גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את התוכנית החלומית של מפרץ חיפה: תעלות כמו בוונציה, בית ליד נחל ופינוי המפעלים המזהמים

כמאה אלף דירות, חמש מרינות ותעלות "סטייל ונציה" • תוכנית "עמק החדשנות", שנחשבת לגרנדיוזית ביותר באזור הצפון ושמבקשת לשנות ללא היכר את מפרץ חיפה, זכתה לשבחים אפילו מגופים ירוקים • עם זאת, ללא מקור תקציבי וחוסר בהחלטת ממשלה קבועה, התממשותה נראית כרגע כחלום רחוק

מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל
מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל

מפרץ חיפה, לא מה שחשבתם. בהיעדרם של נציגי משרדי האנרגיה, הכלכלה והאוצר, הוצגה הבוקר בפני הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה תוכנית הענק "עמק החדשנות" על ידי נציגי רשות מקרקעי ישראל. מדובר בתוכנית בעלת משמעות אסטרטגית לאומית, שמשמעותה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, ובראשה בתי הזיקוק.

אם התוכנית תתממש, מה שלאור ההתפתחויות לא יקרה ככל הנראה בזמן הקרוב, היא תביא לקיצוץ משמעותי בתעשיית זיקוק הנפט בישראל, ולהעתקת חוות המיכלים מקרית חיים ומקרית טבעון והטמנתן במקום אחר, ככל הנראה ברמת הנגב. במקומם, כך לפי התוכנית, תיבנה עיר חדשה. "יש פה הזדמנות לייצר את ונציה של מדינת ישראל. אי אפשר להחמיץ את התוכנית הזו", אמרה במהלך הישיבה ראשת עיריית חיפה, עינת קליש-רותם.

עם זאת, בהמשך הדיון הוחלט שלא לקדם כרגע את התוכנית בשל המצב הפוליטי בו קיימת ממשלת מעבר. על כן, עד לכינונה של הממשלה הקבועה הבאה, לא ניתן יהיה לקבל החלטה סופית בכל הנוגע לעתיד מפרץ חיפה.

שטח התוכנית מצוי בין כביש 75 חיפה-יגור, מערבית לכביש 70 יגור-מחלף סומך, דרומית לקרית אתא וקרית חיים ומזרחית לנמל. לפי התוכנית שהוצגה הכוונה היא להקים בשטח בין 100-80 אלף יח"ד, וכ-2 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה, מה שכאמור יהפוך את התוכנית לעיר גדולה. זאת גם ניתן ללמוד מהיקף השטח של התוכנית שעומד על 36.5 אלף דונם. למען הפרופורציות נציין כי מדובר בהיקף דומה לזה של העיר נתניה. ח"כ מיקי חיימוביץ (כחול לבן) שנכחה בישיבה המיוחדת, אמרה כי התוכנית נראית כרגע כמו חלום, "אבל התפקיד של כולם הוא שזה לא יישאר חלום".

נחלים בין הבתים/ הדמיה: יער קורין אדריכלים

עלות ניקוי השטח: כ-1.5 מיליארד שקל

הישיבה הייתה התגשמות נדל"נית של חזון ישעיהו "וגר זאב עם כבש", שעה שאת משרדי הוועדה המחוזית גדשו פעילים של ארגונים ירוקים שקמו ובירכו, כל אחד בתורו, את התוכנית - מחזה שקשה לזכור כמותו במשרדי מינהל התכנון. בין היתר מה שקסם לכל היושבים באולם היה אופייה של העיר העתידית. על פי התוכנית, את השטחים הבנויים בעיר תחצה מערכת תעלות מים ונחלים, ובריכות שייווצרו כתוצאה ממי הצפה שנוצרים באזור הזה. למעשה, אם תמומש התוכנית, יוכלו התושבים העתידיים להתגאות בכך שהם גרים ליד נחלים. כן כללו המתכננים בתוכנית חמש מרינות שיוקמו במעלה נחל הקישון, שמוצאו יוסט ממיקומו כיום, סמוך למספנות ישראל, מעט צפונה, לכיוון דרך אריה שנקר.

ואולם הרבה לפני שהתוכנית תוגשם - יש עוד הרבה מכשולים בדרך, כפי שהודה מנהל מחוז רמ"י חיפה, שי קרפ, שהשתתף בדיון. הראשון שבהם הוא קבלת שיתוף פעולה מצד בז"ן והמשרדים הממשלתיים שקשורים בכלכלה ובאנרגיה, והם, כאמור - נעדרו כולם מהדיון, וכנראה שלא במקרה. כולם הביעו בעבר התנגדות לתוכנית, בניגוד לשר האוצר משה כחלון שהביע תמיכה בקידומה.

חסם אחר הוא כמובן המקור התקציבי לתוכנית. מעבר לעלויות שקשורות בהקמת עיר חדשה, יש להתמודד עם עלויות פינוי המפעלים וטיהור הקרקעות, שספגו ב-80 השנים האחרונות מסה של רעלים תעשייתיים. מנכ"ל חברת תוכן, ברוך בורוכוב, הממונה על נושאי ההיתכנות הכלכלית של התוכנית, הדגיש במהלך הישיבה כי התוכנית צריכה לממן את עצמה באמצעות שיווקי הקרקעות. "אחת העבודות שביצענו הייתה עבודה שמאית, שמצאה כי שווי הקרקעות של המתחם יגיע ל-13 מיליארד שקל. מבחינת זיהום, מדובר בקרקע שומנית שמייצרת חסימה בעומק של חמישה מטרים, כך שמי התהום לא מזוהמים ועלויות ניקוזי המים והקרקע נעות על פי ההערכות בין 1.25 מיליארד שקל ל-1.75 מיליארד שקל", אמר. "ניקוי הקרקע ישולב בשיווק הקרקעות, כך שהפרויקט יתנהל כמשק סגור שבו ההכנסות מהקרקעות יממנו את עבודות הניקוי והפיתוח", הסביר בורוכוב.

אתגר נוסף הוא האתגר התכנוני. אזור מפרץ חיפה מבוסס על תוכנית המתאר המחוזית של מחוז חיפה, תמ"מ 6, בעוד שהתוכנית שהוצגה כעת היא תוכנית שלד שבעקבותיה אמור להגיע תכנון מתארי. לפני מספר חודשים סיפר ל"גלובס" מנהל אגף בכיר תכנון ברמ"י, רפי אלמליח, כי ברמ"י החליטו לפסוח על שלב זה ולהתחיל ישירות בתכנון מפורט ל-9,000 יחידות דיור. אלה מתוכננות לקום באזור חוות המיכלים שבקרית חיים המערבית ובסמוך לצומת יגור, שם אין כמעט בעיות של קרקעות מזוהמות, וכך ניתן להתחיל להתניע את התהליך. גישה זו ספגה ביקורת, שכן יש בה סכנה שהרשויות יפתחו מתחמים מסוימים, בעוד שהמתחמים האחרים יעוכבו למשך שנים רבות.

בישיבה בוועדה המחוזית דובר על גישה שונה לפיה יפעלו "לפי הספר", ויעדכנו את תמ"מ 6. מתכננת המחוז, ליאת פלד, רמזה בהקשר לזה כי בוועדה פתוחים לרעיונות, לשינוי תוכנית המתאר, שלא עמדה ביעדים שהוצבו בפניה, ושלא הצליחה לבלום את הנסיגה של מחוז חיפה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת גידול באוכלוסייה. "העברנו בקרה על תמ"מ 6, ושמנו עליה סימן שאלה מאוד מאוד גדול", אמרה והמשיכה, כי "בעידן שבו מטרופולין תל אביב גדל ומתחזק, רק תוכנית משנת מציאות תוכל לחזק את מטרופולין חיפה והצפון".

עינת קליש רותם/  צילום: רמי זרנגר

ובינתיים: אין אור ירוק לקידום התוכנית

זמן קצר אחרי שהוצגה תוכנית "עמק החדשנות", הטילה הוועדה המחוזית חיפה את ה"פצצה" האמיתית: הקפאה תכנונית מוחלטת של אזור מפרץ חיפה. ההחלטה התקבלה לאור בקשת בז"ן להקים תחנת כוח באזור המפרץ - תוכנית שמנוגדת לתוכנית "עמק החדשנות".

על פי נציגי בתי זיקוק שהשתתפו בישיבה, מדובר בתחנה שתחליף תחנה מיושנת בת כ-40 שנה שפועלת כיום במתחם בתי זיקוק, והיא חיונית, כדי לשפר את אמינות אספקת בחשמל למתקני החברה, ולהקטנת זיהום האוויר.

ואולם תוכנית זו, מנוגדת כאמור לתוכנית השנייה שהוצגה, "עמק החדשנות" הכוללת סגירת המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה ופיתוח בלב המפרץ מרחב עירוני חדש.

שתי התוכניות לא יכולות לדור בכפיפה אחת, שכן אם מקדמים את פינוי בתי זיקוק - אין לאשר תוכניות פיתוח לתעשייה זו.

באשר לתחנת הכוח הוועדה החליטה כי, "מאחר ופינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה הינו מהלך אסטרטגי בעל משמעות רחבה ביותר, נדרשת החלטה על כך ברמה הארצית. מאחר וטרם התקבלה החלטה על ידי ממשלת ישראל בדבר עתידו של מפרץ חיפה, קיימת אי וודאות תכנונית להמשך הפעילות התעשייתית במפרץ".

עוד החליטה הוועדה כי "בשל חוסר וודאות זה אין מקום לקדם יוזמות תכנוניות משמעותיות בעת הזו, כגון תחנת כוח חדשה בבז"ן, שאינן עולות בקנה אחד עם הפיתוח העתידי המוצע לאזור המפרץ וכן עשויות להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות לגבי עתידו".

ואולם גזירה שווה הטילה הוועדה גם על התוכנית של רמ"י, וגם כאן הוחלט, כי "כל קידום של תכנון על פי עקרונות תכנית השלד, מחייב קבלת החלטות ברמה הלאומית בדבר סגירה או העתקת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה וחלופות למשק האנרגיה והדלקים".

לאור זאת ההכרעה על עתיד מפרץ חיפה והתעשייה הפטרוכימית תידחה עד לאחר בחירת ממשלה, כשבתוך המשרדים הממשלתיים יש חילוקי דעות חריפים בסוגיה: ברמ"י, במועצה הלאומית לכלכלה, במשרד לאיכות הסביבה, במשרד הבריאות, במשרד התיירות ובמינהל התכנון תומכים בסילוק התעשייה, בעוד שמשרדי האנרגיה, הכלכלה ואגף התקציבים מתנגדים לתוכנית.

עוד כתבות

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

מרעומי פגזים שמייצרת ארית תעשיות / צילום: חזי שטרנליכט

מבקר במפעל בשדרות יתקשה להאמין שזו חברה בשווי של מעל 7 מיליארד שקל

מניית ארית תעשיות ממשיכה לשבור שיאים, כשהמרעומים אותם היא מייצרת זוכים לביקושי שיא ● לצד החשש כי התנפחה לשווי "בועתי", יש בשוק מי שטוען כי "ניסיון לתמחר חברות בענף בדרך קונבנציונלית חוטא למטרה" ● וכיצד היא מתכוונת להשתלט על 15% מהשוק העולמי

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

חתולים בחצר בניין / צילום: תמר מצפי

חמלה או מטרד? השכנים שהגיעו לבית המשפט בגלל האכלת חתולים

לא חסרות סיבות למריבות בין שכנים, אך מעבר לבעיות השכיחות, לבית המשפט מגיעות עוד ועוד תביעות בגלל האכלת חתולים ● מתי האכלת חתולים "היא ביטוי ראוי לרגישות מוסרית ולערבות הדדית כלפי הסביבה והחי שבה", ומתי ראוי שהרגישות לחי תופנה גם לשכנים האנושיים?

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה / צילום: Shutterstock

משבבים דרך אנרגיה ועד מותגי יוקרה: 25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה

בזמן שהשוק האמריקאי מתייקר, בבנק אוף אמריקה מסמנים את היבשת הישנה כיעד חלופי מרכזי ● בניגוד לריכוזיות במדדים בארה"ב, אירופה מציעה שוק מגוון ובריא יותר ● איפה מחכות הזדמנויות צמיחה וחדשנות במגזרים מסורתיים שעוברים טרנספורמציה טכנולוגית

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 ● לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת ● מוקדם יותר, קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

פאוול לא השיב על שאלות עיתונאים בנוגע לעתידו בבנק המרכזי ולמתקפות מצד טראמפ ● בהודעת הפד לא ניתנה הנחיה לגבי הצעדים הבאים, בשווקים מעריכים שהפד ימתין לפחות עד יוני לפני שינוי נוסף בריבית ● הנגידים סטיבן מירן וכריסטופר וולר שמונו ע"י טראמפ, הצביעו נגד ההחלטה ● “הייתה תמיכה רחבה בוועדה בהחלטה היום”, אמר פאוול, "הבנק בעמדה טובה לבחון את הנתונים מפגישה לפגישה"

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

השופט יצחק עמית בכנס ההסמכה לעריכת דין

השופט יצחק עמית בכנס עורכי הדין החדשים: "מערכת המשפט תחת מתקפה של ממש"

את הדברים הנוקבים אמר השופט עמית בטקס ההסמכה לעריכת דין שהתקיים הערב (ה') בירושלים ● "אם מי שנמצא בעמדת כוח או השפעה מרשה לעצמו להתעלם מהכרעה שיפוטית שאינה לרוחו, מדוע שאזרח מן היישוב יראה עצמו מחויב לה?"

שטרות דולרים / צילום: Shutterstock

הכלכלן שבטוח: בטווח הארוך, ההשפעה על תיק ההשקעות מינורית

ברקע היחלשות הדולר, במיוחד מול השקל, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס משחרר צפירת הרגעה: "לא צריך לנהל את ההשקעה לפי תנודות המטבע. זה מייצר הרבה רעש בטווח הקצר" ● ומה  יקרה אם נראה נפילה חדה עוד יותר של המטבע האמריקאי?