גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"האינטרנט יעוצב בסופו של דבר על פי החזון של הממשלות, לא על ידי חברות הטכנולוגיה"

חברות הטכנולוגיה לא יודעות איך לשפר את ההתנהלות שלהן, הרגולטורים מנסים להראות שהם קשוחים, והמאבק ביניהם דווקא פוגע בחדשנות • פרופ' אריק גולדמן, חוקר מוביל בתחום המשפט והאינטרנט, משרטט בראיון ל"גלובס" את האתגרים בתחום: "האינטרנט עלול להשתנות לרעה"

פרופסור אריק גולדמן / צילום: כדיה לוי, גלובס
פרופסור אריק גולדמן / צילום: כדיה לוי, גלובס

"יש כל כך הרבה בעיות מבניות גדולות שהטכנולוגיה והאינטרנט יכולים להיות חלק מרכזי מהפיתרון שלהן, אך החשש שלי הוא שלעולם לא תהיה לנו את האפשרות ליהנות מכך. למשל, האינטרנט יכול לשחק חלק מרכזי בריפוי הסרטן, אבל ייתכן שהוא לעולם לא יגשים את הפוטנציאל הזה".

את התרחיש הפסימי הזה מציג פרופ' אריק גולדמן האמריקאי. גולדמן משמש כמנהל משותף של המוסד למשפט ואינטרנט באוניברסיטת סנטה קלרה, אחד המוסדות הוותיקים בעולם לחקר התחום. את המאמר הראשון שלו על אינטרנט ומשפט פירסם עוד בתחילת שנות התשעים, והוא נחשב מומחה בעל שם לתחום הקניין הרוחני ברשת. בין השאר, הוא מנהל מחקר מתמשך ופורץ דרך על אימוג'יז בבתי משפט כבר מאז 2004 (ראו תיבה), הליך שזיכה אותו בהכרה ציבורית. כמה ממאמריו זכו לציטוטים בפסקי דין, וגולדמן עצמו מרואיין ומצוטט לעיתים קרובות בכלי התקשורת המובילים בארה"ב.

בחודש שעבר ביקר פרופ' גולדמן בישראל, כאורח של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על שורה של סוגיות בוערות, כולל תקנות הפרטיות החדשות בקליפורניה, המאבק סביב חופש הביטוי באינטרנט, והסוגייה הנפיצה של תעמולת הבחירות ברשתות. לפני הכל, הוא מתריע כי בניסיון לפתור את הסוגיות האלה צריך להיזהר שלא לאבד את היכולת של הטכנולוגיה לשפר את חיינו. "אני מכיר בכך שיש אזורים שבהם יש מקום לשיפור", הוא אומר, "אבל הדאגה הגדולה שלי היא שאנחנו לא מאפשרים לטכנולוגיה לממש את מלוא הפוטציאל שלה לעזור לנו, לשפר את החברה שלנו. עבורי, זה המאבק".

בעמק הסיליקון נוהגים היזמים והעובדים לדבר על היכולת שלהם ושל הטכנולוגיה "להפוך את העולם למקום טוב יותר". "כמעט כל חברות ההייטק והאנשים שעובדים בהן, רוצים לעשות את הדבר הנכון. אבל אולי הם לא יודעים מהו, ואולי הם לא מסוגלים לעשות את הדבר הנכון", אומר גולדמן, שמתגורר בעמק הסיליקון ועבד מול רוב החברות הגדולות.

למה הכוונה?

"כשאנחנו מדברים על דברים כמו הפרעה בבחירות ודיסאינפורמציה בקמפיינים פוליטיים, בהרבה מקרים זה מגיע מכיוון שחקנים מדינתיים. כלומר, מול חברות האינטרנט ניצבות ממשלות, וזה אומר שהחבר'ה האלה נלחמים מול אנשים שיש להם יותר כסף וכישורים מהם באזורים האלה. כך שאפילו אם הם רוצים, הם לא יכולים לעשות את הדבר הנכון, כי מולם יש יריבים יותר חזקים ונחושים מהם.

"כפי שאתם אולי יודעים, עמק הסיליקון הצביע באופן גורף נגד דונלד טראמפ בבחירות 2016. עבור קהילת האינטרנט, העובדה שטראמפ היה מסוגל להשתמש באינטרנט בתור כלי נשק להשגת המטרות שלו היתה קריאת השכמה: בין אם אתם רוצים לעשות את הדבר הנכון או לא, ייתכן שאתם עושים דבר שמזיק ביותר לחברה (Society). חברות האינטרנט הפנימו את המסר הזה. הבעיה שאולי אין תשובה נכונה שתאפשר להן לפעול טוב יותר".

שלוש רשתות חברתיות, שלוש גישות

בבחירות הקודמות, חברת המחקר קיימברידג' אנליטיקה השתמשה במידע על משתמשים אותו שאבה מפייסבוק, על מנת להציג להם פרסומות מותאמות אישית שקראו להם להצביע לטראמפ. "הבעיה שראינו בבחירות 2016 הייתה שהחברות האלה לא היו מוכנות לאופן שבו ייעשה שימוש בפרסום כבנשק פוליטי. היום הן מבינות את זה טוב מאוד. יש לנו שלוש רשתות חברתיות שאימצו שלושה קווי מדיניות שונים: טוויטר אסרה על פרסום מודעות פוליטיות באופן גורף; גוגל אמרה שהיא תתחיל לבדוק עובדות במודעות; ופייסבוק אומרת שהיא לא תעשה כלום. כשאנחנו נתקלים בשלושה שירותים שכל אחד משהם עושה משהו אחר, זה כנראה סימן שאין תשובה נכונה. כל אחד מהם מגיע למסקנה שונה בגלל שהוא נותן משקל גדול יותר לשיקול אחר".

מה אתה היית בוחר?

"באופן אישי אני חושב שטוויטר הגיעה הכי קרוב לתשובה הנכונה. אני חושב שתחום הפרסום הפוליטי הוא מעבר לסט הכישורים של שירותים מקוונים. במקום שהם ינסו לנהל את זה, ובוודאי שבמקום שהתחום יהיה לחלוטין ללא פיקוח, הכי טוב שהם פשוט ייצאו מהעסק. זו ההשקפה האישית שלי. זו לא ההשקפה המועדפת על רגולטורים רבים בארה"ב, והסיבה לכך היא שזה יפגע במתמודדים שרצים נגד המועמד המכהן. לרשות מי שנמצא בשלטון עומדים מגוון אמצעים לתקשר עם הקהל שלו, ואילו יתר המתמודדים מתקשים להגיע לקהל. כך שהם ייפגעו מהפסקת הפרסום הפוליטי. למרות זאת, אני עדיין חושב שזו התוצאה הטובה ביותר, בהינתן שהפלטפורמות לעולם לא יוכלו לעשות את זה כמו שצריך".

כשאתה שומע את מארק צוקרברג מגן על המדיניות שלו, לאפשר פרסומות פוליטיות מטעות, בשם חופש הביטוי?

"כבר הבנתם שאני תומך בחופש הביטוי. אני מאוד פתוח למסר הזה - ובכל זאת צוקרברג בכלל לא שכנע אותי. אהבתי את תיאוריות חופש הביטוי שהוא הציג, אבל התאכזבתי מהדברים שלו כי הם לא משקפים את המציאות". גולדמן מסביר שהרעיון של חופש ביטוי נשען על הרעיון שתחרות בין נרטיבים מנוגדים בשיח הציבורי תוציא את האמת לאור. "ראינו שזה בכלל לא עובד ככה בשירותים מקוונים, ובמיוחד כשמדובר בפרסומות פוליטיות ממוקדות. יכול להיות שהנרטיב הנגדי בכלל לא יגיע לקהל הנכון. זה לא הולך לעבוד".

הביע תסכול כלפי הרגולטורים

בזמן שנראה שהקרע הפוליטי בין רפובליקנים לדמוקרטים בארה"ב גדול מאי פעם, ישנו דבר אחד שמאחד את שתי המפלגות: התבטאויות כנגד "סעיף 230". זהו סעיף קצר של 26 מילים בחוק ההגינות בתקשורת בארה"ב, שקובע כי "שום ספק או משתמש של שירות ממוחשב אינטראקטיבי לא ייחשב למו"ל או דובר של שום מידע שיסופק על ידי ספק תוכן אינפורמטיבי אחר". במילים פשוטות, הסעיף קובע שפלטפורמות אינטרנטיות לא ישאו באחריות לתכנים שמתפרסמים אצלן, אם אלו נוצרו על ידי צד שלישי. הסעיף, שנחקק ב-1996, הוא שעומד בבסיס המודל של כל פלטפורמה אינטרנטית, וכעת הבסיס שעליו בנויה הכלכלה של עמק הסיליקון והאינטרנט המודרני נמצא בסכנה.

הפוליטיקאים מעלים טענות שונות נגד הסעיף הזה, ויש ביניהן קווי דמיון אך גם שוני. הטענה הרווחת בקרב הרפובליקנים היא שהסעיף מאפשר בפועל לפלטפורמות לשלוט בתכנים מבלי לשאת בהשלכות חוקיות, וכך הן מסוגלות להפלות לרעה נגד דעות שמרניות ולדחוק אותן לשוליים. הדמוקרטים טוענים שהחברות לא שולטות בתכנים מספיק, דבר שגורם לפייק ניוז ופרסום תכנים אלימים.

גולדמן לא מסכים עם ההנחה שיש בכלל צורך בשינוי הסעיף בחוק. "השאלה היא מהי הבעיה ומהי הדרך הטובה ביותר לפתור אותה. התסכול שלי לגבי הרגולטורים הוא שהם כל הזמן משנים את האופן שבו הם מגדירים את הבעיה שאותה מנסים לפתור. הם כועסים על הכוח הגדול של גוגל ופייסבוק, והם מאמינים שסעיף 230 הוא המפתח להסדרת כוחן של החברות האלה. זו טעות".

למה אתה חושב שזו טעות?

"עד לפני חמש שנים בערך, רוב הרגולטורים הכירו בך שהרגולציה יכולה לגרום לתוצאות שליליות בלתי מכוונות, וזה הדאיג אותם. היום לא איכפת להם מכך. כרגע, כל הרגולטורים מנסים להראות שהם הקשוחים ביותר בכל הנוגע לסעיף 230. צריך לזכור שהסעיף הזה מגן על כל השירותים המקוונים, מענקים כמו פייסבוק וגוגל ועד ה'הוביטים' הקטנים ביותר. כך שהרגולטור אולי רוצה להקטין את הכוח של פייסבוק, אבל בדרך הוא פוגע גם בשלל שירותים אחרים.

"לפייסבוק יש מספיק כסף כדי להתמודד עם מצב שבו יורידו את ההגנות של סעיף 230. לכן זה רק יחזק את פייסבוק וימחק את המתחרות שלה, שלא יכולות להרשות לעצמן את ההתמודדות המשפטית. ראינו את זה גם ב-GDPR (תקנות הגנת הפרטיות באירופה) שהיו ניצחון עבור החברות הגדולות. מי שסבלו מהחקיקה הזו ומהעלויות הגבוהות של ציות לה היו הסטרט-אפים. אנחנו רוצים לתקן את הפרות הפרטיות של פייסבוק? ה-GDPR מחק את המתחרים שלה, והיא אמרה תודה".

אתה מדבר על ההשלכות השליליות של שינויים בסעיף 230, אבל מה עם ההשלכות השליליות של הסעיף עצמו?

"אנשים נוטים להתרכז בצד השלילי, אבל בואו נדבר על כל הדברים הטובים, ואז נוכל לאזן ביניהם. אז מה הדברים שאנחנו אוהבים באינטרנט? יש לנו שירותים שמשפרים את חיינו כל יום, שעה אחר שעה, דקה אחר דקה - בחינם! משוגע! אנחנו מקבלים דברים כמו ביקורות צרכנים שעוזרות לנו לבצע בחירות טובות יותר עם הכסף שלנו, ודברים כמו סרטוני חתולים ביוטיוב, שהבת שלי חושבת שזה הדבר הכי טוב אי פעם. אלה דברים שלא קיימים במקומות אחרים, והם מגיעים עם עלויות, כמו כל דבר בחיים. זו בחירה חברתית שעלינו לעשות: האם עדיף להשיג סוג תוכן חדש שמעולם לא ראינו לפני כן, אבל במחיר, או שמא אנו מגבילים את סוגי התוכן שמיוצר? אני לא חושב שיש לזה תשובה נכונה אחת".

"בנוסף, ישנן קהילות של אנשים שפשוט לא מקבלים שירות מצד המדיה המסורתית, והאינטרנט יצר להן מקום להתפתח. זה שינה את חייהם של אנשים. למשל, אשתי חולה במחלה קשה מאוד, יש לה מוטציה נדירה, ובארה"ב יש רק 6,000 אנשים כמוה. אין דרך שבה הם יכלו ליצור קהילה ולדבר אחד עם השני וללמוד אחד מהשני, אלא על ידי השירותים המקוונים. שיחות כאלה פשוטו כמשמעו משפרות ומאריכות את חייהם של אנשים, והם יהיו הקורבן של שינוי במשטר האחריות של הפלטפורמות האינטרנטיות".

"מאז 2016 המצב שלנו בירידה"

הראיון עם גולדמן נערך רגע לפני תחילת העשור החדש, וברוח הרגע אנחנו מבקשים ממנו לנסות ולהעריך כיצד ייראה העשור הבא. לאן האינטרנט הולך? "אנחנו בארץ לא נודעת", אומר גולדמן. "ענקיות האינטרנט קיימות רק בערך עשור. כך שאין הרבה נתונים שאפשר להישען עליהם כדי לנסות לקבוע איך ייראה העשור הבא. אני כן יודע שהרגולטורים ממש מפחדים מהענקיות ומהכוח שיש להן, ורוצים לנצל את הכלים שיש בידיהם על מנת להוציא חלק מהכוח מידי חברות האינטרנט, ולהחזיר אותו לידי הממשלה. אני לא יודע אם זה יקרה בעשור הקרוב, אבל הכוח שיש בידי הממשלה תמיד הולך להיות גדול יותר, ולכן אני חושב שהיא תנצח בקרב הזה. האינטרנט יעוצב בסופו של דבר על פי החזון של הרגולטורים הממשלתיים, לא על ידי חברות האינטרנט".

באיזה חזית יתרחש המאבק עם הרגולטורים שאתה מדבר עליו - פרטיות, הגבלים עסקיים, בקרה על תכנים?

"למעשה, כל שלושת הדברים האלה הם כלים תחליפיים שיכולים לשרת את הרגולטורים. הם יכולים לפקח על התוכן ישירות. לא אכפת להם איזה משלושת הכלים יתקנו את גוגל ופייסבוק, הם רק רוצים לתקן אותן - אז קרוב לוודאי שהם ישתמשו בשלושתם".

לאור הניתוח שלך, עשר שנים קדימה, מה בעיניך התרחיש הטוב ביותר ומה התרחיש הרע ביותר?

"התרחיש הטוב ביותר הוא שהמצב לא ייעשה יותר גרוע. שהאינטרנט שאנחנו אוהבים ונהנים ממנו ייראה אותו דבר. התרחיש השלילי הוא שהאינטרנט לא יהיה דומה בכלל לאיך שהוא נראה היום. שהוא יהיה קטן הרבה יותר, שיהיו פחות דברים שאנחנו יכולים לעשות באינטרנט, ושנשלם יותר עבור השירותים האלה".

אין תרחיש של שיפור?

"לא. בכנות, אני חושב ש-2016 היה השיא, ומאז אנחנו בירידה". 

קריצה אחת יותר מדי: איך הגיע אימוג'י לביהמ"ש

"אני אוהב אימוג'י", אומר גולדמן כשאנחנו שואלים אותו על אחד המאמרים שלו בנושא. "זאת נקודת החולשה שלי".

מה האהובים עליך?

"לפני כמה ימים ביקרנו בעין הוד, ויצרנו שם הדפסי משי, ומאחר שאני לא אמן, בחרתי את ארבעת האימוג'י האהובים עלי והדפסתי אותם על תיק. בחרתי את הפרצוף עם עיני הלב, את אימוג'י "What ever" (דמות שמרימה ידיים), את הלייק, ואת אימוג'י הקקי המחייך. אלה הארבעה שאני משתמש בהם הכי הרבה".

מה לגבי עיני הכוכבים?

"אני מעדיף את עיני הלב. תקראו לי רומנטיקן מהזן הישן", צוחק גולדמן.

אם אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו בבית משפט, מאיזה אימוג'י כדאי להימנע?

"למעשה חקרתי איזה אימוג'י מוצגים הכי הרבה כראיות בבית משפט. ובאופן לא מפתיע אלה האימוג'י של הפרצופים: סמיילי, פרצוף קורץ. הסיבה היא שהמקרים הכי נפוצים שבהם מופיעים אימוג'ים הם כאלה של גבר מבוגר יותר מחפש מין עם נשים צעירות יותר (ואף קטינות), או עם נציגי אכיפת החוק שמתחזים לנשים צעירות. ויש את כל התקשורת ביניהם, והסמיילי או הקריצה הם חלק מהפלרטוט בשיחה הזאת. אבל אני משתמש בסמיילי ובקריצה כל הזמן, לא צריך להרגיש מוגבלים. אלה שמכניסים אנשים לצרות הם אימוג'י כמו אקדחים (למרות ששינו את זה לאקדחי מים ברוב המקרים), פצצות, סכינים, אגרופים, כל אלה מופיעים בבתי משפט".

כי זה מאיים?

"זה איום באלימות. אבל בכנות, הבעיה היא לא האימוג'יז, אלא העובדה שמישהו מנסה לפלרטט, ובין אם זה הטרדות מיניות, תוקפנות מינית, או הפליה בהקשרי עבודה, רואים הרבה אימוג'י שנעשה בהם שימוש בשיחות שעדיף היה שלא היו מתקיימות". 

עוד כתבות

אמיר אוחנה / צילום: רפי קוץ

לשון הרע לא מדבר אל ביהמ"ש: עד כמה באמת משתלם לתבוע דיבה בישראל

החוק בארץ מקל בכל הנוגע להגשה ולניהול תביעות לשון הרע ומאפשר לתבוע כ-70 אלף שקל ללא צורך בהוכחת נזק ● אולם מבדיקת "גלובס" עולה שלא תמיד משתלם לרוץ לביהמ"ש: מתוך 66 תביעות שהוגשו בינואר אשתקד, טרם ניתן פסק דין מנומק אחד, על אף שב-27 תיקים הדיון הסתיים

ברני סנדרס בבולטימור בבחירות 2016 / צילום:    Patrick Semansky  AP

פרשנות - קמפיינים על קו הזינוק: המאבק על אמריקה הלא-לבנה

לאחר שבועיים של לבנים, מגיע סופסוף תורם של האפרו-אמריקאים והלטינים לערבב את הקלפים במירוץ הדמוקרטי עתיר המשתתפים לנשיאות ● נבאדה, המדינה הראשונה בארה"ב שבה הלבנים עומדים להפוך למיעוט בתוך כשנתיים, תצביע בשבת

איציק אברכהן, מנכ”ל שופרסל, יוני שסטוביץ, בעלי חברת שסטוביץ / צילומים: שלומי יוסף, רפי דלויה

הסיפור המוזר סביב הייבוא המקביל של מותגי בישום ששסטוביץ משווקת

רשת הפארם Be החלה לייבא בשמים ביבוא מקביל, כדי להוריד מחירים ולשפר רווחיות • אלא שאז, בעיתוי ובדרך שמעוררים תהייה, משרד הבריאות נכנס לתמונה

אפליקציה של ויזה / צילום: יח"צ

האם ויזה גילתה דרך להרוג בעדינות חברות פינטק חדשות?

הבנקים מחויבים לאפשר לחברות פינטק להתקשר אל חשבונות הלקוחות שלהם, אבל איך זה מתבצע בפועל? ● חברת Plaid היא אחת מיצרניות צינורות התקשורת שעונות על הצורך ● האם ויזה קנתה את החברה כדי לפתח אותה או כדי להרוג אותה בעדינות? ● האזינו 

אסדת תמר / צילום: אלבטרוס, יח"צ

כמה תמלוגים הרוויחה המדינה ממאגר תמר עד היום?

משרד האנרגיה דיווח כי התמלוגים מגז טבעי עמדו על 842 מיליון שקל ב-2019 - הרוב ממאגר תמר ● השנה התמורה הנמוכה ביותר הגיעה מלוויתן, אך בשנה הבאה המאגר צפוי להכפיל את היקף התמלוגים

בנו של עופר דקל / צילום: תמונה פרטית

"לפני משבר הקורונה תכננו להעביר את המפעל למקום גדול יותר. מה יהיה אחריו?"

איך ייראה שיקום של מפעל מושבת שהעסיק עד לפני חודש עשרות עובדים וסיפק סחורה לכל העולם? עופר דקל נערך לבקרת נזקים במפעל הטקסטיל שאותו הוא מנהל יחד עם אשתו ננה ● יומן ווהאן, פרק שני

נשים בדירקטוריון - הוועדים המנהלים של האוניברסיטאות

באוניברסיטאות יש הרבה סטודנטיות - אך לא מספיק דירקטוריות

בעוד שנשים מהוות כ-60% מקרב הסטודנטים באוניברסיטאות, בוועדים המנהלים הן פחות מרבע

השופט דוד רוזן/ צילום: יונתן בלום

הנציב ממליץ לנקוט בצעדים נגד ראש יחידת התביעות: ניסתה לכסות את העובדות

ההמלצה של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות באה במסגרת בירור תלונה שבה הגיע לנציבות התייחסות שאינה משקפת נכונה את עובדות האירוע של נשוא התלונה

רן גוראון / צילום: יח"צ

פלאפון הגישה הצעה לרכישת גולן טלקום ב-710 מיליון שקל

במקביל, גולן טלקום מנהלת מו"מ למכירתה לסלקום בתמורה לכ-600 מיליון שקל וויתור על הלוואה שלקחה ממנה ● רשות התחרות עשויה לא לאשר את רכישת גולן ע"י פלאפון

חיים כץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת אישרה את בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ

(עדכון) - לפני כשבועיים קיבלה ועדת הכנסת את בקשתו של ח"כ כץ להעניק לו חסינות, וכעת הבקשה אושרה גם במליאה ● ח"כ גדעון סער: "כל הרטוריקה של 'עיר מקלט' לא מתאימה כאן" ● משמר הדמוקרטיה לבג"ץ: לבטל את הענקת החסינות לח"כ כץ

חומר פעיל חדש בקנאביס? / אילוסטרציה: שאטרסטוק

בתי המשפט פוסקים לנפגעי תאונות מאות אלפי שקלים לרכישת קנאביס

כמה פסקי דין שניתנו לאחרונה בתביעות של נפגעי תאונות דרכים מלמדים כי בתי המשפט הכירו בצורך של תובעים הסובלים מכאבים לקבל מחברות הביטוח מאות אלפי שקלים לצורך רכישת קנאביס רפואי

אראל סגל / צילום: איל יצהר, גלובס

ההשעיה הסתיימה: אראל סג"ל יחזור מחר להגיש את תוכניתו בתאגיד

ביום חמישי הושעה סג"ל זמנית מתאגיד השידור בעקבות השתתפותו בסרטון בחירות של הליכוד ● היום הודיע התאגיד כי "הובהר לסג"ל כי כעיתונאי בשידור הציבורי מצופה ממנו להקפיד על שמירת הקוד האתי, ובתום הבירור הוחלט כי הוא ישוב להגיש את תוכניתו החל ממחר"

החטאים של התקשורת - המודל העסקי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

חטא המודל העסקי: זמן להכיר במציאות - זהו הרגע של גופי המדיה להפסיק ולבנות על שוק הפרסום

הנגיסות הראשונות הגיעו מהאינטרנט, אחריהן באו פייסבוק וגוגל וגזרו את חלקן • אפשר להמשיך לטמון ראש בחול ולהמתין לרגולטור, אבל עדיף לכלי התקשורת להכיר בכך שהפסידו במאבק על שוק הפרסום, ולבסס את המודל העסקי על גביית תשלום עבור תוכן ● פרויקט מיוחד

רכבת המימן של אלסטום בגרמניה / צילום: Serene Stache, AP

הסכם ראשוני: אלסטום הצרפתית תקנה את בומברדייה הקנדית ב-7 מיליארד דולר

זהו ניסיון נוסף של אלסטום להתמזג עם חברה ובכך להגדיל את התחרות מול חברת CRRC הממשלתית הסינית - ספקית הרכבות הגדולה ביותר בעולם

פרויקט תמ"א 38 בביצוע בקרית ביאליק / צילום: פאול אורלייב

מעדיפים פינוי-בינוי? צריך לעבוד קשה בשביל זה

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לסיים את תמ"א 38 באוקטובר 2022, אבל בשביל שהחלופה, פינוי-בינוי, תתפוס תאוצה של ממש, דרושים כמה מהלכים הכרחיים

תל אביב./  צילום: גיא ליברמן

מחירי השכירות בישראל נחשפים לראשונה: איפה הם זינקו ואיפה תמצאו 3 חדרים ב-4,000 שקל לחודש

לפי מדד של הלמ"ס המתפרסם לראשונה, אשקלון היא העיר שבה עלו מחירי השכירות בצורה החדה ביותר, למרות המצב הביטחוני • בת"א תשלמו על דירת שני חדרים כמו על דירת חמישה חדרים בב"ש • לפי הנתונים, מחירי השכירות לא מפסיקים לטפס וחצו את רף ה-4,000 שקל בממוצע

רשת חברתית / שאטרסטוק

דעה: "אינני מטריל כי יש לי כוח להטריל, אני מטריל כי אין לי כוח לשתוק"

יש הרבה מגרעות בכניסה של העיתונאים לרשתות החברתיות, אבל דבר אחד חיובי יצא מכך: הציבור נחשף לדעות שלהם ● פרויקט מיוחד

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'

מנכ"ל אל על לעובדים: "ימים קשים לפנינו, ייתכן שיידרשו צעדים דרמטיים והחלטות כואבות"

גונן אוסישקין שלח מייל לעובדי אל על ובו התייחס להשלכות נגיף הקורונה ● אל על הוציאה דיווח נוסף לבורסה בדבר "השלכות נגיף הקורונה על פעילות החברה"

הפגנה של מקומיים נגד המפעל של טסלה / צילום: PAWEL KOPCZYNSKI, רויטרס

מאסק מול הגרמנים: המפעל הראשון של טסלה באירופה מעורר סערה עוד לפני שנפתח

המפעל הראשון והמדובר של טסלה באירופה, והרביעי בסך-הכול בעולם, יוקם דווקא בעיירה גרונהיידה, לא הרחק מברלין ● למה נבחרה דווקא היא, כיצד תתיישב השמרנות הגרמנית עם אחת החברות פורצות הדרך בתעשיית הרכב, ואיך זה קשור לפצצות ולנמלים ● קן לציפור, גרסת אילון מאסק

שכונת "דניה הירוקה" / הדמיה: אנדו סטודיו

חיפה: התנגדויות תושבי דניה נדחו - ואושר הפרויקט להקמת 226 יח"ד בדרום השכונה

הוועדה המחוזית חיפה הטילה את האחריות על שיפור דרכי התחבורה בשכונה בעת חירום על העירייה, ותוכנית הבינוי תחויב בקבלת אישור ע"י רשות הכבאות ● עמותת המתנגדים הודיעה על כוונתה לערער על ההחלטה