גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את התוכנית החלומית של מפרץ חיפה: תעלות כמו בוונציה, בית ליד נחל ופינוי המפעלים המזהמים

כמאה אלף דירות, חמש מרינות ותעלות "סטייל ונציה" • תוכנית "עמק החדשנות", שנחשבת לגרנדיוזית ביותר באזור הצפון ושמבקשת לשנות ללא היכר את מפרץ חיפה, זכתה לשבחים אפילו מגופים ירוקים • עם זאת, ללא מקור תקציבי וחוסר בהחלטת ממשלה קבועה, התממשותה נראית כרגע כחלום רחוק

מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל
מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל

מפרץ חיפה, לא מה שחשבתם. בהיעדרם של נציגי משרדי האנרגיה, הכלכלה והאוצר, הוצגה הבוקר בפני הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה תוכנית הענק "עמק החדשנות" על ידי נציגי רשות מקרקעי ישראל. מדובר בתוכנית בעלת משמעות אסטרטגית לאומית, שמשמעותה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, ובראשה בתי הזיקוק.

אם התוכנית תתממש, מה שלאור ההתפתחויות לא יקרה ככל הנראה בזמן הקרוב, היא תביא לקיצוץ משמעותי בתעשיית זיקוק הנפט בישראל, ולהעתקת חוות המיכלים מקרית חיים ומקרית טבעון והטמנתן במקום אחר, ככל הנראה ברמת הנגב. במקומם, כך לפי התוכנית, תיבנה עיר חדשה. "יש פה הזדמנות לייצר את ונציה של מדינת ישראל. אי אפשר להחמיץ את התוכנית הזו", אמרה במהלך הישיבה ראשת עיריית חיפה, עינת קליש-רותם.

עם זאת, בהמשך הדיון הוחלט שלא לקדם כרגע את התוכנית בשל המצב הפוליטי בו קיימת ממשלת מעבר. על כן, עד לכינונה של הממשלה הקבועה הבאה, לא ניתן יהיה לקבל החלטה סופית בכל הנוגע לעתיד מפרץ חיפה.

שטח התוכנית מצוי בין כביש 75 חיפה-יגור, מערבית לכביש 70 יגור-מחלף סומך, דרומית לקרית אתא וקרית חיים ומזרחית לנמל. לפי התוכנית שהוצגה הכוונה היא להקים בשטח בין 100-80 אלף יח"ד, וכ-2 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה, מה שכאמור יהפוך את התוכנית לעיר גדולה. זאת גם ניתן ללמוד מהיקף השטח של התוכנית שעומד על 36.5 אלף דונם. למען הפרופורציות נציין כי מדובר בהיקף דומה לזה של העיר נתניה. ח"כ מיקי חיימוביץ (כחול לבן) שנכחה בישיבה המיוחדת, אמרה כי התוכנית נראית כרגע כמו חלום, "אבל התפקיד של כולם הוא שזה לא יישאר חלום".

נחלים בין הבתים/ הדמיה: יער קורין אדריכלים

עלות ניקוי השטח: כ-1.5 מיליארד שקל

הישיבה הייתה התגשמות נדל"נית של חזון ישעיהו "וגר זאב עם כבש", שעה שאת משרדי הוועדה המחוזית גדשו פעילים של ארגונים ירוקים שקמו ובירכו, כל אחד בתורו, את התוכנית - מחזה שקשה לזכור כמותו במשרדי מינהל התכנון. בין היתר מה שקסם לכל היושבים באולם היה אופייה של העיר העתידית. על פי התוכנית, את השטחים הבנויים בעיר תחצה מערכת תעלות מים ונחלים, ובריכות שייווצרו כתוצאה ממי הצפה שנוצרים באזור הזה. למעשה, אם תמומש התוכנית, יוכלו התושבים העתידיים להתגאות בכך שהם גרים ליד נחלים. כן כללו המתכננים בתוכנית חמש מרינות שיוקמו במעלה נחל הקישון, שמוצאו יוסט ממיקומו כיום, סמוך למספנות ישראל, מעט צפונה, לכיוון דרך אריה שנקר.

ואולם הרבה לפני שהתוכנית תוגשם - יש עוד הרבה מכשולים בדרך, כפי שהודה מנהל מחוז רמ"י חיפה, שי קרפ, שהשתתף בדיון. הראשון שבהם הוא קבלת שיתוף פעולה מצד בז"ן והמשרדים הממשלתיים שקשורים בכלכלה ובאנרגיה, והם, כאמור - נעדרו כולם מהדיון, וכנראה שלא במקרה. כולם הביעו בעבר התנגדות לתוכנית, בניגוד לשר האוצר משה כחלון שהביע תמיכה בקידומה.

חסם אחר הוא כמובן המקור התקציבי לתוכנית. מעבר לעלויות שקשורות בהקמת עיר חדשה, יש להתמודד עם עלויות פינוי המפעלים וטיהור הקרקעות, שספגו ב-80 השנים האחרונות מסה של רעלים תעשייתיים. מנכ"ל חברת תוכן, ברוך בורוכוב, הממונה על נושאי ההיתכנות הכלכלית של התוכנית, הדגיש במהלך הישיבה כי התוכנית צריכה לממן את עצמה באמצעות שיווקי הקרקעות. "אחת העבודות שביצענו הייתה עבודה שמאית, שמצאה כי שווי הקרקעות של המתחם יגיע ל-13 מיליארד שקל. מבחינת זיהום, מדובר בקרקע שומנית שמייצרת חסימה בעומק של חמישה מטרים, כך שמי התהום לא מזוהמים ועלויות ניקוזי המים והקרקע נעות על פי ההערכות בין 1.25 מיליארד שקל ל-1.75 מיליארד שקל", אמר. "ניקוי הקרקע ישולב בשיווק הקרקעות, כך שהפרויקט יתנהל כמשק סגור שבו ההכנסות מהקרקעות יממנו את עבודות הניקוי והפיתוח", הסביר בורוכוב.

אתגר נוסף הוא האתגר התכנוני. אזור מפרץ חיפה מבוסס על תוכנית המתאר המחוזית של מחוז חיפה, תמ"מ 6, בעוד שהתוכנית שהוצגה כעת היא תוכנית שלד שבעקבותיה אמור להגיע תכנון מתארי. לפני מספר חודשים סיפר ל"גלובס" מנהל אגף בכיר תכנון ברמ"י, רפי אלמליח, כי ברמ"י החליטו לפסוח על שלב זה ולהתחיל ישירות בתכנון מפורט ל-9,000 יחידות דיור. אלה מתוכננות לקום באזור חוות המיכלים שבקרית חיים המערבית ובסמוך לצומת יגור, שם אין כמעט בעיות של קרקעות מזוהמות, וכך ניתן להתחיל להתניע את התהליך. גישה זו ספגה ביקורת, שכן יש בה סכנה שהרשויות יפתחו מתחמים מסוימים, בעוד שהמתחמים האחרים יעוכבו למשך שנים רבות.

בישיבה בוועדה המחוזית דובר על גישה שונה לפיה יפעלו "לפי הספר", ויעדכנו את תמ"מ 6. מתכננת המחוז, ליאת פלד, רמזה בהקשר לזה כי בוועדה פתוחים לרעיונות, לשינוי תוכנית המתאר, שלא עמדה ביעדים שהוצבו בפניה, ושלא הצליחה לבלום את הנסיגה של מחוז חיפה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת גידול באוכלוסייה. "העברנו בקרה על תמ"מ 6, ושמנו עליה סימן שאלה מאוד מאוד גדול", אמרה והמשיכה, כי "בעידן שבו מטרופולין תל אביב גדל ומתחזק, רק תוכנית משנת מציאות תוכל לחזק את מטרופולין חיפה והצפון".

עינת קליש רותם/  צילום: רמי זרנגר

ובינתיים: אין אור ירוק לקידום התוכנית

זמן קצר אחרי שהוצגה תוכנית "עמק החדשנות", הטילה הוועדה המחוזית חיפה את ה"פצצה" האמיתית: הקפאה תכנונית מוחלטת של אזור מפרץ חיפה. ההחלטה התקבלה לאור בקשת בז"ן להקים תחנת כוח באזור המפרץ - תוכנית שמנוגדת לתוכנית "עמק החדשנות".

על פי נציגי בתי זיקוק שהשתתפו בישיבה, מדובר בתחנה שתחליף תחנה מיושנת בת כ-40 שנה שפועלת כיום במתחם בתי זיקוק, והיא חיונית, כדי לשפר את אמינות אספקת בחשמל למתקני החברה, ולהקטנת זיהום האוויר.

ואולם תוכנית זו, מנוגדת כאמור לתוכנית השנייה שהוצגה, "עמק החדשנות" הכוללת סגירת המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה ופיתוח בלב המפרץ מרחב עירוני חדש. 

שתי התוכניות לא יכולות לדור בכפיפה אחת, שכן אם מקדמים את פינוי בתי זיקוק - אין לאשר תוכניות פיתוח לתעשייה זו.

באשר לתחנת הכוח הוועדה החליטה כי, "מאחר ופינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה הינו מהלך אסטרטגי בעל משמעות רחבה ביותר, נדרשת החלטה על כך ברמה הארצית. מאחר וטרם התקבלה החלטה על ידי ממשלת ישראל בדבר עתידו של מפרץ חיפה, קיימת אי וודאות תכנונית להמשך הפעילות התעשייתית במפרץ".

עוד החליטה הוועדה כי "בשל חוסר וודאות זה אין מקום לקדם יוזמות תכנוניות משמעותיות בעת הזו, כגון תחנת כוח חדשה בבז"ן, שאינן עולות בקנה אחד עם הפיתוח העתידי המוצע לאזור המפרץ וכן עשויות להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות לגבי עתידו".

ואולם גזירה שווה הטילה הוועדה גם על התוכנית של רמ"י, וגם כאן הוחלט, כי "כל קידום של תכנון על פי עקרונות תכנית השלד, מחייב קבלת החלטות ברמה הלאומית בדבר סגירה או העתקת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה וחלופות למשק האנרגיה והדלקים".

לאור זאת ההכרעה על עתיד מפרץ חיפה והתעשייה הפטרוכימית תידחה עד לאחר בחירת ממשלה, כשבתוך המשרדים הממשלתיים יש חילוקי דעות חריפים בסוגיה: ברמ"י, במועצה הלאומית לכלכלה, במשרד לאיכות הסביבה, במשרד הבריאות, במשרד התיירות ובמינהל התכנון תומכים בסילוק התעשייה, בעוד שמשרדי האנרגיה, הכלכלה ואגף התקציבים מתנגדים לתוכנית.

עוד כתבות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

כינו את המינוי שלה "יום שחור". עכשיו היא מגיבה למבקרים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בביקור ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל בביקורת חריפה: "קורא לוועדת חקירה חיצונית"

הרמטכ"ל זמיר: קורא לוועדת חקירה חיצונית – ומפנה אצבע מאשימה לכל הדרגים ● למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: Associated Press, Ross D. Franklin

נטפליקס תרכוש את אולפני הקולנוע וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג ב-72 מיליארד דולר

שירות הסטרימינג הגדול בעולם רוכש את האולפן המיתולוגי ב-72 מיליארד דולר, לפי שווי של 82.7 מיליארד דולר - ומקבל לידיו את HBO, "הארי פוטר", "חברים" וקטלוג מהעשירים בתעשייה ● רשתות CNN, TBS ו-TNT יפוצלו לפני השלמת העסקה

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות קלות בבורסות אירופה ובחוזים העתידיים על וול סטריט

הפוטסי עולה ב-0.2%, ומדד הדאקס עולה ב-0.4% ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת: הקוספי בדרום קוריאה קפץ ב-1.8%, מדד הניקיי איבד מערכו כ-1% ● בהמשך היום יפורסמו נתוני מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE) ● וול סטריט ננעלה אמש במגמה מעורבת ● החוזים העתידיים על וול סטריט בעליות קלות