לוחמה משפטית סוערת מתנהלת כשנה וחצי בין עיריית ירושלים לבין מ.ק.ש אחזקות בע"מ, אשר שכרה נכס בשכונת בית הכרם הירושלמית לצורך הקמת בית החלמה ליולדות ברחוב החלוץ. הסערה אומנם מתנהלת בין חברה מסחרית לעירייה, אך היא מערבת בתוכה מתחים בין התושבים החילוניים של העיר לבין תושביה החרדיים.
ביולי 2018 חתמה מ.ק.ש אחזקות חוזה שכירות של הנכס ל-15 שנים, זאת לאחר שכבר ביוני 2018 התקבל אישור של מתאם פעולות בנייה באגף לרישוי עסקים, אשר בדק את התב"ע ואת ההיתרים למבנה וקבע כי אין מניעה תכנונית לפתוח במקום בית החלמה. בעקבות כך החל המקום לעבור שיפוץ משמעותי לשם הסבתו לבית החלמה ליולדות. לטענת היזמים, הושקעו על-ידם כבר 7 מיליון שקל בשיפוץ המבנה ובעלויות הנלוות.
אלא שתושבי השכונה החילונית הביעו התנגדות נחרצת לשינוי הייעוד של המבנה והחלו להיאבק ציבורית ומשפטית בהקמת בית ההחלמה שיאוכלס בעיקר על-ידי חרדיות. מאבק התושבים נשא פרי, ובמרץ 2019 המחלקה המשפטית של עיריית ירושלים פנתה לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה להוצאת צו מניעת פעולות וצו הריסה במעמד צד אחד. לטענת העירייה, הפיכת המבנה מבית אבות לבית החלמה מהווה הפרה של חוקי התכנון והבנייה.
השופט דניאל מרדכי דמביץ כתב בהחלטתו כי היסודות המשפטיים של הבקשה אינם מובנים, וכי גם בהילות הבקשה איננה מובנת, הואיל והיא מבוססת על תצהיר תושבים מלפני חודשיים. לאור זאת הוא דחה את בקשת העירייה.
חמישה חודשים לאחר החלטתו של השופט דמביץ, עיריית ירושלים פנתה בשנית אל בית המשפט עם בקשה לצו מניעת פעולות במעמד צד אחד, זאת למרות האישור שניתן, ואף שהיזמים הוציאו מיליוני שקלים בשיפוץ המבנה. בנוסף, העירייה לא ציינה בפני השופט כי הגישה בקשה דומה בחודש מרץ. השופט אלעד פרסקי קיבל את הבקשה והורה על הפסקת העבודה עד לקיום הדיון.
במהלך דיון נוסף שהתנהל בנושא הציגו היזמים את המסמך של הגורם המאשר ברישוי עסקים, אולם העירייה הציגה כנגדו מסמך של מנהל האגף האומר כי הבקשה נדחית בשל שימוש חורג. בית המשפט קבע כי עדיפה בעיניו עמדת העירייה שאין היתר להפוך את בית האבות לבית החלמה ליולדות, אך ציין כי קשה לקבל שגורמים שונים בעירייה ינפקו חוות-דעת הפוכות בנוגע לחוקיות המבנה. חרף זאת כתב השופט פרסקי כי "אין הפגם יורד לשורש העניין. אין בהתייחסות מחלקת רישוי עסקים בעירייה בכדי לגבור או לשנות את המצב התכנוני האובייקטיבי".
השופט פרסקי הוסיף כי לאחר ששקל את טענות הצדדים ואת יתר השיקולים, הוא מורה על מתן צו למניעת שימוש בנכס כבית יולדות בדרך של אכלוסו למשך 90 יום, אך מאפשר את המשך שיפוץ הנכס לצורך התאמתו לבית החלמה ליולדות.
בערעור שהגישו היזמים לבית המשפט המחוזי, נשאלה עו"ד שרון מנדלבאום מדוע הסתירה מבית המשפט את העובדה שהעירייה עתרה בנושא זה ממש בחודש מרץ, ובקשתה נדחתה. בתגובה לשאלת השופטת, ענתה עו"ד מנדלבאום: "אני שכחתי". בית המשפט קיבל את הערעור והחזיר את הדיון לבית משפט השלום.
הן בית המשפט המחוזי והן בית משפט השלום הבהירו לתובע העירוני כי אם יחליט לדבוק בעמדתו נגד הקמת בית היולדות, העירייה תהיה חשופה לתביעה נזיקית שעשויה להגיע למיליוני שקלים. השבוע החליט בית המשפט כי הצו האוסר על הפעלת המקום ימשיך לחול, וכי אם היזמים מעוניינים לשנות את ההחלטה - עליהם לפנות לבית משפט המחוזי.
"אין לי הסבר כיצד גורם בעירייה נותן אישור כאשר מנהל האגף שלו סותר את האישור"
לפני כחודש הגישו היזמים, באמצעות עו"ד אריה ארבוס, קובלנה פלילית נגד חברת מועצת העיר לורה ורטון ושתי פעילות נוספות מ"בית הכרם" המתנגדות להפעלת בית ההחלמה ליולדות בשכונה בשל השגת גבול ונטילת תוכניות בנייה מהנכס.
לטענת הקובלים, "הפעילות החברתית של הנקבלות מתרכזת ומתמקדת בהדרת הציבור החרדי ובפגיעה בצורכי ציבור זה מתוך מניעים פסולים גזעניים ועוינים. הנקבלות פועלות למניעת עבודות השיפוץ בנכס והפעלת בית הבראה בשטחו. לשם ביסוס טענותיהן פלשו הנקבלות שלא כדין לשטח הנכס, תוך שהן מתהדרות בפלישתן זו".
היזמים טוענים כי פעולות שנקטו חלק מהמתנגדים להקמת בית ההחלמה הן בגדר רדיפה לא עניינית, שנובעת מהחשש של תושבי השכונה מכך שיוקם בשכונה החילונית בית יולדות שיאוכלס בעיקר על-ידי חרדיות. מנגד בעירייה, כמו גם התושבים, טוענים כי ההתנגדות היא עניינית, וכי נתוני השטח אינם מאפשרים הקמת בית החלמה ליולדות במקום.
במאמר שפורסם בעלון "עת הכרם" כתבה חברת העירייה לורה ורטון כי "תושבים וחברי המנהל ממשיכים ללוות את התובע העירוני ולתאם עמו צעדים משפטיים וציבוריים נוספים". ורטון דוחה מכל וכל את הטענה לפלישה לא חוקית או לגזענות כלשהי מצידה. בשיחה עם "גלובס" ורטון מעלה תהייה כיצד התקבל האישור המקורי להפעלת העסק. לדבריה, "זה מאוד חשוד, מעלה תהיות, אין לי הסבר כיצד גורם בעירייה נותן אישור, כאשר מנהל האגף שלו סותר את האישור".
במענה לטענה כי מדובר במאבק אנטי-חרדי, השיבה ורטון כי "ההקשר היחידי שבו החרדיות של היזמים רלוונטית היא אולי מנטליות תרבותיות המאפיינות חלק מציבור זה: בוז לחוקי המדינה והתנשאות כלפי אזרחים שכל מבוקשם הוא אכיפת החוק".
"התאכזבנו לראות שראש העיר אינו מגלה מנהיגות"
בשיחה עם "גלובס" טענו היזמים כי התובע העירוני, עו"ד חיים נרגסי, היה חבר בקבוצת וואטסאפ של תושבי השכונה הנאבקים בבית ההחלמה. עוד טענו היזמים כי התובע העירוני אסר על מנהלי האגף לקידום עסקים להיפגש עם נציגי החברה.
בעירייה טענו מנגד כי התובע העירוני היה חבר בקבוצה, כיוון שהעירייה נותנת שירותים גם בוואטסאפ, "כל עוד זה בגבולות הטעם הטוב, וכאשר הקבוצה הפכה מקבוצה מקצועית של מנהל קהילתי לקבוצת מתנגדים, עזבנו אותה".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "במשך למעלה משנתיים פנו היזמים לעירייה בדרגים שונים בבקשה לקבל אישור להפיכת בית האבות לבית יולדות ללא צורך בהליך שימוש חורג. בכל המקרים הם נענו כי בקשתם סותרת את התב"ע, והם צריכים לפעול להוצאת היתר לשימוש חורג. כמו כן, הפיקוח על הבנייה ניהל חקירה נגד היזמים בגין חשד לביצוע פעולות לשימוש חריג ללא היתר, ובמסגרת חקירה זו הובהר להם בכתב ובמפורש כי אסור לעשות שימוש אחר מבית אבות במקום מבלי להוציא היתר לשימוש חורג כדין מהוועדה המקומית".
עוד נמסר מהעירייה כי "היזמים בחרו להתעלם מחוות-הדעת השליליות שקיבלו ומהחקירה הפלילית ופנו לגורמים נוספים בעירייה, מבלי שהוצגו להם כל העובדות, לרבות חוות-הדעת השליליות שהיו לפניותיהם וכן חקירת הפיקוח על הבנייה, אשר נתנו את חוות-הדעת המוטעית מבלי להתייעץ עם מהנדס העיר או מי מטעמו ו/או עם היועץ המשפטי לעירייה או מי מטעמו, ולכן אישור זה, שנתבקש כאשר היזמים ידעו שהוא מנוגד לחוות-דעת ששמעו לפני כן, נלקח בחוסר תום-לב, ובכל מקרה אינו תואם את החוק".
עיריית ירושלים מבהירה כי "הדרך החוקית היחידה לפתוח במקום בית יולדות היא באמצעות הוצאת היתר לשימוש חורג, ככל שיינתן ויאושר, ולא דרך עשיית דין עצמי תוך הפרת חוק וזלזול במערכת האכיפה ובתי המשפט".
מהיזמים נמסר בתגובה כי "לצערנו, מהתנהלות העירייה עולה ריח רע מאוד. בית ההחלמה ליולדות הוא עובדה מוגמרת. מדובר בשטח פרטי, אשר הושקע בו הון, והתקבלו כל האישורים הנחוצים לבית ההחלמה עוד בטרם נכנסנו לשיפוץ. מבחינתנו, גם אם ייקח עוד חודש או עוד חודשיים, בית ההחלמה יקום. אין שום סיבה שנשנה את ייעוד המבנה רק בגלל מספר פוליטיקאים ופקידים המעוניינים לעשות סיבוב פוליטי על גבינו. בימים הקרובים נלמד את ההחלטה של בית המשפט המקומי, ואם נצטרך לפנות לערכאות גבוהות יותר, נפנה.
"התאכזבנו לראות שראש העיר אינו מגלה מנהיגות ונותן לחברי מועצת העיר לעשות קמפיין פוליטי, וזאת על חשבון תושבי השכונה והיזמים שמשקיעים ומטפחים פרויקטים רבים בעיר. במקביל קיבלנו את דברי שופטת המחוזי בעניין ה'קייס' שיש לנו לתבוע נזיקית, ואנו שוקדים בימים אלה על תביעת ענק נגד עיריית ירושלים על הנזקים שנגרמו לנו בעיכוב פתיחת בית ההחלמה על אף האישור המפורש של מחלקת הפיקוח על הבנייה ורישוי העסקים בירושלים".
