מפגינים מוחים נגד הכנס בעיירה סמוכה לדאבוס./צילום: רויטרס Arnd Wiegmann
מה נשתנה הדאבוס הזה? למרות שהכינוס השנתי מוקדש למשבר האקלים, גם בשנים עברו דיברו עליו, ולאורך השנה הפורום מקפיד לפרסם מאמרים ומחקרים על המשבר האקולוגי. בניגוד לשנים עברו, הכינוס מתרחש בתוך שנה שבה המשבר הסביבתי נמצא בכותרות יותר מאי פעם - כשלאורך השנה האחרונה צעדו ברחבי העולם מיליוני אנשים ודרשו מהממשלות ומהעסקים להישיר מבט למשבר ולפעול באומץ, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי.
כשברקע עדיין מהדהדת שריפת יערות האמזונס ובזמן שאוסטרליה המצולקת עדיין מתמודדת עם הלהבות, גם בדאבוס מבינים שאי אפשר להמשיך לקדם "עסקים כרגיל", ושמשהו חייב להשתנות. הלחץ הציבורי לא הותיר למקבלי ההחלטות את האפשרות להמשיך להתעלם. הוא אילץ את באי הפורום הכלכלי העולמי להפנות את הזרקור לאיום הגובר, בתקופה שבה בנקים מסיטים הלוואות מדלקים מאובנים ואפילו קרן ההשקעות בלאקרוק, המשקיע המוסדי הגדול בעולם, מאמץ מדיניות בנושא לאחר שזכתה לביקורת ציבורית נוקבת.
"אנשים מתמרדים נגד 'האליטות' הכלכליות, שלדעתם בגדו בהם, כשהמאמצים לשמור על ההתחממות בטווח המעלה וחצי כושלים באופן מסוכן", הצהיר קלאוס שוואב, מייסד הפורום הכלכלי העולמי. "העולם בצומת דרכים כה קריטית, ועלינו לפתח 'מניפסט דאבוס 2020'".
כשעל בימות הכנס יהגגו המשתתפים על עליית הטמפרטורות, מיליארדרים, בנקאים ופוליטיקאים, שלא עושים די כדי לטפל במשבר האקלים, ייפגשו באירועי הכנס ובאתרי הסקי באזור.
משתתפי הכינוס הם מעשירי העולם, ולמרות הצהרת המארגנים כי הכנס יהיה "נייטרלי פחמנית" - חלקם מגיע למקום במטוס פרטי - מנותק לחלוטין ממהות הכנס (ה-WEF מעריך כי היו בשנה שעברה 309 נסיעות במטוסים פרטיים לשני שדות תעופה סמוכים לכנס, לא כולל נשיאים וראשי ממשלות).
כשהמארגנים מצהירים, כי הנושא השנה הוא "בעלי עניין בעבור עולם בר-קיימא מלוכד יותר", אנשי המפתח, שלאורך השנים עשו מעט מאוד כדי לטפל במשבר האקלים, נוהרים לכנס המעניק להם את האפשרות להיפגש הרחק מעיניי התקשורת.
כשמצד אחד עומד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שלא יצליח השנה כנראה להתחמק מדיוני האקלים, ומהצד שני עומדת גרטה טונברג, פעילת האקלים שהוכתרה כאשת השנה של מגזין "טיים" שתדבר על איך למנוע אפוקליפסה אקלימית, האנשים החשובים בכנס הם דווקא אלו שלא ירוצו אל המצלמה הקרובה.
בזמן שעל במת הוועידה לא יכולים להתעלם יותר מהנושא הבוער ברחובות, שכבר חילחל או מחלחל לתרבות העסקית, מעניינות דווקא פגישות הצד, שלא חשופות לציבור. בין ארוחת הערב שיערוך המיליארדר ג'ורג' סורוס, מסיבת היין של היועץ לשעבר של טראמפ אנתוני סקרמוצ'י, או הקוקטייל שיערוך ג'יימי דימון, מנהל ג'יי פי מורגן, השאלה החשובה היא האם המכובדים התכנסו כדי לשמוע איך יחידים יכולים לשנות את חייהם, או כדי לדבר על כך שהעולם משווע להם כמושיעים, שבכוחם להטות את הספינה ולעמוד בחזית המאבק באחד המשברים הגדולים בפניהם ניצבה האנושות, אם רק ירצו.