גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: סיפוח? בקעת הירדן תחילה

המחלוקת בישראל ביחס לגורלם העתידי של השטחים הפכה במשך שנים למחלוקת ביחס לזכויותיהם בהווה של המתיישבים בשטחים אלה ● עד כמה מוצדק הפער המשפטי שקיים בין ערי הקו הירוק ליישובים שמחוצה לו, ומה משמעותו האמיתית של רעיון סיפוח? ● דעה

היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ארה"ב, ג'ון בולטון ורה"מ נתניהו בבקעת הירדן / צילום: קובי גדעון לע"מ
היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ארה"ב, ג'ון בולטון ורה"מ נתניהו בבקעת הירדן / צילום: קובי גדעון לע"מ

מרוב העניין הפוליטי הלוהט שמייצר רעיון הסיפוח, אנחנו נוטים לעיתים להתעלם מהעובדה שהחלת החוק בבקעת הירדן אינה רק עניין סמלי או לאומי. היא אפילו לא רק מכשיר מדיני. היא קודם כול עניין משפטי. היא חלק מתמונה רחבה מאוד של טיפול במאות-אלפי ישראלים המתגוררים כיום ברחבי יהודה והשומרון, ושזכויותיהם נרמסות יום-יום ושעה-שעה. הם מופלים לרעה ביחס לשאר האזרחים, רק בשל העובדה שהחוק הישראלי אינו חל עליהם.

תלוי מאיזה צד של הקו הירוק את יולדת

באחד מתפקידיי הקודמים בכנסת הייתי עד להרבה מאוד מקרים כאלה של הפליה. הנה דוגמה קטנה שיכולה להבהיר עד כמה חמור הפער שמתקיים כיום משני עבריו של הקו הירוק. בישראל שמצטופפת בתוך גבולותיו הצרים של הקו, אוסר החוק לפטר עובדת בזמן ההיריון או חופשת הלידה. החוק הזה כל-כך מתבקש שלפעמים אנחנו שוכחים שפעם היה בו צורך.

ביישובי בקעת הירדן, ובשאר יישובי יהודה והשומרון, החוק הזה שחוקקה הכנסת לא חל במשך שנים רבות. הנפגעות מכך היו כל אותן הנשים המועסקות אצל מעסיקים ישראלים. לא רק היהודיות נפגעו. כל העובדות, בין שהן בעלות אזרחות ישראלית ובין שהן ערביות תושבות יהודה ושומרון, לא זכו להגנת החוק בתקופה הכי רגישה שלהן, ובלי שיש להן אפשרות אמיתית למצוא עבודה חלופית בזמן הזה. הפגיעה היא לא רק בהן, אלא רחבה יותר וכוללת את בני זוגן וילדיהן המושפעים מכך ישירות.

לצערי, החור המשפטי הזה אינו עניין תיאורטי בלבד. העובדות האלה פוטרו לא פעם תוך ניצול חולשתן. יצא לי לטפל בעצמי במקרה מהסוג הזה שבו נאלצתי להסביר למפוטרת בחופשת לידה, כי אין לי אפשרות לעזור לה. החוק הישראלי לא חל עליה, וזה היה סוף הסיפור מבחינתה.

החוק הזה אינו החוק היחיד שלא חל בבקעה, ביהודה או בשומרון. רוב מוחלט של חוקי העבודה אינם חלים באזורים האלה. אין חובה להפריש פנסיה; ואין איסור להעסיק קטינים בשעות שבהן הם אמורים ללמוד בבית-הספר.

ולצד חוסרים אלה, עוד רבים-רבים מחוקי המגן המעניקים את הזכויות הבסיסיות ביותר לאזרחי ישראל העובדים, אינם חלים על העובדים בבקעה.

ואלה לא רק חוקי העבודה. בשטח שבו מתגוררים, נרצה בכך או לא - כמעט חצי מיליון ישראלים, חלה כיום מערכת חוק שונה מאוד מזו שקיימת בישראל. זאת, למרות העובדה שהתקופה שישראל מחזיקה בשטחים אלה ארוכה בהרבה מזו שבה לא החזיקה בהם.

האנשים שגרים ב"לשם" או ב"עלי זהב" נולדים ומתים בדיוק כמו חבריהם שמתגוררים בפתח-תקווה או בתל-אביב. הם לומדים ועובדים, מתחתנים ומתגרשים, מבקשים איכות חיים, בונים בתים, מנהלים עסקים, מתחנכים, צורכים תרבות, זקוקים לשירותי רפואה וסיעוד, ועושים כל דבר שעושים בני משפחותיהם בישראל שמהעבר השני. ובכל זאת, המשפט באזור הזה שונה לחלוטין.

החקיקה הצבאית פותרת חלק קטן מהבעיות האלה, אבל היא תמיד מפגרת אחרי הכנסת, ולעולם לא תוכל להשוות את זכויותיהם המשפטיות של הישראלים בבקעה לזכויות אחיהם בישראל הקטנה. הכנסת שחוששת כל-כך מכותרת של "סיפוח", "מיני סיפוח" או "סיפוח זוחל", מתרחקת מאוד מהחלה של חוקים ביהודה ושומרון, ורק לעיתים נדירות מצליחה לחוקק חוק המחיל את עצמו על תושבי יהודה והשומרון.

שיתוף-פעולה נדיר, שהייתי עד לו בין חברת-הכנסת לשעבר אורית סטרוק לחברת-הכנסת מרב מיכאלי, הצליח להביא לשינוי קטן. אחרי שנים שבהן סכנת הפיטורים ריחפה מעל נשים בזמן היריונן וחופשת הלידה שלהן, הוציא האלוף צו נקודתי שמנע פיטורים של נשים נוספות בסיטואציה דומה.

מספיק קרוב ומספיק רחוק

אלא שהמקרה הזה של שיתוף-פעולה של ימין ושמאל פוליטיים, נחשב לחריג מאוד. המאבק הפוליטי על עתיד השטחים הפך ברבים מהמקרים למאבק פוליטי שבו זכויותיהם של המתיישבים הפכו לסוג של בנות ערובה. התפיסה המקובלת בשמאל רואה בנורמליזציה של חיי המתיישבים סכנה לאפשרות העברת השטחים האלה בעתיד, לידי הערבים. מבחינתם, הנורמליזציה עלולה להפוך ללגיטימציה. החלת המשפט עלולה לשדר "חלילה" הסכמה להיאחזות בשטח.

הסופר דויד גרוסמן המשיל בספרו "הזמן הצהוב" את יחסה של ישראל המחזיקה ביהודה ושומרון, לאדם המהלך במסדרונות קופת-חולים ומחזיק בדגימת השתן שלו. הוא מחזיק אותה קרוב מספיק לגופו, כדי שלא ייקחו אותה ממנו, ורחוק מספיק מגופו כדי שלא יזהו אותה איתו. אפשר רק להניח מה היה אומר הפסיכואנליטקאי ד"ר זיגמונד פרויד על עולם דימויים שכזה. אבל לעניינינו מספיק לומר שגרוסמן מזהה, ובצדק, שניות שאופיינית לישראל ביחס לשטחי הבקעה, יהודה והשומרון.

אלא שיותר משישראל מאופיינת בשניות ביחס לגורל השטחים, היא מאופיינת בשניות ביחס לתושביהם. מצד אחד, היא מעריצה אותם, ומצד שני מפחדת מהם. היא רואה בהם חלוצים, אך גם נבלים. היא רואה בהם אחים לכל דבר ועניין, אך מרגישה מספיק בנוח כדי להותיר אותם במשך שנים בחושך. במסגרת משפטית מפגרת. כזו שאינה מאפשרת להם איכות החיים שלה זוכים שאר אזרחי המדינה. זה נראה לרבים מאזרחי ישראל כסיטואציה הגיונית. הרי הם בחרו לשבת בשטח נתון במחלוקת.

אלא שהמחלוקת הלגיטימית שקיימת בישראל ביחס לשטחים אלה, והשניות שמאפיינת את המדיניות הישראלית ביחס לאדמה, אינה צריכה להשליך על יחסה של ישראל לאדם. ביחס לתושבים שמתגוררים באזורים אלה, לא אמורה להתקיים כל שניות. החוק הישראלי צריך לחול באזורים אלה בצורה מלאה כל זמן שהתושבים חיים שם. ככל שממשלה עתידית תחליט להעביר חלק משטחים אלה לישות מדינית אחרת, ניתן יהיה לשנות בקלות את החוק החל בהם. האפשרות להסדר מדיני בזמן עתיד אינה אמורה לגזור סבל לתושבים בזמן הווה.

"ראש הממשלה עדיין לא קיבל החלטה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיעו בכירים בליכוד, ממתין השבוע לאור ירוק מהבית הלבן לפני שיחליט על סיפוח הבקעה. התחושה הציבורית היא שזה עומד לקרות בימים הקרובים. אלא שכאן חייבים לומר שזו לא הפעם הראשונה שרה"מ ממתין לתשובה אמריקאית שתאפשר סיפוח.

זה נשמע כאילו ישראל על סף פריצת דרך בנושא. אלא שבניגוד לבגין ז"ל, שהחיל את החוק הישראלי ברמת הגולן בתוך יום אחד, וללא כל תיאום עם ארה"ב, המתין נתניהו להסכמות שכאלה לאורך כל הקדנציה האחרונה. בכל פעם שהצעה לספח חבל ארץ ביהודה ושומרון עלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה, וההצעות האלה עלו לא מעט פעמים, המחזה הזה חזר על עצמו.

ריכזתי את הוועדה הזו בין השנים 2015 ל-2019, ואני יכול להעיד שהתופעה חזרה על עצמה באופן מדויק פעם אחר פעם. בחדר הוועדה היה רוב מוחלט של שרים שביקשו לתמוך בהצעת החוק. אבל אז ביקשו אנשיו של ראש הממשלה להמתין להכרעתו. הוועדה המתכנסת במליאת הממשלה הייתה יוצאת להפסקה עד להכרעתו של האיש מהקומה שלמטה. אלא שההכרעה הזו לעולם בוששה לבוא.

בכל פעם אותה תמונה: חברי הוועדה ממתינים וממתינים, אך ראש הממשלה "עדיין לא קיבל החלטה". כידוע, סדר היום של ועדת השרים לחקיקה אינו נקבע בהפתעה. התחושה הייתה תמיד כי אלה לא האמריקאים שטרם קיבלו החלטה, אלא גורם בכיר במשרד ראש הממשלה. מפעם לפעם ההכרעה נדחתה.

מה נשתנה הפעם הזו מהפעמים הקודמות?

השחקנים הציניים משוכנעים שנתניהו ממתג את עצמו כעת בתור "האיש מן הבקעה" רק מטעמים פוליטיים. כדי שלא ייאלץ להפוך ל"איש מן הוועדה"; זו שמבקשת לדחות את בקשתו לחסינות מפני כתב אישום. אם לא יצליח לשנות את סדר היום ולדחות את הדיון בוועדת הכנסת "בשל ההזדמנות ההיסטורית" שנוצרה, יצליח בוודאי לשנות את השיח אודותיו.

המסך הקטן שישדר לאזרחי ישראל את המתרחש בכנסת, יפוצל. בצידו האחד יופיע מדינאי גדול המבקש לספח את בקעת הירדן, קונצנזוס ישראלי שבו תומכים, במידה כזו או אחרת, שלושת-רבעי מחברי-הכנסת. בצד השני יופיעו חברי גוש ה-65, ויעסקו בפוליטיקה הקטנה של דחיית בקשתו לחסינות של ראש הממשלה, וזאת בשעה שההיסטוריה הועידה אותו לקבוע את גבולה המזרחי של ישראל.

סערה גיאו-פוליטית מושלמת?

אני מאלה שלא יודעים לאן מכוון ראש הממשלה, ואיני מתיימר לדעת את מניעיו במקרה זה. ייתכן שהוא סבור ששנת הבחירות בארה"ב יחד עם אירועי יום השואה הבינלאומי, ההסכמה הפנים-ישראלית הרחבה והבחירות השלישיות, ייצרו סערה גיאו-פוליטית מושלמת. זמן שאין מתאים ממנו לרעיון הסיפוח ולקבלתו במינימום נזקים.

אני סבור, ששאלת טעמיו של נתניהו משנית, עד לא חשובה. מהלך הסיפוח חשוב ונכון, ואני מציע להתרכז בתועלת האובייקטיבית שתצמח ממנו והרבה פחות בטעמיו הסובייקטיביים של ראש הממשלה. אין להם רלוונטיות לשיפוטו המוסרי, הפוליטי והמשפטי של האקט הדרמטי הזה.

בעיניי, סיפוח הבקעה מתבקש. הבעיה היא רק שתיחומו לאזור הבקעה צר מדי. אחרי שסיפוח השטח יצליח בבקעה, אני מציע לשכפל אותו ביהודה ושומרון באופן רחב יותר. המלצתי היא - להכריז על מהלך הסיפוח הקרוב כ"בקעת הירדן תחילה". זה ייתן קריאת כיוון חשובה למה שאמור להתרחש בהמשך. 

הכותב שימש כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. כן שימש כמרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"