גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: סיפוח? בקעת הירדן תחילה

המחלוקת בישראל ביחס לגורלם העתידי של השטחים הפכה במשך שנים למחלוקת ביחס לזכויותיהם בהווה של המתיישבים בשטחים אלה ● עד כמה מוצדק הפער המשפטי שקיים בין ערי הקו הירוק ליישובים שמחוצה לו, ומה משמעותו האמיתית של רעיון סיפוח? ● דעה

היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ארה"ב, ג'ון בולטון ורה"מ נתניהו בבקעת הירדן / צילום: קובי גדעון לע"מ
היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ארה"ב, ג'ון בולטון ורה"מ נתניהו בבקעת הירדן / צילום: קובי גדעון לע"מ

מרוב העניין הפוליטי הלוהט שמייצר רעיון הסיפוח, אנחנו נוטים לעיתים להתעלם מהעובדה שהחלת החוק בבקעת הירדן אינה רק עניין סמלי או לאומי. היא אפילו לא רק מכשיר מדיני. היא קודם כול עניין משפטי. היא חלק מתמונה רחבה מאוד של טיפול במאות-אלפי ישראלים המתגוררים כיום ברחבי יהודה והשומרון, ושזכויותיהם נרמסות יום-יום ושעה-שעה. הם מופלים לרעה ביחס לשאר האזרחים, רק בשל העובדה שהחוק הישראלי אינו חל עליהם.

תלוי מאיזה צד של הקו הירוק את יולדת

באחד מתפקידיי הקודמים בכנסת הייתי עד להרבה מאוד מקרים כאלה של הפליה. הנה דוגמה קטנה שיכולה להבהיר עד כמה חמור הפער שמתקיים כיום משני עבריו של הקו הירוק. בישראל שמצטופפת בתוך גבולותיו הצרים של הקו, אוסר החוק לפטר עובדת בזמן ההיריון או חופשת הלידה. החוק הזה כל-כך מתבקש שלפעמים אנחנו שוכחים שפעם היה בו צורך.

ביישובי בקעת הירדן, ובשאר יישובי יהודה והשומרון, החוק הזה שחוקקה הכנסת לא חל במשך שנים רבות. הנפגעות מכך היו כל אותן הנשים המועסקות אצל מעסיקים ישראלים. לא רק היהודיות נפגעו. כל העובדות, בין שהן בעלות אזרחות ישראלית ובין שהן ערביות תושבות יהודה ושומרון, לא זכו להגנת החוק בתקופה הכי רגישה שלהן, ובלי שיש להן אפשרות אמיתית למצוא עבודה חלופית בזמן הזה. הפגיעה היא לא רק בהן, אלא רחבה יותר וכוללת את בני זוגן וילדיהן המושפעים מכך ישירות.

לצערי, החור המשפטי הזה אינו עניין תיאורטי בלבד. העובדות האלה פוטרו לא פעם תוך ניצול חולשתן. יצא לי לטפל בעצמי במקרה מהסוג הזה שבו נאלצתי להסביר למפוטרת בחופשת לידה, כי אין לי אפשרות לעזור לה. החוק הישראלי לא חל עליה, וזה היה סוף הסיפור מבחינתה.

החוק הזה אינו החוק היחיד שלא חל בבקעה, ביהודה או בשומרון. רוב מוחלט של חוקי העבודה אינם חלים באזורים האלה. אין חובה להפריש פנסיה; ואין איסור להעסיק קטינים בשעות שבהן הם אמורים ללמוד בבית-הספר.

ולצד חוסרים אלה, עוד רבים-רבים מחוקי המגן המעניקים את הזכויות הבסיסיות ביותר לאזרחי ישראל העובדים, אינם חלים על העובדים בבקעה.

ואלה לא רק חוקי העבודה. בשטח שבו מתגוררים, נרצה בכך או לא - כמעט חצי מיליון ישראלים, חלה כיום מערכת חוק שונה מאוד מזו שקיימת בישראל. זאת, למרות העובדה שהתקופה שישראל מחזיקה בשטחים אלה ארוכה בהרבה מזו שבה לא החזיקה בהם.

האנשים שגרים ב"לשם" או ב"עלי זהב" נולדים ומתים בדיוק כמו חבריהם שמתגוררים בפתח-תקווה או בתל-אביב. הם לומדים ועובדים, מתחתנים ומתגרשים, מבקשים איכות חיים, בונים בתים, מנהלים עסקים, מתחנכים, צורכים תרבות, זקוקים לשירותי רפואה וסיעוד, ועושים כל דבר שעושים בני משפחותיהם בישראל שמהעבר השני. ובכל זאת, המשפט באזור הזה שונה לחלוטין.

החקיקה הצבאית פותרת חלק קטן מהבעיות האלה, אבל היא תמיד מפגרת אחרי הכנסת, ולעולם לא תוכל להשוות את זכויותיהם המשפטיות של הישראלים בבקעה לזכויות אחיהם בישראל הקטנה. הכנסת שחוששת כל-כך מכותרת של "סיפוח", "מיני סיפוח" או "סיפוח זוחל", מתרחקת מאוד מהחלה של חוקים ביהודה ושומרון, ורק לעיתים נדירות מצליחה לחוקק חוק המחיל את עצמו על תושבי יהודה והשומרון.

שיתוף-פעולה נדיר, שהייתי עד לו בין חברת-הכנסת לשעבר אורית סטרוק לחברת-הכנסת מרב מיכאלי, הצליח להביא לשינוי קטן. אחרי שנים שבהן סכנת הפיטורים ריחפה מעל נשים בזמן היריונן וחופשת הלידה שלהן, הוציא האלוף צו נקודתי שמנע פיטורים של נשים נוספות בסיטואציה דומה.

מספיק קרוב ומספיק רחוק

אלא שהמקרה הזה של שיתוף-פעולה של ימין ושמאל פוליטיים, נחשב לחריג מאוד. המאבק הפוליטי על עתיד השטחים הפך ברבים מהמקרים למאבק פוליטי שבו זכויותיהם של המתיישבים הפכו לסוג של בנות ערובה. התפיסה המקובלת בשמאל רואה בנורמליזציה של חיי המתיישבים סכנה לאפשרות העברת השטחים האלה בעתיד, לידי הערבים. מבחינתם, הנורמליזציה עלולה להפוך ללגיטימציה. החלת המשפט עלולה לשדר "חלילה" הסכמה להיאחזות בשטח.

הסופר דויד גרוסמן המשיל בספרו "הזמן הצהוב" את יחסה של ישראל המחזיקה ביהודה ושומרון, לאדם המהלך במסדרונות קופת-חולים ומחזיק בדגימת השתן שלו. הוא מחזיק אותה קרוב מספיק לגופו, כדי שלא ייקחו אותה ממנו, ורחוק מספיק מגופו כדי שלא יזהו אותה איתו. אפשר רק להניח מה היה אומר הפסיכואנליטקאי ד"ר זיגמונד פרויד על עולם דימויים שכזה. אבל לעניינינו מספיק לומר שגרוסמן מזהה, ובצדק, שניות שאופיינית לישראל ביחס לשטחי הבקעה, יהודה והשומרון.

אלא שיותר משישראל מאופיינת בשניות ביחס לגורל השטחים, היא מאופיינת בשניות ביחס לתושביהם. מצד אחד, היא מעריצה אותם, ומצד שני מפחדת מהם. היא רואה בהם חלוצים, אך גם נבלים. היא רואה בהם אחים לכל דבר ועניין, אך מרגישה מספיק בנוח כדי להותיר אותם במשך שנים בחושך. במסגרת משפטית מפגרת. כזו שאינה מאפשרת להם איכות החיים שלה זוכים שאר אזרחי המדינה. זה נראה לרבים מאזרחי ישראל כסיטואציה הגיונית. הרי הם בחרו לשבת בשטח נתון במחלוקת.

אלא שהמחלוקת הלגיטימית שקיימת בישראל ביחס לשטחים אלה, והשניות שמאפיינת את המדיניות הישראלית ביחס לאדמה, אינה צריכה להשליך על יחסה של ישראל לאדם. ביחס לתושבים שמתגוררים באזורים אלה, לא אמורה להתקיים כל שניות. החוק הישראלי צריך לחול באזורים אלה בצורה מלאה כל זמן שהתושבים חיים שם. ככל שממשלה עתידית תחליט להעביר חלק משטחים אלה לישות מדינית אחרת, ניתן יהיה לשנות בקלות את החוק החל בהם. האפשרות להסדר מדיני בזמן עתיד אינה אמורה לגזור סבל לתושבים בזמן הווה.

"ראש הממשלה עדיין לא קיבל החלטה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיעו בכירים בליכוד, ממתין השבוע לאור ירוק מהבית הלבן לפני שיחליט על סיפוח הבקעה. התחושה הציבורית היא שזה עומד לקרות בימים הקרובים. אלא שכאן חייבים לומר שזו לא הפעם הראשונה שרה"מ ממתין לתשובה אמריקאית שתאפשר סיפוח.

זה נשמע כאילו ישראל על סף פריצת דרך בנושא. אלא שבניגוד לבגין ז"ל, שהחיל את החוק הישראלי ברמת הגולן בתוך יום אחד, וללא כל תיאום עם ארה"ב, המתין נתניהו להסכמות שכאלה לאורך כל הקדנציה האחרונה. בכל פעם שהצעה לספח חבל ארץ ביהודה ושומרון עלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה, וההצעות האלה עלו לא מעט פעמים, המחזה הזה חזר על עצמו.

ריכזתי את הוועדה הזו בין השנים 2015 ל-2019, ואני יכול להעיד שהתופעה חזרה על עצמה באופן מדויק פעם אחר פעם. בחדר הוועדה היה רוב מוחלט של שרים שביקשו לתמוך בהצעת החוק. אבל אז ביקשו אנשיו של ראש הממשלה להמתין להכרעתו. הוועדה המתכנסת במליאת הממשלה הייתה יוצאת להפסקה עד להכרעתו של האיש מהקומה שלמטה. אלא שההכרעה הזו לעולם בוששה לבוא.

בכל פעם אותה תמונה: חברי הוועדה ממתינים וממתינים, אך ראש הממשלה "עדיין לא קיבל החלטה". כידוע, סדר היום של ועדת השרים לחקיקה אינו נקבע בהפתעה. התחושה הייתה תמיד כי אלה לא האמריקאים שטרם קיבלו החלטה, אלא גורם בכיר במשרד ראש הממשלה. מפעם לפעם ההכרעה נדחתה.

מה נשתנה הפעם הזו מהפעמים הקודמות?

השחקנים הציניים משוכנעים שנתניהו ממתג את עצמו כעת בתור "האיש מן הבקעה" רק מטעמים פוליטיים. כדי שלא ייאלץ להפוך ל"איש מן הוועדה"; זו שמבקשת לדחות את בקשתו לחסינות מפני כתב אישום. אם לא יצליח לשנות את סדר היום ולדחות את הדיון בוועדת הכנסת "בשל ההזדמנות ההיסטורית" שנוצרה, יצליח בוודאי לשנות את השיח אודותיו.

המסך הקטן שישדר לאזרחי ישראל את המתרחש בכנסת, יפוצל. בצידו האחד יופיע מדינאי גדול המבקש לספח את בקעת הירדן, קונצנזוס ישראלי שבו תומכים, במידה כזו או אחרת, שלושת-רבעי מחברי-הכנסת. בצד השני יופיעו חברי גוש ה-65, ויעסקו בפוליטיקה הקטנה של דחיית בקשתו לחסינות של ראש הממשלה, וזאת בשעה שההיסטוריה הועידה אותו לקבוע את גבולה המזרחי של ישראל.

סערה גיאו-פוליטית מושלמת?

אני מאלה שלא יודעים לאן מכוון ראש הממשלה, ואיני מתיימר לדעת את מניעיו במקרה זה. ייתכן שהוא סבור ששנת הבחירות בארה"ב יחד עם אירועי יום השואה הבינלאומי, ההסכמה הפנים-ישראלית הרחבה והבחירות השלישיות, ייצרו סערה גיאו-פוליטית מושלמת. זמן שאין מתאים ממנו לרעיון הסיפוח ולקבלתו במינימום נזקים.

אני סבור, ששאלת טעמיו של נתניהו משנית, עד לא חשובה. מהלך הסיפוח חשוב ונכון, ואני מציע להתרכז בתועלת האובייקטיבית שתצמח ממנו והרבה פחות בטעמיו הסובייקטיביים של ראש הממשלה. אין להם רלוונטיות לשיפוטו המוסרי, הפוליטי והמשפטי של האקט הדרמטי הזה.

בעיניי, סיפוח הבקעה מתבקש. הבעיה היא רק שתיחומו לאזור הבקעה צר מדי. אחרי שסיפוח השטח יצליח בבקעה, אני מציע לשכפל אותו ביהודה ושומרון באופן רחב יותר. המלצתי היא - להכריז על מהלך הסיפוח הקרוב כ"בקעת הירדן תחילה". זה ייתן קריאת כיוון חשובה למה שאמור להתרחש בהמשך. 

הכותב שימש כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. כן שימש כמרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

הפצ"רית לשעבר שוחררה מביה"ח לאחר חודש באשפוז

יפעת-תומר ירושלמי שוחררה מאיכילוב לאחר שנטלה כדורים ואיבדה את ההכרה ● תנאי המעצר שלה הסתיימו, המשטרה צפויה לבקש להחמיר אותם ● גורמים המעורבים בחקירה: "היא תזומן לחקירה - ותעומת עם עדויות וגילויים חדשים בפרשה"

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

כינו את המינוי שלה "יום שחור". עכשיו היא מגיבה למבקרים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

התחדשות עירונית בתל אביב. להבטיח את הזכויות בחוזה / צילום: דיויד לוין

להגן על זכויות הדיירים: מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?

לאחרונה נקלעו כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברובעים 3 ו־4 בתל אביב לקשיים שהובילו לעצירתם ● אילו סעיפים חשובים כדאי לדיירים להוסיף לחוזה ההתקשרות עם היזם כדי להגן על עצמם, ומה עושים כשהפרויקט נתקע?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: Associated Press, Ross D. Franklin

נטפליקס תרכוש את אולפני הקולנוע וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג ב-72 מיליארד דולר

שירות הסטרימינג הגדול בעולם רוכש את האולפן המיתולוגי ב-72 מיליארד דולר, לפי שווי של 82.7 מיליארד דולר - ומקבל לידיו את HBO, "הארי פוטר", "חברים" וקטלוג מהעשירים בתעשייה ● רשתות CNN, TBS ו-TNT יפוצלו לפני השלמת העסקה

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; מניית נטפליקס ירדה בכ-3%

נעילה מעורבת באירופה ● נטפליקס הודיעה על רכישת וורנר ברדרס דיסקברי בעסקה היסטורית שמאחדת בין שירות הסטרימינג המוביל בעולם לבין אחד האולפנים הוותיקים והמשפיעים ביותר בהוליווד ● פורסמו נתוני מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE)

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף