גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העתיד הוא בשיפור הממשק עם שירות קיים: "האפליקציה כמוצר מתה ב-2015"

מנכ"ל זמינגו, רוברט פרישקו, מסביר מדוע עתיד אפליקציות הבריאות הוא בממשקים לשירותי רפואה ולא כמוצרים בפני עצמם

רוברט פרישקו /   צילום: אורון טודורוס
רוברט פרישקו / צילום: אורון טודורוס

"אפליקציית בריאות דיגיטלית זה דבר שכבר לא קיים", אומר רוברט פרישקו, מנכ"ל זמינגו, חברה לתכנון, עיצוב ופיתוח באאוטסורסינג, המתמחה בפיתוח מוצרים עם ממשקי מובייל לחברות סטארט-אפ. החברה היא מקבוצת אמת מיחשוב הבורסאית. "אף אחד כבר לא מפתח אפליקציה ומעלה אותה לחנות האפליקציות בחינם, עם אפשרות שדרוג לפרימיום שממנה צפויות לבוא ההכנסות. המוצרים האלה לא מחזירים את ההשקעה. עלויות הפיתוח הן כבר לא מה שהיה לפני כעשור. האפליקציה כמוצר מתה ב-2015".

במקום זאת, אומר פרישקו, האפליקציה היא היום חלק מממשק שתומך במוצר פיזי או בשירות כולל. "זה נכון לא רק בתחום הרפואי. גם בתחומים אחרים אנחנו נוטים היום פחות לצרוך אפליקציות כמוצר בודד ויותר כדרך לצרוך שירותים קיימים, כמו בנק, פיננסים, וכדומה. למשל, אפליקציה לניהול המזגן לא מנסה להמציא מחדש את המזגן, אלא לשנות את האינטראקציה של האדם עם המכשיר.

"לשינוי הזה יכול להיות ערך רב. לדוגמה, אם המשתמש אומר למזגן 'תעשה לי נעים' והמזגן מנסה ומקבל פידבק, כך שלבסוף הוא לומד ויודע באיזו טמפרטורה, עוצמה וכיווניות לפעול בהתאם לתנאי הסביבה, אז שינית את החיים של הצרכן בלי לשנות את המזגן מהיסוד. בהמשך אפשר גם לומר לצרכן, '90% מהאנשים סביבך הדליקו עכשיו מזגן. רוצה גם?'"

מוצר שנותן ערך לכולם

בתחום המכשור הרפואי והתרופות, המטרה היא להביא לשינוי באמצעות שיפור הממשק בין האדם לשירות הרפואי (גם נטילת תרופה יכולה להיות שירות רפואי בהקשר הזה) או למכשיר הרפואי, אבל החיבור מורכב יותר מכמה סיבות, לדברי פריקשו. ראשית, ההמצאות בתחום הזה מגיעות לרוב מרופאים, והם מנותקים יחסית מהעולם הדיגיטלי, כך שלקח זמן עד שעולם הרפואה הבין שצריך ליצור את החיבור. שנית, פתרונות דיגיטליים בעולם הרפואה הם מורכבים מבחינה אסטרטגית ושיווקית, כי המטופל אינו המשלם וגם לא תמיד זה שמקבל את ההחלטה על הצורך להשתמש במוצר, כך שהמוצר חייב לתת ערך לכולם. שלישית, אומר פרישקו, קשה לפעמים להוציא את עולם הרפואה מהתפיסה שהמטופל הוא בסך הכול אוסף של מדדים. אנשים מעולם העיצוב, לעומת זאת, חושבים כל הזמן על חוויית המשתמש ולא רק על התוצאה.

"כאשר מגיעה חברת מכשור רפואי אל זמינגו, אנחנו שואלים שתי שאלות: מהם היעדים העסקיים, כלומר, מה רוצים שיקרה, ומיהו קהל המטרה", אומר פרישקו. "בשלב הבא מציירים ממש את תנועת המטופל בתוך התהליך, כמו סטוריבורד לסרט או לפרסומת. על בסיס זה אנחנו מתכננים את הממשק, שהוא כמו הצמיג של האוטו - לא הרכיב הכי יקר באוטו ולא הכי טכנולוגי, אבל אם הוא לא יהיה טוב, האוטו לא יאחוז בכביש. אם הממשק יהיה לא טוב, המוצר לא יאחוז את הלקוח".

זהירות ממשחקים

פרישקו נותן כדוגמה מוצר שאושר לאחרונה על ידי ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) של חברת תראניקה. היא פיתחה מערכת גרוי חשמלי למניעה מוקדמת של מיגרנה, המבוססת על מדבקה לגוף המתקשרת עם ממשק דיגיטלי. "בתכנון מוצר כזה יש שיקולים מיוחדים לתחום הרפואי שאין במוצרים אחרים. למשל, אתה לא יכול ליצור מוצר שמבוסס אך ורק על ניהולו מהטלפון, אחרת מה עושים אם נגמרת הסוללה או שהחיבוריות בין הרכיבים כושלת? חייבים למצוא דרך שבה גם אם הטלפון מאתחל את הפעולה ומנטר אותה, השבב שעל המדבקה הוא זה שמנהל את הפעולה מתחילתה ועד סופה, ואפשר גם לכבות אותה בלי הטלפון". אז מה עושה האפליקציה חוץ מלאתחל את הפעולה? היא מתעדת את הטיפול, ממליצה על שיפורים, בודקת את רמת ההתמדה, מדווחת לרופא.

אחת הדרכים ליצור ערך למשתמשים היא לתכנן ממשק שהוא כמו משחק, אבל לדברי פרישקו צריך להיזהר עם זה. "לא תמיד צריך לשים את המשחק בפרונט ולהפוך אותו למטרה הראשית של האפליקציה. זה יכול לפגוע בערכים של המוצר. למשל, בתראניקה לא הייתי עושה גיימיפיקציה, כי המטופל רוצה להרגיש שהוא בידיים רציניות, והוא ממילא מקבל ערך משימוש במוצר. אין משמעות רבה לגיימינג ביצירת המוטיבציה". 

עוד כתבות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב