גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דלויט: "בעוד 3 שנים נראה מיליארדים של חברות בהשקעות בדור החמישי"

שלי תשובה, ראש מגזר הטכנולוגיה בדלויט ישראל: "הדור החמישי 'משנה משחק'. כל המפעילים צריכים לחשוב האם כדאי לפרוס סיבים אופטיים כשיש תחליף סלולרי מוכח"

חברות הסלולר בישראל הקרינו ציפייה דרוכה לקראת הדיון שייערך בשבוע הבא בבית המשפט המחוזי בירושלים בסוגיית המכרז לתדרי דור חמישי. העתירה של סלקום, גולן טלקום ואקספון נגד המכרז, וההחלטה של בית המשפט להוציא צו ביניים לעיכובו, הכניסה את המפעילים למתח מסוים. העתירה נועדה להרוויח זמן ולהכניס שינויים שיקלו על המפעילים במכרז, אך מבחינת משרד התקשורת העיכוב הוא בעייתי ומשבש את תוכניות העבודה שמדברות על כך שהשנה כבר ניתן יהיה לראות דור חמישי בישראל.

מה שעצוב באירוע הזה הוא לא השאלה האם תהיה דחייה של המכרז או לא. מה שעצוב באמת הוא שהמפעילים בישראל נמצאים במצב כל כך מורכב ומאתגר, שמביא אותם לפנות לערכאות משפטיות במטרה לעצור מהלך שהוא אסטרטגי עבורם רק בגלל שהם לא מסוגלים להשקיע בפרויקט כה כבד שעשוי להשפיע על גורלם.

הסיבה לכך היא פשוטה: החברות יודעות שיש פוטנציאל בדור החמישי, אך הן אינן יודעות איך לתרגם זאת לכסף. במלים פשוטות, הדור החמישי בסלולר נמצא בחיתוליו בכל העולם והמפעילים עדיין לא בטוחים מה המודל העסקי שיצדיק את ההשקעה הכבדה בו.

על רקע זאת, פרסמה חברת הייעוץ הבינלאומית דלויט עבודה מאירת עיניים בנושא. החידושים המעניינים הם שדלויט נותנת הכשר לחלק מהיכולות של הדור החמישי, ומסמנת אותם בביטחון רב כאירועים שייצרו שינוי אמיתי במסגרת המעבר לחיים הדיגיטליים.

לדברי שלי תשובה, שותף וראש מגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת, Deloitte ישראל, "כל שנה אנחנו מפרסמים אוסף תחזיות לשנה, שנתיים או שלוש בנושאים הקשורים לטכנולוגיה. התחזית השנה היא מעניינת כי היא נותנת נופך טיפה יותר עמוק לדור החמישי".

האם לדעתך השנה אפשר לראות בדור החמישי מודלים עסקיים מתממשים?

"יש שיח מאד ער בתעשייה. מהם המקרים שיתנו לגיטימציה למפעילים לעבור לדור 5. ניסיון העבר במעבר מדור 3 ל-4 היה ששירותים צרכניים בלבד לא מצליחים להחזיק מים כי התחרות גורמת לחלק מהר ובזול את הקיבולת שנוצרה.

"ההסבר הוא כי מהר מאד הרשתות מגדילות את רוחב הפס, ואז השאלה עבור המפעילים היא כמה כדאי לעבור רשת או לטכנולוגיה חדשה, כשאתה לא מוצא את המודל הכלכלי, כי בשוק הישראלי המצב עוד יותר חמור, המפעילים כאן לא מרוויחים כמו האמריקאים. בסופו של דבר יש להם נתח השקעות שנתי שבו הם יכולים לרענן את הרשת. אז החיפוש בישראל אחרי החזר ההשקעה הוא משמעותי ואנחנו נתקעים".

אז המודל הכלכלי בעולם סביב השירותים עדיין לא התבהר. השאלה היא האם יש פרמיה שהמפעילים יכולים לקחת על מהירות כמו שעשו בישראל למשל בדור השלישי?

"זאת לב השאלה בעולם הצרכני. בשוק האמריקאי, שיחסית משלמים בו הרבה ויש בעיות איכות בחלק מהמקומות, אם מפעיל יגבה פרמיה יכול להיות שכן. אבל במקומות אחרים שבהם יש תחרות קשה זה לא מובן מאליו. וזה מה שמתלבטים לגביו בדור החמישי. לא מתקיימים אותם התנאים בכל השווקים בעולם שניתן יהיה לקחת פרמיה".

בשתי המדינות המובילות בעולם בדור החמישי, קוריאה וארה"ב, רואים מגמה שניתן ללמוד ממנה?

"בשנה שעברה היה מקרה אחד מאד מעניין והוא של התקשורת הסלולרית כתחליף לאינטרנט מהיר קווי. זה תופס בארה"ב כי זה אומר שחברה סלולרית במרחב העירוני רואה את זה כתחליף לסיבים אופטיים, ואז כבר הביזנס הוא אחר. זה לא להחליף חברה סלולרית במחיר דומה פחות או יותר, אלא לקחת פרמיה גדולה יותר בגלל שהלקוח לא היה בחברה סלולרית, אלא היה בבזק לצורך העניין. אם היום פרטנר וסלקום עושים מהלכי פריסת סיבים מאד משמעותיים, אז דור 5 יכול היום לתת להם אלטרנטיבה ראויה, ויש אפילו טוענים עדיפה על תשתית קווית".

מכיוון שאנחנו מכירים את הניסיון בישראל, השאלה האם זה יכול להתרחש אצלנו?

"אני חונכתי לפני 30 שנה שקווי לעולם עדיף על נייח. זה חינוך של עשרות מהנדסים, ותמיד אמרנו שכאשר הסלולר יהיה במהירות איקס הקווי יהיה במכפלה יותר גדולה. אני חייב להודות שמה שאנחנו רואים בדור החמישי על אמת היא שזה משתווה ואולי אפילו עולה על המהירות בסיבים. זה לא תחליף מג'עג'ע".

עולה?

"הוא לא נחות. אנחנו אומרים שלפחות לפי האנליסטים שלנו, התוצאות של שירות סלולרי בדור החמישי כאשר הוא משמש כתחליף לרשת הקווית, ואנחנו עוד בגרסאות המקדימות, מראות על מענה מושלם ותחליף מלא לעולם האינטרנט קווי. אני לא מדבר כרגע על איזה לקוח עסקי גדול שצריך קו סימטרי של 5 ג'יגה. אני מדבר על בית שזקוק לכמה מאות מגה.

"מה שיצא מהעבודה השנה, ואותי הוא הפתיע, זה הדור החמישי לעולם העסקי כתשתית לארגונים גדולים. רשתות תקשורת מבוססות דור 5 פרטיות כמו שלעסק יש רשת תקשורת עצמאית מבוססת סיבים אופטיים".

במלים אחרות אתה אומר שהשוק העסקי הוא שיוביל את החיבור לדור החמישי, כי שם יש יותר הזדמנויות לניצול היכולות הטכנולוגיות שבאים עם השירות.

"בעבודה אנחנו מראים טכנולוגיות שונות ומשווים ביניהן. היכולות של הדור החמישי הופכות אותו פתאום להיות מאד מעניין ברמת הארגונים וזו בשורה מעניינת ולא רק בהיבט המהירות. בוא נדבר על המפעלים הגדולים למשל. למה? בגלל כמות הסנסורים. זאת אומרת למשל חיישנים לבקרת זיהום של המכונות עצמם ולייצר בקרה עליהם. יש אלפי סנסורים. כמות כזו בדור הרביעי וגם בקווי לא יודעים לנהל. בדור החמישי זה אפקטיבי ויעיל פי עשר כאשר גם מתלווים לזה תעבורה ואמינות מאד גבוהה.

"אי אפשר לחבר סיב לכל סנסור ואז אתה לא יכול לתת שירותים ברמת סיכון גבוהה, כמו למשל ברמה שבית חולים או שדה תעופה צריך. זאת אומרת שהדור החמישי יוצר עולם שלם של אפשרויות בגלל אוסף שלם של תכונות שמופיעות פה. כגון מהירות, אמינות של 999999, ו-5 דקות דאון טיים (תקופת הורדה לצורך תחזוקה, ג.פ) בשנה. זה רלוונטי לבתי חולים, קמפוסים, שדות תעופה וכו'".

היכולת של המפעיל בדור החמישי להקצות ללקוח נתח מהרשת לניהולו העצמאי מאפשר לתת לו תדר נפרד בביטחון מוחלט. היכולת גם להתמודד עם ה-Wifi שמופרע ממתכת. תחשוב כמה זה יכול להיות אפקטיבי במפעלים שבמקום Wifi ישתמשו בדור החמישי. ולכן כשאתה מדבר על הצרכן אותו מעניין רק המהירות".

גם היכולות בתחום ה-Wifi משתפרות, אפילו דובר על שילוב בין הטכנולוגיות.

"היתרון העצום של הדור החמישי יהיה ב"שדה ירוק". בקמפוס חדש יש היגיון מלא לרשת ולספק שירותי תקשורת באמצעות הדור החמישי. זה תחליף מלא לקווי. מחר אוניברסיטה תפנה לסלקום ותבקש לחכור ממנה תדר ושהם ינהלו עבורו עיר קטנה. מבחינת היכולת של הדור החמישי זה לייצר רשת עצמאית. אתה יכול לחכור אותה עד עכשיו רק מבזק ועכשיו גם בסלולר".

האם מצאתם בעבודה מפעל או ארגון כזה, ששירותי התקשורת שלו מבוססים באופן מלא על הדור החמישי?

"בעבודה מובא כדוגמה בית חולים שנדרש לרשת תקשורת חדשה וקשה היה לעשות את העבודה כשהיא מבוססת תקשורת קווית, ולכן עבר לדור החמישי. יש גם מפעל חדש של חברת מרצדס שמוקם בגרמניה שבו ישתמשו בדור החמישי לצורך תיאום בין 300 מכונות במרחב תעשייתי. מצד אחד זה לא תאורטי, אבל מהצד השני מדובר בשלבים התחלתיים. בעבודה אתה רואה כיצד 3-4 שנים קדימה נראה מיליארדים של חברות בהשקעות בדור החמישי".

אם אני מבין נכון אז הדור החמישי יידרש לחשיבה מחדש על הרגולציה שהיום היא בנפרד על השוק הקווי ועל השוק הסלולרי והטלוויזיה בנפרד?

"אני חושב שהדור החמישי כפי שאנחנו מבינים ומציגים אותו בדלויט הוא "משנה משחק" (Game Changer) של ענפים שלמים. היה אצלנו לאחרונה ביקור של האיש האחראי על תחום הרפואה בכל הפירמה, והוא דיבר על העולם העתידי של הרפואה מהבית ומרחוק שמתבססת על דור חמישי. להגיד לך שזה פוצח? לא. אבל בהשוואה למה שחשבנו לפני שנתיים, אני מרגיש שמבחינה מקצועית זה משנה את המשחק בעולם הקווי. הוויכוח שזה ייצור על סיבים אופטיים או לא - זה דיון שחייבים לייצר אותו עכשיו. אם בעוד 3 שנים נטעה? הסיפור רלוונטי מאד גם עבור חברות תשתיות כמו בזק. מה קורה לה? הרי כל מהותה היא פריסת סיבים".

יש התייחסות בעבודה לחברות כמו בזק?

"אני לא יכול להגיד לך כרגע את הכלכלה של כל מפעיל. אצלה זה עלויות שקועות. כי עבורה עוד סיב זה לא כמו פרטנר שבאה מאפס. בוא לא נשכח שדור חמישי הוא עדיין מוצר יקר שנמצא בחיתולים. ולכן לא יודעים בדיוק מה יקרה, אבל ברור שאם המוצר תחליפי טכנולוגית באופן מלא, ומבחינה כלכלית יהיה יותר משתלם להשתמש בו לחברות תשתיות תקשורת תהיה בעיה".

עוד כתבות

בכיר בסמסונג מציג בכנס את מהפכת ה-AI של החברה / צילום: סמסונג

תערוכת CES: בינה מלאכותית בכל דבר, רובוטים לכל מטרה והתחומים שנפגעו

מעל 4,000 חברות הציגו חידושים טכנולוגיים בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, CES, ובין אלה בלטו הרובוטים ההומינואידים (דמויי אדם) שמסוגלים לקפל כביסה או לשחק בלאק ג'ק ● שימושי ה–AI הביתיים ובחיי היומיום במגמת עלייה, והרכבים האוטונומיים משתכללים

מושגים לאזרחות מיודעת. מענק איזון / צילום: Shutterstock

הממשלה רוצה לשנות את הקצאת הכספים לרשויות המקומיות. מה המשמעות?

אחרי שנים של מענקים לרשויות המקומיות, כעת הממשלה מתכננת רפורמה • מה עומד מאחורי המענקים האלה, ואיזה שינוי אמור להתבצע? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

אילוסטרציה: Shutterstock / צילום: Shutterstock

האם יש בועה? 440 מיליארד דולר שעלולים להיראות כמו הימור

ענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה מאות מיליארדים בתשתיות AI ● אך האם השוק נמצא בבועה? אלו התשובות של קתי וודס, ג'יימי דיימון ועוד כמה מהבכירים בוול סטריט ● בבנק אוף אמריקה מזהירים שלא לברוח מהשוק, עדיף לגדר דרך רכישת מניות ערך זולות יחסית ● ומה אפשר ללמוד מהיסטוריית הבועות

ראשי קרן אלומה, מימין אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

קרן אלומה רוכשת חצי מגרינמיקס ב-45 מיליון שקל

לגלובס נודע כי קרן התשתיות אלומה של אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש הופכת הלוואה קיימת של 20 מיליון שקל למניות בחברה ומשקיעה עוד 25 מיליון שקל נוספים ● על פי הערכות בשוק, גרינמיקס היא חברה רווחית

פיני אורבך / צילום: שליו אריאל

ארקין ביו מקימה קרן ארלי סטייג' נוספת בהיקף של 100 מיליון דולר

המשקיעים העיקריים בקרן, לצד קבוצת ארקין קפיטל עצמה, הם מוסדיים ישראלים, וביניהם הפניקס, כלל ביטוח וקרנות הפנסיה של עמיתים ● זוהי קרן נוספת ברצף של קרנות ביומד שגויסו מאז סיום המלחמה במקביל להתאוששות תחום הביומד בארה"ב

בניין WIX. בעיגול: הנשיא ניר זהר / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

סערת וויקס: מודל העבודה מהבית עומד למבחן

ההחלטה הדרמטית של וויקס מסמנת מפנה אפשרי בשוק המעסיקים, כשיש מי שצופים שחברות נוספות יאמצו את המודל כדי לשקם את הפרודוקטיביות והתרבות הארגונית ● מנגד, מומחים מזהירים כי מדובר בפגיעה באיכות החיים של העובדים, שתקשה על גיוס טאלנטים ועלולה להוביל לגל עזיבות ● מה קורה בשאר חברות ההייטק בארץ?

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

חד קרן חדש בסייבר: טורק מגייסת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

חברת הסייבר מתל אביב מגייסת 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית מרלין ונצ'רס

7.3 מיליארד שקל ''היטלים חלוטים'' נצברו בקרן העושר מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז / צילום: Shutterstock

הכנסות "קרן העושר" ממיסוי רווחי יתר: 8.8 מיליארד שקל

עד ה-31 לדצמבר 2025 נצברו בקרן לאזרחי ישראל, המוכרת כ"קרן העושר", סך של כ-8.8 מיליארד שקל מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז ● שותפויות הגז המקומיות משלמות מספר סוגי מסים למדינה על הכנסותיהן והפקת הגז: תמלוגים, מס חברות, ומס רווחי היתר ממשאבי טבע ("מס ששינסקי") ● רשות המיסים מעבירה את כספי ההיטלים הנגבים לחשכ"ל, שמעבירם לקרן לאזרחי ישראל אחת לרבעון

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Carlos Barria

יו"ר הפד חשף: "נפתחה נגדי חקירה פלילית"; החוזים על וול סטריט יורדים

בסרטון שפרסם ברשת X, חשף ג׳רום פאוול כי משרד המשפטים האמריקאי החל בחקירה פלילית נגדו ● הסיבה הרשמית: העדות שמסר בקונגרס על שיפוץ מטה הפד ● יו"ר הפד האשים כי הסיבה האמיתית היא שלא יישר קו עם הנשיא בנוגע לריבית: "צעד חסר תקדים" ● ואיך הגיבו בשווקים?

הפגנת תמיכה במחאה האיראנית במדריד / צילום: Reuters

המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן

עם 52% אינפלציה, יותר מ-2,000 נרצחים וניתוק מוחלט של התקשורת, משטר האייתוללות נלחם על חייו ● בזמן שטראמפ מאיים לתקוף ומאסק מסייע בהפצת התמונות בעולם, אנקרה מתייצבת במפתיע לצד חמינאי ● האם הפעם זה ייגמר אחרת מגל המחאה הקודם?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; הזהב והכסף מזנקים לשיאים חדשים

הדאו ג'ונס נופל בכ-0.4% ● מניות הבנקים נופלות, לאחר שהנשיא טראמפ קרא להגביל את הריביות של חברות האשראי ל-10% ● הדולר נחלש ברחבי העולם עקב החששות לעצמאות הפדרל ריזרב ● עונת הדוחות בוול סטריט נפתחת השבוע עם הבנקים ● השבוע יפורסמו נתוני אינפלציה בארה"ב

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

למרות איומי ארגנטינה: נאוויטס מחפשים עוד נפט באיי פוקלנד

חברת נאוויטס חתמה על מזכר הבנות לא מחייב עם חברת JHI, שהינה הבעלים של רישיון חיפוש הסמוך למאגר סי ליון ● אם אכן יתגלה עוד מאגר נפט - יהיה ניתן לחבר אותו לתשתית שנאוויטס בונה בסי ליון הסמוך, מה שיהפוך אותו לרווחי במיוחד

זוהר לוי וזוהרן ממדאני / צילום: יח''צ, AP/Yuki Iwamura

למרות ממדאני: חברת הנדל"ן הישראלית זכתה במכרז בניו יורק

סאמיט, חברת הנדל"ן של זוהר לוי, זכתה במכרז לרכישת חלק מפורטפוליו הנכסים של חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי שנקלעה למשבר חוב ● ברקע, בעיריית ניו יורק הערימו קשיים על השלמת המהלך, אך בית המשפט סלל את הדרך לרכישת הנכסים

זהבית כהן, מנהלת AMI, עמיר בירם, ממנהלי JTLV / צילום: רמי זרנגר, שרון גבאי

הרווח העצום של זהבית כהן ועמיר בירם: מימושים של 1.8 מיליארד שקל בשבוע

בחמשת ימי המסחר הראשונים של 2026 בעלי עניין בבורסה בתל אביב מימשו מניות בהיקף של יותר מ־1.8 מיליארד שקל - קצב שמאפיין בשנה רגילה מכירות של מעל רבעון ● בין המממשים גם מנהלים בכירים בחברות הנסחרות שמכרו מניות ביותר מ־100 מיליון שקל

יצחק תשובה ועידן וולס / צילום: גדעון לוין ורון קדמי

מאלברטה לת"א: חברת הקידוחים הקנדית של קבוצת דלק מגיעה לבורסה

חצי שנה אחרי שהקבוצה של יצחק תשובה הפכה לבעלת המניות הגדולה בה, מקדמת חברת הנפט והגז אינפליי מהלך לגיוס חוב ורישום מניותיה בבורסה בת"א, במקביל לבורסת בטורונטו ● הערכות: היקף גיוס האג"ח צפוי לעמוד על כ-300 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

הקואליציה מקדמת: עבירת המרמה והפרת אמונים בה מואשם נתניהו - תבוטל

ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעת חוק חדשה לביטול העבירה הפלילית בה מואשם ראש הממשלה ● יוזמי הצעת החוק שמחה רוטמן, אופיר כץ ומישל בוסקילה טוענים לפגיעה בעיקרון החוקיות ולאכיפה בררנית: "מערכת אכיפת החוק משתמשת בעבירה הזו בשביל למשטר את נבחרי הציבור"

צ'לסה רנגר והתמונה המג'ונרטת שלה. רשמה עלייה של 914% בחשיפות / צילום: צילום מסך לינקדאין

הניסוי המחתרתי שעשו נשים בלינקדאין - והתוצאות המפתיעות

טרנד מתפשט בלינקדאין הציג תופעה מדאיגה: נשים ששינו את המגדר בפרופיל דיווחו על זינוק של עד 700% בטראפיק ● ברשת החברתית דוחים את הטענות להטיה של האלגוריתם, ומומחיות בתחום טוענות כי מדובר בלא יותר ממראה לאפליה של החברה ● האם הפתרון הוא לאמץ את המשחק הגברי או דווקא לשחות נגד הזרם?

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

275 מיליון דולר: חוזה חדש לאלביט במדינה באזור אסיה-פסיפיק

אלביט תספק חליפות לוחמה אלקטרונית מתקדמות להגנה עצמית אווירית, כולל מערכת דירקם נגד טילים מבוססת אינפרה-אדום ● בנוסף תספק החברה מערכת הגנה על מטוסים קטנים ובינוניים, כולל מסוקים

חותמים על העסקה. מימין: ארי קלמן, מנכ''ל מנורה, רוני נתנזון, מייסד מנורה ERN, וערן גריפל, יו''ר מנורה מבטחים / צילום: עידן שיסטר

עם 460 מיליון שקל בכיס: רוני נתנזון נפרד מהחברה שהקים לפני 25 שנה

מנורה חתמה על הסכם לרכישת יתרת המניות בחברת האשראי החוץ בנקאי ERN תמורת 230 מיליון שקל ● נתנזון, היו"ר והמייסד משלים אקזיט מוצלח

שי אהרונוביץ' ואסף רפפורט / צילום: יוסי זמיר, איל יצהר

האקזיט הישראלי הגדול בהיסטוריה: מחלוקת על מיליארדים בין רשות המסים לוויז

קרוב לשנה לאישור עסקת הענק, לגלובס נודע כי מחלוקת בין רשות המסים לוויז באשר לתשלום המס על הקניין הרוחני של האחרונה מערימה קשיים ● בעוד שוויז טוענת שהקניין הרוחני שלה ממוקם בארה"ב, ועל כן תשלום המס עליו בישראל הוא מופחת, הרשות סבורה ההפך ● על הפרק: כמה מיליארדי דולרים