גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באר שבע רוצה להקים רובע חדשנות. לא ברור מי יתקצב אותו

העירייה תגדיר ותפתח אזור ממוקד שישמש נקודת מפגש מרכזית, האוניברסיטה ובית החולים יורידו גדרות ומשרדי הממשלה יעסקו ביחסי ציבור • תוכנית "רובע החדשנות" של בירת הנגב שמבקשת ליצור "אקוסיסטם" לרעיונות פורצי דרך נחשפת וחושפת בטן רכה: חוסר במימון

“רובע החדשנות” בב”ש / הדמיה: HQ אדריכלים
“רובע החדשנות” בב”ש / הדמיה: HQ אדריכלים

האם זה הצעד שיצעיד קדימה את באר שבע? משרדי ראש הממשלה והשיכון והבינוי, בשיתוף העירייה, אוניברסיטת בן גוריון ובי"ח סורוקה, מקדמים תוכנית להקמת "רובע חדשנות" בבירת הנגב. התוכנית מתמקדת בפיתוח מתחם גיאוגרפי ובו בית החולים סורוקה, האוניברסיטה, קריית התקשוב של צה"ל (שטרם קמה), שכונות ג' וד' ואזור תחנת הרכבת. שד' בן גוריון, שמקשרות את שד' יצחק רגר עם דרך אליהו נאווי (הדרך לצומת שוקת), יהפכו מדרך שנוסעים לאורכה, לרחוב שוקק חיים ואורבני, כשמתכנני התוכנית נותנים כדוגמה את "שדרות רוטשילד" בת"א כהשראה למתחם.
כחלק מהגדלת המרחב להולכי רגל, חלק מהגדרות סביב האוניברסיטה ובית החולים יבוטלו. כן יפותחו מתחמים מסחריים, בדגש על דוכני אוכל, במפגש שד' בן גוריון ורחוב ארלוזורוב. האדריכל דוד גלור הופקד על תכנון הפרויקט.

מנהל אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון, נתנאל לפידות, הסביר ל"גלובס" שעד כה הושקעו בתכנון ראשוני של הפרויקט 2.2 מיליון שקל, וכי מדובר בהליך ארוך שנים. "הגדרנו את התוכנית שלנו כתוכנית שלד, אסטרטגית. השלב הבא הוא ייצור תוכנית בניין עיר שמכוחה ניתן יהיה ניתן להוציא היתרי בנייה. עוד לפני שהשקנו את הפרויקט יש כבר התעניינות בשיתופי פעולה ופילנתרופיה", הסביר לפידות.

במשרד השיכון, בניהולו של בני דרייפוס, הסבירו כי "השלב שאחרי השקת התוכנית יתמקד בהשקעות כלכליות ראשוניות בתחומים כמו בריאות דיגיטלית, מדבריות וסייבר שצפויים לגייס עד עשרות מיליוני שקלים.

עם זאת, שאלת "גלובס" לגבי אופן מימון הפרויקט נשארה ללא תשובה. ובמילים אחרות: נכון לעכשיו לאף אחד לא ברור מהיכן יגיע התקציב לפרויקט.

התחיל בברצלונה, ימשיך בבאר שבע?

מעבר לשינוי הפיזי, התכנון הוא ליצור אקלים לפיתוח רעיונות ולהתממשותם. בשנים האחרונות מתפתח בתחום העירוניות מושג חדש המכונה "רובעי חדשנות" (Innovation districts). הכוונה היא לאזורים מוחלשים שעוברים התחדשות באמצעות שיתופי פעולה בין המגזר הציבורי והעסקי כשהם מוכווני הייטק. האזורים האלה הם בדרך כלל קומפקטיים, בעלי נגישות תחבורתית, וכמובן מכילים שטחי דיור, משרדים ומסחר. הכוונה היא שלצד אלה יתקבצו מוסדות עוגן שיוצרים קשר עם חברות סטארט-אפ וחממות עסקיות.

הפרויקט הראשון מסוג זה התחיל בשנת 2000 ברובע התעשייתי Poblenou בברצלונה, והמשיך מאז לעשרות מיקומים ברחבי העולם.
מושג מפתח בתחום הוא יצירת "אקוסיסטם". כלומר, עידוד קירבה פיזית בין אנשי מחקר ויצירת קהילה. "הנגב מתמודד עם אתגרי בריאות, כולל הפרעות גנטיות, חשיפה מקומית של הסביבה לפסולת תעשייתית, וכן קרינת השמש, עומס חום ופליטת אבק מדבר. לפיכך, האזור מספק לחוקרים מעבדה חיה ייחודית למציאת דרכים להתמודד עם תנאים מקומיים. על רקע המצוקות החברתיות, הסביבתיות, שינויי האקלים, ההתחממות והמדבור הגלובליים, בב"ש מבקשים לנצל את המיקום לטובת מיזמי אבטחת סייבר, "בריאות דיגיטלית", קידום חקלאות מדברית בת קיימא, וגם התחדשות עירונית, נכתב במסמך שמלווה את הצגת התוכנית.

יובל אדמון, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, שמובילים את המהלך מצד משרד רוה"מ, מסביר כי "בדרך כלל רובעי חדשנות קורים באזורים גיאוגרפיים מצומצמים בתוך הערים, שבהם יש מסה קריטית של מוסדות אקדמיים, בתי חולים וסטארט-אפים. השאיפה היא להגיע כאן לדבר דומה שקורה ברוטשילד בת"א - שאתה פוגש אנשים באקראי ומחליף רעיונות".

מתכנן הערים רן וולף, שלוקח חלק בתוכנית בב"ש, מוסיף כי "הרבה מאוד סקטורים שיתפו פעולה. בית החולים, האוניברסיטה, סוגים שונים של מחקר. האתגר שלנו היה להעצים אותם. היה ברור לנו מההתחלה שמדובר בעבודה לטווח ארוך. בב"ש יש אולי מדבר ואין הרבה כסף, אבל יש אמונה בהנהגה".

"ניצור אקוסיסטם ונוותר על אגוסיסטם"

ראש העיר, רוביק דנילוביץ', אמר ל"גלובס" כי הוא מאמין בתהליך. "ב"ש מבינה שאם היא רוצה להיות עיר רלוונטית, היא חייבת להקדים את זמנה. נושא הידע, החדשנות והטכנולוגיה, הופך להיות מאוד מאוד קריטי, ואנחנו מתקדמים בנושא הזה. הכול מתחיל להתרכז בעיר, הרבה בזכות המעבר של יחידות העילית של הצבא, מערך הסייבר הלאומי, אוטוטו אנחנו לקראת הקמת קריית המודיעין. כל הדברים האלה מראים שהעיר היא הרבה מעבר להתכנסות שלה פנימה. יש לה פוטנציאל להיות חלק ממשהו גלובלי.

למה שמשהו ישתנה עכשיו?

"הגענו לבשלות. וחוץ מזה, שמנו את האגו בצד. אנחנו מקימים אקוסיסטם, אבל מוותרים על האגוסיסטם. כדי להיות רלוונטים, הסיפור הוא לא כסף, אלא הסיפור האנושי. אף אחד לבד לא יכול לעשות פריצת דרך. הבנו את כוחה של שותפות בעידן משתנה. החיבורים האלה יכולים להיות מכפיל כוח".

איזה משמעות יש ליוזמה עבור השכונות הוותיקות והעניות ג' וד' שנמצאות בתחומו?

"אנחנו הופכים את האזור הזה לא רק למרכז העיר, אלא למרכז העולם. התוכנית הרעיונית תשתלב עם תוכנית פיזית. מדובר בהשקעה גדולה במרחב הציבורי. ברגע שייכנסו גופי החדשנות והטכנולוגיה, אני מניח שגם היזמות תיכנס לתמונה, ואז נתחיל גם התחדשות עירונית. אנחנו מצידנו נחדש את המוסדות הציבוריים. אנחנו החלטנו שאנחנו מובילים את השינוי, לא מחכים יותר. אתה יודע איך צחקו עלינו לפני שמונה שנים כשאמרנו שנעשה פה קריית הייטק? לי היה ברור שיש לנו את האיכות האקדמית וההון האנושי. אנחנו החלטנו שאם באמריקה הגדולה הקימו את הסיליקון ואלי, אנחנו נקים כאן את הסיליקון ואדי".

פרשנות: עדיין רחוקה מלהיות עיר הייטק | עמרי זרחוביץ'

לפני שש שנים פתח ראש הממשלה בנימין נתניהו את כנס סייברטק בהצהרה: "באר שבע נהפכת למרכז סייבר לא של ישראל בלבד, אלא של כל חצי הכדור המערבי. זה החזון המעודכן שלי לחזון של דוד בן גוריון". אבל כמו שאומרים - דיבורים (או חזון) לחוד ומציאות לחוד. בפועל, קשה להגיד שהפיכת באר שבע למרכז טכנולוגי היא הצלחה.

אמנם לחברות כמו דל-EMC, מלאנוקס, Wix, אודיוקודס, רפאל ואחרות יש שלוחה בבאר שבע, ומועסקים בחברות הייטק בעיר כ-2,000-3,000 עובדים, אלא שזה עדיין לא מסה. לטענת אנשים בתחום, מדובר בניסיון השתלה מלאכותי של יצירת אקוסיסטם שמנסה להתחרות בתל אביב, ובינתיים ללא הצלחה.

אין ספק שהמטרה חשובה - הצמחה של מרכזי תעסוקה נוספים בפריפריה תאפשר להתמודד עם האתגרים הכלכליים-חברתיים שעימם מתמודדת המדינה. אך בניית אקוסיסטם סובלת מבעיית הביצה והתרנגולת - עובדים לא עוברים לדרום כי אין מספיק תעסוקה, וחברות לא פותחות שם שלוחה כי אין עובדים. סטארט-אפים שמתחילים דרכם בבאר שבע, עוברים בדרך כלל למרכז הארץ כדי להשיג עובדים.

מה שהיה אמור לזרז את המהלך הוא העברת היחידות הטכנולוגיות לדרום, שכרגע לא ברור מה הסטטוס שלהן. עד כה מרכז הסייבר נהנה בעיקר מיחסי ציבור ומיתוג חיוביים, אבל הגיע הזמן להבין שזה אולי עוזר בהתחלה, אבל לא באמת מספק פתרון אמיתי.

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

15 מיליון דולר על ראשו: ברון הסמים הכי חזק במקסיקו חוסל, והמדינה בוערת

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200