שר הכלכלה אלי כהן / צילום: איל יצהר, גלובס
קוראות וקוראים נאמנים של העיתונות הכלכלית מכירים את המונח "אחד חלקי שנים-עשר". כששנת התקציב מתחילה בלי חוק-תקציב מאושר, פקידי האוצר רשאים להקצות בכל חודש, לכל סעיף, רק 1/12 ממה שהיה בו בשנה הקודמת. אבל בראיון לרדיו ירושלים אמר שר הכלכלה אלי כהן דבר יותר מפתיע. כשנשאל על דרישת המפלגות החרדיות להגדיל את המימון לישיבות, הוא טען: "אי-אפשר לתת שום תוספת מרגע שלא הוקמה ממשלה ועובדים לפי 1/12. אבל גם בחלק היחסי הזה - התקציבים שמקבלים אפילו יותר נמוכים באופן יחסי, דבר שפוגע בכולם".
כהן מספר לנו שלא זו בלבד שהתקציב אינו גדל כמו בשנים שגרתיות, אלא הוא אפילו מצטמצם. למה הוא מתכוון, והאם זה נכון? התייעצנו עם "גורמים באוצר" (עיתון כלכלי או לא?) ואלה המסקנות.
עקרון היסוד לחלוקת תקציב בהיעדר תקציב נקבע בסעיף 3(ב) לחוק יסוד משק המדינה. הוא קובע שאם תקציב המדינה לא אושר עד תחילת השנה, מותר להוציא כל חודש שתים-עשרית מהתקציב הקודם - בתוספת הצמדה למדד. במילים אחרות, התקציב יכול לגדול בשקלים, בגלל עליית המחירים, אבל לא בערכו הריאלי.
בחלוקת התקציב המוגבל הזה ניתנת עדיפות לשימושים מסוימים: קודם כל, להוצאות שהממשלה מחויבת להן מתוקף חוקים, חוזים ואמנות; אחר כך להפעלת שירותים חיוניים; ואז לפעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם. מאז ב-2014, הפעולות האלה כוללות גם שינויים תקציביים שאושרו במהלך השנה.
לכאורה, הכללים האלה מבטיחים שגם בהיעדר ממשלה, הערך הריאלי של התקציב - כלומר כוח הקנייה שלו - לא יירד ביחס לשנה הקודמת. אבל במובן מסוים הוא כן יורד. כשמשרד האוצר בונה תקציב רגיל, הוא מתחשב בין השאר בגידול האוכלוסייה. החוק שמגביל את הגידול השנתי בתקציב נשען במפורש על ההנחה שהאוכלוסייה תגדל בקצב הממוצע של שלוש השנים הקודמות. אבל תקציב 1/12 מתעלם מהגידול באוכלוסייה, שעומד בישראל על קרוב ל-2% לשנה. לכן ההוצאה הריאלית לתושב אכן קטנה יותר מההוצאה בשנה הקודמת.
2020 היא לא השנה הראשונה שבה ממשלת ישראל מתנהלת בלי תקציב מאושר. בסוף 2014, למשל, הכנסת התפזרה לפני ההצבעה על הצעת התקציב. עד שנערכו בחירות, הוקמה קואליציה וגובש תקציב, ועד שהכנסת אישרה אותו סופית - חלפו יותר מעשרה חודשים. רוב שנת 2015 הוקצו כספי הציבור במשורה, בשיטת 1/12.
■ בשורה התחתונה: דבריו של כהן נכונים. בהיעדר תקציב מאושר, ההוצאה החודשית של הממשלה זהה ל-1/12 של ההוצאה בשנה הקודמת, אבל מאחר שאין התחשבות בגידול האוכלוסייה, ההוצאה לנפש פוחתת.
● תחקיר: אוריה בר-מאיר