גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דלויט: "בעוד 3 שנים נראה מיליארדים של חברות בהשקעות בדור החמישי"

שלי תשובה, ראש מגזר הטכנולוגיה בדלויט ישראל: "הדור החמישי 'משנה משחק'. כל המפעילים צריכים לחשוב האם כדאי לפרוס סיבים אופטיים כשיש תחליף סלולרי מוכח"

חברות הסלולר בישראל הקרינו ציפייה דרוכה לקראת הדיון שייערך בשבוע הבא בבית המשפט המחוזי בירושלים בסוגיית המכרז לתדרי דור חמישי. העתירה של סלקום, גולן טלקום ואקספון נגד המכרז, וההחלטה של בית המשפט להוציא צו ביניים לעיכובו, הכניסה את המפעילים למתח מסוים. העתירה נועדה להרוויח זמן ולהכניס שינויים שיקלו על המפעילים במכרז, אך מבחינת משרד התקשורת העיכוב הוא בעייתי ומשבש את תוכניות העבודה שמדברות על כך שהשנה כבר ניתן יהיה לראות דור חמישי בישראל.

מה שעצוב באירוע הזה הוא לא השאלה האם תהיה דחייה של המכרז או לא. מה שעצוב באמת הוא שהמפעילים בישראל נמצאים במצב כל כך מורכב ומאתגר, שמביא אותם לפנות לערכאות משפטיות במטרה לעצור מהלך שהוא אסטרטגי עבורם רק בגלל שהם לא מסוגלים להשקיע בפרויקט כה כבד שעשוי להשפיע על גורלם.

הסיבה לכך היא פשוטה: החברות יודעות שיש פוטנציאל בדור החמישי, אך הן אינן יודעות איך לתרגם זאת לכסף. במלים פשוטות, הדור החמישי בסלולר נמצא בחיתוליו בכל העולם והמפעילים עדיין לא בטוחים מה המודל העסקי שיצדיק את ההשקעה הכבדה בו.

על רקע זאת, פרסמה חברת הייעוץ הבינלאומית דלויט עבודה מאירת עיניים בנושא. החידושים המעניינים הם שדלויט נותנת הכשר לחלק מהיכולות של הדור החמישי, ומסמנת אותם בביטחון רב כאירועים שייצרו שינוי אמיתי במסגרת המעבר לחיים הדיגיטליים.

לדברי שלי תשובה, שותף וראש מגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת, Deloitte ישראל, "כל שנה אנחנו מפרסמים אוסף תחזיות לשנה, שנתיים או שלוש בנושאים הקשורים לטכנולוגיה. התחזית השנה היא מעניינת כי היא נותנת נופך טיפה יותר עמוק לדור החמישי".

האם לדעתך השנה אפשר לראות בדור החמישי מודלים עסקיים מתממשים?

"יש שיח מאד ער בתעשייה. מהם המקרים שיתנו לגיטימציה למפעילים לעבור לדור 5. ניסיון העבר במעבר מדור 3 ל-4 היה ששירותים צרכניים בלבד לא מצליחים להחזיק מים כי התחרות גורמת לחלק מהר ובזול את הקיבולת שנוצרה.

"ההסבר הוא כי מהר מאד הרשתות מגדילות את רוחב הפס, ואז השאלה עבור המפעילים היא כמה כדאי לעבור רשת או לטכנולוגיה חדשה, כשאתה לא מוצא את המודל הכלכלי, כי בשוק הישראלי המצב עוד יותר חמור, המפעילים כאן לא מרוויחים כמו האמריקאים. בסופו של דבר יש להם נתח השקעות שנתי שבו הם יכולים לרענן את הרשת. אז החיפוש בישראל אחרי החזר ההשקעה הוא משמעותי ואנחנו נתקעים".

אז המודל הכלכלי בעולם סביב השירותים עדיין לא התבהר. השאלה היא האם יש פרמיה שהמפעילים יכולים לקחת על מהירות כמו שעשו בישראל למשל בדור השלישי?

"זאת לב השאלה בעולם הצרכני. בשוק האמריקאי, שיחסית משלמים בו הרבה ויש בעיות איכות בחלק מהמקומות, אם מפעיל יגבה פרמיה יכול להיות שכן. אבל במקומות אחרים שבהם יש תחרות קשה זה לא מובן מאליו. וזה מה שמתלבטים לגביו בדור החמישי. לא מתקיימים אותם התנאים בכל השווקים בעולם שניתן יהיה לקחת פרמיה".

בשתי המדינות המובילות בעולם בדור החמישי, קוריאה וארה"ב, רואים מגמה שניתן ללמוד ממנה?

"בשנה שעברה היה מקרה אחד מאד מעניין והוא של התקשורת הסלולרית כתחליף לאינטרנט מהיר קווי. זה תופס בארה"ב כי זה אומר שחברה סלולרית במרחב העירוני רואה את זה כתחליף לסיבים אופטיים, ואז כבר הביזנס הוא אחר. זה לא להחליף חברה סלולרית במחיר דומה פחות או יותר, אלא לקחת פרמיה גדולה יותר בגלל שהלקוח לא היה בחברה סלולרית, אלא היה בבזק לצורך העניין. אם היום פרטנר וסלקום עושים מהלכי פריסת סיבים מאד משמעותיים, אז דור 5 יכול היום לתת להם אלטרנטיבה ראויה, ויש אפילו טוענים עדיפה על תשתית קווית".

מכיוון שאנחנו מכירים את הניסיון בישראל, השאלה האם זה יכול להתרחש אצלנו?

"אני חונכתי לפני 30 שנה שקווי לעולם עדיף על נייח. זה חינוך של עשרות מהנדסים, ותמיד אמרנו שכאשר הסלולר יהיה במהירות איקס הקווי יהיה במכפלה יותר גדולה. אני חייב להודות שמה שאנחנו רואים בדור החמישי על אמת היא שזה משתווה ואולי אפילו עולה על המהירות בסיבים. זה לא תחליף מג'עג'ע".

עולה?

"הוא לא נחות. אנחנו אומרים שלפחות לפי האנליסטים שלנו, התוצאות של שירות סלולרי בדור החמישי כאשר הוא משמש כתחליף לרשת הקווית, ואנחנו עוד בגרסאות המקדימות, מראות על מענה מושלם ותחליף מלא לעולם האינטרנט קווי. אני לא מדבר כרגע על איזה לקוח עסקי גדול שצריך קו סימטרי של 5 ג'יגה. אני מדבר על בית שזקוק לכמה מאות מגה.

"מה שיצא מהעבודה השנה, ואותי הוא הפתיע, זה הדור החמישי לעולם העסקי כתשתית לארגונים גדולים. רשתות תקשורת מבוססות דור 5 פרטיות כמו שלעסק יש רשת תקשורת עצמאית מבוססת סיבים אופטיים".

במלים אחרות אתה אומר שהשוק העסקי הוא שיוביל את החיבור לדור החמישי, כי שם יש יותר הזדמנויות לניצול היכולות הטכנולוגיות שבאים עם השירות.

"בעבודה אנחנו מראים טכנולוגיות שונות ומשווים ביניהן. היכולות של הדור החמישי הופכות אותו פתאום להיות מאד מעניין ברמת הארגונים וזו בשורה מעניינת ולא רק בהיבט המהירות. בוא נדבר על המפעלים הגדולים למשל. למה? בגלל כמות הסנסורים. זאת אומרת למשל חיישנים לבקרת זיהום של המכונות עצמם ולייצר בקרה עליהם. יש אלפי סנסורים. כמות כזו בדור הרביעי וגם בקווי לא יודעים לנהל. בדור החמישי זה אפקטיבי ויעיל פי עשר כאשר גם מתלווים לזה תעבורה ואמינות מאד גבוהה.

"אי אפשר לחבר סיב לכל סנסור ואז אתה לא יכול לתת שירותים ברמת סיכון גבוהה, כמו למשל ברמה שבית חולים או שדה תעופה צריך. זאת אומרת שהדור החמישי יוצר עולם שלם של אפשרויות בגלל אוסף שלם של תכונות שמופיעות פה. כגון מהירות, אמינות של 999999, ו-5 דקות דאון טיים (תקופת הורדה לצורך תחזוקה, ג.פ) בשנה. זה רלוונטי לבתי חולים, קמפוסים, שדות תעופה וכו'".

היכולת של המפעיל בדור החמישי להקצות ללקוח נתח מהרשת לניהולו העצמאי מאפשר לתת לו תדר נפרד בביטחון מוחלט. היכולת גם להתמודד עם ה-Wifi שמופרע ממתכת. תחשוב כמה זה יכול להיות אפקטיבי במפעלים שבמקום Wifi ישתמשו בדור החמישי. ולכן כשאתה מדבר על הצרכן אותו מעניין רק המהירות".

גם היכולות בתחום ה-Wifi משתפרות, אפילו דובר על שילוב בין הטכנולוגיות.

"היתרון העצום של הדור החמישי יהיה ב"שדה ירוק". בקמפוס חדש יש היגיון מלא לרשת ולספק שירותי תקשורת באמצעות הדור החמישי. זה תחליף מלא לקווי. מחר אוניברסיטה תפנה לסלקום ותבקש לחכור ממנה תדר ושהם ינהלו עבורו עיר קטנה. מבחינת היכולת של הדור החמישי זה לייצר רשת עצמאית. אתה יכול לחכור אותה עד עכשיו רק מבזק ועכשיו גם בסלולר".

האם מצאתם בעבודה מפעל או ארגון כזה, ששירותי התקשורת שלו מבוססים באופן מלא על הדור החמישי?

"בעבודה מובא כדוגמה בית חולים שנדרש לרשת תקשורת חדשה וקשה היה לעשות את העבודה כשהיא מבוססת תקשורת קווית, ולכן עבר לדור החמישי. יש גם מפעל חדש של חברת מרצדס שמוקם בגרמניה שבו ישתמשו בדור החמישי לצורך תיאום בין 300 מכונות במרחב תעשייתי. מצד אחד זה לא תאורטי, אבל מהצד השני מדובר בשלבים התחלתיים. בעבודה אתה רואה כיצד 3-4 שנים קדימה נראה מיליארדים של חברות בהשקעות בדור החמישי".

אם אני מבין נכון אז הדור החמישי יידרש לחשיבה מחדש על הרגולציה שהיום היא בנפרד על השוק הקווי ועל השוק הסלולרי והטלוויזיה בנפרד?

"אני חושב שהדור החמישי כפי שאנחנו מבינים ומציגים אותו בדלויט הוא "משנה משחק" (Game Changer) של ענפים שלמים. היה אצלנו לאחרונה ביקור של האיש האחראי על תחום הרפואה בכל הפירמה, והוא דיבר על העולם העתידי של הרפואה מהבית ומרחוק שמתבססת על דור חמישי. להגיד לך שזה פוצח? לא. אבל בהשוואה למה שחשבנו לפני שנתיים, אני מרגיש שמבחינה מקצועית זה משנה את המשחק בעולם הקווי. הוויכוח שזה ייצור על סיבים אופטיים או לא - זה דיון שחייבים לייצר אותו עכשיו. אם בעוד 3 שנים נטעה? הסיפור רלוונטי מאד גם עבור חברות תשתיות כמו בזק. מה קורה לה? הרי כל מהותה היא פריסת סיבים".

יש התייחסות בעבודה לחברות כמו בזק?

"אני לא יכול להגיד לך כרגע את הכלכלה של כל מפעיל. אצלה זה עלויות שקועות. כי עבורה עוד סיב זה לא כמו פרטנר שבאה מאפס. בוא לא נשכח שדור חמישי הוא עדיין מוצר יקר שנמצא בחיתולים. ולכן לא יודעים בדיוק מה יקרה, אבל ברור שאם המוצר תחליפי טכנולוגית באופן מלא, ומבחינה כלכלית יהיה יותר משתלם להשתמש בו לחברות תשתיות תקשורת תהיה בעיה".

עוד כתבות

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

יאיר לפיד התגאה בגיוס חרדים. האם הוא צודק?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

שמאי רז אברהם / צילום: רון כהן

שמאים מכריעים נגד ועדות מקומיות: מעכבות תשלומים עבורנו

מספר ועדות מקומיות מעכבות תשלומים לשמאים מכריעים, בנוגע להכרעות של היטלי השבחה, ובכך מעכבות את ההליך ופוגעות ביזמים ובאנשים פרטיים, כך לפי כמה משרדי שמאים • השמאי רז אברהם: "הוועדות המקומיות מתעשרות על חשבון הנישומים"

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו לסיכום שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

צילום: Shutterstock

מתמחור המניות ועד צמיחה כלכלית: 5 סיבות לאופטימיות המחודשת בוול סטריט

העליות בשוק לאחרונה מעידות שהמשקיעים רוחשים יותר אמון כיום למניות, וזה לא רק בגלל הייפ הבינה המלאכותית ● מדדים פופולריים לחישוב תשואה עודפת נוטים שוב לטובת המניות, נתוני מאקרו נותנים סיבה לתקווה, ומסתמן שגם סקטורים פחות נחשקים מצטרפים לחגיגה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

מונית שעובדת עם TAXIGO / צילום: טקסיגו

המיזם החדש שמאיים על נתח השוק של גט טקסי

פלטפורמת המוניות והשירותים החדשה TAXIGO יוצאת לדרך וכבר גייסה 4,000 נהגים ● בשיבא מוקמת חטיבת חדשנות ע"ש איל מאיר ברקוביץ וגל מאיר איזנקוט שנפלו בעזה, המשלבת סטארט־אפים וצוותים קליניים ● אוני' רייכמן פתחה קליניקה משפטית חדשה לייצוג וסיוע לנכי צה"ל ● וגם: עשרות דיפלומטים ובכירים בתעשייה נפגשו באירוע שהוקדש לכלכלה הישראלית ● אירועים ומינויים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

בעלי המניות של צים בדרישה לדירקטוריון: לפטר את מנכ"ל החברה

בחברת הספנות, שמתנהלת כבר שנה ללא בעל שליטה, מתפתח בשבועות האחרונים מאבק פרוקסי סוער ● צחי אברהם, אחד מבעלי המניות:"חברי הנהלה מנסים לרכוש את החברה בפחות מסך המזומנים בקופה" ● בעלי המניות קוראים לדירקטוריון להפסיק את כהונת המנכ"ל גליקמן

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני