מיקי גנור ואבריאל בר-יוסף / צילומים: כדיה לוי, אביב חופי
אבריאל בר-יוסף, לשעבר המשנה לראש המטה לביטחון לאומי, נחקר לאחרונה אינטנסיבית במסגרת חקירת פרשת הצוללות, המכונה גם "תיק 3000". ל"גלובס" נודע כי בר-יוסף, החשוד בעבירות שוחד בפרשה זו, נחקר בחודש החולף ארבעה ימים רצופים מבוקר עד לילה במשרדי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433.
בר-יוסף נחשב לאחד החשודים המרכזיים בתיק הצוללות, והוא החשוד הבכיר היחיד שטרם התקבלה החלטה האם להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף להליך שימוע. חקירתו האינטנסיבית האחרונה, שכאמור נמשכה ארבעה ימים, נועדה לאפשר לפרקליטות לקבל החלטה סופית לגביו. שלפי מרבית ההערכות, בר-יוסף יועמד לדין פלילי בכפוף לשימוע.
בתוך כך, שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, עידו דרויאן, דן בערר שהגישה הפרקליטות על החלטת בית משפט השלום לאפשר למיקי גנור, סוכן מספנות טיסנקרופ בישראל - ששימש עד מדינה וחזר בו מעדותו וכעת יועמד לדין בכפוף לשימוע - לצאת מהארץ.
השאלות לאבריאל נוגעות לליבת החשדות
ב-5 בדצמבר 2019, ערב פרישתו של פרקליט המדינה הקודם, עו"ד שי ניצן, הודיעה הפרקליטות על החלטתה להעמיד לדין בפרשה, בכפוף לשימוע, שורת בכירים ישראלים, ובהם מיקי גנור; האלוף (במיל') אליעזר מרום (צ'ייני), לשעבר מפקד חיל הים; דוד שרן, לשעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו; השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג; עו"ד דוד שמרון, בן-דודו ופרקליטו לשעבר של ראש הממשלה נתניהו; וחשודים נוספים.
בר-יוסף היה, כאמור, החשוד המרכזי שלא התקבלה לגביו החלטה אז, ולא התקבלה עד היום. זאת, אף שכתב החשדות שנשלח לחשודים האחרים בתיק תיאר בפירוט יחסי שוחד לכאורה בין מיקי גנור לבין בר-יוסף.
אי-קבלת ההחלטה לגבי בר-יוסף הולידה חרושת שמועות. בין היתר, פורסם כי לא התקבלה לגביו החלטה בשל העובדה שהוא שהה באותה עת בחו"ל, ובפרקליטות חששו שמא לא יחזור ארצה אם יוגש נגדו כתב האישום בעודו בחו"ל. ואולם כאמור בניגוד לדיווחים, בר-יוסף נחקר לאחר שובו ארצה ממושכות בנוגע לפעולותיו כמשנה לראש המל"ל, וזו הייתה הסיבה לאי-קבלת ההחלטה בעניינו עד היום.
חזרתו של בר-יוסף לחדר החקירות לארבעה ימים מראה כי ככל הנראה המסכת העובדתית והראייתית טרם הובררה למשטרה עד תומה. לא ידוע אילו שאלות בדיוק נשאל בר-יוסף, אולם נראה כי מדובר בהשלמות חקירה טכניות אלא בשאלות רבות הנוגעות לליבת התיק והחשדות.
עו"ד ז'ק חן, בא-כוחו של אבריאל בר-יוסף, מסר בתגובה לידיעה: "איני מתייחס לחקירות מתנהלות".
"הקניין העסקי של גנור נפגע"
בנוגע לדיון בעניין גנור, נציגי המדינה, עו"ד טל תבור ועו"ד רפ"ק דרור הראל, טענו כי יש חשש שגנור יימלט מהארץ. "לגנור יש רכוש בעשרות מיליונים בחו"ל, יש לו דרכון גרמני ואזרחות גרמנית. אם גנור רוצה לברוח, כל מה שהוא צריך לעשות זה לטוס לגרמניה ולהישאר שם. הוא לא יצטרך לעשות יותר כלום", הם אמרו.
מנגד, סנגורו של גנור, עו"ד בעז בן-צור, טען כי אין כל חשש שגנור יברח מהארץ, שכן מרכז חייו ומשפחתו בארץ, והוא זקוק לצאת לחו"ל רק לצורכי עסקים. גנור טוען, באמצעות סנגוריו, כי הוא מופלה לרעה ביחס לחשודים ונאשמים אחרים בפרשה. "מדובר באותה פרשה, אחרים שיוצאים ונכנסים, וזה בסדר. הם יוצאים ונכנסים עם כתבי חשדות, ואף אחד לא העלה על דעתו לטעון טענה לחשש להימלטות. האפליה הזאת היא אפליה זועקת ומדברת בעד עצמה", אמר בא-כוחו של גנור.
לדברי עו"ד בן-צור, ככל שהזמן עובר, וגנור לא יכול לצאת מהארץ, נפגעת זכות הקניין שלו. "עסקיו של גנור (בחו"ל, א"ג וח"מ) הם עסקי נדל"ן. ככל שהזמן עובר, הפגיעה הולכת וגוברת, משום שהקניין העסקי נפגע ומתמעט", אמר בן-צור.
בשבוע שעבר החליטה נשיאת בית משפט השלום מרכז, עינת רון, כי גנור יוכל לצאת לחו"ל כדי לעסוק בענייניו העסקיים למרות התנגדות הפרקליטות. השופטת ציינה כי מרכז החיים של גנור ומשפחתו נמצאים בישראל, והטילה ערבויות בסך 2 מיליון שקל על גנור כתנאי ליציאתו מהארץ כדי להפחית את החשש מהימלטות שלו.
המדינה הגישה ערר על ההחלטה וטענה כי יש חשש כבד שגנור יימלט מהארץ ולא יחזור. החלטת המחוזי בערר תתקבל היום או בימים הקרובים.
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה כי "מועד שליחת מכתבי השימוע לגנור ולחשודים האחרים נקבע בשים לב להחלטת המחוזי מרכז, שעיכב את יציאתו של גנור מהארץ עד ליום 6.12.19. בר-יוסף נחקר לאחרונה בעניינים הנוגעים אליו בלבד. לא ניתן היה לבצע את השלמת החקירה לפני הוצאת מכתבי השימוע לחשודים האחרים, מאחר שבר-יוסף יצא את ישראל לתקופה ארוכה".
חשד להטיית מכרזים
"פרשת הצוללות", המכונה "תיק 3000", היא חקירה פלילית שנוהלה על-ידי יחידת להב 433 של המשטרה מאז פברואר 2017. במסגרת זו נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות וכלי שיט מחברת טיסנקרופ הגרמנית על-ידי מדינת ישראל, בשנים 2009-2017. במרכז הפרשה עומדות שתי עסקאות: האחת - לרכישת שלוש צוללות מסדרת "דולפין AIP" בשווי של כ-1.5 מיליארד אירו; והשנייה - לרכישת ספינות טילים "סער 6" בשווי של כ-430 מיליון אירו.
כאמור, בראשית דצמבר 2019 הודיעה הפרקליטות כי החשודים בפרשה יואשמו בשוחד ובעבירות נוספות, בכפוף להליכי שימוע שייערכו להם. זאת, בגין שחיתות לכאורה בהליכי רכש צוללות וכלי שיט מגרמניה לישראל ובפרשיות נלוות, כל אחד לפי חלקו.
לפי הודעת הפרקליטות, למיקי גנור מיוחסות עבירות של הצעת שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות על חוק המפלגות; אליעזר מרום - לקיחת שוחד, הלבנת הון ועבירות מס; דוד שרן - לקיחת שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירה על חוק המפלגות; מודי זנדברג - לקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס; שמרון - הלבנת הון (שמרון נחקר בחשד לביצוע עבירות חמורות של "תיווך לשוחד", אך הפרקליטות החליטה שלא להאשימו); רמי טייב - תיווך לשוחד; ויצחק (צחי) ליבר - הלבנת הון וסיוע לעבירות מס.
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בתיק הצוללות הם בעיצומם. החשודים מכחישים את המיוחס להם על-ידי הפרקליטות, ועומדת להם חזקת החפות.