גשר יהודית, שנבנה על ידי קבוצת אורון אחזקות והשקעות / צילום: קבוצת אורון אחזקות והשקעות
גשר יהודית, שהפך לפני שנתיים גם לגשר המריבה בין שר התחבורה לשעבר ישראל כ"ץ לראש עיריית תל אביב רון חולדאי, ייפתח ויחבר בין שתי גדות האיילון ובין החלק המערבי והמזרחי של תל אביב. האם מדובר בבשורה של ממש שתשפר את המצב התחבורתי ואת מצבם של הולכי הרגל?
אורכו 110 מטרים מקצה לקצה ורוחבו 11 מטרים, ובנייתו אושרה כבר ב-2010, כמעבר יחיד בין שכונת מונטיפיורי במערב וביצרון במזרח. בנייתו עלתה 68 מיליון שקל, רובם במימון עיריית תל אביב. הוא מחבר בין רחוב יגאל אלון ובין שדרות יהודית שבשכונת מונטיפיורי, שבסמוך אליה נחפרת תחנת הרכבת הקלה - כך שהגשר ישרת כמות גדולה יותר של הולכי רגל כשיחל לפעול הקו האדום. מטרת הגשר היא קודם כל לאפשר לחצות מעל נתיבי איילון בצורה בטיחותית וקלה יותר, ולשם כך נסללו עליו שביל להולכי רגל ונתיב לרוכבי כלים דו גלגליים.
בעיריית תל אביב מקווים כי לאחר שהרכבת הקלה תחל לפעול לצד הגשר, פחות אנשים יגיעו לאזור התעסוקה המתפתח באמצעות רכבים פרטיים. "לגשר משמעות דרמטית", אומר אופיר כהן, מנהל רשות התחבורה בתל אביב. "העיר לצערנו מקוטעת על ידי רצועת איילון, והחיבור הזה הוא אחד מהמנופים לשיפור ההתניידות בה".
מנכ"ל נתיבי איילון, איתמר בן מאיר טוען מצדו, כי "גשר יהודית מייצר חלופות לרכב הפרטי במטרה להקל על העומס בכבישים".
לא הגשר האחרון שמתוכנן בעיר
בתל אביב יש כיום תשעה גשרים ותיקים, וכולם מיועדים בין היתר לתנועת מכוניות. זהו הגשר הראשון שמיועד להולכי רגל ולרוכבי האופניים. "בשנים האחרונות הבנו שכדי לממש את החזון התחבורתי שלנו, אנחנו צריכים לייצר עדיפות או רצועות מספקות להולכי רגל על כל הגשרים. הגשר העשירי, גשר יהודית, מייצר מעבר אך ורק לתנועות רכות, וישתמשו בו אלפים ביום".
עם זאת, גם הגשר החדש לא חף מכשלים. כשמסתכלים עליו מלמעלה רואים עד כמה הוא קרוב לתחנת רכבת השלום שבה עוברים כ-60 אלף נוסעים ביום, אך חיבור בין השניים אין. מי שרוצה להגיע לתחנה חייב לעבור דרך צומת השלום העמוס.
"היה שלב רעיוני כזה, וזה לא קרה. זה מהלך מז'ורי, זה גשר גדול ומורכב", אומר יואב דוד, אדריכל העיר. "אם אנשים יוצאים מתחנת השלום והולכים בדופן, אני מעריך שזה הבדל של פחות מחמש דקות". דוד מעריך כי "הקישור זה פרויקט גדול שיקרה, אבל לא בחמש השנים הקרובות".
כשל נוסף קשור להיבט התכנוני שלו. הגשר מרוצף דק עץ להולכי הרגל, ואבנים גדולות שפוזרו בו משמשות כספסלים לעצירה ולמנוחה בצורה מרשימה. אך למרות העובדה שהוא ניצב בלב אי החום העירוני של תל אביב אין בו אמצעי הצללה או הגנה מפני הגשם, בדיוק כמו ביתר הגשרים העירוניים. לדברי עיריית תל אביב, לגשר יתווספו בהמשך פתרונות הצללה.
בעיה נוספת קשורה לשביל האופניים שמשתרע לאורך הגשר ומסתיים בקצה שדרות יהודית לתוך עורק תנועת המכוניות - ולא ממשיך לתוך השכונה. עם זאת, זהו שביל אופניים ראשון על גשרי איילון, ורוכבי האופניים מרוצים מכך: "סוף סוף יש איזשהו פתרון לחציית איילון. יש 300 מטר של גשרים החוצים את איילון, ו-0% מתוכם יועדו לאופניים עד היום", אומר יותם אביזהר, מנכ"ל ישראל בשביל אופניים. "כבר קרו תאונות וצירי אופניים על החיבורים האלו הם קריטיים. עבורנו, זוהי בשורה. כרגע הנקודה הקריטית היא חיבור של הגשר משני צדיו לרשת".
גם לעיריית תל אביב ברור כי הגשר לא יכול להוות פתרון יחיד לעומס הגובר על צירי העיר הדחוקים נוכח תנופת הפיתוח, כאשר בממוצע עוברים כיום בנתיבי איילון כ-750 אלף כלי רכב ביממה, והם נחשבים לעורק התחבורה העמוס ביותר במדינה. לצד הגשרים הנוספים הנמצאים בשלבי אישור וכן פרויקט קירוי איילון, העירייה מדגישה כי ישנה חשיבה על "שדרוג" מסוים של הגשרים הקיימים והפיכתם לשמישים יותר עבור הולכי הרגל ובטיחותיים יותר לכלי התחבורה הקלים.
"בין היתר, גם בגשר עמק ברכה שנמצא בתכנון - יש חלק משמעותי להולכי רגל ורוכבי אופניים לרבות הצללה, וביצחק שדה מקודם שביל אופניים", אומר אדריכל העיר. "גשר השלום (המחבר קניון עזריאלי לבסיס הקריה) נכנס לתהליך עבודה ושיפוץ - כך שיתאים יותר להולכי רגל ורוכבי אופניים. אנחנו יודעים שהוא משרת אלפי משתמשים ביום, שכרגע התנאים שלהם במרחב הציבורי ממש לא מוצלחים. יש תקציב שהתקבל כבר, ואנחנו נייצר שם הצללה ופתרונות לחניית אופניים ואופנועים כדי לרווח את המדרכות, ולתת להולכי הרגל עדיפות על גבי הגשר הקיים. עדיין לא יודעים אם ייסלל במקום כביש אופניים", אומר דוד.
היסטוריה של מאבקים פוליטיים קשים
רגע לפני פתיחת הגשר, קשה שלא להיזכר במסלול הקמתו העקלקל; גם אם מדובר בגשר מקומי שישרת את תושבי תל אביב, הוא הפך בתהליך הקמתו לסלע מחלוקת פוליטית, עד כדי משבר קואליציוני שנגמר בבג"ץ. הקרב העיקרי היה בין ראש העיר חולדאי לשר התחבורה לשעבר כ"ץ - שתי דמויות פוליטיות שביניהן לא הייתה לאורך השנים חיבה רבה.
בזמן שעבודות התשתית להנחת הגשר תוכננו לסופי השבוע כדי לא להכביד על גודש התנועה בציר איילון העמוס במהלך השבוע, התקוממו הסיעות החרדיות בכנסת ופנו לשר התחבורה בכדי שיעצור את העבודות. כ"ץ, מצידו, הטיח האשמות בחולדאי והורה על הפסקת העבודות והימנעות מחילול השבת. העבודות התעכבו עד להחלטת בג"ץ בנושא, והתבצעו בסופו של דבר במהלך שישה סופי שבוע כפי שתוכנן תחילה. כעת, הגשר מוכן לשימוש התושבים, והמחלוקת הפוליטית היא זיכרון רחוק.
תחושה של החמצה | גיא נרדי, פרשנות
בימים הקרובים נוכל לחצות את נתיבי איילון באמצעות גשר חדש - גשר יהודית. מחד, זו בשורה מצוינת - חיבור חדש בין הצד המזרחי של תל אביב למערבה הוא יעד חיובי והגיוני. השאלה היא מי ייהנה מהגשר החדש? בעיני, הגשר הזה מיותר. בסופו של דבר, במרחק של כמה מאות מטרים דרומה קיים גשר לה גווארדיה וכמה מאות מטרים צפונה נמצא גשר השלום. שני הגשרים האלה אולי לא כ"כ סימפטים להליכה, ולא כוללים שביל אופניים, אבל, עושים את העבודה.
קשה לי לדמיין שמישהו, שהולך לתומו בדרך בגין, אחד הרחובות הכי רועשים ומזוהמים בארץ, יטרח להיכנס לתוך שכונת מונטיפיורי כדי לעלות על הגשר. עובדי חברות ההייטק, בהנחה שהם מתגוררים בשכונת מונטיפיורי, או במרכז ת"א, יוכלו כבר מהימים הקרובים לנסוע באופניים, או ללכת ברגל לעבודה בעזרת הגשר. השאלה היא לאיפה הגשר החדש מוביל אותם. שכונת מונטיפיורי, הנמצאת בצידו המערבי של הגשר היא שכונה זעירה, ובפועל מעין מובלעת כלואה. בסופו של דבר, אי אפשר לחצות את דרך בגין. אז מי ישתמש בגשר החדש? לא ברור. מה שבטוח זה שמדובר בהצהרת כוונות: אחרי הרבה שנים העיר תל אביב מסתכלת לכיוון מזרח.