גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"האינטרנט יעוצב בסופו של דבר על פי החזון של הממשלות, לא על ידי חברות הטכנולוגיה"

חברות הטכנולוגיה לא יודעות איך לשפר את ההתנהלות שלהן, הרגולטורים מנסים להראות שהם קשוחים, והמאבק ביניהם דווקא פוגע בחדשנות • פרופ' אריק גולדמן, חוקר מוביל בתחום המשפט והאינטרנט, משרטט בראיון ל"גלובס" את האתגרים בתחום: "האינטרנט עלול להשתנות לרעה"

פרופסור אריק גולדמן / צילום: כדיה לוי, גלובס
פרופסור אריק גולדמן / צילום: כדיה לוי, גלובס

"יש כל כך הרבה בעיות מבניות גדולות שהטכנולוגיה והאינטרנט יכולים להיות חלק מרכזי מהפיתרון שלהן, אך החשש שלי הוא שלעולם לא תהיה לנו את האפשרות ליהנות מכך. למשל, האינטרנט יכול לשחק חלק מרכזי בריפוי הסרטן, אבל ייתכן שהוא לעולם לא יגשים את הפוטנציאל הזה".

את התרחיש הפסימי הזה מציג פרופ' אריק גולדמן האמריקאי. גולדמן משמש כמנהל משותף של המוסד למשפט ואינטרנט באוניברסיטת סנטה קלרה, אחד המוסדות הוותיקים בעולם לחקר התחום. את המאמר הראשון שלו על אינטרנט ומשפט פירסם עוד בתחילת שנות התשעים, והוא נחשב מומחה בעל שם לתחום הקניין הרוחני ברשת. בין השאר, הוא מנהל מחקר מתמשך ופורץ דרך על אימוג'יז בבתי משפט כבר מאז 2004 (ראו תיבה), הליך שזיכה אותו בהכרה ציבורית. כמה ממאמריו זכו לציטוטים בפסקי דין, וגולדמן עצמו מרואיין ומצוטט לעיתים קרובות בכלי התקשורת המובילים בארה"ב.

בחודש שעבר ביקר פרופ' גולדמן בישראל, כאורח של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על שורה של סוגיות בוערות, כולל תקנות הפרטיות החדשות בקליפורניה, המאבק סביב חופש הביטוי באינטרנט, והסוגייה הנפיצה של תעמולת הבחירות ברשתות. לפני הכל, הוא מתריע כי בניסיון לפתור את הסוגיות האלה צריך להיזהר שלא לאבד את היכולת של הטכנולוגיה לשפר את חיינו. "אני מכיר בכך שיש אזורים שבהם יש מקום לשיפור", הוא אומר, "אבל הדאגה הגדולה שלי היא שאנחנו לא מאפשרים לטכנולוגיה לממש את מלוא הפוטציאל שלה לעזור לנו, לשפר את החברה שלנו. עבורי, זה המאבק".

בעמק הסיליקון נוהגים היזמים והעובדים לדבר על היכולת שלהם ושל הטכנולוגיה "להפוך את העולם למקום טוב יותר". "כמעט כל חברות ההייטק והאנשים שעובדים בהן, רוצים לעשות את הדבר הנכון. אבל אולי הם לא יודעים מהו, ואולי הם לא מסוגלים לעשות את הדבר הנכון", אומר גולדמן, שמתגורר בעמק הסיליקון ועבד מול רוב החברות הגדולות.

למה הכוונה?

"כשאנחנו מדברים על דברים כמו הפרעה בבחירות ודיסאינפורמציה בקמפיינים פוליטיים, בהרבה מקרים זה מגיע מכיוון שחקנים מדינתיים. כלומר, מול חברות האינטרנט ניצבות ממשלות, וזה אומר שהחבר'ה האלה נלחמים מול אנשים שיש להם יותר כסף וכישורים מהם באזורים האלה. כך שאפילו אם הם רוצים, הם לא יכולים לעשות את הדבר הנכון, כי מולם יש יריבים יותר חזקים ונחושים מהם.

"כפי שאתם אולי יודעים, עמק הסיליקון הצביע באופן גורף נגד דונלד טראמפ בבחירות 2016. עבור קהילת האינטרנט, העובדה שטראמפ היה מסוגל להשתמש באינטרנט בתור כלי נשק להשגת המטרות שלו היתה קריאת השכמה: בין אם אתם רוצים לעשות את הדבר הנכון או לא, ייתכן שאתם עושים דבר שמזיק ביותר לחברה (Society). חברות האינטרנט הפנימו את המסר הזה. הבעיה שאולי אין תשובה נכונה שתאפשר להן לפעול טוב יותר".

שלוש רשתות חברתיות, שלוש גישות

בבחירות הקודמות, חברת המחקר קיימברידג' אנליטיקה השתמשה במידע על משתמשים אותו שאבה מפייסבוק, על מנת להציג להם פרסומות מותאמות אישית שקראו להם להצביע לטראמפ. "הבעיה שראינו בבחירות 2016 הייתה שהחברות האלה לא היו מוכנות לאופן שבו ייעשה שימוש בפרסום כבנשק פוליטי. היום הן מבינות את זה טוב מאוד. יש לנו שלוש רשתות חברתיות שאימצו שלושה קווי מדיניות שונים: טוויטר אסרה על פרסום מודעות פוליטיות באופן גורף; גוגל אמרה שהיא תתחיל לבדוק עובדות במודעות; ופייסבוק אומרת שהיא לא תעשה כלום. כשאנחנו נתקלים בשלושה שירותים שכל אחד משהם עושה משהו אחר, זה כנראה סימן שאין תשובה נכונה. כל אחד מהם מגיע למסקנה שונה בגלל שהוא נותן משקל גדול יותר לשיקול אחר".

מה אתה היית בוחר?

"באופן אישי אני חושב שטוויטר הגיעה הכי קרוב לתשובה הנכונה. אני חושב שתחום הפרסום הפוליטי הוא מעבר לסט הכישורים של שירותים מקוונים. במקום שהם ינסו לנהל את זה, ובוודאי שבמקום שהתחום יהיה לחלוטין ללא פיקוח, הכי טוב שהם פשוט ייצאו מהעסק. זו ההשקפה האישית שלי. זו לא ההשקפה המועדפת על רגולטורים רבים בארה"ב, והסיבה לכך היא שזה יפגע במתמודדים שרצים נגד המועמד המכהן. לרשות מי שנמצא בשלטון עומדים מגוון אמצעים לתקשר עם הקהל שלו, ואילו יתר המתמודדים מתקשים להגיע לקהל. כך שהם ייפגעו מהפסקת הפרסום הפוליטי. למרות זאת, אני עדיין חושב שזו התוצאה הטובה ביותר, בהינתן שהפלטפורמות לעולם לא יוכלו לעשות את זה כמו שצריך".

כשאתה שומע את מארק צוקרברג מגן על המדיניות שלו, לאפשר פרסומות פוליטיות מטעות, בשם חופש הביטוי?

"כבר הבנתם שאני תומך בחופש הביטוי. אני מאוד פתוח למסר הזה - ובכל זאת צוקרברג בכלל לא שכנע אותי. אהבתי את תיאוריות חופש הביטוי שהוא הציג, אבל התאכזבתי מהדברים שלו כי הם לא משקפים את המציאות". גולדמן מסביר שהרעיון של חופש ביטוי נשען על הרעיון שתחרות בין נרטיבים מנוגדים בשיח הציבורי תוציא את האמת לאור. "ראינו שזה בכלל לא עובד ככה בשירותים מקוונים, ובמיוחד כשמדובר בפרסומות פוליטיות ממוקדות. יכול להיות שהנרטיב הנגדי בכלל לא יגיע לקהל הנכון. זה לא הולך לעבוד".

הביע תסכול כלפי הרגולטורים

בזמן שנראה שהקרע הפוליטי בין רפובליקנים לדמוקרטים בארה"ב גדול מאי פעם, ישנו דבר אחד שמאחד את שתי המפלגות: התבטאויות כנגד "סעיף 230". זהו סעיף קצר של 26 מילים בחוק ההגינות בתקשורת בארה"ב, שקובע כי "שום ספק או משתמש של שירות ממוחשב אינטראקטיבי לא ייחשב למו"ל או דובר של שום מידע שיסופק על ידי ספק תוכן אינפורמטיבי אחר". במילים פשוטות, הסעיף קובע שפלטפורמות אינטרנטיות לא ישאו באחריות לתכנים שמתפרסמים אצלן, אם אלו נוצרו על ידי צד שלישי. הסעיף, שנחקק ב-1996, הוא שעומד בבסיס המודל של כל פלטפורמה אינטרנטית, וכעת הבסיס שעליו בנויה הכלכלה של עמק הסיליקון והאינטרנט המודרני נמצא בסכנה.

הפוליטיקאים מעלים טענות שונות נגד הסעיף הזה, ויש ביניהן קווי דמיון אך גם שוני. הטענה הרווחת בקרב הרפובליקנים היא שהסעיף מאפשר בפועל לפלטפורמות לשלוט בתכנים מבלי לשאת בהשלכות חוקיות, וכך הן מסוגלות להפלות לרעה נגד דעות שמרניות ולדחוק אותן לשוליים. הדמוקרטים טוענים שהחברות לא שולטות בתכנים מספיק, דבר שגורם לפייק ניוז ופרסום תכנים אלימים.

גולדמן לא מסכים עם ההנחה שיש בכלל צורך בשינוי הסעיף בחוק. "השאלה היא מהי הבעיה ומהי הדרך הטובה ביותר לפתור אותה. התסכול שלי לגבי הרגולטורים הוא שהם כל הזמן משנים את האופן שבו הם מגדירים את הבעיה שאותה מנסים לפתור. הם כועסים על הכוח הגדול של גוגל ופייסבוק, והם מאמינים שסעיף 230 הוא המפתח להסדרת כוחן של החברות האלה. זו טעות".

למה אתה חושב שזו טעות?

"עד לפני חמש שנים בערך, רוב הרגולטורים הכירו בך שהרגולציה יכולה לגרום לתוצאות שליליות בלתי מכוונות, וזה הדאיג אותם. היום לא איכפת להם מכך. כרגע, כל הרגולטורים מנסים להראות שהם הקשוחים ביותר בכל הנוגע לסעיף 230. צריך לזכור שהסעיף הזה מגן על כל השירותים המקוונים, מענקים כמו פייסבוק וגוגל ועד ה'הוביטים' הקטנים ביותר. כך שהרגולטור אולי רוצה להקטין את הכוח של פייסבוק, אבל בדרך הוא פוגע גם בשלל שירותים אחרים.

"לפייסבוק יש מספיק כסף כדי להתמודד עם מצב שבו יורידו את ההגנות של סעיף 230. לכן זה רק יחזק את פייסבוק וימחק את המתחרות שלה, שלא יכולות להרשות לעצמן את ההתמודדות המשפטית. ראינו את זה גם ב-GDPR (תקנות הגנת הפרטיות באירופה) שהיו ניצחון עבור החברות הגדולות. מי שסבלו מהחקיקה הזו ומהעלויות הגבוהות של ציות לה היו הסטרט-אפים. אנחנו רוצים לתקן את הפרות הפרטיות של פייסבוק? ה-GDPR מחק את המתחרים שלה, והיא אמרה תודה".

אתה מדבר על ההשלכות השליליות של שינויים בסעיף 230, אבל מה עם ההשלכות השליליות של הסעיף עצמו?

"אנשים נוטים להתרכז בצד השלילי, אבל בואו נדבר על כל הדברים הטובים, ואז נוכל לאזן ביניהם. אז מה הדברים שאנחנו אוהבים באינטרנט? יש לנו שירותים שמשפרים את חיינו כל יום, שעה אחר שעה, דקה אחר דקה - בחינם! משוגע! אנחנו מקבלים דברים כמו ביקורות צרכנים שעוזרות לנו לבצע בחירות טובות יותר עם הכסף שלנו, ודברים כמו סרטוני חתולים ביוטיוב, שהבת שלי חושבת שזה הדבר הכי טוב אי פעם. אלה דברים שלא קיימים במקומות אחרים, והם מגיעים עם עלויות, כמו כל דבר בחיים. זו בחירה חברתית שעלינו לעשות: האם עדיף להשיג סוג תוכן חדש שמעולם לא ראינו לפני כן, אבל במחיר, או שמא אנו מגבילים את סוגי התוכן שמיוצר? אני לא חושב שיש לזה תשובה נכונה אחת".

"בנוסף, ישנן קהילות של אנשים שפשוט לא מקבלים שירות מצד המדיה המסורתית, והאינטרנט יצר להן מקום להתפתח. זה שינה את חייהם של אנשים. למשל, אשתי חולה במחלה קשה מאוד, יש לה מוטציה נדירה, ובארה"ב יש רק 6,000 אנשים כמוה. אין דרך שבה הם יכלו ליצור קהילה ולדבר אחד עם השני וללמוד אחד מהשני, אלא על ידי השירותים המקוונים. שיחות כאלה פשוטו כמשמעו משפרות ומאריכות את חייהם של אנשים, והם יהיו הקורבן של שינוי במשטר האחריות של הפלטפורמות האינטרנטיות".

"מאז 2016 המצב שלנו בירידה"

הראיון עם גולדמן נערך רגע לפני תחילת העשור החדש, וברוח הרגע אנחנו מבקשים ממנו לנסות ולהעריך כיצד ייראה העשור הבא. לאן האינטרנט הולך? "אנחנו בארץ לא נודעת", אומר גולדמן. "ענקיות האינטרנט קיימות רק בערך עשור. כך שאין הרבה נתונים שאפשר להישען עליהם כדי לנסות לקבוע איך ייראה העשור הבא. אני כן יודע שהרגולטורים ממש מפחדים מהענקיות ומהכוח שיש להן, ורוצים לנצל את הכלים שיש בידיהם על מנת להוציא חלק מהכוח מידי חברות האינטרנט, ולהחזיר אותו לידי הממשלה. אני לא יודע אם זה יקרה בעשור הקרוב, אבל הכוח שיש בידי הממשלה תמיד הולך להיות גדול יותר, ולכן אני חושב שהיא תנצח בקרב הזה. האינטרנט יעוצב בסופו של דבר על פי החזון של הרגולטורים הממשלתיים, לא על ידי חברות האינטרנט".

באיזה חזית יתרחש המאבק עם הרגולטורים שאתה מדבר עליו - פרטיות, הגבלים עסקיים, בקרה על תכנים?

"למעשה, כל שלושת הדברים האלה הם כלים תחליפיים שיכולים לשרת את הרגולטורים. הם יכולים לפקח על התוכן ישירות. לא אכפת להם איזה משלושת הכלים יתקנו את גוגל ופייסבוק, הם רק רוצים לתקן אותן - אז קרוב לוודאי שהם ישתמשו בשלושתם".

לאור הניתוח שלך, עשר שנים קדימה, מה בעיניך התרחיש הטוב ביותר ומה התרחיש הרע ביותר?

"התרחיש הטוב ביותר הוא שהמצב לא ייעשה יותר גרוע. שהאינטרנט שאנחנו אוהבים ונהנים ממנו ייראה אותו דבר. התרחיש השלילי הוא שהאינטרנט לא יהיה דומה בכלל לאיך שהוא נראה היום. שהוא יהיה קטן הרבה יותר, שיהיו פחות דברים שאנחנו יכולים לעשות באינטרנט, ושנשלם יותר עבור השירותים האלה".

אין תרחיש של שיפור?

"לא. בכנות, אני חושב ש-2016 היה השיא, ומאז אנחנו בירידה". 

קריצה אחת יותר מדי: איך הגיע אימוג'י לביהמ"ש

"אני אוהב אימוג'י", אומר גולדמן כשאנחנו שואלים אותו על אחד המאמרים שלו בנושא. "זאת נקודת החולשה שלי".

מה האהובים עליך?

"לפני כמה ימים ביקרנו בעין הוד, ויצרנו שם הדפסי משי, ומאחר שאני לא אמן, בחרתי את ארבעת האימוג'י האהובים עלי והדפסתי אותם על תיק. בחרתי את הפרצוף עם עיני הלב, את אימוג'י "What ever" (דמות שמרימה ידיים), את הלייק, ואת אימוג'י הקקי המחייך. אלה הארבעה שאני משתמש בהם הכי הרבה".

מה לגבי עיני הכוכבים?

"אני מעדיף את עיני הלב. תקראו לי רומנטיקן מהזן הישן", צוחק גולדמן.

אם אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו בבית משפט, מאיזה אימוג'י כדאי להימנע?

"למעשה חקרתי איזה אימוג'י מוצגים הכי הרבה כראיות בבית משפט. ובאופן לא מפתיע אלה האימוג'י של הפרצופים: סמיילי, פרצוף קורץ. הסיבה היא שהמקרים הכי נפוצים שבהם מופיעים אימוג'ים הם כאלה של גבר מבוגר יותר מחפש מין עם נשים צעירות יותר (ואף קטינות), או עם נציגי אכיפת החוק שמתחזים לנשים צעירות. ויש את כל התקשורת ביניהם, והסמיילי או הקריצה הם חלק מהפלרטוט בשיחה הזאת. אבל אני משתמש בסמיילי ובקריצה כל הזמן, לא צריך להרגיש מוגבלים. אלה שמכניסים אנשים לצרות הם אימוג'י כמו אקדחים (למרות ששינו את זה לאקדחי מים ברוב המקרים), פצצות, סכינים, אגרופים, כל אלה מופיעים בבתי משפט".

כי זה מאיים?

"זה איום באלימות. אבל בכנות, הבעיה היא לא האימוג'יז, אלא העובדה שמישהו מנסה לפלרטט, ובין אם זה הטרדות מיניות, תוקפנות מינית, או הפליה בהקשרי עבודה, רואים הרבה אימוג'י שנעשה בהם שימוש בשיחות שעדיף היה שלא היו מתקיימות". 

עוד כתבות

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

סיום המערכה האיראנית הקפיץ את המחזור בענף התיירות ב-270%

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הישראלים חזרו להזמין חופשות, וענף האופנה רשם גידול של כ-140%

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

יריד דירות נדלניישן של יד2 / צילום: רוני הרמן

רוכשי הדירות היו אמורים לשלם פחות על המשכנתא, למה זה לא קורה?

התמתנות קצב האינפלציה, הירידה בתשואות האג"ח והצפי להורדת ריבית - מאותתים על הקלה גם בריבית המשכנתאות ● אבל בבנקים לא ממהרים להפחית לפני שייראו מגמה חיובית לאורך זמן

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

איך לדבר על שיווק בשפה שסמנכ"לי כספים מבינים, והקשר ל-AI

תעשיית הפרסום הדיגיטלי צמאה לא רק ליצירתיות, אלא גם לאופטימיזציה ומדידה עסקית, אומר טל יעקובסון מנכ"ל פריון, שרכשה את Greenbids המתמחה ברכש מדיה מבוסס בינה מלאכותית ● "עכשיו אנחנו בשוק של 750 מיליארד דולר, שמחבר קריאייטיב, מדיה וטכנולוגיה"

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

מטוס F-15 של חיל האוויר האמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove

מערכת ישראלית תשמש את הצבא האמריקאי

לגלובס נודע כי מערכת של חברת TSG הישראלית תוטמע בצבא האמריקאי, כחלק מעסקה בגובה מאות אלפי דולרים

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

גם הפניקס דורשת מפריון לבטל את גלולת הרעל: "רואים בחומרה את התנהלות הדירקטוריון"

הפניקס מצטרפת לדרישה של ווליו בייס לבטל את גלולת הרעל ● השתיים מבקשות לכנס אסיפת בעלי מניות ובה להצביע על ביטולה ודרישה לאישורה ברוב רגיל ● בפניקס אומרים שהתוכנית אומצה תוך התעלמות מהנזקים שייגרמו לבעלי המניות

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

חלוקת רכוש בגירושים / איור: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בעלה לשעבר ● השופטת יעל וילנר הרחיבה בכך את הלכת השיתוף הספציפי וקבעה כי היא תחול אם ניתן להסיק מהתנהגות בני הזוג על הסכמה בפועל לשתף בנכס ● עוד נקבע כי הכלל עשוי לחול גם על נכס שאינו בהכרח דירת המגורים המשפחתית

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי אולי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות