גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה קורה לנו בגוף כשאנחנו רוקדים ומה אפשר ללמוד מביונסה ומטימברלייק

מדוע רקדנים מקצועיים פגיעים יותר מספורטאים אחרים ואיך אפשר למנוע פציעות באמצעות אווטארים ● מה הופך ריקוד למושך ● ומדוע המחשב התבלבל כשהראו לו תנועות של מוזיקת מטאל ● חוקרים מתחומי רפואת הספורט, המוח ומוזיקה הולכים ומבססים את מדעי הריקוד

רקדני בלט/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
רקדני בלט/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בניגוד לאמנויות אחרות, השמורות למומחים או לחובבים, הריקוד הוא אמנות עתיקת שנים השייכת לכולם, גם אם הוא מוגבל לתנועות קטנות ולא מודעות כשנשמעת מוזיקה. למרות זאת, מדע המחול הוא תחום אקדמי חדש יחסית. בעבר, אקדמיות למחול עסקו לרוב בלימודי כוריאוגרפיה והוראת מחול, אך המחקר העכשווי נוגע בתחומים רבים נוספים, רפואה, פסיכולוגיה, אסתטיקה וטכנולוגיה. אנחנו מביאים כאן כמה מהמחקרים החדשים, שמנסים לענות על שאלות מדוע יש צורך ברפואת ריקוד, מהי נוכחות בימתית והאם מחשב יכול להבין ריקוד.

רפואת ריקוד: רפואת הספורט מגיעה סוף סוף למחול

רקדנים מקצועיים סובלים מכ-6.8 פציעות בממוצע בשנה, יותר משחקני פוטבול אמריקאי, שנחשב אחד מענפי הספורט המסוכנים ביותר. 36% מהרקדנים נאלצים לפרוש לפני גיל הפרישה המקובל לרקדנים, בגלל פציעת שריר או שלד. 91% מהרקדנים יפתחו כאבים כרוניים שיימשכו גם לאחר פרישתם. למרות הנתונים האלה, רפואת ריקוד, שנועדה לטפל בפגיעות ייחודיות לרקדנים, היא התפתחות של השנים האחרונות בלבד, שנולדה מתוך רפואת הספורט. 

בניגוד לענפי ספורט אחרים, האימון הפיזי של רקדנים נעשה ברובו בחזרות לקראת מופע, והדגש בהן הוא על לימוד תנועות הריקוד והדיוק בתנועה, ופחות על הכנת הגוף באופן הדרגתי לביצועה. כוריאוגרפיה חדשנית ומורכבת מובילה לעתים לתנועות פחות טבעיות לגוף האנושי ומעלה גם היא את סכנת הפציעות. רקדני בלט נמצאים בסיכון גבוה יותר מרקדנים אחרים, גם משום שהריקוד על קצות האצבעות והקפיצות הגבוהות הם מסוכנים יחסית לתנועות במחול מודרני או היפהופ. גם רקדנים במחזות זמר מועדים לפציעות, בעיקר בשרירי המפשעה והירך. 

אחת התופעות המוכרות, שנחקרה לראשונה אצל רקדניות, היא "התסמונת המשולשת של הספורטאיות", הכוללת הפרעות אכילה, אי-סדירות במחזור החודשי ופגיעה בצפיפות העצם המסכנת רקדניות באוסטיאופורוזיס בגיל מבוגר. עם השנים הורחבה ההגדרה של התסמונת, והיא נקראת היום RED-S (Relative Energy Deficiency in Sport). השינוי בשם מאפשר להתייחס גם לגברים ומביא בחשבון מקרים שבהם החוסר הקלורי נובע לאו דווקא מהפרעת אכילה אלא מהאתגר הלוגיסטי להשיג ולצרוך מספיק קלוריות בריאות כדי לחפות על הוצאת האנרגיה הגבוהה, בעיקר בספורט שמושך אליו אנשים עם מבנה גוף דק וקטן מלכתחילה.

נוסף על הקושי האמיתי בהזנה, שיעורי האנורקסיה בקרב רקדנים (בעיקר רקדניות) וספורטאים (בעיקר ספורטאיות) גבוהים משמעותית מבאוכלוסיה הכללית - בין 16% ל-47%, תלוי במחקר המצוטט, לעומת 0.5%-10% באוכלוסייה הכללית. שיעורי אובדן המחזור בקרב בלרינות מקצועיות ואצניות מקצועיות מגיעים לכ-69% בחלק מהמחקרים, לעומת 2%-5% בכלל האוכלוסייה. כאשר מדובר באתלטית בגיל הנעורים, ההשלכות של אובדן המחזור עלולות להיות חמורות במיוחד, לעתים עד כדי אובדן היכולת להרות. לנשים הסובלות מהתסמונת יש גם סיכון מוגבר להתקפי לב וחולשה של המערכת החיסונית, ולעתים קרובות נלוות לתסמונת חרדה ודיכאון.

למרות כל זאת, חסרה מודעות לסינדרום ולהשלכותיו, הן אצל גברים והן אצל נשים. הטיפול בו יתבסס לרוב על צוות רב-תחומי הכולל רופא ספורט, פסיכולוג, תזונאי ומערכת תמיכה רגשית הכוללת משפחה וחברים, לעתים נוסף על זריקות אסטרוגן לשמירה על העצמות ונטילת ויטמין D, שממילא נמצא במחקר כמשפר ביצועים אצל רקדנים.

הדמיית תנועות: אווטארים וביג דאטה מגויסים למלחמה בפציעות

מדע הספורט עוסק זה שנים בשיפור ביצועים באמצעות מדידה. בתחום המחול, הנמצא על התפר שבין ספורט לאמנות, מדידה כזאת היא פחות מקובלת. מבחינת רקדנים וכוריאוגרפים מהאסכולות המסורתיות, מדידה ומידול יוציאו את הנשמה מהתחום. אבל בשנים האחרונות, ישנה הבנה שבמקרים מסוימים המהפכה הדיגיטלית יכולה לתרום גם לאמנות שקסמה הוא השימוש שהיא עושה בגוף האנושי. בהדרגה מתפתחים יותר ויותר כלי מדידה ושיטות שיפור ביצועים המזכירים את אלה הנפוצים בתחומים הישגיים אחרים.

חוקרים מהפקולטה לרפואת ספורט באוניברסיטת ביילפילד, גרמניה, בחנו את ההנחה שאימון קוגניטיבי יכול להועיל לרקדנים לא פחות מחזרות פיזיות. לדברי ראש מעבדת "נוירוקוגניציה בתנועה", פרופ' בטינה בלאסינג, כאשר רקדן טועה בהבנת התנועה או האופן האופטימלי שבו ניתן לבצע אותה, הוא עלול דווקא לחזק את הטעות הזאת בחזרות, ואז יהיה הרבה יותר קשה למחוק אותה מהזיכרון של הגוף.

בלאסינג הקליטה רקדנים המבצעים את התנועה באופן נכון, ואחר כך הראתה למתאמנים הדמיית מחשב עם אווטאר בסיסי של גוף רקדן המבצע את התנועה. לרקדנים ניתנה אפשרות לשחק בעצמם עם האווטאר כדי להדגים מה הם חושבים שאמור לקרות לגוף בכל רגע בתוך התנועה, והכוריאוגרפים תיקנו אותם במידת הצורך. זאת, לעומת הגישה הקלאסית של הדגמה וחיקוי, הכוללת מעט הסברים מילוליים. אחרי שצפו בהדמיית המחשב, הרקדנים נשכבו על הרצפה, עצמו את עיניהם ודמיינו את הריקוד. לאחר מכן, חלקם יכלו לבצע את התנועות ללא טעויות.

צוות החוקרים הראה במחקרים נוספים שאימון באמצעות אווטארים קיצר באופן משמעותי את הזמן הדרוש ללמוד תנועה חדשה, וכן הפחית את מספר החזרות שדרשו הכוריאוגרפים מהרקדנים. כיוון שרקדנים מתלוננים על תשישות ועל תנאי עבודה לא נאותים בגלל ריבוי חזרות, ועל פציעות ופגיעות נפשיות הנובעות מהן, הרי שאם אפשר להגיע לתוצאה מרשימה במספר קטן יותר של חזרות, הדבר עשוי לשפר את המצב. ייתכן שגם לרקדנים לא מקצועיים ולציבור הרחב יהיה קל יותר ללמוד כך לרקוד. 

גם מהפכת הביג דאטה עשויה לסייע בהפחתת הפציעות. הבלט המלכותי בבריטניה החל למפות את "התנ"ך של הבלט" - הדמיות של כל התנועות במופעים הקלאסיים. כך, לדוגמה, התברר שדמותה של הילדה קלרה ב"מפצח האגוזים" קופצת 196 פעמים במופע. המפות המדויקות הללו מאפשרות למאמני ספורט לבחון מהו האופן הטוב ביותר לאמן כל רקדן לכל תפקיד, כדי לשפר ביצועים ולהפחית פציעות. 

חוקי המשיכה: תלמדו מביונסה וטימברלייק את המתכון לריקוד אטרקטיבי

חוקרים מאוניברסיטת נור'אומבריה, בריטניה, בדקו באמצעות טכנולוגיה של מיפוי תנועות והדגמתן על ידי אווטארים מהו ריקוד גברי שנחשב אטרקטיבי בעיני נשים. כמה עשרות סטודנטים הוזמנו לרקוד באולפן, צולמו, ועל בסיס תנועותיהם נבנו אווטארים זהים זה לזה בכול, למעט תנועות הריקוד שלהם. התברר שגברים שמגוונים יותר בתנועות מרכז הגוף שלהם, כלומר, מניעים יותר את הראש מצד לצד ומעלה מטה, מזיזים את מרכז הגוף בתנועות זורמות ולא מקוטעות ומניעים את הברכיים, נתפסו כאטרקטיביים יותר. מעט תנועתיות בידיים הייתה רצויה, לעומת הנפת זרועות לכל עבר, שנתפסה כלא אטרקטיבית. מהירות תנועת הרגליים השפיעה גם היא על תפיסת איכות הריקוד, בעיקר רגל ימין.

במחקר המשך נמצא שהתנועות שנשים מחפשות אצל גברים בפלג הגוף העליון, גברים מחפשים אצל נשים באזור האגן. כאשר קודדו לאווטארים תנועות של מפורסמים, הגברים העדיפו את ביונסה (בלי לדעת למי שייך האווטאר), והנשים - את ג'סטין טימברלייק.

תנועות ריקוד ניתנות אמנם למידול באמצעות אווטארים, אבל לשני אנשים המבצעים בדיוק אותן תנועות יכולה להיות נוכחות בימתית שונה לגמרי - האחד ימשוך את תשומת הלב והאחר - פחות. הכוריאוגרפית קרין רת'ל, בוגרת תואר שני במדעי הריקוד, חקרה מה מוביל לתפיסה של נוכחות בימתית אצל רקדנים.

בשיחה איתה היא סיפרה שכרקדנית מקצועית רב-תחומית ומורה לריקוד, היא כלל לא ידעה עד תחילת התואר השני שלה שניתן לחקור ריקוד בכלים מדעיים. את עבודתה הקדישה בסופו של דבר לחקר הסומטיזציה, כלומר, הקשר בין תנועות הגוף לתחושות שהוא מעורר, "החוויה של לחוש את הגוף מבפנים". החוש הסומטי נחשב החוש השישי של בני אדם.

רת'ל חקרה אם טכניקות מוכרות לשיפור חושי הסומטיזציה, כמו טכניקת אלכסנדר ופילאטיס, המבוססות למשל על שיפור המודעות לנשימה, מתן תשומת לב לתחושות הפנימיות של הגוף ושימוש בדמיון מודרך, יכולות לשפר את הנוכחות הבימתית. רת'ל אימנה ארבע רקדניות בטכניקות הללו, וביקשה מקהל של מומחים לריקוד לדרג את ביצועיהן. אחרי ההתערבות, הן דורגו כבעלות נוכחות בימתית רבה יותר. כך הוכיחה רת'ל כי ניתן לשפר באמצעות הוראה את הנוכחות הבימתית, גם אצל רקדנים מקצועיים שהגיעו עם מידה רבה של נוכחות מהבית. 

נוירולוגיה: טנגו למלחמה בפרקינסון

בשנים האחרונות הולך ומתברר שלריקוד יש חשיבות רבה במלחמה במחלות מוח המאופיינות במוות של תאי עצב, כמו אלצהיימר, פרקינסון ושבץ מוחי. ההבנה כיצד ריקוד מאט את התפתחות המחלות הללו היא חלק מתחום מחקר שעוסק בנוירולוגיה ובפיזיולוגיה של הריקוד. 

ה-Greater Goods Science Center באוניברסיטת ברקלי, מכון למחקר בתחומי איכות החיים והאושר, בחן מהם ההורמונים שאנחנו מפרישים בזמן ריקוד. כצפוי, נמצא שהריקוד מעלה את הרמות של כל ה"חבר'ה הטובים": אנדורפין, ההורמון הנחשב אחראי להרגשה הטובה אחרי פעילות ספורט; דופמין, האחראי על תחושת אופוריה וחיזוק חיובי (והתמכרות במקרה הרע) ועל זיכרונות טובים. הוא גם נמצא כמקשר בין מוטיבציה לתנועה, ופגיעה בהפרשתו קשורה להתפתחות של פרקינסון; סרוטונין, ההורמון שנמצא בחלק מהתרופות נוגדות הדיכאון ונחשב אחראי לתחושות של נחת ונינוחות; אוקסיטוצין, ההורמון המתגמל הנובע מיחסים חברתיים. הסנכרון בין אנשים רבים או בין כמה אנשים במהלך הריקוד, ואפילו הסמיכות הפיזית אליהם, מפרישים אוקסיטוצין ואחראים על חלק מתחושות האהבה הקבוצתיות ההופכות לעתים את הריקוד ההמוני אירוע בעל מאפיינים דומים לטקס דתי עוצמתי.

אימון בריקוד מאפשר גם אימון של מערכות במוח האחראיות על תפיסת הזמן, תנועות חדות ותנועות מתמשכות, שיווי משקל גם בתנאים מאתגרים ויציבה. כל אלה יכולות שעלולות להיפגע כתוצאה ממחלת הפרקינסון. המחקר מרמז שיש גם חשיבות באימון הקשר בין העין לתנועות הגוף. כלומר, היכולת להישאר באוריינטציה במרחב במהלך התנועה או לחזור לאוריינטציה אחרי סיום התנועה תוך אינטגרציה בין התמונה החזותית למיקום הגוף, עשויה גם היא להיות חשובה במלחמה בפרקינסון.

מחקרים אחרים מראים שלימוד של מיומנויות גופניות חדשות, וביניהן סוגים חדשים של ריקוד, משפרים את גמישות המוח, כלומר את יכולות הלמידה שלו גם בתחומים אחרים.

עד היום לא נעשה מחקר השוואתי לגבי סוג הריקוד העדיף עבור חולי פרקינסון. רוב המחקרים עסקו בטנגו, כי זהו ריקוד בטוח ונפוץ בבתי אבות. החוקרים מציינים שייתכן שטנגו אכן מועיל במיוחד לחיזוק מנגנונים הקשורים בהליכה, ובמקרה של פרקיסנון, זוהי דרך להשתמש במוזיקה כדי לתווך בין ההחלטה במוח לבצע תנועה לבין ביצועה, אחד המנגנונים העיקריים שנפגעים בפרקינסון. המוזיקה מעניקה את הקצב והופכת את ההחלטה לאוטומטית. האוטומציה משפיעה גם על ההליכה אחר כך. 

מחקר של הלנה פויקונן מהיחידה לחקר המוח באוניברסיטת הלסינקי הראה שמוח של רקדנים מקצועיים מגיב מהר יותר מאחרים למוזיקה. זה אולי לא מפתיע, אך מתברר שהמוח של רקדנים גם מגיב מהר יותר לשינויים במוזיקה ממוח של מוזיקאים מקצועיים. המחקר של פויקונן מצביע על יתרונות נוספים: אזורי התנועה ועיבוד השמע במוח של רקדנים מפותחים במיוחד, וכך גם האזור במוח הקשור באמפתיה, משום הצורך בתיאום מושלם בין הרקדנים שמפתח את היכולת לקלוט את תנועותיו של האדם האחר ולהתאים את תנועותיך אליו. ולבסוף, רקדנים המבצעים תנועות סיבוב רבות מגיל צעיר מאמנים את מוחם באופן שגורם להם פחות סחרחורות. גם ליכולת הזאת יש תועלת בגיל מבוגר. 

זיהוי רגשות: המחשב יודע שאתם בסטרס 

חוקרים מהמרכז לחקר רב-תחומי של המוזיקה באוניברסיטת Jyväskylä בפינלנד בדקו אם מחשב יכול לזהות את ז'אנר המוזיקה על פי התנועות של האדם הרוקד, באמצעות למידת מכונה. הם גילו שהמחשב אמנם לא הצליח לזהות את הז'אנר, אך הוא יכול לזהות חתימת ריקוד של אדם. תוכנה כזו יכולה, למשל, לאפשר זיהוי של חשודים במועדונים חשוכים, אם הם רוקדים, כמובן.

אחת התוצאות המעניינות של המחקר הייתה שחתימת הריקוד האישית חזקה הרבה יותר מאשר חתימת הז'אנר. המחשב זיהה את חתימת הריקוד של רקדן מסוים בז'אנר מסוים גם אם התוכנה אומנה לזהות ריקוד של אותו אדם בז'אנר אחר. רק במוזיקת מטאל המחשב התבלבל וחתימת הז'אנר הפכה לדומיננטית: כולם מנערים את השיער ומנגנים בגיטרות פיקטיביות.

בשנים האחרונות, למדו המחשבים של קבוצת חוקרים זו לזהות גם רגשות וטמפרמנט של הרוקדים לפי אופן הריקוד. המחשב זיהה מתוך הריקוד סטרס, מידת אקסטרוברטיות ואמפתיה לאחרים. 

כוריאוגרפיה ממוחשבת: קטלוג התנועות של גוגל

כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת יצרו מחשבים כוריאוגרפיות למופעים של רקדנים בני אנוש, אולם נראה שהמחשב עדיין לא הצליח לתפוס נתח שוק משמעותי בתחום הזה, כנראה משום שהרקדנים וגם הצופים מבקשים חוויה אותנטית ורוצים לדעת מהו הסיפור האנושי מאחורי המופע. עם זאת, במעבדות של גוגל עובדים על מערכת שהיא מעין "חיזוי טקסט" עבור כוריאוגרפיה. כאשר הכוריאוגרף מתכנן תנועה אחת, גוגל יאמר לו, "הנה כמה (אפילו עד מאות או אלפי) אפשרויות סבירות לתנועה הבאה, מקוטלגות לפי סוגים". הכוריאוגרף יצטרך לבחור אחת מהן. הוא עדיין האמן.

ומה לגבי הריקוד עצמו? האם רובוטים יכולים לרקוד באופן משכנע? נראה שבני אדם למדו לזהות ריקוד בכל דבר, כפי שלמדו לזהות פרצוף בכל דוגמה, ולפעמים נדמה להם שעץ או שקית נייר רוקדים עם הרוח, או שמכונה זעה בתנועתה הרפטטיבית באופן מכוון. בני אדם נמשכים, למשל, ל"ריקוד" של קבוצה גדולה ומסונכרנת של רובוטים, או רחפנים, הנעים יחד באותו קצב לצלילי המוזיקה. ניתן לראות בכך ריקוד. אולם הדוגמאות של רובוט המנסה לרקוד כמו בני אדם, אולי באופן שאפילו יגרום לנו להתבלבל ביניהם, הן לא משכנעות עדיין. 

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

נתניהו: "נפתחו הרבה הזדמנויות - לחלץ את החטופים ולהכריע את חמאס ואפשרויות אזוריות רחבות"

סמל ישראל נתן רוזנפלד, נהרג בפיצוץ בתוך מבנה בג'באליה, האירוע מתוחקר ● שב"כ סיכל תשתית חמאס בחברון, מהגדולות שנחשפו בשנים האחרונות ● צה"ל יגיע בימים הקרובים לשליטה ב-75% משטחי הרצועה, הרמטכ"ל יציג היום לקבינט: אנו מגיעים ליעדים שהגדרתם לנו ● 632 ימים למלחמה 50 חטופים בעזה • עדכונים שוטפים

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

החמרה בפיקוח על הנפקות בבורסה: מפיצים יידרשו להירשם ולדווח לרשות ני"ע

בעקבות העלייה בפעילות המפיצים בשוק ההון, רשות ניירות ערך תחייב גופים שפעלו עד כה בענף ללא פיקוח להירשם במרשם החתמים – גם אם אינם מציעים חיתום ● מרבית המפיצים כבר רשומים, אך ברשות פועלים להגביר את הפיקוח על גורמים נוספים הגוזרים קופון מהנפקות

התרסקות מניית OST, איבדה 93% ביום / צילום: Shutterstock

הונאה על הונאה: אחרי שגרמו להפסדים עצומים, הם מציעים "פיצוי"

נוכלים ברשתות החברתיות הצליחו לגרום למשקיעים ישראלים לרכוש מניה סינית - ואז מכרו את מניותיהם ברווח עתק כשהגיעה לשיא ● כעת הם חוזרים עם הצעה "לפצות" את הקורבנות באמצעות הונאה חדשה ● אלו הסימנים שכדאי להכיר כדי לא ליפול בפח

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר

השקל מתחזק, אבל מחירי המזון לא יורדים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל מתחזק ומחירי הסחורות בירידה, אז למה ההוזלות לא מגיעות לצרכנים?

הדולר נחלש, מחירי הסחורות בירידה - אבל המחירים בסופר לא צפויים לזוז בקרוב ● בכירים בתעשייה מסבירים כי היבואנים והיצרנים לא ממהרים להוזיל בשל התנודתיות הרבה של השקל, התחייבויות עבר וקשיים לוגיסטיים ● ירידות מחירים, אם יגיעו, לא צפויות לפני 2026

צילומים: ענת לברון, איל יצהר, שלומי יוסף, תמר מצפי, טלי בוגדנובסקי

פי 3 בשנה: מאחורי התשואה הפנטסטית של מניות הביטוח בת"א

מדד ת"א ביטוח קפץ היום ביותר מ-5% בבורסת ת"א בהובלת מניית מגדל ● בין הסיבות לזינוק: החברות לא צפויות להיפגע מהמלחמה עם איראן, הדוחות הטובים מהרבעון הראשון ורוח גבית מהביצועים החזקים של הבורסה המקומית ● ואיזו חברה מובילה בתשואה בשנה האחרונה?

גילעד אלטשולר ויוסי לוי / צילום: איל יצהר, יח''צ

אלטשולר שחם מאבד לקוחות, והשווי נחתך. ומי בית ההשקעות הצומח שמככב?

עד לא מזמן אף אחד לא דמיין שזה יקרה: שווי חברת הגמל של מור עקף את זה של אלטשולר שחם ● ברקע: הנטישה ההמונית של לקוחות אלטשולר, שמצטברת ליותר מ־100 מיליארד שקל, והצטמקות רווחיו ● במקביל, מור מככב בטבלת התשואות וצומח מהר בהכנסות וברווחים

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ ייפגשו בבית הלבן ביום שני הבא

דיווח: הנשיא טראמפ יחתום על הוראה שתקל את הסנקציות הכלכליות על סוריה ● דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט ז"ל, חושף: חמאס חקר את איציק בשבי בחשד שהוא טייס ● דובר צה"ל בהודעת פינוי לתושבי שכונות במרחב העיר עזה וג'באליה ● מקורות דיפלומטיים לעיתון "אל-אח'באר" הלבנוני: קהיר מאמינה כי סימני "פריצת דרך" במו"מ להפסקת האש בעזה "נראים באופק" ● 50 חטופים - 633 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

השקעה של עשרות מיליוני דולרים: תוכנית החדשנות שמשיקה טבע

ענקית התרופות טבע משיקה תוכנית חדשנות לסטארט-אפים, במסגרתה יושקו אתגרים פעמיים בשנה, שיעסקו בשילוב חדשנות בתחומי הפעילות של החברה ● דוגמה לאתגר: טכנולוגיות משלימות או חלופיות לניסויים בבעלי חיים

''הזמן הכי טוב לקנות''. פוסט על OST בקבוצת הנוכלים בוואטסאפ / צילום: צילום מסך

ההונאה הושלמה: מטא גררה רגליים, המניה הסינית קרסה - והמתחזים ברחו עם הכסף

קבוצות וואטסאפ "אקסקלוסיביות", הבטחות לתשואות חלומיות והתחזות לדמויות מפתח בשוק ההון: כך פעלה התרמית סביב מניית OST הסינית - שהתרסקה והשאירה אלפי משקיעים בעולם עם הפסדים כבדים ● איך תגנו על עצמכם בזמן שמטא מתקשה לבלום את התופעה?

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

קרנות עם תשואה נאה אבל גם עם קץ' / צילום: Unsplash, kenny eliason

הקרנות האלה משלמות סכומים נאים למשקיעים לצד תשואות אגדיות. איפה הקץ'?

קרנות סל המבטיחות הכנסה שבועית או חודשית גבוהה באמצעות מסחר בחוזי אופציות על מניה בודדת, משכו אליהן 6.4 מיליארד דולר של השקעות השנה ● הכנסה קבועה בדרך-כלל מקושרת עם ביטחון, אך זה לא המקרה כאן, בעיקר לנוכח התנודתיות הגבוהה של נכסי הבסיס

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

אחרי הפיטורים - ספינת הדגל של בני לנדא הגישה בקשה לעיכוב הליכים

לפני כשבועיים ביצעה לנדא דיגיטל פרינטינג של בני לנדא מהלך קיצוצים במסגרתו פוטרו יותר מ-100 עובדים ● כעת הגישה החברה לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים, לאחר שנקלעה לחובות של 1.7 מיליארד שקל ● עם זאת, בחברה מאמינים כי יוכלו להשתקם

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

ג'רמי בלנק פועל להביא את חברת ההתחדשות העירונית יעז להנפקה

יעז התחדשות עירונית, שבבעלות משפחת יקואל רייפמן וקרן קומיוניטי של בלנק, שואפת לגייס 65 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב ● החברה, שבונה עשרות פרויקטים בת"א, סיימה את השנה החולפת עם מכירות של מעל 200 מיליון שקל ● השווי המתוכנן אינו מהווה הצפת ערך משמעותית

פגיעת הטיל האיראני בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

השקל החזק רק ימתן: הגזירות שמאיימות להקפיץ את מחירי המכוניות החשמליות

הטלטלה במשק בעקבות המלחמה מערפלת את אופק התכנון של ענף הרכב למחצית השנייה של 2025 ומעבר לה ● בקרוב אפשר לצפות לגזירות מס חדשות, ומנגד, לשערי מטבע נוחים שיהוו גורם מאזן ● אבל עם תנאי מאקרו הפכפכים ואי-ודאות ביטחונית, גם תחזיות זהירות הן מסוכנות

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

"כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: קרן הפנסיה הנורבגית הודיעה כי לא תשקיע עוד בחברות טינסקרופ ואושקוש, פרטים חדשים על חיסול מדעני הגרעין האיראנים, וגרמניה מקימה עם ישראל "כיפת סייבר" ● כותרות העיתונים בעולם

מכוניות חדשות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

בממשלה רוצים לקצר את התור בנמלים, ובדרך פוגעים במכונת המזומנים שלהם

במשרדי התחבורה והאוצר גיבשו מתווה להרחבת התחרות על פריקת מכוניות – שנחשבת לאפיק רווחי במיוחד עבור הנמלים ● המטרה: לגרום להם לתת עדיפות לסחורות אחרות, כמו ברזל, שתקועות בלב ים זמן רב ● בוועדי הנמלים עשויים לצאת למאבק

אלי שגיב, מנכ''ל לוריאל ישראל / צילום: גדי סיארה

בהיקף של 100 מיליון אירו: לוריאל משיקה תוכנית עולמית בנושא חדשנות

קבוצת לוריאל משיקה תוכנית האצה עולמית לחדשנות בת-קיימא בהיקף של 100 מיליון אירו על פני חמש שנים ● האקזיטים של שלוש חברות הייטק הפכו לאחרונה לתרומה של 1.2 מיליון שקל לארגונים ועמותות, באמצעות קרן תמורה ● לאור הנזק שנגרם בבאר שבע מהטילים, ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד האמריקאי גייס תרומה של כ-10 מיליון שקל עבור שורת מיזמי חירום לסיוע לתושבים ● אירועים ומינויים

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות, ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● לפני מספר חודשים, החוק כבר תוקן כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"