גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדיקת "גלובס": רפורמת התביעות הייצוגיות הצליחה, אבל אולי יותר מדי

מבדיקת "גלובס" מתברר כי המהלך של איילת שקד, לחייב בתשלום אגרה על ייצוגיות, הוביל לירידה של 44% מהבקשות - במקביל לעלייה משמעותית בבקשות שפטורות מאגרה ולניהול הליכים "מאחורי גבו" של ביהמ"ש ● האם מטרת הרפורמה להילחם בתביעות-הסרק הושגה? לא בטוח ● חלק ראשון

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד / צילום: כדיה לוי
שרת המשפטים לשעבר איילת שקד / צילום: כדיה לוי

מספר הבקשות לאישור תביעה (תובענה) ייצוגית שהוגשו בשנה וחצי שחלפו מאז נכנסה לתוקף החובה לשלם אגרה כתנאי להגשתן, ירד ב-44% בהשוואה למספר הבקשות לאישור תביעה ייצוגית שהוגשו בשנה וחצי שקדמה להטלת האגרות - כך עולה מהנתונים הרשמיים שסיפקה הרשות השופטת לבקשת "גלובס", ושנחשפים כאן לראשונה.

המשמעות של הנתונים היא שלפחות מבחינת המספרים היבשים, המהפכה שביקשו לחולל במשרד המשפטים בתחום התביעות הייצוגיות - מהפכה שיצאה לדרך בתקופת כהונתה של איילת שקד כשרת המשפטים - נחלה הצלחה כבירה.

עם זאת, מבט יותר מעמיק על הנתונים ועל משמעותם מגלה כי לא בטוח שהתכלית העיקרית של המהלך - הורדת מספר תביעות-הסרק - אכן הושגה.

מחיר תביעה ייצוגית

המטרה: חיסול תביעות-סרק

ב-8 במאי 2018 נפל דבר בשוק התביעות הייצוגיות בישראל. תחום התביעות הייצוגיות, שהתפתח בעיקר לאחר חקיקת חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2016, ספג מכה קשה.

לאחר שנים של התנגדות עזה מצדם של עורכי הדין למהלך, יצאו לדרך תקנות חדשות שקבעו כללים חדשים, ובמסגרתם בקשה לאישור תובענה ייצוגית שמוגשת בבית משפט השלום (שגובהה עד 2.5 מיליון שקל) תחויב בתשלום אגרה של 8,000 שקל.

עוד נקבע כי מגישי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות המוגשות בבית המשפט המחוזי יחויבו בתשלום אגרה על סך 16 אלף שקל.

המטרה הכמעט-בלעדית של הטלת האגרות הייתה להוריד את מספר הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, שהלך וצמח משנה לשנה. בתקופת השיא נרשמו ארבע בקשות בממוצע מדי יום לייצוגיות.

כפי שהובהר בדברי ההסבר לתיקון התקנות, התכלית שעמדה מאחורי הטלת האגרות הייתה "הפחתת תובענות-סרק וצמצום שיעורן ביחס לכלל התובענות המוגשות לבתי המשפט".

מספרן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שניתן להגדירן כ"תביעות-סרק" אכן היה גבוה. כך, למשל, מחקר מיוני 2014 של המרכז הבינתחומי הרצליה בשיתוף מחלקת המחקר של הרשות השופטת, הראה כי סיבת הסגירה השכיחה ביותר לתובענות הייתה הסתלקות תובעים מתביעתם בשל אי-קיום עילה מוצדקת להגשת התביעה, או בעקבות כך שסיכוי התובענה נמוכים. במילים אחרות, תובענות-סרק. 

גם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התייחסה בעבר לתופעת תביעות-הסרק, כשציינה במהלך כנס שהוקדש לנושא כי היא "מאוכזבת" מכך שנעשה שימוש בחוק תובענות ייצוגיות גם כדי להגיש תביעות-סרק מרובות.

התוצאה: בקשות מוצדקות ירדו לטמיון

אז האם המטרה הושגה? מהנתונים שמסרה הנהלת בתי המשפט לבקשת "גלובס" עולה כי בשנה וחצי שעברו מאז הוטלו האגרות עבר תחום הייצוגיות טלטלה משמעותית. בעוד שמספרן הכולל של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו בשנה וחצי שקדמה להטלת האגרה עמד על 2,249, מספרן בשנה וחצי שאחרי הטלת האגרות עומד על 1,262 בלבד - ירידה של 44%.

דרך נוספת להסתכל על הנתונים היא באמצעות בחינת מספר הבקשות שמוגשות נגד הגופים הגדולים במשק. ל"גלובס" נודע כי נגד אחת מחברות התקשורת הגדולות בישראל הוגשו בשנה החולפת כולה שתי בקשות אישור בלבד, בעוד שלפני כן עמד קצב ההגשה על בין בקשה אחת לשלוש בחודש.

השאלה הגדולה היא האם בתוך הניסיון למנוע תובענות ייצוגיות, ירדו לטמיון גם תובענות שאת הגשתן אמור מכשיר התובענות הייצוגיות לעודד.

תשובה חלקית לשאלה זו ניתן למצוא בסכום שהכניסה המדינה כתוצאה מהטלת האגרות במהלך השנה וחצי שעברו מאז הטלת הבקשות. מדובר בסכום של כמיליון שקל בלבד - נמוך משמעותית מהאגרה המלאה שאמורה הייתה להתקבל אפילו אם כל הבקשות לאישור היו מוגשות.

מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי קיימות שתי סיבות מרכזיות לסכום הנמוך, והן מלמדות כי לא בטוח שתכלית הפחתת תביעות-הסרק היא היחידה שהושגה בעקבות הטלת האגרות.

הסיבה הראשונה לסכום הנמוך שהכניסה המדינה היא שלמרות סכומי האגרה הנקובים בתקנות, בפועל מגישי בקשות לאישור בבית המשפט נדרשים לשלם רק 37.5% מסכום האגרה במועד הגשת הבקשה, ואת היתר במועד תחילת ניהול התביעה עצמה, אם וכאשר מאושרת הבקשה לנהל אותה.

גם היום, לאחר הטלת האגרות, מרבית הבקשות לא מגיעות לשלב הניהול, מה שמפחית באופן דרמטי את ההכנסות. ההנחה המקובלת היא שככל שיגבר מספרן של התביעות המבוססות, כך גם יגדל מספר התביעות המנוהלות וכפועל יוצא - גם יגדל הסכום שמכניסה המדינה עבורן כתוצאה מאגרה.

הסיבה השנייה לכך שהסכום שהכניסה המדינה כתוצאה מהטלת האגרות הוא כה נמוך, נוגעת לעובדה שבתקנות הוחלט לתת פטור מאגרה למספר סוגים של בקשות. מדובר בבקשות לייצוגיות בתחומים הנחשבים "חברתיים", שלגביהם עלה חשש שמא הטלת אגרה תוביל לחסימת שערי בית המשפט מפני תובעים. הדוגמה הבולטת ביותר לתובענות כאלה הן תובענות בענייני נגישות, שמספרן עלה דרמטית מאז הוטלו האגרות.

עם זאת, עורכי דין בכירים בתחום מעריכים כי גם מספר בקשות-הסרק ירד במידת מה, אך לא בגלל הטלת האגרה אלא בגלל תיקון אחר לחוק לתובענות ייצוגיות ופסיקה שבאה בעקבותיו - שעצרו מנהג של תובעים סדרתיים להגיש בקשות רבות חסרות בסיס.

התהליך: איך נמנעים מתשלום אגרות

לפי חוק תובענות ייצוגיות, לא בכל עניין ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. מחלקת המחקר של הרשות השופטת ערכה פילוח של סוגי הנושאים שבהן הוגשו בקשות האישור בשנה שחלפה מאז הוטלו האגרות, בהשוואה לשנה הקלנדרית שקדמה לה.

הנתונים מלמדים כי לא בטוח שדווקא תביעות-הסרק הן אלא שפחתו משמעותית, אבל שברור שעורכי הדין המגישים את הבקשות ביקשו למצוא דרכים לחמוק מתשלום האגרה.

הדרך המרכזית להימנע (כדין) מתשלום אגרה היא הגשת בקשה בתחום שעליו הוכרז כי לא תוטל אגרה. כך, למשל, מספרן של התביעות בנושא שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, או כמו שהן מכונות בקרב העוסקים בתחום - "תביעות בענייני נגישות" - קפץ פלאים: בעוד שבשנה הקלנדרית שקדמה להטלת האגרה עמד מספרן על 1.4% בלבד מסך בקשות האישור המוגשת, מספרן בשנה שחלפה מאז הוטלו האגרות האמיר עד לכדי 30% מסך הבקשות שהוגשו.

התמהיל: מהם נושאי התביעה

שינויים בולטים נוספים בעקבות מהפכת האגרות על התביעות הייצוגיות ניתן למצוא בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות בענייני צרכנות, שמאז ומעולם היוו את הנתח המשמעותי ביותר של הבקשות.

בעוד שבשנה הקלנדרית שקדמה למועד הטלת האגרות 65% מסך הבקשות עסקו בענייני צרכנות, בעקבות הטלת האגרה צנח מספרן דרסטית, ובשנה שלאחר הטלת האגרה עומד מספרן על 41% מסך הבקשות שמוגשות.

גם מספרן של בקשות לאישור תביעה ייצוגית הנוגעות לביטוח או קופות גמל ירד משמעותית בעקבות ההחלטה להטיל את האגרה - מ-6.2% לפני האגרה, ל-1.5% בלבד אחרי הטלתה. גם שיעורן של תביעות הספאם - שבאופן מסורתי סכומי הפיצוי בהן נמוך יחסית - צנח מ-3% לפני שהוטלה האגרה, ל-0.7%. 

קומבינה מאחורי גבם של בית המשפט והציבור: פשרות בין עורכי הדין לגופי הענק

להטלת האגרות הייתה, כך מתברר, השפעה נוספת. לפי המידע שהגיע לידי "גלובס", מאז הטלת האגרות, יותר ויותר תובעים ייצוגיים פוטנציאליים שבעבר היו מגישים בקשות לבתי המשפט - מבקשים תחילה "לגשש" את סיכויי הצלחת תביעתם באמצעות פנייה מוקדמת לנתבעים הייצוגיים הפוטנציאליים.

כך הלכה והתעצמה פרקטיקה שבמסגרתה מקבלים גופים גדולים - חברות תקשורת, רשתות קמעונאות ושיווק, בנקים ומוסדות פיננסיים גדולים - מכתבים תחת הכותרת "התראה לפני נקיטת הליך ייצוגי". במכתבים כאלה מעלים התובעים את טענותיהם, והנתבע הפוטנציאלי מספק תשובה ראשונית ולא מחייבת, מה שמאפשר לתובע לבחון האם יש לו עילת תביעה טובה או שמא הסיכון שבהגשת ההליך, שכעת כרוך גם בתשלום אגרה, עולה על הסיכוי לצלוח בו. לאור הלכת העליון שלפיה אין לתגמל תובעי סרק המסתלקים מבקשות, הצורך לבדוק מראש רק הלך והתגבר.

מכתבים אלה מאפשרים במקרים רבים נתיב נוסף לפיצוי התובע הייצוגי הפוטנציאלי, ובעיקר של עורך דינו. הם מאפשרים לגופים הגדולים המקבלים את הפנייה לערוך בקרת נזקים, ולנסות ולצפות גם מצדם מהו הסיכוי של הבקשה להתקבל. במקרה שלא מדובר בתביעה מופרכת, מנסים אותם גופים פעמים רבות להגיע לפשרה עם התובע הייצוגי הפוטנציאלי ובא-כוחו, וכך חוסכים להם מצד אחד את הסיכון והעלויות שבניהול ההליך, אך גם מפצים אותו בסכום מסוים, נמוך ממה שהיה מתקבל לו היה מנוהל הליך - ובכך יוצרים מצב של win-win מבחינתם.

חלק מעורכי הדין של הגופים גדולים שעמם שוחחנו לכתבה זו, אומרים כי תובעים פוטנציאלים מנצלים את הנכונות של שולחיהם להימנע מדיון משפטי ומעלים דרישות סחטניות. הבעיה המרכזית בפרקטיקה הזו קשורה יותר לעובדה שמגעים אלה נעשים רחוק מעיניו של בית המשפט. כך, בעוד שחוק תובענות ייצוגיות מחייב את בית המשפט לבחון ולאשר כל פשרה או הסתלקות בתביעה ייצוגית, כדי לוודא שהאינטרס של כלל הציבור זוכה להתייחסות ראויה במסגרת ההסדר המתגבש - כשמדובר בשלב שטרם הגשת ההליכים, אין כל גורם מפקח.

התופעה הזאת בעייתית במיוחד, נוכח העובדה כי עיקר הביקורת שמשמיעים בתי המשפט על הסדר פשרה נוגע לעניין שכר-טרחה של עורכי הדין והגמול שמקבל התובע הייצוגי. בתי המשפט בחרו להפחית משמעותית את הסכום שמקבלים מי שיזמו את ההליך הייצוגי, מחשש כי מדובר בכסף שהם גורפים לכיסם על חשבון הסכומים שלהם זכאים חברי הקבוצה הייצוגית.

אומנם הסדר "מאחורי הקלעים" של תובע ונתבע ייצוגיים פוטנציאלים לא חוסם את הדרך לתובע אחר להגיש תביעה באותו נושא. אולם פעמים רבות עורכי הדין הבקיאים בתחום נישתי מסוים, כמו בנקאות או ביטוח, מכירים פרצות ובעיות אצל אותם גופים גדולים טוב יותר מכל אדם אחר. ובמקרה שבו הם מגיעים להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט - הציבור הרחב שנפגע כתוצאה מעוול של אותו גוף לא מרוויח, גם עם העוול מתוקן מעתה והלאה. 

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

מלחמה עם איראן: מטחי טילים לעבר רחבי הארץ, אין נפגעים

התרעות הופעלו ברחבי הארץ אחרי שיגורים מאיראן • פיצוצים בבסיס האמריקני בבחריין, וגם באבו דאבי • דיווח: התקיפות הישראליות מתמקדות במערך הטילים, האמריקניות - בגרעין ובמשטר האיראני • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • הנשיא טראמפ בקריאה היסטורית לעם האיראני: "יש לכם הזדמנות שאסור לפספס" • עדכונים שוטפים

עשן בשמי דוחא לאחר התקיפות / צילום: Reuters

לא רק ישראל: ברחבי המפרץ הפרסי מדווחים על פגיעות איראניות

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

אנשים במקלט ברמת גן, הבוקר / צילום: ap, Oded Balilty

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר