היערכות של ישראל להתמודדות עם מחלת ההשמנה תחסוך הון עתק למערכת הבריאות ולכלכלת ישראל וגם סבל רב מהחולים.
מערכת הבריאות הציבורית בישראל מצויה על סף קריסה, בעיקר בשל תת תקצוב הנמשך מזה למעלה מעשור. לזקנה במסדרון נוספו המון זקנים זקנות, צעירים וצעירות ואפילו תינוקות. מרוב שמערכת הבריאות שקועה כולה בבור הגירעון שלה היא לא רואה את הסכנה של ההשמנה שמאיימת על יציבותן של מערכות הבריאות בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט.
השמנה מהווה את גורם המוות החמישי בעולם ואחד הגורמים המובילים לתחלואה כרונית ולמחלות נלוות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, סרטן ועוד. על פי דו"ח שפורסם לאחרונה על-ידי ארגון ה-OECD, כ-50.9% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 20 ומעלה), הוגדרו בעלי "משקל עודף" ו"השמנה". וזה הולך לעלות לנו ביוקר. העלויות הישירות על מערכת הבריאות של ההשמנה בישראל על פי ה-OECD צפויות לזנק בעשורים הקרובים ולהגיע עד כדי 8% מההוצאה הלאומית לבריאות, השווים כיום ל- 7.3 מיליארד ש"ח.
ההוצאות המרכזיות כאמור נובעות מטיפול במחלות הנלוות להשמנה כמו מחלות לב וכלי דם - כ-23%, דמנציה כ- 18%, סרטן - כ-9%, וכ- 70% מתוך התקציב ייצא לטיפול בסוכרת.
אבל זו רק ההתחלה. להשמנה יש גם עלות כבדה על המשק, מעגל העבודה, אובדן הכנסות מדינה ממיסים ועוד. כל אלו, על פי ה-OECD, עשויים להסתכם בירידה של 3% בתמ"ג של מדינת ישראל, שהם כיום שווים לכמעט 40 מיליארד שקל בשנה.
גם "גאוותנו היחידה", המציבה את ישראל בכל שנה בשליש העליון של תוחלת החיים העולמית, זו שהופכת את מערכת הבריאות שלנו ל"נס" של יעילות כלכלית, הולכת להיעלם תחת מגיפת ההשמנה. תוחלת החיים בישראל הולכת לאבד כ- 3.5 שנים, נתון שנמצא גבוה מאוד מעל ממוצע מדינות ה-OECD.
על מנת לבלום את המגיפה צריכים לעבור שינוי תפיסתי
על מנת לבלום את מגיפת ההשמנה ישראל בראש ובראשונה צריכה לעבור שינוי תפיסתי - שבחלק מהעולם המערבי כבר מתחילים להפנים אותו .
ראשית, צריך להפנים שהשמנה היא מחלה לכל דבר ועניין. בשנים האחרונות, בעקבות חקר ההשמנה, הבינו כי השמנת יתר אינה תלויה אך ורק באורח החיים שהמטופל "בוחר", או בתאווה שלו לאוכל. השמנה היא מחלה הנגרמת כתוצאה מגורמים רבים ששיבשו את מנגנוני השובע הפיזיולוגיים שלנו. ובעיקר במדינות המערב במעבר בין תזונה הישרדותית לתזונה תרבותית שבעה. וכמו כל מחלה, צריך לנהל אותה ע"י רופא מומחה ולהקצות עבורה את כל "ארגז הכלים" לטיפול בחולים. שנית , צריך לייצר מנגנוני נגד שיפחיתו בצורה דרמטית את הגורמים למחלה.
מדינת ישראל צריכה, מצד אחד, להשקיע בבניית תכנית לאומית להתמודדות עם המחלה - הכוללת הכשרת רופאים מומחים, הקמת מערך מרפאות ייעודיות להשמנה, מתן ידע וכלים אבחוניים לרופאי המשפחה, פיתוח יחידות מחקר מקומיות שיתאימו את הטיפול לצרכים של הציבור בישראל, כמו גם להכליל בסל התרופות את כל התרופות והטכנולוגיות המיועדות להפחתה במשקל .
מצד שני, צריך לגרום לאוכלוסייה רחבה להפחית בצורה "מלאכותית" את צריכת הסוכר ובעיקר משקאות ממותקים ופחמימות. זאת באמצעות "חבילה" עליה ממליץ דוח ה-OECD, המשלבת אמצעים כלכליים כדוגמת: סימון מזונות לא בריאים, סימון תפריטים, מיסוי משקאות ומזונות ממותקים, הפחתה מנדטורית של מרכיבים לא בריאים במזונות, רגולציה על פרסום משקאות ומזונות לא בריאים לילדים, אמצעים תקשורתיים המשלבים קמפיינים של הסברה ואמצעים לשינוי אורח החיים כדוגמת קידום פעילויות גופניות בבתי הספר, מקומות עבודה, מתן מרשמים לפעילות גופנית ונגישות לכלי תחבורה בריאים.
רבים מהמרכיבים הללו כבר מתחילים לצוץ על פני השטח. זה הזמן לשלב את כולם יחד לכדי תוכנית פעולה אחת אפקטיבית ולהשקיע את המשאבים הנדרשים לכך. החזר ההשקעה למדינת ישראל ביישום "החבילה המלאה" על פי ה-OECD יתבטא במכפלות של עד פי 5.6 על כל שקל שיושקע באמצעים השונים. כמו כן יתרום לעליה של 1% בתמ"ג הלאומי .
הכותב הוא רופא מומחה ברפואת משפחה ומנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה