גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את התוכנית החלומית של מפרץ חיפה: תעלות כמו בוונציה, בית ליד נחל ופינוי המפעלים המזהמים

כמאה אלף דירות, חמש מרינות ותעלות "סטייל ונציה" • תוכנית "עמק החדשנות", שנחשבת לגרנדיוזית ביותר באזור הצפון ושמבקשת לשנות ללא היכר את מפרץ חיפה, זכתה לשבחים אפילו מגופים ירוקים • עם זאת, ללא מקור תקציבי וחוסר בהחלטת ממשלה קבועה, התממשותה נראית כרגע כחלום רחוק

מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל
מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל

מפרץ חיפה, לא מה שחשבתם. בהיעדרם של נציגי משרדי האנרגיה, הכלכלה והאוצר, הוצגה הבוקר בפני הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה תוכנית הענק "עמק החדשנות" על ידי נציגי רשות מקרקעי ישראל. מדובר בתוכנית בעלת משמעות אסטרטגית לאומית, שמשמעותה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, ובראשה בתי הזיקוק.

אם התוכנית תתממש, מה שלאור ההתפתחויות לא יקרה ככל הנראה בזמן הקרוב, היא תביא לקיצוץ משמעותי בתעשיית זיקוק הנפט בישראל, ולהעתקת חוות המיכלים מקרית חיים ומקרית טבעון והטמנתן במקום אחר, ככל הנראה ברמת הנגב. במקומם, כך לפי התוכנית, תיבנה עיר חדשה. "יש פה הזדמנות לייצר את ונציה של מדינת ישראל. אי אפשר להחמיץ את התוכנית הזו", אמרה במהלך הישיבה ראשת עיריית חיפה, עינת קליש-רותם.

עם זאת, בהמשך הדיון הוחלט שלא לקדם כרגע את התוכנית בשל המצב הפוליטי בו קיימת ממשלת מעבר. על כן, עד לכינונה של הממשלה הקבועה הבאה, לא ניתן יהיה לקבל החלטה סופית בכל הנוגע לעתיד מפרץ חיפה.

שטח התוכנית מצוי בין כביש 75 חיפה-יגור, מערבית לכביש 70 יגור-מחלף סומך, דרומית לקרית אתא וקרית חיים ומזרחית לנמל. לפי התוכנית שהוצגה הכוונה היא להקים בשטח בין 100-80 אלף יח"ד, וכ-2 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה, מה שכאמור יהפוך את התוכנית לעיר גדולה. זאת גם ניתן ללמוד מהיקף השטח של התוכנית שעומד על 36.5 אלף דונם. למען הפרופורציות נציין כי מדובר בהיקף דומה לזה של העיר נתניה. ח"כ מיקי חיימוביץ (כחול לבן) שנכחה בישיבה המיוחדת, אמרה כי התוכנית נראית כרגע כמו חלום, "אבל התפקיד של כולם הוא שזה לא יישאר חלום".

נחלים בין הבתים/ הדמיה: יער קורין אדריכלים

עלות ניקוי השטח: כ-1.5 מיליארד שקל

הישיבה הייתה התגשמות נדל"נית של חזון ישעיהו "וגר זאב עם כבש", שעה שאת משרדי הוועדה המחוזית גדשו פעילים של ארגונים ירוקים שקמו ובירכו, כל אחד בתורו, את התוכנית - מחזה שקשה לזכור כמותו במשרדי מינהל התכנון. בין היתר מה שקסם לכל היושבים באולם היה אופייה של העיר העתידית. על פי התוכנית, את השטחים הבנויים בעיר תחצה מערכת תעלות מים ונחלים, ובריכות שייווצרו כתוצאה ממי הצפה שנוצרים באזור הזה. למעשה, אם תמומש התוכנית, יוכלו התושבים העתידיים להתגאות בכך שהם גרים ליד נחלים. כן כללו המתכננים בתוכנית חמש מרינות שיוקמו במעלה נחל הקישון, שמוצאו יוסט ממיקומו כיום, סמוך למספנות ישראל, מעט צפונה, לכיוון דרך אריה שנקר.

ואולם הרבה לפני שהתוכנית תוגשם - יש עוד הרבה מכשולים בדרך, כפי שהודה מנהל מחוז רמ"י חיפה, שי קרפ, שהשתתף בדיון. הראשון שבהם הוא קבלת שיתוף פעולה מצד בז"ן והמשרדים הממשלתיים שקשורים בכלכלה ובאנרגיה, והם, כאמור - נעדרו כולם מהדיון, וכנראה שלא במקרה. כולם הביעו בעבר התנגדות לתוכנית, בניגוד לשר האוצר משה כחלון שהביע תמיכה בקידומה.

חסם אחר הוא כמובן המקור התקציבי לתוכנית. מעבר לעלויות שקשורות בהקמת עיר חדשה, יש להתמודד עם עלויות פינוי המפעלים וטיהור הקרקעות, שספגו ב-80 השנים האחרונות מסה של רעלים תעשייתיים. מנכ"ל חברת תוכן, ברוך בורוכוב, הממונה על נושאי ההיתכנות הכלכלית של התוכנית, הדגיש במהלך הישיבה כי התוכנית צריכה לממן את עצמה באמצעות שיווקי הקרקעות. "אחת העבודות שביצענו הייתה עבודה שמאית, שמצאה כי שווי הקרקעות של המתחם יגיע ל-13 מיליארד שקל. מבחינת זיהום, מדובר בקרקע שומנית שמייצרת חסימה בעומק של חמישה מטרים, כך שמי התהום לא מזוהמים ועלויות ניקוזי המים והקרקע נעות על פי ההערכות בין 1.25 מיליארד שקל ל-1.75 מיליארד שקל", אמר. "ניקוי הקרקע ישולב בשיווק הקרקעות, כך שהפרויקט יתנהל כמשק סגור שבו ההכנסות מהקרקעות יממנו את עבודות הניקוי והפיתוח", הסביר בורוכוב.

אתגר נוסף הוא האתגר התכנוני. אזור מפרץ חיפה מבוסס על תוכנית המתאר המחוזית של מחוז חיפה, תמ"מ 6, בעוד שהתוכנית שהוצגה כעת היא תוכנית שלד שבעקבותיה אמור להגיע תכנון מתארי. לפני מספר חודשים סיפר ל"גלובס" מנהל אגף בכיר תכנון ברמ"י, רפי אלמליח, כי ברמ"י החליטו לפסוח על שלב זה ולהתחיל ישירות בתכנון מפורט ל-9,000 יחידות דיור. אלה מתוכננות לקום באזור חוות המיכלים שבקרית חיים המערבית ובסמוך לצומת יגור, שם אין כמעט בעיות של קרקעות מזוהמות, וכך ניתן להתחיל להתניע את התהליך. גישה זו ספגה ביקורת, שכן יש בה סכנה שהרשויות יפתחו מתחמים מסוימים, בעוד שהמתחמים האחרים יעוכבו למשך שנים רבות.

בישיבה בוועדה המחוזית דובר על גישה שונה לפיה יפעלו "לפי הספר", ויעדכנו את תמ"מ 6. מתכננת המחוז, ליאת פלד, רמזה בהקשר לזה כי בוועדה פתוחים לרעיונות, לשינוי תוכנית המתאר, שלא עמדה ביעדים שהוצבו בפניה, ושלא הצליחה לבלום את הנסיגה של מחוז חיפה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת גידול באוכלוסייה. "העברנו בקרה על תמ"מ 6, ושמנו עליה סימן שאלה מאוד מאוד גדול", אמרה והמשיכה, כי "בעידן שבו מטרופולין תל אביב גדל ומתחזק, רק תוכנית משנת מציאות תוכל לחזק את מטרופולין חיפה והצפון".

עינת קליש רותם/  צילום: רמי זרנגר

ובינתיים: אין אור ירוק לקידום התוכנית

זמן קצר אחרי שהוצגה תוכנית "עמק החדשנות", הטילה הוועדה המחוזית חיפה את ה"פצצה" האמיתית: הקפאה תכנונית מוחלטת של אזור מפרץ חיפה. ההחלטה התקבלה לאור בקשת בז"ן להקים תחנת כוח באזור המפרץ - תוכנית שמנוגדת לתוכנית "עמק החדשנות".

על פי נציגי בתי זיקוק שהשתתפו בישיבה, מדובר בתחנה שתחליף תחנה מיושנת בת כ-40 שנה שפועלת כיום במתחם בתי זיקוק, והיא חיונית, כדי לשפר את אמינות אספקת בחשמל למתקני החברה, ולהקטנת זיהום האוויר.

ואולם תוכנית זו, מנוגדת כאמור לתוכנית השנייה שהוצגה, "עמק החדשנות" הכוללת סגירת המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה ופיתוח בלב המפרץ מרחב עירוני חדש. 

שתי התוכניות לא יכולות לדור בכפיפה אחת, שכן אם מקדמים את פינוי בתי זיקוק - אין לאשר תוכניות פיתוח לתעשייה זו.

באשר לתחנת הכוח הוועדה החליטה כי, "מאחר ופינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה הינו מהלך אסטרטגי בעל משמעות רחבה ביותר, נדרשת החלטה על כך ברמה הארצית. מאחר וטרם התקבלה החלטה על ידי ממשלת ישראל בדבר עתידו של מפרץ חיפה, קיימת אי וודאות תכנונית להמשך הפעילות התעשייתית במפרץ".

עוד החליטה הוועדה כי "בשל חוסר וודאות זה אין מקום לקדם יוזמות תכנוניות משמעותיות בעת הזו, כגון תחנת כוח חדשה בבז"ן, שאינן עולות בקנה אחד עם הפיתוח העתידי המוצע לאזור המפרץ וכן עשויות להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות לגבי עתידו".

ואולם גזירה שווה הטילה הוועדה גם על התוכנית של רמ"י, וגם כאן הוחלט, כי "כל קידום של תכנון על פי עקרונות תכנית השלד, מחייב קבלת החלטות ברמה הלאומית בדבר סגירה או העתקת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה וחלופות למשק האנרגיה והדלקים".

לאור זאת ההכרעה על עתיד מפרץ חיפה והתעשייה הפטרוכימית תידחה עד לאחר בחירת ממשלה, כשבתוך המשרדים הממשלתיים יש חילוקי דעות חריפים בסוגיה: ברמ"י, במועצה הלאומית לכלכלה, במשרד לאיכות הסביבה, במשרד הבריאות, במשרד התיירות ובמינהל התכנון תומכים בסילוק התעשייה, בעוד שמשרדי האנרגיה, הכלכלה ואגף התקציבים מתנגדים לתוכנית.

עוד כתבות

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"