גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את התוכנית החלומית של מפרץ חיפה: תעלות כמו בוונציה, בית ליד נחל ופינוי המפעלים המזהמים

כמאה אלף דירות, חמש מרינות ותעלות "סטייל ונציה" • תוכנית "עמק החדשנות", שנחשבת לגרנדיוזית ביותר באזור הצפון ושמבקשת לשנות ללא היכר את מפרץ חיפה, זכתה לשבחים אפילו מגופים ירוקים • עם זאת, ללא מקור תקציבי וחוסר בהחלטת ממשלה קבועה, התממשותה נראית כרגע כחלום רחוק

מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל
מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל

מפרץ חיפה, לא מה שחשבתם. בהיעדרם של נציגי משרדי האנרגיה, הכלכלה והאוצר, הוצגה הבוקר בפני הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה תוכנית הענק "עמק החדשנות" על ידי נציגי רשות מקרקעי ישראל. מדובר בתוכנית בעלת משמעות אסטרטגית לאומית, שמשמעותה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, ובראשה בתי הזיקוק.

אם התוכנית תתממש, מה שלאור ההתפתחויות לא יקרה ככל הנראה בזמן הקרוב, היא תביא לקיצוץ משמעותי בתעשיית זיקוק הנפט בישראל, ולהעתקת חוות המיכלים מקרית חיים ומקרית טבעון והטמנתן במקום אחר, ככל הנראה ברמת הנגב. במקומם, כך לפי התוכנית, תיבנה עיר חדשה. "יש פה הזדמנות לייצר את ונציה של מדינת ישראל. אי אפשר להחמיץ את התוכנית הזו", אמרה במהלך הישיבה ראשת עיריית חיפה, עינת קליש-רותם.

עם זאת, בהמשך הדיון הוחלט שלא לקדם כרגע את התוכנית בשל המצב הפוליטי בו קיימת ממשלת מעבר. על כן, עד לכינונה של הממשלה הקבועה הבאה, לא ניתן יהיה לקבל החלטה סופית בכל הנוגע לעתיד מפרץ חיפה.

שטח התוכנית מצוי בין כביש 75 חיפה-יגור, מערבית לכביש 70 יגור-מחלף סומך, דרומית לקרית אתא וקרית חיים ומזרחית לנמל. לפי התוכנית שהוצגה הכוונה היא להקים בשטח בין 100-80 אלף יח"ד, וכ-2 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה, מה שכאמור יהפוך את התוכנית לעיר גדולה. זאת גם ניתן ללמוד מהיקף השטח של התוכנית שעומד על 36.5 אלף דונם. למען הפרופורציות נציין כי מדובר בהיקף דומה לזה של העיר נתניה. ח"כ מיקי חיימוביץ (כחול לבן) שנכחה בישיבה המיוחדת, אמרה כי התוכנית נראית כרגע כמו חלום, "אבל התפקיד של כולם הוא שזה לא יישאר חלום".

נחלים בין הבתים/ הדמיה: יער קורין אדריכלים

עלות ניקוי השטח: כ-1.5 מיליארד שקל

הישיבה הייתה התגשמות נדל"נית של חזון ישעיהו "וגר זאב עם כבש", שעה שאת משרדי הוועדה המחוזית גדשו פעילים של ארגונים ירוקים שקמו ובירכו, כל אחד בתורו, את התוכנית - מחזה שקשה לזכור כמותו במשרדי מינהל התכנון. בין היתר מה שקסם לכל היושבים באולם היה אופייה של העיר העתידית. על פי התוכנית, את השטחים הבנויים בעיר תחצה מערכת תעלות מים ונחלים, ובריכות שייווצרו כתוצאה ממי הצפה שנוצרים באזור הזה. למעשה, אם תמומש התוכנית, יוכלו התושבים העתידיים להתגאות בכך שהם גרים ליד נחלים. כן כללו המתכננים בתוכנית חמש מרינות שיוקמו במעלה נחל הקישון, שמוצאו יוסט ממיקומו כיום, סמוך למספנות ישראל, מעט צפונה, לכיוון דרך אריה שנקר.

ואולם הרבה לפני שהתוכנית תוגשם - יש עוד הרבה מכשולים בדרך, כפי שהודה מנהל מחוז רמ"י חיפה, שי קרפ, שהשתתף בדיון. הראשון שבהם הוא קבלת שיתוף פעולה מצד בז"ן והמשרדים הממשלתיים שקשורים בכלכלה ובאנרגיה, והם, כאמור - נעדרו כולם מהדיון, וכנראה שלא במקרה. כולם הביעו בעבר התנגדות לתוכנית, בניגוד לשר האוצר משה כחלון שהביע תמיכה בקידומה.

חסם אחר הוא כמובן המקור התקציבי לתוכנית. מעבר לעלויות שקשורות בהקמת עיר חדשה, יש להתמודד עם עלויות פינוי המפעלים וטיהור הקרקעות, שספגו ב-80 השנים האחרונות מסה של רעלים תעשייתיים. מנכ"ל חברת תוכן, ברוך בורוכוב, הממונה על נושאי ההיתכנות הכלכלית של התוכנית, הדגיש במהלך הישיבה כי התוכנית צריכה לממן את עצמה באמצעות שיווקי הקרקעות. "אחת העבודות שביצענו הייתה עבודה שמאית, שמצאה כי שווי הקרקעות של המתחם יגיע ל-13 מיליארד שקל. מבחינת זיהום, מדובר בקרקע שומנית שמייצרת חסימה בעומק של חמישה מטרים, כך שמי התהום לא מזוהמים ועלויות ניקוזי המים והקרקע נעות על פי ההערכות בין 1.25 מיליארד שקל ל-1.75 מיליארד שקל", אמר. "ניקוי הקרקע ישולב בשיווק הקרקעות, כך שהפרויקט יתנהל כמשק סגור שבו ההכנסות מהקרקעות יממנו את עבודות הניקוי והפיתוח", הסביר בורוכוב.

אתגר נוסף הוא האתגר התכנוני. אזור מפרץ חיפה מבוסס על תוכנית המתאר המחוזית של מחוז חיפה, תמ"מ 6, בעוד שהתוכנית שהוצגה כעת היא תוכנית שלד שבעקבותיה אמור להגיע תכנון מתארי. לפני מספר חודשים סיפר ל"גלובס" מנהל אגף בכיר תכנון ברמ"י, רפי אלמליח, כי ברמ"י החליטו לפסוח על שלב זה ולהתחיל ישירות בתכנון מפורט ל-9,000 יחידות דיור. אלה מתוכננות לקום באזור חוות המיכלים שבקרית חיים המערבית ובסמוך לצומת יגור, שם אין כמעט בעיות של קרקעות מזוהמות, וכך ניתן להתחיל להתניע את התהליך. גישה זו ספגה ביקורת, שכן יש בה סכנה שהרשויות יפתחו מתחמים מסוימים, בעוד שהמתחמים האחרים יעוכבו למשך שנים רבות.

בישיבה בוועדה המחוזית דובר על גישה שונה לפיה יפעלו "לפי הספר", ויעדכנו את תמ"מ 6. מתכננת המחוז, ליאת פלד, רמזה בהקשר לזה כי בוועדה פתוחים לרעיונות, לשינוי תוכנית המתאר, שלא עמדה ביעדים שהוצבו בפניה, ושלא הצליחה לבלום את הנסיגה של מחוז חיפה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת גידול באוכלוסייה. "העברנו בקרה על תמ"מ 6, ושמנו עליה סימן שאלה מאוד מאוד גדול", אמרה והמשיכה, כי "בעידן שבו מטרופולין תל אביב גדל ומתחזק, רק תוכנית משנת מציאות תוכל לחזק את מטרופולין חיפה והצפון".

עינת קליש רותם/  צילום: רמי זרנגר

ובינתיים: אין אור ירוק לקידום התוכנית

זמן קצר אחרי שהוצגה תוכנית "עמק החדשנות", הטילה הוועדה המחוזית חיפה את ה"פצצה" האמיתית: הקפאה תכנונית מוחלטת של אזור מפרץ חיפה. ההחלטה התקבלה לאור בקשת בז"ן להקים תחנת כוח באזור המפרץ - תוכנית שמנוגדת לתוכנית "עמק החדשנות".

על פי נציגי בתי זיקוק שהשתתפו בישיבה, מדובר בתחנה שתחליף תחנה מיושנת בת כ-40 שנה שפועלת כיום במתחם בתי זיקוק, והיא חיונית, כדי לשפר את אמינות אספקת בחשמל למתקני החברה, ולהקטנת זיהום האוויר.

ואולם תוכנית זו, מנוגדת כאמור לתוכנית השנייה שהוצגה, "עמק החדשנות" הכוללת סגירת המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה ופיתוח בלב המפרץ מרחב עירוני חדש.

שתי התוכניות לא יכולות לדור בכפיפה אחת, שכן אם מקדמים את פינוי בתי זיקוק - אין לאשר תוכניות פיתוח לתעשייה זו.

באשר לתחנת הכוח הוועדה החליטה כי, "מאחר ופינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה הינו מהלך אסטרטגי בעל משמעות רחבה ביותר, נדרשת החלטה על כך ברמה הארצית. מאחר וטרם התקבלה החלטה על ידי ממשלת ישראל בדבר עתידו של מפרץ חיפה, קיימת אי וודאות תכנונית להמשך הפעילות התעשייתית במפרץ".

עוד החליטה הוועדה כי "בשל חוסר וודאות זה אין מקום לקדם יוזמות תכנוניות משמעותיות בעת הזו, כגון תחנת כוח חדשה בבז"ן, שאינן עולות בקנה אחד עם הפיתוח העתידי המוצע לאזור המפרץ וכן עשויות להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות לגבי עתידו".

ואולם גזירה שווה הטילה הוועדה גם על התוכנית של רמ"י, וגם כאן הוחלט, כי "כל קידום של תכנון על פי עקרונות תכנית השלד, מחייב קבלת החלטות ברמה הלאומית בדבר סגירה או העתקת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה וחלופות למשק האנרגיה והדלקים".

לאור זאת ההכרעה על עתיד מפרץ חיפה והתעשייה הפטרוכימית תידחה עד לאחר בחירת ממשלה, כשבתוך המשרדים הממשלתיים יש חילוקי דעות חריפים בסוגיה: ברמ"י, במועצה הלאומית לכלכלה, במשרד לאיכות הסביבה, במשרד הבריאות, במשרד התיירות ובמינהל התכנון תומכים בסילוק התעשייה, בעוד שמשרדי האנרגיה, הכלכלה ואגף התקציבים מתנגדים לתוכנית.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בתל אביב; מניות הביטוח והביטחוניות הובילו את הירידות

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4% ● הירידות בבורסות העולם התמתנו, לאחר שהנשיא טראמפ הצהיר כי לא ישתלט על גרינלנד בכוח ● הדולר נסחר סביב 3.15 שקלים ● אתמול הושלמה ההנפקה הראשונה השנה בת"א - רמי לוי נדל"ן ● ממשלת בולגריה נכנסת כשותפה ברישיון של ניומד אנרג'י ● המשקיעים בורחים מסיכון: מחירי הסחורות בשיא, ירידות חדות נרשמו באג"ח ובמטבעות הקריפטו

מגדל פרישמן 46 בת''א / צילום: תמר מצפי

100 אלף שקל בחודש: תושב החוץ ששכר דירה במגדל בפרישמן-דיזינגוף

מדובר בדירה המשתרעת על פני קומה שלמה בשטח של 480 מ"ר בנוי, פלוס 90 מ"ר מרפסות, שמתפרשות כמעט לאורך כל הדירה ● לגלובס נודע כי הסכום הנדרש לשכירות עמד על 115 אלף שקל לחודש, אך לאחר משא ומתן ארוך, השוכר ובעלי הדירה סגרו את עסקת השכירות על 100 אלף שקל לחודש כאמור

אילוסטרציה: איל יצהר

איש קש וחברה פיקטיבית: כתב אישום נגד מקורבו של אורן קובי

ג'ון קנדלר מואשם ששימש כאיש הקש של אורן קובי במסגרת פעילות שנועדה להוציא במרמה 2.3 מיליון שקל מלקוחות, תוך עקיפת איסור שיפוטי מוחלט שהוטל על קובי לעסוק בתחום הנדל"ן

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

עפ"י הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

מפלגת כחול לבן פרסום ברשת איקס, 14.01.26 / צילום: איל יצהר

גנץ נגד עבאס: רע"ם הכשילה את המלגות ללוחמים?

למה גנץ ישב עם רע"ם ועכשיו הוא כל־כך מתנגד לרעיון? הוא ומפלגתו סיפקו הסבר - אלא שהוא לא ממש מתיישב עם העובדות • המשרוקית של גלובס

מספנות ישראל / צילום: איל יצהר

תחרות בנמלים: נמל מספנות ישראל יקלוט תבואה ללחם ולמזון בע"ח

נמל מספנות ישראל נכנס לתחום יבוא הגרעינים עם ממגורה חדשה של 65 אלף קוב, ומציב תחרות למתקנים הוותיקים בחיפה ובאשדוד

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

עוד לפני שנכנסה לתפקיד החשכ"לית: אדלטק במכתב חריף נגד עבאדי-בויאנג'ו

לטענת אדלטק, כהונתה הקודמת של עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר קצא"א וכיו"ר דוראד יצרה עימות אישי ועסקי עמוק, שמצדיק הסדר ניגוד עניינים רחב עם מינויה מחדש לתפקיד החשבת הכללית ● עבאדי: "ניסיונות שיטתיים להלך אימים, דוחה על הסף"

בניין להב 433 / צילום: גלובס

פרשת השחיתות בהסתדרות: שני בכירים נוספים במנורה זומנו לחקירה

לאחר שבסוף החודש שעבר פשטה המשטרה על משרדי חברת הביטוח מנורה מבטחים וחקרה באזהרה שלושה מבכיריה במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות, כעת מודיעה מנורה כי הבוקר זומנו לחקירה שני נושאי משרה בכירים נוספים בקבוצה

עגבניות / צילום: Shutterstock

העגבנייה לא יכולה לחכות: הדבר החשוב שחסר לחקלאות בישראל

כשמחירי המזון שוברים שיאים, המדינה חייבת להגדיל גם את היקף הייצור והעיבוד המקומי - אחרת נמצא עצמנו תלויים לחלוטין ביבוא ● הדרך היחידה לשנות כיוון היא לראות בחקלאות ובנדל"ן החקלאי תחום מניב וכלכלי - ולא רק ייעוד לאומי שעולה כצורך

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בתי המשפט כבר מתחילים להטמיע את התיקון להלכת אפרופים

בתוך שבוע ניתנו שני פסקי דין ברוח התיקון להלכת אפרופים, הקובע כי ברירת המחדל בחוזים עסקיים היא כי הם יפורשו לפי לשונם ● באחד מהם נקבע כי "ללשון החוזה שמורה בכורה בהליך הפרשני"

בית חולים יוספטל, אילת / צילום: שלומי יוסף

המל"ג אישרה, בן גוריון נסוגה: אוניברסיטה זרה בדרך לאילת

בהחלטה חריגה המל"ג אישרה שתי תוכניות להקמת בית ספר לרפואה באילת: של אוניברסיטת בן גוריון ושל קבוצה פרטית בהובלת ד"ר משה כהן ובשיתוף אוניברסיטת דברצן מהונגריה ● בבן גוריון הודיעו: אם הם בפנים, אנחנו לא מעוניינים

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מנהל רשות המסים חשף: נוהל הגילוי מרצון החדש רחוק מאוד מהשגת היעד

רק 122 בקשות לגילוי מרצון על הון לא מדווח הוגשו מאז פורסם הנוהל באוגוסט האחרון ● מנהל רשות המסים מאשים: הנתון נובע בעיקר בשל היעדר פתרון בבנקים להפקדת כספי קריפטו

וולט מרקט, נווה צדק / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

וולט תיפרד מהנכס החשוב שלה? מאחורי האולטימטום של רשות התחרות

רשות התחרות פועלת בזהירות מוצדקת מול הכוח שצברה וולט בענף המשלוחים המהירים ● ואולם פירוק וולט מרקט כעת עלול לפגוע בשירות שממלא צורך אמיתי עבור הצרכנים – עוד בשלב שבו החשש מפגיעה בתחרות הוא עדיין תיאורטי בלבד

מנכ''ל OpenAI סם אלטמן לצד מירה מואטי, לפני שהאחרונה עזבה את החברה / צילום: ap, Barbara Ortutey

הרומן נחשף, בכירים עזבו: הסטארט־אפ של יוצאת OpenAI מתקשה להתרומם

סטארט־אפ הבינה המלאכותית Thinking Machines Lab של מירה מוראטי, לשעבר בכירה ב־OpenAI, ניצב בימים אלה בעיצומו של גל עזיבות חריג ● ברקע: רומן בין מנהל לעובדת ודרישה לקחת חלק מסמכויותיה של מוראטי בחברה

מנכ''ל נטפליקס, טד סרנדוס / צילום: צילום מסך

הדוחות מראים: כדי להמשיך להוביל, נטפליקס חייבת את עסקת וורנר ברדרס

ענקית הסטרימינג רשמה ברבעון הרביעי של 2025 גידול בהכנסות וברווחים, אולם בוול סטריט ציפו ליותר ● בשוק מסבירים כי המשקיעים ממוקדים בין היתר בשאלה האם היא מסוגלת לשמור על צמיחה יציבה ובת קיימא, במיוחד על רקע ניסיון הרכישה השאפתני בתולדותיה

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

מכה נוספת לאיחוד: הפרלמנט האירופי השעה הסכם הסחר עם אמריקה הלטינית

ההסכם היה אמור לסלול את הדרך להגדלת היצוא האירופי לברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי ● המשמעות של ההשעיה היא עיכוב אפשרי של שנים בכניסתו לפועל של ההסכם, ומכה קשה לתדמית האיחוד האירופי כשותף סחר אמין

הפרויקט של רנט איט בשכונת הפרחים בקריית גת / צילום: מצגת החברה

למרות השוק הרותח: למה בוטלה הנפקת קרן הנדל"ן למגורים של נבחרת כוכבים

חרף הגאות בשוק ההנפקות ומעורבותם של אהרון פוגל, יובל כהן, משפחת יסלזון, כלל והפועלים, נסוגה רנט איט ממהלך לגיוס הון בבורסה ● בשוק תולים את הכישלון בעיתוי ההנפקה אבל גם בתחום השכרת הדירות שבו היא פועלת, הסובל מהריבית הגבוהה ● וגם: ההצלחה של צחי אבו

לי-אור אברבך / צילום: ינאי יחיאל

גל פרישות בתאגיד השידור הציבורי: סמנכ”ל הרדיו לי־אור אברבך מסיים את תפקידו

סמנכ"ל הרדיו בתאגיד השידור הציבורי, לי-אור אברבך מודיע על סיום תפקידו בתאגיד השידור הציבורי ויכנס לתפקיד מנכ"ל תזמורת ירושלים מזרח-ומערב ● עזיבתו מצטרפת לגל פרישות מההנהלה הבכירה של "כאן", ובהן סמנכ"לית הטלוויזיה טל פרייפלד וכל צוות הדוברות

טל פרייפלד / צילום: יח''צ תאגיד כאן

אחרי עשור: סמנכ"לית הטלוויזיה של התאגיד טל פרייפלד מסיימת את תפקידה

טל פרייפלד הייתה ממקימי תאגיד השידור הציבורי, ובמסגרת תפקידה הייתה אחראית על "כאן 11", "כאן חינוכית" ו"מכאן" והובילה את התכנים הפופולריים של הערוץ - ובהם "קופה ראשית", "בואו לאכול איתי", "כראמל" ו"טהרן"

פרויקט חלוציות של אנלייט / צילום: אנלייט

מהגדולים בישראל: מתקן אגירת אנרגיה ייפתח בעוטף עזה

המתקן, שצפוי להיפתח בסמוך למושב אוהד, יכלול תחנת משנה שתיקרא על שם סרן יפתח יעבץ ז"ל ● איגוד השיווק הישראלי ערך לראשונה תחרות אימפקט חברתי, מי זכה? ● וזה המינוי החדש לסגנית נשיא קרן ההון-סיכון Cyberstarts ● אירועים ומינויים