גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קוקה-קולה: "אנשים עדיין רוצים בקבוקי פלסטיק"

ראש מחלקת הקיימות בקוקה-קולה מסרה כי החברה לא תפסיק את ייצור בקבוקי הפלסטיק החד-פעמיים ● עם זאת, קוקה-קולה, הנחשבת לאחת מיצרניות פסולת הפלסטיק הגדולות בעולם, התחייבה למחזר בקבוקי פלסטיק רבים יותר עד שנת 2030 ● האם מיחזור הוא אכן הפתרון או חלק מהבעיה?

בקבוקי פלסטיק של קוקה-קולה / צילום: תמר מצפי
בקבוקי פלסטיק של קוקה-קולה / צילום: תמר מצפי

קוקה-קולה לא תפסיק את ייצור בקבוקי הפלסטיק החד-פעמיים, "מכיוון שהצרכנים עדיין רוצים אותם", כך לדברי ראש מחלקת הקיימות בארגון, ביאטריס פרז, בראיון לרשת ה-BBC. לדבריה, לקוחות מחבבים את בקבוקי הפלסטיק מפני שהם אטומים, ומשקלם קל.

חברת קוקה-קולה, הנחשבת לאחת מיצרניות פסולת הפלסטיק הגדולות בעולם, התחייבה למחזר בקבוקי פלסטיק רבים יותר עד שנת 2030, אך במצב שבו מרבית הפלסטיק בעולם לא מובל למיחזור ומסיים את חייו במזבלות במקרה הטוב ובאוקיינוסים במקרה הרע, פעילי סביבה מתקשים להאמין שמדובר בהצהרה בעלת תוקף משמעותי.

ענקית המשקאות מייצרת כ-3 מיליון טונות של אריזות פלסטיק בשנה - נתון שווה-ערך ל-200,000 בקבוקים בדקה. בביקורת עולמית על פסולת פלסטיק שביצעה עמותת Break Free from Plastic בשנת 2019, התגלה כי המותג הוא המזהם ביותר בפסולת פלסטיק בעולם.

ואולם בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס הדגישה פרז כי החברה מכירה בכך שכעת היא חייבת להיות "חלק מהפתרון". קוקה-קולה התחייבה להשתמש לפחות ב-50% חומר ממוחזר באריזותיה עד שנת 2030, והיא משתפת פעולה גם עם ארגונים לא ממשלתיים ברחבי העולם כדי לשכלל את איסוף פסולת הפלסטיק הנערמת בשל ייצור בקבוקיה.

ואומנם, פרז אומרת כי החברה לא יכולה להתנתק מהפלסטיק על הסף כפי שדרשו כמה קמפיינים, מפני שזה יכול להרחיק לקוחות ולפגוע במכירות. עוד לדבריה, שימוש בלעדי באריזות אלומיניום וזכוכית יכול להעלות את טביעת הרגל הפחמנית של החברה. "עסקים לא יהיו בעסקים אם לא נתאים את עצמנו לצרכנים", אמרה.

"זה נוח למזהם הפלסטיק הגרוע ביותר בעולם להתעקש שאנשים רוצים את הפלסטיק שלו", אומרת קייט מלגס מגרינפיס ארה"ב בתגובה לדברים. "קוקה-קולה ממשיכה להדגים עד כמה היא מנותקת ממשברים סביבתיים איתן מתמודדות קהילות ברחבי העולם. הפתרון איננו פשוט להחליף חומר אחד שזורקים במשנהו או מיחזור. הפתרון הוא שקוקה-קולה וענקיות מוצרי צריכה אחרות יחשבו מחדש באופן בסיסי כיצד הן מביאות מוצרים לאנשים, מייצרות מערכות לשימוש חוזר במוצרי אריזה ואופציות של מוצרים ללא אריזה. איננו יכולים להרשות לעצמנו את רמות חוסר המעש שקולה הראתה עד כה. בקרוב החברה תבין עד כמה לאנשים נמאס מההתמכרות שלה לפלסטיק".

לאחרונה, קוקה-קולה הציגה בקבוק מחומר ממוחזר, שיוצר בין היתר באמצעות פסולת פלסטיק שנאספה בחופי ספרד ופורטוגל (בשלב זה הבקבוק איננו משווק). בשנה שבה כולם מדברים על פלסטיק - החברה הציגה בקבוק המיוצר מתוך תפיסה של כלכלה מעגלית, כשהוא מעניק חיים חוזרים לחומר חד-פעמי.

אך האם מיחזור הוא הפתרון? מיחזור איננו הליך ידידותי לסביבה, על אף היתרון בכך שהוא מונע תוספת של חומר חדש שיגדוש את המזבלות ויזהם את הסביבה. הוא כולל איסוף, הפרדה/מיון, שינוע, שטיפה, ניקוי ולבסוף גריסה לפתיתים, מהם ניתן לייצר שלל מוצרים חדשים ובהם בקבוקים.

"מיחזור של בקבוק פלסטיק צורך בערך אותה כמות של אנרגיה ומים כמו זו הנדרשת לייצור בקבוק חדש, והמשמעות היא פליטות גזי חממה נוספים ושפכים נוספים", מסביר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון. "כמו כן, חשוב לזכור שהכנת בקבוקים איכותיים מצריכה הפרדה של הסוגים והצבעים השונים של הפלסטיק, ואפשר להשתמש רק בחלק מחומר הגלם בפלסטיק ממוחזר, 25% כפי שמדווחים בקוקה-קולה, כלומר 75% הם עדיין 'פלסטיק חדש'. וכאמור גם אם כל הפלסטיק יהיה מבוסס על פסולת, עדין יש צריכת מים ואנרגיה, מבלי לדבר על ירידה באיכות הפלסטיק עם המיחזור", מסביר וולפסון.

לדבריו, "הפחתה במקור בכמות הבקבוקים שאתם קונים היא הפתרון הזול, הפשוט והידידותי ביותר בסביבה, לא רק לבעיית הפלסטיק בים וביבשה אלא גם להפחתת פליטות גזי החממה והשימוש במים. ואם כבר קניתם קוקה-קולה, אז תשתדלו לקנות בקבוקים גדולים ככל האפשר - פחות פלסטיק לליטר משקה משמעו פחות מים, פחות אנרגיה ופחות פסולת".

האם מיחזור הוא הנושא היחיד שיש לחשוב עליו בעת צריכת מוצרים? ייצור בקבוק משקה מצריך לא רק נפט וחומרים שונים, אלא גם כמות גדולה של מים ואנרגיה. טביעת הרגל המימית של קוקה-קולה, כלומר כמות המים המשמשים בכלל התהליך, מגידול הסוכר וייצור הקופאין והחומצה הזרחתית ועד ייצור הבקבוק והמשקה עצמו, היא גבוהה מאוד.

פרופ' וולפסון ערך חישוב ומסביר: "בקבוק 0.5 ליטר של קוקה-קולה צורך כ-35 ליטר מים, כ-43% מים ירוקים, 34% מים אפורים ו-23% מים כחולים. כאשר בעוד שייצור המרכיבים השונים צורך 80% מהמים, ייצור האריזה צורך 20% מהמים, ובעיקר מים אפורים. בנוסף, טביעת הרגל הפחמנית של הבקבוק, כלומר סך פליטות גזי החממה בכל מחזור החיים שלו, היא 500 גרם של פחמן דו-חמצני אקוויקולנטי עבור בקבוק של 2 ליטר קוקה-קולה רגיל, ו-400 גרם עבור בקבוק דיאט או זירו זהה, כאשר ההבדל נובע מתהליך גידול והפקת הסוכר, שעתיר יותר באנרגיה (לא רק בקלורית לגוף אלא גם בקלוריות בפועל). במקרה זה, האריזה אחראית לכ-45% מהפליטות, הקירור של המוצר לעוד כ-25%, ואילו הייצור כולל הפקת חומרי הגלם ל-25% נוספים, והיתר קשור בשינוע".

"זה הרבה או מעט?", שואל וולפסון. "די אם נאמר שנפלטת כמות של פי 600 מצריכה של כמות זהה של מי ברז, חמישית מכמות הפליטות בהכנת עוף שלם בתנור וכמות זהה לזו הנפלטת בשימוש בטלוויזיה למשך כ-6 שעות או נסיעה ברכב ממוצע לכ-3 ק"מ".

האבולוציה של הפלסטיק

בשנת 1950, העולם ייצר רק 2 מיליון טונות של פלסטיק בשנה, אך בשנת 2015 גדל הייצור השנתי כמעט פי 200 והגיע ל 381 מיליון טונות, ובמהלך התקופה שבין 1950 עד 2015 הגיע הייצור המצטבר ל-7.8 מיליארד טון פלסטיק - יותר מטון פלסטיק לכל אדם שחי כיום. אותה פסולת מצטברת בעולם כחומר בלתי מתכלה, שמתפרק באופן בלתי טבעי ונותר לזהם את הטבע עשרות עד מאות שנים. לא בכדי הגדירו גיאולוגים את העידן האנושי על פני כדור הארץ כ"עידן הפלסטיק", כששברירי מיקרופלסטיק כבשו כל שטח בעולם - נידח ככל שיהיה.

כ-80% מהפלסטיק החד-פעמי המיוצר כיום כלל לא מגיע לכדי מיחזור, ומוטמן במזבלות או מסיים את חייב בחיק הטבע - במקרה הטוב כפסולת, במקרה הרע כמזון לא רצוי ומסוכן עבור בעלי החיים, ואולי אף בצלחות בני האדם הניזונים מאותם בעלי חיים. לפי הערכות, ב-2050 יעבור מספר מוצרי הפלסטיק בים את מספר בעלי החיים, לאור העובדה שבכל שנה מושלכים לים 8 מיליון טון של פלסטיק.

מחוקקים ברחבי העולם, ביניהם האיחוד האירופי, קנדה והודו, החלו לאסור שימוש בכלים חד-פעמיים מסוימים (אך פסחה לעת עתה על תעשיית בקבוקי השתייה ואריזות המזון, למרות שכ-60% מפסולת הפלסטיק בעולם מקורה באריזות ובקבוקי מזון), ומנגד חברות חוששות כי המוניטין שלהן עלול להינזק אם לא יפעלו לצמצום משמעותי של פסולת הפלסטיק שהן מייצרות, כאשר לאחרונה מוצרי פלסטיק חד-פעמיים נהנים ממוניטין ציבורי נמוך ומפוקפק, והן חוששות כי לוגו החברות עלול להתנוסס על מוצרים המושלכים לטבע או להופיע בתמונות כשהוא מוצא מקיבתן של חיות ים, ולהפנות את זעמם של הצרכנים לעברן. 

"אנחנו נמצאים בתקופה קריטית שמחייבת כל אחת ואחד, ועל אחת כמה וכמה חברות ענק שהמוצרים שלהן מגיעים לכל בית, לקחת אחריות, לחשוב אחרת ולעשות מהלכים אמיצים כדי להפחית את ההשפעה הסביבתית שלהן ושלנו", אומר פרופ' וולפסון. "חברה חפצת-חיים צריכה להוביל לשינוי הרגלים אצל הלקוחות שלה, ולא להפך".

עוד כתבות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"