גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותעו"ד גלעד ברון

דעה: ציפי ובר רפאלי לא לבד

ראוי שהפרקליטות תנהג באיפוק ובריסון עצמי בכל הנוגע לאכיפה וענישה של עבירות כלכליות ● דעה

ציפי ובר רפאלי / צילום: אביב חופי
ציפי ובר רפאלי / צילום: אביב חופי

הפרסומים בדבר המשא-ומתן של ציפי ובר רפאלי להסדר טיעון אפשרי בתיק המס הפלילי, ובעיקר נוכח הפרסום בדבר חלופות המאסר שנשקלות במשרדי הפרקליטות בין האם והבת והיקפי הקנס לצד ובמסגרת ההסדר האמור, חוזרים ומעלים לדיון את המשמעות של העבירות הכלכליות, האכיפה וההחמרה בענישה.

המגמה של שינוי במדיניות האכיפה היא ברורה. במסגרת שינוי מגמה זה אנו לא רק פגושים אכיפה מוגברת, אלא גם תיקי חקירה וכתבי אישום בסוגיות שבעבר כלל לא היו מגיעות להתדיינות בהליך פלילי, ולכל היותר בהליך אזרחי. לצד האמור, ישנה גם החמרה מהותית בכל הנוגע לחומרת הענישה ומדיניות התביעה בעניין זה.

למעשה, נשאלת שאלה מהותית לגבי מהות מרכיבי האכיפה הנכונים בעבירות כלכליות, והאם אכן תקופות מאסר ממושכות הן הכלי הענישתי ההרתעתי הנכון במקרים מסוג זה, לצד סנקציות כלכליות. הרי בתחום הלבנת ההון, הרשויות כבר הבינו זה מכבר שההרתעה הגדולה היא כלכלית - קרי כלי החילוט, ובהתאמה נשאלת השאלה האם בעבירות כלכליות, ולבטח בעבירות מס, לא יותר אפקטיבי לפעול באותו מישור.

ואומנם, מה שעד לפני שנים ספורות היו סוגיות אזרחיות שנדונו באריכות בחדרי פקיד השומה האזרחי, או לכל היותר הסתיימו בעיצומים כספיים מרתיעים - הפכו למעצרים, פשיטות ומאסרים ארוכים.

הפרקליטות ללא ספק העלתה הילוך - אולי כמה הילוכים - במלחמתה במעלימי המס. ככל שהופכים הנישומים למתוחכמים ויצירתיים יותר בתכנון המס שלהם, כך מתחזקת המדינה בעמדתה שעליה לשים יד על הכספים - גם במחיר "הפללתם" של אותם נישומים, לרוב ללא שום רקע פלילי עברייני, שמוצאים את עצמם מוכתמים בעבריינות הצווארון הלבן. עם הרחבת בסיס המס, המדינה מרחיבה גם את מעגל העבריינים; אל הנישומים מצטרפים בצר להם אנשי המקצוע (לרוב עורכי דין ורואי חשבון) ובני המשפחה הקרובים.

במסגרת זו אנו גם פוגשים העמדה לדין של ספקטרום רחב יותר של נאשמים, כך לדברי עורכי הדין גלעד ברון ושירית טרויינר ממשרד ברון ושו"ת. בלא מעט תיקים עומדים לדין בני משפחה נוספים לצד החשוד, הנאשם העיקרי. ואכן, יש לתת את הדעת לגבי מגמה זו, כאשר עם כל הכבוד לרצון להחמיר ולהגביר את האכיפה, צריך להבין את ההשלכות המשפחתיות והאנושיות במצב דברים כזה, כל זאת עוד בטרם עסקנו בשאלה האם העמדה כזו לדין אינה מלווה במטרות אחרות, כולל הפעלת לחץ - ייתכן שאף לא לגיטימי - על החשוד או הנאשם העיקרי לקדם הסדר בתיק.

בד-בבד לא ניתן להתעלם ממגמת הענישה במדינות זרות, אשר תפיסת העולם בהן מתחלקת לשניים: ישנן מדינות שבהן עבירות כלכליות, גם בהיקף גדול, מגיעות למיצוי בהיבט הפלילי בעיקר בתשלום קנסות, אשר לא רק מהווים הרתעה, אלא גם תורמים את תרומתם לקופת הציבור. מנגד ישנן מדינות, כגון ארה"ב, בהן הענישה בתיקי צווארון לבן כמעט בלתי נתפסת - ראו לדוגמה את גזר הדין שניתן לאחרונה בעניינה של לי אלבז. 

כריכתם של בני אותה המשפחה לאותה מסכת פלילית מתמרצת את החשודים ואת הנאשמים להקל על בני משפחתם באמצעות הגעה מהירה אל הסדר שיחסוך לקרוביהם את עינוי הדין האפשרי. כמי שמלווה כיום חמישה תיקים בהם נחקרו והועמדו לדין הורים לצד ילדיהם, אני עד ללחץ כמעט לא הוגן המופעל על חשודים ועל נאשמים, אשר בצדק מתקשים לעמוד במבחן כזה, שאולי יש לשקול להגבילו באמצעות חקיקה שתמנע מצבים כאלה.

לחצים מסוג זה יכולים להוביל גם להסדרי טיעון משונים שבינם ובין העובדות יש קשר קלוש, אם בכלל. לעתים אדם חף מפשע יעדיף לשאת את האשם על כתפיו, ולו כדי למנוע מיקיריו לשאת בנטל בעצמם. אם מטרתו של המשפט הפלילי לברר אשמה ולעשות צדק - ספק אם תמרוץ חשודים ונאשמים לזנוח את חפותם מקדם זאת.

ואם בצדק עסקינן, כידוע, ההצדקות לענישה המחמירה בגין עבריינות כלכלית קשורות ישירות לצורך בהרתעת הציבור מפני העבירות הקלות-לביצוע אך קשות-לגילוי. מדובר לרוב באנשים נורמטיביים ללא רקע עברייני, שאינם מסכנים את הציבור, וביקשו לשמור על מקסימום מקניינם הפרטי.

לא בטוח שחינוך הציבור לחשש משמירה על קניינו הפרטי, באמצעות החמרת האכיפה, מוביל לתוצאה אופטימלית, שכן החמרת האכיפה מגבירה את אי-השוויון הגלום במדיניות כזו, וזאת משתי סיבות: ראשית, כי למי שיש אפשרות כלכלית להגן על רכושו - באמצעות שכירת שירותיהם של רואי חשבון ועורכי דין לשם תכנון מס - יש סיכוי נמוך יותר שייתפס ברשת האכיפה הפלילית; שנית, כי בני-המזל שיש באפשרותם לממן סנקציה כלכלית נכבדה, לרוב ייחלצו מחודשי מאסר ארוכים בשל כך.

ראוי אם כך שהפרקליטות תנהג באיפוק ובריסון עצמי ולא תדהר לאכיפה פלילית מחמירה (לעתים יותר מעבירות אלימות ורכוש). כמי שאמונה על האינטרס הציבורי, מוטב לפרקליטות שתעצב מדיניות אכיפה כלכלית שהולמת את אותו האינטרס - שמירה על זכויותיהם ועל כבודם של חשודים ונאשמים, על קניינם ועל שוויון ביניהם. 

הכותב הוא מומחה בדיני מיסוי ועבירות צווארון לבן, שותף במשרד ברון ושות' 

עוד כתבות

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

מל''ט של חברת ת'אנדר טייגר / צילום: ap, Chiang Ying-ying

המדינה שמתחמשת לקראת מלחמה. עם נשק ישראלי

לגלובס נודע כי חברת "ת'אנדר טייגר" הטייוואנית חשפה לאחרונה חימושים משוטטים מתוצרתה בשילוב טכנולוגיות ישראליות ● בכיר טייוואני לגלובס: "נשמח להעמקת השת"פ"

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; ה-S&P 500 השלים יום חמישי ברציפות של ירידות

פרוטוקול הפד חשף כי הבכירים צופים העלאות ריבית נוספות והזהיר מסיכוני החוב והמימון המעגלי בענף ה-AI ● אנבידיה מחקה זינוק מוקדם ועברה לירידות חדות, אך ענקיות הענן עלו לקראת הנפקת הענק של אנתרופיק מחר ● מחיר הנפט האמריקאי ננעל בשפל של 3 חודשים ● טרגט זינקה לאחר דוחות חזקים, וגלובל-אי וקורנית הישראליות עקפו את התחזיות ● בכירי הפד הגדירו את הביקושים סביב AI כ"מקור מהותי לסיכון אינפלציוני" ● גולדמן זאקס: מימון החוב ל-AI יזנק לכטריליון דולר ב-2027

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה–AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פאלו אלטו עקפה את התחזיות והכריזה על רכישה חדשה ב-4.5 מיליארד דולר

פאלו אלטו זינקה במסחר המאוחר אחרי שעקפה את התחזיות, העלתה את הצפי השנתי והכריזה על רכישה חדשה בתחום ה-AI ב-4.5 מיליארד דולר ● הכנסות החברה זינקו ב-39% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-3.45 מיליארד דולר

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: אנתרופיק תחל להיסחר היום לפי שווי של כ־1.5 טריליון דולר

מפתחת קלוד תמחרה את ההנפקה ב־83 דולר למניה, מעל לטווח הצפוי • החברה עצמה גייסה כ־105.4 מיליארד דולר ברוטו, כולל הקצאה פרטית • בין המרוויחים הגדולים: אמזון, גוגל ושבעת המייסדים

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי

רק עורכי הדין עולים יותר: אל על מערערת לעליון על פיצוי של 29 אלף שקל. ויש לה סיבה טובה

החברה מערערת לעליון על פסק דין שחייב אותה לממן לינת נוסעים במשך 16 ימים שבהם שהו בחו"ל בזמן "עם כלביא" ● לטענתה, הפיצוי נקבע "כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה" ● הנוסע: אל על מגלגלת את הנטל הכלכלי אל כתפיו של הצרכן הבודד

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

העלאת שכר וחבילת מניות בדצמבר: באנבידיה מנסים להרגיע את העובדים

לראשונה מאז התפטרות ג'נסן הואנג, קיימה הנהלת אנבידיה שיחה עם 43 אלף עובדי החברה, בהם 6,200 בישראל ● המנכ"לית הזמנית קולט קרס הודיעה כי העובדים יקבלו העלאת שכר והקדמה של הענקת מניות שתוכננה במקור למועד מאוחר יותר

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדד הבנייה נפל בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.7% ● הירידות הגיעו במקביל לתנודתיות שנרשמה בוול סטריט ● מניות הבנייה ירדו אחרי שדוחות של אאורה ודניה סיבוס הציגו שחיקה ברווחים ● מגה אור טיפסה לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוח הוא חברת הענן נביוס ● דיסקונט נפלה אחרי הדוחות