גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: סיפוח? בקעת הירדן תחילה

המחלוקת בישראל ביחס לגורלם העתידי של השטחים הפכה במשך שנים למחלוקת ביחס לזכויותיהם בהווה של המתיישבים בשטחים אלה ● עד כמה מוצדק הפער המשפטי שקיים בין ערי הקו הירוק ליישובים שמחוצה לו, ומה משמעותו האמיתית של רעיון סיפוח? ● דעה

היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ארה"ב, ג'ון בולטון ורה"מ נתניהו בבקעת הירדן / צילום: קובי גדעון לע"מ
היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ארה"ב, ג'ון בולטון ורה"מ נתניהו בבקעת הירדן / צילום: קובי גדעון לע"מ

מרוב העניין הפוליטי הלוהט שמייצר רעיון הסיפוח, אנחנו נוטים לעיתים להתעלם מהעובדה שהחלת החוק בבקעת הירדן אינה רק עניין סמלי או לאומי. היא אפילו לא רק מכשיר מדיני. היא קודם כול עניין משפטי. היא חלק מתמונה רחבה מאוד של טיפול במאות-אלפי ישראלים המתגוררים כיום ברחבי יהודה והשומרון, ושזכויותיהם נרמסות יום-יום ושעה-שעה. הם מופלים לרעה ביחס לשאר האזרחים, רק בשל העובדה שהחוק הישראלי אינו חל עליהם.

תלוי מאיזה צד של הקו הירוק את יולדת

באחד מתפקידיי הקודמים בכנסת הייתי עד להרבה מאוד מקרים כאלה של הפליה. הנה דוגמה קטנה שיכולה להבהיר עד כמה חמור הפער שמתקיים כיום משני עבריו של הקו הירוק. בישראל שמצטופפת בתוך גבולותיו הצרים של הקו, אוסר החוק לפטר עובדת בזמן ההיריון או חופשת הלידה. החוק הזה כל-כך מתבקש שלפעמים אנחנו שוכחים שפעם היה בו צורך.

ביישובי בקעת הירדן, ובשאר יישובי יהודה והשומרון, החוק הזה שחוקקה הכנסת לא חל במשך שנים רבות. הנפגעות מכך היו כל אותן הנשים המועסקות אצל מעסיקים ישראלים. לא רק היהודיות נפגעו. כל העובדות, בין שהן בעלות אזרחות ישראלית ובין שהן ערביות תושבות יהודה ושומרון, לא זכו להגנת החוק בתקופה הכי רגישה שלהן, ובלי שיש להן אפשרות אמיתית למצוא עבודה חלופית בזמן הזה. הפגיעה היא לא רק בהן, אלא רחבה יותר וכוללת את בני זוגן וילדיהן המושפעים מכך ישירות.

לצערי, החור המשפטי הזה אינו עניין תיאורטי בלבד. העובדות האלה פוטרו לא פעם תוך ניצול חולשתן. יצא לי לטפל בעצמי במקרה מהסוג הזה שבו נאלצתי להסביר למפוטרת בחופשת לידה, כי אין לי אפשרות לעזור לה. החוק הישראלי לא חל עליה, וזה היה סוף הסיפור מבחינתה.

החוק הזה אינו החוק היחיד שלא חל בבקעה, ביהודה או בשומרון. רוב מוחלט של חוקי העבודה אינם חלים באזורים האלה. אין חובה להפריש פנסיה; ואין איסור להעסיק קטינים בשעות שבהן הם אמורים ללמוד בבית-הספר.

ולצד חוסרים אלה, עוד רבים-רבים מחוקי המגן המעניקים את הזכויות הבסיסיות ביותר לאזרחי ישראל העובדים, אינם חלים על העובדים בבקעה.

ואלה לא רק חוקי העבודה. בשטח שבו מתגוררים, נרצה בכך או לא - כמעט חצי מיליון ישראלים, חלה כיום מערכת חוק שונה מאוד מזו שקיימת בישראל. זאת, למרות העובדה שהתקופה שישראל מחזיקה בשטחים אלה ארוכה בהרבה מזו שבה לא החזיקה בהם.

האנשים שגרים ב"לשם" או ב"עלי זהב" נולדים ומתים בדיוק כמו חבריהם שמתגוררים בפתח-תקווה או בתל-אביב. הם לומדים ועובדים, מתחתנים ומתגרשים, מבקשים איכות חיים, בונים בתים, מנהלים עסקים, מתחנכים, צורכים תרבות, זקוקים לשירותי רפואה וסיעוד, ועושים כל דבר שעושים בני משפחותיהם בישראל שמהעבר השני. ובכל זאת, המשפט באזור הזה שונה לחלוטין.

החקיקה הצבאית פותרת חלק קטן מהבעיות האלה, אבל היא תמיד מפגרת אחרי הכנסת, ולעולם לא תוכל להשוות את זכויותיהם המשפטיות של הישראלים בבקעה לזכויות אחיהם בישראל הקטנה. הכנסת שחוששת כל-כך מכותרת של "סיפוח", "מיני סיפוח" או "סיפוח זוחל", מתרחקת מאוד מהחלה של חוקים ביהודה ושומרון, ורק לעיתים נדירות מצליחה לחוקק חוק המחיל את עצמו על תושבי יהודה והשומרון.

שיתוף-פעולה נדיר, שהייתי עד לו בין חברת-הכנסת לשעבר אורית סטרוק לחברת-הכנסת מרב מיכאלי, הצליח להביא לשינוי קטן. אחרי שנים שבהן סכנת הפיטורים ריחפה מעל נשים בזמן היריונן וחופשת הלידה שלהן, הוציא האלוף צו נקודתי שמנע פיטורים של נשים נוספות בסיטואציה דומה.

מספיק קרוב ומספיק רחוק

אלא שהמקרה הזה של שיתוף-פעולה של ימין ושמאל פוליטיים, נחשב לחריג מאוד. המאבק הפוליטי על עתיד השטחים הפך ברבים מהמקרים למאבק פוליטי שבו זכויותיהם של המתיישבים הפכו לסוג של בנות ערובה. התפיסה המקובלת בשמאל רואה בנורמליזציה של חיי המתיישבים סכנה לאפשרות העברת השטחים האלה בעתיד, לידי הערבים. מבחינתם, הנורמליזציה עלולה להפוך ללגיטימציה. החלת המשפט עלולה לשדר "חלילה" הסכמה להיאחזות בשטח.

הסופר דויד גרוסמן המשיל בספרו "הזמן הצהוב" את יחסה של ישראל המחזיקה ביהודה ושומרון, לאדם המהלך במסדרונות קופת-חולים ומחזיק בדגימת השתן שלו. הוא מחזיק אותה קרוב מספיק לגופו, כדי שלא ייקחו אותה ממנו, ורחוק מספיק מגופו כדי שלא יזהו אותה איתו. אפשר רק להניח מה היה אומר הפסיכואנליטקאי ד"ר זיגמונד פרויד על עולם דימויים שכזה. אבל לעניינינו מספיק לומר שגרוסמן מזהה, ובצדק, שניות שאופיינית לישראל ביחס לשטחי הבקעה, יהודה והשומרון.

אלא שיותר משישראל מאופיינת בשניות ביחס לגורל השטחים, היא מאופיינת בשניות ביחס לתושביהם. מצד אחד, היא מעריצה אותם, ומצד שני מפחדת מהם. היא רואה בהם חלוצים, אך גם נבלים. היא רואה בהם אחים לכל דבר ועניין, אך מרגישה מספיק בנוח כדי להותיר אותם במשך שנים בחושך. במסגרת משפטית מפגרת. כזו שאינה מאפשרת להם איכות החיים שלה זוכים שאר אזרחי המדינה. זה נראה לרבים מאזרחי ישראל כסיטואציה הגיונית. הרי הם בחרו לשבת בשטח נתון במחלוקת.

אלא שהמחלוקת הלגיטימית שקיימת בישראל ביחס לשטחים אלה, והשניות שמאפיינת את המדיניות הישראלית ביחס לאדמה, אינה צריכה להשליך על יחסה של ישראל לאדם. ביחס לתושבים שמתגוררים באזורים אלה, לא אמורה להתקיים כל שניות. החוק הישראלי צריך לחול באזורים אלה בצורה מלאה כל זמן שהתושבים חיים שם. ככל שממשלה עתידית תחליט להעביר חלק משטחים אלה לישות מדינית אחרת, ניתן יהיה לשנות בקלות את החוק החל בהם. האפשרות להסדר מדיני בזמן עתיד אינה אמורה לגזור סבל לתושבים בזמן הווה.

"ראש הממשלה עדיין לא קיבל החלטה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיעו בכירים בליכוד, ממתין השבוע לאור ירוק מהבית הלבן לפני שיחליט על סיפוח הבקעה. התחושה הציבורית היא שזה עומד לקרות בימים הקרובים. אלא שכאן חייבים לומר שזו לא הפעם הראשונה שרה"מ ממתין לתשובה אמריקאית שתאפשר סיפוח.

זה נשמע כאילו ישראל על סף פריצת דרך בנושא. אלא שבניגוד לבגין ז"ל, שהחיל את החוק הישראלי ברמת הגולן בתוך יום אחד, וללא כל תיאום עם ארה"ב, המתין נתניהו להסכמות שכאלה לאורך כל הקדנציה האחרונה. בכל פעם שהצעה לספח חבל ארץ ביהודה ושומרון עלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה, וההצעות האלה עלו לא מעט פעמים, המחזה הזה חזר על עצמו.

ריכזתי את הוועדה הזו בין השנים 2015 ל-2019, ואני יכול להעיד שהתופעה חזרה על עצמה באופן מדויק פעם אחר פעם. בחדר הוועדה היה רוב מוחלט של שרים שביקשו לתמוך בהצעת החוק. אבל אז ביקשו אנשיו של ראש הממשלה להמתין להכרעתו. הוועדה המתכנסת במליאת הממשלה הייתה יוצאת להפסקה עד להכרעתו של האיש מהקומה שלמטה. אלא שההכרעה הזו לעולם בוששה לבוא.

בכל פעם אותה תמונה: חברי הוועדה ממתינים וממתינים, אך ראש הממשלה "עדיין לא קיבל החלטה". כידוע, סדר היום של ועדת השרים לחקיקה אינו נקבע בהפתעה. התחושה הייתה תמיד כי אלה לא האמריקאים שטרם קיבלו החלטה, אלא גורם בכיר במשרד ראש הממשלה. מפעם לפעם ההכרעה נדחתה.

מה נשתנה הפעם הזו מהפעמים הקודמות?

השחקנים הציניים משוכנעים שנתניהו ממתג את עצמו כעת בתור "האיש מן הבקעה" רק מטעמים פוליטיים. כדי שלא ייאלץ להפוך ל"איש מן הוועדה"; זו שמבקשת לדחות את בקשתו לחסינות מפני כתב אישום. אם לא יצליח לשנות את סדר היום ולדחות את הדיון בוועדת הכנסת "בשל ההזדמנות ההיסטורית" שנוצרה, יצליח בוודאי לשנות את השיח אודותיו.

המסך הקטן שישדר לאזרחי ישראל את המתרחש בכנסת, יפוצל. בצידו האחד יופיע מדינאי גדול המבקש לספח את בקעת הירדן, קונצנזוס ישראלי שבו תומכים, במידה כזו או אחרת, שלושת-רבעי מחברי-הכנסת. בצד השני יופיעו חברי גוש ה-65, ויעסקו בפוליטיקה הקטנה של דחיית בקשתו לחסינות של ראש הממשלה, וזאת בשעה שההיסטוריה הועידה אותו לקבוע את גבולה המזרחי של ישראל.

סערה גיאו-פוליטית מושלמת?

אני מאלה שלא יודעים לאן מכוון ראש הממשלה, ואיני מתיימר לדעת את מניעיו במקרה זה. ייתכן שהוא סבור ששנת הבחירות בארה"ב יחד עם אירועי יום השואה הבינלאומי, ההסכמה הפנים-ישראלית הרחבה והבחירות השלישיות, ייצרו סערה גיאו-פוליטית מושלמת. זמן שאין מתאים ממנו לרעיון הסיפוח ולקבלתו במינימום נזקים.

אני סבור, ששאלת טעמיו של נתניהו משנית, עד לא חשובה. מהלך הסיפוח חשוב ונכון, ואני מציע להתרכז בתועלת האובייקטיבית שתצמח ממנו והרבה פחות בטעמיו הסובייקטיביים של ראש הממשלה. אין להם רלוונטיות לשיפוטו המוסרי, הפוליטי והמשפטי של האקט הדרמטי הזה.

בעיניי, סיפוח הבקעה מתבקש. הבעיה היא רק שתיחומו לאזור הבקעה צר מדי. אחרי שסיפוח השטח יצליח בבקעה, אני מציע לשכפל אותו ביהודה ושומרון באופן רחב יותר. המלצתי היא - להכריז על מהלך הסיפוח הקרוב כ"בקעת הירדן תחילה". זה ייתן קריאת כיוון חשובה למה שאמור להתרחש בהמשך. 

הכותב שימש כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. כן שימש כמרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

אוטובוס של אגד

שוב על השולחן: דרישה להכניס נהגים זרים לענף האוטובוסים

בתחילת החודש הבא ידונו בכנסת על קביעת מכסת יבוא לעובדים זרים שישמשו נהגי אוטובוסים ● זאת, לאור בקשת פורום חברות התחבורה הציבורית: "חסרים כיום 2,000 נהגים. זו פגיעה קשה באיכות השירות וביכולת העמידה בלו"ז הנדרש"

התחרות על הטסים גוברת והמחירים צונחים / צילום: Shutterstock

אלה כנראה מחירי כרטיסי הטיסה הטובים ביותר שתמצאו מאז תחילת המלחמה

חברות התעופה האירופיות חוזרות לנתב"ג, לצד ענקיות זרות שמתחילות לפעול בישראל לראשונה ולצד חברות ותיקות שמגבירות את תדירות הקווים ● העלייה בהיצע הביאה להוזלה דרסטית של הטיסות ליעדים מבוקשים ● איך מושפעות החברות הישראליות, שעד כה נהנו כמעט מבלעדיות?

מל''ט הרון tp של התעשייה האווירית / צילום: יח''צ

התעשייה האווירית חושפת רחפן חדש והחברה הישראלית ששוברת שיא

מהרחפן החמוש החדש של התעשייה האווירית, דרך הכלי הזעיר והשקט של אירו סנטינל הישראלית, ועד העסקאות של ארה”ב, ההשקעות של שבדיה והתוכניות של יפן ● תחום האמצעים הבלתי מאוישים, שהיה "עתיד הלחימה", הופך במהירות לעובדה מוגמרת ● וגם: הפיתו החדש של חברת אסיו לטובת הכוחות המתמרנים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

הקלות מס ומענקים: התוכנית של משרד האנרגיה לתימרוץ העברת בז"ן לנגב

הממשלה מקדמת תוכנית לפינוי מפרץ חיפה עד סוף 2029, תוך שמירה על יכולת זיקוק הנפט המקומית, באמצעות מעבר בזן למישור רותם ● בתכנון: הקלה בהיטלי השבחה והארכת קצא"א

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; הנשיא טראמפ ייפגש עם נשיא סין בשבוע הבא

הנאסד"ק קפץ בכ-0.9% ● מניות המחשוב הקוונטי זינקו בעקבות דיווח בוול סטריט ג'ורנל כי ממשל טראמפ במגעים לרכוש החזקות בחברות בתחום ● סופר מיקרו קומפיוטר נפלה במעל 7%, לאחר שהורידה תחזיות לרבעון הראשון של 2026 ● מחירי הנפט זינקו במעל 5%, בעקבות הסנקציות של טרמאפ על רוסיה ● בנק אוף אמריקה: מדד S&P 500 קרוב לשיא – רוב הסימנים על "שוק דובי" כבר מהבהבים

סמי קצב, תעשיין נשק / צילום: כדיה לוי

איש העסקים הישראלי שימכור רובים במיליארדים להודו

חברת PLR Systems, מיזם משותף של מפעלי נשק ישראל (IWI) שבה שולט סמי קצב ותאגיד אדאני מכר לצבא הודו 425 אלף רובי סער מדגם CQB קרבין ● העסקה מוגדרת תחת קטגוריית “Buy (Indian)”, שמשמעותה: המוצר חייב להיות מתוכנן ומיוצר בהודו, עם לפחות 50% תוכן מקומי

בקבוקי מי עדן / צילום: יח''צ מי עדן

אביחי סטולרו ותמיס רוכשים את מי עדן לפי שווי פעילות של 400 מיליון שקל

מי עדן, המחזיקה ב־40% משוק בקבוקי המים המינרליים בישראל, נרכשת מידי חברת פרימו ווטר ● רכיב המזומן שישולם בעסקה עומד על 150 מיליון שקל, והיתרה צפויה להיות חוב שיעבור אל הרוכשים ● המגעים לעסקה נמשכו כמעט שנה

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לצד מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, בירושלים / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

ראש הממשלה נועד עם מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו

ראש הממשלה נתניהו לצד מזכיר ההגנה האמריקאי רוביו: "רוצים לקדם שלום אבל יש לנו אתגרי ביטחון" ● טראמפ: אם ישראל תספח את השטחים - היא תאבד את תמיכת ארה"ב ● נורמליזציה עם סעודיה? סמוטריץ': "לא תודה, שימשיכו לרכוב על גמלים במדבר" ● צה"ל תקף אתר לייצור טילים מדוייקים של חיזבאללה בלבנון ● עדכונים שוטפים

מסוף הרכב בנמל ג'בל עלי בדובאי / צילום: יח''צ

האם בקרוב יגיעו לישראל רכבים מדובאי ואיזה סגמנטים יושפעו?

משרד התחבורה בוחן מתן אישורי יבוא לרכב בתקינה של מדינות המפרץ, סין והודו – מהלך שעשוי להוזיל מחירים ולפתוח שווקים חדשים אך גם לעורר ביקורת בינלאומית ● דיפאל משיקה קרוס־אובר חשמלי חדש במחיר תחרותי ● ניסאן מתכוננת לקאמבק בישראל ב־2026 ● וגם: ועדת הכספים דורשת מתווה להצלת נמל אילת ● השבוע בענף הרכב

תשואות הגמל והפנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock, Lady_Luck

חודש אחד הקפיץ את תשואות הגמל והפנסיה לטווח ארוך ב־10%. זו הסיבה

נתוני הגמל והפנסיה לחודש ספטמבר הציגו זינוק חד בתשואה המצטברת לשלוש שנים. הסיבה: יציאה של ספטמבר 2022 מהחישוב, שהיה חודש אדום בשווקים בצל העלאות הריבית ● בין הגופים המצטיינים בחודש האחרון בלט אלטשולר שחם, שתקופה ארוכה נעדר מצמרת התשואות

קייב, אוקראינה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

יתרות המט"ח של רוסיה יחמשו את אוקראינה? המהלך החדש שמתגבש באירופה

לאחר שלוש שנים של היסוסים, האיחוד האירופי צפוי להפוך את מאות מיליארדי הדולרים המוקפאים של מוסקבה לערבות להלוואה ענקית לקייב ● הטריגר: ניסיון לחזק את אוקראינה אל מול שינוי העמדות של ארה"ב ● מהם החששות ממהלך כזה, ואילו תנאים הציבה בלגיה

פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי מובילאי / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי עמדה בציפיות הרווח ומעלה תחזיות - נחלשת במסחר המוקדם

מובילאיי בניהולו של המייסד המשותף פרופ' אמנון שעשוע פרסמה דוחות רשמה ברבעון שחלף הכנסות של 504 מיליון דולר, עלייה של 4% בהשוואה ל-486 מיליון דולר ברבעון המקביל ● שעשוע: מצפה להתרחבות בשירותי הרובוטקסי בלוס אנג'לס ובערים נוספות בארה"ב ובאירופה

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה חיובית בתל אביב; מדדי הנפט והנדל"ן הובילו את העליות

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.6% ● חברה לישראל קפצה בכ-5% ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות בעקבות ההסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ● איי.בי.איי: "הציפיות להפחתת ריבית חדה בישראל הן אופטימיות מדי" ● מחירי הנפט זינקו בעקבות הסנקציות של טרמאפ על רוסיה

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

הדד-ליין יפוג הלילה, חברת החשמל ומאגר תמר בדרך לבוררות בלונדון

הלילה יפוג התוקף להצטרפות של חברת החשמל לעסקת הגז מול מאגר התמר, ובכך למעשה תקרוס העסקה שהייתה אמורה למתן את מחירי הגז ולתת ודאות למשק ● כעת, בית הדין לבוררות בלונדון הוא זה שיקבע האם תהיה עליית מחירים ● מה האינטרס של הצדדים ואיך תיפעל חברת החשמל?

''המשחק מעוות את הערכים של הילדים''. רובלוקס / צילום: Shutterstock

אימפריית המיליארדים שמסתתרת מאחורי המשחק שהפך לאימת ההורים

עם שווי של כ־90 מיליארד דולר ויותר מ־100 מיליון משתמשים ביום, רובלוקס היא הרבה מעבר לעוד משחק וידאו ● מאחורי ההצלחה מסתתרת מציאות מטרידה: תכנים אלימים ומיניים שעולים באין מפריע, התמכרות, לחץ חברתי וקריסת גבולות בין דמיון למציאות ● כך סוד ההצלחה של רובלוקס הפך לסכנה הגדולה של הפלטפורמה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט בהובלת מניות השבבים; נאסד"ק ירד ב-1%

נעילה מעורבת באירופה ● מטא הודיעה על פיטורים של כ־ 600 עובדים ביחידת הבינה המלאכותית (AI) שלה  ● מחיר הזהב ממשיך לרדת, אחרי שאתמול רשם את הנפילה החדה ביותר מזה 12 שנה ● מחירי הנפט זינקו

הבורסה בפרנקפורט / צילום: Reuters, Staff

אחרי שנים של חשדנות, המשקיעים במדינה הזו סוף סוף נכנסים למניות

יותר ויותר גרמנים מגלים עניין בהשקעות אחרי עשורים של חשדנות - ולא רק הדור הצעיר ● בתוך שלוש שנים, 3 מיליון שחררו את השמרנות ונכנסו לשוק המניות ● הממשלה מנסה לעודד את שבירת המחסום הפסיכולוגי אך נזהרת מרפורמות עמוקות

גם זה קרה פה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

אין דמי ניהול בפיקדונות הבנקאיים? זה מיתוס. אתם משלמים הרבה מאוד

לפיקדונות בבנקים בהחלט יש מחיר ● העלאת הארנונה היא חצי מהבעיה ● ומה נדחק הצידה עם ההשתלחות של השר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מבצע מימון של קבלנים בתל אביב (לפרויקט אין קשר לכתבה) / צילום: פולי טובמן

הנתון שעולה וזה שיורד: מה באמת קורה בשוק הנדל"ן?

עפ"י נתוני הכלכלן הראשי והלמ"ס, קיימת ירידה בקצב העסקאות, בעיקר ברבעון השני של 2025 ● מנגד, שיעור המשכנתאות שנוטל הציבור דווקא הולך וגדל ● מניין נובע הפער? המומחים סבורים כי מדובר בהבשלה של מבצעי המימון ועסקאות שהתעכבו בגלל המלחמה

איתמר פורמן / צילום: ענבל מרמרי

חבר הנהלה צעיר אבל עם ניסיון בנקאי רב: מאחורי המינוי החדש במשק

איתמר פורמן ימונה למנכ"ל ישראכרט הבא, וכל העיניים של השוק עליו ● מה הוא מביא איתו לתפקיד, למה בדלק התעקשו דווקא על בנקאי, ואיך יגיב דב קוטלר, זה שקידם אותם לתפקידי מפתח בבנק הפועלים?