הפגנות נגד הרצת אסדת "לוויתן" / צילום: יוסי זמיר, גלובס
לאחרונה שוב נסעתי צפונה לבקר את הוריי, ושוב התלהבתי מהמקטע החדש של כביש 6, באיזור יקנעם.
כבר 9 חודשים מאז נפתח המקטע החדש, ועדיין לא התרגלתי אליו. עדיין בכל פעם שאני נוסעת בו אני מתענגת, מביטה סביבי בהנאה ואומרת וואו, איזה אדיר. איזו עבודה יפה, איזה כביש יפה.
כזאת אני. אוהבת אספלט. במיוחד אספלט שעשוי טוב. אני אוהבת כבישים יפים, והקטע החדש של כביש 6 באמת עשוי יפה.
לפני המקטע החדש, כדי לחצות את יקנעם היינו צריכים לעבור סדרת רמזורים מתישים. הקטע החדש של כביש 6 פשוט חתך את כולם. פוף! אפס רמזורים. מדהים. והחיבור לכביש 75 הוא פשוט יצירת אמנות יפהפיה. מערכת גשרים יפים, מרובי נתיבים, שמשתלבים זה בזה וחוסכים את כל הרמזוריאדה המתישה שהיתה שם קודם. תענוג.
ובכל פעם שאני נוסעת שם וליבי מתרחב, אני נזכרת בחבר החיפאי שלי, שאחרי הפעם הראשונה בה נסעתי בקטע החדש סיפרתי לו על זה בהתלהבות. הוא הסכים איתי שזה מדהים, ואז אמר לי: אני אספר לך משהו אבל אל תצחקי עלי, בסדר? ברור, עניתי לו.
לפני 15 שנים, הוא סיפר, כשהיו המאבקים נגד כביש 6, פעילים ירוקים שכנעו אותי ואת אשתי שהתכונית של כביש 6 היא נוראית ומזיקה לסביבה, ותשבש את חייהם של בעלי החיים שחיים על התוואי של הכביש. ואנחנו היינו תמימים והשתכנענו, והצטרפנו למאבק, ואפילו השתתפנו באיזו הפגנה נגד בניית הכביש, וחתמנו על כל מיני עצומות. בסופו של דבר הכביש כידוע נסלל, ואת יודעת מה? כביש 6 קיצר בטירוף את הנסיעה לתל אביב ולירושלים, בעקבות זה הרחבתי את העבודה שלי עם לקוחות תל אביביים וירושלמיים. זה שיפר לנו משמעותית את איכות החיים, והרווחתי בזכות זה הרבה כסף. הצמיחה העסקית שהיתה לי בעשור האחרון לא הייתה קורית אלמלא כביש 6. היום אני אחד המעריצים של כביש 6.
ומה עם בעלי החיים? אני שואלת אותו. בנו להם מעברים, הוא עונה לי. מעל 100 מעברים לאורך הכביש. ואגב, במקטע החדש, המעברים לבעלי חיים הם הגדולים ביותר מכל המקטעים הישנים. בעלי החיים אומנם לא חוצים את המעברים האלו באותה תדירות כמו לפני שהיה הכביש, אבל אני לא שואף לפיתרון מושלם. הפיתרון הזה בהחלט מספק אותי. חוצמזה, אני מנחש, הם הסתגלו. שינויים קורים ואנחנו מסתגלים אלינו, אנחנו וגם בעלי החיים. החיים שלי השתפרו פלאים בעקבות כביש 6, ואני כל כך שמח שההפגנה ההיא לא הצליחה, ושההיגיון והקידמה ניצחו.
אגב, הוא אמר לי, תשמעי קטע. הירוקים זוקפים את המעברים של בעלי החיים לזכות המאבקים של מתנגדי כביש 6. נו, הם אומרים, אז נכשלנו במאבק, אבל לפחות בזכותנו עשו מעברים לבעלי חיים. באמת נקודה לזכותם, אני עונה.
אז זהו, הוא אומר לי וצוחק. מסתבר ש… לא בדיוק. המעברים לבעלי חיים נכללו כבר בתוכנית המקורית של כביש 6, על פי קריטריונים שקבעה רשות הטבע והגנים.
אז לאחרונה, נזכרתי שוב בשיחה הזאת, בעודי מתענגת על הכביש היפה, ועל זה שבזכותו הנסיעה מהבית שלי לבית ההורים לוקחת רק שעה ושש דקות, שזה אדיר גם להם וגם לי, וחשבתי על המאבק הירוק האופנתי בימים אלו - המאבק נגד פחתוח מאגרי הגז הטבעי. מתנגדי פיתוח משק הגז הם ממשיכי דרכם של מתנגדי כביש 6 מלפני עשור, ובעוד עשור כנראה שגם הם יגידו וואלה, איזה מזל שההפגנות שלנו נכשלו, מזל שהקידמה ניצחה. בסופו של דבר הגז שיפר פלאים את איכות החיים שלנו והכניס לנו, ולמדינה, הרבה כסף, ובסופו של דבר שום נזק סביבתי לא נגרם. אז איזה מזל.
הכותבת היא מנכ"לית חברת "Winsite בונים אתרים מנצחים" ופעילה ליברלית