גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: פער השכר המגדרי – בין אגדה למציאות

כשמפרקים את פער השכר המגדרי למרכיביו, רואים שאת רובו ניתן להסביר בהבדלים במאפייני העבודה – שעות עבודה, משלחי היד, וגם שמיומנויותיהם המתמטיות של גברים טובות מעט יותר מאלה של נשים ● דעה

נשים בהייטק / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
נשים בהייטק / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

לעתים קרובות נמתחת ביקורת קשה על פער השכר המגדרי בישראל - כ-32%. בשיח הציבורי והתקשורתי נוטים לנופף במספר הזה בלי לרדת לעומקם של דברים, ומכאן קצרה הדרך לקריאות על הפליה מגדרית מובנית. בחינה של הפער מתוך התייחסות למאפיינים השונים של העובדים, כפי שנעשה במחקר של "מרכז טאוב", היא דרך יעילה להבנת הדברים לאשורם ולזהות כיצד ניתן לפעול כדי לצמצם את הפערים.

פער השכר המגדרי גבוה למדי, וכמעט אינו מצטמצם בשנים האחרונות. אולם כשמפרקים אותו למרכיביו, רואים שאת רובו ניתן להסביר בהבדלים במאפייני העבודה - שעות עבודה, משלחי היד, וגם שמיומנויותיהם המתמטיות של גברים טובות מעט יותר (לפי מבחנים שבודקים מיומנויות בקרב בוגרים ולפי הבחינה הפסיכומטרית), ושוק העבודה המודרני מתגמל יכולות מתמטיות. תוצאה זו דומה לתוצאות מחקרים שנעשו בעולם, המראים כי רוב הפער אינו נובע מהפליה פשוטה בין גברים לנשים, אלא מכך שנשים עדיין נחשבות למפרנסות שניות, ובהתאם לכך עובדות פחות ובתחומים מתגמלים פחות. הבנת מקורות הפער יכולה לדוגמה, לאפשר לנו לבחון את השלב שבו נשים מורידות את שיעורי משרתן, ובמידת הצורך להציע דרכים לשיפור המצב.

בהשוואה למדינות ה-OECD, פער השכר המגדרי בישראל מדורג במקום השלישי, אחרי קוריאה ויפן; אולם בדיקה מעמיקה מגלה כי נתוני ה-OECD משווים בין שכר של נשים וגברים שעובדים במשרה מלאה; ואינם מביאים בחשבון שהפער במספר שעות העבודה של גברים ונשים המועסקים במשרה מלאה בישראל הוא הגבוה ב-OECD - עובדה שמהווה את אחד הגורמים המשמעותיים לפערי השכר המגדרי. בבחינת פערי השכר לשעה, ישראל ממוקמת קרוב לממוצע.

בציבור רווחת הטענה כי פערי השכר לא הצטמצמו בשנים האחרונות. אמנם הנתון נכון, אך מנגד חל שיפור אחר במצב הנשים בשוק העבודה - שיעור התעסוקה של נשים הוסיף לעלות בשנים האחרונות, בעוד שיעור תעסוקת הגברים נותר יציב למדי. בשלוש השנים האחרונות, נרשמה העלייה הגבוהה ביותר בשיעורי התעסוקה בקרב נשים חרדיות וערביות. נשים אלה, בעיקר הערביות, מאופיינות בשכר נמוך יחסית. אמנם כניסתן לשוק העבודה מגדילה את פער השכר המגדרי, אך מעמדן בחברה כנשים עובדות עולה, גם אם הכנסתן נמוכה.

התבוננות בעובדים בני השכבות החזקות, עם ההשכלה והשכר הגבוהים ביותר, מגלה כי בקבוצה זו פערי השכר הם הגבוהים ביותר; בשכבות החלשות, אצל הגברים והנשים, השכר קרוב לשכר המינימום; אך בקרב משכילים, ובעשירוני ההכנסה הגבוהים, ישנם פערי שכר גדולים בכלל ופערים מגדריים בפרט. בעשירונים אלה, פערי השכר שנובעים מהשוני במשלחי היד ובענפי התעסוקה הם משמעותיים במיוחד. ממחקר חדש של מרכז טאוב עולה כי אמנם שיעור הנשים שמועסקות במגזר ההייטק מתוך האוכלוסייה בעלת הכישורים הגבוהים ביותר, גבוה מאשר בכל מדינות ה-OECD, אך הוא עומד על פחות ממחצית משיעור הגברים - 12% מהנשים לעומת 27% מהגברים.

כלומר, פחות נשים עם כישורים גבוהים פונות למגזר שהשכר בו גבוה פי 2.5 מהשכר בשאר המגזר העסקי. שורשי הבעיה נעוצים כנראה כבר בבחירת מסלול הלימודים בבית-הספר התיכון, הרבה לפני שהבנות מכניסות לשיקולים מחשבות על הורות בעתיד: נתוני הלמ"ס מראים, כי שיעור גבוה יותר של בנים פונים ללימודים שיובילו אותם להייטק. בשנת 2017, 71% מתלמידי מדעי המחשב בתיכון היו בנים, ורק 29% בנות. נציין, כי מדובר בתופעה עולמית, המתרחשת גם במדינות סקנדינביה, המובילות בשוויון מגדרי - תופעה שזכתה לכינוי "הפרדוקס הנורדי".

אם ברצוננו לפעול לקידום שוויון מגדרי ולצמצום הפערים בשכר בין גברים לנשים, ראוי שנתבונן במרכיביו של הפער המגדרי ונעמוד על מקורותיו, וגם שנבין כי אין מדובר בבעיה ייחודית לישראל, אלא בבעיה אוניברסלית. 

הכותבת היא חוקרת במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

עוד כתבות

צעירות עם מסכות בת"א / צילום: Oded Balilty, AP

בעזרת 8200: מאגרי הנתונים שהממשלה פרסמה על הקורונה

קבצי אקסל עם נתונים על כמאה אלף בדיקות, ועל מספר המבודדים, עלו לאתר מאגרי המידע הממשלתיים ● איסוף המידע והנגשתו מבוססים בין היתר על שיתוף הפעולה של הממשלה עם יחידת המודיעין 8200 ● גורמים בתעשייה שבדקו את המאגר: "לא מספיק אבל התחלה טובה"

סיפורי ליל סדר בימים שלפני הקורונה

עברנו את פרעה, נעבור גם את הקורונה: שייקה לוי, דב מורן ואחרים על לילות סדר בלתי נשכחים

ליל סדר כזה לא היה לנו מעולם ● רגע לפני שהציבור מתיישב לשולחן הסגר, ביקשנו מבכירים במשק, אנשי רוח ופוליטיקאים לחזור אל ליל הסדר הזכור להם ביותר בחייהם ● בימים שלפני הקורונה

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה צריכה ללמד אותנו גם שיעור בצניעות

במלחמתם במידע כוזב, עיתונאים ובודקי עובדות עלולים להתמכר לאשליה ההפוכה: שהעובדות הוודאיות על המגפה נמצאות במספרים הרשמיים ובעמדות של המומחים ● לפעמים מוטב להודות בצניעות, שלא על כל הסוגיות יש כבר תשובה חד־משמעית

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

"יכולנו לעצור את ההתפשטות הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

"ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום, ואמרתי שחייבים להתכונן, אבל משרד הבריאות עצר את הבדיקות מסיבה לא ברורה", אומרת ל'ליידי גלובס' פרופ’ גילי רגב, האחראית האפידמיולוגית במתחם הקורונה בשיבא ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל 

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

גוגל והסנאט האמריקאי אסרו על עובדיהם להשתמש בזום

בגלל פרצות אבטחה: גוגל שלחה דוא"ל לכל העובדים שהתקינו את אפליקציית שיחות הווידאו הפופולרית והודיעה להם כי האפליקציה תיחסם עוד השבוע ● וכמה ישראלים חגגו את ליל הסדר באפליקציה?

אבי דדון / צילום: איל יצהר

צייד מכונות ההנשמה: ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון מתגייס למלחמה בקורונה

פורטפוליו עם אבי דדון, ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון, על הפעלת משלחות רכש בעולם, על הגדלת מספר מכונות ההנשמה ועל ההסתייעות בכיל כדי להזמין ציוד

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

האם קבלת ההחלטות במשבר הקורונה מתייחסת מספיק להיבטים שהם לא רק בתחום הבריאות?

אי-הוודאות כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב ● במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות; מצד שני, כולנו יכולים לנסות

קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר קירה רדינסקי רוצה את שיתוף הפעולה שלכם כדי לחזות מה יהיה המקום הבא שבו תתפרץ המגפה

המדענית שהתפרסמה כמי שפתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן ● מנכ"ל החברה יונתן עמיר: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להחמיר את הסגר"

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

צילומים: שלומי יוסף, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי "מה נשתנה?" ובלי "אחד מי יודע?": (כמעט) 100 קושיות לחג

בחנו את עצמכם: קושיות קשות יותר ופחות על אקטואליה, פוליטיקה כלכלה, ספורט ועוד ועוד (כולל נועה קירל!)

אריק יואן מנכ"ל זום /  REUTERS/Carlo Allegri

זהירות, זום! מה כל כך מסוכן באפליקציה הפופולרית של ימי הקורונה?

אפליקציית שיחות הווידאו הפופלרית כבר הפכה לסוג של מוצר צריכה בסיסי בכל בית ומשרד, ולאחת החברות הבודדות ששורדות את ההתרסקות בנאסד"ק • האם למרות אזהרת שימוש של ה-FBI היא תשנה את דפוסי העבודה וחיי שלנו שלנו, לתמיד? ● האזינו

חוסן כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

מדד החוסן הכלכלי של גלובס: מה עשתה הקורונה לכיס שלנו, ומה להערכת הישראלים היא עוד תעשה

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם

פסח בישראל בצל הקורונה / צילום: AP

משרד האוצר בהבהרה חריגה: "הסגר יוסר בבוקר כמתוכנן"

במשרד הבריאות ביקשו להאריך את המגבלות שהוטלו ערב ליל הסדר ובראשן תנועה בין הערים ● במשרד האוצר מתנגדים ובהודעה חריגה מסרו הערב כי המגבלות יוסרו בשש בבוקר כמתוכנן

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

עוד קרן אשראי בדרך: 6 מיליארד שקל לעסקים גדולים

קרן אשראי נוספת תספק הלוואות לעסקים בעלי מחזור של 200 מיליון שקלים ומעלה בערבות מדינה חלקית ● חשיפת המדינה לקרן הוגבלה ל-720 מיליון שקל

ניר זוהר, נשיא ויקס / צילום: יח"צ

"לא תיאמן המכה שאנשים קיבלו, שם הקוד לחזרה לעבודה הוא מערכת החינוך": אסטרטגיית היציאה של ניר זוהר, נשיא ויקס

"ברמת הביזנס", אומר נשיא ויקס ניר זוהר, "העסק שלנו כמעט מושלם להתמודד עם משבר מהסוג הזה; המוצר שלנו לא מתבסס על קווי אספקה או ייצור, הכל אונליין" ● "לעומת זאת, המשתמשים שלנו הם עסקים קטנים שחוטפים כרגע הכי חזק, וזה עצוב ממש"

דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה / צילום: כדיה לוי, גלובס

"חשובים מכל הם העובדים שהצלחנו לשמור גם בימים קשים אלו"

לדברי דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה, "אנו מנסים ככל הניתן לשמור על השגרה. המרכזים המסחריים והלוגיסטיים שלנו ממשיכים לפעול ברחבי הארץ, גם אם חלקית. לא הוצאנו את העובדים שלנו לחל"ת ואין לנו כוונה כזו"

ג'ק דורסי, מנכ"ל טוויטר / צילום: מייק בלייק, רויטרס

מייסד טוויטר ג'ק דורסי תורם מיליארד דולר למאבק במגפת קורונה

דורסי צייץ אמש כי בכוונתו לתרום כשליש מהונו העצמי והוסיף כי כי לאחר שיחלוף המשבר והחיים ישובו למסלולם, הכסף שיישאר יוקדש לחינוך ולבריאות של ילדות ולנזקקים ● "מקווה שזה יעודד אחרים בעלי השפעה לעשות מעשה דומה"

נכנסים לבית - שירלי דן בהרצליה / צילום: שי אדם, גלובס

אירופי עם לב חם: הבית בהרצליה שכל אחד היה רוצה להעביר בו בידוד

בבית בן ארבע הקומות שתכננה שירלי דן בהרצליה נעשה ניסיון לחמם את החללים הבהירים באמצעות רצפת עץ, רהיטים שחורים וקירות מחופי לבֵנים

מפלס הכנרת עולה? מה אפשר לקנות מסביב לה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מפלס הכנרת בעלייה? איזה נכס אפשר לקנות מסביב לה

קוטג' בן 5 חדרים ב-1.63 מיליון שקל או בית בן 8 חדרים ב-1.2 מיליון

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשורת החג לעצמאים: מענק הפיצוי יעלה ל-10,500 שקל באפריל

מאבק העצמאים והביקורת שמתח "גלובס" על החורים בסיוע נשאו פרי: אמש הגיע האוצר לסיכום כי מענק אפריל יוגדל, יבוטל חישוב הכנסות בני הזוג יחד וגם שכירים בעלי שליטה יזכו לפיצוי