצהר, רפי קוץ; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
עידן עופר ותחנת כוח של OPC במישור רותם / צילומים: איל יצהר, רפי קוץ; עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בתוך חודשיים בלבד הפכה חברת OPC שבשליטת איש העסקים עידן עופר לשחקן הדומיננטי בשוק תחנות הכוח הקטנות, כך עולה מבדיקת "גלובס". מבחינת עופר מדובר בצעד חשוב בדרך להגשמת החזון האסטרטגי הישן: להקים את יצרנית החשמל הפרטית הגדולה בישראל.

את הדרך לדומיננטיות המדוברת עושה עופר בתוך חודשיים בלבד, מאז יצא לדרך המהלך הממשלתי לקדם את הקמתן של עשרות תחנות כוח קטנות ברחבי ישראל.

איך הצליח עופר - שמחזיק בנכסים משמעותיים כמו מפעלי ים המלח ובתי הזיקוק בחיפה - להשתלט על כרבע משוק תחנות הכוח בתוך זמן קצר? והאם יש למתחרים סיכוי לשכנע את הרגולטור כי יש מקום להתערב?

כולם רוצים תחנות: מרפאל ועד בילינסון

למדינת ישראל ישנו אינטרס ברור לעודד הקמת תחנות כוח קטנות. הן חוסכות למדינה משאבים רבים בהקמת רשתות הולכת חשמל, ומבטיחות רציפות תפקודית למשק בשעת חירום במקרה של קריסת רשת החשמל הארצית. מדובר בתחנות כוח יעילות מאוד, שיכולות להוזיל את מחיר החשמל לתעשייה ולשפר את התחרותיות של הייצוא הישראלי.

בנוסף, הקמת תחנת כוח יוצרת תמריץ לזרז את חיבור אזורי התעשייה לצנרת הגז הטבעי - ובכך מטפלת באחד המחדלים הגדולים ביותר של השנים האחרונות.

עד היום הוקמו בישראל תחנות כוח קטנות ספורות, אבל הרפורמה במשק החשמל הסירה חסמים ואפשרה לכל יזם המעוניין בכך לפנות לרשות החשמל ולקבל היתר להקמת תחנת כוח קטנה בסיוע נדיב של המדינה. לפני כחודשיים, פרסמה רשות החשמל מכרז למכסת ייצור יעודית לתחנות קטנות, בהיקף כולל של 450 מגה-וואט. מדובר בתחנות שרובן בהספק של 3 עד 5 מגה-וואט המופעלות בגז (ובסולר כדלק לגיבוי) ומסוגלות לספק לא רק חשמל, אלא גם קיטור היכול לשמש לחימום או להפעלת צ'ילרים לקירור.

המחסום העיקרי בבניית תחנות אלו היא העלות. ההשקעה בהקמת תחנה ממוצעת נעה בין 10 ל-30 מיליון שקל, על פי המפתח הבא: כל 1 מגה-וואט שמיוצר, עולה מבחינת בנייה כארבעה מיליון שקל. כדי לעודד יזמים להשקיע, מבטיחה המדינה לכל מי שיקבל היתר במסגרת המכסה, מימון של כ-80% מההשקעה. ההשתתפות של המדינה נינת באמצעות מענק שיתפרס על-פני עשר שנים, זאת בתנאי שהקמת התחנה תסתיים בתוך ארבע שנים ממועד הזכייה.

מאות יזמים השתתפו במכרז שפרסמה רשות החשמל, ובסיומו חולקו היתרים למעל 150 פרויקטים. ברשימת הזוכים נמצאים רבים מצרכני החשמל הגדולים בישראל - מפעלי תעשייה כמו כתר פלסטיק, פניציה, טמפו וישקר; בתי החולים תל השומר וסורוקה; נמל אשדוד; המרכזים הרפואיים של קופת חולים כללית; חברת רפאל, מקורות, בסיסי צה"ל ומתקנים של משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה, ועוד.

לאחר הזכייה במכרז עומדת בפני הזוכים בחירה קשה: הם יכולים להקים את התחנה בעצמם או לתת ליזם להקים את התחנה תמורת התחייבות לרכוש ממנו את כל החשמל שיופק ממנה למשך 25 שנה. מאחר שלגופים רבים אין ניסיון בהקמת תחנות כוח ולעתים קרובות אין להם גם את האיתנות הפיננסית הדרושה - הם מעדיפים להתקשר בהסכם BOO עם יזם המתמחה בכך.
כאן גם נכנס לתמונה עידן עופר.

המתחרים: "המדינה שוב מייצרת מפלצת"

בשוק פועלות כיום כ-10 חברות המציעות שירותי הקמה והפעלה של תחנות כוח ומתחרות ביניהן על השוק החדש, ביניהן: טלמניע, רימון, זוקו שמרלינג, גלובל פאוור, AB וסופרגז. אחת החברות המתחרות היא אנרג'י, של נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש.
בתחרות הזו מסתמנת מנצחת ברורה: חברת OPC מקבוצת קנון של עידן עופר. החברה דיווחה ברבעון השלישי כי בידיה צבר "הסכמות מסחריות" עם צרכני חשמל בהיקף כולל של 65 מגה-וואט להקמת תחנות כוח קטנות. מדובר על כרבע מכלל הפרויקטים שיצאו ליזמים בשוק.

איך זכתה OPC של עידן עופר בבכל כך הרבה חוזים, וביתרון גדול על פני המתחרות? ובכן, מאחר שהתחרות היא על מחיר החשמל ללקוח, יש חשיבות קריטית למחיר הגז המשמש להפעלת התחנה. על-פי גורמים בשוק, עלות הגז מהווה כ-80% מהעלות הכוללת של ההצעה (כשהקמת התחנה ממומנת כאמור במענק מדינה).

חברת OPC מתבססת על גז שנרכש בשעתו בהסכם בין קבוצת החברה לישראל לקנון מול חברת אנרג'יאן המפעילה את מאגרי כריש ותנין. בנוסף ל-OPC, ההסכם כולל גם רכישת גז לתחנת הכוח של כיל במפעלי ים המלח ולבתי הזיקוק של בזן במפרץ חיפה. מחיר הגז בהסכם שנחתם בדצמבר 2017 נחשב לנמוך ביותר שהושג עד היום בישראל, ועומד לפי הערכות על בין 4 ל-4.2 דולר ליחידת חום.

החוזה עם החברה לישראל, נזכיר, היה חוזה עוגן ובזכותו הצליחה אנרג'יאן לקבל את המימון לפיתוח מאגרי הגז שלה.
כהשוואה, מתחרותיה של OPC רוכשות את הגז מחברות השיווק במחיר שבין 4.9 ל-5 דולר ליחידת חום. למרות שמחירי הגז ירדו לאחרונה משמעותית (לאחר שהגיעו בשיא ל-7 דולר), מדובר עדיין בפער דרמטי של כמעט דולר לכל יחידת חום.
מחיר הגז הנמוך מאפשר ל-OPC "לשבור את השוק" ולהציע ללקוחות הפוטנציאליים הנחה של עד 15% על תעריף החשמל, בעוד שהצעות המתחרים נעות בין 8% ל-10%. את האומדן הזה קשה לאמת משום שמדובר בנתונים מסחריים מסווגים, אך ב-OPC לא סתרו את ההערכה הזו.

מבחינת הלקוחות, ובהם הגופים הגדולים בישראל כמו משרד הביטחון ובתי החולים, עופר מציע חשמל במחיר אטרקטיבי. אלא שהמתחרים של עופר כמובן זועמים, וטוענים כי עופר מנצל את הכוח של הקבוצה שבבעלותו כדי להציע מחירים שאף אחד לא יכול להתמודד איתם. "המדינה שוב מייצרת מפלצת שתשלוט בשוק, ובעוד חמש שנים ישאלו איך זה קרה לנו", אומר מנכ"ל של אחת החברות המתחרות ב-OPC.

ב-OPC מודים: נכון שיש לנו יתרון

ב-OPC לא מנסים להסתיר את העובדה, כי הם מנצלים את מחיר הגז הזול שהושג בין היתר בזכות יתרון הגודל של הקבוצה - אך טוענים כי מדובר ביתרון מסחרי לגיטימי. לדברי גורמים הקשורים לחברה, "זה נכון שהעובדה שיש לחברה את מחיר הגז הטוב ביותר נותנת לה יתרון, אבל בסך הכול זה טוב לכולם. החברה הרי הייתה יכולה לספק את החשמל למפעלים ישירות מתחנות הכוח הגדולות שלה - אז במקום לעשות את זה, היא מקימה תחנות כוח קטנות ובעצם מתחלקת בהנחה על מחיר הגז עם הלקוחות שלה. בכך גם OPC, גם הלקוחות וגם המשק הישראלי כולו - נהנים. כך שלא ברור על מה המתחרים מלינים".

ארנון רונד מחברת הלוי דוויק, שמשמש יועץ כלכלי וטכני בתחום הגז הטבעי, סבור כי היתרון של OPC בתחום מחיר הגז הוא אכן משמעותי. עם זאת, לדבריו עדיין מורגשת בשוק תחרות אמיתית. "באופן כללי ומבלי להתייחס לגורם ספציפי, ניתן לומר שיש יתרון ליצרני החשמל הפרטיים (היח"פים) כיון שהם קונים את הגז בזול ויש להם אפשרות לסחור בו", אומר רונד ל"גלובס". "אך צריך לזכור שגם למשווקים יש יתרון על פני שחקנים אחרים ושיש שיקולים נוספים מעבר למחיר, כמו למשל - מחיר הציוד, טיב השירות והמקצועיות בשלב התחזוקה (O&M) שהוא בעל חשיבות רבה לאור תקופת הפעילות הממושכת של התחנות. כמו כן, ישנם לקוחות רבים שבוחרים במסלול של EPC ומבצעים את הקמת התחנה והפעלתה בעצמם ולא באמצעות יזם".

תגובת OPC אנרגיה: "חברת OPC אנרגיה הינה חלוצה בתחום ייצור חשמל פרטי ואספקה לצרכני קצה. ככזו, פועלת החברה להרחיב את פעילותה בתחום ייצור חשמל מבוזר אשר לו יתרונות רבים למשק. להקמת תחנות כוח קטנות בחצרות מפעלים יתרון בהפחתת העומס על מערכת ההולכה, הקטנת פליטות וסיוע בחיבור מפעלים לרשת הגז הטבעי. בתוך כך, OPC פועלת בהתאם לאמצעים העומדים לרשותה על מנת ליתן ללקוחותיה את ההצעה התחרותית ביותר".

הכניסה של עופר לייצור חשמל פרטי

תוכניותיו של עידן עופר להפוך ליצרן החשמל הפרטי הגדול בישראל מתקדמות כיום בקצב מהיר, לאחר שידעו במהלך השנים עיכובים רבים. זמן קצר לאחר שהחל להפעיל את תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל ב-2013, במישור רותם, ביקש עופר להכפיל את הספק התחנה את בקשתו נתקלה בהתנגדות מצד חברת החשמל בשל מגבלות רשת ההולכה.

מכה נוספת הנחיתה על עופר הוועדה למניעת הריכוזיות: זו המליצה באוגוסט 2017 לרשות החשמל שלא להקצות לחברת צומת אנרגיה שנרכשה על-ידי עידן עופר, רישיון מותנה לייצור חשמל משיקולים של ריכוזיות כלל-משקית.

אולם בינואר 2019 הגיע עופר להסכם עם ועדת הריכוזיות שבמסגרתו התחייב למכור את מלוא זכויותיו ברשת, והתחייב שלא להחזיק החזקה כלשהי בתחום התקשורת ב-25 השנים הבאות. הוועדה הסכימה כי לאחר השלמת המכירה לא תהיה מניעה מטעמים של ריכוזיות, להתפתחות הקבוצה בתחום ייצור החשמל.

חברת OPC של עידן עופר, שמנייתה זינקה בשנה האחרונה בבורסה של ת"א ביותר מ-40%, נחשבת לאחת השחקניות הבולטות בתחום ייצור החשמל הפרטי. לצד תחנת כוח במישור רותם, החברה תתחיל בקרוב בהפעלת תחנת כוח בחדרה ומקדמת הקמת תחנת כוח שלישית בצומת פלוגות.

החברה בניהולו של גיורא אלמוגי הייתה חלק מקבוצת החברה לישראל, אך בעקבות השינוי הארגוני בעסקיו של עופר עברה במרץ 2016 לבעלותה המלאה של קנון, חברת ההחזקות החדשה שהקים עופר.

תחנת הכוח שהקימה OPC במישור רותם היא בעלת הספק של 446 מגה-וואט, והייתה הראשונה לפעול בשק החשמל. היא מספקת חשמל לכמה מהלקוחות העסקיים הגדולים בישראל, ביניהם מפעל אינטל בקריית גת ובתי הזיקוק של בזן במפרץ חיפה השייכים לקבוצת החברה לישראל.

הדרך הסלולה של עידן עופר להשתלטות על שוק תחנות הכוח הקטנות

1. פרויקט תחנות הכוח

המדינה הוציאה לדרך בנובמבר 2019 אסדרה שמעודדת הקמה של תחנות כוח קטנות, במסגרתה תממן המדינה עד 80% מעלות הקמת התחנות

2. מי מעוניין בתחנות

מדובר ב־160 פרויקטים ברחבי הארץ שקיבלו היתר לבניית תחנת כוח, ביניהם: משרד ראש הממשלה, בסיסי צה"ל, בתי החולים תל השומר, בילינסון ושערי צדק, מפעל כתר פלסטיק ועוד

3. עלות ההקמה

כל 1 מגה־וואט שיוצא מתחנת כוח - שקול לעלות בנייה של 1 מיליון אירו; התחנות הגדולות מספקות 16 מגה־וואט (16 מיליון אירו עלות הקמה)

4. מי ייבנה את התחנות

התחנות עובדות על גז, והלקוח מעוניין להתקשר עם החברה שתבטיח לו את מחיר הגז הזול ביותר

היתרון של עידן עופר

חברת OPC שבשליטת החברה לישראל של עידן עופר כבר סגרה חוזים בהיקף של כרבע מהשוק. איך? בזכות הגודל של הקבוצה הם השיגו ממאגרי כריש ותנין את מחיר הגז הנמוך בשוק, ולכן הם יכולים להציע ללקוחות שמעוניינים בתחנות הכוח מחיר חשמל נמוך, שהמתחרים לא מסוגלים לעמוד בו

עוד כתבות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

כינו את המינוי שלה "יום שחור". עכשיו היא מגיבה למבקרים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בביקור ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל בביקורת חריפה: "קורא לוועדת חקירה חיצונית"

הרמטכ"ל זמיר: קורא לוועדת חקירה חיצונית – ומפנה אצבע מאשימה לכל הדרגים ● למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

טיל לורה - התעשייה האווירית / צילום: התעשייה האווירית

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות