גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דלויט: "בעוד 3 שנים נראה מיליארדים של חברות בהשקעות בדור החמישי"

שלי תשובה, ראש מגזר הטכנולוגיה בדלויט ישראל: "הדור החמישי 'משנה משחק'. כל המפעילים צריכים לחשוב האם כדאי לפרוס סיבים אופטיים כשיש תחליף סלולרי מוכח"

חברות הסלולר בישראל הקרינו ציפייה דרוכה לקראת הדיון שייערך בשבוע הבא בבית המשפט המחוזי בירושלים בסוגיית המכרז לתדרי דור חמישי. העתירה של סלקום, גולן טלקום ואקספון נגד המכרז, וההחלטה של בית המשפט להוציא צו ביניים לעיכובו, הכניסה את המפעילים למתח מסוים. העתירה נועדה להרוויח זמן ולהכניס שינויים שיקלו על המפעילים במכרז, אך מבחינת משרד התקשורת העיכוב הוא בעייתי ומשבש את תוכניות העבודה שמדברות על כך שהשנה כבר ניתן יהיה לראות דור חמישי בישראל.

מה שעצוב באירוע הזה הוא לא השאלה האם תהיה דחייה של המכרז או לא. מה שעצוב באמת הוא שהמפעילים בישראל נמצאים במצב כל כך מורכב ומאתגר, שמביא אותם לפנות לערכאות משפטיות במטרה לעצור מהלך שהוא אסטרטגי עבורם רק בגלל שהם לא מסוגלים להשקיע בפרויקט כה כבד שעשוי להשפיע על גורלם.

הסיבה לכך היא פשוטה: החברות יודעות שיש פוטנציאל בדור החמישי, אך הן אינן יודעות איך לתרגם זאת לכסף. במלים פשוטות, הדור החמישי בסלולר נמצא בחיתוליו בכל העולם והמפעילים עדיין לא בטוחים מה המודל העסקי שיצדיק את ההשקעה הכבדה בו.

על רקע זאת, פרסמה חברת הייעוץ הבינלאומית דלויט עבודה מאירת עיניים בנושא. החידושים המעניינים הם שדלויט נותנת הכשר לחלק מהיכולות של הדור החמישי, ומסמנת אותם בביטחון רב כאירועים שייצרו שינוי אמיתי במסגרת המעבר לחיים הדיגיטליים.

לדברי שלי תשובה, שותף וראש מגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת, Deloitte ישראל, "כל שנה אנחנו מפרסמים אוסף תחזיות לשנה, שנתיים או שלוש בנושאים הקשורים לטכנולוגיה. התחזית השנה היא מעניינת כי היא נותנת נופך טיפה יותר עמוק לדור החמישי".

האם לדעתך השנה אפשר לראות בדור החמישי מודלים עסקיים מתממשים?

"יש שיח מאד ער בתעשייה. מהם המקרים שיתנו לגיטימציה למפעילים לעבור לדור 5. ניסיון העבר במעבר מדור 3 ל-4 היה ששירותים צרכניים בלבד לא מצליחים להחזיק מים כי התחרות גורמת לחלק מהר ובזול את הקיבולת שנוצרה.

"ההסבר הוא כי מהר מאד הרשתות מגדילות את רוחב הפס, ואז השאלה עבור המפעילים היא כמה כדאי לעבור רשת או לטכנולוגיה חדשה, כשאתה לא מוצא את המודל הכלכלי, כי בשוק הישראלי המצב עוד יותר חמור, המפעילים כאן לא מרוויחים כמו האמריקאים. בסופו של דבר יש להם נתח השקעות שנתי שבו הם יכולים לרענן את הרשת. אז החיפוש בישראל אחרי החזר ההשקעה הוא משמעותי ואנחנו נתקעים".

אז המודל הכלכלי בעולם סביב השירותים עדיין לא התבהר. השאלה היא האם יש פרמיה שהמפעילים יכולים לקחת על מהירות כמו שעשו בישראל למשל בדור השלישי?

"זאת לב השאלה בעולם הצרכני. בשוק האמריקאי, שיחסית משלמים בו הרבה ויש בעיות איכות בחלק מהמקומות, אם מפעיל יגבה פרמיה יכול להיות שכן. אבל במקומות אחרים שבהם יש תחרות קשה זה לא מובן מאליו. וזה מה שמתלבטים לגביו בדור החמישי. לא מתקיימים אותם התנאים בכל השווקים בעולם שניתן יהיה לקחת פרמיה".

בשתי המדינות המובילות בעולם בדור החמישי, קוריאה וארה"ב, רואים מגמה שניתן ללמוד ממנה?

"בשנה שעברה היה מקרה אחד מאד מעניין והוא של התקשורת הסלולרית כתחליף לאינטרנט מהיר קווי. זה תופס בארה"ב כי זה אומר שחברה סלולרית במרחב העירוני רואה את זה כתחליף לסיבים אופטיים, ואז כבר הביזנס הוא אחר. זה לא להחליף חברה סלולרית במחיר דומה פחות או יותר, אלא לקחת פרמיה גדולה יותר בגלל שהלקוח לא היה בחברה סלולרית, אלא היה בבזק לצורך העניין. אם היום פרטנר וסלקום עושים מהלכי פריסת סיבים מאד משמעותיים, אז דור 5 יכול היום לתת להם אלטרנטיבה ראויה, ויש אפילו טוענים עדיפה על תשתית קווית".

מכיוון שאנחנו מכירים את הניסיון בישראל, השאלה האם זה יכול להתרחש אצלנו?

"אני חונכתי לפני 30 שנה שקווי לעולם עדיף על נייח. זה חינוך של עשרות מהנדסים, ותמיד אמרנו שכאשר הסלולר יהיה במהירות איקס הקווי יהיה במכפלה יותר גדולה. אני חייב להודות שמה שאנחנו רואים בדור החמישי על אמת היא שזה משתווה ואולי אפילו עולה על המהירות בסיבים. זה לא תחליף מג'עג'ע".

עולה?

"הוא לא נחות. אנחנו אומרים שלפחות לפי האנליסטים שלנו, התוצאות של שירות סלולרי בדור החמישי כאשר הוא משמש כתחליף לרשת הקווית, ואנחנו עוד בגרסאות המקדימות, מראות על מענה מושלם ותחליף מלא לעולם האינטרנט קווי. אני לא מדבר כרגע על איזה לקוח עסקי גדול שצריך קו סימטרי של 5 ג'יגה. אני מדבר על בית שזקוק לכמה מאות מגה.

"מה שיצא מהעבודה השנה, ואותי הוא הפתיע, זה הדור החמישי לעולם העסקי כתשתית לארגונים גדולים. רשתות תקשורת מבוססות דור 5 פרטיות כמו שלעסק יש רשת תקשורת עצמאית מבוססת סיבים אופטיים".

במלים אחרות אתה אומר שהשוק העסקי הוא שיוביל את החיבור לדור החמישי, כי שם יש יותר הזדמנויות לניצול היכולות הטכנולוגיות שבאים עם השירות.

"בעבודה אנחנו מראים טכנולוגיות שונות ומשווים ביניהן. היכולות של הדור החמישי הופכות אותו פתאום להיות מאד מעניין ברמת הארגונים וזו בשורה מעניינת ולא רק בהיבט המהירות. בוא נדבר על המפעלים הגדולים למשל. למה? בגלל כמות הסנסורים. זאת אומרת למשל חיישנים לבקרת זיהום של המכונות עצמם ולייצר בקרה עליהם. יש אלפי סנסורים. כמות כזו בדור הרביעי וגם בקווי לא יודעים לנהל. בדור החמישי זה אפקטיבי ויעיל פי עשר כאשר גם מתלווים לזה תעבורה ואמינות מאד גבוהה.

"אי אפשר לחבר סיב לכל סנסור ואז אתה לא יכול לתת שירותים ברמת סיכון גבוהה, כמו למשל ברמה שבית חולים או שדה תעופה צריך. זאת אומרת שהדור החמישי יוצר עולם שלם של אפשרויות בגלל אוסף שלם של תכונות שמופיעות פה. כגון מהירות, אמינות של 999999, ו-5 דקות דאון טיים (תקופת הורדה לצורך תחזוקה, ג.פ) בשנה. זה רלוונטי לבתי חולים, קמפוסים, שדות תעופה וכו'".

היכולת של המפעיל בדור החמישי להקצות ללקוח נתח מהרשת לניהולו העצמאי מאפשר לתת לו תדר נפרד בביטחון מוחלט. היכולת גם להתמודד עם ה-Wifi שמופרע ממתכת. תחשוב כמה זה יכול להיות אפקטיבי במפעלים שבמקום Wifi ישתמשו בדור החמישי. ולכן כשאתה מדבר על הצרכן אותו מעניין רק המהירות".

גם היכולות בתחום ה-Wifi משתפרות, אפילו דובר על שילוב בין הטכנולוגיות.

"היתרון העצום של הדור החמישי יהיה ב"שדה ירוק". בקמפוס חדש יש היגיון מלא לרשת ולספק שירותי תקשורת באמצעות הדור החמישי. זה תחליף מלא לקווי. מחר אוניברסיטה תפנה לסלקום ותבקש לחכור ממנה תדר ושהם ינהלו עבורו עיר קטנה. מבחינת היכולת של הדור החמישי זה לייצר רשת עצמאית. אתה יכול לחכור אותה עד עכשיו רק מבזק ועכשיו גם בסלולר".

האם מצאתם בעבודה מפעל או ארגון כזה, ששירותי התקשורת שלו מבוססים באופן מלא על הדור החמישי?

"בעבודה מובא כדוגמה בית חולים שנדרש לרשת תקשורת חדשה וקשה היה לעשות את העבודה כשהיא מבוססת תקשורת קווית, ולכן עבר לדור החמישי. יש גם מפעל חדש של חברת מרצדס שמוקם בגרמניה שבו ישתמשו בדור החמישי לצורך תיאום בין 300 מכונות במרחב תעשייתי. מצד אחד זה לא תאורטי, אבל מהצד השני מדובר בשלבים התחלתיים. בעבודה אתה רואה כיצד 3-4 שנים קדימה נראה מיליארדים של חברות בהשקעות בדור החמישי".

אם אני מבין נכון אז הדור החמישי יידרש לחשיבה מחדש על הרגולציה שהיום היא בנפרד על השוק הקווי ועל השוק הסלולרי והטלוויזיה בנפרד?

"אני חושב שהדור החמישי כפי שאנחנו מבינים ומציגים אותו בדלויט הוא "משנה משחק" (Game Changer) של ענפים שלמים. היה אצלנו לאחרונה ביקור של האיש האחראי על תחום הרפואה בכל הפירמה, והוא דיבר על העולם העתידי של הרפואה מהבית ומרחוק שמתבססת על דור חמישי. להגיד לך שזה פוצח? לא. אבל בהשוואה למה שחשבנו לפני שנתיים, אני מרגיש שמבחינה מקצועית זה משנה את המשחק בעולם הקווי. הוויכוח שזה ייצור על סיבים אופטיים או לא - זה דיון שחייבים לייצר אותו עכשיו. אם בעוד 3 שנים נטעה? הסיפור רלוונטי מאד גם עבור חברות תשתיות כמו בזק. מה קורה לה? הרי כל מהותה היא פריסת סיבים".

יש התייחסות בעבודה לחברות כמו בזק?

"אני לא יכול להגיד לך כרגע את הכלכלה של כל מפעיל. אצלה זה עלויות שקועות. כי עבורה עוד סיב זה לא כמו פרטנר שבאה מאפס. בוא לא נשכח שדור חמישי הוא עדיין מוצר יקר שנמצא בחיתולים. ולכן לא יודעים בדיוק מה יקרה, אבל ברור שאם המוצר תחליפי טכנולוגית באופן מלא, ומבחינה כלכלית יהיה יותר משתלם להשתמש בו לחברות תשתיות תקשורת תהיה בעיה".

עוד כתבות

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד־פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד־פעמי, ב-OECD צופים כי קצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

השטח יצטמצם והכללים יוקשחו: כללי הזיכיון החדשים של האוצר לים המלח

באוצר מגדירים את המכרז החדש לים המלח כ"הזדמנות היסטורית" לשינוי התנאים ומענה לביקורת כלפיו ● בנוסף לגידול ברווח המדינה והקמת מנהלת ייעודית, שטח הזיכיון יקטן, ייגבה היטל מים מהזכיין שיממן גם את קציר המלח

מאיה לור, משפיענית ה-AI של סופר פארם / צילום: צילום מסך מאינסטגרם

סופר-פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI

מאיה לור היא משפיענית AI שרשת סופר‏-פארם יצרה לפני חודש ובנתה לה חשבון אינסטגרם הכולל כ-9,500 עוקבים ● "האפיון הזה נבחר כי בעולם הדור הצעיר עוקב אחרי משפיעניות וירטואליות, הוא פתוח ל-AI ומכיר את זה", אומרים ברשת

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

אוטובוס של אגד

בלי מקור תקציבי: מחירי התחבורה הציבורית לא יעלו בינואר הקרוב

נציג האוצר אמר הבוקר בוועדת הכלכלה שעליית מחיר התחבורה הציבורית ל-9 שקלים, שהייתה מתוכננת לינואר, תידחה ● באוצר יעדכנו בימים הקרובים לגבי המקור התקציבי לכך

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות

סנטה קלאוס מבקר ברצפת המסחר של הבורסה בניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

ראלי סנטה יגיע השנה? אנליסטים מאמינים שזה תלוי בנתון אחד

בשבוע החולף, שבו חל חג ההודיה, מדדי המניות האמריקאיים המובילים הציגו התאוששות שבין 3%־5%, אבל אולי היה זה רק "הנגאובר" ● לאחר פתיחה שלילית לדצמבר אנליסטים מנסים להעריך אם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו

בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?

ירידה של 24% במספר הדירות שנמכרו ושל 9% במחיר הממוצע: דוחות תשע חברות נדל"ן בולטות חושפים מה באמת קורה בשוק הדיור בישראל ● וגם: מדוע סיום המלחמה לא הביא לזינוק במכירות, ומי מכרה מאות דירות במחיר ממוצע של 6.6 מיליון שקל?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בבורסת ת"א; מניית ICL צנחה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● מניית ICL ירדה לאחר החלטת בג"ץ שמחייבת את החברה לשלם על שאיבה מים המלח ● ב-UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בוול סטריט; מיקרוסופט מאבדת גובה

הנאסד"ק עולה בכ-0.1%, הדאו ג'ונס מוסיף לערכו כ-0.7% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● וול סטריט התאוששה אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● מניית חברת השבבים מארוול זינקה בכ-10% במסחר המאוחר, לאחר פרסום הדוחות ● הביטקוין קופץ בכ-7% ונסחר סביב 93 אלף דולר ● בהמשך היום, יפורסם מדד התעסוקה של ADP, שישפוך אור על מצבו של שוק העבודה האמריקאי

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בעליות שערים; ת"א 35 בשיא חדש, דוראל זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.9%, מדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-1.7% ● מניית דוראל הוסיפה 8% לערכה ● מדד הפחד המקומי עלה ב-2% והשלים עלייה של 9% בחודש החולף ● מניות הנדל"ן בלטו היום לרעה ● מחזור המסחר הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל ● וגם: התחרות ב-AI הולכת וגוברת - ואלפאבית וברודקום עשויות להתגלות כמובילות של השוק

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את אתר יד2 באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכול התחיל, ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

קבלת ארונות חטופים-חללים על ידי כוח צה''ל / אילוסטרציה: דובר צה''ל

החל הליך הזיהוי של החטוף החלל במכון לרפואה משפטית

היתקלות ברפיח: ארבעה לוחמים נפצעו, אחד מהם במצב קשה ● הג'יהאד האיסלאמי הודיע שאיתר חלל חטוף בצפון הרצועה ● ארונו של החטוף החלל המלווה כעת בידי כוח צה"ל - חצה לפני זמן קצר את הגבול לשטח ישראל ועושה את דרכו למרכז הלאומי לרפואה משפטית, שם יבוצע הליך הזיהוי ● מעבר רפיח ייפתח בימים הקרובים ליציאת תושבים בלבד מרצועת עזה למצרים ● העצרת הכללית של האו"ם אישרה החלטה הקוראת לישראל לסגת מרמת הגולן ● עדכונים שוטפים

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודיות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ פסל את המינוי, לוין תקף: "מיירטים בזה אחר זה את השופטים"

בית המשפט העליון פסל היום (ד') את החלטת שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו את הפיקוח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ● לשיטתם, בן-חמו אינו עונה על הגדרת "עובד מדינה בכיר" ● מה אמר לוין ולאן ממשיכים מכאן?

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

השיא של הסינים וההצלחה של "אפס ק"מ": מסירות הרכב מתחילת השנה

מנתוני המסירות הרשמיים עולה כי בחודש נובמבר נרשמה עלייה של 22.5% במסירת רכבים לעומת נובמבר אשתקד ● בנוסף, בענף מעריכים כי סך רכבי "אפס קילומטר" שנרשמו השנה נע סביב 50-40 אלף רכבים