גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה קורה לנו בגוף כשאנחנו רוקדים ומה אפשר ללמוד מביונסה ומטימברלייק

מדוע רקדנים מקצועיים פגיעים יותר מספורטאים אחרים ואיך אפשר למנוע פציעות באמצעות אווטארים ● מה הופך ריקוד למושך ● ומדוע המחשב התבלבל כשהראו לו תנועות של מוזיקת מטאל ● חוקרים מתחומי רפואת הספורט, המוח ומוזיקה הולכים ומבססים את מדעי הריקוד

רקדני בלט/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
רקדני בלט/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בניגוד לאמנויות אחרות, השמורות למומחים או לחובבים, הריקוד הוא אמנות עתיקת שנים השייכת לכולם, גם אם הוא מוגבל לתנועות קטנות ולא מודעות כשנשמעת מוזיקה. למרות זאת, מדע המחול הוא תחום אקדמי חדש יחסית. בעבר, אקדמיות למחול עסקו לרוב בלימודי כוריאוגרפיה והוראת מחול, אך המחקר העכשווי נוגע בתחומים רבים נוספים, רפואה, פסיכולוגיה, אסתטיקה וטכנולוגיה. אנחנו מביאים כאן כמה מהמחקרים החדשים, שמנסים לענות על שאלות מדוע יש צורך ברפואת ריקוד, מהי נוכחות בימתית והאם מחשב יכול להבין ריקוד.

רפואת ריקוד: רפואת הספורט מגיעה סוף סוף למחול

רקדנים מקצועיים סובלים מכ-6.8 פציעות בממוצע בשנה, יותר משחקני פוטבול אמריקאי, שנחשב אחד מענפי הספורט המסוכנים ביותר. 36% מהרקדנים נאלצים לפרוש לפני גיל הפרישה המקובל לרקדנים, בגלל פציעת שריר או שלד. 91% מהרקדנים יפתחו כאבים כרוניים שיימשכו גם לאחר פרישתם. למרות הנתונים האלה, רפואת ריקוד, שנועדה לטפל בפגיעות ייחודיות לרקדנים, היא התפתחות של השנים האחרונות בלבד, שנולדה מתוך רפואת הספורט. 

בניגוד לענפי ספורט אחרים, האימון הפיזי של רקדנים נעשה ברובו בחזרות לקראת מופע, והדגש בהן הוא על לימוד תנועות הריקוד והדיוק בתנועה, ופחות על הכנת הגוף באופן הדרגתי לביצועה. כוריאוגרפיה חדשנית ומורכבת מובילה לעתים לתנועות פחות טבעיות לגוף האנושי ומעלה גם היא את סכנת הפציעות. רקדני בלט נמצאים בסיכון גבוה יותר מרקדנים אחרים, גם משום שהריקוד על קצות האצבעות והקפיצות הגבוהות הם מסוכנים יחסית לתנועות במחול מודרני או היפהופ. גם רקדנים במחזות זמר מועדים לפציעות, בעיקר בשרירי המפשעה והירך. 

אחת התופעות המוכרות, שנחקרה לראשונה אצל רקדניות, היא "התסמונת המשולשת של הספורטאיות", הכוללת הפרעות אכילה, אי-סדירות במחזור החודשי ופגיעה בצפיפות העצם המסכנת רקדניות באוסטיאופורוזיס בגיל מבוגר. עם השנים הורחבה ההגדרה של התסמונת, והיא נקראת היום RED-S (Relative Energy Deficiency in Sport). השינוי בשם מאפשר להתייחס גם לגברים ומביא בחשבון מקרים שבהם החוסר הקלורי נובע לאו דווקא מהפרעת אכילה אלא מהאתגר הלוגיסטי להשיג ולצרוך מספיק קלוריות בריאות כדי לחפות על הוצאת האנרגיה הגבוהה, בעיקר בספורט שמושך אליו אנשים עם מבנה גוף דק וקטן מלכתחילה.

נוסף על הקושי האמיתי בהזנה, שיעורי האנורקסיה בקרב רקדנים (בעיקר רקדניות) וספורטאים (בעיקר ספורטאיות) גבוהים משמעותית מבאוכלוסיה הכללית - בין 16% ל-47%, תלוי במחקר המצוטט, לעומת 0.5%-10% באוכלוסייה הכללית. שיעורי אובדן המחזור בקרב בלרינות מקצועיות ואצניות מקצועיות מגיעים לכ-69% בחלק מהמחקרים, לעומת 2%-5% בכלל האוכלוסייה. כאשר מדובר באתלטית בגיל הנעורים, ההשלכות של אובדן המחזור עלולות להיות חמורות במיוחד, לעתים עד כדי אובדן היכולת להרות. לנשים הסובלות מהתסמונת יש גם סיכון מוגבר להתקפי לב וחולשה של המערכת החיסונית, ולעתים קרובות נלוות לתסמונת חרדה ודיכאון.

למרות כל זאת, חסרה מודעות לסינדרום ולהשלכותיו, הן אצל גברים והן אצל נשים. הטיפול בו יתבסס לרוב על צוות רב-תחומי הכולל רופא ספורט, פסיכולוג, תזונאי ומערכת תמיכה רגשית הכוללת משפחה וחברים, לעתים נוסף על זריקות אסטרוגן לשמירה על העצמות ונטילת ויטמין D, שממילא נמצא במחקר כמשפר ביצועים אצל רקדנים.

הדמיית תנועות: אווטארים וביג דאטה מגויסים למלחמה בפציעות

מדע הספורט עוסק זה שנים בשיפור ביצועים באמצעות מדידה. בתחום המחול, הנמצא על התפר שבין ספורט לאמנות, מדידה כזאת היא פחות מקובלת. מבחינת רקדנים וכוריאוגרפים מהאסכולות המסורתיות, מדידה ומידול יוציאו את הנשמה מהתחום. אבל בשנים האחרונות, ישנה הבנה שבמקרים מסוימים המהפכה הדיגיטלית יכולה לתרום גם לאמנות שקסמה הוא השימוש שהיא עושה בגוף האנושי. בהדרגה מתפתחים יותר ויותר כלי מדידה ושיטות שיפור ביצועים המזכירים את אלה הנפוצים בתחומים הישגיים אחרים.

חוקרים מהפקולטה לרפואת ספורט באוניברסיטת ביילפילד, גרמניה, בחנו את ההנחה שאימון קוגניטיבי יכול להועיל לרקדנים לא פחות מחזרות פיזיות. לדברי ראש מעבדת "נוירוקוגניציה בתנועה", פרופ' בטינה בלאסינג, כאשר רקדן טועה בהבנת התנועה או האופן האופטימלי שבו ניתן לבצע אותה, הוא עלול דווקא לחזק את הטעות הזאת בחזרות, ואז יהיה הרבה יותר קשה למחוק אותה מהזיכרון של הגוף.

בלאסינג הקליטה רקדנים המבצעים את התנועה באופן נכון, ואחר כך הראתה למתאמנים הדמיית מחשב עם אווטאר בסיסי של גוף רקדן המבצע את התנועה. לרקדנים ניתנה אפשרות לשחק בעצמם עם האווטאר כדי להדגים מה הם חושבים שאמור לקרות לגוף בכל רגע בתוך התנועה, והכוריאוגרפים תיקנו אותם במידת הצורך. זאת, לעומת הגישה הקלאסית של הדגמה וחיקוי, הכוללת מעט הסברים מילוליים. אחרי שצפו בהדמיית המחשב, הרקדנים נשכבו על הרצפה, עצמו את עיניהם ודמיינו את הריקוד. לאחר מכן, חלקם יכלו לבצע את התנועות ללא טעויות.

צוות החוקרים הראה במחקרים נוספים שאימון באמצעות אווטארים קיצר באופן משמעותי את הזמן הדרוש ללמוד תנועה חדשה, וכן הפחית את מספר החזרות שדרשו הכוריאוגרפים מהרקדנים. כיוון שרקדנים מתלוננים על תשישות ועל תנאי עבודה לא נאותים בגלל ריבוי חזרות, ועל פציעות ופגיעות נפשיות הנובעות מהן, הרי שאם אפשר להגיע לתוצאה מרשימה במספר קטן יותר של חזרות, הדבר עשוי לשפר את המצב. ייתכן שגם לרקדנים לא מקצועיים ולציבור הרחב יהיה קל יותר ללמוד כך לרקוד. 

גם מהפכת הביג דאטה עשויה לסייע בהפחתת הפציעות. הבלט המלכותי בבריטניה החל למפות את "התנ"ך של הבלט" - הדמיות של כל התנועות במופעים הקלאסיים. כך, לדוגמה, התברר שדמותה של הילדה קלרה ב"מפצח האגוזים" קופצת 196 פעמים במופע. המפות המדויקות הללו מאפשרות למאמני ספורט לבחון מהו האופן הטוב ביותר לאמן כל רקדן לכל תפקיד, כדי לשפר ביצועים ולהפחית פציעות. 

חוקי המשיכה: תלמדו מביונסה וטימברלייק את המתכון לריקוד אטרקטיבי

חוקרים מאוניברסיטת נור'אומבריה, בריטניה, בדקו באמצעות טכנולוגיה של מיפוי תנועות והדגמתן על ידי אווטארים מהו ריקוד גברי שנחשב אטרקטיבי בעיני נשים. כמה עשרות סטודנטים הוזמנו לרקוד באולפן, צולמו, ועל בסיס תנועותיהם נבנו אווטארים זהים זה לזה בכול, למעט תנועות הריקוד שלהם. התברר שגברים שמגוונים יותר בתנועות מרכז הגוף שלהם, כלומר, מניעים יותר את הראש מצד לצד ומעלה מטה, מזיזים את מרכז הגוף בתנועות זורמות ולא מקוטעות ומניעים את הברכיים, נתפסו כאטרקטיביים יותר. מעט תנועתיות בידיים הייתה רצויה, לעומת הנפת זרועות לכל עבר, שנתפסה כלא אטרקטיבית. מהירות תנועת הרגליים השפיעה גם היא על תפיסת איכות הריקוד, בעיקר רגל ימין.

במחקר המשך נמצא שהתנועות שנשים מחפשות אצל גברים בפלג הגוף העליון, גברים מחפשים אצל נשים באזור האגן. כאשר קודדו לאווטארים תנועות של מפורסמים, הגברים העדיפו את ביונסה (בלי לדעת למי שייך האווטאר), והנשים - את ג'סטין טימברלייק.

תנועות ריקוד ניתנות אמנם למידול באמצעות אווטארים, אבל לשני אנשים המבצעים בדיוק אותן תנועות יכולה להיות נוכחות בימתית שונה לגמרי - האחד ימשוך את תשומת הלב והאחר - פחות. הכוריאוגרפית קרין רת'ל, בוגרת תואר שני במדעי הריקוד, חקרה מה מוביל לתפיסה של נוכחות בימתית אצל רקדנים.

בשיחה איתה היא סיפרה שכרקדנית מקצועית רב-תחומית ומורה לריקוד, היא כלל לא ידעה עד תחילת התואר השני שלה שניתן לחקור ריקוד בכלים מדעיים. את עבודתה הקדישה בסופו של דבר לחקר הסומטיזציה, כלומר, הקשר בין תנועות הגוף לתחושות שהוא מעורר, "החוויה של לחוש את הגוף מבפנים". החוש הסומטי נחשב החוש השישי של בני אדם.

רת'ל חקרה אם טכניקות מוכרות לשיפור חושי הסומטיזציה, כמו טכניקת אלכסנדר ופילאטיס, המבוססות למשל על שיפור המודעות לנשימה, מתן תשומת לב לתחושות הפנימיות של הגוף ושימוש בדמיון מודרך, יכולות לשפר את הנוכחות הבימתית. רת'ל אימנה ארבע רקדניות בטכניקות הללו, וביקשה מקהל של מומחים לריקוד לדרג את ביצועיהן. אחרי ההתערבות, הן דורגו כבעלות נוכחות בימתית רבה יותר. כך הוכיחה רת'ל כי ניתן לשפר באמצעות הוראה את הנוכחות הבימתית, גם אצל רקדנים מקצועיים שהגיעו עם מידה רבה של נוכחות מהבית. 

נוירולוגיה: טנגו למלחמה בפרקינסון

בשנים האחרונות הולך ומתברר שלריקוד יש חשיבות רבה במלחמה במחלות מוח המאופיינות במוות של תאי עצב, כמו אלצהיימר, פרקינסון ושבץ מוחי. ההבנה כיצד ריקוד מאט את התפתחות המחלות הללו היא חלק מתחום מחקר שעוסק בנוירולוגיה ובפיזיולוגיה של הריקוד. 

ה-Greater Goods Science Center באוניברסיטת ברקלי, מכון למחקר בתחומי איכות החיים והאושר, בחן מהם ההורמונים שאנחנו מפרישים בזמן ריקוד. כצפוי, נמצא שהריקוד מעלה את הרמות של כל ה"חבר'ה הטובים": אנדורפין, ההורמון הנחשב אחראי להרגשה הטובה אחרי פעילות ספורט; דופמין, האחראי על תחושת אופוריה וחיזוק חיובי (והתמכרות במקרה הרע) ועל זיכרונות טובים. הוא גם נמצא כמקשר בין מוטיבציה לתנועה, ופגיעה בהפרשתו קשורה להתפתחות של פרקינסון; סרוטונין, ההורמון שנמצא בחלק מהתרופות נוגדות הדיכאון ונחשב אחראי לתחושות של נחת ונינוחות; אוקסיטוצין, ההורמון המתגמל הנובע מיחסים חברתיים. הסנכרון בין אנשים רבים או בין כמה אנשים במהלך הריקוד, ואפילו הסמיכות הפיזית אליהם, מפרישים אוקסיטוצין ואחראים על חלק מתחושות האהבה הקבוצתיות ההופכות לעתים את הריקוד ההמוני אירוע בעל מאפיינים דומים לטקס דתי עוצמתי.

אימון בריקוד מאפשר גם אימון של מערכות במוח האחראיות על תפיסת הזמן, תנועות חדות ותנועות מתמשכות, שיווי משקל גם בתנאים מאתגרים ויציבה. כל אלה יכולות שעלולות להיפגע כתוצאה ממחלת הפרקינסון. המחקר מרמז שיש גם חשיבות באימון הקשר בין העין לתנועות הגוף. כלומר, היכולת להישאר באוריינטציה במרחב במהלך התנועה או לחזור לאוריינטציה אחרי סיום התנועה תוך אינטגרציה בין התמונה החזותית למיקום הגוף, עשויה גם היא להיות חשובה במלחמה בפרקינסון.

מחקרים אחרים מראים שלימוד של מיומנויות גופניות חדשות, וביניהן סוגים חדשים של ריקוד, משפרים את גמישות המוח, כלומר את יכולות הלמידה שלו גם בתחומים אחרים.

עד היום לא נעשה מחקר השוואתי לגבי סוג הריקוד העדיף עבור חולי פרקינסון. רוב המחקרים עסקו בטנגו, כי זהו ריקוד בטוח ונפוץ בבתי אבות. החוקרים מציינים שייתכן שטנגו אכן מועיל במיוחד לחיזוק מנגנונים הקשורים בהליכה, ובמקרה של פרקיסנון, זוהי דרך להשתמש במוזיקה כדי לתווך בין ההחלטה במוח לבצע תנועה לבין ביצועה, אחד המנגנונים העיקריים שנפגעים בפרקינסון. המוזיקה מעניקה את הקצב והופכת את ההחלטה לאוטומטית. האוטומציה משפיעה גם על ההליכה אחר כך. 

מחקר של הלנה פויקונן מהיחידה לחקר המוח באוניברסיטת הלסינקי הראה שמוח של רקדנים מקצועיים מגיב מהר יותר מאחרים למוזיקה. זה אולי לא מפתיע, אך מתברר שהמוח של רקדנים גם מגיב מהר יותר לשינויים במוזיקה ממוח של מוזיקאים מקצועיים. המחקר של פויקונן מצביע על יתרונות נוספים: אזורי התנועה ועיבוד השמע במוח של רקדנים מפותחים במיוחד, וכך גם האזור במוח הקשור באמפתיה, משום הצורך בתיאום מושלם בין הרקדנים שמפתח את היכולת לקלוט את תנועותיו של האדם האחר ולהתאים את תנועותיך אליו. ולבסוף, רקדנים המבצעים תנועות סיבוב רבות מגיל צעיר מאמנים את מוחם באופן שגורם להם פחות סחרחורות. גם ליכולת הזאת יש תועלת בגיל מבוגר. 

זיהוי רגשות: המחשב יודע שאתם בסטרס 

חוקרים מהמרכז לחקר רב-תחומי של המוזיקה באוניברסיטת Jyväskylä בפינלנד בדקו אם מחשב יכול לזהות את ז'אנר המוזיקה על פי התנועות של האדם הרוקד, באמצעות למידת מכונה. הם גילו שהמחשב אמנם לא הצליח לזהות את הז'אנר, אך הוא יכול לזהות חתימת ריקוד של אדם. תוכנה כזו יכולה, למשל, לאפשר זיהוי של חשודים במועדונים חשוכים, אם הם רוקדים, כמובן.

אחת התוצאות המעניינות של המחקר הייתה שחתימת הריקוד האישית חזקה הרבה יותר מאשר חתימת הז'אנר. המחשב זיהה את חתימת הריקוד של רקדן מסוים בז'אנר מסוים גם אם התוכנה אומנה לזהות ריקוד של אותו אדם בז'אנר אחר. רק במוזיקת מטאל המחשב התבלבל וחתימת הז'אנר הפכה לדומיננטית: כולם מנערים את השיער ומנגנים בגיטרות פיקטיביות.

בשנים האחרונות, למדו המחשבים של קבוצת חוקרים זו לזהות גם רגשות וטמפרמנט של הרוקדים לפי אופן הריקוד. המחשב זיהה מתוך הריקוד סטרס, מידת אקסטרוברטיות ואמפתיה לאחרים. 

כוריאוגרפיה ממוחשבת: קטלוג התנועות של גוגל

כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת יצרו מחשבים כוריאוגרפיות למופעים של רקדנים בני אנוש, אולם נראה שהמחשב עדיין לא הצליח לתפוס נתח שוק משמעותי בתחום הזה, כנראה משום שהרקדנים וגם הצופים מבקשים חוויה אותנטית ורוצים לדעת מהו הסיפור האנושי מאחורי המופע. עם זאת, במעבדות של גוגל עובדים על מערכת שהיא מעין "חיזוי טקסט" עבור כוריאוגרפיה. כאשר הכוריאוגרף מתכנן תנועה אחת, גוגל יאמר לו, "הנה כמה (אפילו עד מאות או אלפי) אפשרויות סבירות לתנועה הבאה, מקוטלגות לפי סוגים". הכוריאוגרף יצטרך לבחור אחת מהן. הוא עדיין האמן.

ומה לגבי הריקוד עצמו? האם רובוטים יכולים לרקוד באופן משכנע? נראה שבני אדם למדו לזהות ריקוד בכל דבר, כפי שלמדו לזהות פרצוף בכל דוגמה, ולפעמים נדמה להם שעץ או שקית נייר רוקדים עם הרוח, או שמכונה זעה בתנועתה הרפטטיבית באופן מכוון. בני אדם נמשכים, למשל, ל"ריקוד" של קבוצה גדולה ומסונכרנת של רובוטים, או רחפנים, הנעים יחד באותו קצב לצלילי המוזיקה. ניתן לראות בכך ריקוד. אולם הדוגמאות של רובוט המנסה לרקוד כמו בני אדם, אולי באופן שאפילו יגרום לנו להתבלבל ביניהם, הן לא משכנעות עדיין. 

עוד כתבות

מוכר בכניסה לחנות מחכה ללקוחות. העסקים מתקשים לחזור לשגרה לאחר תקופת הסגר הממושכת / צילום: כדיה לוי, גלובס

הגרף היומי: כמה שנות חיים הציל הסגר וכמה זה עלה לנו?

כלכלנים ניסו לחשב כמה שנות חיים הרווחנו בסגר במרץ-מאי, מה הייתה העלות של כל שנת חיים שחסכנו והאם זה היה "כדאי" ● אז כמה חיים נחסכו?

חניונים בשכונת מלחה בי-ם יהפכו למתחם תחזוקה וחניון קרונות לרכבת הקלה / הדמיה: אדריכל גיל קריבין, צוות אב לתחבורה

חניוני אוטובוסים בשכונת מלחה בי-ם יהפכו למתחם תחזוקה וחניון קרונות לרכבת הקלה

כך אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים ● המתחם (דפו) יכלול שני מפסים בקיבולת של 102 קרונות ● ביצוע הפרויקט יבוצע על ידי הזוכה במכרז לזכיינות לקו הכחול והשלישי של הרכבת הקלה בבירה שצפוי לפעול החל מסוף 2027

דידס 6, ירושלים - התחדשות עירונית / הדמיה: קבוצת מנוס

"אסור שתיגמר היזמות של תמ"א. יש בניינים מאוד מסוכנים"

לדיירים ברחוב דידס 6 בירושלים היה חשוב ששיפוץ הבניין ישמור גם על האופי הייחודי של שכונת המושבה הגרמנית ● דיירת בבניין: "ראיתי איך הם חיזקו ואת החפירות לעומק - זה לביטחון כל התושבים"

משרדי לייטריקס. תפחית השנה בגיוס הג'וניורים (למצולמים אין קשר לכתבה) / צילום: איל יצהר, גלובס

ה"בוטקאמפים" של ההייטק עדיין מלאים. אבל איפה כולם יעבדו?

בכל שנה צעירים חסרי ניסיון ממלאים את ה"בוטקאמפים" - קורסים לתכנות - בשאיפה להשתלב בהייטק ● עובדים מנוסים פוטרו או הוצאו לחל"ת עקב המשבר, מה שמשנה את פני התעשייה • רונן ניר מויולה ונצ'רס: "השקעת משאבי המדינה בחינוך טכנולוגי, מייצרת ג'וניורים שלא ישתלבו בתעשייה"

מושבים ריקים במשרד הבונדסליגה בגרמניה / צילום: Michael Dalder, רויטרס

זו ההזדמנות לתת את הבמה לספורטאים הצעירים

בענפי הספורט המובילים צופים הפסדים כבדים כתוצאה מהיעדרות הקהל מהמגרשים ● אפשרות אחת עבורם היא להמשיך לדרוש פיצוי מהאוצר ולאיים בהשבתה ● אבל האופציה העדיפה היא לקצץ בהוצאות ולתת לצעירים לתפוס את מקומם של הכוכבים הזרים

איור: מורן ברק

דיור מוגן מדי? אפס ביקורים, אפס יציאות, אפס קורונה

"חודשיים לא יצאנו מהדירה, היינו אסירים בכלוב של זהב" ● עד לפני המגפה היו רשתות הדיור המוגן היוקרתי בוננזה נדל"נית ● כעת, אחרי העוצר, הפטרנליזם והבדידות, מניותיהן בצניחה ובני הגיל השלישי כבר לא בטוחים שזה הפתרון עבורם ● רשתות הדיור המוגן: "לדיירים אצלנו היה הרבה יותר קל מאשר לחבריהם בבית"

ההפגנה הערב בכיכר רבין / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"הכל נמחק, כולם פוטרו": העצמאים הוציאו אלפים לרחובות

הקורונה הכלכלית איחדה את העצמאים להפגנת מחאה שהתקיימה הערב בכיכר רבין ● אתמול נפגשו נציגי העצמאים עם ראש הממשלה שהבטיח להיפגש עמם מעתה בכל יום שישי ● יוזמת ההפגנה: "רשות המסים שאומרת שרוב העסקים קיבלו מענק. זה בולשיט"

אמיר אורעד מנכ"ל סייסנס / צילום: יח"צ

"החלטנו להציע שימוש חינמי של הטכנולוגיה שלנו לכל ארגון שנלחם בקורונה"

אתגר המנכ"ל עם אמיר אורעד, מנכ"ל חברת הבינה העסקית סייסנס ● על התקשורת עם 800 עובדים ב-10 אתרים בעולם בימי קורונה, על ההחלטה לסייע בעזרת הטכנולוגיה של החברה במלחמה בנגיף ועל התמיכה בעובדים שהפגינו נגד האפליה הגזעית בארה"ב ● ויש גם המלצה על ספר

עין הנצי"ב. מעיין בתוך קיבוץ / צילום: אורלי גנוסר

גם בלי להתקבל לחברות: ביקור במעיין שבתוך הקיבוץ

מעיין שבתוך קיבוץ וסדנת אמנות קצת אחרת

מחזור בקבוקים / צילום: איל יצהר

לא הסכימו לקבל מכם בקבוקים למיחזור ב-am:pm? זו הפרה של החוק

בשלטים שניתלו ברחבי הרשת בת"א נכתב כי"על פי הנחיית משרד הבריאות החל מיום 6 ביולי ועד להודעה חדשה, חל איסור על קבלת אריזות בקבוקים למיחזור" ● אלא שמשרד הבריאות כלל לא היה מודע לאותה "הנחיה", וגילה על כך רק בעקבות פניית "גלובס"

אמזון./ צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מתניעה מחדש: אמזון חוזרת למכור סחורה לישראל בתעריפי שילוח זולים יותר

בתחילת מרץ, עם התפשטות מגפת הקורונה, הופסקו המשלוחים מאמזון ארה״ב ואירופה לישראל; לפני חודשיים הוחזרו המשלוחים בעלויות משלוח שהפכו את הקנייה לבלתי משתלמת ● אולם גם כעת, כנראה שתידרשו לחפש בפינצטה מוצרים עם מחירי שילוח אטרקטיביים

בניין קשת / צילום: תמר מצפי, גלובס

בעקבות הצניחה בהכנסות, קשת נערכת לצמצום של 15% בהוצאות

"נתוני מאי יוני מחייבים אותנו להסתכל נכוחה ובפיקחון על המצב", אומר ל"גלובס" בכיר בערוץ ● בנוסף, בוחנת החברה הקפאת הפקות חדשות המתוכננות ל-2021 ● בחברות המדיה טוענים: "הטלוויזיה היא הנפגעת הפחות משמעותית בענף"

תיירות מצטלמות השבוע ליד הספינקס במצרים / צילום: Mohamed Abd El Ghany, רויטרס

מצפצפים על הרופאים, חוזרים לתיירות וקורצים לישראל: כך מתמודדים בעולם הערבי עם הקורונה

הממשלה בקהיר ממהרת לפתוח מלונות, למרות שלא בטוח שהשתלטה על המגפה שעד כה הדביקה 80 אלף מצרים ● תיירי העולם מוזמנים לבוא, אך לא הישראלים ● למרות שהסיפוח עשוי לערער את היחסים עם איחוד האמירויות, חברות מקומיות עושות עסקים עם תעשיות ביטחוניות ישראליות

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס  / צילום: דימה טליאנסקי

בעקבות סערת פוקס: דיבידנדים בימים קשים

גם בימים כתיקונם נדרש הדירקטוריון למבט שקול קדימה, בעת שהוא מבקש לחלק דיבידנדים ● אם כן, כיצד עליו לנהוג בימים שבהם הראות קשה, הסיכונים גדלים וחוסר הוודאות שולטת?

בנייה חדשה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הקץ לדיונים בלי תוצאות? הקרב על עתיד הוותמ"ל מגיע לבג"ץ

הערכאה התכנונית הגבוהה בישראל, שאמורה לייעץ לממשלה כיצד לנהוג בעניין הוותמ"ל, סיימה דיון בנושא הרגיש ללא החלטה ● באדם טבע ודין הגישו עתירה נגד המועצה, תוך דרישה לקבל עמדה של המועצה בנושא ● ובינתיים סיעת כחול לבן החליטה להילחם אף היא בהארכת תוקף הוותמ"ל

הפגנה ליד הפסל של מרטין לות'ר קינג ביום ציון שחרור העבדות / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

למה המצב מדאיג ומתי המחאה תגיע לכאן: שלוש דעות על המהומות בארה"ב

מותו של ג'ורג' פלויד הצית גל מחאות רחב ברחבי ארה"ב והדיון הציבורי בסוגיה עדיין מתנהל ● האם הגזענות מתדלקת את ההפגנות ברחוב, מתי המחאה תגיע אלינו ולמה המצב בארה"ב מדאיג ● פרויקט מיוחד

אאודי RSQ3 / צילום: יח"צ

האאודי החדשה תעזור לכם לברוח מהמציאות

אין לנו מילה אחת רעה להגיד על אאודי RSQ3 ● אם יש לכם 460 אלף שקל תוכלו לקבל רכב פנאי משפחתי שמציע ביצועים של מכונית ספורט אקזוטית ● המכונית הזאת תגרום לכם להרגיש כמו סופרמן, אבל אל תתבלבלו: זה לא אתם, זאת היא

מלון ליר סנס. "יצרנו חבילות חדשות לכלות וחתנים"  / צילום: סימפלקס 360

"יולי היה יכול להיות פיצוץ, אבל המצב קטטוני": המלונות בפרברים מחפשים מודל עסקי חדש

מצליינים לסדנאות רוחניות, מאנשי הייטק לזוגות מתחתנים: המלונות שנפתחו במקומות שמחוץ לאתרי התיירות המרכזיים היו מלכתחילה צריכים להתאמץ יותר, ובעקבות הקורונה הם צריכים למצוא אפיקים חדשים לגמרי

עורך דינו של רה"מ נתניהו, עמית חדד, ועורך דינו לשעבר מיכה פטמן  / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

כולם היו סנגוריו של רה"מ - והמחיר כבד

מאז מות עו"ד יעקב וינרוט, החליף ראש הממשלה יותר מעשרה סנגורים • בין היתר, על רקע ענייני שכר טרחה ולאור סירוב ועדת ההיתרים לאפשר לו לקבל מימון להגנתו • את המחיר משלמים לא רק הסנגורים שלא קיבלו שכר טרחה, אלא הציבור כולו שמוסדותיו מותקפים ע"י נתניהו

אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור / צילום: שלומי יוסף, גלובס

קרן וקסנר: אהוד ברק קיבל מאיתנו 2.3 מיליון דולר

הקרן פרסמה היום הודעה בנוגע למהות העסקתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק כיועץ בין השנים 2004-2006 ● לפי הקרן, היא שילמה לברק עבור שני מחקרים, אחד בנושא מנהיגות והשני בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ● המחקר בנושא הסכסוך נכתב על פני 267 עמודים. המחקר בנושא מנהיגות לא הושלם