גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות?

2019 הייתה מוצלחת מאוד למשקיעים בקרנות הנאמנות, אך פחות מוצלחת ממה שנראה למנהלי הקרנות ● בתמונת הגיוסים והפדיונות, יש פער ניכר בין העולם האקטיבי לבין, ובתוך, העולם הפסיבי - בין הקרנות המחקות לבין קרנות הסל ● כתבה ראשונה מתוך שתיים

האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות?  / הדמיה: shutterstock, שאטרסטוק
האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות? / הדמיה: shutterstock, שאטרסטוק

שנת 2019 מצטיירת כאחת השנים הטובות ביותר לתעשיית קרנות הנאמנות, ולא בכדי. בשל הריבית הנמוכה והעליות שנרשמו בכל אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים: מניות בישראל; מניות בחו"ל; אג"ח ממשלתיות בישראל ובחו"ל; ואג"ח קונצרניות בישראל ובחו"ל - פרט לדולר מול השקל - נהנו כולן מעליות שאפשר לראותן כחריגות, והכל תוך תנודתיות נמוכה יחסית.

זו הייתה ללא ספק שנה מעולה למשקיעים. אבל, האם נכון לומר זאת גם לגבי תעשיית קרנות הנאמנות שזכתה לכותרות ברוח זו בתקשורת הכלכלית? הנתונים עשויים להטיל בכך ספק.

סך נכסי תעשיית הקרנות, שעמד בסוף שנת 2018 על 306.6 מיליארד שקל, הגיע בסוף 2019 ל-352.6 מיליארד שקל, גידול מרשים בשיעור של 15%. אבל, כאשר בודקים את מקור הצמיחה הזו, מתברר שכ-70% הגיעו מהתשואה המשוקללת (11.5%) שהתעשייה הזו העניקה למשקיעים בקרנות, ורק כ-30% הגיעו מכניסת כספים חדשה מצד הציבור. במלים אחרות: מתוך גידול של 46 מיליארד שקל בנכסים, רק גידול של כ-14 מיליארד שקל נבע מכניסת כספים נטו אליה (כניסה בנטרול יציאה). כחצי מזה - 7.2 מיליארד שקל הגיעו בכלל לקרנות הכספיות, והרבה יותר מכך, כ-32 מיליארד שקל נבעו מהעלייה האוטומטית בערך הנכסים.

חשוב להבהיר: כשאנחנו אומרים תעשיית קרנות הנאמנות, אנחנו מדברים למעשה על שתי תעשיות שונות במהותן. התעשייה הראשונה היא התעשייה האקטיבית, דהיינו אותן קרנות שמנוהלות מתוך מטרה להכות את מדד הייחוס שלהן, והיא כוללת את הקרנות המסורתיות (אג"ח, מניות, שילוב שלהן, וכדומה) ואת הקרנות הכספיות (שקליות ודולריות).

השנייה היא התעשייה הפסיבית שלא מתיימרת להכות את הבנצ'מארק שלה אלא מבקשת לחקות את מדדי הייחוס ולהשיג תשואה זהה להם. תעשייה זו כוללת את קרנות הסל ואת הקרנות המחקות.

המספרים מספרים סיפור פחות אופטימי

אז, האם באמת, שנת 2019 הייתה שנה מוצלחת מאוד לתעשייה? ואם כן, לאיזה חלק ממנה? על פניו, התשובה חיובית - גיוס של 14 מיליארד שקל בשנה אינו עניין של מה בכך בתעשייה שיש לה לא מעט שנים שבהן היא סובלת מיציאת כספים. כך, למשל, בשנת 2018 שהייתה בניגוד ל-2019, שנה לא טובה בשווקים, התעשייה פדתה סכום ניכר של 11 מיליארד שקל. גידול בנכסי התעשייה (כולל עליית ערך אמנם) בשיעור של 15% בשנה, גם הוא לא עניין של מה בכך.

אבל, צלילה לתוך המספרים מגלה, כאמור, תמונה פחות ורודה. הגיוס הכולל בסך של 14 מיליארד שקל מורכב משלושה מספרים בסיסיים.

המספר הראשון הוא 4 מיליארד שקל - גיוס נטו בקרנות המסורתיות האקטיביות. סכום זה מהווה כ-2.3% בלבד מסך נכסי הקרנות האלה כפי שהיו בסוף 2018 (170 מיליארד שקל). שיעור בהחלט לא מרשים בשנה חלומית למשקיעים. כדאי להזכיר שב-2018 שהייתה שנה לא טובה למשקיעים, אך לא נוראית, תעשיית הקרנות המסורתיות האקטיביות פדתה סכום ניכר וגבוה פי כמה של יותר מ-20 מיליארד שקל.

התמונה נראית עוד פחות מעודדת אם מביאים בחשבון שחלק מהגיוס לקרנות המסורתיות מגיע מה"בית", דהיינו, מרכישות שבית ההשקעות מבצע של קרנות שבניהולו עבור לקוחותיו בניהול תיקים. את הממדים המדויקים קשה לדעת כי אלה יגיעו מאוחר יותר בעוד כמה חודשים, כאשר רשות ניירות ערך תפרסם את הדו"ח השנתי שלה על תעשיית ניהול התיקים.

קרנות הנאמנות האקטיביות

אחת הסיבות לגיוס הצנוע של הקרנות המסורתיות האקטיביות ב-2019, היא שההיקף הגדול של נכסיה מכביד עליה, שכן יציאת כספים עקב צורכי נזילות של המשקיעים, תמיד תהיה. הניסיון מלמד שמידי שנה היקף הכספים שנפדים בתעשיית הקרנות האקטיביות לצורכי משיכות או לצורך מעבר לאפיקים אחרים, לרבות לקרנות אחרות מגוף מנהל אחד למשנהו, מגיע לכ-30%. זהו שיעור תחלופה מדהים שגבוה בהרבה ממה שמקובל בשווקים פיננסים מתוקנים, ובמידה רבה הוא משקף את ההסתכלות קצרת הטווח וחסרת הסבלנות של לא מעטים מן המשקיעים הישראלים. זה אומר, שכדי לסיים את השנה בגיוס חיובי נטו, גוף שמנהל קרנות נאמנות אקטיביות מסורתיות צריך לגייס ברוטו יותר מאשר הפדיון הכמעט אוטומטי הצפוי לו. מה שעוד מקל על יציאת כספים מהקרנות האקטיביות, הוא שזהו מהלך שאינו כרוך מבחינת הלקוחות בתשלום עמלת מכירה, וזאת בניגוד לקרנות הפסיביות.

נעיר כי לאחרונה מסתמן שיפור בשיעור התחלופה, גם תודות לכך שהבנקים השביחו את מערכות הדירוג שלהן באופן שנותן משקל הולך וגדל לביצועי קרנות הנאמנות לטווח זמן ארוך יותר ממה שהיה מקובל (שנה אחת). ועדיין, הנתונים הללו אומרים שגוף שמנהל קרנות נאמנות צריך "להמציא את עצמו" כל פעם מחדש.
הקטגוריה המככבת בהפרש ניכר בצד הגיוסים בתעשייה המסורתית האקטיבית היא זו של קרנות אג"ח כללי שגייסה בשנת 2019 סכום של 3.8 מיליארד שקל, ואחריה קרנות אג"ח מדינה עם 3.2 מיליארד שקל. אחריהן קטגוריית מניות ישראל עם 1.35 מיליארד שקל. הקטגוריה ה"מככבת" ביציאת כספים ממנה היא זו של הקרנות השקליות עם 1.41- מיליארד שקל, ואיתה הקרנות הגמישות וקרנות המתמחות במניות בחו"ל שמהן יצאו כ-1.1 מיליארד שקל כל אחת.

צמיחת תעשיית קרנות הנאמנות

המספר השני הוא 7.2 מיליארד שקל - גיוס נטו בקרנות הכספיות, המהווה כ-31% מנכסי הקרנות האלה כפי שהיו לפני שנה (23 מיליארד שקל). זהו שיעור הגידול הניכר ביותר, ועל פניו זה מוזר. שהרי הריבית הנמוכה הייתה אמורה דווקא להרחיק משקיעים מקרנות אלה. אז מסתבר שבתוך המגזר הזה, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-4 מיליארד שקל, כתחליף טוב לפיקדונות שקליים, והמפתיע הוא שהקרנות הכספיות הדולריות גייסו סכום גדול של 3.2 מיליארד שקל, ונכון לסוף דצמבר 2019, לפחות, המשקיעים שהצטרפו אליהן לא רוו נחת בשנה של תיסוף חזק של השקל כלפי הדולר.

המספר השלישי הוא 2.8 מיליארד שקל - גיוס נטו בקרנות הפסיביות, המהווה כ-2.4% מנכסי הקרנות האלה כפי שהיו לפני כשנה (112.8 מיליארד שקל). יש הבדל ניכר ב-2019 לגבי מה שקרה בתוך התעשייה הפסיבית בין קרנות הסל לבין הקרנות המחקות.

קרנות הסל סבלו דווקא מיציאת כספים בסכום לא קטן של 6.6 מיליארד שקל. הסיבות לכך הן מגוונות. מלאי גדול של נכסים שחלק גדול ממנו מוחזק על ידי משקיעים מוסדיים. אלה לא יכולים היום לקבל את ההנחות הגדולות שקיבלו בעבר (לעיתים תוך מחירי הפסד למנפיקים, מנהלי תעודות הסל דאז), ובנוסף, עמדת רשות שוק ההון היא שאסור לגוף קשור (מוסדי שבבית ההשקעות שלו יש חברת קרנות) להחזיק בקרנות סל של אותו בית ולשלם דמי ניהול משתנים (סוג של עמלת הצלחה). זה מחייב, דה פקטו, את הגופים המוסדיים למכירת חיסול של קרנות הסל לדאבון הלב גם של הבורסה בשל פגיעה בהיקפי המסחר העתידיים, תופעה שבלטה מאוד בדצמבר 2019 ועתידה, כנראה, להימשך עוד פרק זמן מסוים.

עלייתן של הקרנות המחקות

ואשר למשקיעי הריטייל בקרנות הסל, הרי שבעקבות הרפורמה נפסק הנוהג שבו יועצים בבנקים מתקשרים לחדרי המסחר של המנפיקים ומתמקחים על המחיר. בנוסף, היועצים במערכת הבנקאית וגם הלקוחות שלהם מתקשים להבין את המנגנון של דמי ניהול משתנים ומעדיפים את המנגנון הפשוט של דמי ניהול קבועים, דהיינו, קרנות מחקות.

ואכן, הקרנות המחקות נהנות בשנים האחרונות, וגם בשנה האחרונה מצמיחה מואצת. נכסיהן עמדו בתחילת השנה על 26.8 מיליארד שקל, והן גייסו במהלך 2019 כ-9.4 מיליארד שקל, גידול נאה מאוד של כ-35%. וזה, כמובן, פרט לצמיחה שנבעה מעליית ערך נכסיהן, פועל יוצא של הגאות בבורסות. כך, נכסיהן צמחו בשיעור כולל של כ-52.6% מ-26.8 מיליארד שקל ל-40.9 מיליארד שקל.

קרנות אלה נהנות כרגע, כאמור, מהעדפת היועצים תודות לדמי הניהול הנמוכים שלהן ומפשטות דמי הניהול הקבועים לעומת דמי הניהול המשתנים בקרנות הסל. הנושא של דמי ניהול משתנים דורש תהליך של הסבר והטמעה בתודעה של היועצים, שכן הוא הרבה יותר פשוט ממה שנראה, ויש בו גם יתרונות ללקוחות.
זאת ועוד. החברות לניהול קרנות נאמנות שקוראות את מפת ההעדפות של היועצים, שמו דגש על הקמת קרנות מחקות, ולאחרונה גם שינו את הסטטוס של חלק מהקרנות שבניהולם מקרנות סל לקרנות מחקות, שינוי שאפשרי רק אחת לשנה ב-1 בינואר. ולבסוף, לקרנות המחקות אין עדיין את הבעיה של מלאי גדול מאוד, כמו זה של קרנות הסל, כך שגם יציאת הכספים הטבעית מהן היא בסכומים קטנים יחסית.

קרנות הנאמנות הפסיביות

כאשר נכנסים יותר עמוק לתעשייה הפסיבית ברמת כל אחת מהקטגוריות שלה, מגלים פערים ניכרים בין שני המכשירים המייצגים את התעשייה - קרנות הסל והקרנות המחקות, בכל הקשור להיקף הכניסה או היציאה של כספים אליהן ומהן.

בזירת שוק המניות הישראלי, שני המכשירים מגייסים: קרנות הסל גייסו כ-2.1 מיליארד שקל, והקרנות המחקות גייסו כ-1.8 מיליארד שקל. הגופים המוסדיים עם עודפי הכספים העצומים שלהם מעדיפים את קרנות הסל המאפשרות מסחר רציף לאורך כל יום המסחר, בעוד שהלקוחות הפרטיים והתאגידים נותנים עדיפות לקרנות המחקות. זוהי הקטגוריה היחידה שבה הקרנות המחקות נופלות בגיוסים מקרנות הסל.

לעומת זאת, בזירת שוקי המניות בחו"ל, ובעיקר של שוק המניות האמריקאי, יש עדיפות מוחצת לקרנות המחקות, שגייסו כ-2.35 מיליארד שקל מול קרנות הסל שפדו סכום גדול במיוחד של כ-9.27 מיליארד שקל. צריך להזכיר שבחזית של שוקי ההון בחו"ל, קרנות הסל הישראליות מצויות בתחרות חזקה עם תעשיית ה-ETF העולמית, שלה יתרון ענק לגודל ומכאן גם דמי ניהול נמוכים יותר, לצד החיסרון של השקעה במוצר מט"חי ולא שקלי והצורך לגדר אותו, מהלך שכרוך בעלות לא קטנה למי שאינו מעוניין להיות מושפע משערי החליפין. זוהי גם זירת השקעות שסבלה מהצורך הרגולטורי של המוסדיים למכור קרנות סל של צד קשור.

גם בקטגוריה שמתמחה באג"ח חברות, יש פער ניכר בין הקרנות המחקות שגייסו כ-3.78 מיליארד שקל לבין קרנות הסל שגייסו אמנם, אך סכום נמוך בהרבה של כ-1.32 מיליארד שקל.

בקטגוריות הקטנות יותר התמונה היא חדה מאוד: כניסת כסף למחקות מול יציאת כסף מקרנות הסל. בקרנות שמתמחות באג"ח מדינה, היחס הוא בין גיוס של 1.14 מיליארד שקל (מחקות) לבין פדיון של כ-200 מיליון שקל (קרנות סל), וכך גם בקטגוריה של אג"ח כללי: גיוס למחקות של כ-100 מיליון שקל מול פדיון בקרנות הסל של כ-50 מיליון שקל. בקטגוריה של אג"ח חו"ל, הקרנות המחקות גייסו כ-120 מיליון שקל בעוד שקרנות הסל פדו כ-480 מיליון שקל.

מגמות אלה, שנמשכות כבר כמה שנים, קובעות את הגודל היחסי במונחי נכסים של הקטגוריות השונות בתעשייה הפסיבית. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בוול סטריט: הנאסד"ק קופץ ביותר מ-2%

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?