מייסדי הסטארט-אפ Mine: גל רינגל (מימין), גל גולן וקובי ניסן / צילום: דניאל סינגר
אחת הבעיות הכי גדולות בעידן הדיגיטלי הוא המידע האישי הרב שנמצא אצל שלל ארגונים - מחברות כמו גוגל ופייסבוק, שאוספות מידע על ההתנהגות היומיומית שלנו ועד לעסקים שמקבלים מהמשתמשים פרטים כמו מספר כרטיס האשראי שלהם, כתובת ביתם ועוד. בעוד שהמודעות לבעייתיות באיסוף המידע על ידי הענקיות הטכנולוגיה הולכת וגדלה, יש פחות עיסוק במידע מהסוג השני, שאותו המשתמשים אף לא בהכרח זוכרים כי נתנו אותו.
הדרך להימנע מכך לא ממש קיימת, לאור העובדה כי יש שימוש גובר בשירותים דיגיטליים וכי כמעט ולא ניתן היום להתחמק מרכישות אונליין. עם זאת, הסטארט-אפ Mine מנסה להחזיר את השליטה בנושא למשתמשים עצמם, על ידי כך שהם מגלים למשתמשים מה המידע האישי שלהם שמסתובב ברשת האינטרנט. הסטארט-אפ הוקם בשנה שעברה על ידי שלושה יזמים: גל רינגל, גל גולן וקובי ניסן. רינגל וגולן שירתו ב-8200 והתעסקו באבטחת סייבר. ניסן עסק בניתוח דאטה ואסטרטגיית מוצר, בין השאר בחברת Accenture. ניסן ורינגל עבדו במהלך השנים גם כמשקיעי הון סיכון.
הסטארט-אפ גייס 3 מיליון דולר בגיוס סיד מהקרנות סבן ונצ'רס ובאטרי ונצ'רס, אך עד כה עבדו שלושת היזמים מתחת לרדאר. כעת הם החליטו לחשוף את הפתרון שלהם, שמיועד הן למשתמשים פרטיים והן לארגונים. Mine משתתפים גם בתוכנית של האקסלטור החדש של אינטל. החברה מעסיקה כ-10 עובדים.
"חברות יושבות על הררי מידע והן אוספות כמה שיותר מידע אישי, כי הן יכולות. אבל בסוף כל החברות האלו נפרצות וזה נהיה על בסיס יומי. אנחנו, המשתמשים, הם אלו שמשלמים את המחיר. בדקתי את המידע שלי, וגיליתי שלמלון באיזה מקום הזוי יש את המספרים של כרטיס האשראי ושל הדרכון שלי", אומר רינגל ל"גלובס". בחברה גילו כי בממוצע, ישנן 400 חברות שמחזיקות את המידע הפרטי על משתמש.
"עם 80% מהאתרים האלו היו למשתמש אינטראקציות חד פעמיות והוא לא מקבל ערך מכך שהמידע שמור שם. אנחנו רוצים להיות העוזר של המשתמשים, לאפשר לאנשים ליהנות מהאינטרנט בלי לפחד. לכן אנחנו גם מדברים על 'בעלות' ולא על 'פרטיות'. בוא תראה מה חברות עושות עם המידע שלך ואנחנו נלווה אותך כל הזמן. תקנה נעליים באדידס, אבל שנייה אחרי שתקבל את החבילה, אנחנו נזכיר לך לבטל את זה", הוא מוסיף.
איך הסטארט-אפ יודע איפה המשתמש שמר את המידע שלו? השיטה היא סריקה של הדואר האלקטרוני שלו וחיפוש אחר שירותים אפשריים - מייל "ברוכים הבאים" מחברת Airbnb, כרטיסי טיסה מאיזיג'ט או מיילים מחברות פיננסיות. את השירותים הוא מצליב עם מדיניות הפרטיות שלהם, כלומר איזה מידע הם שומרים על המשתמשים (פרטי כרטיס אשראי, כתובת מגורים, מספר דרכון או תעודת זהות וכו').
חלק מהמידע הזה לא רגיש, כמו למשל כתובת המגורים של המשתמש.
"קודם כל, אם שירות שנרשמת אליו נפרץ, אנחנו נעדכן אותך. למשתמש ממוצע יש 12 שירותים שנפרצו ואין לו מושג על זה. אנחנו נסביר לו במלים פשוטות מה הוא צריך לעשות כדי להגן על המידע שלו. לפני כשנה וחצי הייתה פריצה ל-My Heritage, שעושה אילנות יוחסין. מה יכול להיות מטריד בכך? גילינו שרוב האנשים שרוצים לשחזר את הסיסמה שלהם באתרים השונים, נשאלים מה השם של האמא לפני הנישואין או מה שם הסבתא. זה מידע שהוא כביכול לא רגיש ועדיין יכול להוביל לגניבת מידע".
כדי למחוק את המידע האישי שלי, אני צריך לתת לכם הרשאה לדואר האלקטרוני שלי, שהוא אחד הדברים הרגישים שיש.
רינגל: "פיתחנו יכולות למידת מכונה שיאפשרו לנו לזהות את הרמזים מבלי להיכנס למייל ומבלי לשמור אותו", אומר רינגל. "אמון זה משהו שנצטרך להרוויח אותו. אם היית אומר לי לפני 15 שנה שאנשים ישמרו מידע על הענן, לא הייתי מאמין - אבל זה קרה. זה תלוי בערך שאנחנו יכולים לתת. זה ייקח זמן אבל אנחנו מאמינים שאנחנו בדרך הנכונה וחושבים שברגע שהמשתמש יבין מה אנחנו עושים, הוא ירצה שנעזור לו. כמו כן, עברנו תהליך בקרה ופיקוח של חברה חיצונית, לפי דרישה של חברת גוגל, ואנחנו גם מאפשרים לכל משתמש לדעת בדיוק איזה מידע אנחנו שומרים עליו, ולמחוק אותו אם הוא מעוניין בכך".