מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות / צילום: Tracy מחברת Paul clarke
המשק הישראלי מתנהל כבר שנה בערך עם ממשלת מעבר בתפקוד חלקי, ומצליח לשמור על צמיחה סבירה לצד רמת אבטלה נמוכה ואינפלציה נמוכה מאוד. שוק האג"ח, עם רוח גבית חזקה משוקי האג"ח בעולם, סיפק למשקיעים, לחוסכים לטווח ארוך וגם כמובן לחברות הנסחרות בבורסה, תשואות חלומיות בשנה האחרונה, מה שתמך כמובן בצמיחה. בראיון ל"גלובס" מעריך מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, כי "זה שאין ממשלה זה באמת אחד הגורמים שיעיבו על קצב הצמיחה השנה. עם זאת, יש לא מעט גורמים חיוביים שתומכים בצמיחה. אנחנו מעריכים שהצמיחה השנה בישראל תסתכם בכ-3%.
"ב-2019 הייתה צמיחה של כ-3.3% כשמתוך זה הצריכה הציבורית תרמה כ-0.9% לצמיחה. ב-2020 תהיה פגיעה בצריכה הציבורית, בגלל שהתקציב הוא המשכי. מנגד, יש לא מעט גורמים תומכים בצמיחה כמו הצריכה הפרטית, מגמות הצמיחה בכלכלות המרכזיות בעולם או יצוא שירותי ההייטק שתלוי מאוד בביצועים של מדד נאסד"ק. כל עוד המגמה בנאסד"ק היא חיובית אז יצוא שירותי ההייטק שלנו צפוי להמשיך להתרחב. ויש עוד גורם טכני, שקוראים לו תחילת הזרמת הגז הטבעי ממאגר לוויתן. הלוויתן צפוי לתרום השנה כ-0.4% לקצב הצמיחה".
בשנה שעברה עמד הגירעון בתקציב הממשלה על 3.7% מהתוצר, כ-52 מיליארד שקל. הגירעון חרג בכ-12 מיליארד שקל מהיעד שסומן בתקציב (גירעון של 2.9% מהתוצר). שפריר מציע לא להזניח ולטפל בגירעון אבל גם לא מתרגש במיוחד מהעלייה בגירעון: "הגירעון שגדל ב-2019 לא השפיע על שוק האג"ח או על הריבית שישראל משלמת על גיוסי החוב שלה. אגב, יחס החוב תוצר בשנה שחלפה ירד מרמה של כ-61% לכ-60%".
מה הייתה הסיבה לכך?
"היו כמה גורמים שהשפיעו על זה, כמו הייסוף החד בשער השקל מול סל המטבעות ומול הדולר. גם האינפלציה המתונה יחסית תרמה לזה, כי חלק גדול מהחוב צמוד למדד. בנוסף, משרד האוצר קנה בחודשיים האחרונים של 2019 בחזרה די הרבה איגרות חוב כדי שיוכל לנהל את התקציב והגירעון טוב יותר ב-2020. אז אמנם הגירעון התרחב לרמה של 3.7% וצריך לא להקל בכך ראש ולטפל בזה, אבל המצב של ישראל טוב יחסית, בטח בהשוואה גלובלית".
כל עוד רמת הריבית כל כך נמוכה אפשר לטפל בגירעון בפריסה הרבה יותר רחבה. כלומר, להוריד אותו במשך כמה שנים בקצב איטי.
"אני מסכים לגמרי, וזה גם מה שיהיה כנראה. צריך להראות לסוכנויות הדירוג שאנחנו מטפלים בגירעון ויש אחריות פיסקאלית. לא צריך לחתוך 20-30 מיליארד שקל מהגירעון בשנה אחת אלא לקצץ כ-15 מיליארד שקל במשך כמה שנים".
האם בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית לרמה שלילית בקרוב על רקע התחזקות השקל מול סל המטבעות?
"אנחנו מעריכים שייתכן והריבית תרד פעם אחת במהלך 2020, לרמה של 0.1%, אבל גם אם זה יקרה זה יהיה אירוע לא משמעותי ולא ממש ישפיע על שוק האג"ח בארץ. זה למעשה כבר מגולם במחירים", אומר בראיון ל"גלובס" מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות. "חשוב לציין גם שאנחנו לא חושבים שבנק ישראל צריך להוריד את הריבית לרמה שלילית, בעיקר מכיוון שמהלך כזה עלול לפגוע בפעילות במשק".
בשנה שעברה חשבתם, וצדקתם, שמחירי הדירות יתייצבו ולאחר מכן יעלו. מה אתם חושבים כיום?
"היום כבר יותר בקונצנזוס לחשוב שמחירי הדירות יעלו השנה. יש כמה סיבות שתומכות בהמשך עלייה מתונה במחירי הדירות, בעיקר באזורי הביקוש במרכז הארץ. יש ירידה חדה בריבית הריאלית שתומכת כמובן בתשואה האלטרנטיבית מרכישת דירה".
בנוסף, אומר שפריר, "נרשמה ירידה חדה בריבית על משכנתאות בחודשים האחרונים לצד גידול מתמיד בביקושים ורמה לא מספקת של התחלות בנייה. גם האי ודאות הפוליטית תורמת לביקושים לדירות כך שקשה לראות איך מחירי הדירות לא ממשיכים לעלות, אם כי לדעתנו זה יהיה בצורה מתונה ולא חדה. כחלון כבר לא יהיה שר האוצר הבא וגם לא שר הבינוי והשיכון. יש גידול מתמיד בביקושים, האוכלוסייה גדלה בקצב של כ-2% בשנה".
מה ההמלצות שלכם להשקעה בשוק האג"ח?
"כיום אנחנו די ניטרליים, לא מעריכים עלייה או ירידת תשואות באג"ח הממשלתיות השקליות. אנחנו בהמלצה להיות שם במח"מ בינוני".
מה יכול לשנות את ההערכה שלכם?
"אם תהיה עליית תשואות בעולם למשל. אגב, ישראל הולכת להיכנס באפריל השנה למדד ה-WGBI העולמי. זה אג"ח עולמי, מדד שכמות כסף בהיקף של כ-2 טריליון דולר עוקב אחריו. אנחנו נהיה במשקל של כ-0.3% לערך ממנו. הצפי שלנו הוא שהכניסה למדד תוביל לזרימה של 3-5 מיליארד דולר להשקעה באג"ח שקליות בישראל. לזה צריך להוסיף את זה שהאג"ח בישראל עדיין נסחרות בתשואות חיוביות, והעקום פה עדיין תלול. יש יותר ויותר התעניינות בעולם בנוגע לאג"ח של ישראל, אז זה יכול להשפיע לחיוב על תשואות האג"ח השקליות השנה.
"בתחילת חודש יולי, כשהאינפלציה ל-12 חודשים אחורה עמדה על כ-1.5% אמרנו שהיו כל מיני אירועים חד פעמיים שהקפיצו את קצב האינפלציה והמלצנו אז למכור את האג"ח הצמודות. לאחר מכן ציפיות האינפלציה נחתכו בחדות, אז לפני כחודש שינינו את ההמלצה".
אז מה אתם ממליצים כעת?
"בגלל השינוי בסנטימנט בשוק והפכנו להיות ניטרליים, כלומר לשמור על מח"מ בינוני. בשבועיים האחרונים הציפיות האינפלציוניות קפצו שוב לכ-1.4% לשנה החל מהשנה השנייה וקדימה. אנחנו, בניגוד לשוק, לא חושבים שהאינפלציה תהיה כזאת בעיקר מכיוון שיש כוחות אנטי אינפלציוניים מאוד חזקים. אין סיבה ממשית שקצב האינפלציה בשנים הקרובות יעלה על 1% לשנה. אז כיום אנחנו חושבים, שוב, שבשוק ההון משלמים ביטוח גבוה מדי עבור האפשרות שקצב האינפלציה יעלה, ולכן כיום לדעתנו שוב כדאי למכור את צמודות המדד לטווחים בינוניים וארוכים. האג"ח השקליות עדיפות כיום להשקעה".
שוקי המניות בארה"ב ובעולם בכלל מגלמים צפי להתאוששות די מרשימה בכלכלה האמריקאית והעולמית בשנה-שנתיים הקרובות. מה אתם חושבים?
"הסייקל החיובי בכלכלה העולמית יכול להימשך עוד כמה שנים. כרגע לא רואים מיתון גלובלי באופק. אנחנו מעריכים שהריבית בארה"ב תישאר יציבה עוד הרבה זמן כי לפד אין סיבה ממשית לשנות את הריבית למעלה או למטה בקרוב. באירופה הריבית שלילית ברמה של 0.5% והשוק מתמחר שזה יישאר ככה עוד חמש שנים לפחות. אז כנראה שגם הריבית בישראל תישאר מאוד מאוד נמוכה להרבה זמן".
השקל ימשיך להתחזק בטווח הארוך
בתחילת 2019 העריכו במזרחי טפחות שהשקל יתחזק מול האירו והדולר, מה שאכן קרה. ב-2019 השקל היה המטבע השני הכי חזק בעולם, אחרי הרובל הרוסי, אם מודדים את שיעור ההתחזקות של המטבע מול המטבעות המרכזיים.
"השקל במגמת התחזקות די רציפה מול סל המטבעות", אומר שפריר, "לקראת 2019 הערכנו, לשמחתי, שהשקל יתחזק, וצדקנו. גם היום בעולם יש כמה מגמות שתומכות בהמשך התחזקות השקל. בין השאר מה שהוזכר קודם - יש המון כסף שנמצא בעולם של ריביות שליליות שמחפש איפה לקבל תשואה חיובית סבירה. וכל עוד הנאסד"ק חיובי, אז יש גם הרבה מאוד כסף שמחפש השקעות ריאליות טובות. תוסיף לזה את הצטרפות של ישראל למדד ה-WGBI ואת החשבון השוטף החיובי שצפוי להיות ברמה של 12-14 מיליארד דולר השנה בעקבות תחילת הפעילות של מאגר לוויתן, ואתה מקבל הרבה סיבות להמשך התחזקות השקל".