גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא יחסכו 30 מיליון שקל: ביהמ"ש דחה את תכנון המס של האחים נאוי

ביהמ"ש קבע כי האחים נאוי לא יוכלו לקזז הפסדים צבורים בסך כ-150 מיליון שקל שהיו לשלד הבורסאי שרכשו מאביחי סטולרו, ואשר אליו העבירו את פעילות החברה בבעלותם ● נקבע כי האחים ביצעו עסקה מלאכותית לצורכי מס, ולפיכך הם ישלמו את מלוא המס שדרשה רשות המסים

האחים דורי ושאול נאוי / צילום: יונתן בלום
האחים דורי ושאול נאוי / צילום: יונתן בלום

נדחה תכנון המס של האחים שאול ודורי נאוי: בית המשפט המחוזי קבע כי האחים נאוי לא יוכלו לקזז הפסדים צבורים בסכום של למעלה מ-150 מיליון שקל שהיו לשלד הבורסאי שרכשו מאיש העסקים אביחי סטולרו, ואשר אליו העבירו את פעילות החברה בבעלותם. האחים ציפו לחיסכון מס העומד על למעלה מ-30 מיליון שקל, הנובע מקיזוז הפסדים אלה, אך בית המשפט קבע כי האחים ביצעו עסקה מלאכותית לצורכי מס, והורה על תשלום מלוא המס הנדרש על-ידי רשות המסים.

שאול ודורי נאוי מחזיקים יחד בשליטה בחברת אחים נאוי עם קרוב ל-35% מההון (מחצית הכמות כל אחד), ובעל המניות השני בגודלו בחברה הוא בית ההשקעות אלטשולר שחם עם כ-27% מהמניות. עיקר פעילותה של אחים נאוי מתרכז בניכיון צ'קים (ממסרים דחויים) - עסקת המרה שבה מקבלים לקוחות החברה את ערכם הכספי של הצ'קים הדחויים שבידם, ואלה מוסבים לחברה בתמורה לעמלה הנקבעת באחוזים.

אחים נאוי היא חלוצת פעילות האשראי החוץ-בנקאי בבורסת תל-אביב, והיא גם הגדולה מבין מתחרותיה הבורסאיות. שוויה הנוכחי עומד על כ-830 מיליון שקל, אחרי שמנייתה טיפסה בכ-35% בשנה האחרונה.

בשנת 2011 רכשו האחים שלד בורסאי - ללא נכסים, ציוד או מוניטין, שהמסחר במניותיו הושעה, ופעילותו פסקה כליל כשנה וחצי טרם רכישתו, ואף היו לו הפסדים צבורים בהיקף 150 מיליון שקל - והעבירו אליו פעילות רווחית חדשה, מחברה פרטית שבבעלותם בתחום ניכיון צ'קים. לאחר רכישת השליטה בשלד הבורסאי והעברת הפעילות הרווחית לתוכו, קוזזו מלוא ההפסדים שנצברו בשלד כנגד הרווחים מהפעילות החדשה.

פקיד השומה סירב לקבל את הקיזוז וטען כי ביסוד עסקת רכישת השלד הבורסאי הספציפי עמד טעם פיסקאלי יסודי ודומיננטי של קיזוז ההפסדים הצבורים. לטענתו, חברת האחים נאוי לא השכילה להוכיח כי ביסוד רכישת השלד המסוים עמד "טעם מסחרי יסודי" השקול לו בערכו. לפיכך, טען, יש לראות ברצף הפעולות שהביא לקיזוז ההפסדים, כתכנון מס בלתי לגיטימי שמטרתו הייתה להפחית, באופן בלתי נאות, את המס המגיע על רווחי הפעילות החדשה. בנסיבות קבע פקיד השומה כי מדובר בעסקה מלאכותית, ושלל את יתרון המס בקיזוז ההפסדים.

בערעור שהגישו על החלטה זו טענו האחים נאוי כי פקיד השומה לא עמד בחובתו להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי אלמלא המטרה הפיסקאלית לא הייתה העסקה מבוצעת. די בכך, לשיטתם, כדי להצדיק את קבלת הערעור.

עוד טענו האחים כי בבסיס העסקה לרכישת השלד הבורסאי עמדו טעמים מסחריים יסודיים, שיש בהם להצדיק את האופן בו נעשתה ולהכשיר את קיזוז ההפסדים.

השופטת ירדנה סרוסי קבעה כי "החישוב המספרי היבש מוכיח כי בבסיס העסקה עמד יתרון מס משמעותי, שאף לגישת המערערת עמד על כ-9 מיליון שקל, וכי יתרון זה היה בציפייתם של האחים נאוי בעת שהתקשרו בעסקת הרכישה".

עוד נקבע כי "לא הוכח קיומו של טעם מסחרי יסודי ברכישת השלד הספציפי, הוא המערערת. האחים נאוי לא בדקו את היתרון המסחרי הנטען של המערערת בהשוואה לשלדים בורסאיים אחרים, שאין בהם הפסדים לקיזוז, ובכך כשלו להצדיק את הטעם המסחרי היסודי שברכישת השלד".

בנוסף ציינה השופטת כי אף אם הייתה משתכנעת בקיומו של טעם מסחרי יסודי ברכישת השלד הבורסאי הספציפי, הרי בשים לב להיקף הניכר של ההפסדים הצבורים במערערת ולערך הכספי המיידי שבקיזוזם לצורכי מס, לא ניתן לראות בערך הכלכלי שבחיסכון בעלויות ובזמן שברכישת שלד בורסאי, בהשוואה לחלופות כניסה אחרות, ובחיסכון בתשלום פרמיית שליטה שברכישת השלד הספציפי, בהשוואה לרכישת שלדים אחרים, כשקול כלכלית ליתרון המס שבניצול ההפסדים הצבורים, באופן הגורם לשלילת מלאכותיותה של העסקה.

המס שהאחים נאוי יידרשו לשלם כעת עומד על כ-14 מיליון שקל (זאת בין היתר כיוון שלא קיזזו את מלוא ההפסדים להם היו זכאים לשיטתם, עד למלוא חיסכון המס בהיקף של כ-30 מיליון שקל).

עוד כתבות

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב