גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היצירתיות מאחורי התרגילים לעקוף את הרגולציה בספורט

בספורט קיימים מנגנונים מורכבים של אסדרה, שאמורים לטפל בכמעט כל תרחיש אפשרי ● אבל עם ההשקעה במועדונים ושחקנים שהולכת וגדלה - מגיעים גם גדודי רואי החשבון ועורכי הדין, שמוצאים דרך לעשות צחוק מהתקנונים 

 אמרה סטודמאייר/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
אמרה סטודמאייר/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

עולם הספורט מקיים מנגנונים כל כך מקיפים של רגולציה, שנועדו לסגור כל תרחיש בעייתי אפשרי. לעתים מדובר בתקנונים של מאות עמודים שנכתבו לליגה מסוימת, עד שנראה כי כל פרט שעלול לצוץ מקבל התייחסות.

אלא שבכל פעם מתברר מחדש שהרגולטור תמיד נמצא צעד אחד אחרי המציאות. ככל שלספורט נכנס יותר ממון - כך נוצרים עוד ועוד חורים שאין להם מענה. לעיתים מתברר שהלוליינות הפיננסית של בעלי הקבוצות ורואי החשבון שלצדם, מפרקים כל סעיף רגולטורי קיים.

את הדוגמה האחרונה לכך שהרגולציה לא מסוגלת לדמיין את הנולד קיבלנו בימים האחרונים. כדורסלן ה-NBA לשעבר אמרה סטודמאייר, שעזב את הפועל ירושלים בקיץ, חתם במכבי ת"א עד תום העונה. על פניו החתמה לא בעייתית - סטודמאייר כבר לא שחקן הפועל ירושלים וזכותו לנהל מו"מ ולחתום עם מכבי ת"א באופן חופשי.

הבעיה שנוצרה בימים האחרונים קשורה לעובדה שאף אחד לא חשב עליה: שחקן כדורסל שהוא בעל מניות בקבוצה היריבה. סטודמאייר שחתם אצל הצהובים מחזיק מניות בהפועל ירושלים, שרכש בשנת 2013 כשהיה חלק מקבוצת משקיעים שהגיעו למועדון עם איש העסקים אורי אלון.

כל עוד שיחק בהפועל ירושלים, כשחקן-בעלים, לא הייתה בעיה. אבל מה עכשיו כששתי הקבוצות מתחרות זו מול זו על אליפות, מתחרות על כסף שנובע בזכייה בתארים, על ספונסרים וכו' - האם האינטרס של סטודמאייר לנצח משחקים עבור מכבי לא מתנגש עם ההשקעה שלו בירושלים?

האם הרגולטור יכול בכלל לעצור העברה כזאת? קשה להאמין. וגם אם כן, הספורט מלא פטנטים ושיטות שנועדו לאכוף כמעט כל תקנה רגולטורית. כנרה שהפתרון הפעם יהיה פשוט - סטודמאייר יעביר את המניות שלו בהפועל ירושלים לנאמנות, ייתן חצי עונה במכבי ת"א ואחר כך "יאסוף" אותן בחזרה.

זו דוגמה אחת. יש עוד הרבה מקרים שמראים איך רואי החשבון ובעלי הקבוצות עוקפים את הרגולטורים כמעט בכל הזדמנות. הנה כמה מהם:

בעלי קבוצות מדלגים

בעלות על קבוצות ספורט היא עניין שבעבר נראה כמו עניין לכל החיים. הרגולטורים התייחסו לבעלים כמו אנשי עסקים עם רגשות, שיכולים להיות מחוברים רק לקבוצה אחת במהלך מחזור חיים.

אבל עם האפשרויות הכלכליות בספורט, התברר שגם בעלים רוצים לדלג בין קבוצות, ולעתים הם עושים זאת עם נדוניה בעייתית. המקרה המקומי הידוע הוא של אלי טביב, ששימש במשך שנים ארוכות כבעלים של הפועל כפר סבא. טביב הוא איש עסקים, וכשנקרתה בדרכו האפשרות לעבור ולהיות בעלים של הפועל ת"א הוא לא חשב פעמיים. על הדרך, גם "קנה" את כניסתו להפועל ת"א באמצעות הבאה של שלושה שחקנים מובילים - דגלס סילבה, סמואל יבואה ואביחי ידין - מקבוצתו הישנה לקבוצתו החדשה.

רק מאוחר יותר נדרשה ההתאחדות לעניין המעבר של בעלים בין קבוצות ולעניין של תקופת צינון, וגם זה לא מנע מטביב לעבור בהמשך ולהיות בעלים של בית"ר ירושלים.

בדיחה ושמה "משכורת חייל"

עוד חוק שנקבע בישראל ולא מתיישר עם הספורט המקצועני עוסק במנגנון תשלום שנקרא "שכר חייל". החוק באופן כללי אוסר על קבוצות לשלם שכר לספורטאי בתקופת השירות הצבאי שלו, אלא "החזר הוצאות" בהיקף שעומד כיום על כ-5,100 שקל בחודש בלבד.

הרגולטור מתעלם מהעובדה שספורטאים בגיל 18-21 הם כבר כוכבים לכל דבר, והקריירה הקצרה שלהם לא מאפשרת להם לבזבז שלוש שנים על משכורת מינימום. וגם הקבוצות מתעלמות מהחוק הזה - את השווי הכלכלי של החוזה הן משלימות לשחקן בחוזה הבא שלו. כלומר, בהסכם הבא בין הצדדים משקף החוזה בחדש את כל השנים האבודות שבהן קיבל שכר מינימום.

תקרת השכר ומענקי חתימה

אנחנו לא ממציאי הקומבינות כמובן. בכל הקשור לניצול פרצות בחוק ויצירתיות חשבונאית, האמריקאים הם כנראה האלופים בתחום. היצירתיות הזו עוסקת פעמים רבות בניסיון לפתור את הרגולציה של תקרת השכר והחוזים של השחקנים שמעוגנים בהסכמים קיבוציים.

ב-NFL למשל קיימת בפני השחקנים בעיה אחת גדולה - מותר לקבוצות ולבעלים "לחתוך" אותם בכל שלב בחוזה. כלומר, חוזים ארוכי הטווח ששחקני פוטבול חתומים עליהם לרוב לא שווים כלום בשנייה שהקבוצה מחליטה שהיא לא מעוניינת בהם.

מאחר שהשחקנים לא פראיירים ולא רוצים להישאר ללא פרנסה, התפתחה שיטה משוכללת של "מענקי חתימה" - כסף שמשולם לשחקן בכל מקרה. כך גם מצליחות הקבוצות להיות אטרקטיביות עבור שחקנים - זו שמוכנה לשלם את "מענק החתימה" הגבוה ביותר היא זו שמפחיתה עבורו את אי הוודאות והופכת את ההצעה לטובה יותר. ב-NFL, שבה אורך הקריירה הממוצע של שחקן הוא שלוש שנים, ההבטחה לכסף בבנק היא קריטית עבור השחקנים.

המקרה הבולט ביותר התרחש ב-2019. סיאטל סיהוקס, בניסיון לשמור את ראסל ווילסון בשורותיה, האריכה את החוזה שלו בארבע שנים תמורת 140 מיליון דולר. מתוך זה מענק חתימה מובטח של 65 מיליון דולר.

שכר אחרי הפרישה

אבל מי שהביאה את היצירתיות לשיא היא ליגת ההוקי האמריקאית, ה-NHL. היא ממחישה איך דווקא תקרת השכר, שהרבה גופי ספורט (גם בישראל) שוקלים לחקות אותה ושנועדה למנוע תופעת לוואי של תשלומים מופרזים לשחקנים, היא זו שיצרה קומבינות מתוחכמות.

במשך שנים החתימו קבוצת הוקי ב-NHL שחקנים על חוזים ל-12 ו-13 שנה, למרות שבחלק גדול מהמקרים מדובר בשחקנים מבוגרים, שהסיכוי שישלימו את תקופה החוזה שלהם היא אפסית. היתרון של חוזה ארוך הוא בכך שהוא פורס את השכר כולו על פני כל תקופת ההסכם. בשיטה הזאת יכולות הקבוצות לעמוד בתקרת השכר, מאחר שבכל שנה בהסכם הרב-שנתי משולם סכום סביר לחישוב של התקרה.

ב-2010 עצרה הליגה בפעם הראשונה חוזה כזה, כאשר ניו ג'רזי דווילס החתימה את הכוכב הרוסי איליה קובלצ'וק על חוזה של 102 מיליון דולר ל-17 שנה. קובלצ'וק היה אז בן 27, כלומר הוחתם עד גיל 44 - למרות שאין סיכוי שישחק בגיל הזה. זה היה חריג והריח לא טוב.

ורק לפני כמה שנים החליטה הליגה לעצור את הקומבינה הזאת וקבעה כי החוזה הארוך ביותר שניתן להחתים שחקן הוא לשמונה שנים.

מו"מ עם שחקן תחת חוזה

החוק הכי מגוחך הוא כמובן זה שקיים בכדורגל, שקובע כי אסור לקבוצה לנהל מו"מ עם שחקן שמשחק בקבוצה אחרת, אלא אם כן נותרה לו פחות מחצי שנה בחוזה. בעידן שבו קבוצות מוכנות לשלם כל סכום על שחקן, טיפשי לחשוב שהן ימתינו עד רגע האחרון כדי לפנות אליו.

החוק מגוחך בעיקר כי הרגולטור מתעלם מכך שהיום קיימים אינסוף פלטפורמות לנהל תקשורת בין קבוצות לשחקנים.

כך נוצר מנגנון "שושואיסטי", שבמסגרתו מנהלות קבוצות באופן ישיר ודרך צדדים שלישיים מו"מ עם שחקנים. כולן מספיק מתוחכמות כדי שלא להשאיר סימנים ברורים למו"מ כזה, אבל זה קורה כל הזמן.

וגם כאשר אירועים כאלו מגיעים לידי הרגולטור זה נגמר כמעט בלא כלום. המקרה הקיצוני ביותר אירע בקיץ האחרון עם המעבר של אנטואן גריזמן מאתלטיקו מדריד לברצלונה. ההתאחדות הכדורגל הספרדית אכן קיבלה את הטענה כי ברצלונה ניהלה מו"מ עם גריזמן בזמן שהיה תחת חוזה. אבל בסופו של דבר בגין אחת מהעבירות החמורות בכדורגל היא השיתה עליה קנס בסכום של 300 אירו בלבד. 

עוד כתבות

צעירות עם מסכות בת"א / צילום: Oded Balilty, AP

למה ממשלות לא מתלהבות ממעקב הקורונה של גוגל ואפל?

למה שתי ענקיות הטכנולוגיה קבעו כללים כל כך נוקשים למערכת המעקב שלהן אחרי התפשטות הקורונה ואיך אפשר לבקש מאזרחי המדינה לשתף עם הממשלה את המיקום שלהם ומידע אישי נוסף מבלי לעורר חשדות בנוגע להגנת הפרטיות?

מיכה ברכוז, ממייסדי BUYME / צילום: ענת ליטבק

אקזיט ענק למייסדי BUYME: מוכרים שליש ממניות החברה לפי שווי של 250 מיליון שקל

הרוכשים, קבוצת מאיר שבבעלות יעקב שחר וישראל קז, יואב בן יקר וברק קנה ● התמורה למייסדי BUYME : 81 מיליון שקל במזומן ● המייסדים פועלים לפיתוח פלטפורמת מתנות דומה בזירה הבינלאומית

סניף איקאה חדש באשתאול / צילום: יח"צ

למרות משבר הקורונה: איקאה פותחת חנות שישית בישראל

היקף ההשקעה בהקמת חנות איקאה באשתאול נאמד ב-390 מיליון שקל, והיא תשתרע על כ-25 אלף מ"ר

מתחם "היבדק וסע" לבדיקות קורונה / צילום: דוברות מד"א

המובטלים בחברה הערבית: יותר גברים, יותר צעירים

18.6% מדורשי העבודה בשל משבר הקורונה היו ערבים ישראלים ● מחצית מהנרשמים החדשים הם צעירים בני 20 עד 34, לעומת 42.6% לפני המשבר ● 57.8% מהמובטלים החדשים הם גברים ● הפגיעה הקשה ביותר: באוכלוסייה הבדואית

ג'ייסון ויליאמסון / צילום: איל יצהר, גלובס

דעה: מה אפשר ללמוד על המשבר הנוכחי מהטלפון בשפעת הספרדית

סטארט-אפים מוכנים לקחת סיכונים ואין להמעיט בחשיבותם ובתרומתם לחדשנות גם בזמנים קשים ● לכן ממשלות והחברות הגדולות צריכות לתמוך בפעילותם

אריק יוגב/ צילום: איל יצהר

ההתייעלות בשל משבר הקורונה ממשיכה להשפיע על ענף הביטוח: איילון מפטרת כ-4.5% מעובדיה

ל"גלובס" נודע כי לאחר שבעיצומו של משבר הקורונה הוצאו לחל"ת כ-15% מעובדי החברה, היום הודיעו על פיטורי כ-50 עובדים ● על פי הערכות, החברה צפויה לחסוך למעלה מ-30 מיליון שקל בהוצאותיה ב-2020 בעקבות הצעדים שננקטו על ידה

אדוארדו אלשטיין, בעלי אי.די.בי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אלשטיין צפוי להגיש בקרוב מתווה הסדר חוב באי.די.בי

באסיפת מחזיקי האג"ח המובטחות העריך היועץ הפיננסי של אי.די.בי כי המתווה, על חוב של 2 מיליארד דולר, יוגש עד סוף חודש מאי

עופר בלוך / צלם: רוני שיצר

ביקושים גבוהים גם בזמן משבר: חברת החשמל גייסה כמיליארד שקל

בהודעת חברת החשמל לא נמסרו פרטים לגבי זהות הרוכשים, אך צויין כי היא עוררה ביקושים ערים בשוק ההון המקומי וכי היקף הביקושים הגיע לכ-2.2 מיליארדי שקל

 ג'יבלי מאייר את משפט נתניהו / צילום: חן מענית, גלובס

כך תופסים את הרגע הנכון: מאייר "גלובס" גיל ג'יבלי בטור מיוחד

במעל שלושים שנות עבודה ב"גלובס", המאייר גיל ג'יבלי זכה לאייר מהשטח את המשפטים הגדולים של השנים האחרונות ● איך מתכוננים למשפט, מה החששות הכי גדולים ומי ביקש את האיור שלו מבית המשפט?

בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת

דעה: מתלבטים אם לצפות במשדרי משפט נתניהו? אל תטרחו

משפט נגד ראש ממשלה מכהן הוא אירוע חדשותי ולאומי חשוב ומעניין מאוד, אבל כאירוע טלוויזיוני - אל תבנו עליו

מאיר שטרית / צילום: איל יצהר, גלובס

דעה: מאבק חסידי נתניהו במערכת המשפט פוגע בראש ובראשונה בו

"נתניהו צריך להיות הראשון לומר כי הוא מכבד את בית המשפט ומאמין בשופטים שלו ובמערכת החוק, ואני מאחל לו שיצליח להוכיח את חפותו. רבים ישמחו אם אומנם יוכח כי הוא לא עבר על החוק" ● שר המשפטים לשעבר מאיר שטרית בטור מיוחד ל"גלובס"

בורסת טוקיו / צילום: Koji Sasahara, Associated Press

מגמה מעורבת בבורסות אסיה; הונג קונג ממשיכה לאבד גובה

בוול סטריט לא יתקיים היום מסחר לרגל יום הזיכרון האמריקאי ● הנפט נסחר במגמה חיובית וחוזה מסוג ברנט רושם עלייה של 0.6% לרמה של 35.35 דולר לחבית

שלומי בן דוד, אמן אשליות / צילום: פיני סילוק

"מענקים? זה לא מכסה אפילו הופעה אחת"

שלומי בן דוד, אמן אשליות בן 34 מכפר מעש ● "לכל אמן כיסא ריק הוא כמו קרע קטן בלב" ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

יפעת קריב, מנכ"לית קנביט / צילום: איל יצהר, גלובס

חדשות הקנאביס: השקעת מוסדיים בשיח; קנביט חתמה על הסכם ההפצה בגרמניה

כשבועיים עברו מאז האישור הרשמי של יצוא הקנאביס, החברות מצטיידות במזומנים, חותמות על הסכמים ונערכות עם מלאי, ובמקביל פועלות לקבל את ההכרה גם מהצד השני של הגבול

ישיבת הממשלה הראשונה של ממשלת האחדות / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

רק על הפיל הגדול שבחדר אף אחד בישיבת הממשלה לא העז לדבר

בישיבת העבודה הראשונה של הממשלה היו ברכות, הוזכר האיום האיראני, עיד אל-פיטר אבל כמעט כל השרים והנוכחים התעלמו מהמשפט של ראש הממשלה שהחל כמה שעות מאוחר יותר ● גם מזכיר הממשלה צחי ברוורמן הונחה לחתוך כל אפשרות לשאלות בנושא

חנויות סגורות בככר המדינה בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

מיום חמישי 10,687 איש הודיעו על חזרה לעבודה

מאז החלו ההקלות בסגר לשחרור המשק נרשמו בשירות התעסוקה 100,625 דורשי עבודה חדשים, ומנגד, מספר המדווחים לשירות התעסוקה על חזרה לעבודה עומד על 169,930

דירות למכירה ולהשכרה / צילום: פאול אורלייב

יד2: שוק השכירות התגבר על הקורונה; מסתמנת עלייה מתונה במחיר

לפי נתוני אתר הלוחות בתקופה שבין פברואר לאמצע מאי השנה לבין התקופה המקבילה אשתקד, חלה עלייה ממוצעת במחיר המבוקש ● לפי נתוני Wecheck ורשת אמבסדור קיימת התעניינות מוגברת מצד שוכרים

מפגינים נגד ההגבלות על החיים בגרמניה / צילום: Felix H'rhager, Associated Press

חגיגה פרטית במסעדה ותפילה בכנסייה: גרמניה חוששת לאחר שני מקרי התפרצות חדשים

המקרים, שאירעו אחרי הסרת הסגר, ממחישים לרבים בגרמניה את הסכנה המוגברת להידבק בנגיף הקורונה כתוצאה משהייה בחללים סגורים

בניין מלמ תים בפתח תקוה / צילום: בר אל

פסק בוררות יקטין ב-9 מיליון שקל את רווחי מלם תים

הפסק נוגע להסכם מ-2008, להקמת מערכת "שער עולמי" לאגף המכס והמע"מבמשך כ-3 שנים ובהיקף של כ-120 מיליון שקל, שבהמשך הוארך והורחב ל-175 מיליון שקל ● הסכום יקוזז מרווחי הרבעון הראשון השנה, ולטענת החברה קיים לה כיסוי ביטוחי בגינו

זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

מחדל כפל הקצבאות: האם במשרד האוצר יצליחו למצוא 100 מיליון שקל עבור החלשים ביותר בחברה?

שר האוצר הנכנס ישראל כ"ץ התחייב למצוא פתרון תקציבי למקבלי קצבאות שנכנסו למעגל האבטלה בעקבות הקורונה, ואינם זכאים ל"כפל קצבאות", אך לא ידוע כמה כסף יוקצה ומתי ● ייתכן שמקבלי קצבאות הבטחת הכנסה וקצבאות מזונות יידרשו אפילו להשיב את מענק הקורונה