גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

"האינטרנט יעוצב בסופו של דבר על פי החזון של הממשלות, לא על ידי חברות הטכנולוגיה"

חברות הטכנולוגיה לא יודעות איך לשפר את ההתנהלות שלהן, הרגולטורים מנסים להראות שהם קשוחים, והמאבק ביניהם דווקא פוגע בחדשנות • פרופ' אריק גולדמן, חוקר מוביל בתחום המשפט והאינטרנט, משרטט בראיון ל"גלובס" את האתגרים בתחום: "האינטרנט עלול להשתנות לרעה"

פרופסור אריק גולדמן / צילום: כדיה לוי, גלובס
פרופסור אריק גולדמן / צילום: כדיה לוי, גלובס

"יש כל כך הרבה בעיות מבניות גדולות שהטכנולוגיה והאינטרנט יכולים להיות חלק מרכזי מהפיתרון שלהן, אך החשש שלי הוא שלעולם לא תהיה לנו את האפשרות ליהנות מכך. למשל, האינטרנט יכול לשחק חלק מרכזי בריפוי הסרטן, אבל ייתכן שהוא לעולם לא יגשים את הפוטנציאל הזה".

את התרחיש הפסימי הזה מציג פרופ' אריק גולדמן האמריקאי. גולדמן משמש כמנהל משותף של המוסד למשפט ואינטרנט באוניברסיטת סנטה קלרה, אחד המוסדות הוותיקים בעולם לחקר התחום. את המאמר הראשון שלו על אינטרנט ומשפט פירסם עוד בתחילת שנות התשעים, והוא נחשב מומחה בעל שם לתחום הקניין הרוחני ברשת. בין השאר, הוא מנהל מחקר מתמשך ופורץ דרך על אימוג'יז בבתי משפט כבר מאז 2004 (ראו תיבה), הליך שזיכה אותו בהכרה ציבורית. כמה ממאמריו זכו לציטוטים בפסקי דין, וגולדמן עצמו מרואיין ומצוטט לעיתים קרובות בכלי התקשורת המובילים בארה"ב.

בחודש שעבר ביקר פרופ' גולדמן בישראל, כאורח של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על שורה של סוגיות בוערות, כולל תקנות הפרטיות החדשות בקליפורניה, המאבק סביב חופש הביטוי באינטרנט, והסוגייה הנפיצה של תעמולת הבחירות ברשתות. לפני הכל, הוא מתריע כי בניסיון לפתור את הסוגיות האלה צריך להיזהר שלא לאבד את היכולת של הטכנולוגיה לשפר את חיינו. "אני מכיר בכך שיש אזורים שבהם יש מקום לשיפור", הוא אומר, "אבל הדאגה הגדולה שלי היא שאנחנו לא מאפשרים לטכנולוגיה לממש את מלוא הפוטציאל שלה לעזור לנו, לשפר את החברה שלנו. עבורי, זה המאבק".

בעמק הסיליקון נוהגים היזמים והעובדים לדבר על היכולת שלהם ושל הטכנולוגיה "להפוך את העולם למקום טוב יותר". "כמעט כל חברות ההייטק והאנשים שעובדים בהן, רוצים לעשות את הדבר הנכון. אבל אולי הם לא יודעים מהו, ואולי הם לא מסוגלים לעשות את הדבר הנכון", אומר גולדמן, שמתגורר בעמק הסיליקון ועבד מול רוב החברות הגדולות.

למה הכוונה?

"כשאנחנו מדברים על דברים כמו הפרעה בבחירות ודיסאינפורמציה בקמפיינים פוליטיים, בהרבה מקרים זה מגיע מכיוון שחקנים מדינתיים. כלומר, מול חברות האינטרנט ניצבות ממשלות, וזה אומר שהחבר'ה האלה נלחמים מול אנשים שיש להם יותר כסף וכישורים מהם באזורים האלה. כך שאפילו אם הם רוצים, הם לא יכולים לעשות את הדבר הנכון, כי מולם יש יריבים יותר חזקים ונחושים מהם.

"כפי שאתם אולי יודעים, עמק הסיליקון הצביע באופן גורף נגד דונלד טראמפ בבחירות 2016. עבור קהילת האינטרנט, העובדה שטראמפ היה מסוגל להשתמש באינטרנט בתור כלי נשק להשגת המטרות שלו היתה קריאת השכמה: בין אם אתם רוצים לעשות את הדבר הנכון או לא, ייתכן שאתם עושים דבר שמזיק ביותר לחברה (Society). חברות האינטרנט הפנימו את המסר הזה. הבעיה שאולי אין תשובה נכונה שתאפשר להן לפעול טוב יותר".

שלוש רשתות חברתיות, שלוש גישות

בבחירות הקודמות, חברת המחקר קיימברידג' אנליטיקה השתמשה במידע על משתמשים אותו שאבה מפייסבוק, על מנת להציג להם פרסומות מותאמות אישית שקראו להם להצביע לטראמפ. "הבעיה שראינו בבחירות 2016 הייתה שהחברות האלה לא היו מוכנות לאופן שבו ייעשה שימוש בפרסום כבנשק פוליטי. היום הן מבינות את זה טוב מאוד. יש לנו שלוש רשתות חברתיות שאימצו שלושה קווי מדיניות שונים: טוויטר אסרה על פרסום מודעות פוליטיות באופן גורף; גוגל אמרה שהיא תתחיל לבדוק עובדות במודעות; ופייסבוק אומרת שהיא לא תעשה כלום. כשאנחנו נתקלים בשלושה שירותים שכל אחד משהם עושה משהו אחר, זה כנראה סימן שאין תשובה נכונה. כל אחד מהם מגיע למסקנה שונה בגלל שהוא נותן משקל גדול יותר לשיקול אחר".

מה אתה היית בוחר?

"באופן אישי אני חושב שטוויטר הגיעה הכי קרוב לתשובה הנכונה. אני חושב שתחום הפרסום הפוליטי הוא מעבר לסט הכישורים של שירותים מקוונים. במקום שהם ינסו לנהל את זה, ובוודאי שבמקום שהתחום יהיה לחלוטין ללא פיקוח, הכי טוב שהם פשוט ייצאו מהעסק. זו ההשקפה האישית שלי. זו לא ההשקפה המועדפת על רגולטורים רבים בארה"ב, והסיבה לכך היא שזה יפגע במתמודדים שרצים נגד המועמד המכהן. לרשות מי שנמצא בשלטון עומדים מגוון אמצעים לתקשר עם הקהל שלו, ואילו יתר המתמודדים מתקשים להגיע לקהל. כך שהם ייפגעו מהפסקת הפרסום הפוליטי. למרות זאת, אני עדיין חושב שזו התוצאה הטובה ביותר, בהינתן שהפלטפורמות לעולם לא יוכלו לעשות את זה כמו שצריך".

כשאתה שומע את מארק צוקרברג מגן על המדיניות שלו, לאפשר פרסומות פוליטיות מטעות, בשם חופש הביטוי?

"כבר הבנתם שאני תומך בחופש הביטוי. אני מאוד פתוח למסר הזה - ובכל זאת צוקרברג בכלל לא שכנע אותי. אהבתי את תיאוריות חופש הביטוי שהוא הציג, אבל התאכזבתי מהדברים שלו כי הם לא משקפים את המציאות". גולדמן מסביר שהרעיון של חופש ביטוי נשען על הרעיון שתחרות בין נרטיבים מנוגדים בשיח הציבורי תוציא את האמת לאור. "ראינו שזה בכלל לא עובד ככה בשירותים מקוונים, ובמיוחד כשמדובר בפרסומות פוליטיות ממוקדות. יכול להיות שהנרטיב הנגדי בכלל לא יגיע לקהל הנכון. זה לא הולך לעבוד".

הביע תסכול כלפי הרגולטורים

בזמן שנראה שהקרע הפוליטי בין רפובליקנים לדמוקרטים בארה"ב גדול מאי פעם, ישנו דבר אחד שמאחד את שתי המפלגות: התבטאויות כנגד "סעיף 230". זהו סעיף קצר של 26 מילים בחוק ההגינות בתקשורת בארה"ב, שקובע כי "שום ספק או משתמש של שירות ממוחשב אינטראקטיבי לא ייחשב למו"ל או דובר של שום מידע שיסופק על ידי ספק תוכן אינפורמטיבי אחר". במילים פשוטות, הסעיף קובע שפלטפורמות אינטרנטיות לא ישאו באחריות לתכנים שמתפרסמים אצלן, אם אלו נוצרו על ידי צד שלישי. הסעיף, שנחקק ב-1996, הוא שעומד בבסיס המודל של כל פלטפורמה אינטרנטית, וכעת הבסיס שעליו בנויה הכלכלה של עמק הסיליקון והאינטרנט המודרני נמצא בסכנה.

הפוליטיקאים מעלים טענות שונות נגד הסעיף הזה, ויש ביניהן קווי דמיון אך גם שוני. הטענה הרווחת בקרב הרפובליקנים היא שהסעיף מאפשר בפועל לפלטפורמות לשלוט בתכנים מבלי לשאת בהשלכות חוקיות, וכך הן מסוגלות להפלות לרעה נגד דעות שמרניות ולדחוק אותן לשוליים. הדמוקרטים טוענים שהחברות לא שולטות בתכנים מספיק, דבר שגורם לפייק ניוז ופרסום תכנים אלימים.

גולדמן לא מסכים עם ההנחה שיש בכלל צורך בשינוי הסעיף בחוק. "השאלה היא מהי הבעיה ומהי הדרך הטובה ביותר לפתור אותה. התסכול שלי לגבי הרגולטורים הוא שהם כל הזמן משנים את האופן שבו הם מגדירים את הבעיה שאותה מנסים לפתור. הם כועסים על הכוח הגדול של גוגל ופייסבוק, והם מאמינים שסעיף 230 הוא המפתח להסדרת כוחן של החברות האלה. זו טעות".

למה אתה חושב שזו טעות?

"עד לפני חמש שנים בערך, רוב הרגולטורים הכירו בך שהרגולציה יכולה לגרום לתוצאות שליליות בלתי מכוונות, וזה הדאיג אותם. היום לא איכפת להם מכך. כרגע, כל הרגולטורים מנסים להראות שהם הקשוחים ביותר בכל הנוגע לסעיף 230. צריך לזכור שהסעיף הזה מגן על כל השירותים המקוונים, מענקים כמו פייסבוק וגוגל ועד ה'הוביטים' הקטנים ביותר. כך שהרגולטור אולי רוצה להקטין את הכוח של פייסבוק, אבל בדרך הוא פוגע גם בשלל שירותים אחרים.

"לפייסבוק יש מספיק כסף כדי להתמודד עם מצב שבו יורידו את ההגנות של סעיף 230. לכן זה רק יחזק את פייסבוק וימחק את המתחרות שלה, שלא יכולות להרשות לעצמן את ההתמודדות המשפטית. ראינו את זה גם ב-GDPR (תקנות הגנת הפרטיות באירופה) שהיו ניצחון עבור החברות הגדולות. מי שסבלו מהחקיקה הזו ומהעלויות הגבוהות של ציות לה היו הסטרט-אפים. אנחנו רוצים לתקן את הפרות הפרטיות של פייסבוק? ה-GDPR מחק את המתחרים שלה, והיא אמרה תודה".

אתה מדבר על ההשלכות השליליות של שינויים בסעיף 230, אבל מה עם ההשלכות השליליות של הסעיף עצמו?

"אנשים נוטים להתרכז בצד השלילי, אבל בואו נדבר על כל הדברים הטובים, ואז נוכל לאזן ביניהם. אז מה הדברים שאנחנו אוהבים באינטרנט? יש לנו שירותים שמשפרים את חיינו כל יום, שעה אחר שעה, דקה אחר דקה - בחינם! משוגע! אנחנו מקבלים דברים כמו ביקורות צרכנים שעוזרות לנו לבצע בחירות טובות יותר עם הכסף שלנו, ודברים כמו סרטוני חתולים ביוטיוב, שהבת שלי חושבת שזה הדבר הכי טוב אי פעם. אלה דברים שלא קיימים במקומות אחרים, והם מגיעים עם עלויות, כמו כל דבר בחיים. זו בחירה חברתית שעלינו לעשות: האם עדיף להשיג סוג תוכן חדש שמעולם לא ראינו לפני כן, אבל במחיר, או שמא אנו מגבילים את סוגי התוכן שמיוצר? אני לא חושב שיש לזה תשובה נכונה אחת".

"בנוסף, ישנן קהילות של אנשים שפשוט לא מקבלים שירות מצד המדיה המסורתית, והאינטרנט יצר להן מקום להתפתח. זה שינה את חייהם של אנשים. למשל, אשתי חולה במחלה קשה מאוד, יש לה מוטציה נדירה, ובארה"ב יש רק 6,000 אנשים כמוה. אין דרך שבה הם יכלו ליצור קהילה ולדבר אחד עם השני וללמוד אחד מהשני, אלא על ידי השירותים המקוונים. שיחות כאלה פשוטו כמשמעו משפרות ומאריכות את חייהם של אנשים, והם יהיו הקורבן של שינוי במשטר האחריות של הפלטפורמות האינטרנטיות".

"מאז 2016 המצב שלנו בירידה"

הראיון עם גולדמן נערך רגע לפני תחילת העשור החדש, וברוח הרגע אנחנו מבקשים ממנו לנסות ולהעריך כיצד ייראה העשור הבא. לאן האינטרנט הולך? "אנחנו בארץ לא נודעת", אומר גולדמן. "ענקיות האינטרנט קיימות רק בערך עשור. כך שאין הרבה נתונים שאפשר להישען עליהם כדי לנסות לקבוע איך ייראה העשור הבא. אני כן יודע שהרגולטורים ממש מפחדים מהענקיות ומהכוח שיש להן, ורוצים לנצל את הכלים שיש בידיהם על מנת להוציא חלק מהכוח מידי חברות האינטרנט, ולהחזיר אותו לידי הממשלה. אני לא יודע אם זה יקרה בעשור הקרוב, אבל הכוח שיש בידי הממשלה תמיד הולך להיות גדול יותר, ולכן אני חושב שהיא תנצח בקרב הזה. האינטרנט יעוצב בסופו של דבר על פי החזון של הרגולטורים הממשלתיים, לא על ידי חברות האינטרנט".

באיזה חזית יתרחש המאבק עם הרגולטורים שאתה מדבר עליו - פרטיות, הגבלים עסקיים, בקרה על תכנים?

"למעשה, כל שלושת הדברים האלה הם כלים תחליפיים שיכולים לשרת את הרגולטורים. הם יכולים לפקח על התוכן ישירות. לא אכפת להם איזה משלושת הכלים יתקנו את גוגל ופייסבוק, הם רק רוצים לתקן אותן - אז קרוב לוודאי שהם ישתמשו בשלושתם".

לאור הניתוח שלך, עשר שנים קדימה, מה בעיניך התרחיש הטוב ביותר ומה התרחיש הרע ביותר?

"התרחיש הטוב ביותר הוא שהמצב לא ייעשה יותר גרוע. שהאינטרנט שאנחנו אוהבים ונהנים ממנו ייראה אותו דבר. התרחיש השלילי הוא שהאינטרנט לא יהיה דומה בכלל לאיך שהוא נראה היום. שהוא יהיה קטן הרבה יותר, שיהיו פחות דברים שאנחנו יכולים לעשות באינטרנט, ושנשלם יותר עבור השירותים האלה".

אין תרחיש של שיפור?

"לא. בכנות, אני חושב ש-2016 היה השיא, ומאז אנחנו בירידה". 

קריצה אחת יותר מדי: איך הגיע אימוג'י לביהמ"ש

"אני אוהב אימוג'י", אומר גולדמן כשאנחנו שואלים אותו על אחד המאמרים שלו בנושא. "זאת נקודת החולשה שלי".

מה האהובים עליך?

"לפני כמה ימים ביקרנו בעין הוד, ויצרנו שם הדפסי משי, ומאחר שאני לא אמן, בחרתי את ארבעת האימוג'י האהובים עלי והדפסתי אותם על תיק. בחרתי את הפרצוף עם עיני הלב, את אימוג'י "What ever" (דמות שמרימה ידיים), את הלייק, ואת אימוג'י הקקי המחייך. אלה הארבעה שאני משתמש בהם הכי הרבה".

מה לגבי עיני הכוכבים?

"אני מעדיף את עיני הלב. תקראו לי רומנטיקן מהזן הישן", צוחק גולדמן.

אם אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו בבית משפט, מאיזה אימוג'י כדאי להימנע?

"למעשה חקרתי איזה אימוג'י מוצגים הכי הרבה כראיות בבית משפט. ובאופן לא מפתיע אלה האימוג'י של הפרצופים: סמיילי, פרצוף קורץ. הסיבה היא שהמקרים הכי נפוצים שבהם מופיעים אימוג'ים הם כאלה של גבר מבוגר יותר מחפש מין עם נשים צעירות יותר (ואף קטינות), או עם נציגי אכיפת החוק שמתחזים לנשים צעירות. ויש את כל התקשורת ביניהם, והסמיילי או הקריצה הם חלק מהפלרטוט בשיחה הזאת. אבל אני משתמש בסמיילי ובקריצה כל הזמן, לא צריך להרגיש מוגבלים. אלה שמכניסים אנשים לצרות הם אימוג'י כמו אקדחים (למרות ששינו את זה לאקדחי מים ברוב המקרים), פצצות, סכינים, אגרופים, כל אלה מופיעים בבתי משפט".

כי זה מאיים?

"זה איום באלימות. אבל בכנות, הבעיה היא לא האימוג'יז, אלא העובדה שמישהו מנסה לפלרטט, ובין אם זה הטרדות מיניות, תוקפנות מינית, או הפליה בהקשרי עבודה, רואים הרבה אימוג'י שנעשה בהם שימוש בשיחות שעדיף היה שלא היו מתקיימות". 

עוד כתבות

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Brandon

גורם ישראלי: מחכים לטראמפ, גוברים הסיכויים לפעולה באיראן

טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין  ● עדכונים שוטפים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: Reuters

הפגנת החרדים הקיצוניים: כביש 4 נפתח לתנועה לאחר שנחסם

כביש 4 נחסם בעקבות הפגנת חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי במחלף אלוף שדה ובמחלף אם המושבות, ונפתח כעת לתנועה בשני הכיוונים

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; פאלו אלטו זינקה, מניות הביטוח והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.2% ● פאלו אלטו המריאה בעקבות הדוחות ● מניית החברה הביטחונית אר. פי. אופטיקל זינקה בחדות לאחר שדיווחה כי אלביט תשקיע בחברה־הבת שלה עד 80 מיליון שקל ● מדד הבנייה נפל על רקע התוצאות הכספיות של אפריקה מגורים, שדיווחה על צניחה חדה ברווח הנקי ● מיטב ואנרג'יאן הציגו תוצאות שיא ● קרן ג'נריישן ושפיר הנדסה דיווחו על עליות חדות ברווחים ● הדולר התחזק מול השקל

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

תחנת הרכבת יצחק נבון, ירושלים / צילום: ארן הרשלג

לראשונה מאז 2018: יותר רכבות בקו המהיר מירושלים למרכז

רכבת ישראל תעלה את תדירות הרכבות בין ירושלים למרכז הארץ בשעת השיא משתי רכבות לשלוש, החל מ-29 בנובמבר • במקביל, תוגבר התדירות גם בקווים למודיעין, לנתניה ולחדרה • המהלך מתאפשר בין היתר בזכות מערכת איתות חדשה, שתאפשר להגדיל את תדירות הרכבות גם בציר האיילון

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון