גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הטלת האגרות אומנם הפחיתה סטטיסטית תביעות סרק, אבל גם צמצמה הגשת תביעות טובות"

"גלובס" ממשיך ובודק את השפעתן של הטלת האגרות על שוק הגשת התובענות הייצוגיות, והפעם באמצעות עורכי דין העוסקים בנושא • מהי עמדתם בנוגע לרפורמה, ומה הם מציעים לעשות בעתיד כדי להפחית עוד יותר את הגשת תביעות הסרק? • חלק שני בסדרה

איילת שקד / צילום: כדיה לוי
איילת שקד / צילום: כדיה לוי

כשנה וחצי אחרי שהמדינה החלה לחייב בתשלום של אגרה כספית כתנאי להגשת בקשה לניהול תביעה ייצוגית, במטרה להילחם בכמות בלתי נסבלת של תביעות סרק, חשפנו אתמול ב"גלובס" את ההשפעה של האגרות על שוק התובענות הייצוגיות - מהפכה שיצאה לדרך בתקופת כהונתה של איילת שקד כשרת המשפטים. בין היתר פרסמנו בכתבה הראשונה כי מספר הבקשות לאישור תביעה ייצוגית שהוגשו מאז נכנסה לתוקף החובה לשלם אגרה כתנאי להגשתן, ירד ב-44% בהשוואה למספר הבקשות שהוגשו בשנה וחצי שקדמה להטלת האגרות.

עם זאת, עורכי הדין העוסקים בתביעות ייצוגיות, סבורים שמטרת האגרות לא הושגה.

עו"ד רפי ליבא, שותף בכיר וראש מחלקת ליטיגציה במשרד איתן מהולל שדות, שמייצג גופים גדולים במשק הישראלי, אומר ש"אף שלהטלת האגרות הייתה השפעה על כמות בקשות האישור שמוגשות לבית המשפט, היא עדיין לא ריסנה די את העובדה שמוגשות בקשות סרק משוכפלות נגד חברות רבות". ליבא אומר כי "אנחנו עדיין רואים הגשה סיטונאית של בקשות סרק, גם אם בעקבות ביטול האגרות, מגישי הבקשות העתיקו את הפעילות שלהם לתחומים שבהם יש פטור מאגרה".

לדברי ליבא, כדי להימנע מתשלום אגרות, המבקשים החלו לצרף נתבעים רבים במסגרת אותו הליך. על התופעה שעליה כתבנו אתמול שבמסגרתה מגיעים התובעים עם הנתבעים הפוטנציאלים להסדרים מחוץ לבית המשפט, אומר ליבא כי הפחתת העומס על בתי המשפט היא יתרון, אך "מצד שני ברור שיש גם חיסרון בולט בכך שמדובר בהסדרים שהתובעים והנתבעים מגיעים אליהם מחוץ לכותלי בית המשפט ללא כל פיקוח".

עו"ד הדס בקל, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, מצביעה על שתי מגמות עיקריות בשוק התובענות הייצוגיות מאז הטלת האגרות. "המגמה הראשונה היא של עלייה משמעותית במספר התביעות בעניינים כמו נגישות, שעליהן לא מוטלות אגרות. המגמה השנייה היא התמקדות של תובעים ייצוגיים בתיקים יותר חזקים, שברור למי שמגיש אותם שהתיק מבוסס דיו ומגלה עילת תביעה טובה". בנוסף, מצביעה עו"ד בקל על מגמה משמעותית בעקבות הלכה של בית המשפט העליון שסתמה את הגולל על הסתלקות מתוגמלת מתביעות סרק.

מה אומרים עורכי הדין על הרפורמה בתביעות ייצוגיות

התובעים: "באף מקום בעולם אין אגרה על ייצוגיות"

עו"ד שלומי מושקוביץ ממשרד סטיס-מושקוביץ מייצג לרוב את מגישי בקשות האישור, בפרט בתחום שוק ההון וניירות ערך. בתחום זה, הוא מסביר, להטלת אגרה אין הרבה משמעות. "איפה שיש סכסוכים מורכבים, כמו ניירות ערך או דיני תחרות, או לחלופין הרבה כסף - האגרה לא מהווה פקטור".

על הירידה במספר הבקשות, אומר מושקוביץ': "בתחום הצרכנות באמת היו תביעות מופרכות, כמו למשל תביעה על כך שכבל חשמל שנרכש היה באורך 99 סנטימטר ולא 100 סנטימטר כפי שהובטח על-ידי היצרן או המוכר, או כל מיני קשקושים אחרים ותביעות צרכניות עם פוטנציאל מאוד נמוך".

ועם זאת, לדעתו של מושקוביץ האגרות לא השיגו את מטרתן העיקרית. לדבריו, "המטרה של הטלת האגרות הייתה בראש ובראשונה לסנן את תביעות הסרק. מאחר שרוב התביעות הייצוגיות הן תביעות סרק, האגרות כנראה באמת הפחיתו סטטיסטית את תביעות הסרק. אבל הבעיה היא שהחוק מחטיא את המטרה, כי מה שקורה זה שהטלת האגרות מצמצמת גם הגשת תביעות טובות".

עוד מדגיש מושקוביץ כי "באף מקום בעולם אין אגרות על ייצוגיות. גם לא בארה"ב, שזו המולדת של התחום. צריך להסתכל על זה כמו על עתירה ציבורית: הייצוגית היא כלי שמסמל מאבק של הצרכן, האזרח הקטן, בגופים גדולים. הבעיה היא שהאגרה הפכה את התביעות הייצוגיות בסכומים הנמוכים ללא כדאיים. גובה האגרה לא כדאי, והסיכונים שבדרך מרתיעים את התובעים. שלא לדבר על זה שלפי כללי האתיקה לעורך הדין אסור לשלם לאגרה, ואז דווקא האנשים שהכי נפגעים ולא יכולים להרשות לעצמם לשלם 16 אלף שקל נפגעים".

מושקוביץ מוסיף כי האגרה היא תמריץ שלילי. "אם המטרה היא שתביעות טובות יוגשו, אז לשים חומה מראש לא מסייעת להגיע אליה. היה אפשר להגיע לאותה תוצאה על-ידי פסיקת הוצאות, שמשקפת סינון אחרי ההגשה. אני מאמין שאם כך היו נוהגים, השוק היה מתקן את עצמו עם הזמן ואנשים היו שוקלים פעמיים אם להגיש", הוסיף.

עו"ד מושקוביץ / צילום: יוסי גמזו

הנתבעים: "ניתן להעמיס את האגרה על החברה הנתבעת"

עורכי הדין ערן זך ודרור ורסנו, שותפי ליטיגציה במשרד יגאל ארנון המייצגים חברות מובילות בתובענות ייצוגיות, מציינים שתי השפעות מרכזיות להטלת האגרות בנוסף לירידה במספרן והפנייה לבקשות שבהן ניתן פטור מאגרה. "השפעה אחת היא כי בעוד שבעבר מרבית התביעות הוגשו לבתי המשפט המחוזיים, לאחר הטלת האגרות תביעות רבות מוגשות דווקא לבתי משפט השלום, ניתן לשער שמשיקולי גובה האגרה. השפעה שנייה היא שבעוד שבעבר הוגשו תביעות נפרדות באותו נושא כנגד נתבעים שונים, חל גידול באיחוד הנתבעים במסגרת תביעה אחת; גם כן, ניתן לשער, כדי לחסוך בתשלומי האגרה". גם זך וורסנו מדברים על התופעה של ניסיון לסגור עניין בין התובע לנתבע הייצוגיים בטרם הגשת ההליך, מהלך שהרבה פעמים מצליח לדבריהם גם כשהעילה לא בהכרח טובה, "משיקולי העלויות של ההליכים המשפטיים".

לדעתם של זך וורסנו, "מוקדם מדי לקבוע" האם הטלת האגרות היא מהלך מוצלח. לדבריהם, "אין ספק שהתכלית של הטלת האגרות מבורכת ושבטווח הקצר היא גם הושגה. יחד עם זאת, תביעות ייצוגיות רבות הוגשו ועדיין מוגשות ביוזמת עורכי דין שזהו גם עיקר עיסוקם. גובה האגרות אינו מרתיע דיו את אלה, בפרט כשגם ניתן לבקש את החזר האגרה או 'להעמיס' אותה על החברה הנתבעת, במסגרת הסדר הסתלקות או פשרה. חשוב להבין שמבחינת החברה הנתבעת, ההחלטה אם לנהל תובענה ייצוגית או להגיע להסדר, היא לרוב החלטה כלכלית: כל עוד העלות הכוללת של סגירת התיק בהסדר (כולל תשלומי גמול ושכר-טרחה לב"כ התובע) נמוכה מהעלות של ניהול התיק (הוצאות משפטיות, השקעת המשאבים וכעת - גם סכומי האגרות), החברות הנתבעות יעדיפו, ככלל, להגיע להסדר, אף אם עניינית התביעה אינה מוצדקת לטעמן. לכן, ייתכן שבטווח הארוך שיעור תובענות הסרק שוב יגדל, והאגרות ירתיעו רק את מי שברשותם עילת תביעה אמיתית הראויה להתברר בבית המשפט".

עו"ד זך / צילום: יורם רשף

היום שאחרי האגרות: הטלת הוצאות כבדות על מגישי תביעות סרק

מה חושבים עורכי הדין בתחום התובענות הייצוגיות לגבי הצעדים שיש לנקוט כעת, אחרי שלפחות במובן של הפחתת התביעות ניתן לקבוע שנרשמה הצלחה? לדעתם של עורכי הדין ורסאנו וזך, "יש לחייב משלוח הודעה מוקדמת טרם הגשת תובענה ייצוגית, ולאפשר לתקן את ההפרה. במסגרת זו, ניתן גם לקבוע סכום שישולם למתלונן, אם דרישתו אכן נעתרה. מניסיוננו, מרבית תביעות הסרק שהוגשו לבתי המשפט הן בעילות צרכניות שוליות, שלא זו בלבד שלא גרמו נזק, הן נבעו מתקלות בתום לב הנגרמות, מטבע הדברים, במהלך העסקים של חברות בעלות היקף פעילות גדול. הסעד הראוי במקרים כאלה הוא בעיקר צופה פני עתיד, ולכן, לדעתנו, אין להטריד את בתי המשפט בעניינים אלה, אלא לאפשר לחברות לתקן את התקלה וכן לתגמל את מי שחשף אותה, כדי לתמרץ אותו להמשיך לחשוף תקלות לטובת כלל הצרכנים".

לדעתה של עו"ד בקל, הדרך להילחם בתביעות הסרק היא "שבית המשפט יטיל הוצאות ריאליות במקרה שהוא מגלה שההליך שנוהל בפניו היה הליך סרק. אף שהמספר ירד עדיין, יש לא מעט תיקים שמגיעים לשלב הקדם משפט, ואף שמדובר בתביעה עם סיכויים נמוכים שנמשכת לאחר המלצת בית המשפט, השופטים נמנעים מלתת במקרים כאלה צו להוצאות. אם במקרים שבהם בית המשפט חושבים שמדובר בתיק שאין לו בסיס היו מטילים הוצאות ריאליות, גם מספר הבקשות האלה היה מצטמצם".

עו"ד בקל / צילום: איל טואג

לדברי עו"ד ליבא, בנוסף "צריך לנקוט מהלכים משלימים כמו למשל לקבוע כלל שמגביל את מספרן של בקשות האישור שמותר לאדם להגיש, כפי שקורה בבית המשפט לתביעות קטנות. אנחנו רואים שמדובר הרבה פעמים בשחקנים חוזרים, ושזה כבר שוכלל לתעשייה של ממש".

גם עו"ד מושקוביץ מסכים כי הדרך להפחתת תביעות הסרק עוברת דרך פסיקת הוצאות משמעותיות. "מספיק שמספר פעמים בודדות השופטים יפסקו 70 או 100 אלף שקל על תביעות שבכלל אין להן עילה או ממש לא מבוססות, כדי לבצע את הסינון החוצה של תביעות הסרק".

עו"ד ליבא / צילום: יורם רשף

כך סייע בית המשפט העליון למלחמה בתביעות הסרק

לפני כשנה וחצי ניתן פסק דין בבית המשפט העליון ("עניין מרקיט") שהכריע בשאלה העקרונית - האם יש לפסוק גמול למבקש ושכר-טרחה לעורכי דינו, במסגרת הסדרי הסתלקות, כפי שקורה בהסדרי פשרה. מכיוון שלכול ברור שהתגמול הכספי האישי הוא מה שמניע את תחום התובענות הייצוגיות, ברור שלהחלטה בשאלה הזו יש חשיבות מכרעת על המוטיבציה ומערכת השיקולים של מבקשים ועורכי דין הנוהגים להגיש בקשות אישור באופן תדיר.

לאורך שנים, התרבו ההכרעות הסותרות בבתי המשפט המחוזיים בנוגע לשאלה. מכיוון שבפרקטיקה מרבית ההליכים הייצוגיים בישראל מסתיימים בדרך של הסתלקות הכוללת הסכמה בדבר פסיקת גמול ושכר-טרחה למסתלקים, הפכה השאלה ממש לסוגיה קריטית. מחקרים שונים שנערכו בישראל בעבר מצאו קשר ישיר בין הנטייה של חלק מבתי המשפט לפסוק שכר-טרחה וגמול במסגרת הסדרי הסתלקות, ובין העלייה בכמות תביעות הסרק המוגשות.

בהחלטת בית המשפט העליון נקבע כי הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר-טרחה לתובע המייצג ולבא-כוחו המייצג במסגרת של הסתלקות מבקשת אישור. את החלטתו העקרונית ביסס העליון בעיקר על תיקון לחוק תובענות ייצוגיות מ-2016, שקבע, לראשונה, כי בבואו להכריע האם לפסוק גמול ושכר-טרחה, על בית המשפט לבחון האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, ואת התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה. מכאן, הסיק בית המשפט כי רק במקרים חריגים של הסתלקות, וכשהמבקש מראה שהביא תועלת ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה וכי עילת התביעה טובה, ניתן לחרוג מהכלל ולפסוק גמול ושכר-טרחה.

הנתונים של מחלקת המחקר ברשות השופטת  מלמדים על השפעה ניכרת של פסק הדין בעניין מרקיט על השוק. כך, בעוד שלאחר הטלת האגרה צמח מספר הבקשות שהוגשו לממוצע של 36.7 בחודש, לאחר פסק הדין צנח עוד יותר מספרן עד לשפל של עשור, של 33.5 בקשות בממוצע בחודש.

לדברי עו"ד הדס בקל, עניין מרקיט רלוונטי להפחתת מספר בקשות האישור לפחות כמו הטלת האגרות. "מרקיט שינה את גישת הפסיקה. בעקבותיו, מחלחלת ההבנה בשוק שקשה יותר לעשות כסף באמצעות הגשת הליכי סרק, כי ההסתלקות לא תהיה מתוגמלת. זה שם קץ לתופעות שראינו של שכפול תובענות ייצוגיות והגשת בקשת הסתלקות מתוגמלת בסמוך לאחר מכן".

עוד כתבות

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה