ח"כ אופיר כץ, הליכוד / צילום: דוברות הכנסת
בליכוד החליטו להנהיג בשדה הפוליטי את שיטת העיון הניסיונית. כשהח"כ הטרי אופיר כץ נשאל ברדיו צפון על התרדמת בימין ערב קראת הבחירות, הוא אישש את החשש בנתונים אמפיריים: "בניתוח שעשיתי ראיתי שבמקומות שהליכוד חזק בהם - ערים שהליכוד מקבל בהן מעל 30%, שזה המעוזים שלנו - הייתה ירידה באחוז ההצבעה מהבחירות באפריל. המצביעים קיימים, הם פשוט לא יצאו להצביע".
המסקנות של כץ מסקרנות, כי שיעור ההצבעה הכללי דווקא עלה בין מערכות הבחירות האחרונות, מ-68.5% באפריל ל-69.8% בספטמבר. לכאורה, חרף קמפיין הגעוואלד, תומכות ותומכי ליכוד יצאו פחות מהבית. אבל ניסוי מדעי נחשב אמין רק אם אפשר לשחזר אותו, וכך עשינו.
ובכן: באפריל 2019 היו בישראל 50 ערים עם יותר מ-30% תמיכה בליכוד. מבין 2.5 מיליון בעלי זכות הבחירה שגרים בהם, 64.1% הצביעו. בספטמבר ירד השיעור הזה ל-63.7%. האם הירידה הושפעה מהתמיכה בליכוד? מתברר שכן: בעוד מספר המצביעים לכל המפלגות גדל שם ב-1,643 קולות, התמיכה בליכוד פחתה ב-17,806. ב-13 "מעוזים" כאלה, ובהם קריית גת, מעלה אדומים ואריאל, שיעור התמיכה בליכוד ירד ביותר מ-2 נקודות אחוז. ב-12 בלבד הוא עלה.
ב-17 ממעוזי הליכוד, שיעורי ההצבעה הכלליים עלו - אבל לא בזכות המצביעים לליכוד, שמספרם דווקא ירד. מי כן הגיע לקלפי? העלייה החדה ביותר בהצבעה נרשמה בעכו, מעלות תרשיחא, רמלה ולוד - כולם יישובים מעורבים. בכולם שיעור התמיכה ברשימה המשותפת הוכפל ואף שולש.
■ בשורה התחתונה: דברי כץ נכונים. שיעור ההצבעה ב-50 מעוזי ליכוד ירד בין אפריל לספטמבר, בניגוד למגמה בישראל כולה. מתוך 27 אלף קולות שאבדו לליכוד בספטמבר, 18 אלף נגרעו במעוזים האלה.
● תחקיר: ארן רונדל