גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפקידיו החדשים של הממונה על משאבי אנוש

פורום של כ-20 אנשי משאבי אנוש וייעוץ ארגוני בכירים התכנסו כדי לדבר על האתגרים החדשים שלהם בעולם העבודה: מדוע זה לגיטימי שעובד יבקש לעבוד מהבית או במשרה חלקית, איך נערכים לעולם של סוגים שונים של חוזי העסקה ומה היתרון של התנסות של עובדים בתפקידים שהם ממש לא מכירים

מפגש פורום משאבי אנוש /  צילום:  איל יצהר
מפגש פורום משאבי אנוש / צילום: איל יצהר

הסיפור המשונה על התוכנית של ראשת ממשלת דנמרק להעביר את המדינה כולה לשבוע עבודה של ארבעה ימים התגלה אמנם כפייק ניוז שהתגלגל לכותרות עיתונים ברחבי העולם, אבל הוא וסיפור הניסוי האמיתי לגמרי של מיקרוסופט ביפן, בהחלט מלמדים על רוח הזמן: עובדים וארגונים מרגישים חוסר נחת הולך וגובר מהאופן שבו שוק העבודה מתנהל. שאלות כמו מיהו עובד אפקטיבי, ואיך מאזנים בין הצורך של ארגון לגייס כוח עבודה מיומן לדרישות העובדים לנהל חיים מאוזנים יותר, שאחת מ"תופעות הלוואי" שלהן הוא התגבשות של צורות העסקה שונות, מציבות בחזית את מנהלי ההון האנושי בארגונים. תפקידם המסורתי כאחראים לגיוס כוח האדם ולרווחתו עומדים למבחן מחודש.

פורום של כ-20 אנשי משאבי אנוש וייעוץ ארגוני בכירים, שהתכנס באירוע בשיתוף "גלובס"; Meet in Place, רשת גלובלית של חדרים לפגישות עסקיות, אופ-סייטים ומיט-אפים אקסקלוסיביים; ו-Stoke, פלטפורמה לניהול טאלנטים לפי דרישה - ניסה לענות על השאלות ולנסח את השינויים שחלו בשוק העבודה ואת האתגרים שהם מציבים למנהל משאבי אנוש.

אתגר העבודה מרחוק: למנהלים חסרים כלים לנהל 

פול צוקר, מייסדת ומנכ"לית קבוצת נישה, המתמחה בהשמת בכירים, שמה את דרישות העובדים על השולחן: "כשמועמדים מנהלים איתנו משא ומתן, הם קודם כול מדברים על האפשרות לעבוד מהבית, ברמה של יום או יומיים. האתגר של מנהלות משאבי אנוש הוא להכין את המנהלים, לשנות את התפיסה ולתת כלים לניהול מרחוק".

"לפני עשר שנים היה למועמדים הרבה יותר קשה להגיד מה הם רוצים", מוסיפה ברליס נפתלי, מנכ"לית BeConnected. "השיקול היה שאם אני אגיד מה אני באמת רוצה, זה ייתפס כאילו אני פחות מקצועית, וגם אצל המנהל המגייס, ברגע שנכנס איזה רעש כמו 'אבל הוא רוצה מהבית' או 'הוא רוצה פחות שעות', עולה השאלה עד כמה הוא רציני, עד כמה הוא מתמסר. בשנתיים האחרונות אני נלחמת בדבר הזה. הובלתי תהליכים שבעקבותיהם חברי הנהלה עבדו במשרות חלקיות, כי אני חושבת שכשאתה מוצא את הערך של שני הצדדים, זה מצב של win win. היום אני מרגישה שיש שיח מדהים סביב זה, אבל אני מוטרדת מהיכולת של מנהלים לנהל את זה. אין להם ממש כלים".

קייטי קושניר-ונטורה, יועצת קריירה באוניברסיטת תל אביב, מעידה מניסיונה על הקושי הכרוך בניהול של עובדים מפוזרים: "ניהלתי HR בסטארט-אפ שה'אני מאמין' שלו היה שכל העובדים מועסקים מרחוק. הייתה בעייתיות גדולה לנהל טאלנטים מכל העולם. לדוגמה, עובד בבנגקוק ששבר רגל, הייתי רוצה לתת לו מענה נקודתי ולהראות שאכפת לי. לכאורה כל העולם פתוח בפנייך, רק תמצאי את הטאלנט הכי טוב בתחומו, אבל איך אני עושה את זה בדיוק? זה לחפש מחט בערימת שחת".

בישראל, כפי שעלה מדברי המשתתפים בפורום, העסקה מרחוק היא עדיין תופעה מצומצמת, משתי סיבות: היעדר צורך ותרבות עבודה אחרת. "בישראל, לא רק חברות מקומיות לא מוכנות לעבור לעבודה מהבית, אלא גם לסטארט-אפים גלובליים קשה עם זה, כי זה קושי כפול - גם להתגבר על העבודה בשלט רחוק וגם על הפער התרבותי", אומרת ד"ר הילה חלוץ בן-גל מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללת אפקה להנדסה בתל אביב. 

אז בישראל עדיין אוהבים את הביחד ואת סיעור המוחות המשותף, ויש מנהלים שעדיין מודדים מסירות של עובד במספר השעות שלו במשרד, אבל בסופו של דבר הלחץ מלמטה כנראה יגבר ויחייב ארגונים להתאים את עצמם.

כדי להתכונן לכך, אומר היליק ניסני, יועץ למנהלים בכירים ולחברות, דרושה הכשרה מסודרת למנהלים. "תרבות ארגונית מתחילה בדרך כלל מהמייסדים ומהמנכ"ל, ואחר כך מחלחלת להנהלה. אם הלך הרוח אינו מתאים, זה לא יעבוד".

מתוך המפגש של פורום הבכירים / צילום: איל יצהר, גלובס

עולם חדש של פרילאנס: הכירו את "ארגוני הבזק"

אחת התופעות הבולטות של העשור האחרון היא העלייה במספר עובדי הפרילאנס. כ-36% מהאמריקאים, לדוגמה, עובדים כפרילאנס, בין שכמקור הכנסה יחיד ובין שכמקור הכנסה נוסף. בישראל, המספרים נמוכים יותר, כ-12%, אבל הציפייה היא שגם כאן הם יעלו. משתתפי הפורום מעידים שהם נתקלים ביותר ויותר צעירים שמעוניינים לעבוד במתכונת הזאת.

"הם רוצים לשמוע מה הפרויקט, לקבל היקף של שעות עבודה, ולהחליט מתי להגיע למשרד", אומר יוגב גולדיס, סמנכ"ל משאבי אנוש בסטארט-אפ הפועל בתחום הסייבר. "זה פשוט הימם אותי, כי מדובר בכמות ממש גדולה. חלקם עובדים במקביל על מיזמים אישיים שלהם, חלקם עובדים בהדרכה, וחלקם פשוט עושים עוד פרויקטים כאלה בחברות אחרות. זה איתגר אותנו כחברה - האם אנחנו נותנים פתח לדבר הזה? החלטנו שכן, וזה היה לא פשוט מהרבה סיבות: תחרות, ניגוד אינטרסים, שמירה על הידע הארגוני. סטארט-אפים שנשענים יותר על הדור החדש הזה שמשתחרר משירות ביחידות הטכנולוגיות, יתמודדו עם זה יותר ויותר".

חלוץ בן-גל נותנת לתופעה הזאת שם: Flash Organizations. "אני שותפה לפרויקט מחקרי עם אוניברסיטת סטנפורד בשם Digital Living 2030, ואנחנו צופים ש-60% מכוח העבודה ב-2030 יעבדו בדיוק במודל הזה".

האם ארגונים נערכים לשינויים האלה באמצעות תוכניות עבודה? רוב משתתפי הפורום הודו: אין תוכנית, מגיבים למה שקורה בשטח.

"זה פשוט הגיע והיינו צריכים להתמודד עם זה", אומר גולדיס. "היינו צריכים לקחת מחלקות ותחומי פעילות ולפרק אותם לחבילות עבודה. פתאום יש לך עשר גרסאות להסכם העסקה: הסכם פרויקטלי, הסכם פרילאנס, הסכם משרה חלקית, משרה מלאה וכדומה. עלתה השאלה אם להכניס אותם למסגרת של משוב או הערכת ביצועים, אם לנסות לייצר איזושהי מערכת יחסים לקראת העסקה מלאה. כל דבר חדש שצץ, צריך להתמודד איתו".

מתוך המפגש של פורום הבכירים / צילום: איל יצהר, גלובס

מעורבות עובדים: להיות שכיר ולהרגיש פרילאנס

ריבוי עובדי פרילאנס בארגון מעלה שאלה אחרת: איך גורמים להם להיות מעורבים? ולא רק להם, כמובן. לפי מחקר של גאלופ מ-2018, רק 34% מהעובדים מרגישים מעורבים. אמנם מדובר בעלייה מ-26% ב-2000, ובכל זאת, מדובר בפחות ממחצית העובדים. נוסף על כך, במיוחד בדור הצעיר, עובדים ממצים את התפקיד במהירות ורוצים לעבור לתפקיד הבא.

"אנשים רוצים לעבור למשהו אחר בקצב מאוד מאוד מהיר, ואנחנו מנסים להראות להם שהם מתפתחים בתוך התפקיד ושזה משרת אותם", אומרת ורד עצמון, מנהלת פיתוח מנהיגות בפאלו אלטו. "אבל זה לאו דווקא נכון".

רותם קציר, ראש תחום משאבי אנוש בקרן ההון סיכון פיטנגו, מסייגת. "עובדים לא תמיד שמים לב ומודעים להתפתחות שלהם", היא אומרת. "תורם לזה גם הטרנד של משוב מתמשך. אין לנו שום מנגנון שאומר לנו היכן הייתי לפני שנה והיכן אני היום".

כך או כך, אחת הדרכים להתמודד עם השחיקה הזאת היא מתן הזדמנות לעובד לעסוק בתחומים שונים בתוך הארגון עצמו.

"בכנס מצוינות במשאבי אנוש הציגו פרויקט של חברת יוניליוור שבו מנהלים בחברה מייצרים פרויקטים, ואנשים בארגון משתבצים אליהם - פרויקטים שונים לחלוטין מתחום העיסוק שלך", מספר גולדיס. "מישהו שעושה HR הולך לעסוק בפרויקט שיווק ותוכן, ומישהו ממחלקת כספים עושה משהו באנליטיקס של מוצר. לדעתי, זה ניצן שהולך לפרוח לפרח יפהפה וגדול בעוד חברות וארגונים".

אפרת דגן, ראש מחלקת טאלנט ב-Lyft, מספרת על התנסות דומה. "יש מה שנקרא explorership ובנג'י explorership - כשאתה לוקח שישה שבועות וקופץ לתפקיד אחר. אני, לדוגמה, נסעתי עם המשפחה שלי לקיץ, למחלקת חדשנות, וחזרתי אחרי זה לתפקיד שלי. בינתיים מישהו בארץ לקח את התפקיד שלי לשישה שבועות ואחרי זה חזר לתפקידו. זה מפרה את כולם. לא נותנים שום הכשרה, נכנסים למים ושוחים".

"זה מתחבר למודל ה-80%-20% (80% שכיר ו-20% פרילאנס בדרך כלל - מ"א). עובד יכול לעבוד 80% מהזמן בעבודה הקבועה שלו ו-20% מהזמן נותנים לו לעבוד על פרויקט, שבדרך כלל מצמיח דברים מדהימים לארגון", אומרת קושניר-ונטורה.

מנהל HR כשותף עסקי: יש גם עניין של מגדר

לקראת סיום המפגש, זרק שחר ארז, מייסד שותף ומנכ"ל Stoke, שאלה טעונה לחלל החדר: "אמרנו שמנהלי משאבי אנוש אחראים לגיוס, לרווחה ולהכשרה, אבל עד כמה הוא מונע באמת מצורכי הביזנס, עד כמה הוא שותף לשיחה על המטרות העסקיות של הארגון?".

מארגני האירוע בשיתוף "גלובס", יעל שפריר מ-Meet in Place ושחר ארז מ-Stoke / צילום: איל יצהר, גלובס

ניסני הזכיר שכבר ב-2007 התפרסמה ב-HBR) Harvard Business Review) כתבה עם תמונה של פצצה וכותרת It's Time to Blow Up HR and Build Something New. "אחד הגורואים של ניהול שאל מנכ"לים מה הבעיה מספר אחת שיש להם בארגון, והם ענו באופן גורף 'גיוס ושימור הטאלנטים'. ואז שאלו אותם, מי האדם שאתם הולכים אליו כשיש לכם בעיה? מנהל משאבי אנוש היה במקום 7. אני חושב שהאתגר הכי גדול הוא איך מעבירים מסרים למנכ"לים. אלה שיודעים לדבר את השפה העסקית, הם אלה שיודעים לייצר את הערך למנכ"לים".

"אני רואה חברות שמדפיסות כסף וה-HR שלהם מזעזע, שהתרבות הארגונית שלהם מזעזעת, ואתה אומר כאילו, אוקי אז איך אנחנו בתוך הדבר הזה", מוסיפה קציר. "אנחנו צריכים שיהיה לנו קייס אמיתי לבוא ולהגיד הנה אנחנו נותנים ערך, אנחנו לומדים להצמיח חברות, אנחנו יכולים להיות שותף עסקי אמיתי ולעזור לך לבנות חברה. אנחנו כל כך רחוקים משם".

אי אפשר להתעלם מהעניין המגדרי בהקשר הזה: רוב מנהלי משאבי אנוש הם מנהלות. "לכל הגברים פה עם הביטחון העצמי והגישה העסקית המתקדמת, בואו תהיו אישה יחידה מסביב לשולחן של מנהלים, בתעשיית הייטק גברית, אגרסיבית, דוחפת, שאין לה זמן לכלום, ותהיו השותף העסקי מספר אחת של המנכ"ל", אומרת גלית רבי, סמנכ"לית משאבי אנוש ב-Guesty. "זה לא כזה טריוויאלי. לדעתי, יש משהו מאוד דרמטי בסיפור הזה של המגדר, שאי אפשר להתעלם ממנו".

"הפוקוס של חברות ב-2020 צריך להיות המשאב האנושי, שעד עכשיו נדחק לפינה לטובת המשאב הפיננסי", סיכמה יעל שפריר, Chier Marketing Officer ב-Meet in Place. "כדי שמנהלי משאבי אנוש יהיו נדבך משמעותי בהובלת החברה לעתיד פורה ובר קיימא, הם צריכים קודם כול לחזק את עצמם, באמצעות שיח פנים-חברתי, ויותר מזה - באמצעות שיח חיצוני, עם העמיתים שלהם. כאשר הם יבואו מלומדים, מועצמים ומגובשים לארגון, הם יוכלו להוביל שינוי". 

עוד כתבות

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: Associated Press, Ross D. Franklin

נטפליקס תרכוש את אולפני הקולנוע וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג ב-72 מיליארד דולר

שירות הסטרימינג הגדול בעולם רוכש את האולפן המיתולוגי ב-72 מיליארד דולר, לפי שווי של 82.7 מיליארד דולר - ומקבל לידיו את HBO, "הארי פוטר", "חברים" וקטלוג מהעשירים בתעשייה ● רשתות CNN, TBS ו-TNT יפוצלו לפני השלמת העסקה

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; מניית נטפליקס ירדה בכ-3%

נעילה מעורבת באירופה ● נטפליקס הודיעה על רכישת וורנר ברדרס דיסקברי בעסקה היסטורית שמאחדת בין שירות הסטרימינג המוביל בעולם לבין אחד האולפנים הוותיקים והמשפיעים ביותר בהוליווד ● פורסמו נתוני מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE)

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

התחדשות עירונית בתל אביב. להבטיח את הזכויות בחוזה / צילום: דיויד לוין

להגן על זכויות הדיירים: מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?

לאחרונה נקלעו כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברובעים 3 ו־4 בתל אביב לקשיים שהובילו לעצירתם ● אילו סעיפים חשובים כדאי לדיירים להוסיף לחוזה ההתקשרות עם היזם כדי להגן על עצמם, ומה עושים כשהפרויקט נתקע?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן