גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הטלת האגרות אומנם הפחיתה סטטיסטית תביעות סרק, אבל גם צמצמה הגשת תביעות טובות"

"גלובס" ממשיך ובודק את השפעתן של הטלת האגרות על שוק הגשת התובענות הייצוגיות, והפעם באמצעות עורכי דין העוסקים בנושא • מהי עמדתם בנוגע לרפורמה, ומה הם מציעים לעשות בעתיד כדי להפחית עוד יותר את הגשת תביעות הסרק? • חלק שני בסדרה

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד / צילום: כדיה לוי
שרת המשפטים לשעבר איילת שקד / צילום: כדיה לוי

כשנה וחצי אחרי שהמדינה החלה לחייב בתשלום של אגרה כספית כתנאי להגשת בקשה לניהול תביעה ייצוגית, במטרה להילחם בכמות בלתי נסבלת של תביעות סרק, חשפנו אתמול ב"גלובס" את ההשפעה של האגרות על שוק התובענות הייצוגיות - מהפכה שיצאה לדרך בתקופת כהונתה של איילת שקד כשרת המשפטים. בין היתר פרסמנו בכתבה הראשונה כי מספר הבקשות לאישור תביעה ייצוגית שהוגשו מאז נכנסה לתוקף החובה לשלם אגרה כתנאי להגשתן, ירד ב-44% בהשוואה למספר הבקשות שהוגשו בשנה וחצי שקדמה להטלת האגרות.

עם זאת, עורכי הדין העוסקים בתביעות ייצוגיות, סבורים שמטרת האגרות לא הושגה.

עו"ד רפי ליבא, שותף בכיר וראש מחלקת ליטיגציה במשרד איתן מהולל שדות, שמייצג גופים גדולים במשק הישראלי, אומר ש"אף שלהטלת האגרות הייתה השפעה על כמות בקשות האישור שמוגשות לבית המשפט, היא עדיין לא ריסנה די את העובדה שמוגשות בקשות סרק משוכפלות נגד חברות רבות". ליבא אומר כי "אנחנו עדיין רואים הגשה סיטונאית של בקשות סרק, גם אם בעקבות ביטול האגרות, מגישי הבקשות העתיקו את הפעילות שלהם לתחומים שבהם יש פטור מאגרה".

לדברי ליבא, כדי להימנע מתשלום אגרות, המבקשים החלו לצרף נתבעים רבים במסגרת אותו הליך. על התופעה שעליה כתבנו אתמול שבמסגרתה מגיעים התובעים עם הנתבעים הפוטנציאלים להסדרים מחוץ לבית המשפט, אומר ליבא כי הפחתת העומס על בתי המשפט היא יתרון, אך "מצד שני ברור שיש גם חיסרון בולט בכך שמדובר בהסדרים שהתובעים והנתבעים מגיעים אליהם מחוץ לכותלי בית המשפט ללא כל פיקוח".

עו"ד הדס בקל, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, מצביעה על שתי מגמות עיקריות בשוק התובענות הייצוגיות מאז הטלת האגרות. "המגמה הראשונה היא של עלייה משמעותית במספר התביעות בעניינים כמו נגישות, שעליהן לא מוטלות אגרות. המגמה השנייה היא התמקדות של תובעים ייצוגיים בתיקים יותר חזקים, שברור למי שמגיש אותם שהתיק מבוסס דיו ומגלה עילת תביעה טובה". בנוסף, מצביעה עו"ד בקל על מגמה משמעותית בעקבות הלכה של בית המשפט העליון שסתמה את הגולל על הסתלקות מתוגמלת מתביעות סרק.

מה אומרים עורכי הדין על הרפורמה בתביעות ייצוגיות

התובעים: "באף מקום בעולם אין אגרה על ייצוגיות"

עו"ד שלומי מושקוביץ ממשרד סטיס-מושקוביץ מייצג לרוב את מגישי בקשות האישור, בפרט בתחום שוק ההון וניירות ערך. בתחום זה, הוא מסביר, להטלת אגרה אין הרבה משמעות. "איפה שיש סכסוכים מורכבים, כמו ניירות ערך או דיני תחרות, או לחלופין הרבה כסף - האגרה לא מהווה פקטור".

על הירידה במספר הבקשות, אומר מושקוביץ': "בתחום הצרכנות באמת היו תביעות מופרכות, כמו למשל תביעה על כך שכבל חשמל שנרכש היה באורך 99 סנטימטר ולא 100 סנטימטר כפי שהובטח על-ידי היצרן או המוכר, או כל מיני קשקושים אחרים ותביעות צרכניות עם פוטנציאל מאוד נמוך".

ועם זאת, לדעתו של מושקוביץ האגרות לא השיגו את מטרתן העיקרית. לדבריו, "המטרה של הטלת האגרות הייתה בראש ובראשונה לסנן את תביעות הסרק. מאחר שרוב התביעות הייצוגיות הן תביעות סרק, האגרות כנראה באמת הפחיתו סטטיסטית את תביעות הסרק. אבל הבעיה היא שהחוק מחטיא את המטרה, כי מה שקורה זה שהטלת האגרות מצמצמת גם הגשת תביעות טובות".

עוד מדגיש מושקוביץ כי "באף מקום בעולם אין אגרות על ייצוגיות. גם לא בארה"ב, שזו המולדת של התחום. צריך להסתכל על זה כמו על עתירה ציבורית: הייצוגית היא כלי שמסמל מאבק של הצרכן, האזרח הקטן, בגופים גדולים. הבעיה היא שהאגרה הפכה את התביעות הייצוגיות בסכומים הנמוכים ללא כדאיים. גובה האגרה לא כדאי, והסיכונים שבדרך מרתיעים את התובעים. שלא לדבר על זה שלפי כללי האתיקה לעורך הדין אסור לשלם לאגרה, ואז דווקא האנשים שהכי נפגעים ולא יכולים להרשות לעצמם לשלם 16 אלף שקל נפגעים".

מושקוביץ מוסיף כי האגרה היא תמריץ שלילי. "אם המטרה היא שתביעות טובות יוגשו, אז לשים חומה מראש לא מסייעת להגיע אליה. היה אפשר להגיע לאותה תוצאה על-ידי פסיקת הוצאות, שמשקפת סינון אחרי ההגשה. אני מאמין שאם כך היו נוהגים, השוק היה מתקן את עצמו עם הזמן ואנשים היו שוקלים פעמיים אם להגיש", הוסיף.

עו"ד מושקוביץ / צילום: יוסי גמזו

הנתבעים: "ניתן להעמיס את האגרה על החברה הנתבעת"

עורכי הדין ערן זך ודרור ורסנו, שותפי ליטיגציה במשרד יגאל ארנון המייצגים חברות מובילות בתובענות ייצוגיות, מציינים שתי השפעות מרכזיות להטלת האגרות בנוסף לירידה במספרן והפנייה לבקשות שבהן ניתן פטור מאגרה. "השפעה אחת היא כי בעוד שבעבר מרבית התביעות הוגשו לבתי המשפט המחוזיים, לאחר הטלת האגרות תביעות רבות מוגשות דווקא לבתי משפט השלום, ניתן לשער שמשיקולי גובה האגרה. השפעה שנייה היא שבעוד שבעבר הוגשו תביעות נפרדות באותו נושא כנגד נתבעים שונים, חל גידול באיחוד הנתבעים במסגרת תביעה אחת; גם כן, ניתן לשער, כדי לחסוך בתשלומי האגרה". גם זך וורסנו מדברים על התופעה של ניסיון לסגור עניין בין התובע לנתבע הייצוגיים בטרם הגשת ההליך, מהלך שהרבה פעמים מצליח לדבריהם גם כשהעילה לא בהכרח טובה, "משיקולי העלויות של ההליכים המשפטיים".

לדעתם של זך וורסנו, "מוקדם מדי לקבוע" האם הטלת האגרות היא מהלך מוצלח. לדבריהם, "אין ספק שהתכלית של הטלת האגרות מבורכת ושבטווח הקצר היא גם הושגה. יחד עם זאת, תביעות ייצוגיות רבות הוגשו ועדיין מוגשות ביוזמת עורכי דין שזהו גם עיקר עיסוקם. גובה האגרות אינו מרתיע דיו את אלה, בפרט כשגם ניתן לבקש את החזר האגרה או 'להעמיס' אותה על החברה הנתבעת, במסגרת הסדר הסתלקות או פשרה. חשוב להבין שמבחינת החברה הנתבעת, ההחלטה אם לנהל תובענה ייצוגית או להגיע להסדר, היא לרוב החלטה כלכלית: כל עוד העלות הכוללת של סגירת התיק בהסדר (כולל תשלומי גמול ושכר-טרחה לב"כ התובע) נמוכה מהעלות של ניהול התיק (הוצאות משפטיות, השקעת המשאבים וכעת - גם סכומי האגרות), החברות הנתבעות יעדיפו, ככלל, להגיע להסדר, אף אם עניינית התביעה אינה מוצדקת לטעמן. לכן, ייתכן שבטווח הארוך שיעור תובענות הסרק שוב יגדל, והאגרות ירתיעו רק את מי שברשותם עילת תביעה אמיתית הראויה להתברר בבית המשפט".

עו"ד זך / צילום: יורם רשף

היום שאחרי האגרות: הטלת הוצאות כבדות על מגישי תביעות סרק

מה חושבים עורכי הדין בתחום התובענות הייצוגיות לגבי הצעדים שיש לנקוט כעת, אחרי שלפחות במובן של הפחתת התביעות ניתן לקבוע שנרשמה הצלחה? לדעתם של עורכי הדין ורסאנו וזך, "יש לחייב משלוח הודעה מוקדמת טרם הגשת תובענה ייצוגית, ולאפשר לתקן את ההפרה. במסגרת זו, ניתן גם לקבוע סכום שישולם למתלונן, אם דרישתו אכן נעתרה. מניסיוננו, מרבית תביעות הסרק שהוגשו לבתי המשפט הן בעילות צרכניות שוליות, שלא זו בלבד שלא גרמו נזק, הן נבעו מתקלות בתום לב הנגרמות, מטבע הדברים, במהלך העסקים של חברות בעלות היקף פעילות גדול. הסעד הראוי במקרים כאלה הוא בעיקר צופה פני עתיד, ולכן, לדעתנו, אין להטריד את בתי המשפט בעניינים אלה, אלא לאפשר לחברות לתקן את התקלה וכן לתגמל את מי שחשף אותה, כדי לתמרץ אותו להמשיך לחשוף תקלות לטובת כלל הצרכנים".

לדעתה של עו"ד בקל, הדרך להילחם בתביעות הסרק היא "שבית המשפט יטיל הוצאות ריאליות במקרה שהוא מגלה שההליך שנוהל בפניו היה הליך סרק. אף שהמספר ירד עדיין, יש לא מעט תיקים שמגיעים לשלב הקדם משפט, ואף שמדובר בתביעה עם סיכויים נמוכים שנמשכת לאחר המלצת בית המשפט, השופטים נמנעים מלתת במקרים כאלה צו להוצאות. אם במקרים שבהם בית המשפט חושבים שמדובר בתיק שאין לו בסיס היו מטילים הוצאות ריאליות, גם מספר הבקשות האלה היה מצטמצם".

עו"ד בקל / צילום: איל טואג

לדברי עו"ד ליבא, בנוסף "צריך לנקוט מהלכים משלימים כמו למשל לקבוע כלל שמגביל את מספרן של בקשות האישור שמותר לאדם להגיש, כפי שקורה בבית המשפט לתביעות קטנות. אנחנו רואים שמדובר הרבה פעמים בשחקנים חוזרים, ושזה כבר שוכלל לתעשייה של ממש".

גם עו"ד מושקוביץ מסכים כי הדרך להפחתת תביעות הסרק עוברת דרך פסיקת הוצאות משמעותיות. "מספיק שמספר פעמים בודדות השופטים יפסקו 70 או 100 אלף שקל על תביעות שבכלל אין להן עילה או ממש לא מבוססות, כדי לבצע את הסינון החוצה של תביעות הסרק".

עו"ד ליבא / צילום: יורם רשף

כך סייע בית המשפט העליון למלחמה בתביעות הסרק

לפני כשנה וחצי ניתן פסק דין בבית המשפט העליון ("עניין מרקיט") שהכריע בשאלה העקרונית - האם יש לפסוק גמול למבקש ושכר-טרחה לעורכי דינו, במסגרת הסדרי הסתלקות, כפי שקורה בהסדרי פשרה. מכיוון שלכול ברור שהתגמול הכספי האישי הוא מה שמניע את תחום התובענות הייצוגיות, ברור שלהחלטה בשאלה הזו יש חשיבות מכרעת על המוטיבציה ומערכת השיקולים של מבקשים ועורכי דין הנוהגים להגיש בקשות אישור באופן תדיר.

לאורך שנים, התרבו ההכרעות הסותרות בבתי המשפט המחוזיים בנוגע לשאלה. מכיוון שבפרקטיקה מרבית ההליכים הייצוגיים בישראל מסתיימים בדרך של הסתלקות הכוללת הסכמה בדבר פסיקת גמול ושכר-טרחה למסתלקים, הפכה השאלה ממש לסוגיה קריטית. מחקרים שונים שנערכו בישראל בעבר מצאו קשר ישיר בין הנטייה של חלק מבתי המשפט לפסוק שכר-טרחה וגמול במסגרת הסדרי הסתלקות, ובין העלייה בכמות תביעות הסרק המוגשות.

בהחלטת בית המשפט העליון נקבע כי הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר-טרחה לתובע המייצג ולבא-כוחו המייצג במסגרת של הסתלקות מבקשת אישור. את החלטתו העקרונית ביסס העליון בעיקר על תיקון לחוק תובענות ייצוגיות מ-2016, שקבע, לראשונה, כי בבואו להכריע האם לפסוק גמול ושכר-טרחה, על בית המשפט לבחון האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, ואת התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה. מכאן, הסיק בית המשפט כי רק במקרים חריגים של הסתלקות, וכשהמבקש מראה שהביא תועלת ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה וכי עילת התביעה טובה, ניתן לחרוג מהכלל ולפסוק גמול ושכר-טרחה.

הנתונים של מחלקת המחקר ברשות השופטת  מלמדים על השפעה ניכרת של פסק הדין בעניין מרקיט על השוק. כך, בעוד שלאחר הטלת האגרה צמח מספר הבקשות שהוגשו לממוצע של 36.7 בחודש, לאחר פסק הדין צנח עוד יותר מספרן עד לשפל של עשור, של 33.5 בקשות בממוצע בחודש.

לדברי עו"ד הדס בקל, עניין מרקיט רלוונטי להפחתת מספר בקשות האישור לפחות כמו הטלת האגרות. "מרקיט שינה את גישת הפסיקה. בעקבותיו, מחלחלת ההבנה בשוק שקשה יותר לעשות כסף באמצעות הגשת הליכי סרק, כי ההסתלקות לא תהיה מתוגמלת. זה שם קץ לתופעות שראינו של שכפול תובענות ייצוגיות והגשת בקשת הסתלקות מתוגמלת בסמוך לאחר מכן".

עוד כתבות

עוברי אורח חובשים מסיכות ברחוב מחשש להדבקות מנגיף הקורונה שפרץ בווהן שבסין / צילום: רויטרס

קרב מאסף: כך מנסה ישראל לבלום התפשטות קורונה

(עדכון): קבוצת תיירים מדרום קוריאה שביקרו לאחרונה בישראל אובחנו כחולים בנגיף ● על הרקע הזה, נוסעים זרים בטיסה שנחתה הערב מסיאול לא יורשו להיכנס לישראל והישראלים יידרשו להיכנס לבידוד מיידי ● ההנחיות צפויות להתרחב בימים הקרובים למדינות נוספות

המאבק של קנזו / צילום :  באדיבות נטפליקס

בינג' אין ג'פאן - על הסדרה "המאבק של קנזו" ("גירי/האג'י")

"המאבק של קנזו"- קופרודוקציה של "נטפליקס", ה-BBC והטלוויזיה היפנית - היא סדרה ראויה ומותחת, אך מוחמצת

פוליטיקאים בהונג קונג בצל וירוס הקורונה / צילום: Achmad Ibrahim, Associated Press

אחרי תערוכת המובייל גם תערוכת האופטיקה הגדולה בעולם צפויה להודיע על ביטול

זאת לאחר שנציגויות וביתנים של חברות אופטיקה ממדינות המזרח הרחוק הודיעו שלא יגיעו ● איטליה עלתה היום לכותרות בעקבות זינוק במספר חולי הקורונה שאובחנו

קובי אפללו / צילום: כפיר זיו

קובי אפללו: "אני לא צריך לסמן שיא ולהמשיך לבא אחריו. אני רץ מרתון ורוצה ליפול מת על קו הסיום"

קובי אפללו גילה באיחור את הרשתות החברתיות, וגם את הנישואין והאבהות ● עכשיו הוא מסתער על שלוש החזיתות

פרופ’ ורד אהרונסון./ צילום: כדיה לוי

מה הסיכוי שנתאהב בסירי והיא תחזיר לנו אהבה

מדוע קל לנו יותר לחיות עם רובוט שלא נראה ונשמע אנושי, ואיך מכונה יכולה לאבחן מחלות לפי הקול שלנו ● פרופ' ורד אהרונסון, חוקרת רובוטיקה ומייסדת המרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה, מלמדת רובוטים לזהות רגש בקול של בני אדם, "כדי שיוכלו למלא תפקיד חשוב בחברה"

ברוק אלפרט / צילום: יח"צ

דיאטה היא (כן) מילה גסה: גורו התזונה האמריקאית שעושה דיטוקס לדיאטות המקובלות

אל תספרו קלוריות, אל תימנעו משומן, ותשאירו מקום גם לפחמימות ● גורו התזונה האמריקאית ברוק אלפרט מנסחת 10 כללים לאלו שאיבדו את מצפן האכילה, כי אין מנה משמינה יותר מצלחת מלאה בתחושת כישלון

יו"ר הפד לשעבר אלן גריספן / צילום: Pablo Martinez Monsivais, Associated Press

המרמה החוקית הגדולה בעולם: כך חברות מעוותות את דוחותיהן

המרוץ לדחיפת מחיר המניות מעלה ללא הפסקה הביא למדיניות של גידול החברות מעל הכול ● בה בשעה שאינסוף הרכישות והמיזוגים העשירו מאות אלפי יזמים ומשקיעים, הם גם שרפו טריליוני דולרים והמיטו חורבן על מיליוני עובדים ● הפיננסיאליזציה של אמריקה - כתבה חמישית בסדרה

איילת שקד / צילום: כדיה לוי

מפלגת ימינה ניסתה לעשות צחוק ממשבר האקלים וחטפה מהגולשים

מפלגת ימינה העלתה סרטון הלועג למשבר האקלים, וחטפה ביקורת מהגולשים, וגם מפעילי המפלגה ופעילי סביבה בציונות הדתית ● עידו בוכמן, מנהל הפורום הסביבתי בבית היהודי: "אילו זה היה תלוי בי הייתי גונז אותו כבר היום. מישהו במחלקת ה"קופירייט" עשה טעות חמורה"

ניכור הורי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

דעה: ניכור הורי איננו טרנד - זאת מציאות קשה וכואבת

לא פעם עולה השאלה - האם בכל פעם שיש קטין אשר אינו רוצה לראות את הוריו - זהו ניכור הורי? ● יש צורך להגדיר את הכלים העומדים לרשות מערכת המשפט ולמערכת הרווחה והמטפלים, במטרה למגר את התופעה הנוראית של ניתוק הקשר

בדיחות אבא / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את ההסבר המדעי ל"בדיחות אבא" לא מצחיקות

כולנו מתפדחים שאבא שלנו חושב שהוא מגניב ומספר בדיחה לא מצחיקה ● מהו הסוד האפל שמסתירות "בדיחות האבא" לגבי היחסים המשפחתיים שלנו? ● ואיך סגנון ההומור קשור לבית בו גדלנו? ● האזינו לפודקאסט "חזית המדע" 

סרטון התעמולה של שקד, שבו היא מציעה לפגוע בזכויותיהם של עובדים זרים / צילום: פייסבוק

דעה: הרעיון של שקד למנוע תשלומי פנסיה מעובדים זרים - לא מוסרי ולא יהודי ומקומם

שרת המשפטים לשעבר שקד ממשיכה לצבוע מאבקים לטובת זכויות אדם כ"שמאלנות" ואת מי שמגן על זכויות עובדים כ"אויבי המעסיקים" • המציאות הקשה של העובדים הזרים עלולה להפוך ליותר קשה • וגם: התפיסה התביעתית פוגעת בפרקליטות. טוב יעשה הארגון אם יגייס סנגורים

אביגדור ליברמן / צילום: ישראל ביתנו

פרשנות: שבוע וקצת לבחירות, הכל על כתפי ליברמן והוא עוד עשוי לחזור לחיק הימין ובגדול

ההבדלים בין החקירה בפרשת המימד החמישי לפרשות נתניהו גדולים וניכרים ● אלא שגם גנץ נקט השבוע בפוליטיקה קטנה כשסירב לעימות ● ומעל לכל השאלה המסקרנת מכל היא מה מתכנן ליברמן, ולכך יש כבר כמה תשובות אפשריות

האם צריך שר לענייני הייטק? / צילום: עדינה וולמן/דוברות הכנסת, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

משרד נחוץ או סידור עבודה? מי מנסה לקדם הקמת משרד הייטק

בתעשיית ההייטק, במשרדים ממשלתיים וגם במצעי המפלגות עולים שוב ושוב רעיונות להקמת משרד שיהיה אחראי על הייטק וחדשנות • האם יש בעיה במודל הקיים, איך גורמים לכך שקידום הנושא לא יהפוך לכלי בידי פוליטיקאים, ואולי בכלל מדובר במשרדי ממשלה שמנסים להמציא את עצמם מחדש?

מתוך הסרט "היום שאחרי לכתי" / צילום: באדיבות יונייטד קינג

דאבל קליק: שני סרטים ישראליים חדשים בביקורת אחת

"אנג'ליקה" ו"היום שאחרי לכתי" - שני סרטים ישראליים חדשים ומרגשים, שבכל אחד מהם אב דומיננטי לבת רגישה

בנימין נתניהו ויעקב ליצמן מבקרים במרכז הרפואי שפתחו לחולי קורונה בשיב"א / צילום: Heidi Levine, Associated Press

הקורונה בארץ: אחת הנוסעות שהוחזרו מספינה ביפן אובחנה בנגיף

משרד הבריאות הודיע כי אישה אחת מתוך 11 הישראלים שהועברו למתקן שהוקם עבורם בשיבא אובחנה בווירוס, והבהיר כי היא נמצאת בבידוד והשגחה ● תוצאות הבדיקות של יתר הנוסעים יצאו תקינות, והם סיפרו על השמחה לשוב ארצה והגעגועים למשפחה: "תודה לאל שחזרנו"

העדויות / צילום: עטיפת הספר

שיפורה של שפחה. מרגרט אטווד עשתה זאת שוב

"העדויות" הוא ספר חשוב לא פחות מ"סיפורה של שפחה"

לא משלנו/ צילום :  מעיין קאופמן

אנו-אנו הפלמ"ח: הקומדיה שעושה צחוק מאתוס האשכנזי הלוחם

הקומדיה "לא משלנו" של תאטרון באר שבע מגחיכה את הפלמ"חניקים האשכנזים

נרנדרה מודי/ צילום: רויטרס, Soe Zeya Tun

מלחמת הסחר הבאה? אחרי ההתקררות בגזרה הסינית הודו עולה על המוקד

הודו נמצאת על מסלול התנגשות עם טראמפ, שנחוש בדעתו להעניש כל מדינה שלדעתו פוגעת ביתרון האמריקאי ● טראמפ טוען שהוא מחבב אישית את מודי. זה לא יציל את הודו ממלחמת סחר עם ארה"ב יותר מאשר החיבה המוצהרת שלו לשי ג'ינפינג

חיילים אמריקאיים באפגניסטן / AP   Massoud-Hossaini

פרשנות: כשלפיד החירות כבה באפגניסטן

מלחמת 18 השנה וטריליון הדולר מסתיימת והולכת ממש כפי שהסתיימה מלחמת וייטנאם כמעט לפני 50 שנה: בכישלון צבאי, פוליטי ומוסרי ● האם אמריקה תיסוג מן העולם?

רנו גרנד סניק/ צילום: יחצ

שימושיות לפני סטטוס: רנו גרנד סניק החדש שומר על המורשת הארוכה

רנו גרנד סניק החדש מחצין נוכחות כביש מרשימה, תא נוסעים רב-תכליתי, מנוע נמרץ וחסכוני ואבזור תקני מקיף מאוד ביחס למחיר ● אבל הוא יוצא לפלח הולך ודועך, שלקוחותיו נוטשים בהמוניהם לכיוון דגמי הקרוס-אובר