גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התשואות בגמל ובהשתלמות ב-2019: מי הגופים שכיכבו בצמרת, ומיהו האפיק היחיד שהפסיד?

סכום מצרפי עצום של כ-1.32 טריליון שקל מכספי הציבור נוהל ב-2019 על ידי קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, קרנות הפנסיה החדשות המקיפות ופוליסות החיסכון הפנסיוני ● קרנות ההשתלמות המשיכו ליהנות מצמיחה מואצת, ושוק הגמל נהנה מתחייה מחודשת לאחר שנים של התייבשות

יוסי לוי, גילעד אלטשולר, איציק שנידובסקי / צילומים: ענבל מרמרי ואיל יצהר
יוסי לוי, גילעד אלטשולר, איציק שנידובסקי / צילומים: ענבל מרמרי ואיל יצהר

בסוף 2019 ניהלו קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, קרנות הפנסיה החדשות המקיפות ופוליסות החיסכון הפנסיוני, שמושקע בשוק ההון, סכום מצרפי של כ-1.32 טריליון שקל. מדובר בסכום אדיר, שאמור לספק את כרית הביטחון הסוציאלית "האמיתית" של הציבור הישראלי - בעיקר לגיל הפרישה, ומעבר לקצבאות הנמוכות שמשלם המוסד לביטוח לאומי.

סכומים אלה נכללים במה שנקרא "הפנסיה הצוברת", שבמסגרתה הציבור מפריש מדי חודש כספים לחיסכון שנצבר עבורו, ושמקבל מגוון הטבות מס. השם האמור מסגיר את המאפיין הכי חשוב של החיסכון הזה - הצבירה - והוא מכוון לכך שהחוסך מפקיד כספים מדי תקופה, כשבעתיד הוא יקבל קצבה חודשית או סכום חד-פעמי, שייגזר מהסכום שייצבר עבורו. אותו סכום שייצבר מהווה סכימה של ההפקדות ושל התשואה המושגת בגינן לאורך השנים, ולכן לתשואות שמשיגים גופי הניהול יש חשיבות אדירה עבור החוסך.

מבחינה זו הסתיימה 2019 עם עליות שערים חריגות לטובה בשלל מדדי שוק הון בארץ ובעולם, ולכן בסוף השנה התברר כי 2019 היתה המשך ישיר לרוב השנים שקדמו לה, וגם תמונת מראה ל-2018, שהסתיימה בנפילות שערים. לעובדה זו תרומה חיובית לצבירה הסוציאלית של הציבור אצל גופי החיסכון לטווח ארוך.

לרשימת תשואות קופות הגמל לתגמולים - לחצו כאן

התשואות אינן מבטיחות דבר לעתיד

עם זאת, התשואה הענפית החיובית הטובה מייצגת את הממוצע בענף, כשב-2019 היו כמה גופים שנסקו הרבה מעבר לממוצע, בשלל אפיקי הגמל וההשתלמות, ומתוכם יש כמה מנצחים מובהקים ששולטים בצמרת דירוגי התשואות: בתי ההשקעות אלטשולר שחם (שניצח גם במרבית הדירוגים בשוק הפנסיה החדשה), אנליסט וגם ילין לפידות, שחולקים ביניהם את ההובלה בשורה ארוכה של סוגי קופות וקבוצות גילאים שונות. לצדם בולטים לחיוב גם קופות וקרנות של אקסלנס-הפניקס ושל כלל ביטוח.

לרשימת תשואות קופות הגמל להשקעה - לחצו כאן

ואולם, תשואת העבר מעידה על איכות ניהול ההשקעות של הגופים המנהלים השונים בראיית עבר, והיא לא מבטיחה דבר לגבי העתיד. בהסתכלות זו, מה שחשוב זה האלוקציה של כל גוף וגוף (כלומר, אופן הקצאת המקורות לאפיקי ואזורי ההשקעה השונים), ומה שיתפתח בשוקי ההון בהמשך הדרך.

כך או כך, בתחילת 2020 מחזיקות קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, קרנות הפנסיה החדשות המקיפות וחברות הביטוח עבור הציבור הרחב כ-101.5 מיליארד שקל במזומנים, בשווי מזומנים ובפקדונות (כ-9.7% מהתיק הצובר כולו), בעוד שההחזקה במניות ובקרנות נאמנות מסתכמת בכ-361.4 מיליארד שקל (כ-27.4% מהתיק). לצד זאת, כ-24.4% מהתיק הצובר האמור, כ-321.6 מיליארד שקל, מושקעים בחוב של תאגידים עסקיים - דרך אג"ח סחירות ולא-סחירות ודרך הלוואות פרטיות (בדומה לאשראי הבנקאי).

ההגמוניה עברה מפסגות לאלטשולר שחם

נכון לסוף 2019 הסתכם שוק הגמל וההשתלמות בכ-533 מיליארד שקל, לאחר שחווה בשנים האחרונות עדנה של ממש. זה קורה בשל הצמיחה המואצת בקרנות ההשתלמות, הודות לכך ששוק הגמל לתגמולים חווה בשנים האחרונות תחייה מחדש לאחר שנים של התייבשות, וגם בשל הצטרפותם שני סוגים חדשים של קופות גמל חדשות, שצומחות מחודש לחודש: קופות הגמל להשקעה, שדומות לפוליסות החיסכון לפרט שמוכרות חברות הביטוח, וקופות הגמל להשקעה חיסכון לכל ילד וילדה, שנהנות מתשלום קבוע מצד המדינה.

לא זאת בלבד, בשנים האחרונות חווה שוק הגמל וההשתלמות שינויים מבניים עצומים, שבמסגרתם ההגמוניה בשוק עברה מגוף אחד (פסגות) לאחר (אלטשולר שחם), כשגופים אחרים נוסקים על חשבון אחרים (כמו ילין לפידות) או מאיימים לנסוק על רקע תוצאות טובות שרשמו באחרונה ובפעילויות אחרות שלהם (כמו מור). הדבר מהווה שיאו של שינוי מבני, שהתחיל עוד באמצע העשור שעבר. עד אז נשלט שוק הגמל וההשתלמות על ידי המערכת הבנקאית, ומאז השליטה בו עברה ידיים התבזרה בין קבוצות הביטוח ובתי ההשקעות, כשהאחרונים תופסים בו נתח גדל והולך.

הצמיחה והשינויים בשוק זה קורים בשל שני דברים עיקריים: פעילות נכונה מול המפיצים (בעיקר סוכני הביטוח) והשאת תשואות טובות לאורך זמן. למעשה, ההצלחה העקבית בתשואות של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגיעה בשנה החולפת לבורסה בתל אביב, כשהמשקיעים המחישו בכמה הזדמנויות שונות את חשיבות המוניטין של ניהול ההשקעות לשווי של החברות הפועלות בתחום, וזאת על רקע ציפיות לתשואה טובה גם בעתיד.

תשואות קרנות ההשתלמות

למה אנו מתכוונים? ב-2019 הונפקו לציבור מניות אלטשולר שחם גמל ופנסיה, כשמאז החברה לא עוצרת - והמשקיעים בה נותנים לה שווי שעד כה קיבלו רק קבוצות הביטוח הגדולות. לצדה יש גם את מניות מור בית השקעות, שנכנס בשנה שעברה לתחום ניהול קופות הגמל וההשתלמות, לאחר שנים מוצלחות מאוד בתחום ניהול קרנות הנאמנות, וכן מניות אטראו - שמחזיקה במחצית ממניות בית ההשקעות ילין לפידות, המצליח גם הוא.

פתיחה שנה חיובית למניות בתי ההשקעות

נתחיל מהאחרון: ילין לפידות נמנה עם מובילי השוק באופן עקבי, עם הצטיינות בתשואות, והדבר בא לידי ביטוי בשנה החולפת במניית אטראו, שזינקה ב-146% ב-12 החודשים האחרונים. גם מניית אלטשולר שחם גמל ופנסיה, שאמנם פתחה את השנה הנוכחית ברגל ימין בצורה סולידית יחסית (עם עלייה של "רק" כ-18% מתחילת 2020), אבל גם השלימה קפיצה של כ-95% מאז שהתחילה להיסחר ביולי 2019. ערכה הנוכחי משקף לאלטשולר שחם גמל ופנסיה שווי שוק מרשים של כ-2.4 מיליארד שקל.

וכך אנו מגיעים למי שעדיין לא מהווה שחקן משמעותי בגמל ובהשתלמות, אבל יכול לכבוש לעצמו נתח, אם ישחזר את מה שעשו אלטשולר שחם וילין לפידות: בית ההשקעות מור, שרכש פעילות גמל קטנטנה, צירף אליו שותף בעל מוניטין בניהול השקעות, ועתה לראשונה מציג תשואות לשנה שלמה. לפי שעה, הקופות של מור עדיין קטנטנות ומנהלות עשרות בודדות של מיליוני שקלים בכל מסלול, אבל התשואות שרשמו ב-2019 היו מצוינות ועלו על רף של 20% בהשתלמות ובגמל - הכי גבוה בשוק (בין השאר, בגלל ניצול יתרונות לקוטן).

על רקע זה, עד כה השנה הנוכחית מאירה פנים למניית מור, שבתוך כשלושה שבועות זינקה בכ-45% והתמקמה כאחת מעשר המניות בעלות הביצועים הטובים ביותר עד כה בבורסה לשנה הנוכחית. עם גל העליות האחרון משלימה מור קפיצה של כ-145% מאז שהתחילה להיסחר בסוף יולי 2017. מחיר המניה הנוכחי משקף למור שווי של כ-580 מיליון שקל. אגב, מניית אנליסט עלתה ב-27% ב-12 החודשים האחרונים.

לרשימת התשואות במסלולי החיסכון לכל ילד - לחץ כאן

ולסיום, רק אפיק אחד הציג ב-2019 תשואה שלילית למרות העליות החדות בשווקים: מסלולי השריעה בחיסכון לכל ילד (שריעה - מערכת החוק המוסלמי). מדובר במסלולים הכפופים לכללי הדת המוסלמית, והם מנהלים סכומים זניחים, שסבלו מירידות של 0.5%-0.8% בשנה של עליות בשיעור דו-ספרתי בשוק כולו. 

עוד כתבות

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחרי תוצאות השיא של הפועלים: למה מניות הבנקים ירדו?

מדד הבנקים נסחר בירידות בניגוד למגמה הכוללת בבורסה בתל אביב ● בנק הפועלים דיווח הבוקר על עלייה חדה של 28% ברווח הנקי ב-2025 ● מנהל מחלקת המחקר של IBI, לירן לובלין, ציין כי הדוחות כוללים הרבה הכנסות חד־פעמיות, וכי הם "מעט מאכזבים ביחס לציפיות ברבעון"

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

עם טווח של 300 ק"מ: הטיל הישראלי שמככב באיראן

מהטילים ארוכי הטווח של חיל האוויר ועד למל"טים אמריקאיים שנולדו מהשראה איראנית - אלו האמצעים הבולטים שמפעילים צה"ל וצבא ארה"ב נגד הרפובליקה האסלאמית ● וגם: העסקה שנסגרה רגע לפני המלחמה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תקיפה בשארג'ה שבאמירויות / צילום: Reuters, Amr Alfiky

אחרי שספגו אש: מה עוצר את המפרציות מלהצטרף למלחמה

הקונספציה של "הנמכת ראש" מול טהרן קרסה עם מטחי הטילים על מתקני האנרגיה ושדות התעופה ● כעת, המפרציות מתלבטות אם לנטוש את האיפוק לטובת מעורבות צבאית ● המומחים מנתחים: מה מונע מסעודיה ומהאמירויות לדהור קדימה, ואיך קטאר משחקת משחק כפול

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות, בהובלת מניות הטכנולוגיה

הנאסד"ק קפץ בכ-1.3% ● העליות בוול סטריט מגיעות בעקבות הפוגה בעליות החדות במחירי הנפט, לצד נתוני מאקרו חיוביים שפורסמו בארה"ב ● שר האוצר האמריקאי: המכסים הגלובליים בגובה 15% ייכנסו לתוקף השבוע ● בורסות אירופה סיימו את היום בעליות ● הביטקוין נסחר סביב 73 אלף דולר ונמצא ברמתו הגבוהה מזה כחודש ● סיאול צנחה ביותר מ-10% הבוקר והשלימה נפילה של 17% ביומיים

זום גלובלי / צילום: Reuters

נערכות להצטרף למערכה? סין וקוריאה הצפונית מתחמשות

קוריאה הצפונית משיקה משחתת חדשה במשקל 5,000 טון • במקביל, סין מגדילה את תקציב הביטחון לשנת 2026 • בינתיים, טורקיה חושפת תוכניות מגירה להתמודדות עם גל פליטים מאיראן ● זום גלובלי, מדור חדש 

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

שיא חדש לבנק הפועלים: הרווח ב-2025 זינק ל-9.8 מיליארד שקל

בנק הפועלים דיווח על רווחי שיא של 9.8 מיליארד שקל ב-2025 - זינוק של 28% לעומת השנה שקדמה לה ● שיעור התשואה על ההון ב-2025 עומדת על 15.3% ● הדירקטוריון הודיע על חלוקת דיבידנד בסכום של 1.24 מיליארד שקל ● ועד עובדי הבנק: "בלתי נתפס שהנהלת הבנק מפרסמת רווחי עתק, ובאותה נשימה בוחרת לפגוע ישירות בכיס של העובדים"

האם החגיגה בתעשיית הקרנות בת''א מוצדקת? / אילוסטרציה: Shutterstock

תעשיית הקרנות חוגגת ובשוק כבר מזהירים: "אל תעשו את הטעות של משקיעי S&P 500"

האופטימיות של המשקיעים המקומיים באה לידי ביטוי גם בתעשיית הקרנות המקומית, אליה זרמו 700-800 מיליון שקל בצל המלחמה עם איראן, בעיקר לקרנות אקטיביות המשקיעות בתל אביב • התעשייה שברה השבוע שיא חדש וחצתה את רף 800 מיליארד השקלים של נכסים מנוהלים ● עם זאת בתעשייה יש מי שמתריע: "צריך להיזהר מהטעות שעשו חלק מהמשקיעים עם מסלולי ה-S&P 500"

פרופ' מאיה תמיר / צילום: Robert Schoen

הטוב, הרע והכועס: החוקרת שמגלה מי באמת מנהל את הרגשות שלנו

האם הכעס משתלם, ובאילו תרבויות אהבה לא בהכרח מתבטאת במתן הרגשה טובה? ● פרופ' מאיה תמיר, שזכתה לאחרונה בפרס רוטשילד היוקרתי, מספרת על המחקרים שחושפים עד כמה אנחנו יכולים לבחור מה נרגיש

למה אנחנו אוכלים יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

אוכלים יותר במלחמה? יש לזה הסבר מדעי

מחקר שנערך במרכז האקדמי אשקלון מגלה כי אכילה רגשית היא מנגנון נפוץ ונורמלי לוויסות חרדה ● מה הם המחירים הבריאותיים ואיך אפשר למזער נזקים? ● שאלת השעה, מדור חדש 

עגורן / צילום: Shutterstock, Protasov AN

בדרך לאישור: עגורנים באתרי בנייה יוכלו לפעול בשליטה מרחוק

עד כה לא הותרה בארץ הפעלה מרחוק של עגורן, חרף הסיכון שבישיבת המפעיל בקצה העגורן הגבוה • כעת מקדם משרד העבודה תקנות שיאפשרו הפעלה מהקרקע, אולם הן טרם אושרו

בניין בבת ים שנפגע מטיל איראני. ההתחדשות והשיקום בשטח עוד נראים רחוקים מאוד / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"פתרונות מיידיים"? החוק שאמור להבטיח שיקום מהיר של אתרי הרס עדיין מתעכב

כבר באוגוסט הושגו הסכמות על נוסח החוק שאמור לסייע לשיקום מהיר של מבנים שנפגעו מטילים או ברעידת אדמה, כלקחי מבצע "עם כלביא" - אך גם חודשים אחרי, וכשאנחנו כבר בהתנגשות חזיתית חדשה מול איראן, החוק טרם אושר ● גלובס בודק היכן הדברים עומדים נכון להיום

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

ענקית התעופה שמבטלת את הטיסות לישראל עד ה-22 במרץ

קבוצת לופטהנזה מאריכה את ביטולי הטיסות עד 22 במרץ בשל המלחמה עם איראן

זירת נפילת שבר יירוט בשטח פתוח בצפון הארץ / צילום: כב''ה

בגודל של מקרר או משאית: למה צריך להיזהר גם מ"רסיסים"

למערך ההגנה האווירית של צה"ל שיעור הצלחה גבוה ביירוט טילים, אך כשהוא קורה מעל שטח המדינה, נשקפת מכך סכנה לא פחות גדולה ● איך היא נוצרת, ומה ההבדל בין שבר יירוט לרסיס? ● שאלת השעה, מדור חדש

אתר פולימרקט, היום / צילום: צילום מסך

הקזינו הביטחוני של פולימרקט: מאחורי הטרנד הגדול של המלחמה - שגם חזה אותה

נפח מסחר של חצי מיליארד דולר, דיוק של 94% וזינוק חריג בתנועת הגולשים מישראל: פולימרקט, הפלטפורמה המבוססת על חוכמת ההמונים ולעתים על מידע פנים, הפכה למדד המהיר ביותר לניבוי העימות עם איראן ● אלא שתחקיר חדש חושף ארנקים מסתוריים שגרפו מיליונים רגע לפני התקיפה - ומעלה את החשש למסחר במידע

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

כך הפך המיגון לפריבילגיה לעשירונים העליונים

בעוד שבקרב שלושת העשירונים העליונים לכמעט 60% מהאוכלוסיה יש ממ"ד, בשלושת העשירונים הנמוכים מדובר בפחות משליש ● "בניית המיגון תלויה בהיתכנות כלכלית, מצב שהותיר מחוץ למענה דירות רבות"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

מנכ''ל הבורסה איתי בן זאב בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

הרווח הנקי של הבורסה בת"א זינק ב-80%, תחלק דיבידנד ענק

הבורסה מסכמת את השנה שחלפה ברווח נקי של 181 מיליון שקל ●  החזקות המנכ"ל בן זאב כבר שווה יותר מחצי מיליארד שקל ● משקיעים ותיקים שמכרו אשתקד פספסו חלק מהחגיגה

אילוסטרציה: Shutterstock, Maxx-Studio

האיכון הסלולרי הוכיח: האישה אינה ידועה בציבור ולא זכאית לירושה

באופן תקדימי, בית המשפט החליט באמצעות איכון סלולרי שבני הזוג לא היו יחדיו בשעות מסוימות, ולכן הם אינן נחשבים ידועים בציבור ● כמו כן, הוכח כי השניים לא ניהלו משק בית משותף, וכי המנוח לא היה מעוניין בשיתוף כלכלי ● גם המסמך שהציגה בת הזוג, בו תיאר המנוח את מערכת היחסים איתה, לא הועיל

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

מי שהתמידו בירי על ישראל במהלך "חרבות ברזל", מסתפקים כעת בהצהרות בלבד ● מומחית מסבירה: החות'ים הם לא פרוקסי של איראן במלוא מובן המילה, אלא יותר משתפי פעולה; גם במלחמת 12 הימים התגובה שלהם הייתה מינורית ● ומה בכל זאת יכול להביא לירי מתימן ● שאלת השעה, מדור חדש

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל אייל זמיר: עוברים לשלב הבא במערכה; 60% ממשגרי הטילים הושמדו

חיל האוויר השלים את גל התקיפות ה-13 בטהרן; בצה"ל מעריכים כי 60% מיכולות הירי של איראן הושמדו ● נאט"ו: הגברנו את ההגנה נגד טילים במדינות הברית • צה"ל בהודעת פינוי חריגה לשכונות שלמות בדאחיה, שהתרחבה גם לאזור הבקעא • איראן תקפה את אזרבייג'אן: שניים נפגעו • עדכונים שוטפים