גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: סיפוח? בקעת הירדן תחילה

המחלוקת בישראל ביחס לגורלם העתידי של השטחים הפכה במשך שנים למחלוקת ביחס לזכויותיהם בהווה של המתיישבים בשטחים אלה ● עד כמה מוצדק הפער המשפטי שקיים בין ערי הקו הירוק ליישובים שמחוצה לו, ומה משמעותו האמיתית של רעיון סיפוח? ● דעה

היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ארה"ב, ג'ון בולטון ורה"מ נתניהו בבקעת הירדן / צילום: קובי גדעון לע"מ
היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ארה"ב, ג'ון בולטון ורה"מ נתניהו בבקעת הירדן / צילום: קובי גדעון לע"מ

מרוב העניין הפוליטי הלוהט שמייצר רעיון הסיפוח, אנחנו נוטים לעיתים להתעלם מהעובדה שהחלת החוק בבקעת הירדן אינה רק עניין סמלי או לאומי. היא אפילו לא רק מכשיר מדיני. היא קודם כול עניין משפטי. היא חלק מתמונה רחבה מאוד של טיפול במאות-אלפי ישראלים המתגוררים כיום ברחבי יהודה והשומרון, ושזכויותיהם נרמסות יום-יום ושעה-שעה. הם מופלים לרעה ביחס לשאר האזרחים, רק בשל העובדה שהחוק הישראלי אינו חל עליהם.

תלוי מאיזה צד של הקו הירוק את יולדת

באחד מתפקידיי הקודמים בכנסת הייתי עד להרבה מאוד מקרים כאלה של הפליה. הנה דוגמה קטנה שיכולה להבהיר עד כמה חמור הפער שמתקיים כיום משני עבריו של הקו הירוק. בישראל שמצטופפת בתוך גבולותיו הצרים של הקו, אוסר החוק לפטר עובדת בזמן ההיריון או חופשת הלידה. החוק הזה כל-כך מתבקש שלפעמים אנחנו שוכחים שפעם היה בו צורך.

ביישובי בקעת הירדן, ובשאר יישובי יהודה והשומרון, החוק הזה שחוקקה הכנסת לא חל במשך שנים רבות. הנפגעות מכך היו כל אותן הנשים המועסקות אצל מעסיקים ישראלים. לא רק היהודיות נפגעו. כל העובדות, בין שהן בעלות אזרחות ישראלית ובין שהן ערביות תושבות יהודה ושומרון, לא זכו להגנת החוק בתקופה הכי רגישה שלהן, ובלי שיש להן אפשרות אמיתית למצוא עבודה חלופית בזמן הזה. הפגיעה היא לא רק בהן, אלא רחבה יותר וכוללת את בני זוגן וילדיהן המושפעים מכך ישירות.

לצערי, החור המשפטי הזה אינו עניין תיאורטי בלבד. העובדות האלה פוטרו לא פעם תוך ניצול חולשתן. יצא לי לטפל בעצמי במקרה מהסוג הזה שבו נאלצתי להסביר למפוטרת בחופשת לידה, כי אין לי אפשרות לעזור לה. החוק הישראלי לא חל עליה, וזה היה סוף הסיפור מבחינתה.

החוק הזה אינו החוק היחיד שלא חל בבקעה, ביהודה או בשומרון. רוב מוחלט של חוקי העבודה אינם חלים באזורים האלה. אין חובה להפריש פנסיה; ואין איסור להעסיק קטינים בשעות שבהן הם אמורים ללמוד בבית-הספר.

ולצד חוסרים אלה, עוד רבים-רבים מחוקי המגן המעניקים את הזכויות הבסיסיות ביותר לאזרחי ישראל העובדים, אינם חלים על העובדים בבקעה.

ואלה לא רק חוקי העבודה. בשטח שבו מתגוררים, נרצה בכך או לא - כמעט חצי מיליון ישראלים, חלה כיום מערכת חוק שונה מאוד מזו שקיימת בישראל. זאת, למרות העובדה שהתקופה שישראל מחזיקה בשטחים אלה ארוכה בהרבה מזו שבה לא החזיקה בהם.

האנשים שגרים ב"לשם" או ב"עלי זהב" נולדים ומתים בדיוק כמו חבריהם שמתגוררים בפתח-תקווה או בתל-אביב. הם לומדים ועובדים, מתחתנים ומתגרשים, מבקשים איכות חיים, בונים בתים, מנהלים עסקים, מתחנכים, צורכים תרבות, זקוקים לשירותי רפואה וסיעוד, ועושים כל דבר שעושים בני משפחותיהם בישראל שמהעבר השני. ובכל זאת, המשפט באזור הזה שונה לחלוטין.

החקיקה הצבאית פותרת חלק קטן מהבעיות האלה, אבל היא תמיד מפגרת אחרי הכנסת, ולעולם לא תוכל להשוות את זכויותיהם המשפטיות של הישראלים בבקעה לזכויות אחיהם בישראל הקטנה. הכנסת שחוששת כל-כך מכותרת של "סיפוח", "מיני סיפוח" או "סיפוח זוחל", מתרחקת מאוד מהחלה של חוקים ביהודה ושומרון, ורק לעיתים נדירות מצליחה לחוקק חוק המחיל את עצמו על תושבי יהודה והשומרון.

שיתוף-פעולה נדיר, שהייתי עד לו בין חברת-הכנסת לשעבר אורית סטרוק לחברת-הכנסת מרב מיכאלי, הצליח להביא לשינוי קטן. אחרי שנים שבהן סכנת הפיטורים ריחפה מעל נשים בזמן היריונן וחופשת הלידה שלהן, הוציא האלוף צו נקודתי שמנע פיטורים של נשים נוספות בסיטואציה דומה.

מספיק קרוב ומספיק רחוק

אלא שהמקרה הזה של שיתוף-פעולה של ימין ושמאל פוליטיים, נחשב לחריג מאוד. המאבק הפוליטי על עתיד השטחים הפך ברבים מהמקרים למאבק פוליטי שבו זכויותיהם של המתיישבים הפכו לסוג של בנות ערובה. התפיסה המקובלת בשמאל רואה בנורמליזציה של חיי המתיישבים סכנה לאפשרות העברת השטחים האלה בעתיד, לידי הערבים. מבחינתם, הנורמליזציה עלולה להפוך ללגיטימציה. החלת המשפט עלולה לשדר "חלילה" הסכמה להיאחזות בשטח.

הסופר דויד גרוסמן המשיל בספרו "הזמן הצהוב" את יחסה של ישראל המחזיקה ביהודה ושומרון, לאדם המהלך במסדרונות קופת-חולים ומחזיק בדגימת השתן שלו. הוא מחזיק אותה קרוב מספיק לגופו, כדי שלא ייקחו אותה ממנו, ורחוק מספיק מגופו כדי שלא יזהו אותה איתו. אפשר רק להניח מה היה אומר הפסיכואנליטקאי ד"ר זיגמונד פרויד על עולם דימויים שכזה. אבל לעניינינו מספיק לומר שגרוסמן מזהה, ובצדק, שניות שאופיינית לישראל ביחס לשטחי הבקעה, יהודה והשומרון.

אלא שיותר משישראל מאופיינת בשניות ביחס לגורל השטחים, היא מאופיינת בשניות ביחס לתושביהם. מצד אחד, היא מעריצה אותם, ומצד שני מפחדת מהם. היא רואה בהם חלוצים, אך גם נבלים. היא רואה בהם אחים לכל דבר ועניין, אך מרגישה מספיק בנוח כדי להותיר אותם במשך שנים בחושך. במסגרת משפטית מפגרת. כזו שאינה מאפשרת להם איכות החיים שלה זוכים שאר אזרחי המדינה. זה נראה לרבים מאזרחי ישראל כסיטואציה הגיונית. הרי הם בחרו לשבת בשטח נתון במחלוקת.

אלא שהמחלוקת הלגיטימית שקיימת בישראל ביחס לשטחים אלה, והשניות שמאפיינת את המדיניות הישראלית ביחס לאדמה, אינה צריכה להשליך על יחסה של ישראל לאדם. ביחס לתושבים שמתגוררים באזורים אלה, לא אמורה להתקיים כל שניות. החוק הישראלי צריך לחול באזורים אלה בצורה מלאה כל זמן שהתושבים חיים שם. ככל שממשלה עתידית תחליט להעביר חלק משטחים אלה לישות מדינית אחרת, ניתן יהיה לשנות בקלות את החוק החל בהם. האפשרות להסדר מדיני בזמן עתיד אינה אמורה לגזור סבל לתושבים בזמן הווה.

"ראש הממשלה עדיין לא קיבל החלטה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיעו בכירים בליכוד, ממתין השבוע לאור ירוק מהבית הלבן לפני שיחליט על סיפוח הבקעה. התחושה הציבורית היא שזה עומד לקרות בימים הקרובים. אלא שכאן חייבים לומר שזו לא הפעם הראשונה שרה"מ ממתין לתשובה אמריקאית שתאפשר סיפוח.

זה נשמע כאילו ישראל על סף פריצת דרך בנושא. אלא שבניגוד לבגין ז"ל, שהחיל את החוק הישראלי ברמת הגולן בתוך יום אחד, וללא כל תיאום עם ארה"ב, המתין נתניהו להסכמות שכאלה לאורך כל הקדנציה האחרונה. בכל פעם שהצעה לספח חבל ארץ ביהודה ושומרון עלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה, וההצעות האלה עלו לא מעט פעמים, המחזה הזה חזר על עצמו.

ריכזתי את הוועדה הזו בין השנים 2015 ל-2019, ואני יכול להעיד שהתופעה חזרה על עצמה באופן מדויק פעם אחר פעם. בחדר הוועדה היה רוב מוחלט של שרים שביקשו לתמוך בהצעת החוק. אבל אז ביקשו אנשיו של ראש הממשלה להמתין להכרעתו. הוועדה המתכנסת במליאת הממשלה הייתה יוצאת להפסקה עד להכרעתו של האיש מהקומה שלמטה. אלא שההכרעה הזו לעולם בוששה לבוא.

בכל פעם אותה תמונה: חברי הוועדה ממתינים וממתינים, אך ראש הממשלה "עדיין לא קיבל החלטה". כידוע, סדר היום של ועדת השרים לחקיקה אינו נקבע בהפתעה. התחושה הייתה תמיד כי אלה לא האמריקאים שטרם קיבלו החלטה, אלא גורם בכיר במשרד ראש הממשלה. מפעם לפעם ההכרעה נדחתה.

מה נשתנה הפעם הזו מהפעמים הקודמות?

השחקנים הציניים משוכנעים שנתניהו ממתג את עצמו כעת בתור "האיש מן הבקעה" רק מטעמים פוליטיים. כדי שלא ייאלץ להפוך ל"איש מן הוועדה"; זו שמבקשת לדחות את בקשתו לחסינות מפני כתב אישום. אם לא יצליח לשנות את סדר היום ולדחות את הדיון בוועדת הכנסת "בשל ההזדמנות ההיסטורית" שנוצרה, יצליח בוודאי לשנות את השיח אודותיו.

המסך הקטן שישדר לאזרחי ישראל את המתרחש בכנסת, יפוצל. בצידו האחד יופיע מדינאי גדול המבקש לספח את בקעת הירדן, קונצנזוס ישראלי שבו תומכים, במידה כזו או אחרת, שלושת-רבעי מחברי-הכנסת. בצד השני יופיעו חברי גוש ה-65, ויעסקו בפוליטיקה הקטנה של דחיית בקשתו לחסינות של ראש הממשלה, וזאת בשעה שההיסטוריה הועידה אותו לקבוע את גבולה המזרחי של ישראל.

סערה גיאו-פוליטית מושלמת?

אני מאלה שלא יודעים לאן מכוון ראש הממשלה, ואיני מתיימר לדעת את מניעיו במקרה זה. ייתכן שהוא סבור ששנת הבחירות בארה"ב יחד עם אירועי יום השואה הבינלאומי, ההסכמה הפנים-ישראלית הרחבה והבחירות השלישיות, ייצרו סערה גיאו-פוליטית מושלמת. זמן שאין מתאים ממנו לרעיון הסיפוח ולקבלתו במינימום נזקים.

אני סבור, ששאלת טעמיו של נתניהו משנית, עד לא חשובה. מהלך הסיפוח חשוב ונכון, ואני מציע להתרכז בתועלת האובייקטיבית שתצמח ממנו והרבה פחות בטעמיו הסובייקטיביים של ראש הממשלה. אין להם רלוונטיות לשיפוטו המוסרי, הפוליטי והמשפטי של האקט הדרמטי הזה.

בעיניי, סיפוח הבקעה מתבקש. הבעיה היא רק שתיחומו לאזור הבקעה צר מדי. אחרי שסיפוח השטח יצליח בבקעה, אני מציע לשכפל אותו ביהודה ושומרון באופן רחב יותר. המלצתי היא - להכריז על מהלך הסיפוח הקרוב כ"בקעת הירדן תחילה". זה ייתן קריאת כיוון חשובה למה שאמור להתרחש בהמשך. 

הכותב שימש כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. כן שימש כמרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

מסמך האוצר חשף בטעות: הכנסות המדינה יקפצו השנה ב־33 מיליארד שקל

התחזית נחשפה בדוח החודשי של החשב הכללי - ומציגה עודף של 12 מיליארד שקלים בהכנסות, לצד ירידה אנומלית בצמיחה ● ההכנסות ב־2026 צפויות לגדול משמעותית

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

"אתם גיבורים": שורדי השבי פגשו את טראמפ בבית הלבן

דוברת ראש הממשלה לתקשורת הזרה אמרה כי בישראל ישנה ציפייה שהאמריקאים ישמרו על היתרון האיכותי של צה"ל, למרות העסקה הצפויה עם הסעודים ● בדרך לסבב נוסף בלבנון? העלייה בהיקף התקיפות, והחשש בישראל ● חודשו החיפושים אחר החללים החטופים: משלחת חמאס חצתה את הקו הצהוב ● משרד החוץ הצרפתי גינה את התקיפות הישראליות בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

דוחות חזקים לאנבידיה: מציגה שיא בהכנסות ומכה את התחזיות להמשך

ענקית השבבים דיווחה על הכנסות שיא בגובה של 57.01 מיליארד דולר - עלייה של 62% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. המניה מזנקת בקרוב ל-4% במסחר המאוחר ● גם תחזיות החברה לרבעון הרביעי עלו על הציפיות ● הדוחות מגיעים לאחר שבשבועות האחרונים, מניית החברה, לצד מניות נוספות בתחום ה-AI, ספגו לחצים על רקע חששות מפני הערכות שווי מנופחות בוול סטריט

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שהציגה זינוק של מעל 40% ברווח הנקי, וזו שהעלתה תחזית

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● עלבד דיווחה על זינוק של 42% ברווח הנקי ● ריט 1 הודיעה על עלייה של 8% ב-NOI והעלתה את תחזיתה ל-2025 ● וחילן דיווחה על עלייה של כ-14% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ● אלוט עקפה את תחזית הרווח של האנליסטים בפער, והמניה מזנקת

הקנצלר לשעבר אולף שולץ סוקר מל''ט הרון TP בתערוכה בברלין / צילום: Reuters, IMAGO/Björn Trotzki

התעשייה האווירית במגעים עם גרמניה על עסקאות ענק. על הפרק: מל"טים ומיירטים

ברלין מתכוננת לרכוש מיירטי חץ 3 נוספים ולהאריך את הסכם המל"טים מדגם הרון TP   ● התעשייה האווירית צפויה להרוויח מעל למיליארד דולר מההתחמשות ● ברקע: מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסת לשנתה הרביעית, והחששות של פולין מהתרחבות התוקפנות של פוטין

מיסוי ומשפט / צילום: Shutterstock

הרוב איננו חזות הכול בהתחדשות עירונית: המפקחת על המקרקעין הגדילה את התמורה לבעלת הפנטהאוז

בעלת דירת גג במרכז תל אביב סירבה להצטרף לפרויקט תמ"א 38/2, וטענה כי לשטח הדירה שלה נוספו לאורך השנים שטחים נוספים כחוק - ולכן היא זכאית לתמורה גדולה יותר מהיזם ● יתר דיירי הבניין ביקשו לחייב אותה להסכים לפרויקט, אך הפסידו בהליך

צילום: Shutterstock

מה גורם לעלייה בסרטן המעי הגס? מחקר חדש מציע אפשרות לא צפויה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מחקר שפורסם בכתב-העת הרפואי המוביל "לנסט" הראה עלייה בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס בקרב צעירים בני פחות מגיל 50 ● הסיבות עשויות להיות קשורות לאורח החיים, אך מחקר אחר טוען כי הסיבה עשויה להיות רעלן

שלומית ברנד / צילום: ענבל מרמרי

סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי: "יש מלאי של דירות מתוכננות, השאלה איך נבנה אותן"

שירה ברנד, סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי, גאה במלאי התכנוני הגדול ובמאמצים לקצר את הליכי התכנון והרישוי בישראל, ומקווה שהשנה תירשם פריצת דרך בתחום ● בראיון לגלובס היא מספרת גם על המאמצים לשיקום היישובים שנפגעו במלחמה והנגשת הבתים לפצועים הרבים

הראל ויזל, מנכ''ל ובעל השליטה בפוקס / צילום: דימה טליאנסקי

10,000 מ"ר בראשון לציון: קבוצת פוקס במשא ומתן לפתיחת חנות ג'מבו נוספת

קבוצת פוקס במגעים לשכירת שטח בהיקף 10,000 מ"ר לצורך פתיחת חנות ג'מבו ● מינהל הבטיחות מקדם חובת הפסקת של 15 דקות בכל שעה עבור עובדי סלילת כבישים ● ארכימדס ומנורה יעמידו מימון בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל להתחדשות עירונית בפ"ת ● וגם: הרפורמות החדשות שיקצרו את הליך הרישוי ● חדשות השבוע בנדל"ן

משרדי פאלו אלטו במגדל אלון 1, ת''א / צילום: טלי בוגדנובסקי

פאלו אלטו הציגה ירידה ברווח הנקי, והודיעה על רכישה חדשה בגובה מעל 3 מיליארד דולר

חברת אבטחת הסייבר דיווחה על צמיחה דו‏־ספרתית בהכנסות, אך הרווח הנקי ירד לעומת הרבעון המקביל, והמניה נפלה במסחר המאוחר בוול סטריט ● לצד הדוחות, פאלו אלטו הודיעה על רכישת חברת אבטחת המידע Chronosphere תמורת 3.35 מיליארד דולר

מפעל סנו / צילום: שלומי יוסף

רשות התחרות סגרה את התיק נגד סנו בפרשת תיאום המחירים

עוד חוליה בפרשת תיאום המחירים נסגרת: סנו מצטרפת ליפאורה, ויליפוד, רמי לוי ואושר עד שקיבלו הודעה על סגירת תיק החקירה ● בינתיים כתבי אישום הוגשו נגד בכירים ברשתות ויקטורי, יוחננוף וסופר ברקת, ובעניינה של שופרסל טרם התקבלה הכרעה

עמירם שחר / צילום: Upwind

לפני פחות משנה הסטראט־אפ הישראלי הזה נמכר. עכשיו הוא עומד להיסגר

כשנה לאחר שפלקסרה רכשה מ־NetApp את חברת הענן הישראלית ספוט, שנמכרה במקור ב־450 מיליון דולר, החברה האמריקאית מחליטה לסגור את פעילות הסטארט־אפ בארץ ● העובדים המקומיים פוטרו, והפיצויים הוענקו לפי ותק

התיקון שנכנס לתוקף לפני שלושה חודשים / איור: גיל ג'יבלי

התיקון שנכנס לתוקף לפני שלושה חודשים וחושף את המעסיקים לעיצומים של מיליוני שקלים

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנועד לשפר את ביטחון המידע בארגונים, נכנס לתוקף באוגוסט האחרון, והטיל חובות נרחבים כמעט על כל ארגון במשק ● בינתיים לא ננקטו עיצומים כספיים נגד אלה שלא הטמיעו אותו, אך ברשות להגנת הפרטיות מעריכים: זה יקרה ממש בקרוב ● איך להיערך?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

הרחבת סמכויות בית הדין הרבני תיפגע הפעם בעיקר בגברים

הוראת השעה המאפשרת לבתי הדין הרבניים לדון גם בסוגיית מזונות הילדים זכתה לתשומת-לב ציבורית - בעיקר בטענות לקיפוח נשים ● אך למעשה הפגיעה המשמעותית יותר היא דווקא כלפי הגברים, שבמקרים מסוימים יצטרכו לשלם הרבה יותר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה העולמית / צילום: Shutterstock

משפט אחד של ג'נסן הואנג הפך לחלוטין את הסנטימנט ברחבי העולם. מה עומד מאחוריו?

דוח שובר שיאים, עוצמת ביקושים שלא נרגעת ושרשרת עסקאות ענק - אנבידיה הפכה את הסנטימנט בשווקים, והאנליסטים לא הסתירו את ההתפעלות ● בלילה אחד החששות הפכו לאופוריה: "יש הרבה דיבורים על בועת AI. מהזווית שלנו, אנחנו רואים משהו אחר לחלוטין", אמר המנכ"ל הואנג

זום גלובלי / צילום: Reuters

מה קורה לצוות כשחללית מתנתקת מהמסלול ועוד חדשות מהעולם

בהודו הוטל עונש מוות על ראשת הממשלה לשעבר, ובגרמניה מכירה פומבית עוררה סערה ● השבוע, באיחור של 9 ימים, שב צוות אסטרונאוטים מהחלל ● ואיזה סכסוך ארוך הגיע לסופו? ● זום גלובלי, מדור חדש

בנקים בישראל

הבנקים רשמו רווח נקי של כ-9 מיליארד שקל ברבעון: 60% ממנו חולק כדיבידנד

חמשת הבנקים הגדולים פרסמו השבוע את התוצאות שלהם לרבעון השלישי, כאשר הרווח שהציגו צמח ב-17% והסתכם ב-8.7 מיליארד שקל ● בגזרת הדיבידנדים, הבנקים חילקו 5.2 מיליארד שקל - במה שמסמן עלייה חדה של 75% ● וכמה עמלות הם גבו?

גבינות בסופרמרקט / צילום: שירה ספיר

האוצר פרסם את התוכנית לייבוא גבינות. במשרד החקלאות תקפו: "אובססיה"

משרד האוצר פרסם היום (ה') את התוכנית לפיה יגדילו פי 3 את יבוא הגבינות במכסות פטורות ממכס ● במשרד החקלאות תקפו במילים קשות: "משרד האוצר הפך אובססיבי לענף החלב, כאילו הוא המקור ליוקר המחיה"

גם זה קרה פה / צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

משהו לא טוב עובר על אחת הכלכלות הגדולות במזרח, וההשלכות לא ייעצרו שם

שוב פותרים משבר בלי לתכנן הלאה ● מה פרסם האוצר בלי להתכוון ● ואיתותים מדאיגים מיפן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חזית המדע / צילום: Shutterstock

מחקר על מאות מיליוני תאי זרע מערער על אחד מעקרונות היסוד של האבולוציה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון ואוניברסיטת גאנה גילו שבניגוד לתפיסה המקובלת כיום במדע, מוטציות גנטיות אינן אקראיות וייתכן שהן מושפעות מתהליך של למידה ● יכולות להיות לזה השלכות על האופן שבו נתגונן מפני מחלות בעתיד